תלמידים יורשו להשתמש בחומר פתוח בבחינת הבגרות בהיסטוריה 3856
נפתלי בנט, שר החינוך, הכריז אתמול (ב') על שינוי מתכונת בחינת הבגרות בהיסטוריה, כך שבחלק ממנה יוכלו הנבחנים להשתמש בחומר לימוד פתוח. השינוי יוכנס בהדרגה, ומתוכנן לחול על כלל התלמידים בחינוך הממלכתי בקיץ 2021.

הגישה החדשה נוסתה בשנים האחרונות ב-‏50 בתי ספר ברחבי הארץ. היא מאפשרת לתלמידים להיעזר בספר הלימוד, מחברות ועבודות לצורך כתיבת תשובות לחלקים מהבחינה, אולם לא להשתמש באינטרנט.

לדברי בנט, "בשלב הראשון, נצא לדרך עם בחינת הבגרות בהיסטוריה ובמקביל נבחן את ההתאמה לכל שאר מקצועות הלימוד. אני רוצה שתלמידי ישראל יסיימו את הלימודים כשהם מצוידים בכלים וידע ולא רק בציונים. חומר פתוח במבחן יגדיל לאין־ערוך את אתגר הלמידה וישדרג את איכות התלמיד."

ד"ר יאיר בוימל, ראש החוג להיסטוריה במכללת אורנים, אמר: "סגנון כזה של מבחן הוא בבחינת הגעת ימות המשיח. מטרתה של הוראת ההיסטוריה היא לא רק ללמד פרטים שהתלמידים יקיאו בבחינה, אלא ללמד אותם לחשוב, להבין תהליכים היסטוריים ולהקיש מהם לחיינו היום. זה הבסיס לאזרחות נבונה".
קישורים
מודל חדש לבחינות הבגרות: היבחנות עם ספר פתוח - אתר משרד החינוך
היסטוריה בבגרות בהיסטוריה: משרד החינוך יאפשר להיבחן עם ספרים פתוחים - כלכליסט
הבגרות בהיסטוריה תהפוך לבחינה עם חומר פתוח - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699858
ככה לפחות יקראו את הספר, אם לא לפני המבחן, במבחן עצמו. נתקלתי לאחרונה בתופעה שמורה מבקש עבודות בכתב יד , כנראה כדי לוודא שהערך בוויקיפדיה לפחות עבר דרך איזור הקריאה במוח לפני שהוכנס לקובץ.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699859
אם הדרישה תהפוך לנפוצה, יתפתחו תוכנות פופולריות לכתיבת כתב יד. כולל, כמובן, האפיון הגרפולוגי הנדרש.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699862
אולי, אבל לפחות דחינו את קץ האנושות עוד קצת.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699864
לשינון יש יחסי ציבור מאד גרועים לאחרונה, ולא בצדק לדעתי.
שינון הוא אחד הכלים החזקים ביותר בלימוד משהו חדש, אם לא החזק ביותר.
כל מי שראה פעוט לומד ללכת או לדבר או לשיר יודע שהלימוד הטבעי לנו ביותר זה שנטבע לעומק הוא כזה שכולל חזרות אינספור. כנ''ל כל מי שלמד לנגן בכלי כלשהו.
כמו כן, אין ידע שקיים בראש בגישה מיידית ואסוציאטיבית כידע שקיים בפוטנציאל בגוגל, גם אם השני במרחק עשר שניות גיגול.
כמובן שלצידו צריך עוד כלים של הבנה, ניתוח ושאר ירקות, אבל מי שיזרוק את השינון לפח יקבל פירמידת ידע שבסיסה רעוע ומט ליפול.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699875
אפרופו זה, מה דעתכם על הילד הדרוזי שלא יודע ערבית אבל מדבר אנגלית במבטא בריטי? לדעתי ההסבר היחידי שמתקבל על הדעת זה גלגול נשמות (אבא אבן מישהו?)
פעוט לומד ללכת או לדבר 699876
אצל הדרוזים אכן קיימת אמונה בגלגול נשמות שמתבטאת בילדים שמביעים בקיאות בחיי אדם זר שאינו בחיים.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699879
גלגול נשמות הוא מדרוזי לדרוזי, כך שמדובר בנשמתו של דרוזי דובר אנגלית במבטא בריטי.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699880
נדמה לי שהמבטא בריטי המדובר הוא בערך מהמאה ה-‏18 ובסוג מסוים של אוכלוסיה, המעמד הגבוה, זה מצמצם עוד יותר את האפשרויות. (אבא אבן בכלל מדרום אפריקה אבל הוא היה מומחה לערבית, אז מי יודע?)
פעוט לומד ללכת או לדבר 699881
לא יודע ערבית? הרי דיברו איתו ערבית.

כנראה שיש לו כשרון טוב לשפות.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699883
>> לדעתי ההסבר היחידי שמתקבל על הדעת זה גלגול נשמות

אתה רציני?
פעוט לומד ללכת או לדבר 699887
מה ששרלוק הולמס אמר
פעוט לומד ללכת או לדבר 699888
באמת נראה לך שפסלו פה את כל ההסברים האחרים?

(קבל ביטול אם כתבת מה שכתבת בצחוק.)
פעוט לומד ללכת או לדבר 699889
לי אין הסבר. אתה מוזמן לנסות להציע אחד אם יש לך.
הילד מדבר אנגלית במבטא בריטי, ומתקשה מאוד בערבית. אף אחד בסביבתו לא דובר אנגלית, בטח לא במבטא בריטי.
אם זו מתיחה מתוחכמת הורי הילד חייבים להיות שותפים לה, ואני לא רואה אפשרות שהורים יקריבו כך את ילדם עבור מתיחה.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699890
אולי ההורים אוהבים לראות סדרות של הbbc?
פעוט לומד ללכת או לדבר 699892
>> לי אין הסבר. אתה מוזמן לנסות להציע אחד אם יש לך.

1. הילד נחשף לאנגלית בלי שההורים שלו שמו לב (מטפלת, רדיו של השכנים)
2. ההורים של הילד מבלפים
3. אמנון לוי פיברק כתבה, עם שחקנים מקצועיים, כי הוא הפסיד בהתערבות לגיסתו
4. השירות החשאי הסיני יצר באנימציה ממוחשבת את הכתבה, ושתל אותה בשרתים של ערוץ הטלוויזיה ששידר אותה
5. חייזרים הינדסו העתק גנטי של הילד בגירסה דוברת אנגלית, והחליפו אותה עם הילד האמיתי באישון לילה

כל אלה הסברים יותר סבירים בעיניי מאשר -

6. יש גלגול נשמות
פעוט לומד ללכת או לדבר 699894
למה לא 6? לפי אוקהאם זה ההסבר עם הכי פחות חלקים נעים, עם הכי פחות אנשים וחייזרים מעורבים.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699895
כי 6 מצריך הכי הרבה שיכתוב של הידע המדעי הקונבנציונלי הנוכחי.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699897
אבל זו הבעיה של המדע, לא? המדע הוא רק חלק מעולמם של בני האדם, ומדוע שלא ניישם את התער לעולם התפיסות הכללי ולא נתחום אותו רק לעולם המדע?
פעוט לומד ללכת או לדבר 699899
התער הוא רק עקרון מנחה. הבעיה הבסיסית שבו היא החלוקה לפעולות בסיסיות. לדוגמה: אני יכול להניח את קיומו של אלוהים כל יכול שרוצה סוסים שמדברים עברית. עד עכשיו רק הנחה אחת. ומכאן הסבר פשוט לתצפית (סוסים שמדברים עברית).

לעומת זאת אני יכול להתחיל לפרוט את הנחת גלגול הנשמות לפרוטות. יש כאן הנחה שמשהו מהתודעה נשמר לאחר המוות. ושאותו דבר יכול לנוע, ושאותו דבר יכול להשפיע על תודעה של אדם אחר (אבל רק תינוק? למה רק תינוקות?), ועוד.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699901
כפי שהיצגת את זה, זה עניין של רזולוציה. סוסים שמדברים עברית יכול להיות פשוט עם הנחה אחת - מדבר לא מדבר, ויכול להיות מורכב עם פרוט ההנחה לפרוטות - מדבר דברי טעם או שטויות, זוכר מלים, שומע את עצמו בפידבק שמכוונן את הדיבור וכיוב. הפוך בעניין גלגול הנשמות, הנחה אחת - הינוקא הוא גילגוד או לא.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699915
למה רק תינוקות? כי רק להם עוד אין נשמה, כך שזאת של הנפטר יכולה להתמקם אצלם.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699905
התער של אוקהאם הוא כלל אצבע במדע. אבל יש גם עוד כלל אצבע במדע: טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן. מדוע שלא ניישם אותו? גלגול נשמות היא חתיכת טענה יוצאת דופן.

בכל מקרה לעניין הילד הדרוזי, הסבר משעמם אך סביר למדי הוא סדרה בריטית ביוטיוב
פעוט לומד ללכת או לדבר 699906
נשמע יותר מסביר והילד באמת נשמע כמו הטלטאביס.
הבעיה היא שפעוטות קולטים בלי בעיות ובלי להתבלבל גם שתי שפות. מדוע הילד לא קלט את הערבית במקביל? חוץ מתופעה ייחודית ופלאית של המוח, יש גם הסברים שגרתיים יותר כמו אם עם פגמי דיבור קשים (חרשת?) או PPD קשה.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699911
תגובה 699897 היא שאלה סבירה?
פעוט לומד ללכת או לדבר 699913
השאלה ײמדוע לא ניישם את התערײ היא שאלה סבירה. ואני עונה עליה בשאלה ײמדוע אתה מיישם רק את התער ולא עקרונות נוספיםײ?

ואני אוסיף ואומר שאם כבר אתה לוקח השראה מהמדע, אז נא להפעיל את העקרון שאני הבאתי לפני ששולפים את התער. המדע הוא תחום אמפירי והתצפיות קודמות לצורך בפשטות. עד שלא מיצינו את הראיות אין טעם בכלל לשלוף את התער. והראיות שהיה כאן גלגול נשמות הן קלושות.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699914
אבל אם נתיר את הרסן, למה דוקא גלגול נשמות נראה לך הכי פשוט?
אולי דוקא תקשורת טלפתית עם תינוק בריטי מזמננו אנו‏1, או תקשורת טלפתית כלשהיא עם בריטי כלשהוא?

1 מסיר את הצורך העודף בחיים אחרי המוות
פעוט לומד ללכת או לדבר 699917
עפ''י ההיגיון הזה גם אמונה באלוהים זוכה לאישושו של התער. כל מה שנדרש הוא הנחה אחת, ואתה מקבל תשובה מידית על אינסוף שאלות. נשמע כמו עסקה טובה.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699919
לקיומה של אמונה באלוהים אתה לא זקוק לתער. היא קיימת ויש לך מספיק ממצאים ועדויות.

קיומו של אלוהים והתער, הרי זאת בדיוק טענת המאמינים באלוהים, שגם מרחיבים את השימוש בתער מעבר למדע ואז משתמשתים בו לאישוש מושא אמונתם.

הבעיה כמובן מתעוררת כשהאמונה הזו נפרטת לפרוטות אופרטיביות.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699904
על 2. כבר עניתי.
1. לא מסביר את זה שהילד מתקשר באנגלית ולא בערבית.

האחרים - בתמצית אתה מעדיף הסברים מצוצים מהאצבע כי הסברים על טבעיים הם נגד הדת שלך.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699908
אולי זה לא מסביר, אבל זה הופך את החריגות מחריגות-על לפגם, ופגמים בלמידה, ברוך השם, אפשר למצוא מכאן ועד להודעה חדשה.
ומקריאת הכתבה באמת נשמע שאי ידיעת הערבית שלו היא חריגה, ילד בן שנתיים פלוס כבר אמור לדבר ברמה בסיסית בשפת אימו, וכשזה לא קורה זה מצביע על בעייה. והרי בלי קשר לגלגולים הקודמים שלו, היה לו מספיק זמן ללמוד ערבית בגלגול הזה, נכון?
פעוט לומד ללכת או לדבר 699918
אריק - בקריאה חוזרת של תגובה 699892 שלי אני רואה שהיא עלולה להתפרש כמזלזלת, אז אני מתנצל. זו כמובן לא היתה הכוונה, וההערכה (הגבוהה ממילא) שלי כלפיך רק מתגברת ככל שאנחנו יותר "מכירים".

כתבת: "אם זו מתיחה מתוחכמת הורי הילד חייבים להיות שותפים לה, ואני לא רואה אפשרות שהורים יקריבו כך את ילדם עבור מתיחה." כידוע, הורים עושים (לעיתים נדירות, לשמחתנו) דברים איומים לילדים שלהם - חשוב על כל הספקטרום בין ג'ו (אבא של מייקל) ג'קסון להורים של רוז פיזם. אתה באמת לא רואה אפשרות שההורים של הפעוט הדרוזי מתחו/שיקרו/שכחו/התבלבלו/הסתירו/ווטאבר, וכן רואה אפשרות שחלק לא מבוטל מהידע המדעי הקיים יתגלה בזכות הסיפור הזה כשגוי?

צפיתי עכשיו בכתבה המלאה. בשום מקום לא נשמעה בה תשובה לשאלה הקריטית "האם הילד נחשף לאנגלית דרך טלוויזיה / רדיו / מחשב?" הכי קרוב שראיתי היה ששאלו את ווג'די (שכן של המשפחה ותושב אנגליה לשעבר) האם יכול להיות שהילד למד אנגלית דרך חשיפה כזו, והוא ענה "אם זה מהסרטונים, מה הסיבה שאוניל לא יכול לדבר ערבית כמו שצריך?" שימו לב שלא נאמר בתשובה "לא, הוא לא נחשף".

גם המומחים המרואיינים בכתבה הם לא בדיוק מומחים (אחות, קלינאית תקשורת, מנהלת מחלקת חינוך) או לא מצוטטים כתומכים בתיאוריית גלגול הנשמות (הבלשנית וחוקרת המוח). בכלל, כדי לבדוק כמו שצריך מקרה מהסוג הזה, צריך אנשים מהז'אנר הסקפטי, סטייל ג'יימס רנדי.

שוקי ושכ"ג הזכירו את המושג Xenoglossy, הרלוונטי לענייננו. חיפשתי היום באינטרנט בלי הצלחה איזכור של מקרה שקראתי עליו בנערותי, של שתי אחיות (?) שהתחילו לדבר ביניהן פתאום בשפה זרה, לכאורה בלי שהיתה להן שום חשיפה אליה, אבל אחרי בדיקה יותר רצינית התגלה שהיו להם שכנים דוברי השפה הנ"ל, שהילדות התרועעו איתם וכו'.

לדעתי ההסבר האמיתי הוא איזושהי קומבינציה של הסברים 1 ו-‏2 מתגובה 699892 עם עבודה טלוויזיונית גרועה של ערוץ צמא רייטינג. אני משער שהילד נחשף לאנגלית דרך טלוויזיה / אינטרנט, וכשהתחיל ללהג בעקבות החשיפה מילים בודדות באנגלית‏1, הוא עורר התרגשות, שגרמה לדוברי האנגלית (הבודדים) סביבו לדבר איתו עוד ועוד אנגלית, כפי שרואים בסרטונים מהילדות היותר מוקדמת שלו. כך הוא רכש את השפה. במקביל, בגלל איזשהו ליקוי שפתי / רמזים מודעים או בלתי-מודעים מהסביבה, הוא לא פיתח כמו שצריך את הערבית שלו. אני ממשיך לשער שכתב הטלוויזיה לא שאל את השאלות הנכונות, או גרוע יותר - שאל, והוריד בעריכה את התשובות שלא התאימו לאג'נדה שלו.
________________
1. אחד הילדים שלי בינקותו אמר על משהו "פלנצ'ון", ולקח לי זמן להבין, לתדהמתי, שהוא מתכוון ל-French Horn, מילה שמסתבר שהוא למד מתוך צפייה (ממש לא אינטנסיבית) ב-DVD של בייבי איינשטיין
פעוט לומד ללכת או לדבר 699953
תודה על המחמאות, ואין צורך בהתנצלות. ההערכה היא הדדית. לא תפסתי את תגובתך כמזלזלת בי אלא בעמדה שהבעתי.

1. ההורים שותפים למתיחה/רמאות - צפיתי שוב בכתבה (תודה על הקישור) ואני לא רואה אפשרות כזאת. כדי לבצע את ההונאה הם היו צריכים למנוע מהילד תקשורת בערבית בד בבד עם חשיפתו לסרטונים באנגלית 24/7. העדויות הפוכות.
2. חלק לא מבוטל מהידע המדעי הקיים יתגלה בזכות הסיפור הזה כשגוי - לאו דווקא. המדע לא מספק הסבר לתופעה הזו, ולדעתי הסברים חלופיים לא מדעיים אינם שוללים את המדע אלא באים לצידו.
3. האם הילד נחשף לאנגלית דרך טלוויזיה / רדיו / מחשב? - ודאי שחשיפה מסוימת היתה. לילד יש נגישות לטלוויזיה וטאבלט, כך שאי אפשר לענות בלאו מוחלט על שאלה כזאת. השאלה היותר חשובה היא האם חשיפה של הילד לאנגלית דרך מסכים היתה יכולה להביא לתוצאה הזו, והתשובה שנותנת המומחית לעניין היא שלא.
4. המומחים המרואיינים בכתבה הם לא בדיוק מומחים - אני חושב שהם מומחים רלבנטיים לעניין עצמו, בהנחה שאין כאן רמאות. בכלל הכתבה הצליחה לדעתי להציג את התופעה בצורה הגונה ושקולה.
5. כדי לבדוק כמו שצריך מקרה מהסוג הזה צריך אנשים מהז'אנר הסקפטי, סטייל ג'יימס רנדי- מסכים. וכל עוד העניין לא נבדק בקריטריונים מחמירים מותר להיות סקפטיים, אבל אני חושב שזה לא הגון להניח שיש כאן רמאות לפני בדיקה כזאת.
6. כשהתחיל ללהג בעקבות החשיפה מילים בודדות באנגלית‏, הוא עורר התרגשות, שגרמה לדוברי האנגלית (הבודדים) סביבו לדבר איתו עוד ועוד אנגלית - התיאור הזה לא תואם לעדויות, ולא למבטא של הילד. הילד לא דיבר כלל. כשהתחיל לדבר, בגיל מאוחר, דיבר רק אנגלית (שוטפת, במבטא בריטי) ולא דיבר כלל ערבית. וואג'די השכן דובר האנגלית (במבטא ערבי) מעיד שכשפגש את הילד לראשונה (כשהילד היה בן שנתיים וחצי) הילד כבר דיבר אנגלית שוטפת, כך שדובר האנגלית הטוב ביותר בסביבה התוודע לילד רק לאחר שהתברר שהילד מדבר אנגלית שוטפת. בעצם הילד למד לתקשר בערבית רק בשנה האחרונה.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699974
"חלק לא מבוטל מהידע המדעי הקיים יתגלה בזכות הסיפור הזה כשגוי - לאו דווקא. המדע לא מספק הסבר לתופעה הזו, ולדעתי הסברים חלופיים לא מדעיים אינם שוללים את המדע אלא באים לצידו."

בוא נהיה יותר ברורים. לזרוק "גלגול נשמות" זה עדיין הסבר מעורפל. כדי שהוא יהיה ממש הסבר אתה צריך לפרוט אותו - מה מרחב האפשרויות לדבר שמתגלגל, וכו'. וזה כבר הופך להיות היפותזה מדעית. סביר שהסבר כזה יסתור דברים מקובלים במדע; במקרה הטוב תצליח לנסח אותו כך שהוא לא יסתור ישירות; אבל עדיין יהיה דבר ענק שהמדע החמיץ עד כה.

זה אפשרי, פילוסופית, זה רק נראה מאוד מאוד לא סביר. המומחית אמרה לדבריך "לא ייתכן" על האפשרות שזה נלמד מחשיפה מעטה למסכים. אם נדייק יותר, ברור שזה כן אפשרי, רק נראה מאוד מאוד לא סביר. בהשוואה בין שני ה"לא סביר" האלה, אני חושב שהאפשרות שהמדע החמיץ משהו ענק היא הרבה יותר לא סבירה, בכמה סדרי גודל.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699898
אחת ההפרכות החשובות של גלגול הנפשות היא העובדה שכמעט 100% של ההתגלויות הן בקרב דתות המאמינות בגלגול נשמות (דרוזים אבל בעיקר דתות המזרח הרחוק). מדוע לא מתגלים גלגולי נשמות בקרב חסידי גור?
הרבה פעמים מדובר בתופעה המתוארת כ-cryptomnesia, הצפה של זכרונות סמויים, שהמוצף אינו מודע לקיומן. אדם בשם איאן סטיבנסון שחקר מקרים כאלו הציג אפילו 2 עדויות של xenoglossy, אנשים שתחת היפנוזה שוחחו בשפה זרה שלא היתה ידועה להם. חוקרת אחרת שבדקה מחדש את העדויות הללו אמרה שהמהופנטים מלמלו והשמיעו קולות שאינן בגדר ראיה מהימנה לידיעת שפה.
פעוט לומד ללכת או לדבר 699916
קצת פרספקטיבה היסטורית: Xenoglossy . [Wikipedia]
פעוט לומד ללכת או לדבר 699903
אפרופו זה, התהייה הכי מסתורית בעיני היא מה הקשר לתגובה שלי אליה הגבת?
פעוט לומד ללכת או לדבר 699910
זה מוסבר בכותרת של התגובה, שהיא ציטוט ממשהו שכתבת, שהוספתי לו את המילה אפרופו.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699962
יש שינון ויש שינון. אין חולק (אפילו במערכת החינוך, כך אני מתרשם...) על חשיבות השינון של האלפבית, לוח הכפל, וכאלה. אלו שינונים שנמשכים תקופה ארוכה, ושידע או מיומנויות המשך נבנות עליהם מיד, וכך הם נטמעים היטב. אבל הבגרויות שזכורו לי בהיסטוריה, ובמידה רבה גם במקצועות הומניסטיים אחרים, עבור רוב התלמידים, היו שינון לטווח קצר שסופו שגר ושכח למחברת הבחינה. עד שיוצגו לי נתונים אחרים, אני נוטה להניח שאין בשינון הזה ערך. עבורי אישית הלמידה לבגרות בתע''י היתה אחד מהחלקים הכי מיותרים, במבחן מה שנשאר לי לטווח הארוך, מכל בית הספר. (במקצועות האחרים הגעתי למסקנה שאני יכול לעבור גם בלי לשנן הרבה, והיה קצת יותר טוב.)
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699963
אולי לא חייבים לשנן. אבל חייבים לעסוק בחומר. אחרת לא יהיה לך את בסיס הידע הנדרש אפילו כדי לחפש בחומר הפתוח בזמן הבחינה. אני זוכר לטובה לעניין הזה את הדיונים בכיתה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699971
מה פירוש "חייבים לעסוק בחומר"? כאן מדובר על חלקו של השינון בלמידה. בחינות עם חומר פתוח אמורות להיות קשות יותר. במצב הבגרויות אצלנו, בחינה בהיסטוריה אולי גם באזרחות עם חומר פתוח, דורשת שידוד מערכות בבדיקת המבחנים. היום יש "פתרונות המערכת" כדי לתת ציון. בחינה עם חומר פתוח (כל חומר), תדרוש מהבוחן להיות פתוח גם לתשובות אחרות שמנומקות היטב.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699979
למה בכלל צריך בחינת בגרות בהיסטוריה? למה שבמקום זה לא יעשו עבודות גמר בהיסטוריה? הרבה יותר קל למורים, הרבה יותר קל לבדוק העתקות (אפשר לדרוש להגיד כקובץ בפורמט מוסכם מראש, ואז נורא קל לבדוק אם יש כפילויות מול הגשות אחרות ומול ויקיפדיה), מלמד הרבה יותר את התלמידים ומלחיץ הרבה פחות את כל המערכת.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699981
עבודת גמר מכסה נושא יחיד. בחינה מכסה, גם אם חלקית ואקראית, עשרות נושאים.
הרבה יותר קל למנוע העתקות כששלושים תלמידים יושבים מולך בכיתה, מאשר להריץ אלגוריתמי השוואה בין כל העבודות בבית לכל החומר באינטרנט. שלא לומר שיש כאלה שנותנים לאחרים לכתוב להם עבודות.
אין לחץ על המערכת, יש אולי לחץ על התלמידים. אז מה, יש כזה גם במתימטיקה. שיתמודדו. מי מהם שילך לאוניברסיטה, במדעי הטבע ואני מניח שגם במדעי הרוח, יבין אחרי סמסטר אחד שהבגרויות היו טיול הפארק לעומת הדרישות האקדמיות.
אישית, אגב, שנאתי עבודות בתיכון ותמיד העדפתי מבחנים, עם כל הלחץ הנלווה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699994
1. עבודת גמר אולי מכסה נושא יחיד, עבודות גמר (כמו שהצעתי בתגובה 699979) מכסות נושאים רבים. מה גם שבהחלט אפשר לכתוב עבודה שמכסה יותר מנושא אחד. אני חושב שתלמיד שמצליח לכתוב שלוש עבודות גמר רציניות על שלוש נושאים שונים עומד שתנאי שלי ל"יודע היסטוריה" טוב יותר מתלמיד שהצליח ללמוד בעל פה תשובות ל-‏20 נושאים שונים. בסופו של דבר, לדעתי, אם תשאל את התלמידים את השאלות מהמבחן חצי שנה לאחר שעברו אותו הם לא ידעו חצי מהנושאים אותם הם אמורים לדעת. עבודת גמר בודקת שרכשת את הכישורים ללמוד נושאים שונים, מבחן בודק שרכשת את הכישורים לזכור טקסט למשך יומיים.

2.א. קל למי? להריץ תוכנה שבודקת העתקות זה משהו שעושים בלחיצת כפתור (של התלמיד), לכתוב את האלגוריתם (הידע כבר קיים) זאת עבודה של צוות של עשרה אנשים למשך חצי שנה (אני מגזים מתוך הנחה שמשרד החינוך לא יודע לנהל מכרזים נורמלים). כל מה שנשאר אחרי זה זה לתחזק את המערכת, שזה ממש קל. למנוע העתקות מול כיתה של שלושים זה לא כל כך קל, עובדה שמשרד החינוך צריך להעסיק כל שנה צבא של משגיחים רק בשביל זה (ואף מילה על האמינות שלהם).

ב. יש כאלה שנותנים לאחרים לעשות בשבילם את הבחינות.

3. א. יש לחץ על התלמידים, יש לחץ על המורים, יש לחץ על המשגיחים, יש לחץ על הבודקים. העובדה שאתה לא מודע למשהו לא הופך אותו ללא קיים.

ב. "אז מה?" אז למה הלחץ הזה מועיל? אתה רוצה לבדוק איך התלמידים עומדים בלחץ תעשה בחינה בעמידה בלחצים, אתה רוצה שהם ילמדו היסטוריה וירכשו כלים ללמידת היסטוריה בעתיד, איך הלחץ מועיל.

ג. אין כזה לחץ במתמטיקה. המבחן במתמטיקה בוחן הבנה של החומר הנלמד ולא שינון וזיכרון (לכן יש דף נוסחאות ומחשבון).

ד. הרבה מהם לא ילכו לאוניברסיטה, רוב אלה שילכו לאוניברסיטה לא ילכו למדעי הטבע או למדעי הרוב.

ה. למה המבחן בהיסטוריה (מדעי החברה) צריך להיות הכנה ללימודים במדעי הטבע או הרוח?!

ו. הדרישות האקדמיות בלימודים באוניברסיטה הגבוהות יותר מהדרישות האקדמיות מהלימודים בתיכון, אבל יש הבדל בין דרישות אקדמיות לבין עמידה בלחץ לא מוצדק. הדרישות האקדמיות בעבודת גמר גבוהות בהרבה מאלה שבמבחן סיום, ותואמות הרבה יותר לדרישות שמי מהם שילך ללמוד באוניברסיטה יצטרך להתמודד.

ז. מי מהם שילך לאוניברסיטה יעשה את זה מבחירה וילמד את הנושאים שהוא אוהב ורוצה לדעת.

4. מבחנים דורשים זכרון, עבודות דורשות עבודה. כתלמיד תמיד הייתי עצלן עם זכרון טוב, לכן הצלחתי במבחנים יותר מעבודות. אבל מצד שני, היום אני מסתכל על זה מזווית ראיה קצת אחרת.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700002
1. את מי אתה משלה שתלמיד יכתוב בשנתיים "שלוש עבודות גמר רציניות" בהיסטוריה? אם יכתוב אחת זה יהיה יפה מאד. ומי שלומד רק למבחן, שלא יתפלא שהוא לא זוכר כלום יומיים אחר כך. אם הוא למד כמו שצריך בשנתיים לפני המבחן, כולל הכין שיעורים ועמד בחמש-שש בחינות שליש, אין סיבה שלא יזכור חלק מהחומר אחרי המבחן. לי אין ספק שחלק לא קטן מהדיע שלי בספרות, תנ"ך והיסטוריה (טוב, תע"י) נרכש בבית הספר.
2. ב. לא מכיר כאלה שאחרים עושים להם את הבחינה, טכנית זה כמעט בלתי אפשרי או מאד נדיר, בטח בהיסטוריה כשאתה צריך למלא 4 עמודי פוליו ולא יכול להעתיק רק את התשובות כמו במבחן אמריקאי או מתימטיקה.

3. א. מודע, מודע. גם בבדיקת עבודות יהיה לחץ - יותר גדול אפילו על הבודקים לדעתי.
ב. למה הלחץ מועיל? אפשר לשאול את זה על כל מבחן. וכל מבחן אחר בחיים. למה מועיל הלחץ בראיון עבודה? באודישן? בגיבוש לקורס טייס? בדייט? אולי אם תעשה מדיטציה תהיה פחות בלחץ, לא יודע. אולי הוא מועיל, כי הוא מתרגל אותך לעמוד בלחץ, כישור די חשוב לאורך החיים?

ג. הצחקת אותי, אני לא יודע לצבוע לחץ, ואתה הראשון שאני שומע שטוען שהמבחן בהיסטוריה מלחיץ יותר מהמבחן במתימטיקה. אז כל תההייה שלך בקשר ללחץ תקפה לא פחות למבחנים במתימטיקה.

ד. התכוונתי לכתוב מדעי החברה. גם הרבה מהתלמידים לא יראו יותר קוסינוס בחיים. אבל כמו שמתימטיקה אמורה בין השאר לעזור - ולהכין לאוניברסיטה - לאלה שכן ימשיכו, אני מצפה גם מהיסטוריה שעשה אותו דבר.

ה. ראה ד'.

ו. לא יודע איך נראתה האוניברסיטה שלך, בשלי הלחץ באוניברסיטה היה גדול אין ערוך מאשר בתיכון.

ז. נכון, אבל לבזבז 12 שנה בלי להכין אותו לשום תחום באוניברסיטה זה ממש חבל. לפי אותה לוגיה שלך גם לא צריך ללמד מתימטיקה, ספרות, ביולוגיה וכו'. בעצם רק אנגלית תישאר, ואז מה?

4. שניהם חשובים, אפשר לשלב.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700005
1. אם אלה יהיו דרישות המינימום, איזה ברירה תהיה לו? מה לעשות, תלמידי תיכון לומדים בעיקר למבחן.

2.א. טכנית זה לא כל כך קשה, כל מה שאתה צריך זה תעודת זהות מזויפת ולעשות מבחן אקסטרני. מעשית, אני לא יודע כמה זה קיים אם בכלל. הבעיה היא לא טכנית. נראה לי שהבעיה היא שעל מנת לעשות את זה אתה צריך (1)תלמיד עם מספיק כסף מספיק גמישות מוסרית ונכונות להסתכן בענישה פלילית, (2) "נבחן" עם יכולת מוכחת לקבל ציון טוב בבחינה, גמישות מוסרית ונכונות להסתכן בפלילים ו(3)שוק בו התלמיד יכול לפגוש את הנבחן ולנהל משא ומתן בלי נוכחות של שלטונות החוק. לדעתי זה שילוב די נדיר, וזה השילוב שתצטרך למצוא על מנת שיהיה כתיבת עבודות על ידי אחרים. נראה לי נדיר, אבל אם יש חשד שזה עלול לקרוא, קל לפתור את זה. לכן אני מקטלג את זה כרגע כלא בעיה.

ב. בהחלט אפשר, וראוי, לשאול את זה על כל מבחן וכל מבחן אחר בחיים, ואם אין תשובה, אז צריך להגיד שאין תשובה, ולפעול לביטול הלחץ. בחיים לא הייתי באודישין או בגיבוש לקורס טייס, אבל מניסיוני בראיון עבודה ובדייטים ממש אין לחץ. על כל דייט לא מוצלח יהיו הרבה אחרים מוצלחים יותר, על כל ראיון עבודה לא מוצלח יהיו הרבה אחרים מוצלחים יותר, זה לא נכון לגבי בחינות הבגרות, שאם כשלת באחד תצטרך לחקות שנה עד לשני ובינתיים לשים את התוכניות שלך בהפסקה.

ג. אם אתה רוצה ללמד תלמידים לעמוד בלחץ (למה זה כישור חשוב בחיים, כמה מהם ילכו לגיבוש לקורס טייס? הרבה יותר בריא ללמד התחמקות מלחץ מיותר), תעשה את זה בלימודי עמידה בלחץ ותן להם ציון בעמידה בלחצים. המצב הנוכחי הוא שהציון בהיסטוריה הוא ציון בהיסטוריה ועמידה בלחצים ולא ציון בהיסטוריה, ככה שכמעסיק עתידי אתה לא יודע עם הציון הטוב שקיבל התלמיד הוא בגלל שיש לו כישורים בעמידה בלחצים או כישורים בהיסטוריה.

ד. כן, אתה מצפה שידעו ההיסטוריה אבל מציב בפניהם מצב בו במקום ללמוד היסטוריה הם לומדים שינון ועמידה בלחצים. אם אתה רוצה שידעו היסטוריה אתה צריך לחשוב איך לייצר מצב שמעודד אותם ללמוד היסטוריה (למשל תגובה 699979).

ה. לימודי היסטוריה שונים מלימודי מתמטיקה, ובנויים הרבה על עבודות. אתה רוצה להכין אותם ללימודים באוניברסיטה תעשה את זה כמו שצריך...

ן. באמת?! בשלי ושל רוב מכרי ממש לא. למעשה, אני זוכר את זה כתקופה ממש לא לחוצה. אחרי הכל, אתה לומד את מה שבחרת ללמוד, בקצב שאתה רוצה, בלי יותר מידי מגבלות משמעתיות ועם מועד ב' אם היית חולה ביום של המבחן.

ז. לא. זה לא נובע מהלוגיקה. צריך ללמד כמה מקצועות, אבל צריך לעשות את זה באופן שממקסם את הידע והכישורים לרכוש ידע נוסף של התלמידים. המטרה לא צריכה להיות להכין את כל התלמידים לאוניברסיטה, אלא (בין השאר) לתת למי מהם שירצה בכך את הכלים ללמוד באוניברסיטה ואת היכולת לבחור את התחום שמעניין אותו. אבל הנקודה בסעיף הזה הייתה שונה, אם אתה הולך ללמוד כלכלה (נגיד) באוניברסיטה זה בגלל שאתה רוצה לדעת יותר על כלכלה, ולכן ללמוד למבחן בכלכלה זה קרוא חומר על נושא שאתה אוהב ורצה לדעת יותר, וכאן נגמר הדמיון לתיכון.

4. אפשר לתת לכל תלמיד לבחור איך הוא רוצה להוכיח שהוא יודע היסטוריה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700008
ו. טוב, כנראה שהמיתוסים נכונים ובמדעי החברה (/רוח) אכן עושים חיים. תפאדלו.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700027
אני אישית למדתי במדעים מדויקים (וכן, בהחלט עשו שם חיים). לא ברור לי מה גרם לך להגיע למסקנה אחרת.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700030
מעניין, באיזה פקולטה למדעים מדויקים המבחנים קלים יותר מהבגרויות?
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700032
לא יודע, למה אתה שואל אותי? אני טענתי דבר כזה?

רגע, אולי במקום להתחכם אני אכתוב את זה במפורש:
כתבתי כמה היגדים שמתייחסים לדברים שונים, ונראה לי שבלבלת ביניהם.
כתבתי שהמבחנים באוניברסיטה גורמים לפחות לחץ למערכת מהמבחנים הבגרות.
כתבתי שלבדוק שעבודה לא הועתקה קל יותר מלבדוק שאין העתקות במבחן.
נראה לי שלקחת את הייחוס במשפט הראשון ואת היחס במשפט השני וערבבת ביניהם.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700033
אני דיברתי (ואחנו דנו באריכות מה) על הלחץ שנגרם לתלמידים. ומכאן המשכתי את הפתילון הזה בהשוואה לאוניברסיטה.
לגבי הלחץ למערכת, אמרתי בעיקר שהרבה יותר קשה (מבחינת משאבי זמן בעיקר) לבדוק עבודות מאשר לבדוק מבחנים.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700034
בשום שלב בדיון לא השוויתי בין ה"קלות" של מבחנים שונים. לא מאמין לי? קרא שוב.

אני לא בטוח (למעשה יש לי ספק גדול מאד - שזה אומר שאם אתה רוצה שאני אקבל את זה אתה צריך לשכנע אותי שזה נכון, קריא חובת הנימוק עליך) שמערכת המבחנים כלל ארצית עולה פחות ממערכת של עבודות כלל ארצית, אבל אתה שוב מבלבל בין יחסים שונים. עלות למערכת ולחץ על המערכת הם שני מושגים שונים (כמו שקושי של מבחן ולחץ כתוצאה מהמבחן הם שני יחסים שונים). אתה לא יכול להוכיח את הקיום של השני על ידי הנחה של הראשון (וההפך).

(אני חייב להודות שאני לא כל כך מבין את דרך הקריאה הזאת - אם אתה אומר משהו חיובי על X אז זה כאילו ייחסת ל-X את כל הדברים החיוביים האפשריים, ואם אתה אומר משהו שלילי על Y זה כאילו ייחסת ל-Y את כל הדברים השליליים האפשריים. אם אוניל גבוה יותר ממסי זה לא אומר שאוניל מהיר יותר ממסי.)
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700042
אני כתבתי "לא יודע איך נראתה האוניברסיטה שלך, בשלי הלחץ באוניברסיטה היה גדול אין ערוך מאשר בתיכון."
אתה ענית
"באמת?! בשלי ושל רוב מכרי ממש לא. למעשה, אני זוכר את זה כתקופה ממש לא לחוצה. אחרי הכל, אתה לומד את מה שבחרת ללמוד, בקצב שאתה רוצה, בלי יותר מידי מגבלות משמעתיות ועם מועד ב'..."

מזה אני הבנתי שאתה טענת שמבחני הבגרויות היו יותר מלחיצים מבחינתך מהמבחנים באוניברסיטה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700054
אני מבין שמשום מה זה קצת קשה, אבל בעברית ההפך מלחץ הוא לא קל וההפך מקל הוא לא לחץ. אולי דוגמא תעזור?

ללכת בשדה מוקשים זה מאוד מלחיץ. ללכת בריביירה זה מאד לא מלחיץ. ללכת 40 מטר זה מאד קל, ללכת 40 קילומטר זה מאד לא קל. מכאן אפשר לשרטט דיאגרמת ואן או לכתוב טבלת אמת:
ללכת 40 קילומטר בשדה מוקשים - מלחיץ ולא קל.
ללכת 40 קילומטר בריביירה - לא מלחיץ ולא קל.
ללכת 40 מטר בשדה מוקשים - מלחיץ וקל.
ללכת 40 מטר בריביירה - לא מלחיץ וקל.

יותר ברור?
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700060
מעניין, אז מה הסיבה לדעתך שהמבחנים באוניברסיטה הלחיצו אותך פחות ממבחני הבגרות?
התבגרת?
הגראס היה ירוק יותר?
עשית יותר סקס?
עברת טיפול פסיכולוגי יעיל?
הפסקת לפחד מכשלון?
עשית מדיטציה?

אני מאד סקרן, כי נראה לי שגילוי הפתרון ללחץ ממבחנים תוך חמש השנים שעברו ממבחני הבגרות הקלים יחסית למבחני האוניברסיטה הקשים יחסית יכול לעזור למיליארדי אנשים ועל הדרך להביא הרבה כסף לממציא השיטה הכה יעילה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700062
גם אני זוכר את האונ' כמלחיצה פחות לעומת הבגרויות: כישלון בבגרות הוא פשוט לא אופציה, והרבה יותר קשה להעריך את מידת המוכנות העצמית למבחן. אבל התיכון היה מזמן, ואולי אני לא זוכר נכון.

באופן כללי אני מתעב מבחנים, וחושב שלא בתיכון ולא באונ' הם היו הכנה רלוונטית לאיזושהי סיטואציה בחיי הבוגרים (כולל עמידה בלחצים).
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700063
א. בהנחה שאתה תלמיד טוב, הרי לא מדובר בכשלון מפורש בבגרות, אלא בציון נמוך (70 נניח) במקום ציון גבוה. אז למה זה "לא אופציה"?
ב. יותר קשה להעריך את מידת המוכנות העצמית? לא בחוויה שלי, אצלי מבחנים באוניברסיטה נטו להפתיע יותר מבתיכון (ועוד לא דיברנו על המבחנים בתואר שני, שהשאירו אבק לאלה של תואר ראשון. חלקם אגב היו עם חומר פתוח, מה שמחזיר אותנו לנושא הדיון, וזה רק גרם להם להיות יותר קשים).
ג. גם לי אין שום אהדה למבחנים‏1, אני רק לא בטוח שקל למצוא שיטה חלופית. אני חושב שאחת המטרות העיקריות של המבחן איננה המבחן עצמו, אלא זה שהמבחן מכריח אותך ללמוד את החומר. ואין לי ספק שהאימון המתמשך בלימוד חומר, פתרון תרגילים ונסיון להבין משהו שוב ושוב הם מעמודי התווך של היכולות שלי כיום בעבודה, וגם באוניברסיטה בעבר. אני נוטה להסכים שביצוע עבודת המאסטר שלי שבסיומה גם נבחנתי בעל פה דומה יותר לסיטואציות שנתקלתי בהן בחיי המקצועיים מאשר בחינה מול טופס בחדר סגור.

1 הם בפירוש היוו גורם לחץ לא מבוטל בבוקר המבחן, בלי קורלציה לתוצאות, ואין לי שום געגוע אליהם.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700064
אגב, הבנתי שלאחרונה גם בבגרויות ניתן לעשות מועד ב', בניגוד למה שהיה בזמני ולמה שנאמר כאן.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700068
מסכים לגמרי עם ג' - גם לדעתי שיטת המבחנים היא השיטה הכי פחות גרועה להכריח אנשים ללמוד.

ומסכים אתך גם בנוגע לסוגיה הראשית שעל הפרק בדיון הזה. לדעתי אוניברסיטה/טכניון הרבה יותר מלחיצים מאשר התיכון, ומפליא אותי שיש אנשים שחוו את זה אחרת.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700069
(תשמע, כנראה שאני ואתה למדנו בפקולטות הלא נכונות...)‏1

1 נו, על מי אני עובד, היית מציע לי לחזור לתחילת הסמסטר הראשון באוניברסיטה והייתי קופץ על המציאה בשתי ידיים.
מצד שני, הייתי מכפיל לך את התשלום אם היית מחזיר אותי לכיתה י'. התיכון היה מהשנים המופלאות בחיי.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700075
"להכריח". בחירת מילים מעניינת.

בתור כלי לימודי, עבודות ותרגילים הם הרבה יותר מועילים ממבחנים בעיני, וכ-"מדד לידע הסטונדט" כנראה שגם קריאה בקלפים אפקטיבית יותר (ועבודות גמר/מבחני בית הם אידיאלים). אין לי מושג איך להכריח אנשים ללמוד, או למה בכלל לעשות את זה באונ'.

(אגב, ממה שאני מכיר, בקורסים לתואר שני ושלישי כמעט תמיד אין מבחנים בכלל. לפחות במתמטיקה.)
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700079
>> "להכריח". בחירת מילים מעניינת.

צודק, "לגרום ל-" מתאר יותר במדויק את כוונתי.

בעולם אידיאלי, בלי סטודנטים עצלנים/תחמנים, עבודות ותרגילים אולי באמת יהיו יותר מועילים ממבחנים. אבל ראה את תגובה 700022 ואת דיון 3633.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700082
רגע רגע, ברור(!) שתרגילים יותר מועילים ממבחנים, אף אחד לא טען אחרת.
בקורס שבנוי באופן סביר, תלמידים שעשו (בעצמם) את כל התרגילים אמורים להיות מוכנים ל-‏70-80 אחוזים מהמבחן, והלימוד אליו אמור בעיקר להשלים ולחזור על החומר. השאלה היא בדיוק איך לעודד את התלמידים לעשות את התרגילים, ומבחן הוא דרך נפוצה לעשות זאת.
אני מכיר מרצים שמגדילים לעשות ואפילו מגדירים לפני המבחן שכך וכך אחוזים ממנו ילקחו (כמעט) ישירות מתרגילי הבית.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700127
ברצוני להצטרף לדעתך.
נראה שהמבחנים הם כמו הדמוקרטיה: שיטה מאד בעייתית אבל האלטרנטיבות עוד יותר גרועות.
החוויה האישית שלי בתור מי שעשה עבודת גמר היתה חיובית מאד מאד ונראה שלעבודת הגמר היתה חלק משמעותי בבחירת מסלול המשך לימודי.
אני חושב שעבודת גמר במתכונת דאז היא משהו ראוי לכל שבח. המתכונת היא של אופציה שמשתמשים בה במשורה ובכל מקרה היא משהו כמו 4 מתוך 20 ומשהו נקודות. אני הייתי מאפשר אותה רק לתלמידים מצטיינים בתחום כלשהו ו/או הלומדים מקצוע מסויים מורחב. מי שהנחה אותי היה חוקר פעיל בתחום. בדיעבד אני מעריך שלא היתה זו השקעה גדולה מאד מצידו, אבל הוא בכל זאת ארח אותי מספר פעמים, סייע בעצתו, קרא את העבודה ובפועל כנראה היה משפיע עיקרי בקביעת הציון.
המכשלה בעיני תהיה אם מישהו יראה בזה תחליף כמותי למבחנים רגילים. אם זה יהפך להליך שגרתי, זה יאבד את רוב האפקטיביות (כמו שנת שבתון לעובדי מדינה). גרוע מכך, באופן טבעי זה יהפוך לכלי של שחיתות ופרוטקציוניזם (ע"ע תעשיית ההשתלמויות המקצועיות).
בקיצור, עבודת גמר בתור היוצא מן הכלל היא דבר מצויין. בתור תחליף למבחנים, נראה לי רעיון די גרוע.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700130
מסכים עם הכל.
הבן האמצעי שלי מסיים עכשיו י''א, ולצד מבחני הבגרות הגיש עבודה (קבוצתית) במקצוע המורחב שלו. לדעתי זה בדיוק התמהיל הנכון.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700135
אני רוצה לחדד: יש סיבה בסיסית לכך שעבודת גמר במינון גבוה מדי תהפוך לכר שחיתות - וזה שעושים שימוש בציון להשוואה בין תלמידים (בלימודים על תיכוניים). כמו שנאמר כאן, ההערכה של עבודת גמר היא יותר סובייקטבית וקשה לסטנדרטיזציה (בהשוואה למבחן). אם הציון הוא סתם אמצעי לשבח את התלמיד או לנזוף בו - למי אכפת. לא תהיה שחיתות משמעותית. אבל אם הוא חלק מציון בגרות ממוצע - ושם האחידות בין התלמידים חשובה - אז יש בעיה. ולכן כדאי לשמור על מינון נמוך של עבודות כאלו, ובכלל מינון נמוך יחסית של ציונים סובייקטיביים.

גם בהתעמלות אמונתית זה ככה.. יש חלק בציון שהוא סובייקטיבי יותר, רק שהמינון שלו נמוך.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700073
אצלי זה היה ממש, אבל ממש הפוך.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700077
רצינו דור שלא מאונן, וקיבלנו דור שלא פורה.

(סליחה, כן?)
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700083
רצינו דור שלא מכוון, וקיבלנו דור שלא יורה - או לפחות לא פוגע.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700066
אני לא מבין למה אתה כל הזמן מעביר את הדיון לחוויה אישית שלי מול זו שלך. כמו שאמרתי לך מראש, זה לא מעניין. את הבחינות שלי סיימתי, אין לי יותר ז'יטונים ברולטה הזאת, ואני לא פה לספר סיפורי גבורה. השאלה המעניינת היא מה קורה אצל רוב האוכלוסייה הרלוונטית. כמי שרואה מידי פעם תלמידים הורים ומורים בתיכון וסטודנטים ומרצים באוניברסיטה, המסקנה שלי היא חד משמעית, בחינות הבגרות גורמות להרבה יותר לחץ. מדובר, לדעתי, על הבדל מובהק.

למה? נתתי את ההסברים שלי בדיון: מי מהם שילך לאוניברסיטה יעשה את זה מבחירה וילמד את הנושאים שהוא אוהב ורוצה לדעת , אתה לומד את מה שבחרת ללמוד, בקצב שאתה רוצה, בלי יותר מידי מגבלות משמעתיות ועם מועד ב' אם היית חולה ביום של המבחן... אם אתה הולך ללמוד כלכלה (נגיד) באוניברסיטה זה בגלל שאתה רוצה לדעת יותר על כלכלה, ולכן ללמוד למבחן בכלכלה זה קרוא חומר על נושא שאתה אוהב ורצה לדעת יותר, וכאן נגמר הדמיון לתיכון.

אי אפשר, לדעתי ולצערי, להכיל את זה לתיכון משום שללימודים בתיכון יש מטרה אחרת מלימודים באוניברסיטה (רמז, גם לזה התייחסתי בדיון). אבל אני חושב שהעברת חלק מהמבחנים (כמו היסטוריה) לעבודות גמר בהחלט יכולה לעזור חלקית (מסיבות שפורטו בדיון). אני מוותר על הכסף. אני לא חושב שההתנהלות שלך בדיון מצדיקה סרקזם.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700067
והרי גם ההבדל ה"מובהק" שלך מבוסס על חוויה אישית - "מי שרואה מידי פעם תלמידים הורים ומורים בתיכון וסטודנטים ומרצים באוניברסיטה, המסקנה שלי היא חד משמעית".
גם אני רואה וראיתי מדי פעם כאלה וכאלה, והמסקנות שלי היו אחרות. נו יופי.
אני הגבתי על כל הסעיפים וההסברים שלך, והיחידי שנראה לי שמחזיק מים הוא שבאוניברסיטה אתה בוחר מה ללמוד. זה אמנם נכון, אבל מנסיוני (האישי, נו אלא מה), גורם הלחץ הוא הסיכוי לא להצליח בבחינה ולא כמה החומר משעמם או מענין. שעמום ולחץ זה לא אותו דבר. הבחינה באזרחות היתה משעממת עד מאד אבל גם קלה עד מאד ללימוד, ולכן לא הלחיצה בכלל. הבחינה בחמש יחידות מתימטיקה היתה הרבה יותר מעניינת ומבחירה (לא חייבים לעשות חמש יחידות) אבל הרבה יותר קשה ואכן מלחיצה בהתאם.
ברמה מסוימת זה שאתה בוחר מה שאתה אוהב יכול להגביר את הלחץ - אם אתה שונא ספרות, אז תקבל 70 ולא מאה, למי אכפת. אבל אם אתה ממש רוצה להיות מתימטיקאי (או טייס לצורך העניין), מחיר הכישלון עשוי להיות גבוה הרבה יותר, והלחץ הנלווה מהפחד מהכשלון הזה גם הוא בהתאם.

והתגובה הקודמת שלי לא היתה סרקסטית, היא שאלה שאלה די ישירה ואני מרגיש שלא קיבלתי תשובה עליה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700094
לא, ההבדל המובהק שלי מבוסס על תצפית אישית ולא על חוויה אישית. יש הבדל. מחקרים הוכיחו שאנשים לא זוכרים חוויות באופן מדוייק, ומתקשים לכמת את הרגשות שהם הרגישו בעבר. אתה יכול לטעון שאתה יוצא דופן (ואני אפקפק), אבל ככלל, חוויות אישיות הן אנקדוטת לא מדויקות שלא מעידות יותר מידי. נכון שגם לתצפית אישית יש בעיות (מדגם לא מייצג, מדידה לא אמינה) אבל אין מה להשוות בינו לבין חוויה אישית.

בגלל שהמסקנות שלי כל כך מובהקות אני מתקשה להאמין שיש לך תצפית שמעידה על תוצאות אחרות. זה כמו שתגיד לי שחתולים יותר גדולים מכלבים ואחר כך תשקיע 20 תגובות בלספר לי על החתול הענק שהיה לסבא שלך כשהיית בן 3 והכלב הקטן שהיה לדודה שלך כשהיית בן 8. אני צריך טיעון קצת יותר משכנע, ו"נו יופי" זה לא טיעון.

לא ממש הגבת לכל הסעיפים וההסברים שלי. למעשה, התגובה שלך, ואני מצטט את כולה, מילה במילה, הייתה: " ו. טוב, כנראה שהמיתוסים נכונים ובמדעי החברה (/רוח) אכן עושים חיים. תפאדלו.". שלא רק שלא התייחסה לכל מה שכתבתי, למעשה היא התייחסה לאיש קש שהמצאת.

לחץ היא לא תופעה רציונלית (לרוב האנשים, על סמך יש מחקרים. אולי אתה יוצא דופן, אבל גם אם אתה כזה, וגם בזה אני מפקפק, אז זה לא מעניין) לחץ היא תופעה פסיכולוגית. יש אנשים שנלחצים מלהופיע מול קהל, יש אנשים שנלחצים ממקומות סגורים, יש אנשים שנלחצים ממקומות פתוחים, יש אנשים שנלחצים מבחינות... למעשה, קל לנמק שהסיכוי לכשלון הוא לא גורם ללחץ (שוב, לרוב האנשים), מספיק לציין את העובדה שמשחקי מחשב מוכיחים את עצמם כמנטרלי לחץ, למרות שהסיכוי לכשלון ברבים מהם הוא כמעט ודאי. לחץ בבחינות הבגרות נגרם על ידי המערכת שמכינה אותך במשך 12 שנים למבחן של שעתיים שיקבע, למעשה, את גורלך (לילדים בני 18 יש נטייה לפאטליזם), הוא נגרם על ידי המורים, על ידי ההורים, על ידי החברים...

אם זה לא היה סרקזם אז אני מתחיל להבין למה היה לך כל כך קשה בבחינת הבגרות במתמטיקה. לא ברור לי על מה לא קיבלת תשובה, אבל בהתחשב בהשקעה הרבה מאחורי תגובה 700008 אני מרגיש שעמדתי בחובת הענייניות מעל ומעבר.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700108
אוקי, אז תקרא לזה תצפית אישית. התצפית האישית שלי היא הפוכה משלך באופן מובהק, כמו שיכולת להבין מתגובתי הקודמת גם בלי להתפלפל על המונחים. ומהתגובות של אחרים בפתיל נראה שיש עוד כמה וכמה שהתצפית שלהם דומה לשלי.

אני מבין היטב שאתה מתקשה להאמין לתצפיות של אחרים, אבל זו בעיה שלך ולא של הטיעון.

הגבתי לסעיפים וההסברים בתגובה הקודמת רבת הקישורים הכחולים.

הפחד מכשלון במשחקי מחשב? אתה רציני? בשביל להבין שהגורם ללחץ (כן, אצל "רוב האנשים") הוא לא הסיכוי לכישלון אלא מחיר הכישלון לא צריך לקרוא את כהנמן, צריך סתם שכל ישר.

ולסיכום, דיסקליימר - מאחר והעלית זאת ובזאת הראית שכנראה לא הבנת גם את זה משלל תגובותיי עד כה - תנוח דעתך, לא היה לי קשה כלל בבגרות במתימטיקה, עברתי אותה בקלות ובצבעים מעופפים כמו את כל המבחנים בתיכון שקדמו לה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700117
קראתי שוב את הדיון ולא ברור לי מה קרה פה ואיך זה קרה. משהו, לא ברור לי מה, הקפיץ אצלך איזה פיוז שגורם לך להגיב באופן לא ענייני, לגרור את הדיון פעם אחרי פעם למתקפות אישיות, להתעלם מרוב (אם לא כל) ממה שאני כותב, להלחם שוב ושוב כנגד טיעוני קש (ואנשי קש) שאתה ממציא, ובכלל לנסות פעם אחרי פעם להוכיח שאתה חכם ממני. אולי זה נכון, אבל כשיטת דיון זה לא אפקטיבי. סליחה, אני אתקן את עצמי, אני יודע שיש אנשים שמשתכנעים משיטה כזאת, ואולי אתה עושה את זה באופן מודע בשביל לכוון לאנשים כאלה. אותי זה לא משכנע. אם אתה רוצה לשכנע אותי, נסה טקטיקה אחרת. לא ברור לי איך (ואם) דיון אתך על שיטה אפקטיבית לבדוק את הידע בסוף התיכון נראה כמו דיון עם סיינוטולוג על כשרונו של ל. ר. האברד. או דיון עם רפובליקאי על כשרונו של ד.ג'. טראמפ. פתחו כת חדשה של אוהבי בחינות הבגרות בהיסטוריה ולא סיפרו לי?

אני אחזור על הטיעון שלי (במקרה והוא נעלם בים). אני לא בטוח שאני צודק, בהחלט יכול להיות שלא, אני לא מומחה בתחום, אני בטוח שיש סיבות טובות נגד (ומשוכנע שיש גם סיבות בעד שלא חשבתי עליהם). אבל בשביל לשכנע אותי שאני לא צודק, הגב לעניין בעזרת טיעונים רציונליים שלא כוללים סיפורי גבורה או ניסיונות להתקפה אישית, אם כל מה שיש לך להוסיף זה עוד מאותו הדבר, אני אשאיר לך את זכות התגובה האחרונה. במילים אחרות, אי תגובה שלי משמעה שהלכתי לעולמי או שלא מצאתי משהו ענייני להגיב עליו ולא שאני מסכים אתך. אני אנסה לא לחזור על הטעות שלי ולהיגרר לדיון חסר טעם פעם נוספת.

הטיעון שלי: עבודות גמר הן אולי דרך אפקטיבית יותר, מועילה יותר ומזיקה פחות לבדוק את הידע בהיסטוריה של תלמידים בסוף התיכון.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700119
מאחר ולהרגשתי:
א. הפסקה הראשונה שלך מתארת בדיוק את אופן הדיון שלך, לא שלי, ראה למשל את תגובתך הקודמת ו-
ב. את טיעוני הנגד העניניים והרציונליים שלי לטיעון שלך אפשר לקרוא בהרחבה החל מתגובה 699981 שלי ובהמשך הפתיל;
אזי אני לא רואה טעם לטחון מים ולחזור על עצמי שוב לעוד עשרות תגובות.
אם יש לך טיעון שעוד לא עניתי לי, אשמח לשמוע אותו.
בחינה נוספת של השיטה 700120
לא ראיתי כמעט דיון בזכותן של עבודות הגמר. מישהו בדיון ציין שבחינות (ובפרט בחינות הבגרות) הן הדרך הפחות גרועה. כלומר: יש להן חסרונות, אבל לדרכים אחרות יש חסרונות רבים יותר.

כמה מהחסרונות:

* קל יותר להגיע לסטנדרט אחיד בבדיקת בחינות (אם כי זה קצת פחות נכון ככל שהבחינות יותר מורכבות)
* זול יותר לבדוק בחינות (בפרט אם צריכים להגן בעל פה על העבודות)
* עבודה מאפשרת לך להתמקד בחלק צר יחסית של חומר הלימודים. שאלת מפתח של דורות של תלמידים וסטודנטים: „זה יהיה בבחינה?״
בחינה נוספת של השיטה 700122
1. "לא ראיתי כמעט דיון בזכותן" - הטענה שלי הייתה בזכות הפחתת הלחץ, תוצאה הוגנת יותר (במובן שהיא נותן ציון גבוה יותר למי שמוכיח כשרון בתחום הרלוונטי) ומערכת אפקטיבית יותר (מבחינת זה שהיא מייצרת תלמידים אינטליגנטיים ובריאים יותר).
2. "סטנדרט אחיד" - זה נכון למבחנים אמריקאים או למבחנים בתחומים בהם יש תשובה נכונה (מתמטיקה, מדעים...). מבחן הבגרות בהיסטוריה הוא לא כזה ולא כזה, ולכן הטיעון הזה לא תקף כאן.
3. "זול יותר" - התייחסתי לזה. זאת טענה שצריכה הנמקה. נראה לי שזה לא נכון, בשביל מבחני הבגרות אתה צריך להעסיק מורים, משגיחים ובוחנים, בשביל עבודות גמר אתה צריך רק מורים ובוחנים, כמות הזמן שמורים משקיעים בשניהם הוא זהה, כמות הזמן שבוחנים משקיעים נראה לי די דומה (נכון שעבודת גמר ארוכה יותר, אבל היא לא כתובה בכתב יד וערוכה טוב יותר, לכן קל בהרבה לקרוא אותה, ככה שזה מתקזז. עוד חמש דקות להגנה לא מוסיף יותר מידי לכאן או לכאן) ככה שבסך הכל חסכנו את העלות של המשגיחים ואת העלות של הנדל"ן בזמן הבחינות (בהנחה שהתלמידים יעשו את העבודות בבת שלהם או בספריה, אם כי אני לא יודע כמה בתי ספר מנצלים את הנדל"ן הזה ככה שזה אולי רק רווח פוטנציאלי שלא ימומש). אבל גם אם זה נכון השאלה כמה זה זול יותר ואם המחיר שווה את העלות - הכי זול זה לבטל את לימודי ההיסטוריה.
4. "זה יהיה בבחינה?" - השאלה היא מה המטרה של בחינות הבגרות בהיסטוריה. אם המטרה שלך שבוגרי התיכון ידעו את כל מה שהם למדו למשך שבועיים בחייהם אני מסכים שבחינה מצליחה יותר, אם המטרה שלך היא שהם ירכשו כלים שיאפשרו להם ללמוד עוד בעתיד ושהם ידעו כמה נושאים ספציפיים טוב יותר למשך כל חייהם, אני חושב שעבודה תצליח יותר. אם אתה רוצה לבדוק את יכולת השינון, העמידה בלחץ והזיכרון לטוח בינוני שלהם, בחינה תצליח יותר, אם אתה רוצה לבדוק את יכולת ההתנסחות, היכולת האנליטית שלהם, היכולת שלהם ללמוד משהו באופן עצמאי, ההבנה והמחקר שלהם, אני חושב שעבודת גמר תצליח יותר. אם המטרה שלך היא שהם ידעו טוב את "כל ההיסטוריה" אז זאת נראית לי מטרה שלא ניתנת למימוש, לא על ידי בחינות ולא על ידי עבודת גמר.

גיגול קצר גילה לי שברחבי העולם עושים את זה בכמה מקומות, ובשנים האחרונות יש מגמה לעשות את זה יותר (ומאותן סיבות שנתתי, גם להעדפה וגם למעבר).
בחינה נוספת של השיטה 700124
3. בבחינה יש בערך 3–4 אנשי צוות לכל כיתה של 30–40 נבחנים. בבחינה בעל פה יש 3 בוחנים לכל נבחן. בחינה בעל פה של חמש דקות היא בדיחה. הנבחנים צריכים לפניה לקרוא עשרות עבודות שזו המון עבודה שאי אפשר לפזר יותר מדי. את בדיקת העבודות אפשר לפזר בזמן שונה בין בודקים שונים.

4. אני רוצה לבדוק את הבנת החומר שלהם. השיטה החדשה נועדה להפחית את יעילות שיטת השינון: אתה צריך לדעת לקשר בין כל מיני פרטים בצורה לא טריוויאלית ולא סתם לדעת את הפרטים. אתה צריך להבין איך משק כנפי הפרפר בגנואה בשלהי ימי הביניים חולל סופה בראשית העת החדשה בקובה‏1 ואיך המלחמות הנפולאוניות גרמו לביטול העבדות בדרום אפריקה.

1 ומה הקשר הדומה בין ונציה לקנדה? אבל זו כבר שאלה לא הוגנת בישראל.
בחינה נוספת של השיטה 700125
3. ומשגיחים צריכים הכשרה וגיוס. אני מסכים שבחינה בעל פה יקרה יותר, אבל זה איש-קש, ההצעה שלי דיברה על חמש דקות שמטרתן לבדוק אם מישהו אחר כתב את העבודה של התלמיד, לצורך זה חמש דקות עם הבוחן והמורה זה בהחלט מספיק (ולא חייבים לעשות את זה לכל התלמידים, עשרים אחוז יטיל מספיק פחד). הציון יינתן על העבודה. לא הבנתי למה אי אפשר לפזר את בדיקת העבודות, ולמה אפשר לפזר את בדיקת הבחינות. כמעט כל הבחינות נערכות באותו תאריך ויש לסיום הבחינה זמן מוגבל בזמן שעבודות אפשר להגיש לאורך כל שנת הלימודים.

4. אני חושב שיש לבחינה עם חומר פתוח יתרון על בחינה עם חומר סגור, ועדיין, לדעתי עבודות גמר יגדילו את היתרון הזה (מהסיבות שנתתי).

1 לא יודע. מה?
בחינה נוספת של השיטה 700139
אני מסופק אם חמש דקות יספיקו לגלות את השקרנים, אם אלה יטרחו ללמוד קצת *רק* סביב העבודה שמישהו כתב עבורם.

אגב, אם האפשרות היתה קיימת בזמני הייתי מעדיף עבודות על בחינות בלי לחשוב בכלל, ואני לא מתכוון שהייתי נותן למישהו אחר לכתוב עבודה במקומי. כמות השעות שהשקענו בלימוד לפני הבחינה היתה מספיקה לעבודת דוקטורט.
בחינה נוספת של השיטה 700140
באמת? אני זוכר איך אחרי תקופת הבחינות הראשונה בטכניון חשבתי לעצמי "ואו, זה הצריך יותר עבודה מאשר כל התיכון", ואחרי הסמסטר הראשון בדוקטורט חשבתי לעצמי "ואו, זה הצריך יותר עבודה מאשר כל התואר הראשון". (בשני המקרים הגזמתי, כמובן, אבל רוח הדברים היתה נכונה.)
בחינה נוספת של השיטה 700141
אם מסכמים את כל המקצועות, הרי שלפני הבגרויות ומבחני המגן השקענו - החנונים שבחבורה - הרבה יותר זמן מאשר לפני בחינות סימסטר באוניברסיטה. בזמני כל הבחינות היו בסוף השמינית.

אבל יתכן שהזכרון שלי מתעתע בי. עבר די הרבה זמן מאז.
בחינה נוספת של השיטה 700146
לי זכורים מספר ימי לימוד לכל בחינה. אכן פחות מבאוניברסיטה, כי הבגרויות יותר מרווחות בזמן ונמשכות על פני חודש חודשיים (כיום גם מתחלקות לפחות לשתי שנים).
אבל צריך לזכור שהבגרויות בוחנות הרבה פעמים גם חומרים שנלמדו לפני שנה ושנתיים, ובתור שכאלה צריך לחזור עליהם גם אם עשית את כל התרגילים לאורך הדרך.
מבחן סמסטריאלי בוחן על שלושה חודשים (והמון חומר יחסית לתיכון, זה ללא ספק).
בחינה נוספת של השיטה 700151
איך עניין הריווח בזמן משפיע על זמני הלימוד לכל הבחינות יחד שעליו דיברתי?

אבל ככל שאני חושב על זה יותר אני פחות בטוח במה שכתבתי קודם, מה שנשאר בזכרוני מאותם ימים עלול להיות רחוק מהאמת ולו רק בגלל שההכנה לבחינות הבגרות היתה הפעם הראשונה בה נחשפתי ללימוד אינטנסיבי כזה.
בחינה נוספת של השיטה 700153
אם אני מבין את השאלה - אצלי היו יומיים שלושה בין מבחן למבחן באוניברסיטה, אז טכנית זה היה זמן הלימוד. בבגרויות היו 4-5 בחינות בקייץ, מה שהשאיר יותר זמן ללמוד לכל בחינה.
כמובן שזמן הלימוד הכללי המצטבר הוא לא זניח.
בחינה נוספת של השיטה 700155
אה, אם כך אתה דווקא תומך בהשערה שלי שיותר זמן בוזבז על הכנה לבגרויות. אני כותב "בוזבז" בנפש חצויה, שכן למרות ש99% ממה ששונן‏1 היה מיותר ונשכח ממילא תוך כמה שבועות, אני מרגיש שמשהו חמקמק נשאר חבוי אי שם בין מליוני הפרמטרים שמגדירים את הרשתות הנוירוניות שלי. משום מה ההרגשה שלי היא שמדובר על משהו שהשפיע עלי לטובה, אבל אין לי שום נימוק טוב להצדקת ההרגשה הזאת.
______________

1- כך, למשל, לקראת הבחינה בספרות למדתי בע"פ *עשרות* שירים, מיהודה הלוי ועד טשרניחובסקי. זאת היתה עצה שקיבלנו, תלמידי הריאלית, ממורה ציני לספרות שהבין לרוחנו, והיא התבררה כאפקטיבית בהחלט.
בחינה נוספת של השיטה 700157
אצלי הוא לא בוזבז כלל, הלימוד בקבוצה עם חברים (וחברות) היה כר נרחב לשיחות משעשעות, הפסקות קפה (טוב, תה) ועוגיות והרבה צחוקים.
בחינה נוספת של השיטה 700145
חמש דקות זה מספיק זמן לתפוס (נגיד) 60% מהשקרנים, וכתוצאה מזה להרתיע 95% (נגיד) ממי ששוקלים לשקר שהם מראש (נגיד) 20% מהאוכלוסייה. לא מושלם, אבל נראה לי מספיק. אני לא חושב שאני אחסיר יותר מידי שינה בלילה אם אני אדע שארבע פרומיל מתוצאות הבגרות בהיסטוריה הן גבוהות ממה שראוי לאותם תלמידים לקבל.
בחינה נוספת של השיטה 700150
ייתכן, אבל עם כל ה"נגיד" בהודעה שלך היא לא ממש משכנעת. בעיני היא לא טובה יותר מ: "חמש דקות זה מספיק זמן לתפוס (נגיד) 30% מהשקרנים, וכתוצאה מזה להרתיע 50% (נגיד) ממי ששוקלים לשקר שהם מראש (נגיד) 80% מהאוכלוסייה". אתה מתעלם גם מהטעות האפשרית בכיוון ההפוך והשפעתה ההרסנית על התלמיד החף מפשע (גם בבחינות תיתכן טעות כזאת, אבל שם לפחות יש מסמכים שאפשר לבדוק שוב).
בחינה נוספת של השיטה 700158
כל ההערכות שלי היו, לדעתי, במקרה הגרוע ביותר, ואני אסביר. 20% ששוקלים לשקר הם ה-‏20% מהאוכלוסייה ששוקלת (ברצינות) לעבור על החוק. אם יש לנו יותר מ90% כאלה אז יש לנו בעיות הרבה יותר רציניות מתוצאות מבחני הבגרות בהיסטוריה. חברה שהנורמה שלה כל כך רחוקה מהחוקים הפליליים שלה היא חברה לא נורמטיבית. 95% שירתעו מהסיכוי להיתפס הם ה-‏95% שלא בטוחים מעל לכל ספק ביכולתם לשקר בפנים של אדם אחר, ביחד עם חוסר הכבוד לנורמות מדובר בסוציופתים. 60% מהשקרנים שיתפסו בא מהניסיון שלי (להבדיל משני המספרים האחרונים כאן באמת מדובר ברושם אישי, אבל קשה לי להאמין שהרושם שלך הוא אחר). כמה אנשים לא משלמים במסעדות? כמה אנשים מתעללים בבעלי חיים? ויותר חשוב (לדיון הזה) אתה נמצא במצב הזה גם היום עם הבחינות. המשגיחים לא מהווים מחסום אמיתי לרמאים מוכשרים, הם מכשול שבא לגרום (וגורם) למי ששוקל לרמות לשקול שנית. לא שיניתי כאן את הכללים ולא את המספרים. הרבה יותר זול לשחד בוחן מאשר לקנות עבודה.

כמובן שאם אחרי חמש דקות המערכת חושדת בתלמיד אז הוא עובר לטריבונל שיבדוק את הידע שלו בפירוט, אז אני לא חושב שיש כאן השלכה הרסנית על תלמידים חפים מפשע.

לא הבנתי איזה מסמכים אתה יכול לבדוק בבחינות? אם אתה חושד שתלמיד העתיק או שמישהו אחר הגיש את הבחינה בשם התלמיד כל מה שיש לך זה את המבחן אין לך יותר מידי מסמכים (לא יותר ממה שיש לך במקרה של עבודות).

בכלל, כל הטרחה הדיונית על האפשרות האיזוטרית של העתקת עבודות נראית לי לא רצינית. כאמור, מבצעים את זה בהצלחה במדינות אחרות, מבצעים את זה בהצלחה בתחומים אחרים בישראל, לא מדובר בחיים ומוות, זה לא נראה לי סיבה רצינית לדאגה.
בחינה נוספת של השיטה 700175
מסכים עם רוב דבריך, אבל בנוגע ל-‏2 - סטנדרט אחיד זה לא באמת לגמרי כן או לגמרי לא. ודי ברור לי (אני יכול לנמק אם צריך) שבשאלות בגרות פתוחות, למרות חשיפה רבה יותר לסובייקטיביות של הבוחן מאשר בשאלות אמריקאיות, עדיין הסטנדרט אחיד בהרבה מאשר בעבודת גמר.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700013
לעניין 1. כשלמדתי בגמנסיה הדרישה היתה לכתוב לקראת סוף הלימודים עבודת גמר. היינו אמורים לעבוד עליה בערך מסוף י"א והיא הייתה תנאי לקבלת תעודת סיום (אני לא בטוח אם הבי"ס התלה את הבגרות בזה, למרות שזה נשמע סביר). הרבה משכו את העבודה עד הרגע האחרון ומעבר לו, והיא דרשה השקעה בסדרי גודל שתלמיד תיכון ממוצע לא רגיל לה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699982
אספר לך סיפור. פנו אלי שאנחה תלמיד בעבודת גמר חיצונית. פגשתי אותו ושאלתי למה הוא רוצה לעשות עבודת גמר. הוא ענה שהוא מתקשה בבחינות. אמרתי לו שעבודת גמר יותר קשה מבחינה אבל ננסה (עבודת גמר היא ברמה של פרוסמינריון באוניברסיטה). הוא בחר נושא והתחלנו לעבוד. כדי לעשות את הסיפור קצר: חיכיתי לרגע שיבוא והוא בא. אימו נפגשה איתי ואמרה שזהו, צריך לכתוב את העבודה. כוונתה הייתה שאני אכתוב את העבודה. אמרתי להם יפה שלום.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699993
הפתרון הוא די פשוט, התלמיד יצטרך להציג את העבודה שלו למורה ולבוחן חיצוני (כמו תזה באוניברסיטה).
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700022
מסתבר שיש תעשיה (קטנה ולא משמעותית, אבל בכל זאת) של עבודות דוקטורט במדעי הרוח. כתיבת תזות בתשלום. הרבה יותר קל ללמוד תזה שאחרים כתבו, ולהבחן עליה, מאשר באמת לכתוב את התזה; והבחינה הרבה פחות נוראית ממה שנדמה (על כמה נכשלים בבחינת תזה שמעת?).

חשבתי שזה נדיר וחריג, אבל... אחרי שכתבתי את ה"קטנה ולא משמעותית" לעיל, ביצעתי חיפוש קטן בגוגל. די מפחיד. לגמרי לא מוגבל למדעי הרוח, או לעבודות דוקטורט. לא ברור לי איך עסקים כמו זה הם חוקיים בכלל. יש איזה קשקוש מסיר אחריות בתנאי השימוש שלהם, ובכל זאת.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 700026
מדהים. יכול להיות שהאתרים האלה חוקיים?
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699975
ברור. אני מניח שהבגרות בהיסטוריה, גם אחרי השינוי שמדווח למעלה, לא תהיה השיעור הראשון במקצוע זה.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699882
שכחת לכתוב "לגדל" בכותרת, לא? (אני מניח שהיא פרפראזה על האמירה של יעקב חזן.)
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699925
תמיד חשבתי שזה כצנלסון
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699931
גם אני. ייחוס הציטוטים לדובר המקורי לא פעם מוטעה (כנראה מישהו שמע את המקור וכשציטט אותו שכח להזכיר שזה ציטוט. לחילופין העיתונאי שציטט את הדובר השני לא הקשיב בתשומת לב). דוגמא נוספת מאותה תקופה: תגובה 187374 .
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699983
האמירה בכותרת היא ''עתיקה''. הח'ברה הצעירים לא קוראים לא משום שמישהו פטר אותם מחובת השינון, אלא משום שהרבה יותר מגרה את החושים לראות סרט מאשר לקרוא ספר.
וגם זה בע''מ מפני שיש לא מעט ילדים שקוראים וגם ספרי נייר. עושה רושם שהפרינט מצליח לשרוד את התחרות האלקטרונית לדורותיה.
אני מסכים עם ירדן שדוקא היסטוריה הוא תחום שבו השינון מזיק יותר משהוא מועיל. אם משווים בין השיטה היהודית המסורתית שבה לומדים את התלמוד מתוך שקלא וטריא ודיון בנושאים לעומת השיטה המוסלמית שבה משננים את הקוראן ובמקומות רבים אפילו מבלי להבין את השפה, לא נראה לי שהבקיאות יוצאת נשכרת מן השינון.
הבעיה היא במקום אחר. לבדוק בחינות בספר פתוח, הרבה יותר קשה. אני לא בטוח שבמשרד החינוך דהיום בפרט בענף ההיסטוריה יש את הכוחות האינטלקטואלים שיעמדו במשימה. אני מניח שהתוצאה הסבירה תהיה נסיקה בציונים.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699986
>> דוקא היסטוריה הוא תחום שבו השינון מזיק יותר משהוא מועיל

ספציפית היסטוריה הוא עבורי מקצוע שדורש בגרות מחשבתית. מבחינתי בכיתות הנמוכות מספיק ללמד רק על עצם התרחשותם של אירועים היסטוריים מרכזיים (שינון), ולהשאיר את הבנת התהליכים ההיסטוריים - הסיבות, הגורמים, זרמי העומק, לחטיבה העליונה בלבד.
אפשר לתבל את השינון בסיפורים מעניינים בנוסח מיכאל הרסגור ז"ל, אבל לדעתי העומק הנדרש בהבנת היסטוריה גדול מדי למתבגרים בחט"ב.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699987
אני מסכים אתך בהתלהבות. בעבר היה מאמר באייל שהיה נציג של אנשים שוחרי טוב שרצו להשתמש בלימוד ההיסטוריה כדי ל"הנחיל" ערכים טובים לפי ראות עיניהם. אני סברתי (ובדיעבד צדקתי) שאנשים פחות טובים ישתמשו באותה מתודולוגיה כדי להנחיל ערכים פחות ראויים.
אני בהחלט מסכים שהנאראטיב ההיסטורי ובצידו הרציונל ההיסטוריוני של חתירה אל האמת העובדתית באמצעות מסמכים ועדויות צולבות, צריכים להיות כוכבי המחזה החינוכי.
היות והמורה להיסטוריה הוא ממש לא האיידול של תלמידי התיכון היום, אין גם שום בעיה שהוא יביא את הפרשנות שלו. אין שום סכנה שזה ישפיע על מישהו. בכל מקרה צריך להיות ברור שהפרשנויות הן החלק הפחות "מדעי" של שיעור ההיסטוריה.
כאשר כתבתי על שינון התיחסתי לצורך לשנן תאריכים ואת שמות ששת נשותיו של הנרי ה-‏8 או לדעת מי זו סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט.
מתי נדע שאין כבר צורך לשרוק בחושך ומישהו הדליק את האור? כאשר שר החינוך ידבר על כך שתלמידי ישראל צריכים לשמוע גם על דתות המזרח הרחוק, משורריה של פולין ועל הח'אליפים הערבים החשובים.
רצינו דור שלא משנן וקיבלנו דור שלא קורא 699988
נ.ב. אני חושב שאת ההעדפה של לימוד הנאראטיב ע"פ הניתוחים והפרשנויות הייתי מחיל על כל שנות התיכון. את הפרשנויות אפשר להשאיר ללימוד האקדמי.
במציאות, הפרשנויות נחוצות לפעמים להבנת העובדות וללא פרשנות בכלל העסק עשוי להיות עבש. מן הסתם פרשנויות תמיד יהיו. מה שחשוב הוא להדגיש שההיסטוריה כשמה כן היא: לבה הוא הנאראטיב. הפרשנויות הן המשניות של התורה.
מהלך נכון. 699863
השאלות הן שקובעות בסופו של מבחן האם התלמיד בקיא אם לאו.
מהלך נכון. 699865
ואני חשבתי שהתשובות.
מהלך נכון. 699866
בהחלט.
אבל מה שווה היא התשובה ללא השאלה?
זה מצריך דיון יותר מעמיק. ואני עדיין מנסה להשלים את תגובתי אליך מיום שישי .

ספויילר - מיהם שלושת הנוכלים ?
מהלך נכון. 699873
נתניהו, פוטין וטראמפ.
מערכת החינוך 700007
מה בית הספר היסודי מלמד את הילדים:

1. סינכרוניזציה - להגיע בזמן כל יום. להכנס ולצאת מהכיתה לקול הפעמון. לאכול בשעה מסוימת.
2. משמעת - לשבת בכסא ברציפות. להקשיב למורה ברציפות. לא לדבר בלי רשות.
3. היררכיה - המורים מעל התלמידים והמנהל מעל המורים
4. עמידה במטלות - להכין שיעורי בית. להתכונן למבחן.
5. ידע - עברית, אנגלית, חשבון
6. נרטיב - במסגרת כל שאר המקצועות
7. לחיות תחת מדידה והערכה מתמידים
8. הצטיינות וכשלון מאוד צרים

כל אלה מכינים את הילד להשתלב בעתיד כבוגר בצבא ובשוק העבודה (פועלים ומזכירות) ולהיות אזרחים פטריוטיים של המדינה.

אף אחד מאלה לא מכין את הילד להיות הורה ולהשתלב בחברה.

מה החטיבות העליונות מלמדות את הנערים בנוסף:

1. לעמוד במטלות גדולות יותר - להכין עבודות (דורש תכנון קדימה)
2. שיתוף פעולה ברמה נמוכה - לעבוד בקבוצה

בסך הכל more of the same

מה בית הספר לא מלמד את הילדים מספיק או בכלל:

1. להתבטא
2. לשתף פעולה ברמה גבוהה - לכבד את הזולת, להכיר ולהגביל את האגו
3. לבנות ולתחזק מערכת יחסים
4. להציב יעדים אישיים ולהשיג אותם
5. להתמודד עם עימותים
6. להתמודד עם כשלונות

כל מה שיפתח לילד אינטליגנציה רגשית ויכין אותו להיות אדם מוצלח והורה מוצלח.

לכן השאלה איך, כמה ולמה ילדים ילמדו היסטוריה היא בעיני משנית.
דיווח מהשטח 700009
לצערי (או שמחתי, תלוי בסעיף ובנקודת המבט), בית הספר של בתי הגדולה לא עומד כלל ב-‏1,4,7,8 שלך. (מהרשימה הראשונה). וגם שיתוף פעולה בקבוצה.

מהשנייה (ה'לא מלמד') שלך:

בהחלט מתרגל ומציב הרבה סיטואציות בסעיפים 1, 2(קצת), 3‏1, 5.

1 אני לא מאמין כמה התעסקות בסיטואציות חברתיות יש אצל בנות כבר בכיתות הנמוכות. אני בגילאים האלה הייתי עיוור צבעים לחלוטין בתחומים האלה.
דיווח מהשטח 700015
יפה. אם כך בית הספר של בתך מכין אותה טוב יותר מהסטנדרט לחיים כבוגרת בעולם המודרני.
בספר של אלווין טופלר ''הגל השלישי'' הוא מפצח את הקוד של העולם התעשייתי הישן (הגל השני). בית הספר הקלאסי שאני מתאר מכין את תלמידיו בדיוק לעולם הישן.

להערת הרגל- אכן. נשים בנויות לעולם המודרני טוב בהרבה מגברים.
לדוגמה- אצל הבנים הצלחה היא תמיד משחק סכום אפס. כדי שאני אנצח אתה חייב להפסיד. כמו במונופול- כדי שאני אנצח אתה חייב לפשוט את הרגל.
בעולם המודרני זה רק סוג אחד של הצלחה. יש עוד סוגים שבנים לא בנויים להם כלל ובנות כן.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים