בתשובה לזוהר, 18/01/03 23:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, הציטוטים הם ממורה נבוכים. בקשר להוכחות שלך - בדיוק מהשוויץ הזה הזהיר הרמב"ם את המאמינים בציטוט הראשון בתגובה 121644. אל תתהלל חוגרת כמפתחת, ואין דין הוכחה כדין משהו שאת מקבלת כטיעון מספיק. קבלת משהו כטיעון מספיק זה מסממני האמונה. היהדות היא כן אמונה עיוורת, ראי שוב אזהרות הרמב"ם שהוא חוזר עליהם פעם אחרי פעם, והציטוט השני בתגובה לעיל מראה שמי שרוצה להאמין חייב לקבל טיעונים לוגיים כדי שלא לסתור את מה שכתוב בתורה. הרמב"ם אכן כתב שאין הוכחה חותכת לבריאת או קדמוניות העולם, והוא הסתמך בצורה בלעדית על אריסטו, שאותו הוא כינה אבי הפילוסופים. לשם בדיוק כיוונתי בציטטה מהתגובה לעיל, ואת יכולה לקרוא למשל במו"נ ב' ט"ו (מהדורה סטנדרטית) "כונתי לבאר שאריסטו אין מופת אצלו על קדמות העולם לפי דעתו, ואין בזה טועה" ובמקום אחר רבנו מוסיף שהוא שלמרות שהוא מקבל את דעתו של אריסטו הוא לא מאמין בקדמוניות העולם. סיבתו של הרמבם ברורה - אמונה עיוורת "ואמנם מה שנשתדל בו אנחנו לפי *דעת תורתנו*" - אמונה בבריאה כדי שלא לסתור את חובת האמונה באמיתות התורה (ראי י"ג עיקרים). אם את מקבלת ציטוט קטוע ממשפט אחד קטן של גולד, האם את מקבלת גם את כל מה שהוא כתב בעשרות ספרים, מאמרים ומחקרים? אם לא, ואם את רק מחפשת בפינצטה ציטוט אחד מעוות לתמוך באמונתך, הרי אמונתך עיוורת היא. אני מקווה שאת לא נוהגת כך כשאת לומדת מיקרופרוססורים ודרישות האימות שלך הרבה יותר חמורות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העניין עם רמב''ם קצת יותר מורכב. לא בטוח שהוא שלל את קדמות העולם. כבר היה מי שבהוכיח שב''מורה נבוכים'' יש שפה אחת גלויה להמון העם ושפה למביני דבר, שבה הוא אומר דברים די אחרים, ומהם משתמע שהוא מקבל את שיטת קדמות העולם והיה מי שטען שהוא בכלל מקבל את שיטת קדמות העולם לא לפי אריסטו אלא לפי שיטת אפלטון (לא ניכנס לזה עכשיו אבל בכלליות שיטת אפלטון בספר ה''טימאיוס'' מזכירה את תפיסת התוהו ובוהו בבראשית שגם היא לא בדיוק לא אומרת שהעולם הוא לא-קדמון, ושיטת אריסטו אומרת שיש הבדל בין העולמות שמתחת לגלגל הירח שהם חומר משתנה לבין השמים שהם נצחיים). מה שמעניין הוא שהרבה מהרמזים לכך שהרמב''ם מקבל את קדמות העולם נסמכים על מקורות יהודיים בתנ''ך ובתלמוד ומעמידים בספק את השאלה אם אכן ''דת משה'' ככתבה גורסת שהעולם נברא יש מאין. יש כל מיני שיטות כדי לקרוא היכן מוחבאת דעתו האמיתית של הרמב''ם במורה נבוכים ולא ניכנס לזה כעת, אבל בכלליות נאמר שעל פי שיטתו ושיטת אחרים בימה''ב, מוטב היה שלא ''לקלקל'' את המון העם, ולומר דברים מפורשים המקובלים על דעתו, ואת הדעת האמיתית של הפילוסופים לומר ברמזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב''ם כתב את מורה נבוכים לאנשים שאמונתם התרופפה בשל התפתחות הפלוסופיה בזמנו. מכאן מוכח שהוא כתב את דבריו מתוך אמונה שלמה בבורא עולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כניסיון להתמודד עם הספקות האישיים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דרך לומר כי הרמב"ם כתב את מורה נבוכים בשביל לספק את עצמו. שאל את רון בו יעקב - הרמב"ם כתב את 13 עקרי האמונה. אין שום אפשרות שאדם יכתוב את עקרי האמונה ללא אמונה חזקה ושורשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר? מה פוסל בדיוק את האפשרות שאדם יכתוב עיקרי אמונה שהוא כלל אינו מאמין בה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |