 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ההחלטה בדבר שכר הלימוד היא קשה. מעבר לנזק שהיא גורמת להמוני אזרחים שרק סיימו את שרותם הצבאי היא נושאת בחובה מטען כבד יותר. לדעתי ההחלטה אתמול היא קו פרשת המים של מצביעי שינוי הצעירים. נכון להיום נבחרי שינוי פעלו בצורה מבישה לאור הקמפיין אשר הריצו לקראת הבחירות. עד עכשיו רתחו בוחרים על כך שנציגי ה"יושר" הצטרפו לשתיקת הכבשים בכל הנוגע לפרשיות האופפות את שרון. בנוסף ישנה הסוגיה של הבטחת לפיד לא להכנס לממשלה ימנית, גם בכך במשך חודשים ארוכים נראה לפיד נגרר ע"י החלטות בטחוניות שנסגרות בין שרון למופז. עכשיו, כאשר שינוי תהיה שותפה לפגיעה כלכלית בציבור שלה בעוד שכל הקמפיין שלה כנגד התקציבים שנזרקים לפח במכונת הדת הישראלית הרי שכבר באמת לא ברור מה הם עושים שם. 2. הפגיעה בסטודנטים היא קשה אך לדעתי ההחלטה בנוגע לקיצוצים בשכבה הכי חלשה שקיימת - הגמלאים והנכים היא מעשה נבלה. עכשיו ביבי ייצא בקמפיין "שיילכו לעבוד"? משאירים את מכסות העובדים הזרים כאשר הממשלה מוציאה הון על גירוש סחורה ישנה, לא מעלים את המס על העסקת אותם עובדים כפי שהוצע מסיבות לא מובנות ובניגוד לכל ההבטחות ממשיכים להזרים כספי מיסים לחלקים בממסד הדת שהפסיקו לתפקד מזה זמן רב. מה מצפים מאותם פנסיונרים או זכאי קיצבאות קשישים אחרים לעשות? איזו צורה יש לנו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
2. בתשובה לשאלתך: לא. נתניהו: "חלק ניכר מהקצבאות הללו לא יקוצצו משום שהדבר אינו מוצדק, אינו אנושי והוא מביא לפגיעת יתר. [...] אנחנו נמצא חלופות ואני אציג אותן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. גם אם היה נשאר לי זיק קטנטן של אמונה בהצהרותיו של ביבי הרי שהמילה "ניכר" מסגירה שבכל מיקרה תהיה פגיעה בציבור שבו אין לביבי שום זכות לפגוע. מעבר להצהרה, אתה רוצה לומר לי שאנשי המשרד רקחו מאחורי גבו של ביבי מזימה לא אנושית והוא בכלל לא ידע עליה? ההצעה עלתה להצבעה ועברה, אין לביבי שום אחריות על כך? ואתה מתנחם שאותו ביבי הבטיח שהוא יצמצם את הפגיעה. אני לא אתפלא אם תהיה עוד לחישה על אוזן שעירה של איזה רב "הניצולי שואה האלה שכחו מה זה להיות אסירי תודה" בהמשך להצהרתו, אני מוכן ללא שכר לייעץ למשרד האוצר ולהראות לו סעיפים רבים בתקציב אשר יכולים להוות חלופות נאותות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת אם יצא בקמפיין "שיילכו לעבוד". עניתי שלא ואפילו הסברתי מדוע נראה לי שלא: זה יסתור את דבריו שהקיצוץ מהווה פגיעה בלתי-מוצדקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מקבל זאת מכיוון שכל התנהלותו של ביבי היא סתירה אחת גדולה. אם הקיצוץ מהווה פגיעה בלתי מוצדקת אז איך אתה מסביר שכשר אוצר הוא הביא זאת כהצעה, והצביע בעד העברתה? אם הקיצוץ הוא פגיעה בלתי מוצדקת אז איך הוא מדבר עכשיו על צימצום הפגיעה ולא על ביטולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שכבר קיימת סתירה, ואולי הטעות היא שלי שלא הבאתי את הידיעה הכוללת עוד דברים של נתניהו: אפשר להזכיר גם ששר האוצר פועל תחת אילוצים, למשל התנגדות רה"מ לקיצוץ המוצע בתקציב הבטחון. הוא יכול לומר "זה לא מוצדק אבל אין לי ברירה" (כן, אני יודע שלך יש ברירה עבורו. גם לו הייתה ברירה: קודם קיצוץ בבטחון, כשזה נשלל - קיצוץ רוחבי נוסף. לא פועל בריק, כאמור). בכל אופן, נחכה ונראה אם יצא או לא יצא בקמפיין כזה. אני עדיין סבור שלא. לדעתי הוא עושה בדיוק את ההיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעולותיו של ביבי, בעבר, סתרו ''פעם או פעמיים'' את דבריו והצהרותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעולותיו של כל פוליטיקאי סותרים, מדי פעם, את הצהרותיו. אז אין צורך להיטפל לביבי. גם טומי לפיד יושב בממשלה שהיא לא ממשלת אחדות. וזה פך קטן. ובאופן כללי, אני מאוד שמח שפוליטיקאים לא תמיד מקיימים את מה שהם אומרים. ה' יצילנו מפוליטיקאים שבאמת יקיימו את כל ההבטחות המופרכות שלהם. זאת ועוד, גמישות מערכתית חייבת להתקיים. פער סביר בין הצהרות ומעשים הם רע הכרחי לקיומה של מערכת פוליטית דינמית שלא קופאת על שמריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תחושה, שנתניהו הביא לממשלה שתי אופציות - קיצוץ בתקציבי המשרדים או קיצוב בקצבאות הביטוח הלאומי, מתוך הנחה ששרי הממשלה לא יעזו לקצץ שוב בקצבאות ולכן יאלצו להצביע בעד הקיצוץ במשרדיהם. (אם הוא היה מביא הצעה אחת, ההצבעה היתה רק בעד או נגד עם סיכוי טוב לנגד) מסתבר שנתניהו אינו צדיק, שכן אינו יודע נפש בהמותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מכל סיבה שהיא הוא הביא את ההצעה לממשלה הרי שהוא אחראי לה. לגבי מידת צדיקותו...בואי שרה, הולכים הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה רוצה משינוי. שינוי הגיעו להסכם עם שר האוצר לביטול העלאת שכר הלימוד (והגדלת הקיצוץ במשרד הדתות). ביבי חזר בו מהחלק השני של ההסכם, ולכן שינוי החליטה להצביע נגד התקציב. ביבי, כתגובה, החליט לדפוק גם את הסטודנטים, וביטל לגמרי את כל ההסכם עם שינוי. עכשיו שינוי הודיעו שימשיכו להאבק נגד הסעיף הזה, ושאם הוא יוותר על כנו גם בסוף דצמבר, הם יצביעו נגד התקציב בכנסת (ובכך, כמובן, יפרשו מהקואליציה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הבנת מה הוא רוצה משינוי, נסה לקרוא שוב את הודעתו ואת הודעתך. בעוד איילוסאן מדבר על מעשיה של שינוי, אתה מתיחס להודעותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני התייחסתי למעשים: הם הגיעו להסכם, הם הצביעו נגד כשההסכם הופר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחיה, נראה ונדע אם ישראל צריכה שינוי (ממשלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי הרגשה שאתה זה שתצא שוב להגנתו של ''אני עברתי את השואה ולכן אני יכול לגרום לזילות בנושא''. יושר, נקיון כפיים, מנהל תקין, הגנה על האינטרסים של הציבור החילוני, מדיניות בטחונית שקולה. את כל אלה ועוד הבטיחו שינוי. אם מאז הקמת הממשלה חל שינוי באחד מהפרמטרים האלו הרי שהוא השתנה לרעה. גילוי נאות - היפאני הצביע שינוי בבחירות הלפני האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי פקידה בשם 'יודית', עריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לומר שאם יועלה שכר הלימוד (ב20% לתואר שני!!) ושינוי תשאר בממשלה אני לא אצביע להם שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כנ"ל. ב. רק כדי להרגיע את הנרשמים - ההעלאה המדוברת (גם בתואר ראשון וגם בשני) תחול רק משנה"ל תשס"ה. כלומר, השנה הסכומים הם כרגיל. למעשה, השנה תהיה הפחתה של שלושה אחוז לעומת השנה הקודמת (כפי שנקבע בתקציב 2003). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא ביקשתי הרבה, רק מפלגה סקטוריאלית משלי שתקיים הבטחות... אה... טוב, בעצם לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מצטרף ליהונתן ושואל (את NTG): למה? ב. מצטרף לדובי ואומר: כנ"ל. ג. כן, יש לי סיבות משלי בקשר ללמה, אבל אני מרגיש שלא שכנעתי את עצמי שזה כנה ומוצדק מספיק ולכן בא לי לשמוע את הסיבות של מישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הסעיפים לא מתייחסים לסעיפים שבתגובה לעיל) א. כי שינוי הבטיחו לדאוג לסטודנטים, וזה מקרה מובהק של פגיעה בסטודנטים. ב. כי אוניברסיטאות מייצרות מעמד בינוני, ושינוי אמורה לדאוג למעמד הבינוני. ג. כי אוניברסיטאות הן בדיוק ללמד אנשים לדוג במקום לתת להם דגים. העלאת שכר הלימוד מרחיקה את ההשכלה הגבוהה עוד יותר מחוץ להישג ידיהם של המעמד הבינוני-נמוך ומטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, עוד כמה אלפי שקלים ע"מ ללמוד תואר שני זה הסיפור? אנשים לא ילמדו לדוג, המעמד הבינוני-נמוך ומטה יורחק מההשכלה הגבוהה, והאוניברסיטאות ייצרו פחות מעמד בינוני? בחייך. (רק להבהרה: אני לא מגן על מפלגת שינוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כמה אלפי שקלים לשנה זה ההבדל בין יכול לממן ללא יכול לממן במשכורת מינימום. תוסיף לזה את הקיצוץ במענק השחרור שמשמש רבים למימון השנה וחצי הראשונות של לימודיהם - ותבין איזה הבדל יש פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי עושה תואר שני ממענק השחרור? ובד"כ במשכורת מינימום לא מממנים תואר שני. ואם כן- שיעבדו יותר או ימצאו עבודה יותר רווחית. או בקיצור, מכל ההחלטות שהתקבלו, זאת ההחלטה שמטרידה אתכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זאת ההחלטה שמטרידה אותי. זאת ההחלטה שמוכרת את העתיד של המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מוכרת (ולמי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזותומרת "שיעבדו יותר או שימצאו עבודה יותר רווחית"? זה לא ממש קל למצוא עבודה, אתה יודע, אפילו אחת שמקבלים בה משכורת מינימום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה לא ממש קל למצוא עבודה'' לא פרשן יהונתן אנוכי, אבל אני חושב שבדיוק לכך הוא כיוון. את תגובתו הבנתי ברוח של ''מה מתלוננים אלה שיורים בכולם, על כך שהם משתפשפים קלות מן הריקושטים'' (סליחה על הדימוי, זאת כנראה השעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודע. וראי תשובתי לדובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההעלאה, להזכירך, היא גם בלימודים לתואר ראשון. כדי ללמוד לתואר שני, אתה צריך קודם כל להשיג תואר ראשון. אגב, הנה אני מתחיל ללמוד לתואר שני, עם אותה עבודה בדיוק שהייתה לי במשך התואר הראשון. לא קל למצוא עבודה ''יותר רווחית'' כשכל שבאמתחתך הוא תואר ראשון עלוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שלא קל למצוא עבודה יותר רווחית. צריך להתאמץ בשביל זה, ולהיות מקורי ובעל-יוזמה. ככה זה: מי שיש לו יוזמה ומוכן לעבוד קשה - יצליח. הממשלה רק מקטינה את מעורבותה בתשלומים שלך לאוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוניברסיטה, לפחות עד רמה של תואר ראשון, לא צריכה להיות שונה במהותה ממערכת החינוך הרגילה - שתיהן צריכות להיות חינם (חינם באמת, לא כמו שזה עכשיו). עם כל היוזמה והעבודה הקשה, אתה גם צריך להספיק לקרוא חומר, להגיש תרגילים ולהתכונן למבחנים. לא ממש אפשרי כשאתה גם צריך לעבוד במשרה מלאה רק כדי לשלם שכר לימוד פלוס מגורים במעונות ומחייה בסיסית. העניין הוא שלימודים באוניברסיטה צריכה להיות *השקעה של המדינה* בעצמה. כמו שציינתי, אוניברסיטאות מייצרות מעמד בינוני. מעמד בינוני משלם מיסים שמעמדות נמוכים לא משלמים. משמע: אם המדינה משלמת לי על האוניברסיטה, היא, לכל היותר, מלווה לי קצת כסף שאני אחזיר בריבית דריבית בהמשך הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל על הכסף, אתה ממילא תשלם מיסים בקנדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שזה אפשרי לעבוד במשרה מלאה וגם ללמוד. אני יכול להכיר לך לפחות שלושה אנשים שעשו זאת. מ.ש.ל. הטיעון בפסקה השלישית שלך נחמד. הוא מזכיר את הדיאלוג שבו סר האמפרי מנסה לשכנע את רה''מ האקר שעדיף שאנשים יעשנו סיגריות, כי אז הם ימותו ולא יצטרכו לשלם להם קיצבאות וטיפולי-בריאות, בעוד שהאקר מנסה להוכיח לו שעדיף שהם יחיו ויכניסו יותר מיסים. (אבל בעיקרון אני מסכים עם הטיעון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם במקום להעלות את שכר הלימוד היו מציעים להרוג כמה סטודנטים כל שנה, הייתי תומך. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה היה לי שהמתכונת של לימודי תואר שני בארץ דומה לזו שבארה''ב - הלימודים מתוכננים כך שיתאימו לסדר היום של סטודנט העובד במשרה מלאה (בניגוד לתואר הראשון, למשל). ההנחה הסמויה היא שמי שעובד במשרה מלאה מסוגל לממן את לימודי התואר השני גם אם הם יתייקרו, כיוון שהוא לא לוקח יותר משני קורסים בסמסטר. בנוסף, רוב האנשים שאני מכירה לקחו הפסקה בין התואר הראשון לשני, כולל אנשים שידעו שבכוונתם להפוך לאנשי אקדמיה (כמוני), כדי לעבוד ולחסוך קצת כסף למימון התואר. אני לא מגינה על החלטת הממשלה - רק רואה יותר בחומרה את העלאת שכר הלימוד לתלמידי התואר הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטודנטים לתואר שני פה יתקנו אותי, אבל עד כמה שהבנתי, התואר השני בארץ (לפחות בטכניון) בנוי סביב הרעיון שהסטודנט _יעבוד_ במחקר ובתרגולים, ומתוקף-כך יקבל מלגה לקיום ומגורים. עבודה עצמאית היא דבר הדורש סידורים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בת''א ובבר אילן, סטודנט לתואר מתקדם במדעים מדוייקים יכול אם הוא רוצה לעבוד במחקר ובתרגולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמכון וייצמן סטודנטים לא משלמים שכר לימוד. מי שמקדיש את כל זמנו למחקר (ולעבודת מעבדה, אם זה רלוונטי) גם זוכה במלגה נאה ופטורה ממס. כנראה הרמה שם כל כך נמוכה שזו הדרך היחידה שלהם לפתות סטודנטים :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעים מדוייקים בת''א תלמיד מחקר שעובד באוניברסיטה פטור משכר לימוד ומקבל מלגה. בבר אילן, מקבלי ''מלגת נשיא'' מקבלים מלגה, יכולים לעבוד באוניברסיטה (אבל לא בחוץ) ופטורים משכר לימוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלגה בסך 40,000 שקל לשנה*4 שנים המוענקת ל-100 דוקטורנטים בכל שנה, בפקולטות למדעי החברה והרוח, מכיוון שאפשרויות התרגול והמלגות הסטנדרטיות בפקולטות אלה מוגבלות מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרות קיימת, אבל לא לכולם. אצלנו במדע המדינה בהוג'י, למשל, יש הרבה יותר סטודנטים לתואר שני (ודוקטורנטים) מאשר מתרגלים ועוזרי הוראה. לכך נוספת העובדה שסטודנטים מסוימים חסומים מלהתקבל לעבודה כמתרגלים בסמסטר הראשון של שנה א'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נראה. לי יש השנה שני קורסי חובה - אחד ביום שני ואחד ביום רביעי, שניהם משעה ארבע עד שש. ביום חמישי בקושי יש קורסים (ואף אחד מהם שאני רוצה לקחת), כך שהקורס הזה נשאר מיותם ביום הזה. את יום שני מילאת ככל יכולתי - בסמסטר הראשון אני אלמד משמונה בבוקר עד שש עם חלון אחד, ובשני שני חלונות. בנוסף, ביום רביעי אני לוקח שני קורסים משמונה בבוקר עד הצהריים. האם אפשר לעבוד כך במשרה מלאה? אני לא בטוח. עוד קורסים שהייתי רוצה, בקונסטלציה מסוימת, לקחת, מפוזרים ברחבי השבוע - בסוף יום רביעי, באמצע יום שלישי, וכיו"ב. לא הבחנתי בהעדפה לקורסים שאינם תקועים באמצע היום (בין 10 לארבע, למשל). להפך. באופן כללי, מקובל שבתואר שני תפוסים שני ימים בשבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה לסיים את התואר ביומיים? מה זה הלו"ז המטורף הזה? כנראה הנחתי לא נכון בתגובתי הקודמת. אני יכולה רק לספר על התלמידים לתואר שני שאני מלמדת, ולספר מנסיוני כסטודנטית לתואר שני בעבר - בארה"ב, העומס על סטודנט עובד הוא שני קורסים בשבוע, 5-7 או 6-8 בערב, וזה הכל (כמובן שהעשירים-יותר יכולים לקחת כמה קורסים שרק ירצו, כיוון שאינם צריכים לעבוד). אין שום בעיה במערכת האמריקאית לעבוד במשרה מלאה ולסיים תואר שני בשנתיים, ולוח השעות מכוון לכך שאפשר יהיה לעשות את זה. מוזר לי שבארץ המצב כ"כ שונה - הרי מדובר על אנשים מבוגרים, לפחות בני 25-26, ואין שום סיבה שהם עדיין יהיו תלויים בהורים כלכלית, או עדיין יחיו "חיי סטודנט" (דהיינו, עבודה חלקית או עבודה במשמרות שנועדה לתמוך בסדר היום של התואר הראשון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהצלחתי לברר כמי שמנסה להתקבל לתואר שני בארה"ב, התואר השני הוא מעבר למה שניתן לשלם לבד ונתמך אוטומטית במלגות. שנת לימודים באוניברסיטה בארה"ב יכולה להגיע לשלושים או ארבעים אלף דולר, וקשה לי להאמין שזה דבר שניתן לשלם לבד נוסף להוצאות המחייה. ממה שראיתי באתרים של האוניברסיטאות, כל מי שמתקבל לתואר שני (מחזורים של כ-8 בשנה) מקבל אוטומטית מלגת קיום ודמי מחייה ולא רק שאינו נדרש לעבוד גם אין הוא יכול לעבוד. הם כותבים בפירוש שאי אפשר להיות סטודנט עובד, ולמעשה גם אין כל כך צורך, אם כי מלגות המחייה נראות לי מדולדלות מכדי שיספיקו בעצמן. אולי את מדברת על אוניברסיטאות של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני מדברת על אוניברסיטאות פרטיות. מה שהצלחת לברר רחוק *מאוד* מהמציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מיטב ידיעתי ולפי הכתוב באתרי האינטרנט, שנה באוניברסיטאות בארה"ב עולה בערך 40 אלף דולר. זה מה שכתוב שם וזאת עובדה. תיכנסי לאתר של ייל או פרינסטון ויש שם חישוב מדויק מה עולה כמה. כמובן, שאף אחד לא ממש משלם את זה וכולם מקבלים מלגה. כולם, זה בערך 8 איש בשנה בכל מחלקה. זה מתוך יותר ממאה מועמדים בדרך כלל. אם לך ידוע איפה ניתן לשלם פחות ואיך אני מאוד מעוניין לשמוע.כמובן שזה צריך להיות רלוונטי לסטודנט זר, כי המקומיים משלמים הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עקשן. למה שאתה, שקורא אתרי אינטרנט, תדע יותר ממני, שעשיתי כאן את התואר השני ומלמדת סטודנטים לתואר שני? נפלא מבינתי. אז הנה ההסבר הארוך: 1. פרינסטון מפורסמת על שיטת חישוב שכר הלימוד שלה - לפי שנה ולא לפי קרדיט, ובנוסף סטודנטים לתארים מתקדמים מחוייבים ללמוד במשרה מלאה. היא אחת משלוש אוניברסיטאות שנוהגות בשיטה הזו. לעומתה קיימות, אהמ, בערך 400 אוניברסיטאות שפשוט מחייבות לימודי תואר שני לפי קרדיט. דהיינו, אם תיקח קורס אחד בסמסטר, תשלם בין 600 ל-4000 דולר, תלוי בביה"ס אליו אתה הולך. אבל למי שרוצה, אפשר - גם באוניברסיטה פרטית - להוציא מדי שנה לא יותר מ-$15K, שהם 5 קורסים בשנה, 15 קרדיטים - הממוצע לסטודנט עובד. איפה? *בכל מקום*, להוציא מתי-מעט. אל תשפוט מערכת השכלה גבוהה שכוללת אלפי אוניברסיטאות (או מאות, אם מדברים רק על תארים מתקדמים), על סמך אתר אינטרנט או שניים בהם ביקרת. 2. כסטודנט זר, תהיה מחוייב ללמוד במשרה מלאה וגם להוכיח שיש ברשותך את סכום הכסף לשכר הלימוד של שנת הלימודים הראשונה, מה שהופך את המקרה האישי שלך ללא-רלוונטי לדיון הנוכחי. הפתיל התחיל מתגובה 171408, שהתייחסה לסטודנטים מקומיים, ומכאן שאל לך להשליך מבעיות הויזה של סטודנט זר על נושא הדיון הכללי. אני התייחסתי בתגובה הנ"ל לסטודנט האמריקאי, ולא אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל ביקרתי בעשרות אתרים, ולא בשניים, ובכולם כתוב בפירוש שהמחיר הוא כפי שציינתי, עשרות אלפי דולרים בשנה. מה שכן, סביר שפיספסתי (וגם לא ממש חיפשתי למען האמת) שניתן ללמוד חלקית ולשלם חלקית. עם זאת, הם בפירוש קובעים שלא ניתן להיות סטודנט במשרה חלקית, לפחות ברוב המקומות. חוץ מזה, גם רק 600 דולר לקורס זה ממש לא מעט. כסטודנט זר גם כך אסור לי לעבוד מחוץ לאוניברסיטה כך שכל העסק הזה לא ממש רלוונטי. וחוץ מזה, אני לא עקשן, רק קיוותי להרוויח ממך קצת מידע חיוני. אני מקווה שזה לא אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד שמחה לספק מידע חיוני. אין לי מושג איך הוטעית כ"כ עד עכשיו - ייתכן שפשוט הלכת מיד לעמודים שנועדו לסטודנטים זרים? אשמח לענות לכל שאלה נוספת שתהיה לך בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שלא ממש התעניינתי בצד הכלכלי. בכל מקום שבדקתי כתוב בפירוש שסטודנטים לדוקטורט זכאים אוטומטית לפטור משכר לימוד ולמלגת קיום. אפילו לא צריך למלא טופס אלא רק לסמן וי במקום המתאים באפליקיישן. רק צריך לפברק איזה מסמך שאתה יכול לתמוך בעצמך בשנה הראשונה, מה שאני לא יכול ולא מתכוון לעשות לו גם הייתי יכול. אם הייתי רוצה לשלם, כבר הייתי לומד בארץ. אני בונה על המלגה הזאת. אין מלגה, אין לימודים. גם אם אתקבל (מה שנעשה פחות סביר עם ההתדרדרות במצב הכלכלי של האקדמיה האמריקאית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, למשל, משלמת שכר לימוד מלא במהלך הדוקטורט. מלגת הקיום שהם נותנים מספיקה בקושי לשכר דירה, וכיוון שאסור לסטודנט המקבל אותה לעבוד תוך כדי, גיליתי שלי משתלם יותר לעבוד מחוץ לאוניברסיטה ולהרוויח סכום המאפשר לי גם לשלם את שכר הלימוד וגם לחיות בנוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רעיון נפלא, באמת מידע מועיל. יותר רלוונטי לשנה שנייה ומעלה אבל באמת רעיון טוב.מובן שזה תלוי בגובה המלגה, יוקר המחייה, השכר ואפשרויות העבודה במקום, אבל בהחלט רעיון טוב. הוא חשוב לי כבר כעת כי הוא ישפיע על הבחירה שלי אם אתקבל לכמה מקומות. טוב, מרשימת ההתלבטויות של ''לאן ללכת אם אתקבל להכול'' כבר ירדו בלומינגטון אינדיאנה, אדמונטון קנדה ודורהם צפון קרלויינה.חבל, דווקא רציתי לחיות בטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל החבר'ה של הנדסת חשמל ומדעי המחשב "חיי סטודנט" פרושם עבודה של 20 ש"ש בשכר של כ50 ש"ח לשעה באחת מחברות ההיי טק הגדולות (IBM, מיקרוסופט, אינטל, מוטורולה, אלביט, רפא"ל), ובלי הרבה מיסים. בתואר שני, אם אתה לא מלגאי, אז אתה עובד יותר ומרוויח יותר, ויש מקומות עבודה שאפילו נותנים לך מלגת לימודים (לדוגמא, במוטורולה מציעים עד 95% שכ"ל לתלמידי תואר שני). אם אנשים לא יכולים לעשות את התואר שלהם בלי להיות תלויים כלכלית בהוריהם, אז אולי שלא יעשו אותו? כנראה שהוא לא מספיק חיוני בשוק העבודה, אלא רק ברמה של nice to have. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון במידה רבה אולם לא מדויק. האם לא היית מעדיף שילדיך ילמדו אצל מורים בעלי דוקטורט? בכל זאת, משרד החינוך מציע גמול די נמוך עבור לימודים כאלה והרוב מעדיפים השתלמויות אינסופיות וחסרות ערך במידה רבה. האם לא עדיף שרופאים יתמחו גם בתחומים פחות משתלמים או בתחומים של מחלות נדירות רק עבור אותם חולים נדירים (שאולי יהיו אתה או מישהו הקרוב אליך)? האם לא היית מעדיף שיהיו בשוק כלכלנים בכירים או סוציולוגים שיוכלו לבקר ולתעד את האופן שבו החברה מתנהלת? או שאולי היית מעדיף שכל הידע הגבוה נמצא אצל "בעלי עניין": ממשלה או חברות פרטיות.האם לא רצוי שיהיו בציבור פילוסופים שיציגו דעה על רמתה המוסרית של החברה או על תכונות אחרות שלה, וכן גם מזרחנים, אנשי דת שאינם דתיים, אמנים וכך הלאה. במילים אחרות, יש אינטרס לציבור שיהיו בקרבו בעלי ידע גבוה גם בתחומים שאינם מבוקשים או מכניסים.אלה ממלאים תפקידים שאינם כלכליים אולם ערכם רב לחברה מתקדמת ונאורה. אם לא נשקיע גם בתחומים האלה לא יהיה מי שימלא את התפקיד הזה כיום או ביום שנצטרך אותו. חוץ מזה, אזכיר לך שכל המדע הנוכחי התפתח מן ה"קוסמולוגיה" שהתפתחה מן הפילוסופיה היוונית העתיקה. ומי צריך פילוסופים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון - ולכן הציבור, דרך הממשלה, נותן מלגות מחייה מלאות למעט מאסטרנטים ודוקטורנטים בכל אחד מהמקצועות שציינת. (אגב, הדוגמא של הרופאים לא רלוונטית כאן, אבל לא חשוב - אני מסכים עם רוח דבריך). בנוסף, בעניין המורים - אני בהחלט מוכן לשלם כסף טוב כדי שאת הילד שלי ילמד אדם שכתב והגן על תזה. אני מניח שמענה לעניין הזה אני אמצא בזמן הרלוונטי בבית ספר פרטי, המעסיק אקדמאים רציניים, ואם יהיו מספיק כמוני אז תראה שפתאום גם מוסדות חינוך פרטיים מציעים מלגת לימודים לתואר שני, כי הם צריכים כאלה שילמדו אצלהם - בדיוק כמו שמוטורולה צריכה אנשים עם הבנה ברמה של תואר שני במוליכים למחצה, אז היא ממנת להם את הלימודים. כוחות השוק קוראים לזה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? כסטודנט למדעי הרוח אני יכול לספר לך שאין ולו חצי מלגה שאני יכול לקבל. אפילו לא רבע. קיבלתי אמנם הלוואה נאה, אולם אין בה די ואין שום מלגה שאני יכול לקבל. אחרי עיון מעמיק בחוברת המלגות של אגודת הסטודנטים הבנתי שבלי להיות מיעוט מקופח או יוצר שכונת מצוקה לא מקבלים שקל. אני גם לא מכיר אף אחד שקיבל איזו שהיא מלגה במדעי הרוח אי פעם. אם אתה יודע היכן ניתן לקבל מלגות מחיה כפי שציינת, אני מאוד מאוד אשמח לשמוע. דרך אגב, ככל הידוע לי יש מעט מאוד אם בכלל בתי ספר פרטיים בארץ שהם מוסדות חינוך. בתי הספר הפרטיים היחידים שאני מכיר שוכרים דוקטורים ומסטרנטים כדי ללמד גרסה מצומצמת של החומר לבגרות במטרה להעביר אנשים את הבחינה. יש אמנם כמה, לפי מה ששמעתי, כמו בירושלים, אבל זה די נדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השנה בתל אביב. בשנה הבאה, אם יתמזל מזלי, באמריקה או בקנדה. תהרוג אותי אם אני מבין מה גורם להם לתת מאות אלפי דולרים מלגה לסטודנט שאחר כך חוזר הביתה, אבל הם עושים את זה. תחשוב איזה יופי: אתה יושב ארבע שנים באמריקה, חי על חשבון הברון, כותב מחקר פי אלף טוב מזה שהיית כותב בארץ ולו משום שאתה יכול לשבת לכתוב אותו במקום לעבוד כל היום, ובסוף חוזר לארץ עם תואר דוקטור עוד לפני שהחברים שלך פה סיימו או התחילו דוקטורט. אם רק אני אצליח לעבור את ה-GRE המפלצתי הזה. תחשבו מה זה פסיכומטרי באנגלית. פשוט טירוףףףףףף! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? אף אחד לא מקבל כלום? אז אלו חדשות בשבילי, וחבל מאד שזה המצב. אין אפילו אפשרות למימון שכר לימוד לתואר השני למצטיינים? ואגב, בקשר לGRE, המתמטיקה שם ברמה של הפסיכומטרי לכל היותר, ואתה מקבל פי אחד וחצי זמן לשאלה, אז זה לא נורא כל כך. החלק של האנגלית, לעומת זאת, קריעת ים סוף ממש. הם מניחים שכבר למדת פעם את המילון של הפסיכומטרי בסוף התיכון, ובסך הכל חוזר על החומר. מאד מאד קשה לישראלים מבטן להצטיין בחלק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ולי חשוב אך ורק החלק של האנגלית. שם דרך אגב, יש חמש תשובות לשאלה ועליך להכיר את המילים שבכל אחת מהן כדי להחליט מה נכון לגבי המתמטיקה, נכון שרמתה נמוכה אבל עדיין השפה היא מכשול. ואיך אומרים מתומן באנגלית? עכשיו לך זתכור שמות כל המצולעים וסוגי הזוויות וכן הלאה לגבי מלגות למצטיינים, יש דבר כזה אבל גם אז הסכומים עלובים ומספר המלגות מועט, אלא אם כן, שוב, אתה יוצא שכונת מצוקה מבית עירקי ממקור ארמני ואז אתה זכאי למליון מלגות. זה פשוט מדהים האפליה הזא. אין מלגות לאשכנזים שסתם אין להם כסף! לא יעזור כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בירושלים יש מורה ג'ינג'י אחד עם עיניים כחולות. כשאביו עלה לארץ ממרכז אירופה, הוא החליט לעברת את שם משפחתו, כמצוות אותו הזמן. משמעות שמו האשכנזי היתה ''חלפן''. הבחירה הטבעית היתה אם כן ''חלפני''. כתוצאה משינוי זה, נגרמה לבן מצוקה גדולה. אומנם לא כזו שנגרמה ל''סו'', גיבור שירו של ג'וני קאש, אך בכ''ז, לא נעים שילדים בשכונה מלווים כל עימות עמך (והבחור בעל מזג חם ופה גדול - ג'ינג'י) בצעקות ''חלפני חנפני''. כשהבין האב את הטעות הוא חיפש מוצא והחליט לוותר על המקוריות ובמקום זאת לקחת שם שצדה אוזנו והיה מספיק קרוב למקור. וכך זכה חלפון הצעיר בשלל מלגות ומענקים, יען כי באותה העת בארץ דרך כוכב המזרח, וכמעט די היה שמזרחי יסכים בכלל לנסות לימודים גבוהים, כדי שיעוטו עליו תורמים וקרנות. למען הצדק כדאי לציין, שלו רצה, היה חלפון זה, שהיה כשרוני כמו שד, זוכה בוודאי במענקי הצטיינות בזכות הישגיו בלבד. סתם, נזכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, האם ידוע לך מה היה השם המקורי באותה שפה מרכז אירופאית (פולנית? רומנית?)? רק בשביל הסקרנות. ועוד אגב - היהודים הסנובים של המרחב הדובר גרמנית קראו ליהודי פולין - "אוסט-יודן" - "יהודים מזרחיים". פורנוגרפיה עניין של גיאוגרפיה, אמרנו כבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם היה ווכסלר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שאת/ה צודק/ת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה ושם מלגות הצטיינות בתואר שני - אני זכיתי לקבל כמה כאלו. הבעייה היא שלא מדובר על מלגות קיום או על תשלום שכר לימוד מראש, אלאל על מלגה בסכום קבוע, שמקבלים רטרואקטיבית (בסוף השנה) אם עמדת בקריטריונים של ההצטיינות, והסכום שלה לא ידוע מראש, ובכל מקרה באף אחת מהפעמים שקיבלתי מלגה כזו היא לא כיסתה יותר מאשר את שכר הלימוד עצמו. בקיצור, חייבים לעבוד במקביל. זו אחת הסיבות שאני גררתי את התואר השני שלי על פני שלוש וחצי שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתלמיד במסלול מחקרי, אני נדרש להשלים בשנתיים 40 נקודות. שתי נקודות שוות לקורס סמסטריאלי אחד של שעה (וחצי, למעשה) בשבוע. בנוסף, סמינריונים (שניים במהלך כל התואר) מקנים 4 נקודות כל אחד מעבר לשעתיים הסמסטריאליות (ששוות בעצמן 4 נקודות). השנה אני מתכנן לעשות משהו כמו 26-30 נקודות, מה שישאיר לי את השנה הבאה עם סמינר אחד, קורס (חובה) אחד, והתיזה (פלוס 0-4 נקודות בקורסים). מי שעושה מסלול לא מחקרי, נדרש ל-8 נקודות נוספות. מה שאת מתארת - שני קורסים שנתיים במשך שנתיים - שווה ערך ל-16 נקודות, סה"כ, שזה אפילו לא חצי מהתואר. אפילו אם נניח שכל אחד מהקורסים הללו הוא סמינר, זה עדיין רק 32 נקודות. את מוזמנת לשאול את האוניברסיטאות בישראלי למה זה ככה, אבל ככה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מה יקרה אם תיקח 16 נקודות בשנה במקום 30? אולי תסיים קצת יותר לאט, אבל בינתיים תוכל גם לעבוד, להרוויח כסף, לחיות מהכסף שהרווחת ואולי אפילו ליהנות ממנו קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני אקח 16 נקודות בשנה, אני אסיים את התואר בשלוש שנים, והם יקחו ממני הרבה יותר משעולה לי לסיים את התואר בשנתיים. בכל מקרה, שני קורסי חובה יש לי, וכדי שאני אוכל לסיים את התואר גם עם איזה קורס שמעניין אותי, אני נאלץ לוותר לפחות על יום עבודה אחד (מכיוון שרבים מהקורסים נמצאים בין השעות עשר לארבע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי - אתה לא משלם רק על הקורסים שאתה לוקח? עכשיו הבנתי. קורסים בין עשר לארבע זו נבזות לשמה. כיוון שהמרצים לא רוצים להישאר עד מאוחר, הם קובעים קורסים בשעות שנוחות *להם*, תוך התעלמות מוחלטת מזה שאוכלוסיית הסטודנטים לתואר שני הם אנשים עם חיים (או לפחות נסיון לחיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נקבע התשלום במקומות שאת מכירה? (תשלום קבוע לכל קורס, בלי סכומי מינימום?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע הרבה יותר הוגן. בתגובה 171412 שאלתי לגבי הגבלת סיבסוד שכר הלימוד, למספר שנים מצומצם. מה ההגיון שעומד מאחורי ההגבלה הזאת? מדוע למדינה (ולאוניברסיטה) אכפת אם סטודנט גומר את לימודיו תוך שלוש, ארבע או חמש שנים? מכך ששכר הלימוד אינו עולה אחרי שלוש שנים ושהאוניברסיטה היא זאת שסופגת את הפסקת הסיבסוד, אני מסיק שלמדינה אכפת מכך יותר מאשר לאוניברסיטה עצמה. אני רק לא מצליח להבין למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מדובר בהטבות המיוחדות לסטודנטים. המדינה חוששת שאנשים יישארו סטודנטים למשך פרק זמן ארוך במיוחד, ובאותו הזמן יהיו זכאים לשורת הטבות העולה כסף למדינה. מהן ההטבות? אני לא משוכנעת. אולי במס הכנסה? במשכנתא? זה בטוח נמצא שם איפשהוא. יכול להיות גם שהמדינה פועלת ממניעים קלאסיים של רווח חברתי-כלכלי - בוגר אוניברסיטה רווחי יותר למדינה מאשר בוגר תיכון, ועם כל שנה שעוברת קיים מעין הפסד כללי (פחות כסף זורם בשוק) על כל סטודנט שלא סיים עדיין את התואר ומושך את תקופת הלימודים. הניחוש השלישי שלי הוא שהמדינה מגבילה את הסיבסוד כדי שיותר סטודנטים יסיימו את התואר, כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר. מאחורי הנימוק הזה יכולות להיות סיבות של רווח כפי שציינתי קודם, או אפילו מניעים אלטרואיסטים של המדינה (אם כי מסופקתני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ... כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר. אחח, אני אוהב סטטיסטיקות מהסוג הזה. למה לטרוח לזהות סיבה ותוצאה כשאפשר פשוט להתייעץ במספרי הקסם. לדוגמא: "ככל שמעורבים יותר בתאונות דרכים כך גדלים הסיכויים לנהיגה בשכרות" - מסקנה: תאונות גורמות לנהיגה בשכרות. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם הניסוח "אנשים שנוטים למשוך את התואר שלהם על שנים רבות, נוטים גם לא לסיים אותו בכלל", ולכן לא כדאי לתמוך באלו שאינם מסיימים את לימודיהם בזמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטה מקבלת תקציב על כל סטודנט בחישוב של שתי שנות לימוד. מעבר לכך זו הוצאה רק של האוניברסיטה. לכן יש לאוניברסיטה אינטרס שלא תלמד יותר משתי שנות לימוד (תואר שני). בבר אילן החליטו להחזיר את שכר הלימוד (או לקבל סכום שווה ערך) במידה ותסיים שתי שנות לימוד. (לפחות במדעי החברה). אלא שהדבר כמעט בלתי אפשרי. סטודנט במסלול עם תזה מסיים את התואר בשלוש שנים ואף יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני בטכניון סטודנטים לתארים מתקדמים משלמים שכר לימוד קבוע (של שנתיים או שלוש, תלוי בתואר) שנפרש על-פני שנות הלימוד בפועל (כלומר, במסלול 4 שנתי למשל, בכל שנה משלמים פחות משכר-לימוד שנתי). אם נדרשות יותר שנים, התשלום הנוסף הוא 10% משכ"ל שנתי מדי שנה, פלוס תוספת על נקודות, אם יש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ נהוגים (בעקבות דו"ח ועדת מלץ) כללים דומים: שכר הלימוד "קונה" כניסה לקורסים במספר קבוע (תלוי במסלול הלימודים), וסטודנט שרוצה ללמוד קורסים נוספים, צריך לשלם יותר. האקדמיה אומרת בפירוש לסטודנטים: לימדו כמה שפחות. ברגע שאתם מסיימים את דרישות המינימום לתואר (ראשון או שני), אינכם רצויים כאן יותר. מדובר בעיקר בסטודנטים בשנה האחרונה ללימודים, שנדרשים לצמצם את מכסת הקורסים שלהם כדי לא לעבור את המינימום הנדרש. האם החסכון כל-כך גדול עד שהוא מצדיק גישה אנטי-השכלתית מחפירה שכזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנתיים הראשונות ללימודי התואר השני שלי, השלמתי 31 מתוך 32 הנקודות שמהוות את המכסה לתואר שני, וכן 10 נקודות של קורסי השלמה, שהיו תנאי לקבלתי ללימודים. בסה"כ שילמתי 197.75 אחוז של שכר לימוד לתואר שני וכן תשלום נוסף של כמה אלפי שקלים עבור 10 הנקודות הנוספות. לתדהמתי נודע לי, שמכיוון שלא שילמתי בשנתיים 200 אחוז של שכר הלימוד לתואר שני, עלי לשלם 50 אחוז בשנה השלישית, למרות שאני לוקח רק שתי נקודות. במילים אחרות, אני יכול לקחת עוד שש נקודות באותו המחיר. למרות שאני רואה בכך אי צדק משווע, זה בפרוש לא גישה אנטי-השכלתית אלא להיפך - במקום להסתפק בשתי הנקודות שהתכוונתי לקחת אני מוזמן לקחת שש נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה באמת הולך להסתכן בציונים גרועים, על מנת לקחת קורסים _מעניינים_ באותן שש נקודות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. השאלה האמיתית היא אם אני הולך להסתכסך עם הבוסית שלי ולקחת 8 נקודות בשנה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון אין כאן כל סכנה (כמעט): סטודנט שצבר יותר נקודות מהנדרש יכול לבחור אילו קורסים יחשבו לצורך התואר, והאחרים לא ישפיעו על הממוצע. (כמעט, כי סטודנט לתואר מתקדם חייב לקבל ציון *עובר* בכל קורס שהוא נרשם אליו. נרשמת לקורס בשביל הכיף, ושינית את דעתך באמצע? אתה בבעיה. ציון עובר, או שאין תואר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בהוג'י אפשר להפתר מקורסי בחירה עודפים, אם רוצים. אבל אצלנו, אם לא נגשת לבחינה בקורס, הוא פשוט לא נרשם לך במניין הקורסים, וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתואר ראשון, אני מניח; אבל מה לגבי תארים מתקדמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אודיע לך עוד סמסטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב זהה גם בתל אביב (בתואר ראשון ושני), בנוסף, למרות שהציון לא משפיע על הממוצע שלך, עדיין רשום שעברת אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה לפיה קבלת קרדיט על קורס תורמת להשכלה ממנו היא אנטי-השכלתית. למעט מקרים חריגים, אין שום מניעה לשמוע כל קורס עיוני מבלי לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתל-אביב, למשל, תשלם *בכל מקרה* לפחות חצי משכר הלימוד השנתי (דהיינו לפחות רבע משכר הלימוד הכולל לתואר שני) גם אם אתה עושה קורס אחד. המקרה היחידי שבו לא תשלם את המינימום זה אם סיימת את חובות השמיעה ואתה רק עושה תזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו יותר גרוע. כתלמיד מדעי הרוח אני מחויב לשפה זרה שנייה אבל בחינם. רציתי לקחת השנה רק את השפה (בחינם) אבל נדרשתי לשלם חמישים אחוז שכר לימוד בכל מקרה וזה מזכה אותי בתשע שעות סימסטראיליות. את השעות האלה אי-אפשר לדחות לשנה הבאה ואם לא אקח אותן השנה הן מתבזבזות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובייקטיבית, אין שום ספק שזו לא הפגיעה החמורה ביותר בפרטים באוכלוסיה הישראלית. זה שקשה לו להשיג אוכל, יסבול הרבה יותר מזה שקשה לו להשיג השכלה (אם כי יש כאלה שמנסים להשתמש בשני בשביל לצאת מהברוך הראשון. אין כמעט עבודות בישראל שאפשר להתקבל אליהן ללא השכלה אקדמאית מינימלית). אז למה זה בכל זאת מטריד סטודנטים (ומצביעי שינוי רבים הם סטודנטים)? אני מנחש שזה מטריד אותם, כי זה נוגע להם. האם יש בכך פסול לדעתך (שזה שפוגעים בו מנסה להגן על עצמו באמצעות הצבעה בקלפי, גם כשזה לא נעשה מטעמים אידיאולוגיים נשגבים)? וכן, עבור סטודנט לתואר ראשון, מהמעמד הנמוך, שאין לו אבא-אמא שיכולים לעשות לו את החיים קלים ושמתקשה לשלם אפילו 50% משכר הלימוד, עוד אלף שקל זה כן משמעותי. אגב -אם משלמים פחות מ-75% שכר לימוד, אוטומטית כבר לא זכאים לחלק נכבד מן המלגות, הן בשנה שמשלמים פחות מ-75% והן בשנה העוקבת. תנאי הכרחי למילגת הצטיינות (בין השאר) הוא שיש לך מספיק כסף (ולאורך זמן. שנה אחת רצית לחסוך כסף וללמוד קצת פחות? הלכה המילגה גם השנה וגם בשנה הבאה). כך שנזק של עוד אלף שקל, יכול להסתכם כהרבה יותר מאלף שקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש פסול בהצבעה מעשית, שלא מטעמים אידיאולוגים נשגבים. בעצם, אני חוזר בי: יש בכך פסול. אני חושב שבמצב הנוכחי של החברה בישראל, לאדם צריכה להיות אחריות חברתית מינימאלית, לפחות בהצבעה בבחירות. אבל כשמישהו להעדיף הצבעה מעשית זה לגיטימי. העובדה שזה לא מוצא-חן בעיניי זאת סתם בעייה שלי. יש לי הרבה בעיות, ואני מתמודד. מה שמתמיה אותי זה שמכל המצב הכלכלי, הגזירות הכלכליות החדשות, מצב הביטחון האישי, השחיתות בממשל וכו' הדבר שכל-כך קומם את מצביעי שינוי היא אותה העלאה שנמדדת רק בכמה אלפי שקלים, ואני מעריך (בלי שאני יודע באמת) שלא תחסום אף לא אחד מהמתלוננים כאן, כך שזה נוגע להם מעט מאוד. מאחר שהכועסים יודעים לעשות חשבון לא פחות טוב ממני, ויודעים שזה לא באמת כזה סיפור גדול, חשבתי שאולי זאת לא דאגה לעצמם, אלא דאגה לחברה, ורציתי לדעת למה זה הכי חשוב (זה יקבע את אופי הצבעתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהעלאה בשכר סטודנטים, במיוחד כשהיא מוצגת כאילו באה במקום סגירת משרד הדתות, היא סמל בעיני רבים לכל מה שרקוב במדינה. היא מעוררת את התחושה שציבור גדול שלומד, עובד ועושה מילואים ולא מיליונים, מוצא עצמו כפראייר של כל הסקטורים האחרים. המשמעות הסמלית של העניין מציקה הרבה יותר מאשר משמעותו המעשית, שגם בה אין לזלזל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |