בתשובה לאפופידס, 14/04/23 10:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכפולין היינו? הלהונגריה דמינו? למרות חמש הורדות הדירוג לישראל, גייסו קרנות הנאמנות ב-2024 77 מיליארד שקלים, חברות הייטק ישראליות נרכשות כאילו אין מחר (ויש!), האג"ח הממשלתי עלה ב-2.7%, זה הקונצרני זינק ב-6.7% והכללי ב-4.9%, ואפילו הגירעון התקציבי בירידה. אם שואלים אותי, אנחנו עדיין זקוקים לכל הפחות לתשע הורדות נוספות של דירוג האשראי כדי להיכנס לפורום ה-G20. אבל לא שואלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להוסיף "אפילו הארץ..." אבל אין לי גישה למאמר שכותרתו "פולין נחשבה במשך שנים למדינה חשוכה ומקרטעת. כעת היא נקודת אור באפלה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתון הראשון שלך שגוי ומטעה במיוחד. ה-77 מיליארד הוא כסף ש"גייסו" הקרנות הכספיות, כי אזרחים העבירו אותו מקרנות אחרות שלהם בהן היה מושקע בעידן הריבית האפסית. או מהטריליונים (לא מטאפורה) שאנשים מחזיקים בעו"ש. זה כסף שזז מפה לשם בלי שום השפעה מיטיבה על צמיחה או רווחים פיננסיים. אולי כמה חברות סייבר עשו אקזיטים יפים, אבל מסביבי סטארטאפים נסגרו כמו זבובים ומלא חברות עשו גלי פיטורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומיליארדים שכן כדאי להזכיר זה אלה שיצאו מהארץ לחשבונות בחו"ל. למשל כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה "הגירעון התקציבי בירידה" היא ההפך מהאמת. הגרעון כאחוז מהתוצר ב2022 היה מינוס 0.6%, ב2023 היה 4.2% וב2024 הוא עומד להיות 7% (המספר הסופי טרם התפרסם). בלינק שצירפת מוסבר שבנובמבר 24 הגרעון ירד *ביחס לנובמבר 23* ורק בגלל שבאותו חודש הגירעון היה מפלצתי במיוחד (מעניין למה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הרבה נתונים חשובים ומעניינים בכתבה שקישרת על הסטארטאפים. לדעתי נתוני הגיוסים חשובים מנתון הרכישות. הרכישות מושפעות יותר ממצב השוק בחו"ל, בעיקר בארה"ב, ושם היתה בשנה שעברה גאות. הגיוסים לדעתי מושפעים גם ממצב השוק בחו"ל וגם מהמצב המדיני-בטחוני. שם חלה ירידה, אך לא דרסטית, וצוין שקרנות שאינן מארה"ב חוששות כעת להשקיע בארץ. התלות במשקיעים אמריקאיים, קרי במצב השוק בארה"ב, גברה וזה גורם סיכון. עוד גורם סיכון לדעתי הוא הריכוז הגבוה של הסטארטאפים בתחום הסייבר שצויין בכתבה. זה טוב מהרבה בחינות שיש התמחות, אבל התלות בענף בודד היא גם גורם סיכון. עוד צוין שכ 70% מהחברות החדשות נרשמות בדלאוור. אני לא בטוח אבל נראה לי שזה עלול לפגוע בהכנסות המדינה ממסים בעתיד. לעניין האג"ח של המדינה- כאן צריך להסתכל לא מה עשו האג"ח בשוק המשני1, אלא על ה CDS ל 5 שנים של מדינת ישראל, שמשפיע על עלות גיוס ההון של המדינה, וממנו נגזרת גם עלות גיוס ההון של חברות. ה CDS שלנו הגיע לשפל היסטורי (נמוך זה טוב!) ב 2022, ברמות שדומות לאלו של צרפת. עד מאי 2023 הוא כמעט הכפיל את ערכו מרמת השפל, ואז החל לחזור. באוקטובר 23' הוא כמובן זינק, ועוד המשיך במגמה עולה עד אוקטובר 24', ובשלשת החדשים האחרונים של 24' ירד. העיקר מבחינתי הוא שהטווח שהוא מסתובב בו מאז אוקטובר 23' הוא טווח גבוה מאוד בהשוואה לשנים קודמות. אם נחזור לרמה של מאי 23' זה יהיה הישג. עד אז זה לא מצב טוב. המשק הישראלי עומד בפני אתגרים עצומים בשנים הקרובות, בנוסף על המכה הגדולה שהוא קיבל בשנה האחרונה יש גם רוח נגדית שתמשיך לנשב בעתיד: 1. ההוצאה הבטחונית תהיה ברמה גבוהה בהרבה ממה שהתרגלנו בעשור הקודם, ותבוא על חשבון הוצאות ממשלתיות מעודדות צמיחה. 2. הארכת השירות והגדלת ימי המילואים ימשיכו לפגוע. 3. הדמוגרפיה לא מבשרת טובות - בהכללה מי שנולד הם חרדים ומי שעוזב את הארץ הם משלמי מסים, והעזיבה היתה גדולה בשנה שחלפה. נתוני העזיבה הם בפיגור של שנה (רק מי שלא חזר במשך שנה נספר) כך שהנתון הגרוע ל 2024 הוא בעצם על העוזבים ב 2023 ומשקף אולי יותר את השפעות נסיון ההפיכה המשטרית מאשר את המלחמה. בעוד שנה נקבל את הנתון של 2024 שאני מנחש שיהיה גרוע לפחות באותה מידה. הצד החיובי הוא ששיפור במצב המדיני-בטחוני-משטרי יכול להביא גם חזרה של אלו שעזבו, וזה יתן בוסט מטורף לכלכלה. _____ 1 הכותרת מאוד מטעה. בסך הכל האג"ח עלו בערך כמו האינפלציה, וכשההשוואה היא ל 31.12.23 לא משווים לזמן שהם היו במצב טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה היה לנו בכלכלה של השנה החולפת? 1. ישראל עברה בתמ"ג לנפש במחירים שוטפים גם את גרמניה - Lior Ben-Ami 2. הגירעון התקציבי של ישראל יורד כבר חודש שישי ברציפות - וואלה 3. שורת אקזיטים בינהם חברת בומי, נקסט אינשורנס, אקזיט ענק בביומד - SoniVie, והאקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי - Wiz. יום עצמאות שמח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין הגרעון של 2024 הוא בעשורים האחרונים. וזה כשהממשלה הנוכחית קיבלה עודף תקציבי של מאה מיליארד מהממשלה הקודמת. כפיים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשוות מבחינת עוצמה כלכלית בין גרמניה (שמסבסדת את כל אירופה) לישראל (הנסמכת על מענקים מארה"ב ועוד השקעות חריגות) זו בדיחה. כרגיל האמת מסתתרת בפרטים (כמו עניין המחירים השוטפים) והבעייתיות של המדדים השונים לעושר המדינות ידועה. המקור שלך משתמש משום מה ב-GDP שכבר בשנות ה-90 הוחלף ב-GNP, שהיום בכלל נקרא GNI. איני נכנס לדיוקם של דברים, מפני שאיני מבין גדול (או קטן) בכלכלה. אני מקווה שאחרים יסבירו טוב ממני. מה שאני יכול לומר בעניין הבעייתיות הוא שאם משווים מדדים שונים של מדינות, אזי בחלק מן המדינות אין הבדל גדול ואילו במדינות מסויימות יש הבדל גדול מאד. אדגים: אם מסתכלים על GNI per capita נומינלי (2024) אכן ישראל, בלגיה וגרמניה מדורגות 15-17 בהתאמה. אבל אם הולכים דוקא ל-per capita, מן הראוי ללכת ל-PPP (purchasing power parity) שמגלם גם את יוקר המחירים המקומי. ואז גרמניה ובלגיה רק מחליפות מקום, אבל ישראל צונחת למקום 31. (כל הנתונים מויקיפדיה אנגלית). מאי קא משמע לן? ישראל שייכת לקבוצת המדינות שכלכלתן מכילה מאפיינים חריגים שמדדים כאלו ואחרים אינם מיטיבים לגלם (למשל ברמודה, אירלנד). ואפשר להוסיף שהחליפה ע"פ גרמניה הופיעה ב-2024 ומן הסתם אינה משקפת את ההשלכות של מה שקרה מאז אוקטובר 2023. אפסיק כאן, ואסתייג: העלייה במדרג היא עלייה והמקום מכובד בכל מקרה. ההשוואה בין ישראל לגרמניה מפוקפקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתשובה לשאלה "מה היה לנו בכלכלה שנה החולפת"? תלויה למה מכוון השואל.. אם רוצים להסתכל רק על דברים חיוביים, בסגנון "מהדורת חג - גאווה ישראלית" - בוודאי שיש נקודות אור. אם רוצים לקבל תמונת מאוזנת על המצב הכלכלי, אפשר לקרוא את הדוחות האחרונים של סוכנויות דירוג האשראי (כתבה בכלכליסט מלפני כחודש). כזכור, בשנה החולפת 3 סוכנויות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג האשראי של ישראל. מאחל חג עצמאות שמח, שהמלחמה תסתיים ושהחטופים יחזרו. """ חברת דירוג האשראי פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה הערב (ב') שהיא משאירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמה A עם תחזית שלילית (כלומר היא עדיין שוקלת להוריד את הדירוג בטווח הקצר). תחזית הדירוג נשארת שלילית בעקבות העלייה בחוב הציבורי, אי היציבות הפוליטית ואי הוודאות לגבי עתיד המלחמה בעזה. החברה מסבירה כי הותרת הדירוג משקפת איזון בין נקודות החוזקה של כלכלת ישראל לבין נקודות החולשה שלה. בצד החוזקות: כלכלה מגוונת וגמישה שיודעת ליצור צמיחה ועודף במאזן תשלומי המט"ח (כלומר נכנסים לישראל יותר דולרים מאשר יוצאים ממנה). אך מנגד, בצד החולשות: יחס חוב-תוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים מוגברים שעדיין קיימים ורקורד של ממשלות לא יציבות שהכבידו על יכולות הממשלה לקבוע מדיניות. """" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שגם במקרה של ישראל, הקשר שבין דירוג האשראי לבין הביצועים היה בתקופה האחרונה חלש, שלא לומר הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה, אקזיטים: הבעיה היא שמוקמות כאן פחות חברות ומגיע אליהן פחות מימון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דירוג האשראי והתמ"ג מודדים דברים שונים. תמ"ג - כמה סחורות ושירותים יוצרו בכלכלה בתקופה נתונה. נחשב למדד העיקרי לצמיחה הכלכלית שהייתה בעבר. דירוג אשראי - מה הסיכון ברכישת חוב ממשלתי. נחשב למדד העיקרי של איתנות פיננסית של המדינה בעתיד. ירידה בדירוג האשראי עם תמ"ג חיובי לא מראות על סתירה, אלא ציפיות נמוכות מצד חברות דירוג האשראי לטווח ארוך למרות מצב כלכלי טוב בהווה. ובכל מקרה, גם התמ"ג וגם דירוג האשראי ירדו בתקופה האחרונה. כדאי לציין שדירוג האשראי בד"כ משקף ומנתח את ציפיות השוק, ולא באמת קובע אותן1. מדד יותר יעיל הוא תשואות אג"ח ממשלה, שהחלו לעלות2, למיטב זכרוני, כבר החל מההפיכה המשפטית. _____ 1 כלי טוב כשבאים להבין איך השוק מייחס סיכון למדינה מסוימת. אני מציין את זה כי יש אנשים, למשל שר האוצר של ישראל, שטוענים שחברות דירוג האשראי הם חבורת שמאלנים "מערערים על צדקת הדרך שלנו" (ציטוט אמיתי!). אפשר להתווכח עם הרציונל של ההורדה, אבל יותר קשה להתווכח עם ההורדה עצמה בפרט כשהיא באה אחרי אינקטורים אחרים מצד השוק. 2 למען הסר ספק - תשואות אג"ח גבוהות זה דבר רע מכיוון שהשוק מתמחר את הסיכון ביתר. זה כמו לקחת משכנתא בריבית יותר גבוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במטותא, הקשר בין ההודעות שלך לכלכלה בתקופה האחרונה הוא הפוך. גם הגליל העליון זה חלק מהמדינה, וגם כל המילואימניקים. רמת ניתוק שאין לתאר. מאחל לעצמנו יום עצמאות שמח ושנדע לתקן את הדורש תיקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הניתוק הוא גם בהקשר של הגירעון, העלאות המחירים, הקיצוצים במגזר הציבורי, וכל שאר הגזירות שרובנו מודע אליהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר למצב הכלכלי: ביום א צפויה שביתה של 3 שעות במערכת החינוך. השביתה היא בשל קיצוץ 3.3 אחוז במגזר הציבורי. גדעון רובין כותב על כך בכלכליסט """ החל מן המשכורת הקרובה, משכורת חודש אפריל שתשולם בתחילת מאי, יקוצץ שכרם של עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 3.3% לחודש מדי חודש בחודשו, עד סוף שנה זו. בשנת 2026 יקוצץ שכרם בשיעור של 1.2% בחודש. קיצוץ שכר זה, שהוסכם עם ההסתדרות הכללית ועוגן בחקיקת הכנסת, פוגע ישירות בהכנסתם הפנויה של מאות אלפי עובדים, רבים מהם במערכות חיוניות כמו חינוך ובריאות. פגיעה זו, שמשמעותה הפחתת שכר של מאות שקלים בחודש, מתווספת לשורת צעדי צנע אחרים (כמו העלאת המע״מ והקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי) - שורת צעדים המכבידים בעיקר על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית. ההסכם והחקיקה נועדו, כידוע, להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הכבדות ביותר של המלחמה. עם זאת, הדרך שנבחרה בצורת קיצוץ שכר רוחבי בשם "נשיאה משותפת בנטל", היא דרך הלוקה, לטעמי, בחוסר הוגנות, חוסר שוויון בנטל ופוליטיזציה של החלטות כלכליות. נזכיר, כי חלופות פרוגרסיביות יותר, כמו מיסוי מוגבר על הון, או רווחים או עיזבונות גדולים, נדחו או יושמו באופן חלקי בלבד. חמור מכך הוא חוסר ההוגנות הבולט בחלוקת הנטל בתוך המגזר הציבורי עצמו. כך לדוגמה, ההחלטה להחריג מהקיצוץ את עובדי ההוראה במוסדות חינוך חרדיים מסוימים, שהתקבלה כמחטף לילי בוועדת העבודה והרווחה, היא פגיעה מובהקת בעקרון השיוויון. בעוד בקשות להחרגת עובדים מוחלשים אחרים, המשתכרים שכר נמוך, נדחו על הסף, מגזר ספציפי זכה לפטור משיקולים פוליטיים ברורים - הבטחת תמיכת המפלגות החרדיות בתקציב המדינה. הנימוקים שהועלו להצדקת ההחרגה, כמו שכר נמוך ותקצוב חסר, נכונים לקבוצות רבות אחרות, שלא זכו ליחס דומה. ברור, כי בקרב עובדי השירות הציבורי הדבר יוצר תחושה קשה של אפליה ומלמדם כי שיקולי הישרדות קואליציונית גוברים על עקרונות יסוד. התחושה של חוסר ההוגנות מתעצמת נוכח המשך הזרמת מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים. בעוד שעובדי המדינה - המורים, האחיות, השוטרים ואחרים - נדרשים "להיכנס תחת לאלונקה" ולוותר על חלק משכרם, המנגנון הפוליטי ממשיך לחלק כספים ייעודיים למקורבים ולמגזרים ספציפיים. מצב זה פוגע כמובן בצורה קשה באמון הציבור בממשלה וביכולתה לקבל החלטות ענייניות והוגנות בעת משבר. החוק שיוחל על עובדי המגזר הציבורי, כאמור החל ממשכורת אפריל, הוא חוק פגום מיסודו. חוק המטיל נטל לא פרופורציונלי על עובדים רבים, מתעלם מחלופות הוגנות יותר ונגוע בפוליטיזציה ובחוסר שוויון בוטה. במקום לחזק את הסולידריות החברתית הנדרשת בעת מלחמה, החוק ייצור תחושות קיפוח ומרמור. בטווח הלא ארוך הוא אף יפגע במורל העובדים ובאיכות השירות הציבורי. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> השפעת הדת: המחקר מצא קשר חיובי בין השתתפות קבועה בפעילויות דתיות לבין רמות שגשוג גבוהות יותר. בישראל, שבה שיעורי ההשתתפות הדתית גבוהים, נמצא מתאם חזק בין דת לשגשוג. >> וכדי לשמור על השגשוג, אלוהים באמצעות שליחו למזרח התיכון טראמפ, דאג למבצע שומר השגשוג [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, ההתדרדרות למדינה דתית ושמרנית מתקדמת היטב. כפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל היא1 אכן מקום נהדר לחיות בו. מזמן כבר הטלתי ספק באמרה "לכל עם השליטים המגיעים לו". __________ 1 אולי "היתה" נכון יותר. מתי נערך אותו הסקר שעל פיו נוקדנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא את התוכן. זה ממש שטויות (והניצחון של הזוועה שהיא אינדונזיה במדרג היתה צריכה להספיק בתור דגל אדום שיגרום לך לא לקחת את הנ״ל ברצינות). כל שנוזל יכול להגדיר ״שגשוג אנושי״ איך שמתחשק לו וליצור דירוג. אני קצת מנוזל היום, אז גם אני רוצה! הגדרת מדד השגשוג האנושי (עפ״י מדד אביב) הוא המספר הממוצע של רקיעות רגליים תוך כדי שירה בטון מונוטוני באוהל סגור בלב מדבר, עם תלבושת מסורתית, כשהאדם אוכל מלון. לא ערכתי עדיין את המחקר ואין לי עדיין דירוג, אבל הניחוש שלי הוא שלאוזבקיסטן יש סיכוי טוב להתברג אי שם בטופ המדינות עם ״שגשוג אנושי״ גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דגל חצי אדום (במקום החמישי נמצא החצי השני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי מי היא אותה אוניברסיטת ביילור הנזכרת במקור. ובכן Baylor University is a private Baptist research university
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי את המאמר (צוטט 1200 פעמים) שבו מסביר המחבר מה הוא אותו שגשוג אנושי, ומופיעות בו גם השאלות שבסקר. הכוונה של המחבר היא ליצור מדד ל well being על ידי מענה על שאלון סובייקטיבי. וזה בסדר, כי well being זה עניין סובייקטיבי. זה בהגדרה שכל אחד יכול לקרוא למדד שלו איך שהוא רוצה, למשל "מדד האושר העולמי" או "מנת משכל". צריך שם קצר וקליט שיתאים לכותרת בעיתון. אז מה השאלות? המשתתפים מתבקשים לדרג בין 0-10 1. עד כמה הם מרוצים מהחיים בכלל 2. עד כמה הם שמחים בדרך כלל 3. מה הבריאות הפיזית שלהם 4. מה הבריאות הנפשית שלהם 5. עד כמה הדברים שהם עושים בחייהם הם בעלי ערך 6. עד כמה הם מבינים את המטרה שלהם בחיים 7. עד כמה הם פועלים לקדם את הטוב גם במצבים מאתגרים 8. עד כמה הם מסוגלים לוותר על שמחה עכשיו עבור שמחה גדולה יותר אחר כך 9. עד כמה הם מרוצים מהחברויות והקשרים החברתיים שלהם 10. עד כמה הקשרים החברתיים שלהם מספקים אני רוצה להתמקד בשאלות 5. ו 6. בשאלה 6 זה קל- ברור לי שאנשים דתיים ידרגו את עצמם גבוה בהרבה בשאלה זו מאנשים לא דתיים. זה הרי בהגדרה שהדת מעניקה לאנשים מטרה בחיים. לעניין זה מתאימה גם ההרחבה של יובל נח הררי את המושג "דת" גם לאידאולוגיות חברתיות (קומוניזם, פאשיזם). אידאולוגים הם חדורי מטרה. שאלה 5 היא יותר טריקית- לכאורה יש כאן עניין של משמעות שחורג מענייני דת ואידאולוגיה. אבל לא. חשבתי מי ייתן לעצמו ציון גבוה בשאלה כזו, ולדעתי פנאטים יתנו לעצמם את הציון הכי גבוה- גם אמא תרזה ומהטמה גנדי וגם נערי גבעות, חברי דאע"ש והיטלר יוגנד. אני מנחש שגרמניה של 1936-381 היתה מקבלת ציון גבוה במיוחד במדד השגשוג האנושי: האבטלה צנחה, לאנשים היתה משמעות, והאידאולוגיה הנאצית העלתה על נס את בריאות הגוף והנפש. במחשבה נוספת גם שאלה 7 (ובאופן חלקי גם שאלה 8) בעצם שואלת עד כמה אתה קיצוני באמונתך (במלה אחת- פנאט). _________ 1 בלי צוענים ויהודים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תודה על הפירוט, זה היה מתבקש. 2. המיקום הישראלי ברשימת המשגשגים מוסבר לא רק בהשלכות לעניין האמוני-דתי, אלא גם לעניין הקהילתי (8,9) שהוא הבסיס לחיים הדתיים לאדם הישראלי יהודי המאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> 2. צ״ל (9,10) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. קשרי קהילה חזקים הם גם אחד המפתחות לאריכות חיים. תוחלת החיים של החרדים היא אנומלית ביחס לרמה הסוציואקונומית שלהם, וזה מוסבר על ידי קשרי משפחה וקהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק חרדים. גם דתיים לאומיים, גם דתיים שהולכים לבית כנסת כל יום, גם דתיים שהולכים לבית כנסת פעם בשבוע, גם מסורתיים שמרגישים שייכות כלשהי לאפפים הדתיים-אמוניים ואפילו במידה מסויימת גם חילונים לא מסורתיים שבשנים האחרונות התאגדו הד הוק במסגרת הפעילות החברתית-מחאתית נגד שלטון נתניהו. במובן די כללי, השבטיות - קהילתיות הישראלית שנכללת תחת קטגוריית העם המאוחד, היא זאת שגורמת - עפ״י המחקר - ל׳שגשוגו׳ הגבוה של הפרט הישראלי וזאת ביחס למדינות מערביות מקבילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק שזה נכון. כלומר - אני מסכים עם טיעון שאומר שקבוצה מסורתית מסוימת (שמעצם טבעה מסנכרנת קבוצה של אנשים להתנהגות דומה) תתן יתרון לקבוצה המסורתית, אם התוכן של המסורת מקדם התנהגויות מאריכות חיים. מכאן להגיע למסקנה שלא התוכן אלא עצם קיומה של מסורת (והתנהגות קהילתית) זה מה שמאריך חיים זו טענה שדורשת קצת יותר עבודה כדי למצוא לה טיעונים ונתונים מחזקים. הספק עולה אפילו עוד קצת כאשר רואים שיש גם דוגמאות מחלישות (גם אם לא מפריכות). לדוגמה, קח את הנוצרים האוונגליסטים בארה״ב. על הנייר הם מסמנים את כל הצ׳ק בוקסים שאתה ואריק העלתם: * מסגרת דתית - תפילה יומית, אמונה חזקה, קהילתיות. * מסגרות חיים ברורות - שבתות, חגים, קודים מוסריים. * רמות עישון נמוכות יחסית בקרב הדתיים האדוקים יותר. * תמיכה חברתית ומשפחתית גבוהה. * שמרנות מינית, ערכים משפחתיים חזקים. * תחושת משמעות וייעוד דתי בחיים. למרות כל זה, הממוצע שלהם נמוך אפילו מהממוצע האמריקני (הבדל של איזה 10 שנים לרעה ביחס לאוכלוסיה החרדית בארה״ב): * שיעורי סוכרת, השמנה, מחלות לב גבוהים במיוחד. * תזונה מבוססת אוכל מעובד, מטוגן, סוכר לבן ובשר אדום (לא ים-תיכונית). * שיעורי מוות מוקדם גבוהים גם בקרב מאמינים אדוקים. בשל ריבוי המשתנים (רק למשל - עד כמה הקבוצה נהנת משירותי בריאות סבירים?, לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנות ולהחליט שאנחנו באמת יודעים למה קבוצת החרדים נוטה להאריך חיים. מותר להגיד שלא יודעים כשלא יודעים. אולי זה בכלל אלוהימה שמתגמלת אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקרים מראים שאצל החרדים תוחלת החיים של הגברים גבוהה יותר, אבל של הנשים הרבה יותר דומה לאוכלוסיה הכללית. אולי הבטלה מעבודה מאריכה חיים בממוצע. הורדת הסטרס של קריירה ופרנסה לאורך עשרות שנים נשמע כמו פקטור משמעותי בתוחלת החיים. ולראייה הנשים שכן מפרנסות לא נהנות מההארכה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזה למחקר המשך: לא מסורת וקהילה אלא העבדות מאריכה חיים (פחות לעבדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלתי, חשבתי שמה שכתבתי זה שהעבדות מקצרת חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, המקרה הנוצרי-אוונגליסטי שהבאת מראה שלמרות קיומן של מסגרות דתיות חזקות המשלבות קהילתיות ותמיכה חברתית, הרי שכאשר אורח החיים בפועל לקוי - כפי שתארת לעיל: תזונה לקויה, שיעורי השמנה וסוכרת גבוהים - תוחלת חייהם לא תעלה על הממוצע בסביבתם. זה מחזק את הטענה שחייו של אדם המבלה בחיק המסורת והקהילה לא בהכרח יתארכו רק בשל השתייכותו לקבוצה. המקרה החרדי יכול להיות מוסבר בכך שהתוכן של אותה מסורת - כלומר, ההתנהגויות והנורמות שהיא מקדמת - הוא זה שאמור לעמוד לבחינה. כלומר, לא רק זמינות שירותי הרפואה (כפי שציינת) - שכן הם זמינים בארה"ב לנוצרים האוונגליסטים - אלא בנוסף: 1) בחינת נגישותם הכלכלית של שירותי הרפואה והקשר למצב סוציואקונומי. 2) בחינה השוואתית בין דת/כת/קהילה האוסרת על חבריה לפנות לרפואה הקונבנציונלית לבין דת המעודדת את חבריה להשתמש ברפואה הקונבנציונלית ואף מחייבת אותם לעשות זאת תוך כדי התראה שאי קיום מצוות ״ונשמרתם לנפשותיכם״ משמעותו עונש על רצח עצמי - התאבדות. ההבדל, אם כן, בין האולטרה-אורתודוקס היהודי לבין האוונגליסט הנוצרי הוא בכך שלחרדי יש: א. זמינות של שירותי רפואה מתקדמים ב. הם נגישים כלכלית, ולרוב ניתנים ללא עלות וזאת במסגרת הרפואה הציבורית המפותחת בישראל, מה שלא כן בקרב הקבוצה בקבוצה האוונגליסטית בארה״ב ג. מחויבות דתית להשתמש בשירותים אלה. בנוסף לכך, יש לבחון גם את מידת מעורבותה של הקהילה בנושאי הרפואה. אני מטיל ספק בכך שמידת מעורבותם של האוונגליסטים בנושאי בריאות משתווה לזו של החרדים. הקהילה החרדית מגלה מעורבות ענפה בתחום זה באמצעות עמותות וארגונים מוכרים בישראל, וייתכן שקיימות בקבוצה האוונגליסטית גם קבוצות משנה המעדיפות רפואה אלטרנטיבית על זאת הקונבנציונלית. אפשר אולי להניח שאורך חייו של הגבר החרדי יכול היה להיות גבוה יותר (כמו אורך חייה של האישה החרדית) מהממוצע של הגבר הלא-חרדי, לו החברה החרדית הייתה לא רק מעודדת שימוש בשירותי הרפואה אלא גם מעודדת אורח חיים ספורטיבי בקרב גברים חרדים. בסופו של דבר, כאמור לעיל, עצם ההשתייכות למסגרת מסורתית וקהילתית אינה מבטיחה תוחלת חיים גבוהה אם אורח החיים בפועל אינו בריא ושירותי הרפואה אינם נגישים. ההשתתפות במסגרת המסורתית(למשל - חרדים) או הקהילתית(למשל - קיבוצים) היא יתרון נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התמיכה הכלכלית בהם היא אנומלית. האושר של כל אדם היה עולה אם היה מקבל מיליון וחצי שקל מהממשלה כשחבריו האזרחים משלמים מיליון וחצי שקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי לחזק מה שכתבת תגובה 778465 השותפה השנייה למאמר היא אוניברסחטת הרווארד היוקרתית (Cambridge MA). אם כחילונים, נגזר עלינו לחיות פחות, לפחות נתנחם ברשעות אינטלקטואלית וננחש שההרווארד "הוחתמו" כדי לתת מטריה מדעית למאמר שערכו המדעי שווה לערך המדעי של מאמרים המתפרסמים בעלוני בית כנסת. מזכיר לי אנקדוטה מפוקפקת על מאמר מדעי מכונן בפיזיקה של הרדיואקטיביות שנכתב ע"י אלפר, בתה וגאמוב. ה"אגדה" מספרת שהמאמר נכתב ע"י הפיזיקאים הידועים הנס בתה וג'ורג' גאמוב. אלפר היה סטודנט שלהם שהם צרפו למאמר מפני שאהבו את ההקבלה לשלוש האותיות הראשונות של האלפבית היווני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי (אבל אני לחלוטין לא בטוח) שקראתי את האנקדוטה האמורה בספר “שבעתיים כאור החמה” (Brighter than a Thousand Suns) של רוברט יונגק (Robert Jungk). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בימים אלו מוקרנת בערוץ כאן סדרה המתארת את ההאזנות של המודיעין הבריטי לאסירים הגרמני המיוחסים שלהם. בניגוד לפאנפרות של הערוץ אלו הן חדשות ישנות שהתפרסמו כבר לפני שנים (2014 לכל הפחות). בניגוד למה שנאמר בסדרה, המיוחסים להם האזינו, היו לא רק גנרלים אלא גם תעשיינים, פוליטיקאים ומדענים כמו הייזנברג ודיבנר שהיו בכירי הפרוייקט האטומי הגרמני. איני זוכר היכן קראתי זאת, אך לדעתי מדובר בארוע אמיתי ולא באגדה אורבנית, יש הקלטה של שיחה בין הייזנברג למדען אחר לאחר שנודע על הפיצוצים בהירושימה ונגסקי, שבה הם דנים בשאלה מה הם פספסו. ב"שבעתיים כאור החמה" שהזכרת, מתוארת גרסתו של הייזנברג, לפיה רוב המדענים בפרוייקט הגרמני היו אנטי-נאצים בסתר ולכן הכשילו את פרוייקט האטום הנאצי. השיחה עם הייזנברג, שהקליטו הבריטים, אמורה להפריך את גרסתו. ע"פ השיחה הפיזיקאי הגרמני שחישב את כמות האורניום הקריטי הנדרשת לתגובת שרשרת פשוט טעה בפקטור 10. פצצת אטום שתכלול 900 ק"ג אורניום היתה בלתי אפשרית בתנאי המלחמה ולכן הגרמנים החליטו שהפרוייקט לא מעשי והזניחו אותו. בפרוייקט מנהטן אופנהיימר, אנריקו פרמי והנס בתה עשו עבודה טובה יותר והגיעו לכמות הנכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כך. אלפר היה שם בזכות ולא בחסד (המאמר התפתח להיות עבודת הדוקטורט שלו) ובתה הוא זה שנוסף לשלישיה ע"י גאמוב שהיה המנחה של אלפר וכנראה ליצן לא קטן. גאמוב סיפר על זה בספרו "The Creation of the Universe" שלמיטב ידיעתי לא תורגם לעברית אולי מפני שהכל כבר מסופר ב"בראשית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה שניה של ההודעה (אבל חכו לקריאה שלישית לפני שאתם יוצאים להפגין) נראה שעולה ממנה הרושם המוטעה כאילו קראתי את הספר של גאמוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקום הראשון - אינדונזיה. מדינת פח זבל עם בעיות חמורות בזכויות אדם וחופש הביטוי, רדיפה של מיעוטים דתיים ואתניים, רדיפת להט"ב, השקעה נמוכה בחינוך ובריאות, הגבלות על חופש העיתונות והאינטרנט, הרס סביבתי, כריתת יערות פראית, עיר הבירה שוקעת במהירות עקב שאיבת מי תהום וזיהום, שחיתות גבוהה במוסדות ציבור, ענישה גופנית חמורה ומוות, נישואי קטינות, טרור וקיצוניות דתית. עם ״שגשוג אנושי״ שכזה, מי צריך כשלון? וישראל במקום השני במצעד המפוקפק הזה? יאי! 🤦♂️ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כשהתברר שמדד האושר (דיון 4185) מציב מעל ישראל שלוש מדינות בעלות שיעור התאבדות כפול התחלתי לחשוד. אולי באמת אפשר כרגע להסתפק בדירוג האשראי. לפחות כל עוד אין הוא עולה (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד אני יודע שאתה מתלוצץ, מצד שני אני לא בטוח שזה נעשה (רק) ברוח טובה. בניגוד לנרמז, אנשים מודאגים מירידה בדירוג האשראי לא מתוך הפוזיציה ולא קשובים לכך ״כל עוד אין הוא עולה :)״ כי הם חמוצים. הנקודה בדאגה מפגיעה בדירוגי האשראי של ישראל היא לא טענה שאלו מדדים אוביקטיביים למצבה הכלכלי של ישראל. הטענות המחזקות או המחלישות לכך שמדובר במדדים אמינים, הן לא רלבנטיות. זה איש קש. כאשר הדירוג יורד, זה מסמן למשקיעים שקיים סיכון גבוה יותר בהשקעה באג"ח של ישראל. יש לכך גם השפעה ישירה על האזרח הפשוט (גם אם הדירוג עצמו הוא לדעתך על בסיס שיקולים סובייקטיביים / לא ענייניים). דירוג האשראי משפיע על מה שיש לי ב״כיס״. מדדי אושר או ״שגשוג אנושי״ לא משפיעים על מה שיש לי בכיס. למה אמור לי להיות אכפת מהמדדים הללו שלא משפיעים עלי בשום צורה ואתה מנסה לשכנע שלא צריך לי להיות אכפת מהמדד שכן משפיע על הכיס שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח על מדד זה לעומת האחר הוא לגיטימי. הבאג הוא בעיקרון: החברה האנושית היא ארגון מסובך עד בלי סוף. הניסיון לפרק אותו לאוסף של מדדים נידון לכישלון מראש. אדם יכול לשבוק חיים כשחום גופו נורמלי. זה לא אומר שטמפרטורת הגוף אינו מדד טוב. אם רוצים לכתוב דברי טעם, לצד המדדים, צריך גם להפעיל הגיון בריא. כאשר מקצצים לי 3.3% ממשכורתי, וטוענים באוזניי שהמצב הכלכלי מצויין (ומשווים כלכלית את ישראל לגרמניה), מתבקשת תגובה נרגנת. עניין אחר, לכל קשקשני ה"ביחד ננצח" והמתבשמים מן הסולידריות הישראלית, מתגלה המציאות העלובה. במקום שביתה של כל מי שקיצצו לו בשכר, כל אחד מנסה לגנוב את פרוסת הלחם היבשה של שכנו. המורים לא שובתים בגלל שמטילים עליהם מס כדי להעביר את הכסף לאתם יודעים מי, אלא מפני שדפקו אותם יותר מאשר את מורי התיכון. בסה"כ מדובר בשביתה על ה"פיצוי". סוף סיפור, כמו תמיד בישראל, החלשים יותר (אלו שלא יכולים אפילו לשבות) נפגעים יותר. הסולידריות הישראלית אינה אלא צביעות מרגיזה. אמר פעם אורי זוהר (הרב לעתיד) שישראל אינה מדינה קטנה מוקפת אוייבים אלא אוייבים קטנים מוקפים מדינה. ואני מוסיף: לא כל כך קטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ה-״כל אחד מנסה לגנוב את פרוסת הלחם היבשה של שכנו״: יאפ. מדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסולידריות שמיוחסת לישראלים לרוב היא אישית ולא קבוצתית - הדוגמה הקלישאית היא ''אם תיפול ברחוב מיד יקיפו אותך חמישה אנשים ויושיטו יד''. בהרגשה שלי זה נכון למדי עבור ישראלים, אין לי מושג על ההשוואה לעמים אחרים. ברגע שזה מגיע לקבוצות, אללה ירחמנא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נוח להתעלם ממדדים כמותיים (כמו מחירי הדיור, יוקר המחייה והיחס למשכורות) ולהתייחס לסקרים סובייקטיביים שטובים לכותרות ולא לניתוח המציאות עצמה. כנ"ל לגבי ציון עלייה יחסית ברמה החודשית מול מדדים אבסולוטיים של גרעון, ע"ע העז וחברותיה. רוב אזרחי המדינה - גם אלה שבדיון הזה כאן - נפגעו בהרבה מאות שקלים ואולי גם אלפים בנטו שלהם מתחילת 2025. להכריז על זה כהצלחה כלכלית זה מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואם כבר מאמינים לסקרים - 75% מאזרחי המדינה רוצים לשחרר את החטופים ולהקים וועדת חקירה ממלכתית. זה לא נשמע כמו אנשים שמרוצים מהמצב ומלאי אושר מתקתק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הדיון המקושר, אבל אציין שהמחקר מראה ששיעורי התאבדות אינם אינדיקטור טוב לאושר. שאל את ה-llm הקרוב למקום מגוריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרבה יודעים את זה, אבל במשך שנים אינדונזיה התמודדה עם גלי הגירה מאוסטרליה. זה לא שהאינדונזים לא אוהבים מהגרים, אבל מערכת הבריאות המפוארת שלהם, מערכת החינוך המפוארת שלהם, כל התשתיות המפורסמות שלהם פשוט לא הצליחו להתמודד עם הלחץ האוסטרלי. אז הפתרון שחכמי אינדונזיה מצאו הוא להעמיד פנים שהם מדינת פח זבל ושאוסטרליה היא מדינה מוצלחת. כל הסיפורים השליליים שאנחנו שומעים על אינדונזיה בחדשות הם פייק ניוז שנועד על מנת לצמצם את גלי ההגירה האסטרלית (באופן זמני, כמובן, עד שהם יבנו מספיק תשתיות לקלוט את כל הפליטים מאוסטרליה). עכשיו גם אתם יודעים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל עובדות. בעולם של שגשוג אנושי, גם העובדות משגשגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמ"ג לנפש של ישראל ירד במהלך 2024 ב-0.3%, בעוד שהתוצר של גרמניה ירד ב-0.6%. הידד... המידע בלינק הוא במחירים שוטפים. חלק מהסיבה לתמ"ג הגבוה בישראל היא רמת המחירים. אני עצלן מכדי לתקנן לרמת מחירים בעצמי, אבל הלמ"ס מפרסמים השוואה כזאת אחת לשנה (לוח 11.28), ואם לוקחים בחשבון את רמת המחירים, התמ"ג הישראלי נמוך מהגרמני ב-24%. אגב, התמ"ג לנפש של ישראל גבוה מיפן ב-7%, ונמוך מצרפת ב-12%. הבחור בפייסבוק חוגג את רמת המחירים הגבוהה בישראל ביחס לשאר המדינות. We're no. 1! We're no. 1! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 778430 ב-GNI per capita (nominal) 2024 ישראל אכן במקום 15 בעולם וגרמניה 17. אבל כאשר משקללים יוקר מחיה (PPP) גרמניה עולה למקום 16 ואילו ישראל צונחת ל-31. הווה אומר: לישראל נכנס הרבה כסף, אבל הרבה ממנו הולך לצרכי ביטחון במובן הרחב של המילה (כולל אבטחת התנחלויות) ומה שנשאר מעלה מעט את רמת החיים מפני שהכל יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה על שווי קניה היא קריטית, ומשנה את התמונה. עם זאת, שיקלול ה-PPP לא מלמד שישראל מוציאה ותר כסף על ביטחון, אלא על כך שכח הקניה של ישראל יותר נמוך ($100 בישראל יקנו פחות דברים מאשר $100 בגרמניה). לחלוקת התמ"ג יש חשיבות אחרת, מכיוון שאם חלק גדול מהתמ"ג הולך על הוצאות ביטחוניות (כולל דברים כמו תשלום למילואימניקים, שלמעשה מייצג ירידה בפעילות הכלכלית), הוא לא מייצג עליה ברווחה הכלכלית של המדינה1. מה שכן, שימוש בתל"ג פחות מקובל, למרות שתיאורטית הוא מייצג יותר נכון את מה שרוצים למדוד. בין השאר כי הוא כולל אומדנים נוספים שלא נמצאים בתמ"ג עם שוני מדידה שונה בין מדינות שונות (כללי המדידה זהים לכל המדינות, אבל היכולת למדוד פעילות כלכלית מחוץ לגבולות המדינה יכולה להשתנות משמעותית). _____ 1 זאת גם הסיבה שרכש כלי נשק לא נחשב בעבר לחלק מהתמ"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הייתי צריך לומר שהכל יקר מפני שיש הוצאות ביטחון (ואחרות) גבוהות. והעלייה שבה מתפארים משקפת, לפחות בחלקה, פעילות כלכלית באיחור של שנים. התוצאות של מלחמת אוקטובר השנייה בחלקן תשתקפנה רק בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. השאלה מה רוצים להשוות. אם רוצים להשוות רמת חיים, אז כמו שאמר שוקי- ה PPP הוא המדד הנכון. כי הישראלי, אפילו אם הוא מרוויח כמו הגרמני, עדיין ישלם פי שתיים וחצי על אותו ב.מ.וו (או מילקי). 2. הגרעון התקציבי יורד, זה נכון, אבל א. צריך להסתכל מאיפה לאיפה הוא יורד. ב. אני חושב (לא בדקתי) שבתקופה הנוכחית ההשפעה הגדולה על שינוי הגרעון בטווח הקצר היא בכמות ימי המילואים שהמדינה משלמת, והגיוס החדש יגדיל את הגרעון בחודשים הבאים. 3. שורת האקזיטים אכן מחממת את הלב. ההצלחה של וויז היא לא פחות ממדהימה. אני חושב שבאקזיטים לנפש אנחנו מקום ראשון בעולם בפער ענק. ענף ההייטק, והגנת סייבר בפרט, הפך להתמחות של המדינה שלנו. הבעיה היא שמי שנושא בנטל הוא מגזר אחד- הקפלניסטים האנרכיסטים. ככל שהללו עוזבים את הארץ נסדק מה שהיה עמוד התמך המרכזי של כלכלת המדינה בשנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם ג'פטו מדייק, בגרמניה וצרפת נדרשות כ-6 שנות משכורת ממוצעת כשי לקנות דירה ממוצעת, בבריטניה כ-7 שנים ובישראל 13 שנים. 2. שיטת נתניהו לדורותיה - לגרום למצב כל כך גרוע, שאחריו הנגזרות יהיו חיוביות. לצהול על כך שהגרעון יורד בחודשים האחרונים זה כמו לצהול על כך שמספר ההרוגים ממלחמה בחודשים שאחרי אוקטובר 23 היה בירידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. בדיוק. כמו ממשל טראמפ שהתלהב מ״יום מאוד מוצלח בבורסה״. הם מכניסים לחיינו שבעה גמלים, עז, מוקשי נעל, בועטים במזגן, שוברים צלחות ואז מוחאים לעצמם כפיים כשהם מצליחים איכשהו להוציא את העז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. ואפילו שריפה עצומה שמבטלת את כל אירועי החג הכי לאומי שלנו כבר נחשבת להישג גדול. כפיים בריבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים מרוב שהכלכלה פורחת - המורים והגננות שובתים מחר בגלל שמקצצים להם בשכר. וכמובן שרק לאוכלוסיות המשרתות ולא לאוכלוסיות הטפילות שיושבות בממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-פרופו הגיוס החדש שנועד ל''הפעיל לחץ על החמאס''. בזמנו יוסי שריד דיבר על לעצור בגופנו את המשאיות של טראנספר פלשתינאי חדש. נא לשים לב שעל פי הפרמטרים של המערכה החדשה המתוכננת ברצועה כפי שהם מתוארים ע''י דוברי השלטון הישראלי, אין דרך לשלול את האפשרות שהתמרון החדש לא נועד למוטט את שלטון החמאס, אלא לשרת טראנספר של תושבי עזה והכנת הקרקע להקמת ישובי מתנחלים יהודים ברצועה. ע''פ המתואר אין כוונה להשתלט על מחנות הפליטים באל מואסי וכדומה, אלא לגרש את התושבים ולהקטין בחצי את השטח בשליטת החמאס. בצורה כזו שלטון החמאס לא יופל. אבל יתפנו השטחים לרקונקיסטה יהודית בעזה שתסבך אותנו במאבק אינסופי עם תושבי הרצועה בדיוק כפי שההתנחלויות כובלות את ישראל ליו''ש. את המסקנות אני מותיר לכל אחד ואחד מכם. בינתיים מי שנשכבים מתחת לגלגלים הם המתנחלים שעצרו בגופם את הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענ"ד, חידוש הלחימה בעזה היא נקודת מפנה עבור הציבור שלנו. אנו חייבים להבחין בכך שמנקודה זו ואילך לא מדובר בשאלת החטופים. גם לא מדובר בעמדה מצפונית כלפי מה שנמצא בין שימוש מופרז בכוח לבין פשעי מלחמה של ממש (חיסול משפחה של 15 נפשות כדי לחסל פקיד במשרד האוצר של חמאס זה פשע מלחמה ע"פ כל מדד סביר). השאלה היא כעת מטרת המלחמה בעזה. מטרה זו היא טרנספר של פלשתינאים והתנחלות יהודים ברצועה. בממשלה הדו-ראשית שלנו, ראש אחד מצהיר על כך בגלוי והראש השני מרים מסך עשן כדי לבלבל את האוייב (אותנו). תוצאות המלחמה ידועות. כאשר הפלשתינאים יגורשו מ-60% משטח הרצועה וצה"ל יכבוש אותם שלא על מנת לסגת, מי ימנע התנחלות יהודית ברצועה? היועמ"שית? האדונים גולדפרוינד טת סולברג בבג"ץ? האופוזיציה צריכה לעבור כעת לפאזה המוכרת לה מימי מלחמת לבנון הראשונה ותנועת ארבע האמהות. יש להתנגד לנוכחות צה"ל ברצועה ולקרוא לנסיגת צה"ל משם. טוענת הממשלה שמטרת הנכחות ברצועה היא הגנה על שטח ישראל ולא התנחלות שם, תתפרק הממשלה ותוקם קואליציית מרכז בלי סמוטריץ ובנגביר. אסור לתת למסך העשן שמפזרת הממשלה הדו-ראשית לשחק לטובתה. אם יש ספק, אז אין ספק. כל עוד הממשלה הזו מכהנת, יש להתמגד למלחמה בעזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טל''ח ''האדונים גולדפרוינד את סולברג'' ''להתנגד'' |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |