בתשובה לאביב, 04/05/25 0:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצאתי את המאמר (צוטט 1200 פעמים) שבו מסביר המחבר מה הוא אותו שגשוג אנושי, ומופיעות בו גם השאלות שבסקר. הכוונה של המחבר היא ליצור מדד ל well being על ידי מענה על שאלון סובייקטיבי. וזה בסדר, כי well being זה עניין סובייקטיבי. זה בהגדרה שכל אחד יכול לקרוא למדד שלו איך שהוא רוצה, למשל "מדד האושר העולמי" או "מנת משכל". צריך שם קצר וקליט שיתאים לכותרת בעיתון. אז מה השאלות? המשתתפים מתבקשים לדרג בין 0-10 1. עד כמה הם מרוצים מהחיים בכלל 2. עד כמה הם שמחים בדרך כלל 3. מה הבריאות הפיזית שלהם 4. מה הבריאות הנפשית שלהם 5. עד כמה הדברים שהם עושים בחייהם הם בעלי ערך 6. עד כמה הם מבינים את המטרה שלהם בחיים 7. עד כמה הם פועלים לקדם את הטוב גם במצבים מאתגרים 8. עד כמה הם מסוגלים לוותר על שמחה עכשיו עבור שמחה גדולה יותר אחר כך 9. עד כמה הם מרוצים מהחברויות והקשרים החברתיים שלהם 10. עד כמה הקשרים החברתיים שלהם מספקים אני רוצה להתמקד בשאלות 5. ו 6. בשאלה 6 זה קל- ברור לי שאנשים דתיים ידרגו את עצמם גבוה בהרבה בשאלה זו מאנשים לא דתיים. זה הרי בהגדרה שהדת מעניקה לאנשים מטרה בחיים. לעניין זה מתאימה גם ההרחבה של יובל נח הררי את המושג "דת" גם לאידאולוגיות חברתיות (קומוניזם, פאשיזם). אידאולוגים הם חדורי מטרה. שאלה 5 היא יותר טריקית- לכאורה יש כאן עניין של משמעות שחורג מענייני דת ואידאולוגיה. אבל לא. חשבתי מי ייתן לעצמו ציון גבוה בשאלה כזו, ולדעתי פנאטים יתנו לעצמם את הציון הכי גבוה- גם אמא תרזה ומהטמה גנדי וגם נערי גבעות, חברי דאע"ש והיטלר יוגנד. אני מנחש שגרמניה של 1936-381 היתה מקבלת ציון גבוה במיוחד במדד השגשוג האנושי: האבטלה צנחה, לאנשים היתה משמעות, והאידאולוגיה הנאצית העלתה על נס את בריאות הגוף והנפש. במחשבה נוספת גם שאלה 7 (ובאופן חלקי גם שאלה 8) בעצם שואלת עד כמה אתה קיצוני באמונתך (במלה אחת- פנאט). _________ 1 בלי צוענים ויהודים |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. תודה על הפירוט, זה היה מתבקש. 2. המיקום הישראלי ברשימת המשגשגים מוסבר לא רק בהשלכות לעניין האמוני-דתי, אלא גם לעניין הקהילתי (8,9) שהוא הבסיס לחיים הדתיים לאדם הישראלי יהודי המאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> 2. צ״ל (9,10) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. קשרי קהילה חזקים הם גם אחד המפתחות לאריכות חיים. תוחלת החיים של החרדים היא אנומלית ביחס לרמה הסוציואקונומית שלהם, וזה מוסבר על ידי קשרי משפחה וקהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק חרדים. גם דתיים לאומיים, גם דתיים שהולכים לבית כנסת כל יום, גם דתיים שהולכים לבית כנסת פעם בשבוע, גם מסורתיים שמרגישים שייכות כלשהי לאפפים הדתיים-אמוניים ואפילו במידה מסויימת גם חילונים לא מסורתיים שבשנים האחרונות התאגדו הד הוק במסגרת הפעילות החברתית-מחאתית נגד שלטון נתניהו. במובן די כללי, השבטיות - קהילתיות הישראלית שנכללת תחת קטגוריית העם המאוחד, היא זאת שגורמת - עפ״י המחקר - ל׳שגשוגו׳ הגבוה של הפרט הישראלי וזאת ביחס למדינות מערביות מקבילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק שזה נכון. כלומר - אני מסכים עם טיעון שאומר שקבוצה מסורתית מסוימת (שמעצם טבעה מסנכרנת קבוצה של אנשים להתנהגות דומה) תתן יתרון לקבוצה המסורתית, אם התוכן של המסורת מקדם התנהגויות מאריכות חיים. מכאן להגיע למסקנה שלא התוכן אלא עצם קיומה של מסורת (והתנהגות קהילתית) זה מה שמאריך חיים זו טענה שדורשת קצת יותר עבודה כדי למצוא לה טיעונים ונתונים מחזקים. הספק עולה אפילו עוד קצת כאשר רואים שיש גם דוגמאות מחלישות (גם אם לא מפריכות). לדוגמה, קח את הנוצרים האוונגליסטים בארה״ב. על הנייר הם מסמנים את כל הצ׳ק בוקסים שאתה ואריק העלתם: * מסגרת דתית - תפילה יומית, אמונה חזקה, קהילתיות. * מסגרות חיים ברורות - שבתות, חגים, קודים מוסריים. * רמות עישון נמוכות יחסית בקרב הדתיים האדוקים יותר. * תמיכה חברתית ומשפחתית גבוהה. * שמרנות מינית, ערכים משפחתיים חזקים. * תחושת משמעות וייעוד דתי בחיים. למרות כל זה, הממוצע שלהם נמוך אפילו מהממוצע האמריקני (הבדל של איזה 10 שנים לרעה ביחס לאוכלוסיה החרדית בארה״ב): * שיעורי סוכרת, השמנה, מחלות לב גבוהים במיוחד. * תזונה מבוססת אוכל מעובד, מטוגן, סוכר לבן ובשר אדום (לא ים-תיכונית). * שיעורי מוות מוקדם גבוהים גם בקרב מאמינים אדוקים. בשל ריבוי המשתנים (רק למשל - עד כמה הקבוצה נהנת משירותי בריאות סבירים?, לא הייתי ממהר לקפוץ למסקנות ולהחליט שאנחנו באמת יודעים למה קבוצת החרדים נוטה להאריך חיים. מותר להגיד שלא יודעים כשלא יודעים. אולי זה בכלל אלוהימה שמתגמלת אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקרים מראים שאצל החרדים תוחלת החיים של הגברים גבוהה יותר, אבל של הנשים הרבה יותר דומה לאוכלוסיה הכללית. אולי הבטלה מעבודה מאריכה חיים בממוצע. הורדת הסטרס של קריירה ופרנסה לאורך עשרות שנים נשמע כמו פקטור משמעותי בתוחלת החיים. ולראייה הנשים שכן מפרנסות לא נהנות מההארכה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזה למחקר המשך: לא מסורת וקהילה אלא העבדות מאריכה חיים (פחות לעבדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלתי, חשבתי שמה שכתבתי זה שהעבדות מקצרת חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, המקרה הנוצרי-אוונגליסטי שהבאת מראה שלמרות קיומן של מסגרות דתיות חזקות המשלבות קהילתיות ותמיכה חברתית, הרי שכאשר אורח החיים בפועל לקוי - כפי שתארת לעיל: תזונה לקויה, שיעורי השמנה וסוכרת גבוהים - תוחלת חייהם לא תעלה על הממוצע בסביבתם. זה מחזק את הטענה שחייו של אדם המבלה בחיק המסורת והקהילה לא בהכרח יתארכו רק בשל השתייכותו לקבוצה. המקרה החרדי יכול להיות מוסבר בכך שהתוכן של אותה מסורת - כלומר, ההתנהגויות והנורמות שהיא מקדמת - הוא זה שאמור לעמוד לבחינה. כלומר, לא רק זמינות שירותי הרפואה (כפי שציינת) - שכן הם זמינים בארה"ב לנוצרים האוונגליסטים - אלא בנוסף: 1) בחינת נגישותם הכלכלית של שירותי הרפואה והקשר למצב סוציואקונומי. 2) בחינה השוואתית בין דת/כת/קהילה האוסרת על חבריה לפנות לרפואה הקונבנציונלית לבין דת המעודדת את חבריה להשתמש ברפואה הקונבנציונלית ואף מחייבת אותם לעשות זאת תוך כדי התראה שאי קיום מצוות ״ונשמרתם לנפשותיכם״ משמעותו עונש על רצח עצמי - התאבדות. ההבדל, אם כן, בין האולטרה-אורתודוקס היהודי לבין האוונגליסט הנוצרי הוא בכך שלחרדי יש: א. זמינות של שירותי רפואה מתקדמים ב. הם נגישים כלכלית, ולרוב ניתנים ללא עלות וזאת במסגרת הרפואה הציבורית המפותחת בישראל, מה שלא כן בקרב הקבוצה בקבוצה האוונגליסטית בארה״ב ג. מחויבות דתית להשתמש בשירותים אלה. בנוסף לכך, יש לבחון גם את מידת מעורבותה של הקהילה בנושאי הרפואה. אני מטיל ספק בכך שמידת מעורבותם של האוונגליסטים בנושאי בריאות משתווה לזו של החרדים. הקהילה החרדית מגלה מעורבות ענפה בתחום זה באמצעות עמותות וארגונים מוכרים בישראל, וייתכן שקיימות בקבוצה האוונגליסטית גם קבוצות משנה המעדיפות רפואה אלטרנטיבית על זאת הקונבנציונלית. אפשר אולי להניח שאורך חייו של הגבר החרדי יכול היה להיות גבוה יותר (כמו אורך חייה של האישה החרדית) מהממוצע של הגבר הלא-חרדי, לו החברה החרדית הייתה לא רק מעודדת שימוש בשירותי הרפואה אלא גם מעודדת אורח חיים ספורטיבי בקרב גברים חרדים. בסופו של דבר, כאמור לעיל, עצם ההשתייכות למסגרת מסורתית וקהילתית אינה מבטיחה תוחלת חיים גבוהה אם אורח החיים בפועל אינו בריא ושירותי הרפואה אינם נגישים. ההשתתפות במסגרת המסורתית(למשל - חרדים) או הקהילתית(למשל - קיבוצים) היא יתרון נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל כך הרבה משתנים וכל כך קשה לבודד, כך שאני לא משוכנע בכלל של״מסורתיות״ או ״דת״ יש באמת קשר סיבתי (אפילו קטן). יכול להיות שיש, אבל לא ראיתי משהו שישכנע אותי שיש. עד עכשיו (לא שחפרתי בנושא) זה נשמע לי כמו המון הנחות בלתי מבוססות. למשל, מאיפה הבאת את המשפט האחרון ״ההשתתפות במסגרת המסורתית(למשל - חרדים) או הקהילתית(למשל - קיבוצים) היא יתרון נוסף״. על בסיס מה אתה אומר את זה? אפילו במאמר אקדמי שמנסה לגבות טענה כזאת עם נתונים, היו לפחות מוסיפים את המילה עשוי למשפט. ״עשוי להיות יתרון נוסף״. אחרת זה מקפיץ את הטלת הספק ושאלת ה״על סמך מה זה נאמר? תחושת בטן?״. קיבוצים זה כל כך הרבה עוד דברים חוץ מ״קהילתיות״. זו אוכלוסיה עם מאפיינים והיסטוריה מאוד ספציפיים (מוצא, מעמד סוציו אקונומי, קשר למה שנחשב פעם אליטה במדינה ישראל, מיקום בארץ, גישה לתשתיות ועוד). גם יש פרמטר נוסף לחרדים של ארה״ב שיכול להבדיל אותם מסתם דתיים אמריקנים - התרכזותם במרכזי ערים (או פרברים של ערים גדולות). זאת בעוד הנוצרים-אוונגליסטים מרוכזים יותר במדינות אדומות באיזורים של פריפריה כפרית (או עיירות קטנות עם פחות תשתיות, בממוצע). בקיצור, אני אומר Shenanigans על מה שאתה או אריק אומרים (למשל תגובה 778482). אני לא אומר שאתם טועים. אני רק טוען שאלו טענות שדורשות איזשהו ביסוס והביסוס נראה לי קצת קשה בגלל ריבוי המשתנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם גישתך הזהירה בעניין. קשה לבסס קשר סיבתי ברור ומובהק בין "מסורתיות" או "דת" לתוחלת חיים, וזאת בגלל ריבוי המשתנים המעורבים. ההבדלים שציינת בין קהילות אוונגליסטיות וחרדיות בארה"ב, למשל, מדגימים היטב את הצורך בניתוח מעמיק יותר של גורמים כמו נגישות לשירותי בריאות, מצב סוציו-אקונומי וגם הנורמות וההתנהגויות הספציפיות שמקדמת כל קהילה. לכן, במקום לדבר על "יתרון נוסף" כבונוס לחברי הקבוצה הפעילים במסגרות מסורתיות או קהילתיות, נכון יותר אולי להדגיש את הפוטנציאל של המסגרות להשפיע על אורך תוחלת החיים. מחד ישנם מחקרים רבים שמצביעים על קשר חיובי בין מעורבות דתית או חברות פעילה בקהילות הומוגניות לתוחלת חיים (תוספת של 2 עד 4 שנים). ומאידך, קיימים גם מחקרים שלא מצאו קשר כזה או אף הציעו קשר שלילי בהקשרים מסוימים. הבנת הקשר המורכב הזה מחייבת התחשבות במגוון גורמים ומשתנים ובמתודולוגיות מחקר שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התמיכה הכלכלית בהם היא אנומלית. האושר של כל אדם היה עולה אם היה מקבל מיליון וחצי שקל מהממשלה כשחבריו האזרחים משלמים מיליון וחצי שקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי לחזק מה שכתבת תגובה 778465 השותפה השנייה למאמר היא אוניברסחטת הרווארד היוקרתית (Cambridge MA). אם כחילונים, נגזר עלינו לחיות פחות, לפחות נתנחם ברשעות אינטלקטואלית וננחש שההרווארד "הוחתמו" כדי לתת מטריה מדעית למאמר שערכו המדעי שווה לערך המדעי של מאמרים המתפרסמים בעלוני בית כנסת. מזכיר לי אנקדוטה מפוקפקת על מאמר מדעי מכונן בפיזיקה של הרדיואקטיביות שנכתב ע"י אלפר, בתה וגאמוב. ה"אגדה" מספרת שהמאמר נכתב ע"י הפיזיקאים הידועים הנס בתה וג'ורג' גאמוב. אלפר היה סטודנט שלהם שהם צרפו למאמר מפני שאהבו את ההקבלה לשלוש האותיות הראשונות של האלפבית היווני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי (אבל אני לחלוטין לא בטוח) שקראתי את האנקדוטה האמורה בספר “שבעתיים כאור החמה” (Brighter than a Thousand Suns) של רוברט יונגק (Robert Jungk). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בימים אלו מוקרנת בערוץ כאן סדרה המתארת את ההאזנות של המודיעין הבריטי לאסירים הגרמני המיוחסים שלהם. בניגוד לפאנפרות של הערוץ אלו הן חדשות ישנות שהתפרסמו כבר לפני שנים (2014 לכל הפחות). בניגוד למה שנאמר בסדרה, המיוחסים להם האזינו, היו לא רק גנרלים אלא גם תעשיינים, פוליטיקאים ומדענים כמו הייזנברג ודיבנר שהיו בכירי הפרוייקט האטומי הגרמני. איני זוכר היכן קראתי זאת, אך לדעתי מדובר בארוע אמיתי ולא באגדה אורבנית, יש הקלטה של שיחה בין הייזנברג למדען אחר לאחר שנודע על הפיצוצים בהירושימה ונגסקי, שבה הם דנים בשאלה מה הם פספסו. ב"שבעתיים כאור החמה" שהזכרת, מתוארת גרסתו של הייזנברג, לפיה רוב המדענים בפרוייקט הגרמני היו אנטי-נאצים בסתר ולכן הכשילו את פרוייקט האטום הנאצי. השיחה עם הייזנברג, שהקליטו הבריטים, אמורה להפריך את גרסתו. ע"פ השיחה הפיזיקאי הגרמני שחישב את כמות האורניום הקריטי הנדרשת לתגובת שרשרת פשוט טעה בפקטור 10. פצצת אטום שתכלול 900 ק"ג אורניום היתה בלתי אפשרית בתנאי המלחמה ולכן הגרמנים החליטו שהפרוייקט לא מעשי והזניחו אותו. בפרוייקט מנהטן אופנהיימר, אנריקו פרמי והנס בתה עשו עבודה טובה יותר והגיעו לכמות הנכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כך. אלפר היה שם בזכות ולא בחסד (המאמר התפתח להיות עבודת הדוקטורט שלו) ובתה הוא זה שנוסף לשלישיה ע"י גאמוב שהיה המנחה של אלפר וכנראה ליצן לא קטן. גאמוב סיפר על זה בספרו "The Creation of the Universe" שלמיטב ידיעתי לא תורגם לעברית אולי מפני שהכל כבר מסופר ב"בראשית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה שניה של ההודעה (אבל חכו לקריאה שלישית לפני שאתם יוצאים להפגין) נראה שעולה ממנה הרושם המוטעה כאילו קראתי את הספר של גאמוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, הייתי ממשיך מה שספרת ואומר שמכאן יוצא שכנראה הסיפור אינו נכון. הנס בתה הוא פיזיקאי מאד חשוב במאה ה-20 ופיזיקאי מבריק באופן יוצא מן הכלל. במסגרת עבודתי עבדתי עם מאמר שהוא כתב כאשר היה בן למעלה מ-90 והמאמר היה מבריק במיוחד לאור העובדה שהיה ניכר שהוא לא מעודכן ב"חידושים" כמו דיאגרמות פיינמן. הוא הצליח לחשב בעזרת משוואות קלאסיות של מכניקת קוואנטים את מה שכל האחרים חישבו באמצעות הדיאגרמות. קשה לי לראות אדם מן הקליבר הזה חותם על מאמר שבו לא היתה לו תרומה משמעותית. מן הסתם השתתף במאמר, יותר או פחות, אבל השתתף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין איכותו של בתה כמדען לבין השאלה אם הסיפור נכון? "קשה לי לראות אדם מן הקליבר הזה חותם על מאמר שבו לא היתה לו תרומה משמעותית" לא נשמע לאוזני טיעון חזק במיוחד, אבל אולי יעזור לך לדעת שבתה לא ידע בכלל על התעלול עד לאחר הפרסום ולא התבקש לתת את רשותו. הנה מה שהיה לו עצמו לומר (scientific Americam 1999 אם להאמין לליפסטיק): "I felt a little bit left out because I had nothing to do with the paper, but Gamow was a good friend, so I let it go." ובמקום אחר:"Gamow was a great joker. He put my name on the paper without asking me. I didn’t mind—it was a good paper, even if I had nothing to do with it." אגב, דווקא אלפר היה די מסוייג מהעניין, כי זה הקטין את חלקו (אם יש לך זמן וחשק, דומני שזה מוזכר בתמלול ראיון שנערך איתו ב1983 מתחבא כאן אבל לא בדקתי כי לי אין ספק שהסיפור הזה נכון - קראתי עליו בהרבה מקומות מהימנים למדי).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכניס את שמו, בלי לשאול אותו. לא חשבתי על זה. אז טעיתי שוב. מודה ועוזב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה יהיו הטעויות שלך בחיים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם ניסוח אחר 1 ולפיו באם תשאל את הישראלים ה״ממוצעים״ בעניין, הרי שרובם יאמרו שהם בריאים פיזית ונפשית והם סבבה עם החברים והם גם מרוצים מהחברים שלהם ואין להם שום בעיה עם הקשרים החברתיים שלהם והם באמת מרוצים ושמחים בחיים שלהם ויש להם מטרה אחת והיא לגדל את הילדים ולקנות להם בית והם מבינים אותה וכו׳. אני לא אופתע אם הישראלים חרטטו את עורכי השאלון. --------- 1 1. צרכים בסיסיים וקשרים חברתיים סעיף 3: מה הבריאות הפיזית שלהם סעיף 4: מה הבריאות הנפשית שלהם סעיף 9: עד כמה הם מרוצים מהחברויות והקשרים החברתיים שלהם סעיף 10: עד כמה הקשרים החברתיים שלהם מספקים 2. רווחה סובייקטיבית ומילוי תחושת מטרה סעיף 1: עד כמה הם מרוצים מהחיים בכלל סעיף 2: עד כמה הם שמחים בדרך כלל סעיף 6: עד כמה הם מבינים את המטרה שלהם בחיים 3. צמיחה אישית, תוך כדי תמיכה בערכים והתנהגות חיובית סעיף 5: עד כמה הדברים שהם עושים בחייהם הם בעלי ערך סעיף 7: עד כמה הם פועלים לקדם את הטוב גם במצבים מאתגרים סעיף 8: עד כמה הם מסוגלים לוותר על שמחה עכשיו עבור שמחה גדולה יותר אחר כך |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |