בתשובה לברקת, 20/01/03 15:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שחורים קוראים אחד לשני "ניגר". הסיבה היחידה שזה עדיין בעייתי לאדם לבן לקרוא להם כך היא שחלק גדול מדי מהלבנים עדיין משתמשים בכינוי הזה ככינוי מעליב. אני לא מכיר מישהו שמשתמש במושג "כוסית", "כוסון" או "גיי" כעלבון. זה לא שהמילה "חתיכה" "לא מספיקה" לתאר, אלא פשוט שהיא יצאה מהאופנה. ככה זה עם סלנג. יש מילים שמחזיקות לאורך זמן, ויש כאלה שאחרי כמה זמן פשוט לא משתמשים בהן יותר. "סחבק", למשל, נשאר רק אצל אנשים שאפילו בימי הזוהר שלה היו זקנים ולא ידעו ממש מה לעשות עם המילה הזאת. "זרג" היא עוד מילה שאיבדה מזוהרה, על כל הפעלים הנובעים ממנה. "מגניב" הפכה לבדיחה על עצמה: כשמישהו אומר "מאגניב" (במלעיל), הכוונה היא בדרך כלל סרקסטית. "מזניב", לצערי, מעולם לא הייתה הצלחה אדירה. אני חושב שהבהרתי את כוונתי. מה יבוא אחרי "כוסית"? בינתיים, אין צורך להחליף - היא מרגיזה כל-כך הרבה אנשים, שאין שום סיבה להחליף אותה. אנחנו אוהבים אותה כמו שהיא. ממש מילה כוסית. אבל אם יבוא הזמן ונאלץ לעבור הלאה, אני ממליץ מראש על "פותית". אפילו נשמע חמוד! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו-הו, פספוס. שחורים קוראים *אחד לשני* ניגר, זה נכון, והכינוי הזה הוא התרסה מודעת כלפי המשמעות השלילית ההיסטורית שלו. לגבי ההומוסקסואלים, הם קוראים *אחד לשני* הומו, מאותה סיבה בערך. אבל כל זה - רק אחד לשני. עדיין, אדם מן החוץ שישתמש באחד הביטויים האלה יצטרך להצטדק ("אחדים מחבריי הטובים ביותר" וכדומה). "גיי" היא מילה מקובלת ולא מעליבה, לעומת "מתרומם". עכשיו, האם אנחנו מדברים כאן על הצורך להיות פוליטיקלי קורקט? כי אולי לא באמת צריך. לגלות לך משהו, גם אני משתמשת במילה "כוסית", אבל זה בדרך כלל בהקשר אירוני (התגלה חוש הומור אצל הפמיניסטיות!), או מפני שהיא השתרשה עמוק מאוד, ולא טרחתי ללכת לסדנת העלאת מודעות פמינסטית בשביל להשתחרר ממנה. אבל כשחושבים על זה קצת, זו אכן מילה גסה ובהמית. קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק.. השחורים משתמשים ב-"nigger," בכמה קונוטציות - ככינוי, הכוונה לעצלן. כברכת שלום, זה כפי שאמרת, לא כאירוניה מודעת, אלא כתת-מודעת באנטי-חברה שלהם שם. אבל זה קורה רק בארה"ב, שם החברה מפולגת מאד. אני לא יודע איך זה עובד באירופה, שם השחורים לא רואים עצמם זכאים למבטא משלהם, ושאר ירקות אמריקאיות מוזרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''גיי'' (עליז, בעברית) החלה כמילה מעליבה, אבל הפסיקה, עם הזמן, להיות כזאת. בעברית אפילו לקחו את המילה הלועזית והפכו אותה ל''גאה''. לא מכיר הומואים שיעלבו אם אני אקרא לאחד מהם הומואים. מצד שני, אני לא מכיר הרבה הומואים, אז אין לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אקרא לאחד מהם הומו, לא הומואים. כמובן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הם לא ייעלבו. לפני 20 שנה הם היו לוקחים את זה מאוד קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהיום כבר משנה להומואים הדעה של אנשים עליהם. החברה שלנו הפכה להיות כל כך הומואית שכבר יותר נומאלי להיות הומו מאשר סטרייט. רק אתמול שמעתי תוכנית רדיו לצעירים שהתמקדה בנושא ''אהבה נכזבת'', בשיתוף עם מאזינים. אולי אני מגזימה אבל הרבה מתוכנית עסקה בבעיות התאהבות של הומואים (תפסתי את החבר שלי מתנשק עם הידיד הכי טוב שלי...הם בגדו בי מאחורי הגב) בקיצור, אני חושבת שנתנו להמואים מספיק לגיטימציה כך שהם כבר לא נעלבים מכלום, להפך, הם אפילו מאד גאים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמישהו מאוד גאה זה מראה שהבעייה עדיין שם. כשלא יעשו מזה עניין לשום כיוון [לא בושה ולא גאווה] זה יהיה סימן של לגיטימציה מוחלטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יוחזרו ההומואים לארון ותיפסק ההפקרות הזאת!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את הסיפור על המטוס שאיבד את מנועיו, ונאלץ להפחית משקל (ומיד). לאחר ששיטות ה"סלים פאסט" לא הועילו, ואחרי ששחרור כל המטען לכוון האוקינוס ("חברת התעופה שלנו תפצה אתכם לאחר הנחיתה") לא הספיק אף הוא, הודיע הקברניט במערכת הכריזה כי חלק מהנוסעים יגיעו לקרקע לפני האחרים, וזאת ע"פ סדר אלפא ביתי: Are there any Afro-American on board? ואז נשמע קולו של ילד: "אמא, אנחנו לא אף אחד מהנ"ל?"Blacks? Colored people? Not today honey, today we're nigers אכן, שחורים קוראים אחד לשני "ניגר".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש המשך לבדיחה: Today we're Nigers, after the Jews and the Mexicans
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה - אתה רוצה להחמיא או להרגיז? ואל תחלק לי שוב את האוכלוסייה לשניים, כוסיות שמבינות עניין ומכוערות שמתרגזות. לזה קוראים שוביניזם, דובי, ואם רק היית מעשן, היית מה-זה דומה להוא מרע"ש. השכלה לא קונה קומון סנס, בטח לא נעימות הליכות, ודאי וודאי לא תבונה לעשות את המהפכות איפה שצריך. מצטערת, על הבריקדה הזו, ששמה החופש הגברי לקרוא לי כוסית, אני לא אצא למהפכה, אפילו אם תשים עליה אלף שלטי פי.סי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר כמה בחורות נאות עד יפות מאד שלא סובלות את הביטוי ההוא. שלא תתחילי לעשן עכשיו מרוב עצבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בחורה נאה, וודאי שלא יפָה מאד, ובכל זאת, את הבטוי ההוא (שאין לנקוב בשמו?) אני לא ממש סובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא לבד. בזמנו עיתון הארץ הוציא מוסף על מצב העברית, ובין השאר ראיינו כל מיני אנשי רוח בנושא. אחת השאלות הייתה מהי המילה השנואה ביותר על המרואיין. התשובה הכמעט סטנדרטית הייתה ''כוסית''. כמעט כולם נורא שונאים אותה שם. עוד סיבה לתמוך בפופולריזציה של המילה הזאת. כמובן שמצבנו עוד טוב, לעומת הפוריטניות הלשונית של האמריקאים, למשל. (דובי, חובב כוסיות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זו "עוד סיבה"? בגלל שהם אנשי רוח? בגלל שנדמה לך שהם איזה מיינסטרים שאתה יוצא נגדו? ג'יימס דין לירושלמים? ומה הסיבה הראשונה, שהסיבה הזו התווספה אליה? שאתה פרֵח, כבר אמרתי? גרררררררררר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, בגלל שזה מצחיק, כמובן. אני אישית בעד באנאליזציה של כל מה שאפשר - מילים גסות ובהמיות, בדיחות שואה, שוביניזם, הומופוביה, דת - הכל. כל דבר שמעורר רגשות שליליים חזקים אפשר לשחוק על ידי שימוש יתר, על ידי העלאת רף הרגישות. ברגע שתעשה באנאליזציה מלאה של השפה, יהיה קשה יותר להתרגז, ויהיה קשה יותר לשנוא. אולי אפילו נהיה טיפה רציונליים יותר. אני פרח, אני עארס, אני צ'חצ'ח, אני ווזווז. מה שתגידי. סטיקס אנד סטונז, בייבי, סטיקס אנד סטונז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית מת להיות צ'חצ'ח. אתה ווזווז ברמ''ח איבריך. ואתה שוכח, שהקהיית רגשות פועלת גם על רגשות חיוביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הייתי מת להיות צ'חצ'ח. בעסה לי. נכון, הקהיית רגשות פועלת גם על רגשות חיוביים, אבל גם זה לחיוב - תראי איך אנשים היום מגרדים את תחתית החבית הלשונית שלהם כדי למצוא תיאור למשהו שהוא יותר נפלא מ"מדאים!". אני מוצא בזה חן לא מועט, וחשיפה נאותה של הדביליות האנושית. שלא לדבר על המוגבלות הוורבלית של לא מעט אנשים. אבל הרגשות החשובים - אותם אי אפשר להקהות במילים. זה נכון גם לגבי הרגשות החיוביים וגם לגבי השליליים. לא משנה כמה פעמים נגיד "בגידה", זה עדיין יכאב באותה מידה כשמישהו אהוב עלינו יבגוד בנו, ולא משנה כמה נגיד "אהבה", כשנרגיש את זה אצלנו, זה יהיה "מדאים" באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמצאנו למדים שיש רגשות "חשובים", כמו אהבה ונאמנות 1. ויש רגשות "לא חשובים", כמו... (אמונה דתית?). אתה אומר שאנשים לוקים במוגבלות ורבאלית - אבל באותו הזמן, אתה כופה על עצמך מוגבלות כזו, מתוך ההתעקשות שלך להשתמש במילת סלנג "נמוכה", ולהתעלם מחלופות אינטליגנטיות יותר (כמו "בחורה מושכת") בטענה ש"הן לא מספיקות". נוהג כמנהג ההמון, אבל מסיבות אליטיסטיות. אני מקווה שזה לא גורם לך לחשוב, שמי שאומר "מדאים" לא מרגיש באותו עומק כמוך. ממילא, אתה שואף לרדד את עצמך אליו, ולהישאר רק עם ה"רגשות החשובים". חזרה להתחלה. 1 מעניין - אם הרגש "אהבה" ישרוד את מבחן המילה, למה לדעתך הרגש "שנאה" לא ישרוד אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגשות הלא חשובים הם אלו שקשורים בהתרגזות. אני בעד גישה צינית לחיים - לא צריך להתרגז ולא צריך להתלהב. לא תמיד אני מצליח, כאמור. אני מדבר על שאיפה. אני לא כופה על עצמי מוגבלות - להפך, אני מרחיב את מעגל המילים הזמינות לי. אני אשתמש ב''בחורה מושכת'' כשזה רלוונטי וב''כוסית'' כשזה רלוונטי. גם רגש השנאה ישרוד, כמובן. זהו רגש שמעבר לבאנאליזציה, אבל, כמו האהבה, הוא יוגבל לנושאים קצת יותר עקרוניים ועמוקים ממה שמתקיים כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך טוב בהעלאת רף הרגישות? ואם אפשר לקנח בעקיצה אד הומינום: תומך "שנוי" יודע בכלל מהי רגישות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחר כך דובי ודומיו מתרגזים כשקוראים להם גזענים. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעלבונות, כמו ''רגשות דתיים'', זה דבר מיותר שהאנושות יכולה להסתדר נפלא בלעדיו. (אני תוהה איך להגיב לשאלה בסוף כך שיהיה ברור שאפילו אם היית מתכוון לזה זה לא היה מפריע לי...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי (ואני מתיחס גם לתשובתך לברקת) מה בין רגישות לבין אוצר מילים, או אפילו לשמוש ב Understaement, ועוד לא הבנתי מה בין יכולתה של האנושות להסתדר בלי "רגשות דתיים" (אם אני חלק מהאנושות, אז כנראה שהיכולת קיימת) לבין העלאת סף הרגישות. (ואני תוהה מה העלית בתהייתך איך להגיב לשאלה בסוף) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על רגישות לאוצר מילים. אני לא חושב שמילים צריכות לעורר רגשות, אלא אם השומע מעוניין שתעוררנה רגשות. מי שמתעצבן על מילים, מבזבז את רוגזו לריק. סטיקס אנד סטונז. מי שנאום דמגוגי יכול למלא את עיניו לחלוחית עלול להפגע מכך. לפיכך, יש לצמצם את הרגישות שלנו למילים, והדרך לעשות זאת היא על ידי בנאליזציה שלהן. יכול להיות שאני סותר את עצמי. התגובה הראשונית שלי הייתה אינטואיטיבית, ומכיוון שטרחתם לאתגר אותי, אני מנסה לבנות אותה כעת למשהו יותר קוהרנטי. יכול להיות שיקח לי זמן להתאפס על משהו ברור. אתם רשאים להפסיק לשאול אותי אם אין לכם כוח לחכות עבור משהו שיכול להתנדף בסוף. (השאלה עצמה הייתה מה שהעליתי. פתרון נאה, לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, אנחנו מתחילים להתכנס. גם לי אין רגישות לאוצר מילים, אבל יש לי רגישות לרגישותם של אחרים לאוצר מילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין. המאמץ שלי להטיח את המילים ה''מעליבות'' לכל עבר נועד לגרום לאחרים להיות כמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי רגישות לרגישותם של אחרים (ולא כל כך חשוב רגישות למה) - לא ממש תכונה להתגאות בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הצורה הכי קלה של מרד ששמעתי עליה - לא דורשת הרבה מלבד מתן לגיטימציה לזלזול וחוסר אמפתיה, ועטופה בתיאוריה גבוהה. מין דב"א שכזה, קצת. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באופן כללי בעד הצורה הכי קלה של כל דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טפשי. באנאליזציה מלאה של השפה אינה אפשרית, משום שכל מלה שתהפוך בנאלית, תגרום להופעת מילים חדשות, לא בנאליות (או להוצאת מילים שכבר נחשבו לבנאליות מהנפטלין). התהליך לא יסתיים לעולם, והשפה לא תעבור בנאליזציה. התוצאה היחידה תהיה וולגריזציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע את מי אי אפשר עוד ללכלך? אדם מטונף. זה לא אישי, אבל קח את המסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלודבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להחמיא למי שמוחמאת ולהרגיז את מי שמתרגזת. הכיף האישי שלי. למה לקלקל? את ההערה אמרתי בהומור. אני בטוח שעדי זכאית לעשרות כינויים גסים ובהמיים במציאות. וחוץ מזה, הוא לא שוביניסט. הוא שי-וויו-ניסט! (דובי, עדיין נדהם מזה שלוקחים אותו ברצינות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנהל בזמנו על אותו הנושא, אם כי מזוית, אהההמ, אקדמאית - החל מתגובה 77485. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |