בתשובה לרון בן-יעקב, 06/08/03 2:37
התחכמות שכזו 161929
שהלא אם טענתו הנכונה בחלקה של בואוסמה הייתה נכונה במלואה, מלאכת התרגום הייתה הופכת קלה.

לאסקימוסים, למיטב ידיעתי, אין 100 מילים לשלג. הכי הרבה 12 וגם אלו מקבילות למילים באנגלית (sleet, snow, blizzard וכו')
האם התפרסם כבר מאמר באייל 162092
על משנתו של ויטגנשטיין?
go for it 162101
על התרגום 162109
אני לא בטוח מה בואוסמה רוצה לטעון. בעצם, אני חושב שיותר משהוא רוצה לטעון משהו, הוא מעוניין להאיר ולהזכיר לקוראים שהשפה היומיומית משרתת אותנו יפה להפליא, למרות קביעתם של ה"ה פייגל ומקסוול שהיא מעורפלת ורב משמעותית.

אבל בעצם, אני רוצה לנצל את הפתיל הזה כדי לכתוב על מלאכת התרגום, גם בהמשך להערתו של דורון בתגובה 161853.

נוכחתי לדעת שבזמן התרגום, צריך לשמור על כמה כדורים באויר. צריך לשים עין על כוונת המחבר, צריך לשמר את סגנונו, צריך לשמור את טון וצבע הדברים המקוריים. באות זמן, ואת זה יעצו לי חברים המתמחים בתרגום, צריך לזכור מי הוא קהל היעד של התרגום. ז"א, לנסות להעביר מלים ומונחים שמופיעים במקור לז'ארגון שנהוג "במילייה של החומר המתורגם", אם לעשות פרפרזה על מה שאמרו לי. כל זה נראה לי קל כשהתחלתי לעבוד, אבל כשקיבלתי את ההערות הראשונות על הטיוטא, ראיתי עד כמה לא הבנתי את העסק.

החיבור של בואוסדמה ניראה פשוט בקריאה, ואכן יחסית הוא כזה בגלל השימוש המועט במינוחים טכניים ובשפה אקדמית יבשה וגבוהה, והסתבר לי שזה לא כך. חבר הפנה אותי להקדמה של יהודה איבן תיבון לתרגומו מערבית לספר "חובת הלבבות" של בחיי (מאה 11). בהקדמה הזו, איבן תיבון כותבעל הקשיים והאתגרים שעומדים בפני המתרגם. הוא גם עומד על קשיי התרגום משפה עשירה כמו ערבית, לעברית עניה. אני חושב שהעברית שלו לא צריכה פרשנות מיוחדת, למרות שהיא בת 1000 שנה:

"רוב הגאונים בגלות...[כתבו פרושים] בלשון ערבית...[גם כי] היא לשון רחבה וממולאה...המליצה בה מיושרת ומבוארת ומגעת לתכלית כל ענין יותר ממה שיתכן בלשון העברית...".

ובמקום אחר הוא כותב:

"...כי כל אשר ראיתי מן הספריםן אשר העתיקו מלשון הערב אל לשון העברית לא נמלט אחד מהם, שלא השחיתו הודו...והפסידו את טעמיו. וההפסד הזה משלשת פנים...שאינם בקיאים וצחים בלשון ערבית, שמא לא היו בקיאים בלשון העברית...שאם היו בקיאים בשתי הלשונות, שמא לא יבינו דברי המחבר...והם מעתיקים כפי הבנתם...שלא כדעת המחבר".
על התרגום 162118
גם לי הזדמן לאחרונה לנסות לתרגם טקסט מאנגלית לעברית, וגם אני נוכחתי עד כמה קשה היא המלאכה.

אותי מחרידה לפעמים איכות התרגום הנמוכה של ספרים המוצעים למכירה בכסף מלא. לא מזמן עיינתי שוב ב"ברוכים הבאים אל בית הקוף" של וונגוט, והזדעזעתי. מבלי לקרוא את המקור באנגלית, הרגשתי איך כמעט כל שורה מצלצלת כמו תרגום מילולי מדוייק שלו, ללא שום נסיון להתאים את התחביר, הדימויים, יחידות המידה וכו' לשפה העברית. דוגמא משעשעת: "מכונת חיוג אוטומטית שעדיין לא הוצאו מתוכה כל החרקים" (עמ' 29).
על התרגום 162137
זה כנראה תורגם ע''י גרסת ב' של תוכנת תרגום אוטומטית.
קראתי פעם ספר טכני 162138
ולקח לי כמה שניות להבין למה מתכוונים שם כשמדברים על ''קוד החזרת העגלה'' (זה לא היה ''מדריך לרפתן'' וגם לא ''טיפים לעגלון המתחיל'').
קראתי פעם ספר טכני 697752
היום, בכתבה על הטבח המחריד בפלורידה: "השריף יזראל סיפר כי הוא היה חמוש ברובה מסוג AR-15, וברשותו נמצאו עשרות מגזינים בנושאי תחמושת."
באפלו שפירא? 697753
נו, הוא התכונן בקריאת חומר מקצועי רלוונטי, לא?
באפלו שפירא? 697764
עכשיו כבר תוקן ל''עשרות מחסניות תחמושת''.
באפלו שפירא? 697927
הנה עוד פנינה, הפעם עם המקור + התרגום הכושל בגוף הטקסט, מתוך כתבה ב-TheMarker: "ברידג'ס ... הוא מחברו של הספר 'מהפכת הרכב האוטונומי: קנו ניידות, לא גוון מטאלי' (Driverless Car Revolution: Buy Mobility, Not Metal), שיצא בארה"ב ב–2015."

כך מופיע במהדורת הדפוס שמונחת לידי. אני רואה שבאינטרנט כבר תיקנו ל"מתכת".
באפלו שפירא? 697943
תרגום כזה דורש ז'קט מתכתי מלא, ויפה שעה אחת קודם.
באפלו שפירא? 697947
אני קצת מתבייש, אבל רק בזכות התגובה הזו שלך הבנתי שיש משהו שלא הבנתי כל השנים: Full_metal_jacket_bullet [Wikipedia]
באפלו שפירא? 767591
כשקראתי הבוקר את הכתבה הזאת הבנתי מיד ש"תסביך התיעוש הצבאי" זה תרגום קלוקל ל-military industrial complex. במהדורת האינטרנט הטקסט תוקן ל"התעשיות הביטחוניות" (לא הכי מדויק, אבל יאללה), אם כי בתגובות אפשר עדיין לראות התייחסויות לפדיחה.
על התרגום 507132
לאחרונה, בחורה שאני מכיר היתה צריכה לתרגם גליון ציונים לעברית. המתרגם המדופלם נתן לה ציונים ב"אנושיות" ו"פיזיקה מתקדמת". (humanities, phys ed).
על התרגום 507147
אני מקווה שהיא יצאה אנושית ואף פיסיקאית דגולה.
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 566715
למשל, ''שתלו עצים בחול כדי לבדוק את הקרקע''...''הוא השליך את עצמו ללימודים הבסיסיים שלהם''...
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 566724
...והתבייש חודשיים בבר מצווה שלו...
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 566733
לא הבנתי את הבדיחה
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 566743
he was 2 months shy of his bar mitzva
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 567133
וגם משה נגבי מועד עם "אין ארוחות צהריים חינם".
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 567163
אכן. וזו גם מעידה מוזרה במיוחד, כיוון שהתרגום ''אין סעודות חינם'' כבר תפס בציבור ממילא.
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 567462
(התכוונת "אין ארוחות חינם" - מנצח בגוגל את "סעודות" 169000:8)
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 567489
ובכן, התלבטתי בעניין זה שניה קלה - אבל לא שניה שניה! - לפני האישור. אבל *התכוונתי* ל"סעודות" משום שהן מתאימות יותר למציאות. גם אם "ארוחות" מדויקות יותר כתרגום.
חכה שתקרא את הכתוביות העבריות בטלוויזיה! 567491
יש בזה משהו.
על התרגום 566725
לא מזמן אמרה לי מישהי שכל ילדיה הם ''מלומדים ומדופלסים''. אולי גם המתרגם הזה הוא בעצם מדופלס.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים