בתשובה לאיילת בועזסון, 05/06/03 16:31
שתיכן תריבו. זו אני. 150375
לא קראתי את "גברים ממאדים [דה!], נשים מנגה", לא את באדולינה, לא את הנסיך הקטן, לא את קואלו, ולא את האלכימאי.

אבל קראתי את "מי הזיז...". חמוד, אבל לא מלהיב.
שתיכן תריבו. זו אני. 150378
לעומת זאת, אני צפיתי ב"מי הפליל את רוג'ר רביט." זה נחשב?
די בנות, לא לריב 150380
אם מותר לי לקחת את התחרות צעד אחד הלאה:
האם עוד מישהו כאן שונא את ריצ'רד באך (ג'ונתן ליוינגסטון השחף וכיו"ב)? ואת "זן ואמנות"?

אם כבר אליטיזם, אז עד הסוף.
...סלט... 150382
אני דווקא נהניתי מן השחף, לא יצא לי לקרוא ספרים אחרים שלו.

"זן ואמנות אחזקת האופנוע?" מעולם לא היה לי הרצון להיות בעלים של אופנוע, שלא לומר לתחזק אותו, אז לא ראיתי לנכון לקרוא את הספר הזה.
;-)
...סלט... 150389
לא אהבתי את ריצרד באך אבל מאד אהבתי את יוהן סבסטיאן
...סלט... 150391
טוב, אתה משוחד לכיוון הקולי, מה לעשות. אני אהבתי את גדל, אשר, באך, אגב, אבל זה היה של הופסטדטר, בכלל.
אפרופו סלט 150392
אסור לציין שמות של ספרים כגון ''גדל-אשר-באך'' בדיון כמו הדיון הזה. אתה מבלבל את האוייב.
אפרופו סלט 150396
מה?! יש אוייב? איפה!

אני מבולבל, למה שהוא לא יהיה?
די בנות, לא לריב 150383
לא קראתי אף אחד מהם.

עכשיו אני מתחילה להרגיש ממש רע עם עצמי. תודה, עשיתם לי את החג.
די בנות, לא לריב 150386
אל תרגישי רע. גם אני לא קראתי אף אחד מאלו, חוץ מעיון קל ב''מי הזיז...'' שקיבלתי כמתנת ראש השנה (אא''ט) כשעבדתי בחברת הייטק שבשמה לא ננקוב, כדי שלא יפסיקו לקנות מחשבים עם המעבדים שלה.
די בנות, לא לריב 150387
נהפוך הוא. בתחרות אליטיזם, ככל שקראת פחות מהספרים המוזכרים, כך עלייך להרגיש יותר טוב עם עצמך.
גם אני לא. 150453
אולי מלבד באדולינה בתקופה שזה פורסם בהמשכים במעריב.
וגם אני מוחה על הכללת הנסיך הקטן ברשימה זו.
ספרות כיתה ח' 150402
הצלחתי להימנע מריצ'רד באך, להוציא קטע מן 'השחף' המופיע במקראה הסטנדרטית של ביצפר. קראתי את 'זן ואומנות אחזקת האופנוע', כמו גם את 'איש הקוביה' של לוק ריינהרט. בזמנו זה היה פק''ל ב'נוער לנוער'.
ספרות כיתה ח' 150951
בנערותי קראתי כמה דברים של באך, ואפילו, אוי לבושה, חשבתי שהוא נורא חכם (אפילו ניסיתי פעם לזמן נוצה, אבל זה לא עבד). זה עבר לי.
את איש הקוביה, אחד הספרים האהובים עלי עד ימינו אנו, אני זה שהביא לנל''נ. כלומר, מצאתי אותו בספריה של התיכון (מפתיע למדי, לגבי ספר מלא תיאורי סקס בוטים כמו זה), קראתי והפכתי במהרה לאיש קוביה (לתקופה קצרה), ואחרי קראו אותו גם מאיר והדר, ומשם הדרך הייתה קצרה לתהילת נל''נ.
אני תובע לכבד קצת יותר את איש הקוביה. 150974
בכל זאת.

(טוב, אני נשבר: קראתי אותו לפני חודשיים שלושה ונהניתי).
ווט איז איש הקוביה? 151015
אפשר עם ספוילרים.
ווט איז איש הקוביה? 151020
מספר 8 ב"10 ספרי הפולחן הגדולים" של נועה מנהיים מynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1092809,00.h...
ווט איז איש הקוביה? 151043
מה הסילמרליון ופו הדב עושים ברשימה האיומה הזו?
ווט איז איש הקוביה? 151047
"התפסן בשדה השיפון" זה ספר איום?!
ווט איז איש הקוביה? 151049
לא, אבל הוא גם לא יצירת מופת.
של נעליך מעל רגליך 151053
זה לא רשימה איכותית, של ספרים אובים או של ספרים רעים, המשותף היחיד לכל הספרים הוא היותם "ספרי פולחן" לפי דעתה של נועה מנהיים (שכנראה, לא שמעה על סנט-אכזופרי או וונגוט).

ואם כבר מדברים על זה, לקרוא ל"מילכוד 22" ספר איום, ועוד ביחס לפו הדוב והסילמרליון זאת גסות רוח ועצלנות אינטלקטואלית.
של נעליך מעל רגליך 151062
ואני הייתי אומר בדיוק את ההיפך.
ווט איז איש הקוביה? 151021
איש הקוביה הוא, כאמור, ספרו של לוק ריינהרט (אין לי מושג אם כתב ספרים אחרים, אבל בטח אפשר לבדוק באמאזון). אפשר למצוא אותו כמעט בכל חנות ספרים בימינו, אחרי שתקופה ארוכה הוא לא היה בדפוס כלל. קל לזהות אותו - הוא ספר שחור עם נקודה צהובה במרכז (כמו פאה של קוביה).
הסיפור, באופן כללי, וממיטב זכרוני הידוע לשמצה, הוא על פסיכולוג שמתחיל בשלב כלשהו של חייו להגיע להחלטות ע''י הטלת קוביה. הוא מפתח תרבות-קוביה שלמה עם כללים לקביעת האופציות שיוצגו לאלקובים והחובה לכבד את החלטת הקוביה. הוא גם מקים מרכזי-קוביה ועוד בלאגנים רבים.
כל זה מתובל בכמויות אדירות של סצינות מין גראפיות. להגנתי יצויין שעד שקראתי את הספר מחדש לפני מספר שנים, לא זכרתי כלל את קיומן של סצינות המין, ולא זה מה שגרם לי לאהוב את הספר כנער.

(דובי, במגננה)
ווט איז איש הקוביה? 151030
תודה. אין צורך להתנצל. זה כנראה ספר לעתודאים, שכן ''סצינות מין גראפיות'' נשמע לי כמו משהו שמצריך מחוגה.
ווט איז איש הקוביה? 151048
אינגלוז יתר מצידי, אני מניח. graphic descriptions. איך מתרגמים את זה כראוי לעברית?
ווט איז איש הקוביה? 151070
תיאורים מפורטים?
תיאורים מפורשים? תיאורים מוחשיים? 151085
תיאורים מפורשים? תיאורים מוחשיים? 151092
אבל באנגלית אומרים גם ''גראפיק פיקצ'רז''. ''צילומים מוחשיים'' לא נשמע הגיוני. אז אולי צילומים מפורשים. ותיאורים מפורשים.
תיאורים ציוריים? 151171
בספר יש לא מעט תיאורים ציוריים ממושכים של חוויות מיניות בהן מתנסה הגיבור הראשי. משום מה הדימוי הראשון שקפץ לי לראש כשנברתי בזכרוני היה תיאור התחת של נוצרייה צעירה וחסודה אחת בתור מאורת דרקון.
משום מה? 151173
יישלח גולגר לשווייץ בדחיפות!
151177
עברה דקה עד שהבנתי על מה את מדברת. הייתי מאושר אם הפתיל הזה היה נעצר כאן, אם לא שני מלבנים קודם. להגנת העלמה אבהיר שאם אי פעם הייתי בתחת של מישהי, זה היה רק באופן ציורי.
151178
מה, גולגר בתול?!
151290
תגובה 145744

מסתבר שיש.
ווט איז איש הקוביה? 151093
קוריוז-
פעם תארתי לחבר בדוא"ל ספר המכיל
Gratuitous sex scenes

מכיוון שלא הכיר את המילה, הוא שאל:
What are *gratuitous* sex scenes?

ועל כך עניתי

You are right, there is no such thing as a *gratuitous* sex scene

''תיאורים פלסטיים''. 151347
זה בכל אופן הביטוי ששמעתי היום בגל''ץ כשהם דיברו על שידורי הטלוויזיה הערביים של החיסול שהיה היום בעזה.
די בנות, לא לריב 150447
אני עונה לקריטריון בקשר לבאך, אם כי את זן וגו' אפילו לא התחלתי.

אני שמח להסתכל אחורה ולהזכר שעוד כשהייתי בן 16 או אולי טיפה פחות שנאתי את השחף. בנסיבות קשות - על יאכטה, כשהחוף מרוחק שעה או שעתיים, ללא חומר קריאה אחר - נאלצתי לקרוא את ספר אחר שלו עם מטוס ומלאך, או משהו כזה, ורק בגלל שבעליו החוקיים של הספר היה בעליה החוקיים של היאכטה ובשל תפישתי את חוקי יורדי הים כקשוחים וחסרי רחמים הצלחתי לעמוד בפיתוי ולא השלכתי את הזבל המגעיל הזה הימה.
הספר שאתה מתייחס אליו הוא 150539
"תעתועים" (Illusions).
הספר שאתה מתייחס אליו הוא 150774
יש גם ספר שלישי, "אחד", שבו הגיבור פוגש גיבורה המתאימה לו. כמו שני קודמיו, גם הוא פשטני, רדוד ונמתח כמו מסטיק. כמו שני קודמיו, קראתי אותו פעמיים לפני שהגעתי למסקנה הזאת (אבל זה היה בגיל 14, כבוד השופט. אז קראתי גם ורד מוסנזון ורון אדלר).
די בנות, לא לריב 150503
לא קראתי את הגבינה, לא את המאדים, לא את באדולינה, לא את קואלו, לא את השחף, ולא את האופנוע. אבוי, את הנסיך הקטן קראתי בנסיבות מוזרות של חוסר ברירה. מה שכן, זה היה בשפת המקור והרבה לא הבנתי, כך שזה הקל.

עכשיו תגידו, "כשניטשה בכה" יכול להיחשב לזכותי (שלא קראתי), או שזה דווקא ספר שנחשב טוב?
פיגוע התאבדות 150506
דון חואן ושאר הסדרה.
בקשה קטנה 150510
האם אפשר לקבל עוד שמות של ספרים שאת שונאת? נדמה לי שאת הנגטיב שלי מבחינה זאת, ואשמח לגלות עוד ספרים שאוהב.
בקשה קטנה 150534
מוזר ומעניין.
הממ
את ''כשניטשה בכה'' לא קראתי, ואת ''הטאו של פו'' קראתי חלקית ולא אהבתי.
חוץ מזה לא עולה לי כלום כרגע בראש וגם צריך לרוץ לעבודה, אבל אם תציע שמות של ספרים, אגלה לך אם חיבבתי אותם או לא.
בקשה קטנה 150542
גם הראש שלי ריק כרגע.

"כשניטשה בכה" הוא ספר בינוני בעיני, ואין לי מושג על מה זכה לתהילתו. את "הטאו" גם אני לא גמרתי, וכך גם את ספר ההמשך ל"זן ואומנות" שנקרא "Lila".
בקשה קטנה 150575
''הטאו של פו'' הוא מסחריזציה של יצירת המופת ''פו הדב'' המנסה להראות כאילו יש קשר בינה לבין טרנדים אופנתיים כפילוסופיה מזרחית בגרוש. למרבה הצער ראינו גל גדול כזה בעשור הקודם במקום גל של חזרה ליצירות המקור.
זו לא משיכה. זו רק פינצטה 150527
מה, זה לא ברור? זוועות קיומיות לא טובות לכלום.

בצבא שכנעו אותי לקנות ספר שירים של סוזן פוליס שוץ. מהסוג הזה שמתאים למדריכות בצופים לכתוב על פתקי יום הולדת לחניכים. אני חושבת שאיבדתי אותו בכוונה במעבר דירה כזה או אחר.

ועכשיו אני לא יכולה שלא להיזכר בציפור הנפש. למרות שאני לא יכולה לחשוב שיש מישהו שלא קרא אותו (הוא היה חובה בבית הספר או משהו כזה). הרי לכן וורסיה מוצלחת במיוחד מאתר שכולו מוצלח לא פחות ששווה להכיר בלי קשר.
אם תעוף הציפור מה אכפת לו לעץ 150533
לא אהבתי את הציפור,ולא את אחיה בנפש-העץ הנדיב של של של של סילברסטיין.
ליכלוכים על סילברסטיין? 150550
אבוי. את העץ הנדיב חיבבתי, אבל עם הרגשת חוסר נוחות דידקטית. (למרות שיצא לי כבר להעביר שיעור עליו לקראת ט"ו בשבט. יאמר להגנתי, שזה היה שיעור מטודתי לחלוטין, ולילדי כיתה א') את החתיכה החסרה לעומת זאת, אימצתי באהבה רבה,‏1 עד לרגע בו אימצתי באהבה גדולה עוד יותר את ספרי השירים שלו.

1אפרופו מדריכים בצופים, את סוזן פ"ש שקיבלתי לבת מצווה, מעולם לא טרחתי לצטט. את סילברסטיין הגאון, ציטטתי, והרבה, עד כדי המרה לקומיקס של הספר המדובר. (החתיכה, לא האחרים, כמובן)
אם תעוף הציפור מה אכפת לו לעץ 151141
לא סבלתי לא את הציפור ולא את העץ, וחשבתי שגם לא סבלתי את סילברסטיין, עד שקיבלתי במתנה את where the sidewalk ends ו- a light in the attick, וגיליתי שני ספרים נפלאים של שירים ואיורים המשלימים אחד את השני עם הומור ומידה של ציניות.

קשה להאמין שגם את הזוועות וגם את הספרים הנפלאים כתב אותו אדם.
אם תעוף הציפור מה אכפת לו לעץ 151153
האם זה אותו אחד שכתב שירים למריאן פייתפול?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים