בתשובה להאיילת המגלגלת (חלומות באספמיה), 25/11/03 17:54
תכנית מצויינת 182173
ואם אני רוצה לגור עם נשים?
תכנית מצויינת 182175
יש ניתוחים שונים שיסדרו לך מגורים בקנטון הנשים המוצע.
תכנית מצויינת 182176
תודה, אבל הניתוחים יסלקו חלק עיקרי מהטעם לגור שם.
תכנית מצויינת 182189
תיאלץ לשטוח את בקשתך בפני ועדת חריגים או להקים לך קנטון עצמאי ולשהות בו בחברת שכמותך.
תכנית מצויינת 182194
הוא לא רוצה לגור בחברת שכמותו אלא בחברת נשים.

לדעתי הפתרון לבעיה שלו הוא פשוט: צריך לשכנע אותו שברצונו לגור בחברת נשים פלסטיניות, ואז אפשר לרגום אותו באבנים וזהו.
תכנית מצויינת 182201
אצלנו בקנטון, רק בדרכי נועם.
כן, גם אני התכוונתי לדרכי נועם 182217
פדרמן.
ולכן 182218
העיקר, לא לפחד כלל.

*בטרם העלתה את מינון התרופות
כן, גם אני התכוונתי לדרכי נועם 182231
פדרמן, העצור במעצר מינהלי מזה כחודשיים, בחדר של 2 על 2. לא יכול לראות, או לדבר עם אשתו וילדיו, תוך ששוללים ממנו גם את כבוד האדם ולא רק את חרותו. הוא בשביתת רעב מזה ארבעים יום במחאה על תנאיו הקשים. כל זה בלי האשמה, בלי לעמוד למשפט, ובלי יכולת להוכיח חפותו. זה רק בגלל שהוא מרגיז את המערכת, ומציג אותה לצחוק עם הזיכויים הסיטוניים שהוא מצליח להוציא בבתי המשפט.( אני לא יודעת האם הזיכויים הם בגלל שהשופטים בבתי המשפט בערכאות בהן הוא נשפט, הגונים, או מפני שלמזלנו, במדינתנו פסקי דין גלויים, ואי אפשר להרשיעו מ"טעמים חסויים". כך שאין ברירה לבתי המשפט. אם הם אינם רוצים לשים עצמם לצחוק, הם חייבים לזכות אותו).
הוא נעצר במעצר מינהלי לא משום שרוצים לשמור על חסיון עדים, ולא משום שיש הוכחות לכוונות פליליות. הוא מצוי כבר שנים במעצר בית, תוך מעקב צמוד של אנשי המשטרה בחברון עד כדי כך שהוא לא יכול אפילו להוריד פח הזבל החוצה. בתנאים כאלה, לטעון שהוא עלול לעשות דברים שמסוכנים לבטחון המדינה זה מגוחך.
כל זה קורה ב"דמוקרטיה" היחידה במזרח התיכון, תוך שיתוף פעולה מרשים של כל כלי התקשורת, גם הלוחמניים שבהם למען זכויות האדם (ללא קשר לדעתו הפוליטית כמובן..), עם הממסדים. כולם שותקים שתיקה מביכה מאוד.

כן, אני יודעת שהוא נורא מסוכן למדינה, ושכאלה צריך להרוג כשהם קטנים, ושלמען יראו ויראו. הכל בסדר, רק אל תשאו את שם הדמוקרטיה לשווא. ואל תדברו אתי על החרות, וזכויות האדם, ופלורליזם, ושיויון.

כל זה ללא קשר לנושא הכתבה, זה רק בגלל הקשר ההיסטורי הקיים ביני, שכ"ג, ופדרמן.
...והשאלה הצפויה 182233
אני מסכים עם כל מילה. עצם המושג "מעצר מנהלי" הוא חרפה לדמוקרטיה.
האם אוכל להניח שאת מתנגדת באותו להט למעצרים מנהליים של פלסטינים?
...והשאלה הצפויה 182239
אין שום קשר בין מעצר מנהלי שעורכים לפלשתיני למעצר המנהלי שערכו לאיש הימין הקיצוני פדרמן, בעוד למשפחתו של פדרמן נודע כי הוא עצור, היכן ומה התנאים לעצורים המנהליים הפלשתינאים אין אפילו את זה, ורק לאחר 18 ימים במעצר ניתן להם להפגש עם עורך דין:
אם אנשי הימין התעוררו בעניין זכויות האדם אז שידעו שבמקרים כאלו התחשבו באיש שלהם כאילו הוא אדם ובאחרים כאילו הם פחות מבני אדם, ממש כפי שחלק מהם מאמינים
...והתשובה הצפויה 182266
יש לנהוג באופן שונה מיסודו בשונאי ישראל לעומת אוהבי ישראל. פשיטא, שאלה אוייבים ואלה אוהבים, ודרך הטבע שנוהגים באוייבים בדרך שונה מזו שנוהגים באוהבים.
וכך ראוי לנהוג, גם כאשר מתוך כוונה להיטיב עם ישראל נעשה מעשה שבפועל מזיק לישראל.
...והתשובה הצפויה 182271
ניצה דיברה על זכויות אדם, לא על דרכו של אדם

את רבין, שחתר להיטיב עם מדינת ישראל בדרכו רצח אדם שחתר להיטיב עם מדינת ישראל בדרכו
מהדוגמא הגדולה הזאת אני מציע לך להתיחס לאדם לא לפי דרכו אלא לפי כמות העבירות וחומרתן שעשה (מאסר רגיל) או יעשה (מעצר מנהלי)

ובכלל- הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות
...והתשובה הצפויה 182277
טעות נפלה בידך, חוששני. ניצה דיברה על מעצרו המינהלי של נועם פדרמן ועל היחס הבלתי הוגן כלפיו. בתגובה לכך שאל אותה 'איתי', המתנגד עקרונית למעצרים מנהליים, אם היא מוכנה להתנגד באותה התלהבות גם למעצר מנהלי של פלישתים, והשבתי את שהשבתי בתשובה לשאלתו, דהיינו: דינם של אוהבים מן הדין, הצדק והתבונה שיהיה שונה מדינם של אויבים.

אכן, לעתים הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, אך מציאות זו אסור לה שתסתיר כלל גדול ביחסים בין בני האדם (ואף בין האומות): ל*כוונה* העומדת מאחורי מעשה (או מחדל) יש ערך חשוב ביותר, שבמקרים רבים חשוב מתוצאתו. ומכאן ההכרח להנהיג דין שונה לאוייבנו הפלישתים לעומת אחינו היהודים.

ואלמלא העניקו אזרחות ישראלית לחלק מן הפלישתים (טעות גדולה ביותר, בעיני), הייתי אומר - כנימוק נוסף - שדינו של אזרח ישראל צריך להיות שונה מדינו של מי שאינו אזרח ישראל.
...והשאלה המתבקשת 182289
רבין היה אויב או אוהב?

ואמיל גרינצוייג?

ולהבדיל: הרוצחים ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר?
אין צורך להיבהל כלל 182342
רבין ואמיל גרינצוייג היו אוהבי ישראל, בדרכם.
ולהבדיל, ברוך הגבר ויגאל הגואל היו אוהבי ישראל גדולים עוד יותר. לדעתי, אלה ואלה טעו. אלה - בכך שהתרחקו משורשיהם היהודים ובכך שהלכו בדרך מדינית, המסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל. ואלה - על שעשו דין לעצמם בלי שהנסיבות הצדיקו זאת.
''אוהבי ישראל גדולים עוד יותר'' 182347
כנראה שעל אלה נאמר:
רק שמור אותי מאוהבי, משונאי אשמר בעצמי.
יש צורך להיבהל 182433
ממך ומשכמותך, שסבורים שאדם שרוצח אחר/ים בדיעה צלולה, מתוך תכנון מדוקדק, הוא בעל פוטנציאל לאהבה.
אני מעז לומר 182436
(וסליחה על ההתנשאות), שדווקא סביר יותר למצוא בליבם של אנשים ונשים 'כמותי' "פוטנציאל לאהבה" גבוה יותר מזה של אלה, שחושבים כי *בכל מקרה, לעולם*, הרג של אדם אחר בכוונה תחילה ולאחר תכנון מדויק הינו פסול מבחינה מוסרית.

אכן, יש לנו השקפה שונה מאד על החיים, וכדאי שתבדקי את האפשרות שדווקא את הטועה.
אני מעזה להשיב 182448
שביום בו אחשוב שיש סיבה המצדיקה רצח (הרג בכוונה תחילה ולאחר תכנון מדוקדק = רצח! ואל "תכבס" לי ביטויים) של אדם אחר, זה היום שבו אפסיק להתייחס אל עצמי כאל אדם מוסרי. אין אהבה ורצח‏12, שהוא בכל מקרה ולעולם פסול מבחינה מוסרית, דרים בכפיפה אחת. כך על פי כללי המוסר שלי, הפרטיים, ונדמה לי שכך מקובל גם אוניברסלית.

הדיבר "לא תרצח" מזכיר לך משהו במקרה?

1עדיין לא הגעתי למסקנה נחרצת בדבר ניתוק ממכשירים המחזיקים בחיים אדם החולה במחלה סופנית.
2המקרה האחרון שבו גבר ירה באשתו הסיעודית, עורר אצלי זעזוע עמוק. מחד, הבנתי ללבו, לסבלו, לאהבתו של היורה את אשתו, מאידך, אינני מוכנה לקבל את המעשה שעשה. עד כמה שקשה להאשים ולשפוט אדם במצב כזה, נטילת חייו של בן זוג בצורה כל כך אלימה, אינה מוסרית בעיני. זהו מדרון חלקלק.
אני מתחיל להיבהל 182451
האם היה זה מעשה בלתי מוסרי בעינייך לרצוח (בכוונה תחילה ולאחר תכנון קפדני ומדויק מאד) את .... היטלר, למשל?

אם כן - מהו הגבול, לדעתך?
אני מתחיל להיבהל 182453
אה, סוף סוף טיעון מקורי.
שאלונת: 182455
הענין הוא *מקוריות* הטיעון הוא *נכונותו*?

לא ידעתי. מתנצל. אשתדל להיות מקורי. מבטיח.
אני מתחיל להיבהל 182456
התימני הזה הוא סוכן של השב"כ שהושתל באייל.
מנין לי?
לפי השימוש שלו בטכניקה של הלבשת רבין במדי אס.אס. (מלמדים אותם את זה בקורס "פרובוקציה בכיכרות")
אני מתחיל להיבהל 182501
ה"תימני" הזה הוא *סתם* עוד אייל/ת אלמוני/ת בארץ ישראל.
אני מתחיל להיבהל 182507
אם את היטלר היה מותר, מה עם ישו?
אתה יודע מה? שכנעת אותי 182519
אבל למה לעצור בהיטלר? בוא נאסוף את כל מי שלא אוהב את ארץ ישראל, נכריז עליו כעל אויב, ונירה בו. והכי טוב? ניתן לו קודם לחפור לעצמו את הקבר, במו ידיו. או שנסגור אותם במחנות ונחשוב כבר על איזה תכנון קפדני ומדויק מאוד, בכוונה תחילה. יהיה אחלה.

ואפשר גם לעזור לידידה שלנו, ארצות הברית, להיפטר מכל האוייבים שלה באותה הדרך. תחשוב, איזה מקום נפלא העולם יהיה אז. נקי מאויבים. סבבי של עולם.

ומה הגבול שלך?
אני זקוק לזמן 182527
כדי לעכל את צורת הדיון ה'עניינית' שלך, בטרם אגלה לך מהו הגבול שלי.

רק חבל שאין לך עניין לגלות את האמת ...
את האמת של מי? 182530
את האמת של מי? הדור הבא 182532
וכשאתה מעיר לי על ה''עינייניות שלי'' ראוי שתבדוק את עצמך. זה היה מאוד ''ענייני'' לזרוק את היטלר לדיון הזה. ע''ע מדרון חלקלק. כף רגלך היתה הראשונה לפסוע כלפיו.
את האמת של מי? הדור הבא 182540
אני חושב ש זה היה מאד עניני להביא את היטלר, כאשר השאלה הנדונה היא, האם יש נסיבות, בהן מוסרי לרצוח. ואפילו אם נניח שאני טועה, הרי אני *טועה* בלבד, ואין זה הוגן וראוי שתפסיקי להיות עניינית רק משום שאניטועה.

אם יש לך עניין לקיים דיון רציני, אמיתי וכן - אבל לא לשם הויכוח אלא לשם בירור האמת - בבקשה. אם האמת כבר ידועה לך ו/או אין לך עניין לשכנע אותי שאני טועה - לכי לך לשלום.
מי שטוען לידיעת האמת 182543
זה אתה. וגם זה מאוד ענייני, משום שכידוע, יש הרי רק אמת אחת.

הסברתי לך מהי האמת שלי. לא באתי לשכנע אותך, מהסיבה הפשוטה, שעדיין אין לי מושג קלוש מהם הקוים האדומים שלך.

הכנסת היטלר לדיון היתה דמגוגית וקיטשית. היפותטית ולחלוטין לא רלוונטית.

אכן, יש לי עניין לקיים דיון רציני, אבל כפי הנראה אתה אינך הפרטנר המתאים לכך. משום שמלבד הוראות הפעלה, כיצד עלי להתנהג, מה אני יודעת, והיכן נמצאת האמת, אינך אומר דבר מהותי. כשתתחיל לדבר לעניין, ייתכן ויהיה לי עניין להתייחס. בנתיים, צר לי, אבל אין למה.
מי שטוען לידיעת האמת 182555
"משום שמלבד הוראות הפעלה, כיצד עלי להתנהג, מה אני יודעת, והיכן נמצאת האמת, אינך אומר דבר מהותי."

מענין שליגאל התימני פרט לדעות זהות יש בדיוק אותו סגנון של הדמות הוירטואלית בת ה-‏7-18 שכינתה עצמה סתם איילת.
מי שטוען לידיעת האמת 182556
סליחה?

לא הבנתי את התגובה שלך, או מדוע ציטטת משפט שלי, או מדוע את מתייחסת אלי בהקשר של דמותו וסגנונו של יגאל.
מי שטוען לידיעת האמת 182557
שוב את מבוהלת? (לפחות תחליפי את הניק כשזה קורה לך).

ציטטתי אותך מתוך הסכמה לדברייך שעסקו בסגנונו של יגאל התימני, והוספתי סברה שהנ"ל כתב כאן בעבר תחת כינוי אחר.
אם הסברה לא אומרת לך דבר את מוזמנת להתעלם ממנה.
מי שטוען לידיעת האמת 399097
פזיאל שם פרטי או משפחה?
מי שטוען לידיעת האמת 399107
מזל שיש לך על מה לחשוב בימים קשים אלה, בהם ניצה ואנחנו נאבקים על עצם יהדותינו וקיומנו.
מי שטוען לידיעת האמת 399110
מה את רוצה ממנו? הוא התאפק שנתיים ושמונה חודשים.
מי שטוען לידיעת האמת 399111
זה רע מאוד לכליות.
מי שטוען לידיעת האמת 182567
בעיני זו מחמאה.
תודה.
מי שטוען לידיעת האמת 182584
יגאל התימני היקר: עדיין לא אמרת שום דבר. מצויין.

(שימי לב ורדה, אני *כבר* לא מבוהלת. אבל ייתכן וזה מצב תודעתי זמני בלבד. במידת הצורך ארשה לעצמי שוב לפנות לשירותיך. :) )
מי שטוען לידיעת האמת 182575
כנראה אחיה הגדול, שחזר הביתה והשתלט על המחשב.
אתה יודע מה? שכנעת אותי 182664
"העפתי בהם מבט אחד, עם המצלמות שלהם, וחבילות הצ'יפס והבעות קאנסאי המטופשות שעל פניהם והמוחות האטומים שלהם עם פחות תכולת אלפא מאשר לזבוב-בית, והצטערתי שאין עמי עוד בקבוקון עם נוזל טיהור, כדי שאוכל להטילו במדרגות אחריהם ולנעול אותם בפנים. הם היו מיטהרים כשם שטוהרו המסונוורים על ידי הכסף בטוקיו..." (כתב צללים, דיוויד מיטשל, עמ' 17)

- הקטע נכתב מתוך נקודת המבט של אחד מחברי ה"אחווה" שביצעו את ה"טיהור" (באמצעות גז עצבים) ברכבת התחתית של טוקיו.
בקשר לשיוויון 182300
ניצה אמרה כי לא מכילים על פדרמן הנ"ל חרות, זכויות אדם, פלורליזם, ושיוויון

מכילים עליו שיוויון, לפושע פוליטי זעיר פלשתיני: כל פלשתיני שיודה בפניו של חייל צה"ל כי הוא תומך בפעולות טירור יעצר מנהלית, למען יראו ויראו
פעיל ימין קיצוני אחד במדינת ישראל נעצר מנהלית, למען יראו ולא יראו

קאפיש?

זה שדרכו של פדרמן היא, לטענתו, ולדעת אוהביו (או שונאי הצד השני), אהבת ישראל
על כך חלוקות הדיעות- האם פעולות טירור בציבור הפלשתיני נוסף על פעילות צה"ל תיצור מצב של ירידה במוטיבצית הטרוריסטים הפלשתינים, או התלקחות מסוכנת בפלשתין ובעולם המערבי

אהבת ישראל לדעתי היא שלטון החוק של המדינה היהודית שלנו, ביקורת היא לגיטימית אך רצח וסילוף עובדות לא
סוף סוף 182278
נתקלים פה באדם שפוי, בנוסף לניצה.....
שירבו כמותכם בישראל !!!!!
אז עכשיו אתם כבר שלושה? איחוליי 182279
(אמר שמאלני החצר)
...והתשובה הצפויה 182338
מי אמר לך שפדרמן הוא לא אויב?
אני אמרתי 182344
אתה סבור שפדרמן הינו אויב לישראל?
אם כן - איך אתה מגדיר 'אויב'?
אני אמרתי 182350
מי שפוגע בבטחוני יהודי או ערבי.
אני אמרתי 182400
"פוגע" בבטחונך כ*תוצאה*, בלי כל קשר לכוונתו?
אני אמרתי 182407
לפדרמן יש את כל הכונות לפגוע בקיומי.
אני אמרתי 182408
הוא *התכוון* לרצוח ראש ממשלה, וזה פגיעה בביטחון. זה שהוא התכוון שהרצח בתורו ישפיע על תהליכים מדיניים (נניח לחיוב) זה סתם אקסטרפולציה יהירה‏1 שקיים מרחק רב בינה לבין מה שראוי לכנות *כוונה* בשיח של יחסים בין בני אדם/שיח של מוסר.
באותה מידה, מחבל מתאבד מבצע אקטרפולציה יהירה לכך שמעשיו ישפיעו על תהליכים מדיניים, אבל בת'כלס הוא מתכוון לרצוח.
אגב, זה מזכיר לי את הסיפור על אייל אלמוני שישב עם אשתו בארוחת ערב, ו*התכוון* להגיד לה "מותק, תעבירי לי את המלח" אבל מה שיצא לו זה "הרסת לי את החיים, יא כלבה". השאלה היא האם האישה צריכה לייחס ערך כלשהוא לכוונה?

-------
1 היטלר ידה ידה. גם אז זו היתה אקסטרפולציה יהירה.
כל מה שניתן לקבוע 182429
מהכוונה לרצוח את רבין (בהנחה המפוקפקת, שהוא אכן התכוון לרצוח אותו), שהוא התכוון לפגוע בבטחונו *האישי* של רבין. כל היתר - ספקולציה, שניתן להתכווח עליה.
לכן, רק רבין - אישית - יכול היה לראות בו משום 'אויב'.

וסליחה על בורותי, אבל לא מצליח לראות את הקשר בין ה'דוגמא' שהבאת ובין הנושא הנדון.
כל מה שניתן לקבוע 182431
מדוע ההנחה "מפוקפקת"? עמיר עצמו וגם מרגלית הר-שפי העידו על התבטאויותיו בנושא, אלא אם כן ל"לעצור אותו" אליבא דעמיר עצמו יש משמעות אחרת בעיניך. אשר לעצם הכוונה, כיוון שלא ניתן להצביע על רקע אישי לפגיעה ברבין (רבין היה חייב לו כסף? רקע רומנטי?) ועמיר נמצא כשיר לעמוד למשפט מבחינה נפשית, הרי שההנחה שעמיר התכוון להשפיע פוליטית באמצעות הרצח היא הסבירה ביותר.
כל מה שניתן לקבוע 182434
א. תוכל להפנות אותי למקור מוסמך, המאשר את טענתך בדבר 'עדותם' של יגאל ומרגלית?

ב. בודאי שאין זה סביר להניח, שיגאל רצה במותו של רבין (אם בכלל) כ*מטרה* וסביר יותר להניח, שמותו של רבין היה רק *אמצעי* להשגת מטרה אחרת, פוליטית ככל הנראה. השאלות שאני מבקש להאיר הן אלה:

1) האם הוא האמין והתכוון, סובייקטיבית, שהמטרה האחרת שתושג במותו של רבין תהיה לטובת עם ישראל? תשובתי - סביר להניח שכך הוא האמין ורצה.

2) האם יש חשיבות *כלשהי* לאמונתו ולכוונתו הללו? תשובתי - כן. יש בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו.
כל מה שניתן לקבוע 182438
א. הדברים שודרו בטלוויזיה, עם חוזי וקול. יגאל עמיר, כשנשאל לגבי הרצח, אמר: "רציתי לעצור אותו". מרגלית הר-שפי אמרה שהיא לא האמינה ש"האדם הזה" (יגאל עמיר) מתכוון ברצינות. מספיק לך?

ב. כדי להסיר את הזיהוי הפוליטי הספציפי ולהישאר עם השאלה הכללית - האם אדם שירצח את בנימין נתניהו חו"ח מתוך אמונה שהרצח הוא לטובת עם ישראל, יהיה בכך להצדיק הקלה בעונשו?
כל מה שניתן לקבוע 182444
א. לא.
ב. בודאי (אך ראה הסתיייגותי הכללית בהודעתי האחרונה).
כל מה שניתן לקבוע 182445
א. חבל. אין לי גישה לארכיונים של ערוץ 1 ו-‏2. אולי מישהו אחר ירים את הכפפה ויביא לנו תמליל.

ב. אם כך, כמו "סתם איילת בארץ ישראל" בזמנו, לא הפנמת מהו שלטון דמוקרטי <דמיין כאן קישור לדו שיח בין האיילת הנ"ל לבין עוזי ו. לגבי הנ"ל. אני ממש עצלן היום>. אותך לרובינשטיין.
כל מה שניתן לקבוע 182452
ב. אין שום עיקרון מוסרי (פרט לעיקרון זה), שיש לקיים אותו בכל מקרה, לעולם, ללא כל חריג. והוא הדין גם עם שמירה על עקרון השלטון הדמוקרטי.

מצטער, חבר.
כל מה שניתן לקבוע 182463
המון תודה, באמת.

חשוב להזכר מידי פעם מי מסכן באמת את קיומה של מדינת ישראל.
כל מה שניתן לקבוע 182435
היה זה דוקא הרוצח עצמו שטען שלא היה לו דבר *אישי* נגד רבין.

בטחון המדינה והחוסן הפנימי שלה הם פונקציה של חוסן המשטר(הדמוקרטי אצלנו) ושלטון החוק.
כאשר טרור פוליטי נכנס לתמונה מתערער הבטחון הלאומי.
מחר יקום מי שירצה לרצוח שופט בג"צ זה או אחר ואנה אנו באים?

ומדוע כאשר אני יורה במישהו 3 פעמים בגבו, ההנחה שהיתה כאן כוונת רצח היא מפוקפקת?

אני הייתי מביא דוגמא קצת אחרת:
ניקח משפחה שבה מספר ילדים והאבא מסוכסך עם האם בשאלה הערכית והמעשית על חינוך נכון של הילדים, הוא בתהליך חזרה בתשובה והיא חילונית.
הילדים חלקם תומכים באב וחלקם באם. האב נוטל סכין בעת ויכוח סוער ומשסף את גרונה של האם מול עיני הילדים.
בעיניו הוא עשה זאת כדי להצילם מאובדן דרך.
האם בטחון הילדים נפגע או רק זה של האם?
כל מה שניתן לקבוע 182441
ראשית, לא הצדקתי את מעשהו של יגאל (בהנחה שהוא אכן הרג את רבין) ולא אמרתי, שצריך לפטור אותו מכל עונש. כל שאמרתי הוא, שיש להקל בעונשו משום שהוא פעל ממניעים חיוביים (ולדעתי, רבים בעם סבורים כמוני).

שנית, איני שותף להערכה, או לחשש, שהקלה בעונשו של יגאל תגרור בעקבותיה, כתוצאה ממנה, מקרי רצח נוספים.

שלישית, ברור שאין לעודד עשיית דין עצמי, ואם תתחיל להתפתח תופעה כזו, יש להחמיר בעונש, כדרך שנוהגים (באופן טפשי, לדעתי) בכל תופעה פסולה, שמבקשים להילחם בה.
כל מה שניתן לקבוע 182446
"בהנחה שהוא אכן הרג את רבין" ???
מה אתה מתפלא? 182449
הרשת מלאה אנשים שבטוחים בתיאוריית הקונספירצייה.http://www.gamla.org.il/article/1999/nov/z1.htm
דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל 182450
למה הרשת מלאה?
הם גם פה איתנו באייל.
ראי תגובתה של ניצה תגובה 99781 ובאותה נשימה,כבונוס,האזיני לדואט "עוצו עצה" שהיא מבצעת עם שכ"ג.
מה אתה מתפלא? 182470
The requested URL /article/1999/nov/z1.htm. was not found on this server.
יש קישור אחר?
מה "רע" בזה? 182520
אצלי הוא עולה מצויין ומוסר לך ד''ש חם.
מה אתה מתפלא? 182552
תנסה להוריד את הנקודה שהשתרבבה אחרי ה HTM בסיום.
מה אתה מתפלא? 182572
לא עוזר.
לפי מסורת הסלשדוט 182581
כל מה שניתן לקבוע זה 182513
שמי שרוצח מנהיג בישראל דינו אחד- מוות.

ומי שמצדיק רצח מנהיג בישראל יועמד למשפט
(או יעצר מנהלית)

למען שלטון החוק והדמוקרטיה
וישא"ק! 182514
אני מעביר את הצעתך למיניסטריון האהבה.
כל מה שניתן לקבוע זה 182528
"ומי שמצדיק רצח מנהיג בישראל יועמד למשפט (או יעצר מנהלית)".

חבל על האנרגיה - לחסל אותו, וחסל !
כל מה שניתן לקבוע זה 182587
ולמה זה?
מי שעדיין לא פשע ניתן עדיין לחנך אותו
אני אמרתי 182473
וודאי שהוא אוייב ישראל-עד כמה שאני זה ישראל. הוא אוייב הדמוקרטיה. מאחורי התנועה שלו אידיאולוגיה ברורה של פסבדו דמוקרטיה.
למה אף אחד לא פונה לבג"ץ? 182235
אני מצטרף לשאלה של איתי.

וכדי לא להטעות תמימי דרך ברצוני לציין שהקשר ההיסטורי שאת מדברת עליו מתמצה בכמה הודעות באייל, זה לא ששרנו ''עוצו עצה'' ביחד או משהו.
כן, גם אני התכוונתי לדרכי נועם 182301
דווקא מרץ-שלא נחשדת בחיבה אליו-יזמה בג''ץ נגד מעצרו המינהלי
182306
תגובה 173321
והשאלה הצפויה 2 182511
אני ארשה לעצמי לפרט קצת יותר מאיתי:
פלסטינים שנעצרים מנהלית, פעמים רבות משפחתם וידידיהם לא יודעים מה קרה איתם. כך סתם נעלם לו אדם יום אחד. רק דרך ארגוני זכויות אדם בארץ פעמים רבות מתגלה למשפחה שבן משפחתם עצור והיכן הוא, וגם זאת לאחר זמן רב.
פעמים רבות, כאשר פלסטיני עצור מנהלית סוף-סוף מובא לדין, כל החומר שנגדו הוא "בחסוי", ואין לו שום יכולת להתמודד עם הטענות נגדו. אותה זכות שעומדת לנועם פדרמן מנועה מהפלסטיני.
כמות העצורים מנהלית הפלסטינים גדולה מאות מונים מכמות העצור(ים?) הישראלים.
כמה פעמים איימו על נועם פדרמן באונס? כמה פעמים קשרו אותו לכסא שעות ללא יכולת לישון?
אני מצטער, אבל נראה לי שבלי בעיה היית מוצאת כמה מאות בני אדם בטריטוריה שבין הירדן לים שהיו מוכנים בשמחה להתחלף עם פדרמן.
כן, גם אני התכוונתי לדרכי נועם 182599
ניצה
כל זה מזכיר לי בדיחה חבוטה אבל מאוד ¢השכלית¢
על אותו רואה חשבון שנתפס מועל בכספי החברה
בצר לו פנה לגשר הקרוב על מנת לטרוף את נפשו בכפו
בהיותו כבר על המעקה לפתה יד את קרסולו
כשהביט ראה מולו קשישה ישישה קמוטה ומכוערת
לשאלתה מדוע ­ שטח את סיפורו העצוב
חבל על חייך הצעירים ענתה
אם יענג אותה הלילה כראוי
היא כמכשפה תפעילל מייד את כישופה הטוב
ותשיב אותו יום אחד לפני המעילה של השקל הראשון
ואז יוכל לשקול שנית אם להיות אדם ישר או גנב
מצא חן בעיניו וענה בכן
לאחר שהשקיע מיטב מרצו ואונו
וניכר היה כי עמד ©תרתי משמע¨ בתנאי העסקה
המתין לשחר שיעלה
מייד עם פרוץ קרן האור הראשונה
טלטל את הישישה ותבע את קיום חלק ב של העסקה
קשישתנו דנן ענתה לו בשאלה
בן כמה את בחור צעיר¿
שלושים ושמונה ענה
או ווי השיבה
בן שלושים ושמונה ועוד מאמין לסיפורים על מכשפות

בת כמה את ניצה¿
את עוד מאמינה לסיפורי הכשף של ¢הדמוקרטיה¢

מיקי
כל הבדיחה הארוכה (והלא מצחיקה) הזו 182763
רק בשביל להגיע לשורת פואנטה עלובה, חסרת כל מעוף ובעיקר חסרת כל קשר לבדיחה שכזו?
באמת מאכזב.
כן, גם אני התכוונתי לדרכי נועם 184251
תזכורת
אני מפחד ממולדתי 184272
מה אתם אומרים, פדרמן צודק בדרישתו שיהיו 50 מוזמנים?
מפחיד ומצמרר להיווכח כיצד המדינה רומסת ברגל גסה ואכזרית ובריש גלי את זכויות היסוד של פדרמן.
מפחיד ומצמרר להיווכח בכך, שבתי המשפט משתפים פעולה בחדווה עם המדינה.
מפחיד ומצמרר להיווכח בכך, שכלב השמירה של הדמוקרטיה אינו נובח בעוז, ככל הנקראה בשל חוש הריח הפוליטי החד שלו...

אני מפחד מארצי מולדתי!
אנא בח'אף מן דאולתי 184274
וואו, לפדרמן יש מזל שהוא לא ערבי... תחשוב מה היו עושים לו בנוסף על כל זה...
אני מפחד ממולדתי 184369
אתמול שמעתי בחדשות (האתר של רשת בית לא מגיב רק אצלי?) כתבה קצרה של כרמלה מנשה:
נהג משאית ערבי ישראלי שעבד בשטח ישראל עצר אותו ג'יפ צבאי, קצין לקח לו את תעודת הזהות ונתן לו מכות. פניה למשטרה של הנהג בעניין לא עזרה והקצין לא נמצא, גם לא תעודת הזהות

פחדך מוצדק
גם אני מפחד ממולדתי 184376
קיבלתי אימייל מעניין ובו הסיפור הזה (מדובר בפעילת שמאל ישראלית ששמה לא נמסר), בעברית ובאנגלית:

====
On October 8th, I had my computer fixed by a professional from ZCS for NIS650. On that evening, I arrived at Ben Gurion airport for a 12:30AM flight (219G) to Los Angeles via Stansted, London to begin a one-month speaking tour. My round trip ticket cost $1034 from Zion Tours Jerusalem. I checked in and went upstairs to passport control. Several security officers pulled me out of line and brought me to the security office, refusing to give any explanation for their actions. They began making a series of phone calls and internal communications. I asked repeatedly why they were detaining me, and explained that I had a flight and a connection to catch. They replied that they were unauthorized to give me any information. I felt a cluster of airport personnel staring at me as I was escorted downstairs. It was most humiliating. One of the airport workers uttered "traitor" as I walked by. I was taken down to an interrogation room and given a full body search (not a strip search). The searchers were polite but refused to answer my repeated questions, speaking in code among themselves. I asked who was in charge, and why I’m on their list of enemies, but received no answer. They comprehensively checked through my bags, every single business card, every CD, every Q-tip, and every pen.

Finally I met the boss. I was informed that they needed to take my computer to test for explosives and told that the test would take 24 hours. I told them to do their checking in front of me! Three hours later, she notified me that I had missed my flight, "I can’t answer your questions. We are just following orders. You can forget about us. You decide what to do now." What choice was I offered? Even as a citizen I was unable to speak with a lawyer first, or with a representative from the American embassy. This private property, with a value of nearly $1600, included all of my speeches, files, programs, a powerpoint presentation, maps, contacts and critical information which I needed for the tour was confiscated by the state, and there was not a single thing I could do. The head security woman at El Al told me to file a claim for my computer at lost and found as soon as I arrive in London, (not in L.A.) and handed me a zeroxed form that reads:

“Due to security necessities, further checks will be required. As a consequence, the shipment of your article will be delayed. In order to complete the procedure, once you arrive at your final destination, address your self to the airline’s “lost and found” counter. Fill a standard airline “lost baggage complaint form, and submit your personal details, so you may receive the item within a few days. Keep the enclosed receipt, you will be required to present it.”

No information was filled out on this receipt, no article number, reference number or date. In fact, no information was filed at all about the check that was performed on my computer.

Blurred Boundaries Between Israel Security for El Al and El Al
I decided to cooperate, realizing that I had an event in the States to attend and couldn’t just protest this confiscation in the middle of the night and hope to achieve anything. They began their procedures and released me. At this point the security officers were profusely apologetic and sent me through the VIP diplomatic passport control. They arranged another flight for me at 9AM, with a connection from London to L.A. They also tried to get me into the EL AL first class passenger lounge for a cup of tea, as I would now need to spend the entire night in the airport. However, after waiting over 2 hours, it was nearly 4AM, El Al did not agree to have me in their lounge. “We’re not to blame for your inconvenience, Israel Security is responsible.” The airport duty manager did bring me a sandwich and a drink. I was extremely cold sitting in the waiting area throughout the night. I felt scared, humiliated and outraged. I felt terrorized being treated as one who aids terrorists, not one who merely dissents with the policies of Sharon’s government.

Eleven hours after I arrived at Ben Gurion, I flew to London. Upon arrival I went straight to El Al to file a lost baggage claim (as I was directed to do from the head Israeli security woman). We arrived nearly 2PM. There was no one to file a report with, the desk was closed. This took all of 10 minutes to check. In the process, I missed my connecting flight in London via Virgin Atlantic. The gate was closed one hour before departure, at 2PM, and I arrived at 2:25PM to the gate for the 3:05PM departure to L.A., my final destination. Their next flight was the following afternoon. I had an event to attend that next day and therefore had to purchase an additional ticket through United to arrive on time. That ticket cost me $1200.

I arrived in L.A. on October 10th. My luggage was lost, my computer confiscated, my body sick with all the tension, feeling frazzled, and fearful. How can I effectively be on a national speaking tour without my files, or my clothes? I received my computer only 5 days later, not 24 hours later as had been promised at the airport by the security personnel. When the computer arrived, the hard drive was irreparably damaged. I lost my essential data. While in the States I had my computer fixed. For $350, technical experts from N.J. were able to order a new hard drive and reinstall programs on it, necessarily reformatting and reconfiguring my entire computer.

My bags were “lost” once inside the U.S. on internal flights, leaving me to understand that now a perceived threat to the security of Israel makes me a perceived threat to the U.S. I packed all my belongings into a back-pack and continued the speaking tour without putting any luggage under the plane for the remainder of the trip in the U.S.

I flew to London to speak at the House of Commons. At Stamsted airport on the morning of November 7th, I arrived early at 4AM as one of the first passengers for an 8:10AM flight. Once on line, I was questioned in standard form and then stopped by El Al security apparatus, and questioned by the Head of Security, Ron, in front of all the other passengers on line. This again, is a very humiliating experience! He invited me into the back room after nearly one hour of harassing me in front of the line. He proceeded to tell me that I cannot fly into Israel with my computer, it must fly to Heathrow to be checked for explosives. These are his orders, and he cannot tell me who gives him these orders. He was also unable to track down from Ben Gurion security the evidence he needed to prove that my computer had just been checked just one month ago. The security team in Israel apparently forgot to record the serial number and express service code he might have been able to use to avoid having to confiscate my computer again for the second time on my one-month trip outside of Israel. Some of this is blatant disregard for civil rights, some of it is mere stupidity.

I told Ron “I refuse to give my computer to El Al security.” He replied, “Then we cannot let you fly to Israel. These are our rules.”

Not seeing any choices, I gave my computer to El Al, and swore to sue this company, and the Mossad, so this will never happen to another activist again.

Again, my luggage was checked extensively, and during the process a small barrette with sentimental value was lost. The people were careless and disorganized, checking my bag without gloves. My unused Virgin Atlantic ticket (#0007X) from London to L.A. was literally seized from my hands by an El Al Security worker, saying he needed it, as they receive rebates for turning in these tickets! After over two and half hours of detainment, Ron walked me to board the flight, I was the last one to board the plane, and I was without my computer, and without a receipt for my computer. I was told to report to “lost and found” upon my arrival to Ben Gurion. With due prompting, I was able to receive a hand written receipt on a blank piece of paper. Five days later my computer arrived to my home in Jerusalem.

All receipts are available.

“This is a security announcement. Please keep your eye on your baggage. All baggage left unattended will be confiscated by security.”

My attended baggage was confiscated by security.

This case will be taken on by ACRI. To help fight this injustice before other it happens to many other colleagues / friends, please write back and let us know if anyone you know has been criminalized and would like to prosecute. Also, anyone with legal advice to donate, I really need help obtaining the money I lost on the ticket and the computer repair.

ב- 8 באוקטובר המחשב שלי תוקן ע"י איש מקצוע מ- ZCS , בעלות של 650ש"ח. בערב, הגעתי לנמל התעופה בן-גוריון כשפני מועדות ללוס-אנג'לס, ארה"ב, בטיסה של AM 00:30 (טיסה מס' G219) דרך Stansted, , London, כדי להתחיל חודש של סיור-דוברות (speaking tour). עלות הכרטיס היתה 1037 דולרים, נרכש ב'ציון טורס', לאחר רישום ומסירת המטען עליתי לעמדת ביקורת דרכונים. מספר קציני בטחון הוציאו אותי מן התור והביאו אותי למשרדם, תוך שהם מסרבים לתת לי כל הסבר לפעולתם. הם החלו מקיימים סידרה של שיחות טלפון ושיחות פנימיות. חזרתי ושאלתי מדוע הם מעכבים אותי והסברתי להם שיש לי טיסה וקונקשן להספיק לתפוס. הם השיבו שאין הם מוסמכים לתת לי כל מידע. כאשר ליוו אותי במדרגות למטה, חשתי בעיניהם של אנשי הביטחון של השדה נועצים בי מבט והרגשתי מושפלת מאוד. אחד מעובדי השדה צעק "בוגדת" כאשר עברתי. נלקחתי למטה לחדר חקירות ונערך חיפוש מלא על גופי (ללא הפשטתי). הבודקים היו מנומסים אך סרבו להשיב לשאלותי החוזרות, דיברו בקוד ביניהם. שאלתי מי האחראי ומדוע אני מופיעה על רשימת האויבים שלהם, אך הם סרבו להגיב. הם חיפשו ביסודיות בתיקים שלי, הסתכלו בכל כרטיס ביקור עסקי, בכל דיסק, בכל מקל אוזניים ובכל עיפרון.
לבסוף פגשתי את הממונה. הם הודיעו לי שעליהם לקחת את המחשב שלי לבדיקה לגילוי חומרי נפץ ושהבדיקה תארך 24 שעות. אמרתי להם לעשות את הבדיקה בנוכחותי! שלוש שעות לאחר מכן, היא הודיעה לי שפספסתי את הטיסה שלי, "אני לא יכולה לענות לשאלותיך. אנחנו רק ממלאים אחר הוראות. את יכולה לשכוח מאתנו. את תחליטי מה לעשות עכשיו". איזה ברירה נתנו לי? אפילו כאזרחית לא יכולתי לדבר תחילה עם עו"ד או עם נציג מהשגרירות האמריקאית. הרכוש הפרטי הזה, שערכו הכספי כ- 1600 דולר בקירוב, הכיל את כל הנאומים שלי, המסמכים שלי, תוכנות, מצגות ב- powerpoint, מפות, מגעים ומידע חשוב שהיה נחוץ לי עבור הסיור, הוחרם ע"י המדינה ולא היה דבר שיכולתי לעשות. האישה הממונה על האבטחה באל-על אמרה לי להגיש תלונה על המחשב שלי ב"אבדות ומציאות" ברגע שאני מגיעה ללונדון (לא בלוס-אנג'לס!), ומסרה לידי טופס מודפס שכתוב בו:
"בגין אילוצים בטחוניים, ידרשו בדיקות נוספות. כתוצאה מכך, המשלוח של הפריט יתעכב. על מנת להשלים את ההליך, ברגע שאת/ה מגיע/ה ליעדך הסופי, פנה/י לדלפק "אבידות ומציאות" של חברת התעופה. מלא/י טופס סטנדרטי של "תלונה על מטען שאבד" וציין/י את הפרטים האישיים שלך, כדי שתוכל לקבל את הפריט המבוקש תוך מספר ימים. שמור/י את הקבלה, את/ה תדרש/י להציגה".

לא צויין כל מידע על הקבלה הזו, לא מס' פריט, מס' התייחסות או תאריך. למעשה, לא צויין כל מידע בנוגע לבדיקה שבוצעה במחשב שלי.

גבולות מטושטשים בין אל-על ואבטחה ישראלית עבור אל-על
החלטתי לשתף פעולה, מתוך הבנה שעלי להספיק להגיע לאירועים בארה"ב ולא יכולתי למחות על העיקול הזה באמצע הלילה ולקוות להשיג דבר. הם החלו בהליכים שלהם ושחררו אותי. בשלב הזה קציני הביטחון הרבו להתנצל ושלחו אותי דרך בקרת הדרכונים לאנשים חשובים. הם סידרו לי טיסה נוספת ל- AM 09:00, עם קונקשן מלונדון ללוס-אנג'לס. הם גם ניסו להכניס אותי לטרקלין הנוסעים במחלקה הראשונה בטיסת אל-על, לשתיית כוס תה, שכן, יהיה עלי כעת לבלות את כל הלילה בשדה התעופה. בכל אופן, אחרי שחיכיתי למעלה משעתיים, השעה היתה קרוב ל- AM 04:00, חברת אל על לא הסכימה לקבל אותי לאולם הנוסעים שלה. "אין להאשים אותנו בחוסר הנוחיות שלך, הביטחון הישראלי הוא זה שאחראי". המנהל האחראי על שדה-התעופה אכן הביא לי כריך ושתייה. היה לי קר מאוד לשבת באזור ההמתנה במשך הלילה. חשתי מפוחדת, מושפלת ופגועה. חשתי קורבן לטרור שמתייחסים אליו כאחד שמסייע לטרוריסטים, לא אחד/ת שסתם מתנגד/ת למדיניות של ממשלת שרון.

11 שעות אחרי שהגעתי לבן-גוריון, טסתי ללונדון. סמוך להגעתי, הלכתי ישר לאל על להגיש רשמית תביעה למטען אובד (כפי שהנחתה אותי לעשות ראש האבטחה הישראלית). הגענו קרוב ל- PM 2. לא היה אף אחד כדי להגיש דיווח באמצעותו, הדלפק היה סגור. לקח לי 10 דקות לבדוק זאת. בזמן הזה, פספסתי את טיסת הקונקשן שלי בלונדון דרך Virgin Atlantic. השער נסגר שעה לפני ההמראה, בשעה PM 2, ואני הגעתי לשער ב- PM 2:25 , להמראה של PM 3:05 ללוס-אנג'לס, היעד הסופי שלי. הטיסה הבאה היתה אחרה"צ. היה עלי להגיע לאירוע ביום שלמחרת ולכן הייתי מוכרחה לרכוש כרטיס נוסף דרך United כדי להגיע בזמן. הכרטיס הזה עלה לי 1200 דולרים.

הגעתי ללוס-אנג'לס ב- 10 באוקטובר. המטען שלי אבד, המחשב שלי הוחרם, גופי חש בחילה מכל המתח, תחושת עייפות ופחד. כיצד אני יכולה לתפקד באופן אפקטיבי בסיור- דוברות לאומי בלי הקבצים שלי או בלי בגדי? קיבלתי את המחשב שלי רק 5 ימים אח"כ, לא 24 שעות אח"כ כפי שהובטח לי בשדה התעופה ע"י צוות הביטחון. כאשר המחשב הגיע, הכונן הקשיח ניזוק באופן חסר אפשרות לתיקון. איבדתי את המידע הנחוץ לי. בזמן ששהייתי בארה"ב, מסרתי את המחשב לתיקון. תמורת 350 דולרים, מומחה טכני מניו-ג'רזי היה מסוגל להזמין כונן קשיח חדש ולהתקין עליו תוכנות מחדש, תוך שהוא מפרמט ומבנה מחדש את המחשב כולו.

התיקים שלי "אבדו" פעם אחת בטיסות פנימיות בתוך ארה"ב, הותירו אותי להבין שכעת איום לאבטחה של ישראל עושה אותי ליום לאמריקאים. ארזתי את כל חפצי לתוך תיק-גב והמשכתי בסיור-הדוברות שלי מבלי לשים כל מטען מתחת למטוס, כתזכורת לטיול הזה בארה"ב.

טסתי ללונדון לנאום בבית הנבחרים. בנמל התעופה של Stamsted בבוקר של ה- 7 בנובמבר, הגעתי מוקדם ב- AM 4 כאחד הנוסעים הראשונים הממתינים לטיסה של AM 8:10. פעם נוספת על הקו, תיחקרו אותי בנוסח סטנדרטי ואח"כ נעצרתי ע"י מערכת הביטחון של אל על ותוחקרתי ע"י ראש הביטחון, אדם בשם רון, בפני כל הנוסעים האחרים בקו. שוב, זו היתה חוויה משפילה מאוד. הוא הזמין אותי לחדר האחורי, אחרי כמעט שעה של הטרדה בפני הנוסעים בקו. הוא המשיך לומר לי שאינני יכולה לטוס לישראל עם המחשב שלי, אותו יש להטיס ל- (נמל התעופה) Heathrow לצורך בדיקה לאיתור חומרי נפץ. אלו היו ההוראות שלו, והוא לא יכול לומר לי מי נותן לו את ההוראות הללו. הוא גם לא הצליח לאתר מהאבטחה בבן-גוריון את ההוכחה שהיתה נחוצה לו שהמחשב שלי עבר בדיקה ממש בחודש שעבר. לכאורה, צוות הביטחון בישראל שכח לדווח על המספר הסדרתי וקוד השירות שאם היו ברשותו יתכן והוא היה נמנע מלהחרים לי את המחשב שוב, בפעם השנייה תוך חודש, בשהותי מחוץ לישראל. אחדים מאלה הן התעלמויות גסות מזכויות האזרח, אחדים הם לא יותר מאשר טיפשות.

אמרתי לרון ש"אני מסרבת למסור את המחשב שלי לביטחון באל על". הוא השיב, "אז אנחנו לא יכולים לאפשר לך לטוס לישראל. אלה הם החוקים שלנו".

בלית ברירה, נתתי את המחשב שלי לאל על, ונשבעתי לתבוע את החברה הזאת, ואת המוסד, כדי שזה לא יקרה לפעיל/ה אחרים לעולם.

שוב, המטען שלי נבדק באורח מקיף, ובמהלך הבדיקה אבדה לי סיכה קטנה לשיער, בעלת ערך סנטימנטלי עבורי. הבודקים היו חסרי זהירות ולא מאורגנים, הם בדקו את התיק שלי בידיים ללא כפפות. כרטיס הטיסה של Virgin Atlantic (X7000#) , מלונדון ללוס-אנג'לס, שלא השתמשתי בו נלקח מידי ע"י אחד מעובדי הביטחון של אל על שאמר שהוא צריך אותו, מכיוון שהם מקבלים הנחה בעבור החזרת הכרטיסים הללו! אחרי למעלה משעתיים וחצי של עיכוב, רון ליווה אותי למטוס, אני הייתי הנוסעת האחרונה שעלתה למטוס, והייתי בלי המחשב שלי, ובלי קבלה עבור מסירת המחשב. נאמר לי לדווח ל- "אבדות ומציאות" בשעת הגעתי לבן-גוריון. לאחר שכנוע, הצלחתי לקבל קבלה ידנית שנכתבה על פיסת נייר חלקה. חמישה ימים לאחר מכן המחשב שלי הגיע לביתי בירושלים.

"זו הודעת ביטחון. הנך מתבקש/ת להשגיח על המטען שלך. כל מטען שיימצא ללא השגחה יוחרם ע"י הביטחון".

המטען (שלי), שהיה תחת השגחתי הוחרם ע"י הביטחון.

המקרה הזה יטופל ע"י האגודה לזכויות האזרח בישראל. כדי לסייע למאבק בחוסר הצדק הזה לפני שזה עשוי לקרות להרבה עמיתים/ לחברים אחרים, אנא כתבו אלינו בחזרה וידעו אותנו אם מישהו שאתם מכירים עבר חוויה דומה ומעוניין להגיש תביעה. כמו כן, כל מי שיש לו עצה משפטית לתרום בעניין, אני זקוקה מאוד לעזרה בהשגת הכסף שהפסדתי בגין הכרטיס ותיקון המחשב.===

עד כאן, וסליחה על האריכות.
נראה לי שמי שמפחד, עוד לא התחיל לדעת כמה פחדו מוצדק.
חשוד 184387
למה לא נמסר שמה של פעילת השמאל? הרי אנשי הביטחון יודעים מי היא. למה היא מסתירה את זהותה, ומפני מי?
נאה דרשת 184389
ואתה, מפני מי אתה מסתיר את זהותך?
יחי ההבדל הקטן 184390
אני לא מספר ספורים ארוכים על התנכלות מרושעת מצד השלטונות. אני רק שואל שאלה פשוטה והגיונית.
ובכן?
יחי ההבדל הקטן 184391
נשמע לי הרבה יותר הגיוני להסתיר את שמך כאשר אתה מספר סיפורים ארוכים על התנכלות מרושעת מצד השלטונות, מאשר לעשות זאת כאשר אתה שואל שאלה פשוטה והגיונית.

לא שזה אומר שהסיפור אמיתי...
יחי ההבדל הקטן 184392
מכיוון שגם אני לא קיבלתי את פרטיה המלאים (ואני מסכים איתך שהייתי שמח לו נמסרו, אך זה שיקולה) אני לא מוסמך לענות בשמה, אלא רק לנחש.
רק רציתי לעדכן 193851
בינתיים נמסר שמה המלא, לצד עוד כמה שמות מלאים, שגם להם זה קרה.
מממ מעניין, האם יש גם איילים עם חוויות דומות?
More than twist in my sobriety 194039
חבל''ז לך.
הקהילה האיילית מלאה יותר מדי בכאלה ש''זה לא יקרה להם''.
לא יעכבו אותם כי הם שמאלנים (או ערבים, כאלה ממש אין באייל).
כמו ששום תכנית כלכלית לא תפגע בהם, ראה את מידת ההגנה השבעה על קפיטליזם פה, ומיעוט ההתייצבות בצד שכנגד.
מצא לך פורום אחר לזעזע בו. פה מדובר בקפטריה אוניברסיטאית רוויה חוכמולוגיות צינית (וסטודנטים בישראל, כידוע, לא עושים שום מהפכות). אם אתה באמת רוצה לזעזע פה, עשה איזה שגיאה דקדוקית או מתמטית, דבר שיעורר עד זעם את חמת הדייקנים והנקדנים פה שימהרו לפשוט את עורך, או שתנסה לכתוב פה בלשון סחבקית קהילתית (המותרת לחברים ותיקים בלבד), דבר שיגרום לתגובת מערכת עצבנית בצבע חום.
נסה ותיהנה.
More than twist in my sobriety 194088
וואו תודה, באמת אף פעם‏1 לא הבנתי מה זאת המילה הזאת שהיא אומרת בסוף המשפט בפזמון.

1 כאילו הייתי קטן, ומאז בכלל שכחתי מהשיר הזה.
רק רציתי לעדכן 194200
יש פעילי תעיוש בין קוראי האייל.
אם ישנם, שיופיעו 197362
היה מעניין לראות כאן מאמר משלהם.
כגודל היכולת לספור גודל מנת המשכל 195238
רק רציתי לעדכן (2) 197361
ויש גם כתבת המשך
ורציתי לשאול את ע' ראש השב"כ לענייני חיות הבר מתי הוא קיבל את גדעון עזרא לעבודה (אין לי ספק שזה הוא שקיבל אותו).
(ומצד שני, מה עשו לי חיות הבר שארמוז עליהן רמיזות כה לא מחמיאות).
אה, ברוך שובך 182328
תודה 182335
אנחנו מכירים?
  תודה • אלמוני בכחול
  אם כולם אומרים אז סימן שזה נכון. • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים