בתשובה לירדן ניר, 22/12/02 0:57
The child not taken 114916
בעיניי, מה שעשית פה הוא פשוט להעביר את השאלה הרגילה של "הזכות לחיים" של העובר למושגים תועלתניים של אושר ואומללות. קצת מטעה, אבל אני לא רואה למה השאלה הזאת יותר תקפה מכזאת שמנוסחת במושגי זכויות.

נדמה לי שההטעיה בשאלה נובעת מהניסוח שמתייחס לעובר (ואפילו לעובר ההיפותטי) כישות קיימת. למשל: "האם ברור כאן שמוטב היה לה שלא נולדה משנולדה?" – סליחה,מי נולדה? בין אם אנחנו מדברים על זכות לחיים, ובין אם על תועלתנות, הן מתייחסות לאנשים קיימים. במקרה של הזכות לחיים זה ברור (זה יכול להיות משעשע מאוד אם לא), גם במקרה של תועלתנות זה נשמע הגיוני: "מרב האושר למרב האנשים" ולא למרב האנשים ההיפותטים.
The child not taken 114917
אם צריך להתחשב בדיעותיהם של אנשים שכבר מתו, מדוע לא להתחשב בדיעותיהם של אנשים שתרם נולדו?
אתה ציני, או שאני סתם לא מבין? 114919
The child not taken 114997
הערה צדדית: לא להתייחס בכלל לזכויות (או לאינטרסים) של מי שלא נולד, מושך את השמיכה מצד אחר (גם זה של פארפיט): נניח שכור גרעיני רוצה להטמין פסולת במיכלים מסוימים, ומתברר כי אחרי 150 שנה הם צפויים להתפרק ולגרום לזיהום סביבתי חמור. רובנו נאמר שזה לא מוסרי, למרות שאין כאן שום פגיעה באדם שחי היום.

אבל זה לא משנה לענייננו: כתבתי בהערת שוליים שיש בעיה בלהתייחס אל מישהו שלא נולד. אבל זו לא בעיה *שלי* דווקא - אם אתה שולל התייחסות כזו, אדרבא - מה הנימוקים שלך לכך שזה לא מוסרי מצד בת ה-‏16 ללדת, או להכנס להריון (אם היא רוצה בכך)? ובשם מה יכולים לטעון מצדדי "הרשיון להורות"?‏1

1 כמו בתשובתי למיץ, אני שם בצד את טיעוני "טובת האנושות" (או החברה המקומית) של אביב ושל ניר; הגישה היותר נפוצה של "רשיון להורות" (כמו במאמר לעיל) טוענת זאת בשם טובת הילד.
The child not taken 115120
אני לא רואה בעיה מוסרית בכך שבת 16 תיכנס להריון, לפחות לא מצד הילד שעשוי להיוולד מהריון זה. יש כאן בעיות מוסריות מבחינות אחרות: האם היא כבר אדם בוגר שיכול להחליט כזאת החלטה, השפעה על הסביבה הקרובה, האם הילד ייפול לנטל על החברה ועוד כאלה. אין לי כל כוונה לשים את עצמי או את החברה במצב שבו אנחנו שופטים אם הילד יהיה מאושר או לא. או בניסוח אחר: מטרת המוסר (התועלתני) היא להביא אושר לאנשים בעולם, ולא לדאוג להביא לעולם אנשים מאושרים.

אני לא בטוח מה יכולים לטעון מצדדי הרישיון להורות. לא כל-כך אכפת לי, כי אני לא נמנה עליהם. אני נוטה לחשוב, כמו גילית, שהורות היא זכות טבעית. נקודת המוצא של תפיסת הזכויות הטבעיות היא הבעלות של אדם על הגוף שלו, היות הגוף "חלק מעצמיותו" באופן טבעי, ללא תלות בהסכמה של שאר בני האדם. זה הבסיס למשל לתפיסת לוק את הקניין הפרטי כזכות טבעית: הוא נוצר כתוצאה מהשקעת העבודה של האדם, שהיא "משהו משלו" שנוצר באמצעות גופו, ולכן היא מגיעה לו באופן טבעי. אם נקבל את התפיסה, קל וחומר שהריון נכנס לקטגוריה של זכות טבעית, כמו גם הפלות.

השאלה של פארפיט יפה, אבל האם היא באמת משקפת את הדילמה? אם ההנחה היא שבעוד 150 שנה אנשים יתקיימו, אנחנו צריכים לדאוג במידה מסוימת לאושרם. זה לא דומה לדילמה שלפנינו: הבאת ילד לעולם אינה השפעה על מידת האושר שלו, אלא תנאי-מוקדם לכך שנוכל בכלל להשפיע על האושר שלו. לכן, בעיניי הזווית הזאת היא חוץ-מוסרית.
The child not taken 115193
מסכים (לפסקה הראשונה והשלישית; לא בטוח על השניה).
The child not taken 115128
מסכים שכרגע (ברמת המיקרו) הכי חשובה היא טובת הילד.

אך האם אנו לא מתעלמים ומדחיקים בעיה חמורה שגודלת ותופחת במימדיה (ברמת המקרו), של גידול טבעי כפונקציה מעריכית?

לא מדויק, אבל טוב לשם המחשה.
The child not taken 116455
הדוגמא שלך מטעה: יש הבדל בין השאלה האם מוטב שאדם שעדיין לא קיים יפגע מאשר לא יתקיים, לבין השאלה האם מותר לנו לפגוע באנשים (שאנחנו יודעים בסבירות גבוהה שהם כן יתקיימו, אבל פשוט לא יודעים מי הם) בעוד 150 שנה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים