בתשובה להאייל האלמוני, 01/12/03 6:18
פרנסוא ויון 182801
שְׁמִי פְרַנְסוּאַ, וְהוּא לְבָז,
יְלִיד פָּרִיס עַל-יַד פּוֹנְטוּאַז,
וּבְחֶבֶל שְׁתֵי-אַמּוֹת אָחוּז
יִלְמַד גְּרוֹנִי מִשְׁקַל עַכּוּז.

זה מתוך "פגימות", ספר תרגומים מעניין מאוד של ויזלטיר. בהערות מוסבר כי השיר נכתב, כנראה, בשלהי 1462, לאחר שויון נאסר בעוון השתתפות בתגרה שבה נהרג אדם. הוא נדון למוות בתלייה וגזר-הדין בוטל יותר מאוחר (אך ככל הנראה לא מאוחר מדי). כמה משיריו מצאו את דרכם ל-"אופרה בגרוש", אחרי שעובדו בידי ברכט. ללמדנו, שוב, שאין חדש וגו'.

(אגב, למה אָ קמוצה נראית, אצלי לפחות, כאילו היא פתוחה?)
א קמוצה 182805
(עזבו, סתם גופן לא מוצלח).
אם אתה מתעקש 182912
במילה ''לבז'' עדיף שהבי''ת תהיה פתוחה.
במילה ''שתי'' יש להדגיש את התי''ו.
אם אתה מתעקש 182917
1. מדוע? לא כך הוא אצל ויזלטיר.
2. כמובן. נכשלתי במקלדתי.
אם אתה מתעקש 182918
לו היה זה קטע תנכ''י, היה קמץ במילה ''בז'' בסוף פסוק או באתנחתא. כאן זהו רק סוף השורה הראשונה.

אני מסכים שזו לא שגיאה של ממש ולכן כתבתי רק ''עדיף''.
שנייה, זה דווקא מעניין 182919
מה הכלל שאמור לומר כאן, תנועה גדולה בסוף פסוק, תנועה קטנה אחרת? והאם הפסיק לא משול לאתנחתא?
מה הוא קופייץ 182967
כאשר יש סגול או פתח בהברה מוטעמת באתנחתא או בסוף פסוק, הם הופכים פעמים רבות לקמץ.

למשל: "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי", "רֶגֶל תַּחַת רָגֶל".

בספרי אמ"ת - איוב, משלי ותהילים - תשתנה התנועה רק אם הטעם הוא "עולה ויורד" או סוף פסוק, או אם הטעם הוא אתנחתא ואין "עולה ויורד" בפסוק זה.

הכלל תקף רק במקרא, פרט למקרים נדירים, כמו "בורא פרי הַגָּפֶן". בעברית מודרנית אין משתמשים בכלל זה, אך מובן שלמשורר שמורה החרות לכתוב כראות עיניו. מכיוון שבכל "פסוק" משתנה התנועה רק בהפסקה העיקרית, מוטב היה להשאיר את ה"בז" בפתח.

ועוד הערה אחרונה: למרות מה שכתבתי, בתנ"ך תמיד יש פתח ב"לבז", גם כאשר היא מופיעה בסוף הפסוק או מוטעמת באתנחתא.
חבררררררר 182973
תודה - מוזר ומעניין.
למה התכוון המשורר 182943
(או המתרגם) במילים "והוא לבז"?
למה התכוון המשורר 182944
ובזים לו (רוחשים בוז).
למה התכוון המשורר 182945
אכן, וזה מסוג ההתפתלויות שמתרגם נדרש להן (גם "פונטואז" הוא כנראה "פונטואה"). אין לי את המקור בצרפתית, אך התרגום לאנגלית כנראה מצליח לשמור יותר טוב על הפשטות שבמקור.

I am the poet Francois
Born in Paris near Pontois
And through the rope my neck will guess
what is the true weight of my ass.

(מתוך:

מעניין שויזלטיר קצת חוטא כאן בקישוטים מיותרים-אולי, שזה בדיוק מה שעצבן אותו בתרגומיו של אלתרמן לבלדות של אנגליה וסקוטלנד, תרגומים שאני אישית מאוד אוהב.
בשבילך, אלון 182955
בתודה.
תודה *לך*! 182961
וסליחה לויזלטיר - דווקא התרגום לאנגלית לא מדייק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים