בתשובה לאפופידס, 14/04/23 10:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכפולין היינו? הלהונגריה דמינו? למרות חמש הורדות הדירוג לישראל, גייסו קרנות הנאמנות ב-2024 77 מיליארד שקלים, חברות הייטק ישראליות נרכשות כאילו אין מחר (ויש!), האג"ח הממשלתי עלה ב-2.7%, זה הקונצרני זינק ב-6.7% והכללי ב-4.9%, ואפילו הגירעון התקציבי בירידה. אם שואלים אותי, אנחנו עדיין זקוקים לכל הפחות לתשע הורדות נוספות של דירוג האשראי כדי להיכנס לפורום ה-G20. אבל לא שואלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להוסיף "אפילו הארץ..." אבל אין לי גישה למאמר שכותרתו "פולין נחשבה במשך שנים למדינה חשוכה ומקרטעת. כעת היא נקודת אור באפלה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתון הראשון שלך שגוי ומטעה במיוחד. ה-77 מיליארד הוא כסף ש"גייסו" הקרנות הכספיות, כי אזרחים העבירו אותו מקרנות אחרות שלהם בהן היה מושקע בעידן הריבית האפסית. או מהטריליונים (לא מטאפורה) שאנשים מחזיקים בעו"ש. זה כסף שזז מפה לשם בלי שום השפעה מיטיבה על צמיחה או רווחים פיננסיים. אולי כמה חברות סייבר עשו אקזיטים יפים, אבל מסביבי סטארטאפים נסגרו כמו זבובים ומלא חברות עשו גלי פיטורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומיליארדים שכן כדאי להזכיר זה אלה שיצאו מהארץ לחשבונות בחו"ל. למשל כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה "הגירעון התקציבי בירידה" היא ההפך מהאמת. הגרעון כאחוז מהתוצר ב2022 היה מינוס 0.6%, ב2023 היה 4.2% וב2024 הוא עומד להיות 7% (המספר הסופי טרם התפרסם). בלינק שצירפת מוסבר שבנובמבר 24 הגרעון ירד *ביחס לנובמבר 23* ורק בגלל שבאותו חודש הגירעון היה מפלצתי במיוחד (מעניין למה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הרבה נתונים חשובים ומעניינים בכתבה שקישרת על הסטארטאפים. לדעתי נתוני הגיוסים חשובים מנתון הרכישות. הרכישות מושפעות יותר ממצב השוק בחו"ל, בעיקר בארה"ב, ושם היתה בשנה שעברה גאות. הגיוסים לדעתי מושפעים גם ממצב השוק בחו"ל וגם מהמצב המדיני-בטחוני. שם חלה ירידה, אך לא דרסטית, וצוין שקרנות שאינן מארה"ב חוששות כעת להשקיע בארץ. התלות במשקיעים אמריקאיים, קרי במצב השוק בארה"ב, גברה וזה גורם סיכון. עוד גורם סיכון לדעתי הוא הריכוז הגבוה של הסטארטאפים בתחום הסייבר שצויין בכתבה. זה טוב מהרבה בחינות שיש התמחות, אבל התלות בענף בודד היא גם גורם סיכון. עוד צוין שכ 70% מהחברות החדשות נרשמות בדלאוור. אני לא בטוח אבל נראה לי שזה עלול לפגוע בהכנסות המדינה ממסים בעתיד. לעניין האג"ח של המדינה- כאן צריך להסתכל לא מה עשו האג"ח בשוק המשני1, אלא על ה CDS ל 5 שנים של מדינת ישראל, שמשפיע על עלות גיוס ההון של המדינה, וממנו נגזרת גם עלות גיוס ההון של חברות. ה CDS שלנו הגיע לשפל היסטורי (נמוך זה טוב!) ב 2022, ברמות שדומות לאלו של צרפת. עד מאי 2023 הוא כמעט הכפיל את ערכו מרמת השפל, ואז החל לחזור. באוקטובר 23' הוא כמובן זינק, ועוד המשיך במגמה עולה עד אוקטובר 24', ובשלשת החדשים האחרונים של 24' ירד. העיקר מבחינתי הוא שהטווח שהוא מסתובב בו מאז אוקטובר 23' הוא טווח גבוה מאוד בהשוואה לשנים קודמות. אם נחזור לרמה של מאי 23' זה יהיה הישג. עד אז זה לא מצב טוב. המשק הישראלי עומד בפני אתגרים עצומים בשנים הקרובות, בנוסף על המכה הגדולה שהוא קיבל בשנה האחרונה יש גם רוח נגדית שתמשיך לנשב בעתיד: 1. ההוצאה הבטחונית תהיה ברמה גבוהה בהרבה ממה שהתרגלנו בעשור הקודם, ותבוא על חשבון הוצאות ממשלתיות מעודדות צמיחה. 2. הארכת השירות והגדלת ימי המילואים ימשיכו לפגוע. 3. הדמוגרפיה לא מבשרת טובות - בהכללה מי שנולד הם חרדים ומי שעוזב את הארץ הם משלמי מסים, והעזיבה היתה גדולה בשנה שחלפה. נתוני העזיבה הם בפיגור של שנה (רק מי שלא חזר במשך שנה נספר) כך שהנתון הגרוע ל 2024 הוא בעצם על העוזבים ב 2023 ומשקף אולי יותר את השפעות נסיון ההפיכה המשטרית מאשר את המלחמה. בעוד שנה נקבל את הנתון של 2024 שאני מנחש שיהיה גרוע לפחות באותה מידה. הצד החיובי הוא ששיפור במצב המדיני-בטחוני-משטרי יכול להביא גם חזרה של אלו שעזבו, וזה יתן בוסט מטורף לכלכלה. _____ 1 הכותרת מאוד מטעה. בסך הכל האג"ח עלו בערך כמו האינפלציה, וכשההשוואה היא ל 31.12.23 לא משווים לזמן שהם היו במצב טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה היה לנו בכלכלה של השנה החולפת? 1. ישראל עברה בתמ"ג לנפש במחירים שוטפים גם את גרמניה - Lior Ben-Ami 2. הגירעון התקציבי של ישראל יורד כבר חודש שישי ברציפות - וואלה 3. שורת אקזיטים בינהם חברת בומי, נקסט אינשורנס, אקזיט ענק בביומד - SoniVie, והאקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי - Wiz. יום עצמאות שמח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין הגרעון של 2024 הוא בעשורים האחרונים. וזה כשהממשלה הנוכחית קיבלה עודף תקציבי של מאה מיליארד מהממשלה הקודמת. כפיים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשוות מבחינת עוצמה כלכלית בין גרמניה (שמסבסדת את כל אירופה) לישראל (הנסמכת על מענקים מארה"ב ועוד השקעות חריגות) זו בדיחה. כרגיל האמת מסתתרת בפרטים (כמו עניין המחירים השוטפים) והבעייתיות של המדדים השונים לעושר המדינות ידועה. המקור שלך משתמש משום מה ב-GDP שכבר בשנות ה-90 הוחלף ב-GNP, שהיום בכלל נקרא GNI. איני נכנס לדיוקם של דברים, מפני שאיני מבין גדול (או קטן) בכלכלה. אני מקווה שאחרים יסבירו טוב ממני. מה שאני יכול לומר בעניין הבעייתיות הוא שאם משווים מדדים שונים של מדינות, אזי בחלק מן המדינות אין הבדל גדול ואילו במדינות מסויימות יש הבדל גדול מאד. אדגים: אם מסתכלים על GNI per capita נומינלי (2024) אכן ישראל, בלגיה וגרמניה מדורגות 15-17 בהתאמה. אבל אם הולכים דוקא ל-per capita, מן הראוי ללכת ל-PPP (purchasing power parity) שמגלם גם את יוקר המחירים המקומי. ואז גרמניה ובלגיה רק מחליפות מקום, אבל ישראל צונחת למקום 31. (כל הנתונים מויקיפדיה אנגלית). מאי קא משמע לן? ישראל שייכת לקבוצת המדינות שכלכלתן מכילה מאפיינים חריגים שמדדים כאלו ואחרים אינם מיטיבים לגלם (למשל ברמודה, אירלנד). ואפשר להוסיף שהחליפה ע"פ גרמניה הופיעה ב-2024 ומן הסתם אינה משקפת את ההשלכות של מה שקרה מאז אוקטובר 2023. אפסיק כאן, ואסתייג: העלייה במדרג היא עלייה והמקום מכובד בכל מקרה. ההשוואה בין ישראל לגרמניה מפוקפקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתשובה לשאלה "מה היה לנו בכלכלה שנה החולפת"? תלויה למה מכוון השואל.. אם רוצים להסתכל רק על דברים חיוביים, בסגנון "מהדורת חג - גאווה ישראלית" - בוודאי שיש נקודות אור. אם רוצים לקבל תמונת מאוזנת על המצב הכלכלי, אפשר לקרוא את הדוחות האחרונים של סוכנויות דירוג האשראי (כתבה בכלכליסט מלפני כחודש). כזכור, בשנה החולפת 3 סוכנויות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג האשראי של ישראל. מאחל חג עצמאות שמח, שהמלחמה תסתיים ושהחטופים יחזרו. """ חברת דירוג האשראי פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה הערב (ב') שהיא משאירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמה A עם תחזית שלילית (כלומר היא עדיין שוקלת להוריד את הדירוג בטווח הקצר). תחזית הדירוג נשארת שלילית בעקבות העלייה בחוב הציבורי, אי היציבות הפוליטית ואי הוודאות לגבי עתיד המלחמה בעזה. החברה מסבירה כי הותרת הדירוג משקפת איזון בין נקודות החוזקה של כלכלת ישראל לבין נקודות החולשה שלה. בצד החוזקות: כלכלה מגוונת וגמישה שיודעת ליצור צמיחה ועודף במאזן תשלומי המט"ח (כלומר נכנסים לישראל יותר דולרים מאשר יוצאים ממנה). אך מנגד, בצד החולשות: יחס חוב-תוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים מוגברים שעדיין קיימים ורקורד של ממשלות לא יציבות שהכבידו על יכולות הממשלה לקבוע מדיניות. """" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שגם במקרה של ישראל, הקשר שבין דירוג האשראי לבין הביצועים היה בתקופה האחרונה חלש, שלא לומר הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה, אקזיטים: הבעיה היא שמוקמות כאן פחות חברות ומגיע אליהן פחות מימון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דירוג האשראי והתמ"ג מודדים דברים שונים. תמ"ג - כמה סחורות ושירותים יוצרו בכלכלה בתקופה נתונה. נחשב למדד העיקרי לצמיחה הכלכלית שהייתה בעבר. דירוג אשראי - מה הסיכון ברכישת חוב ממשלתי. נחשב למדד העיקרי של איתנות פיננסית של המדינה בעתיד. ירידה בדירוג האשראי עם תמ"ג חיובי לא מראות על סתירה, אלא ציפיות נמוכות מצד חברות דירוג האשראי לטווח ארוך למרות מצב כלכלי טוב בהווה. ובכל מקרה, גם התמ"ג וגם דירוג האשראי ירדו בתקופה האחרונה. כדאי לציין שדירוג האשראי בד"כ משקף ומנתח את ציפיות השוק, ולא באמת קובע אותן1. מדד יותר יעיל הוא תשואות אג"ח ממשלה, שהחלו לעלות2, למיטב זכרוני, כבר החל מההפיכה המשפטית. _____ 1 כלי טוב כשבאים להבין איך השוק מייחס סיכון למדינה מסוימת. אני מציין את זה כי יש אנשים, למשל שר האוצר של ישראל, שטוענים שחברות דירוג האשראי הם חבורת שמאלנים "מערערים על צדקת הדרך שלנו" (ציטוט אמיתי!). אפשר להתווכח עם הרציונל של ההורדה, אבל יותר קשה להתווכח עם ההורדה עצמה בפרט כשהיא באה אחרי אינקטורים אחרים מצד השוק. 2 למען הסר ספק - תשואות אג"ח גבוהות זה דבר רע מכיוון שהשוק מתמחר את הסיכון ביתר. זה כמו לקחת משכנתא בריבית יותר גבוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במטותא, הקשר בין ההודעות שלך לכלכלה בתקופה האחרונה הוא הפוך. גם הגליל העליון זה חלק מהמדינה, וגם כל המילואימניקים. רמת ניתוק שאין לתאר. מאחל לעצמנו יום עצמאות שמח ושנדע לתקן את הדורש תיקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הניתוק הוא גם בהקשר של הגירעון, העלאות המחירים, הקיצוצים במגזר הציבורי, וכל שאר הגזירות שרובנו מודע אליהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר למצב הכלכלי: ביום א צפויה שביתה של 3 שעות במערכת החינוך. השביתה היא בשל קיצוץ 3.3 אחוז במגזר הציבורי. גדעון רובין כותב על כך בכלכליסט """ החל מן המשכורת הקרובה, משכורת חודש אפריל שתשולם בתחילת מאי, יקוצץ שכרם של עובדי המגזר הציבורי בשיעור של 3.3% לחודש מדי חודש בחודשו, עד סוף שנה זו. בשנת 2026 יקוצץ שכרם בשיעור של 1.2% בחודש. קיצוץ שכר זה, שהוסכם עם ההסתדרות הכללית ועוגן בחקיקת הכנסת, פוגע ישירות בהכנסתם הפנויה של מאות אלפי עובדים, רבים מהם במערכות חיוניות כמו חינוך ובריאות. פגיעה זו, שמשמעותה הפחתת שכר של מאות שקלים בחודש, מתווספת לשורת צעדי צנע אחרים (כמו העלאת המע״מ והקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי) - שורת צעדים המכבידים בעיקר על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית. ההסכם והחקיקה נועדו, כידוע, להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הכבדות ביותר של המלחמה. עם זאת, הדרך שנבחרה בצורת קיצוץ שכר רוחבי בשם "נשיאה משותפת בנטל", היא דרך הלוקה, לטעמי, בחוסר הוגנות, חוסר שוויון בנטל ופוליטיזציה של החלטות כלכליות. נזכיר, כי חלופות פרוגרסיביות יותר, כמו מיסוי מוגבר על הון, או רווחים או עיזבונות גדולים, נדחו או יושמו באופן חלקי בלבד. חמור מכך הוא חוסר ההוגנות הבולט בחלוקת הנטל בתוך המגזר הציבורי עצמו. כך לדוגמה, ההחלטה להחריג מהקיצוץ את עובדי ההוראה במוסדות חינוך חרדיים מסוימים, שהתקבלה כמחטף לילי בוועדת העבודה והרווחה, היא פגיעה מובהקת בעקרון השיוויון. בעוד בקשות להחרגת עובדים מוחלשים אחרים, המשתכרים שכר נמוך, נדחו על הסף, מגזר ספציפי זכה לפטור משיקולים פוליטיים ברורים - הבטחת תמיכת המפלגות החרדיות בתקציב המדינה. הנימוקים שהועלו להצדקת ההחרגה, כמו שכר נמוך ותקצוב חסר, נכונים לקבוצות רבות אחרות, שלא זכו ליחס דומה. ברור, כי בקרב עובדי השירות הציבורי הדבר יוצר תחושה קשה של אפליה ומלמדם כי שיקולי הישרדות קואליציונית גוברים על עקרונות יסוד. התחושה של חוסר ההוגנות מתעצמת נוכח המשך הזרמת מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים. בעוד שעובדי המדינה - המורים, האחיות, השוטרים ואחרים - נדרשים "להיכנס תחת לאלונקה" ולוותר על חלק משכרם, המנגנון הפוליטי ממשיך לחלק כספים ייעודיים למקורבים ולמגזרים ספציפיים. מצב זה פוגע כמובן בצורה קשה באמון הציבור בממשלה וביכולתה לקבל החלטות ענייניות והוגנות בעת משבר. החוק שיוחל על עובדי המגזר הציבורי, כאמור החל ממשכורת אפריל, הוא חוק פגום מיסודו. חוק המטיל נטל לא פרופורציונלי על עובדים רבים, מתעלם מחלופות הוגנות יותר ונגוע בפוליטיזציה ובחוסר שוויון בוטה. במקום לחזק את הסולידריות החברתית הנדרשת בעת מלחמה, החוק ייצור תחושות קיפוח ומרמור. בטווח הלא ארוך הוא אף יפגע במורל העובדים ובאיכות השירות הציבורי. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמ"ג לנפש של ישראל ירד במהלך 2024 ב-0.3%, בעוד שהתוצר של גרמניה ירד ב-0.6%. הידד... המידע בלינק הוא במחירים שוטפים. חלק מהסיבה לתמ"ג הגבוה בישראל היא רמת המחירים. אני עצלן מכדי לתקנן לרמת מחירים בעצמי, אבל הלמ"ס מפרסמים השוואה כזאת אחת לשנה (לוח 11.28), ואם לוקחים בחשבון את רמת המחירים, התמ"ג הישראלי נמוך מהגרמני ב-24%. אגב, התמ"ג לנפש של ישראל גבוה מיפן ב-7%, ונמוך מצרפת ב-12%. הבחור בפייסבוק חוגג את רמת המחירים הגבוהה בישראל ביחס לשאר המדינות. We're no. 1! We're no. 1! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 778430 ב-GNI per capita (nominal) 2024 ישראל אכן במקום 15 בעולם וגרמניה 17. אבל כאשר משקללים יוקר מחיה (PPP) גרמניה עולה למקום 16 ואילו ישראל צונחת ל-31. הווה אומר: לישראל נכנס הרבה כסף, אבל הרבה ממנו הולך לצרכי ביטחון במובן הרחב של המילה (כולל אבטחת התנחלויות) ומה שנשאר מעלה מעט את רמת החיים מפני שהכל יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה על שווי קניה היא קריטית, ומשנה את התמונה. עם זאת, שיקלול ה-PPP לא מלמד שישראל מוציאה ותר כסף על ביטחון, אלא על כך שכח הקניה של ישראל יותר נמוך ($100 בישראל יקנו פחות דברים מאשר $100 בגרמניה). לחלוקת התמ"ג יש חשיבות אחרת, מכיוון שאם חלק גדול מהתמ"ג הולך על הוצאות ביטחוניות (כולל דברים כמו תשלום למילואימניקים, שלמעשה מייצג ירידה בפעילות הכלכלית), הוא לא מייצג עליה ברווחה הכלכלית של המדינה1. מה שכן, שימוש בתל"ג פחות מקובל, למרות שתיאורטית הוא מייצג יותר נכון את מה שרוצים למדוד. בין השאר כי הוא כולל אומדנים נוספים שלא נמצאים בתמ"ג עם שוני מדידה שונה בין מדינות שונות (כללי המדידה זהים לכל המדינות, אבל היכולת למדוד פעילות כלכלית מחוץ לגבולות המדינה יכולה להשתנות משמעותית). _____ 1 זאת גם הסיבה שרכש כלי נשק לא נחשב בעבר לחלק מהתמ"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הייתי צריך לומר שהכל יקר מפני שיש הוצאות ביטחון (ואחרות) גבוהות. והעלייה שבה מתפארים משקפת, לפחות בחלקה, פעילות כלכלית באיחור של שנים. התוצאות של מלחמת אוקטובר השנייה בחלקן תשתקפנה רק בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. השאלה מה רוצים להשוות. אם רוצים להשוות רמת חיים, אז כמו שאמר שוקי- ה PPP הוא המדד הנכון. כי הישראלי, אפילו אם הוא מרוויח כמו הגרמני, עדיין ישלם פי שתיים וחצי על אותו ב.מ.וו (או מילקי). 2. הגרעון התקציבי יורד, זה נכון, אבל א. צריך להסתכל מאיפה לאיפה הוא יורד. ב. אני חושב (לא בדקתי) שבתקופה הנוכחית ההשפעה הגדולה על שינוי הגרעון בטווח הקצר היא בכמות ימי המילואים שהמדינה משלמת, והגיוס החדש יגדיל את הגרעון בחודשים הבאים. 3. שורת האקזיטים אכן מחממת את הלב. ההצלחה של וויז היא לא פחות ממדהימה. אני חושב שבאקזיטים לנפש אנחנו מקום ראשון בעולם בפער ענק. ענף ההייטק, והגנת סייבר בפרט, הפך להתמחות של המדינה שלנו. הבעיה היא שמי שנושא בנטל הוא מגזר אחד- הקפלניסטים האנרכיסטים. ככל שהללו עוזבים את הארץ נסדק מה שהיה עמוד התמך המרכזי של כלכלת המדינה בשנים האחרונות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |