בתשובה לאסתי, 05/06/03 15:29
באמת רק נדמה לך שאת מנצחת 150332
רגע, אם לא קראתי את כל אלה, וגם לא את "גברים מנגה, נשים ממאדים", ואפילו לא את קואלו, ניצן או הנסיך הקטן, זה אומר שאני מנצח?
באמת רק נדמה לך שאתה מנצח 150334
אם לא קראת את הנסיך הקטן, פשוט תלך לקרוא אותו. הוא כבר השתרש כקלאסיקה, ולדעתי יושב על מדף אחר משאר ספרי הפילוסופיה-להמונים.

מה זה קואלו?
הנסיך הקטן 150371
משעמם בטירוף
כן. 150336
אני מודה שקראתי את האלכימאי של קואלו. אבל הייתי אורחת בבית של אנשים אחרים, ואני שונאת טלוויזיה, וירד גשם בחוץ, והיה חמסין נורא, וזה היה על המדף, והייתי בדכאון..

טוב אז לא. כלומר זה באמת היה ספר בבית של אחרים כמו שאמרתי כאן, אבל קראתי אותו בהנאה רבה.

מה שאומר שאתה מנצח, כנראה. אלא אם לנגה יש השגות בנושא.
כן. 150339
לא קראתי את האלכימאי, אבל כן קראתי את "באדולינה" (חברה שיכנעה אותי... היא אמרה שזה ספר טוב... קשרו אותי... עינו אותי... הייתי חייבת) וגם קראתי את הנסיך הקטן.

אמנם ליאור מנצח בסיבוב הזה, אם כי - אסתי - אני חושבת שזהו אחד מסוגי הספורט הללו בהם נשים וגברים צריכים להתחרות בנפרד. אחרי הכל, יהיה הרבה יותר קשה למצוא אישה שלא קראה את "מאדים/נגה" מאשר גבר.

לדעתי בלי שום קשר לליאור מגיע לי להפסיד, כי "מרכבות האלים" יושב לי על המדף בתור הספר הבא שאני קוראת אחרי קונדרה. אוי לבושה.
כן. 150346
באדולינה? נו, ואיך זה?
כי אני כאמור אהבתי את האלכימאי.
וגם קראתי את הנסיך הקטן, אבל ממש מזמן, בגיל 14 בערך. ובכלל, אם את שואלת אותי, ליאור כנראה עלה מחו"ל, או גדל אצל החרדים בבני ברק, כי אין לי הסבר אחר איך ילד ישראלי חילוני לא קרא את הנסיך הקטן.

אבל האלכימאי, והנסיך, זו קטגוריה אחרת - ספרות-משלים, נקרא לזה? ואלה ספרים שיכולים להיות טובים או רעים, לפי המקרה הספציפי. אין לי בעיה עם הקטגוריה כולה.
לעומת זאת, בספרי האיך-לחיות-את-חייך למיניהם הבעיה היא בסוג כולו. הרעיון שאנשים יקראו ספר ויתחילו לפעול לפיו וזה ישפר להם את החיים מופרך מעיקרו, בעיניי לפחות.
כן. 150362
מסכימה עם עפרונית בנוגע לבאדולינה. הספר חמוד מאוד ואפילו היה מרענן ומקורי כשקראתי אותו. הוא לא "שינה את חיי" ולא שום בלה-בלה אחר, אבל עצם זה שלא הנחתי אותו מהיד אחרי 20 עמודים אומר דרשני.

בינתיים נדמה לי שאיילת מובילה, במיוחד אחרי הווידוי של ליאור שחשף לפנינו את האמת (!) המרעישה (!)*.

* פרקים מספרים תופסים. התחרות צמודה, ויש לקחת בחשבון כל בדל מילה או משפט מספר זה או אחר שהשתרבב לאינטלקט של המתחרה. לכו תדעו, אולי יום אחד אותו בדל משפט עוד יישלף בטעות.
כן. 150374
תראי... אני לא זוכר שפתחתי אי פעם את האלכימאי... הוא פשוט היה שם על איזו ספה אצל ידידה לפני קרוב לעשור... מצלמות ערוץ 33 עוד יוכיחו שזה לא אני.
כן. 150350
מה אתם בוכים אומנם בדולינה זה לא משהוא וגם האלכימאי ניראה לי מופלץ משהוא. העניין הוא שלפני שנה או שנתיים נתקעתי בלי ספרים והסיפריה לעיוורים התבלבלה בייני לביין משהוא אחר והם שלחו לי את לגעת באושר הספר אף פעם לא הרגשתי איך ספר מעליב לי את האינטליגנציה הגעתי לעמוד 50 והעדפתי לעשות כל דבר אחר רק כדי לא לחזור ליקרוא את ההוא.
אגב לא הבנתי עד היום את מכור ההצלחה של ספרים כמו האלכימאי ובדולינה
אני לא מבינה את מקור התיעוב לבאדולינה. 150356
בעצם, אני קצת מבינה. אבל בעיקר מאוכזבת. את קורותיו של מלך באדולינה גיליתי עוד כשהוא סתם פורסם בתרבות מעריב.
יום אחד, כשחזרתי מהים ועברתי בסביבה, גיליתי את הספר בסטימצקי מקומי. כמובן שהתלהבותי חסרת הגבולות ובת השש עשרה מיהרה לאמץ אל חיקה את הספר.
יומ'חד, גיליתי לשמחתי שהוא הגיע אל רשימת הבסטסלרים. לרגע קל הרגשתי מגניבה למדי.הבעיה היא, שכמעט שנתיים הוא לא זז משם, מה שגרם לזה שכל זב חוטם החליט לאמץ אותו בתור המרענן הרשמי של הפילוסופיות בגרוש. אחרי שהעבירו לי במשך טיול שלם מסרים מעצבנים באמצעות הספר, לא נגעתי בו יותר.
וחבל. כי כשמתעלמים מהפלצנות, הוא חמוד. חמוד מאד.
נו, לפחות את "פרא" עדיין אף אחד לא טרח להרוס לי. גם משהו.

_________
העלמה עפרונית, שממש לא סבלה את האלכימאי, ולא נגעה במאדים ונגה. גם לא בגבינות. והיום עוד שבועות!
אני לא מבינה את מקור התיעוב לבאדולינה. 150359
קראת מה שהיה לגדי טאוב להגיד על הספר במוסף הארץ של שבוע שעבר?
לא. 150364
לינק?

(וחוצמזה, כמו עם הרבה דברים אחרים, הבעיה שלי עם באדולינה, התחילה כשכל העולם התחיל להגיד מה דעתו בעניין, והפסיקו לתת לי להנות בשקט כמו שבא לי)
לא. 150366
דווקא כאן אני לא מבינה אותך. האם את מפסיקה לחבב ספר כשהוא הופך לפופולרי? האם זה הופך את הספר לפחות מהנה, או פחות משמעותי עבורך?
במידה מסויימת- כן. 150368
תראי, נניח שאני אוהבת פסטה ברוטב עגבניות.
ממש אוהבת! ובדיוק בגלל זה אני אוכלת את זה כל יום בצהרים. כי זה טעים לאללה!
רק מה? סביר להניח שאחרי שבועיים וחצי, אולי ארבעה, קצת ימאס לי.
את מבינה? זה לא שהטעם שלי השתנה, או שפסטה ברוטב עגבניות לא טעימה יותר. פשוט בא לי משהו אחר. ויקח הרבה זמן עד ש_יתחשק_ לי שהטעם של הפסטה והרוטב יתגלגלו לי על הלשון.

את "פילוסופית החיים העמוקה" של מלך באדולינה, לא לקחתי ברצינות בשום שלב שהוא. ניצן הצליח לכתוב כמו אגדה דברים שדי מתאימים לדרך שבה החיים שלי מתנהלים, ולא הרגשתי שמדובר באיזה נסיון ליצור מסר פילוסופי עמוק במיוחד או תורת חיים מסעירה.
אבל כשהתגובות האובר-מתלהבות התחילו להציף, וכשהתחלתי לשמוע על כל כך הרבה "עומק" וכל שאר הבולשיט, זה נהיה קצת יותר מדי. את מבינה? זה עדיין מותק של ספר. פשוט יקח זמן עד שיתחשק לי שוב.
גם לי יש בעיה דומה 150373
לפני 8 שנים כש MY FIRST SONY של בני בראבש יצא וקראתי אותו שוב ושוב ושוב ממש התלהבתי
כניתי אותו לכל מי שיכולתי. ואפילו התקשרתי למר בראבש ואמרתי לו שאני ממש אוהב את הספר מר בראבש הזמין אותי לפרמירה של הצגה שהוא עשה על פי הספר.
לאת לאת יותר ויותר אנשים התחילו ליקרוא את הספר דבר שהעציב אותי מאד וכשהספר הפך לההיות עוד בזיון תוצאת הארוץ השני בכלל קבלתי בחילה. לא טרחתי ליראות אף אחד מהפרקים של הביזיון ההוא.
היום אני לא מסוגל לחשוב על הספר בגלל כל המישחור שהוא עבר.
אותו דבר קרה לי עם nick drake זצל.
לפני 10 שנים כשפגשת משהוא ברחוב שידע מי זה ניק דריי החלפתם טלפונים כידעתם שההיה לכם עניין משוטף בטעם המוסיקאלי שלכם.
היום כשניק דריק מוכר כמעט כמו מדונה אני לא מסוגל לשמוע אותו למרות שעדיין יש לי בטיק דיסק אמ פי שכולל את כל האלבומים של האיש המדהים הנל.
לא. 150379
הפתיח: "מה משותף לתוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו, פרויקט "מהות החיים" של שרי אריסון והספר "סאדולינה" של גבי ניצן? שלושתם מקדמים אותה השקפת עולם אמריקאית המטיפה לאינדיווידואליזם ולהגשמה עצמית אבל מובילה לבדידות, לניכור ולחברה שמפריטה את עצמה לדעת".
אוקי, קראתי. 150417
וזאת בדיוק הסיבה שבגללה יש לי בעיה מסויימת עם הספר הזה עכשיו.זהו שבשום שלב לא לקחתי אותו יותר מדי ברצינות. ראיתי בו אגדה מתוקה, שמדברת על לקחת אחריות על החיים שלך, וכמובן, כמו כל אגדה מקצינה על מנת לחדד את המסר.
אינדוודואלזים קיצוני? שרי אריסון לעניים? (מי בכלל הכיר אותה בגיל 16 הלא תמיד מתוק?) לא מבחינתי. לא לפני שכל העולם החליט להסביר לי שזה מה שיש שםץ.ז'תומרת, קצת פורפורציות אנשים!

_________
העלמה עפרונית, בדרך לארוחת חג.
אוקי, קראתי. 150540
האמת היא שלאורך כל קריאת ''באדולינה'' (ועד עכשיו, בעצם) אני לא בטוח אם היה זה נסיון ליצור גרסה ישראלית ל''ג'ונתן ליווינגסטון'', או לחלופין פרודיה פרועה על הז'אנר.

קצת מכל דבר, אני חושב.
אוקי, קראתי. 150549
למען האמת, אחרי קריאת "פרא" של אותו ניצן עצמו, אני חושבת שאפשר לפסול את הגדרת הפרודיה הפרועה.

מצד שני, יכול להיות שהוא פשוט הולך על "סדרת-פרודיות-פרועות". מרוב הפוך על הפוך על הפוך, אני עצמי כבר לא לגמרי בטוחה מה קורה שם.

__________
העלמה עפרונית, בדרך לים.
אוקי, קראתי. 150585
לא קראתי לא את "באדולינה" ולא את "פרא", אבל קראתי בהנאה רבה את כתבותיו של ניצן ב"העיר", מהתקופה של באדלוינה בערך. (גם?) שם הוא מציג אי-אלו אמונות שציניקנים וספקנים יסווגו כתמימות. כשקראתי אותו אז, תהיתי את תהייתך: הוא מאמין בזה, או לא? התשובה המשוערת שלי היא: לא לגמרי כן, ולא לגמרי לא. ברור שהוא מודע לחלוטין לנקודת המבט הספקנית, והוא לא מתריס נגדה. הייתי אומר שהוא משתעשע באמונות התמימות, מבלי להתחייב. האם יש לכך רלוונטיות ל"באדולינה"? אמרו לי אתם.
פרודיה פרועה על הז'אנר: הטאו של פויה 150587
המתקפה על באדולינה, חלק ב' 151441
הי, אתם שם בפתיל על הספרים, 151448
תפסיקו להעתיק תגובה 151407 אנחנו היינו קודם
הי, אתם שם בפתיל על הספרים, 151449
אופס
תמיד ידעתי שזה מסוכן לדלג על דיונים שלמים באייל.
באדולינה 150365
סיקרנתני. מה הוא כתב?
כן. 150523
תוסיפי לי לרשימה את האלכימאי שלא קראתי אבל בעוונותי כי רבים קראתי כל מיני ספרים שקוראים רק כשאת אשה הרה הנתונה למניפולציות כמו למשל: "הריון, העולם הפנימי" שמנתח את תחושות העובר וההריונית ובן הזוג של ההריונית, מבחינה פסיכואנליטית.

או, הוצאתי את זה. אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב.
ורק מאדים כל כך האדים 150337
רק באייל אתה יכול לקבל חיזוק לאגו בזכות אי קריאת ספרים.‏1
בקשר להכללת הנסיך הקטן בעסק,יש לי מחלוקת אתך

1 תודה שעזרתם לי למחוק את גברים ממאדים‏2 מהרשימה של הספרים שצריך לקרוא ועוד להרגיש חכם יותר.
2 לא התבלבלת? מארס כוכב של בנות?
ורק מאדים ממש האדים 150349
זה אמנם "גברים ממאדים ונשים מנגה", אך בלהט הרגע חשבתי שכשנגה תפסה את אסתי בתגובה 150329, היא התכוונה להיפוך סדר הפלנטות.
הכללתי את הנסיך הקטן כי היה נדמה לי שמאיר שלו הכפיש אותו בהרצאתו האחרונה בטכניון, אך אני מוכן להתחייב רק על כך שהוא הכפיש את 'הלב'.
בכל אופן, הגילוי הנאות הוא שקראתי כמה פרקים בנסיך הקטן, בבאדולינה, ואפילו כמדומני באלכימאי. את פון דניקן קראתי בביצפר יסודי, אבל הייתי קטן ותתרן. מי שליבו גס בתתרנים קטנים ורוצה לשלול ממני את התואר, אני לא אתווכח איתו.
ורק מאדים ממש האדים 150749
מאיר שלו גם הכפיש (1) את "זהבה ושלושת הדובים". גם אותו לא קראת?

____
(1) אולי לא בטכניון, אבל יש לו ספר שמרכז סידרת הרצאות (ושאת שמו שכחתי, על העקרון של בעיקר על אהבה), ושם הוא מביא כדוגמא לאנשים מסודרים ומתויגים את שלושת הדובים: יש צלחת של אבא דב וצלחת של אמא דובה, יש כסא של אבא דב וכסא של אמא דובה, יש דיסה של אבא דב, ודיסה של אמא דובה, יש מיטה של אבא דב, ומיטה של אמא דובה (ובגלל זה יש להם רק דובון אחד).
ספרים שצריך ליקרוא 150352
פעם החלתטי ליקרוא את מילחמה ושלום 56 קלטות הדור שהביא את 56 הקלטות לפתח בייתי אמר לי שהוא מקווה שאני יההנה מהספר.
אבל כשהתחלתי זה היה ממש קשה לקריאה גם הטרגום הארכאי של לאה גולדברג גם קמוט הדמויות לאחר 6 קלטות התיאשתי משהוא כמו 5 ימים לאחר שהתחלתי הדור היה צריך להחזיר את הקלטות הוא עד היום שונא אותי אולי אני אנה לו ליוהולדת את הספר גכתב רגיל אולי הוא יצליח ליגמור אותו משהוא כאן הצליח ליקרוא את מלחמה ושלום מההתחלה עד הסוף?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים