בתשובה ללודביג, 15/03/04 13:14
לא מסוגלת למצוא את היופי 205508
אתה מנסה להגיד שלא משתמשים באימייל?
לא מסוגלת למצוא את היופי 205537
בארגון המדינתי בו אני רשום ניתן לשחק גם בתחרויות email וגם באופן המסורתי יותר של מכתב רגיל (אחרי הכל שחמט בהתכתבות קיים עד כמה שידוע לי כבר מתחילת המאה ה 20, ואיפשר גם לחיילים במלחמה לשחק שחמט כך (ולא *במקום* מלחמה אמיתית) וגם לאנשים שגרים באזורים מרוחקים/כפריים), האופן בו אני בחרתי.
ניסיתי לברר עכשיו לגבי השתתפות בתחרות כזו בארגון הבינלאומי להתכתבות (ICCF - www.iccf.com), ושם הם מדברים על דרכים שונות אפשריות (post, email, fax, radio, telephone) כשמשום מה online לא מוזכר. אם הם יחזרו אליי מתישהו, סביר שבמקרה הזה אבחר באופציית ה-email, שכן לא יהיה לי כוח, סבלנות או כסף לשלוח מכתבים לכל העולם (ואתה יכול לשער את הטירטור כשמכתב הולך לאיבוד).

אגב, האדמיניסטרציה של הארגונים הללו זה הדבר הכי פחות יעיל שנתקלתי בו מבחינת תקשורת על כל צורותיה... תופעת הסנדלר במיטבה.
לא מסוגלת למצוא את היופי 205594
האמת היא שאני חשבתי שכל עניין השח בהתכתבות דעך עם הופעתן של התוכנות משחקות השחמט. קנה לך איזה פריץ או ג'וניור, מאגר נתונים טוב ומעבד חזק, תן להם כמה ימי "מחשבה" לכל מסע שלך, ואתה אלוף אוסטרליה. או לא?
היה לי דוד כזה בטלן 205639
אני מניח שמדובר במערכת מבוססת אמון, והבעייה מן הסתם קיימת גם כשמשחקים שח און-ליין בזמן אמת. פעם התמכרתי למשחק Scrabble און-ליין, ושם יש בעייה של שימוש נבזי בתוכנות למציאת אנגרמות ומילונים. מסתבר שהחשש הזה לא הופך את העסק לפחות פופולרי.
(בן-דוד שלי רצה לשחות, התכוונתי) 205640
לא מסוגלת למצוא את היופי 205684
אני יודע לבטח שאסור להשתמש באוסטרליה בניתוח מחשב להתכתבות snail-mail, אבל נדמה לי שמותר להתכתבות e-mail, אף שאיני בטוח. חוץ מזה, ייתכן שרוב הקהל המשחק שחמט בהתכתבות שייך ל"דור ישן" שמאותגר יותר מחשבית (הצעירים הרי מחפשים אקשן, כפי שאמר לי אחד מהם).
שאלה מעניינת בהקשר הזה היא האם מותר להשתמש במחשב רק לצורך שלב הפתיחה, ולמה לא בעצם גם לצורך עיון ב-DB של משחקי רבי-אומנים, שהרי לכאורה ניתן להשיג את זה גם כחומר ספרותי. השימוש הניתוחי האמיתי הרי מתחיל רק כאשר העמדה היא בלתי מוכרת.

לגבי מנועי שחמט.

התוכנה Fritz מאפשרת לטעון לתוכה מספר רב (בלתי -מוגבל כנראה) של מנועי שחמט (שכנראה צריכים לעמוד בדרישות מינשק מסויימות), בין היתר גם את המנוע של ג'וניור ואף אחרים (גרסאות שונות של Junior, Fritz, Hiracs, Shredder ועוד) ולהחליף ביניהם. אם נכנסים ל Playchess.com שזה קהילת ה-online של Fritz ניתן למצוא שם חדר אחד של Engines שבו ניתן להתחרות כתוכנה עם מנוע מסויים.
ותאמין או לא, זה מאוד מעניין לצפות במשחקים המתחוללים שם. לא התוצאה ולא המסעים צפויים כלל ועיקר.

אחד החלומות היותר גראנדיוזיים שלי זה להתפנות יום אחד למשימה הכבדה אך הנעלה של יצירת מנוע שחמט מצויין. זה נשמע לי אתגר ממש טוב לשילוב של מתכנת ושחמטאי (אבל אם איזה מתימטיקאי כאן מעוניין להצטרף למאמץ כזה, הוא יתקבל בברכה).
לא מסוגלת למצוא את היופי 205917
למה אתה מתכוון ב"יצירת מנוע שחמט מצוין"? בתגובה שלך אתה מזכיר כמה כאלה (כמו זה של Junior).

אם השילוב של מתמטיקה ושחמט מעניין אותך, אני ממליץ על מאמרו של Lewis Stiller מ- 1996, שכותרתו Multilinear Algebra and Chess Endgames. אפשר למצוא את המאמר בספר בשם Games of no chance שיצא בהוצאת MSRI (כרך 29).
מלבד הביבליוגרפיה המצויינת (בת עשרה עמודים), הוא נותן את סיכויי הנצחון בכל משחק של ששה כלים (כולל שני מלכים). למשל, מלכה וצריח נגד מלכה וצריח: הראשון זוכה בהסתברות 83%.
לא מסוגלת למצוא את היופי 205957
סליחה שאני מתערב, אבל יש לי שאלה: באיזה מובן כתבת *הסתברות* זכייה? שחמט הוא משחק דטרמניסטי, בעל עומק סופי ו"ידיעה שלמה", ולכן (כפי שמן הסתם ידוע לך הרבה לפני וטוב ממני) בכל משחק (לא משנה של כמה כלים), או שללבן יש אסטרטגיה מנצחת, או שלשחור, או שהשחור יכול לסחוט תיקו (משפט צרמלו). כשמספר הכלים קטן דיו, ניתן גם לחשב בפועל את האסטרטגיות הנ"ל, ונדמה לי שזה אחד הדברים ש"כחול עמוק" יודע לעשות. מה החמצתי?
לא מסוגלת למצוא את היופי 206035
הדטרמיניסטיות של המשחק היא לב העניין: מה הסיכוי שהמצב הוא "לבן זוכה", כשממקמים את ששת הכלים במצב (חוקי) אקראי?
לא מסוגלת למצוא את היופי 206285
תודה על ההסבר, הבנתי. שאלה נוספת (לכל השחמטאים שבקהל): מה זה בדיוק "מד הכושר" שהוזכר בדיון, ואיך מחשבים/מודדים אותו?
לא מסוגלת למצוא את היופי 206291
יש לך זמן וחשק? http://www.jaderiver.com/chess/ratings.html
לא מסוגלת למצוא את היופי 206306
שאלת שתי שאלות, הראשונה קלה, והשניה קשה.

מד כושר זהו דירוג מספרי שיש לשחקן שחמט, והמבטא את חוזקו היחסי.
לגבי איך מודדים אותו, זו שאלה קשה מפני שלכל מדינה יש מד כושר לוקאלי משלה, וזאת בנוסף למד-כושר של FIDE, ארגון השחמט העולמי (לא ממש בדקתי לגבי כל מדינה וייתכן שאני טועה בגדול, שכן אני מתבסס על מדגם של שתיים בלבד שאותן אני מכיר)

לגבי ישראל:
הנוסחה של הארגון הישראלי לשחמט שהיכרתי בעבר (פרשתי משחמט תחרותי לפני כחמש שנים) היתה משהו בסגנון:
New = Old + 12*r + 0.03(Opp - Old)
כאשר New זה מד הכושר החדש של השחקן
Opp זה מד הכושר הישן של היריב (לפני המשחק)
Old הוא מד הכושר הישן של השחקן (לפני המשחק)
כאשר r זה 1 אם ניצחתי, -1 אם הפסדתי ו 0 אם תיקו.

דוגמה: יש לי 100 נקודות מד-כושר מתחת ליריבי וסיימנו תיקו. אני מקבל 3 נקודות והוא מפסיד 3. אם הפסדתי אז הוא מקבל 9 ואני מפסיד 9. אם ניצחתי אז אני מקבל 15 והוא מפסיד 15.
היה חסם על הדברים האלה, משהו בסגנון של לא מקבלים/מפסידים יותר מ 10 או 12 נקודות על תיקו, וכן לא מקבלים פחות מחצי נדמה לי (אבל אולי יותר) נקודה על ניצחון, ולא מקבלים יותר ממשהו כמו 24 על נצחון, כך שמעל 300-400 נקודות הפרש בין יריבים לא מתחשבים כבר ביתר ההפרש.

בזמנו כאשר פרשתי, התחילו לצוץ תחרויות של קצבים קצרים בהרבה מאשר שעה וחצי לכל שחקן לשלושים מסעים ושעה נוספת ליתר המשחק (לכל שחקן), כמו שעה על שעה או אפילו קצבים של עשרים דקות לכל שחקן (בניגוד למשחק בליץ שמהווה חמש דקות לשחקן, לא מאלץ רישום מסעים, ובד"כ גם לא נחשב לצורכי מד-כושר, אבל לא אתפלא אם גם זה כבר השתנה). עד כמה שאני זוכר במשחקים הקצרים יותר הקבועים בנוסחה שונים, ומאפשרים לקבל פחות ניקוד.
אגב, אני רואה את התקצרות הקצבים המגמתית ורבת השנים בשחמט כחלק ממגמת ההתמסחרות/פופוליזציה/פפסיזציה/MTV הכללית יותר, שפגעה כמובן במקרה הזה ברמת המשחקים.

בלתי מדורג בישראל מתחיל ממד כושר 1450 (לפחות ככה זה היה בעבר) ונחשב לדרגה שישית (שזו מעין דרגת דמה), ואז מתקדם ל 1520 (דרגה חמישית), 1630 (דרגה רביעית), 1740 (שלישית), 1850 (שניה), 1960 (ראשונה), 2070 (מועמד לאמן), 2180 (מועמד בכיר לאמן), 2290 (אמן) ו 2400 (אמן בכיר). אין דרגות כמו אמן בינלאומי ורב-אומן במסגרת הסולם הישראלי. ברגע שעוברים סף נקודות מסויים מוענקת הדרגה, אך אם יורדים מסף זה מתישהו אחר-כך היא לעולם אינה נשללת (אף שמן הסתם גם לא נתקדם לדרגה גבוהה יותר).

לגבי פיד"ה - אני לא סגור על הפרטים, אבל גם ההתקדמות במד הכושר וגם מתן הדרגות (אמן פיד"ה, אמן בינלאומי, רב-אמן) שונים בשיטתם. נדמה לי שזה פר תחרות בדרך-כלל ומבוסס על תוצאות השחקן כנגד מספר אנשים בעלי דרגות מסויימות (או שאולי כנגד ממוצע מד-כושר כלשהו). יש להם משהו שנקרא ציון ראשון לרב אמן, ציון שני לרב אמן וציון שלישי זה קבלת הדרגה, כך שזה מורכב יותר מרק סולם נקודתי. כמו כן, צריך להשתתף בתחרויות למד כושר בינלאומי, שלא כל אחד בעל מד-כושר לוקאלי יורשה להיכנס אליהן, ואלה מסווגות על-פי חוזקן (ממוצע מד הכושר של השחקנים). אישית יצא לי רק פעם אחת לשחק בסוג כזה של תחרות, עזרה לכך קצת פרוטקציה מראש המועדון, והייתי בפירוש "זנב לאריות" במקרה זה.

לגבי אוסטרליה, לא ממש הבנתי איך הולכת הנוסחה (זו בכלל מדינה מוזרה), אבל התרשמתי שמד הכושר הלוקאלי הוא נמוך בהרבה מזה שמונהג בישראל, ודומה ברוחו למנטאליות האוניברסיטאית הרווחת שם (כאן?!) של לא להעניק ציונים מעל 90. השחמט, שבניגוד לישראל לא נחשב באוסטרליה (ארץ הספורט) לספורט, במפתיע אינו מאוד מפותח, והרמה היא כזו שכנראה באוסטרליה היה לי סיכוי לו באמת רציתי בכך, להיות אחד היותר טובים, באופן יחסי כמובן.
חן חן על ההסבר המפורט 206313
שחקני שחמט בחרוזים 206367
אם יורשה לי להוסיף משהו על מד הכושר, מנקודת מבט מתמטית. אם לכל שחקן יש ציון-כושר מסויים, סביר להניח‏1 שהסיכויים של A לנצח את B תלויים רק בהפרש בין הציונים שלהם. (כמובן שאם הציונים קרובים, איננו מניחים שהשחקן החזק יותר ינצח תמיד את החלש; אם הוא "חזק יותר", זה פשוט אומר שהסיכויים שלו לנצח גדולים מחצי).
ביתר דיוק, מניחים שהסיכוי של A לנצח את B שווה ל-
1/(1+10^(d/400))
כאשר d הוא ההפרש בין הציונים (המספרים 10 ו- 400 כאן הם שרירותיים, והחלפתם באחרים תמתח או תכווץ את הסקלה).

אפשר לשערך את הכושר של כל שחקן על-פי סדרה ארוכה של משחקים עם שחקן יציב (כגון תוכנת מחשב). בפועל, שחקנים משחקים זה מול זה, ומשפצים את הציון שלהם בהדרגה.
הנוסחאות שלודביג הביא למעלה נגזרות בדיוק מן המטרה הזו: אם השחקנים ישחקו אינסוף משחקים, הציונים המחושבים שלהם יתכנסו לציון האמיתי (בהנחה שיורידו את מקדמי השינוי בהדרגה לאפס).

הצעד הבא: ליישם מנגנון דומה באייל.

1 it makes sense to assume ולא it is reasonable to assume
לא מסוגלת למצוא את היופי 206044
לא התכוונתי ליצירת מנוע בהכרח שיותר טוב מאלה שהזכרתי. אני לא כזה יומרני (לצערי?!).

התכוונתי למשהו ש-
א. יהיה יותר חזק ממני (אני בסה"ך חובב - מד כושר בסביבת 2100 אם זה אומר לך משהו).
ב. אולי גם יוכל להיות במידה ניכרת חזק ממני (נניח אומן) ומי יודע, אולי אף יותר...

בקיצור, מעבר לאתגר של בכלל לבנות משהו שיכול לשחק שחמט, אני גם רוצה:
א. לנסות ולבחון כיצד אינטואיציות שלי לגבי שחמט והערכת עמדה באות לידי ביטוי.
ב. כיצד תיכנות יעיל ואלגוריתמים יעילים משפיעים.
ג. ליצור משהו ברמה טובה באופן אבסולוטי, ומצויינת באופן יחסי אליי.

תודה על ההפניה אל המאמר - קיטלגתי זאת. אם וכאשר הפרוייקט הזה יהפוך לרציני לגביי, אשב ואקרא הרבה חומר מתימטי ואחר על הנושא: בינה-מלאכותית, טכניקות כמו Branch & Bound, היוריסטיקות שונות להערכת עמדה סטאטית ועוד.

ל - Fritz אגב יש איזה feature של "בניית סיומים", שיודע לקחת מספר רב של סיומים בעלי מירכב (יש מילה כזאת?) כלים מסויים בדומה למה שכתבת וליצור עץ אסטרטגיה אופטימלית. ביצעתי את זה, וזה דורש ממנו בחלק מהסיומים המון זמן עיבוד (וגם נפח) לבצע את כל האיטרציות הנדרשות פר סיום; אבל הוא אמור להיות עכשיו מסוגל לא לחשוב כלל ולשחק אופטימאלית בהם.

לבסוף, שמעתי פעם שישנה הוכחה לגבי שחמט שיש אסטרטגיית ניצחון לאחד הצדדים (ולא תיקו, כמו באיקס-מיקס-דריקס), אלא שלא יודעים איזה צד או מהי האסטרטגיה. זה נכון? אם כן, נראה לי די ברור אינטואיטיבית וסטאטיסטית שהלבן הוא זה שאמור לנצח.
לא מסוגלת למצוא את היופי 206098
2100 אומר שאתה אמור לנצח חובבים חזקים למדי (עם מד כושר 1700) בערך 91% מהזמן. גם כן חובב...

אם אתה רוצה לעסוק בתכנון מנוע משחק, אולי כדאי להתחיל במשחק פשוט יותר (אולי גרסה של שחמט על לוח 5*5?).

לגבי המשפט, ראה תגובה 99226. יש אסטרטגית נצחון רק אם מחשיבים כל מצב תיקו כנצחון לאחד הצדדים (באופן קבוע מראש). במצב הנוכחי, נראה לי סביר שלכל צד יש אסטרטגיה שיכולה לכפות תיקו.
לא מסוגלת למצוא את היופי 206147
לגבי המשפט - אתה מדבר שם על משפט כללי יותר, בעוד אני מתכוון למשהו ששמעתי ספציפית לשחמט, שלא מספח תוצאות תיקו לאחד הצדדים, אלא טוען במפורש שלאחד הצדדים במשחק יש ניצחון. יכול להיות שזו רק שמועה ועורבא-פרח. אני אנסה לשאול את זה ששמעתי זאת ממנו במקור, אבל זה היה לפני כעשר שנים והזיכרון שלו גם ככה לא משהו...
לא מסוגלת למצוא את היופי 206149
(סליחה שאני מתפרץ) יש דוגמאות יפות‏1 למשחקים בהם אפשר להוכיח שהלבן (או השחור) זוכה בלי שיודעים לתאר אסטרטגיה מפורשת, אבל אני מאוד מאוד אתפלא אם אפשר לעשות זאת לשחמט.

1 למשל Chomp הידוע גם כמשחק של גייל.
לא מסוגלת למצוא את היופי 206105
תירוץ מצויין לשטוח כמה הגיגים לא מעובדים שיש לי לגבי משחק השחמט ומשחקי אסטרטגיה דומים:

כבר הרבה זמן שאני משתעשע ברעיון לנסות לבנות מודלים פשוטים למשחקי לוח.

ראשית, אני מציע את הפיתוח בהופכי של הטיפשות
(inverse stupidity expansion)
בו מתחילים בקירוב ששני השחקנים מבצעים מהלכים חוקיים אקראיים לגמרי. אפשר לשאול מה מספר הצעדים הממוצע עד לניצחון, מה הסתברות של כל צד לנצח וכולי.
בשלב השני, מניחים שכל צד יכול לנתח מהלך אחד קדימה, ובוחר את הצעד אקראית על פי משקל התלוי ב"תועלת" של הצעד. אחר כך ממשיכים באופן נישלט, עד שבגבול מקבלים שני שחקנים רציונליים לגמרי.
אני משער שרק בגבול הטפשות האינסופית יהיה פיתרון סגור.

הרעיון השני שאני מציע הוא רעיון "שח בשדה ממוצע"
(Mean field chess)
בו מניחים שבכל מקום בלוח כל הכלים קיימים בהסתברות מסויימת, וצריך להגדיר דינמיקה ( על בסיס חוקי השחמט) של זרימת הסתברויות. למשל , בתור של הלבן, ייתכן והמיקום המסתבר ביותר של הפרש הלבן מאיים על המיקום המסתבר ביותר של הרץ השחור. מחליטים על הסיכוי למהלך כזה, ומעדכנים מחדש את ההסתברויות.

יש לי עוד כל מיני הרהורים בנושא, אבל אלו העיקריים.
לא מסוגלת למצוא את היופי 206115
אני מנסה להבין את המודלים ואת מטרותיהם, אז הנה כמה שאלות לא מעובדות...

במודל הראשון נראה שאתה מניח איזושהי פונקצייה המעניקה ציון ללוח נתון, ומשתמש בפונקציה זו לצורך חישוב ה"תועלת" של צעד. פונקציות כאלה לא כל כך לנסח, כמובן, ובחירות שונות יניבו כנראה התנהגות אחרת (כמותית, אולי לא איכותית) של המודל.

* מדוע אתה מעדיף אסטרטגיה מעורבת בה המהלך נקבע אקראית (עפ"י התועלת) על-פני אסטרטגיה שבה השחקן בוחר את המהלך הטוב ביותר (אחרי שבדק N מסעים קדימה)?

* כשכתבת "ממשיכים באופן נשלט" התכוונת שמאריכים צעד צעד את כושר ההסתכלות-קדימה של השחקנים? אתה מנסה לראות אם יהיו "מעברי פאזה" בהתנהגות כתלות בפרמטר הזה? בהחלט מעניין לבדוק זאת (כי זה נהייה כמובן קשה מאוד די מהר אם לא מתחילים לבצע גיזום אגרסיבי), אבל לעניות דעתי הפרמטר של "כמה מהלכים קדימה השחקן מסוגל לחשוב" הוא לא הפרמטר המרכזי בהבנת אסטרטגיות של שחקנים.

על המודל השני אני אחשוב עוד קצת... מקורי מאוד, בכל אופן.

דיסקליימר: אני שחקן שח חלש למדי (אבל יש לי תירוץ).
לא מסוגלת למצוא את היופי 206135
מה התירוץ ( לי אין, ולא שיחקתי שח מאז שהייתי בן עשר)?

אני לא ממש בטוח שהצעתי את הגישה הסיסטמטית ביותר, סתם מחשבות אקראיות. אני לא מצפה למעברי פאזות בהכרח (אם כי, ראה בהמשך), אני רק מחפש פארמטר קטן בבעיה. מטרת המודלים זה לספק דרך לחשוב על בעיות כמו מספר מהלכים ממוצע של משחק וכולי.

דרך אחרת לנמק את הבחירה שלי היא להניח שהשחקנים האידאלים ( רציונליים ואינטלגנטיים) יושבים בתוך תנור עם טמפרטורה משתנה - בטמפרטורה גבוהה, הפעולות שלהם אקראיות לגמרי, וככל שהטמפרטורה יורדת הם נהיים יותר ויותר רציונליים עד שהמשחק נהיה דטרמיניסטי כמעט לגמרי. ידוע בפיסיקה שגבול הטמפרטורה הגבוהה הוא קל לפיתרון ופיתוח הפרעתי בהופכי של הטמפרטורה הוא די שימושי. אולי באמת ברמת רציונליות מסוימת והלאה יש מעבר פאזה בו ENDGAMES נפתרים דטרמניסטית?

מכיוון שמעולם לא השקעתי עבודה רצינית בנושא אני לא מרגיש שאני יכול להגן על טענות ספציפיות, רק רציתי להציג את הרעיון המעורפל שיש לי של ניתוח הסתברותי של משחקי איסטרטגיה. אם מישהו רוצה להמשיך לדון בנושא , ואולי לעשות משהו יותר רציני, אשמח לשמוע ( תשובות בדוא"ל).
לא מסוגלת למצוא את היופי 206139
משהו כמו Simulated Annealing, אם כך? אני לא בטוח אם אפשר באמת לנתח את המודל הזה (או אפילו אם זה המודל הנכון ל"טמפרטורה"), אבל יהיה נחמד לחשוב על כך. מן הסתם בתנור מספיק קר כל המשחק ייפתר דטרמיניסטית, לא רק משחקי-סיום... אגב, דווקא במשחקי סיום הפרמטר של "מספר צעדים קדימה" לא נראה לי מתאים במיוחד.

(גם אני לא שיחקתי שח מאז שהייתי ילד, והתירוץ שלי הוא שיצאה לי הרוח מהמפרשים אחרי שאבי המשיך להביסני בקביעות גם אחרי שאיבד את מאור עיניו. זה בטח סתם תירוץ לעצלנות, אבל אולי גם לך לקח להורים - ייתכן שבאמת כדאי להפסיד בכוונה מדי פעם...)
שחמט בגבול של פרש כדורי 206145
לא, פיתוח בהופכי של הטמפרטורה‏1 אינו SA ( למרות ששניהם קשורים למכניקה סטאטיסטית).

אני מאמין שהמודל בגבול של אינסוף טיפשות, אולי לא פתיר, אבל נוח מאוד לסימולציות‏2. אני גם מאמין שמידע על התפלגויות של אורכי משחקים במודל כזה יכולים לספק כיוון למשחקים אמיתיים. במדע נהוג להציע מודל פשוט ללא "אינטראקציות" בשלב ראשון כדי שיהיה קו בסיס לסטיות ממנו. אני לא בדיוק יודע איך להכניס "קצת" אינטלגנציה למשחק, ברור שיש כמה אופציות וחוקר רציני היה יכול לעשות כאן עבודה יותר טובה.

1 נסה פה ( פרק 5) http://stp.clarku.edu/notes/

2 אולי עם מספר אילוצים פשוטים כדי למנוע "פט" ע"י חזרות של אותם מהלכים.
שחמט בגבול של פרש כדורי 206148
(מקבל את הנזיפה, למרות שב"כמו" התכוונתי רק כמשל :-) )

אני גם לא יודע איך להכניס "קצת" אינטליגנציה למשחק, אבל יותר חשוב לי להבין אילו שאלות אתה בעצם מנסה לחקור. איך נראות אסטרטגיות טובות? מה סיכויי הזכייה / תיקו של הלבן?

אני קצת סקפטי, כי אם ניקח משחק מנותח במדוייק כמו Nim, נראה שה"עסק האמיתי" קורה רק כשמנתחים את המשחק המדוייק עם אפס טיפשות; אפשר לשחק גם Nim באקראי, אבל אני לא בטוח שבמודל כזה עם רמת טיפשות דועכת תצליח לעלות על הלב האמיתי של המשחק (סכום-נים).

לגבי ‏2, לא נראה לי שצריך לאלץ: "פט" ע"י חזרה על מהלכים זה לא משהו פסול, והסיכוי שזה יקרה באקראי הוא זניח אלא אם זה ממש מאולץ, ואז פט הוא באמת ובתמים תוצאת המשחק.
שחמט בגבול של פרש כדורי 206162
אני לא בטוח שאני יודע מה בדיוק אני רוצה לחקור כאן, בשלב ראשון אני רוצה להציע נקודת מבט אחרת על המשחק ולהתייחס למשחק איסטרטגיה כ"הפרעה" של מהלך אקראי עם אילוצים.

בשלב שני אני מעוניין לענות על שאלות כמו: מה ההסתברות שלבן ינצח? מה קורה כשמוסיפים אינטלגנציה? האם השינוי בהסתברות הוא לכיוון שנצפה במשחקים אמיתיים? האם משך המשחק מקיים איזה חוק דעיכה מעניין? האם משחקים אמיתיים מקיימים אותה התנהגות איכותית? אולי אם ימדדו "משך" של משחקים לפי מספר הכלים ולא לפי מספר הצעדים יתקבלו תוצאות שונות?

בעניין נים, זה דוגמה מצויינת - נים הוא משחק פשוט עם "שמורה" ולכן מנתחים אותו בשיטות סטנדרטית. שחמט הוא משחק אולטרא מסובך ואולי יש לטפל בו בשיטות סטאטיסטיות ( אני מזכיר לך את הדיון בנושא של מטריצות אקראיות ). אז לא תדע מה האסטרטגיה המנצחת בכל מצב- אז מה. עדיין תבין משהו עמוק על דינמיקה של משחקים שהם "כמו שחמט" אם לא על השחמט בעצמו.

בדיון אחר באתר זה היצעתי לחקור את תורת המספרים באופן דומה, אולי זה יכול להמחיש לך את המוטיבציה (בפתיל שמתחיל בערך כאן תגובה 149542).

ובעניין הפט - במשחק בין שני מורונים, הסיכוי שזה יקרה בפועל הוא בכלל לא קטן לדעתי. אם זה (נגיד) אחד למאה בכל זוג מהלכים ויש כעשרים מהלכים במשחק, זה נהיה מאוד משמעותי.
שחמט בגבול של פרש כדורי 206275
כמה ספקולציות:
א. נראה לי שמשחק שחמט אקראי לגמרי ייתן התפלגות שווה של ניצחונות בין הלבן והשחור. אני גם מנחש שכמות התיקו תהיה גדולה יותר מכל אחד מהם.
ב. אורך משחק אקראי יהיה לדעתי גדול מהממוצע וארוך במיוחד, בוודאי יותר מ 20 מסעים.
ג. לא הבנתי מההתכתבות כאן אם אתם יודעים את חוק החזרה על מסעים לאשורו. אם כן, אז אני מתנצל מראש על המיותרות. החוק אומר שעל עמדה לחזור מתישהו במהלך המשחק (לא בהכרח ברציפות) 3 פעמים. (ויש לשים לב שעמדה מוגדרת לעיתים כיותר מאשר מצב הכלים על הלוח, שכן אם מלך זז וחזר, עכשיו אסור כבר להצריח, או למשל, הפעם הראשונה בה מותר להכות דרך הילוכו, היא גם היחידה בה זה מותר).
דרך אגב, תיקו אפשרי נוסף בשחמט (מלבד חזרה על מסעים ופט) הוא זה של 50 מסעים ללא הכאת כלי או זיזת רגלי (שכן הכאת כלי או הזזת רגלי הם מסעים שמבטלים את אפשרות היווצרות העמדות שהיו בטרם זה התרחש).

למי שמעוניין, החוקים המלאים הרשמיים מצויים כאן:

שחמט בגבול של פרש כדורי 206354
אתה צודק שאני זוכר במעורפל בלבד את חוקי החזרה, תודה על הפירוט.
באשר לאורך המשחק, די ברור לי אינטואיטיבית שבמצבי סופמשחק ייקח הרבה יותר מהלכים למורונים לסיים משחק, ולו בשל הסיבה שהם יתברברו על כל הלוח, במקום להתמקד. ייתכן שצריך להכריז על סיום הסימולציה כאשר יש פחות ממספר מסויים של כלים, או לחילופין, לא לספור כמהלכים התברברויות אקראיות בסופמשחק. בגלל זה הערתי למעלה שאולי צריך למצוא מדד אחר לאורך משחק ( נניח מספר הכלים).

קראתי פעם שמשחק שח "טוב" לוקח בערך 50 מהלכים.
שחמט בגבול של פרש כדורי 207585
בקשר ל א-
מה הסטאטיסטיקה המקובלת(נניח בתחרויות)? לבן זוכה בדרך כלל?
שחמט בגבול של פרש כדורי 207639
לבן זוכה באחוזים גבוהים יותר, אבל אין לי מושג מה אלה בדיוק (60-40 אולי??) - אחת האפשרויות זה אולי לקחת את 50 השחקנים החזקים ביותר בעולם ולבדוק את חלוקת נצחונותיו של כ"א מהם ל-לבן/שחור.

נקודות נוספות שיש להתייחס אליהן:
באופן ברור יש חשיבות לפתיחות השונות המשוחקות (ובחלק מהמקרים התיאוריה היא יותר מ - 20 מסעים (על כל הווריאנטים ותת הווריאנטים השונים)), והסטיטסטיקות שונות בתוך כל אחת מהן. ייתכן שברבות הזמן הפתיחות והווריאנטים שמניבים תוצאות טובות יותר, משוחקים יותר (ואז, שוב, מנותחים יותר). מצד שני, בדרך-כלל לרוב השחקנים יש רפרטואר מסויים של פתיחות שאותו הם בוחרים לשחק no matter what.

אני בסה"כ מעלה את כל זה כדי לציין שיש צורך להשקיע מחשבה כדי לנטרל גורמים שיפריעו לסטטיסטיקות נכונות ולחוק המספרים הגדולים. בכל מקרה, אם זה מאוד מעניין אותך, אתה מוזמן לבדוק את הנושא ב-

הפעלתי את ה- feature של ה- statistics על העמדה הראשונה של לוח השחמט וזה נתן:

White Won: 38%
Black Won: 29%
Draw: 33%

אם מתעלמים מהתיקו זה יוצא: 56.7-43.3
אם מצרפים את התיקו גם ללבן וגם לשחור: 53.4-46.6

אז אולי לא הייתי כזה רחוק בניחוש הראשוני... (והאמת שהתפתתי לנחש 55-45)
שחמט בגבול של פרש כדורי 207642
תודה, ושאלה עקומה לגבי שח- נניח שנותנים לשחמטאי לוח מאמצע או סיום משחק, אבל במקום שחור לבן יש שני צבעים אחרים, האם אפשר לנחש בדיוק טוב איזה צבע היה לבן במקור?

ושאלה נוספת- האם פעם ניסו מבחן טיורינג לשח: מראים משחק בין אדם למכונה ומבקשים מהצופה לנחש מי האדם ומי המכונה?
שחמט בגבול של פרש כדורי 207653
שאלה יפה. אני חושב שבחלק גדול מהמקרים מומחים לשחמט, ובעיקר לשחמט ממוכן, יודעים לזהות את התוכנה עפ"י הסגנון. בדו-קרב האחרון של קספרוב עם מחשב, ציינו כמה פרשנים שמהלכים מסויימים של המחשב נראים "אנושיים" - וזאת היתה, כמובן, מחמאה.

אנקדוטה מאליפות העולם הראשונה למחשבים (אי שם בתחילת שנות ה 70, כמדומני): אחד המחשבים הגיע לעמדה זכויה - מט בשלושה מסעים - ובגלל תקלת תוכנה הסתפק בתיקו ע"י חזרה על מסעים. הסתבר שהמחשב זיהה את המט, והעמדה עם "מט בשלושה" היתה טובה בעיניו כ"כ שלא היה איכפת לו להחזיק בה לנצח :-)
שחמט בגבול של פרש כדורי 207678
ניג'וס קטן:
מישהו פעם אמר לי שצריך לומר "עמדה זוכה" (אף שהרבה שחמטאים משתמשים בצורה שכתבת).
בהקשר של מה שאמרת, נדמה לי שהיתה איזו האשמה בזמנו באותו קרב מפורסם של "כחול עמוק" (או מה שלא יהיה שמו האחרון), שמסעים מסויימים שלו (שכנראה בוצעו לאחר חידוש המשחק ובעמדה קריטית) לא באמת היו שלו ותוכנתו לשם ע"י אדם. כנראה החשד אכן נבע בגלל שינוי סגנון (כשאני מחשיב "אנושי" כעוד סוג של סגנון) - אבל אני לא מצוי בפרטי הוויכוח הזה, ואני גם לא בטוח מה היתה בסוף המסקנה או האם היתה אחת כזאת קונקלוסיבית (במילים אחרות, האם באמת "המחשב רימה", או שזה היה תירוץ בלבד של קספארוב להפסדו).
שחמט בגבול של פרש כדורי 207688
על ההערה הדקדוקית שלך אני יכול רק להגיד שבעיני הזוכה או המפסיד הוא האדם, לא העמדה, אבל אשתדל לקבל עלי את הדין ולהיטיב את דרכי.

על עניין העירוב של בני אדם כעזרה למחשב לא שמעתי. אולי הטענה היתה שהמחשב המשיך לחשב גם בשעות ההפסקה (הניח כל מיני הנחות לגבי המסע הסודי או התשובה עליו?) - ואז זאת לא טענה על חריגה מכללי התחרות, שכן מותר בהחלט לעשות זאת, אלא לכל היותר על ניצול "לא הוגן" של יתרון קטן שיש למחשב בכך שאינו זקוק לשעות שינה ושאר ירקות. חוץ מזה, אא"ט בהפסקה מותר לקספרוב להיעזר במחשב, אז למה שיהיה אסור למחשב להיעזר בבני אדם?
שחמט בגבול של פרש כדורי 207701
בינתיים רק מצאתי את הדבר הבא (אבל כבר 4:30am ואני עייף כמו קספארוב בקרב האחרון, אז לא ממש חיפשתי בדקדקנות):

Kasparov, meanwhile, put on a display of dismayed bad sportsmanship and moved off stage to salve his wounds with the $400,000 loser's purse. He intimated that the computer had had some kind of human assistance and talked darkly about "mysteries."

We doubt that. But more impressive is Kasparov's constant complaint that the match was imbalanced: While the Deep Blue team could study all of Kasparov's matches, he saw none of his opponent's games. (If that sounds trivial, know that grandmasters routinely train by examining opponent's games.)

מ- http://whyfiles.org/040chess/main1.html - בטוח יש מקורות יותר טובים.

לילה טוב,
לודביג
שחמט בגבול של פרש כדורי 208226
מישהו יודע לספר על מצב העניינים הנוכחי של תוכנות מחשב למשחקים שאינם שחמט? האם יש תוכנות שיודעות לנצח כל אחד בדמקה ובשש-בש? יש בכלל תוכנות רציניות שמשחקות פוקר?
דמקה בגבול של פרש כדורי 208232
Marion Tinsley החזיק בתואר אלוף העולם בשחמט במשך 45 שנה (!), עד 1994 (הוא נפטר שנה אחר-כך). בכל אותו זמן הוא הפסיד בשבעה משחקים.
שני האחרונים היו ב- 1992, כאשר הוא שיחק מול הטוען הרשמי לכתר: תוכנת הדמקה Chinhook (וניצח 4:2 עם 33 תוצאות תיקו). ב- 1994 התואר עבר לתוכנה, כאשר לאחר שש תוצאות של תיקו, Tinsley ויתר על המשך ההתמודדות (מסיבות בריאותיות).

Chinhook מנתחת 20 מהלכים קדימה בכל מצב, ומחזיקה בבסיס נתונים הכולל את כל המצבים בני שמונה כלים או פחות על הלוח.
דמקה בגבול של פרש כדורי 208233
תיקון טעות: דמקה ולא שחמט.
דמקה בגבול של פרש כדורי 208307
קראתי פעם שבדמקה 8X8 כבר העסק די סגור, ושעכשיו מתחרים בלוחות 10X10. מישהו יודע משהו על זה?
דמקה בגבול של פרש כדורי 208356
זו נקראת הגרסה ה"בינלאומית", והיא נפוצה בסקנדינוויה ומדינות ברית המועצות. לא ידוע לי על פתרון מלא של דמקה בלוח 8x8, אם כי אנחנו לא רחוקים מזה.
דמקה בגבול של פרש כדורי 208572
אגב, נראה לי שתוצאת פתרון כזה תהיה "תיקו", בדומה לאיקס-מיקס-דריקס.
במיוחד לנוכח העובדה שחוקי הזזת "מלכה" או "דמקה" במשחק האמיתי, בסה"ך מאפשרים לה לזוז גם אחורה (צעד אחד בכל פעם), וגם אין דבר כזה "שרוף" (כלומר החוקים האמיתיים הרבה יותר קונסרבטיביים - ואפילו בחוקים על-פיהם משחקים לעיתים בישראל נראה לי שהתוצא בין שחקנים טובים הוא תיקו רוב הזמן (אבל זו רק ספקולציה, למישהו יש סטטיסטיקות?)).
דמקה בגבול של פרש כדורי 455776
תגובה 452792
דמקה בגבול של פרש כדורי 208322
שאלה: Chinhook זו התוכנת דמקה שנבנתה כתוכנה חלשה המסוגלת ללמוד מטעויותיה עד שהגיעה לרמתה הנוכחית?
דמקה בגבול של פרש כדורי 208323
שחמט בגבול של פרש כדורי 208324
לא יודע לגבי שש-בש ופוקר, אבל נראה לי שניתן ליצור אלגוריתם דטרמיניסטי מבוסס הסתברויות, כפי שכבר עשו ל- BlackJack (כלומר, האלגוריתם הוא דטרמיניסטי, אבל הוא נבנה על-סמך חישובי הסתברויות).

כידוע, למשחק "ארבע בשורה" כבר יש פתרון סגור, לפיו זה שמתחיל מנצח (ע"י לשים בטור האמצעי אם אינני טועה, כאשר על כל אפשרות אחרת יש ניצחון לשני). שמעתי שהפתרון של המשחק היה תיזה שמישהו כתב.

נדמה לי שגם למשחק אותלו (או Riversi) יש פתרון.
שחמט בגבול של פרש כדורי 208357
נדמה לי שאתה טועה בקשר לרוורסי.
שחמט בגבול של פרש כדורי 208570
בהחלט יכול להיות...
בילדותי היה לי ריוורסי באדיוקט כמדומני, כך ששיחקתי בזה המון כילד, עד אשר ניצחתי קבוע את המחשב.

בהתבגרי שיחקתי עם תוכנה אחרת והיא תמיד מנצחת אותי וכמעט בלי לחשוב.

מתוך שחצנות הינחתי שזה ככה בגלל שהיא משחקת משחק מושלם (ולא בגלל שאני לא כזה טוב כמו שהיה נדמה לי). אבל ברצינות, למה שיהיה כל-כך קשה למצוא אלגוריתם מנצח לריוורסי? אפילו ב- brute force?
שחמט בגבול של פרש כדורי 208576
קדימה.

(התוכנה שאתה מדבר עליה נקראת Zebra?)
שחמט בגבול של פרש כדורי 208580
רק קדימה.

(כבר ציינתי שיש לי זיכרון רע?)
לא זוכר :-) 208587
שחמט בגבול של פרש כדורי 208354
כבר בשנת 79 אלוף העולם בשש-בש (איטלקי אחד ששמו אינו זכור לי) נוצח בתחרות ראוה ע"י תוכנת מחשב. היה על זה מאמר בסיינטיפיק אמריקן.
שחמט בגבול של פרש כדורי 208573
היו איתי כמה בצבא שהיו אוכלים את האיטלקי הזה בלי פרמזן.
שחמט בגבול של פרש כדורי 207672
א. כמו שציינתי אני רק שחמטאי חובב; ככל שהשאלה הופכת ל"ייצוגית" יותר ככה אני פחות מוסמך לענות עליה, שכן ההפרש בין כשרוני, זכרוני, חשיבתי והבנתי השחמטאיות לבין כאלה של שחמטאי מקצועי (אפילו לא קספארוב) הוא (אני משער) עצום ‏1. אם תשאל את דעתי בכל-זאת, ובמסגרת הסיוגים דלעיל, אומר "לא". למעשה, קורה לעיתים שאפילו פתיחות מצליחות בווריאנטים מסויימים "להתחלף", כך שהלבן משחק מבנה מסויים שמלבד אולי הפרש-פאזה של מהלך, נראה בדיוק כמו 'הגנה' ידועה של שחור. בסיום, וודאי שלא ניתן לדעת. לגבי האמצע, ניתן כנראה לנחש במקרים רבים (על-פי נניח מבנה חיילים, מיקום המלך) מאיזה פתיחה זה הגיע. זה כנראה יהיה הרבה יותר טוב מאשר 50-50 אבל אני צופה גם מרווח טעות גדול. כמו-כן, אני לא בטוח עד כמה הקו בין משחק אמצע לבין סיום הוא ברור, וזה בין פתיחה למשחק-אמצע הוא די שרירותי, תלוי פתיחה, ודינאמי.

ב. שאלה מאוד מעניינת שלא חשבתי עליה. וניתן אפילו חלקית לבדוק את זה בצורה שהנבדק לא ידע, ובתנאי אמת, כשבמקום אדם שלישי, האדם שמשחק נשאל בסוף אם לדעתו יריבו היה מחשב או אדם (זה קצת אכזרי מצידי, אבל יש גם עוורים וגם מחשבים שמשתתפים בתחרויות שחמט (ועם האייל העיוור הסליחה אם נפגע מהצעת הניסוי האימליציטית שלי)) ‏2

נקודה נוספת למחשבה בנושא, הוא שפעמים רבות מנועי השחמט מתוכנתים כך שלא רק שניתן לתת משקל שונה בהם לפרמטרים שונים, אלא שהמתכנתים גם מתיימרים לתת לאוסף פרמטרים שונים שם של "סגנון" (בסגנון קספארוב, תוקפני, סולידי, מתאבד, וכדומה)

לגבי הניסוי שאתה מציע, בעייתיות שאני בכל זאת רואה נוגעת ל- "מי הצופה", שכן ברור שהתנאים שתדרוש כאן מהצופה מבחינת הידע השחמטי שלו ישפיעו בצורה דראסטית על התשובה. אני, אגב, נוטה להאמין שעליי (כצופה) לא תהיה כל בעיה "לעבוד" בניסוי כזה, אבל קשה לי לשפוט זאת לגבי שחקנים בעלי מד-כושר 2700. אני רוצה להאמין שגם הם ייטעו ‏3, אבל זה עדיין לא אומר שלא ייתכן צופה מסויים (שאינו המתכנת) שלא יטעה...

1 זה כנראה לא קשור לכלום, אבל אולי זה יעניין אותך. היה פעם איזה שחמטאי שביצע תיזה על הנושא של "אינטואיציה שחמטאית" (האמת, נראה שזה בכל זאת אולי קשור לשאלתך השניה), כלומר, אותו מצב שגורם לשחמטאי מסויים לבצע מסע מתוך תחושת בטן שהוא מסע טוב, על-אף שאין לו כל אפשרות לנתח ב- real time את כל המשמעויות שלו (יש הרבה דוגמאות למסעים כאלה, ובדרך-כלל מנסים אח"כ להסביר אותם באיזשהו עיקרון כללי כמו "שליטה במרחב", "מבנה חיילים לסיום" וכדומה). המסקנה של אותו חוקר-שחמטאי היתה שהאינטואיציה נובעת מהדבר הבא: לשחמטאים מקצועיים יש אוסף ענקי של עמדות במוחם (במובלע או במפורש, אני לא בטוח בפרטים), אליהן הם משווים באופן בלתי-מודע את העמדה אליה (או אולי את העמדה שאליה רוצים להגיע) הגיעו ומזהים קווים דומים שמשפיעים על החלטתם. אני יודע שזה מעט מעורפל, אבל אין לי מושג מי השחמטאי או איפה התזה הזאת נמצאת. אני מקווה שהכוונה הכללית הובנה.
2 בזמנו יצא לי להפסיד לג'וניור המניאק בתחרות שחמט. יצא לי גם לסיים בתיקו עם מי שהיה אז אלוף ישראל לעוורים, ואני מלא הערכה אליו על יכולותיו אלה (אף שהשתמש בלוח-מישוש קטן).
3 אין לי עכשיו כוח לעיין במאמר המקורי של טיורינג - איך מוגדרת שם טעות, כלומר, אם מנחשים נכון ב- 80% מהמקרים מי המחשב, זה כישלון של המחשב? אם ב- 60%?
שחמט בגבול של פרש כדורי 207676
תודה רבה, אני שואל אותך לא רק בשל הידע שלך בשח אלא מכיוון שבוודאי אתה בקיא באנקדוטיקה. בקשר ל ‏1 שמעתי פעם שפיינמן אמר ש "אינטואיציה זה לפתור אלף בעיות ולזכור את התשובות".
שחמט בגבול של פרש כדורי 207681
1. העונג כולו שלי.
2. פעם באמת הייתי בקיא, אבל אני חושש שהרבה מהאנקדוטיקה שלי כבר מיושנת.
3. אכן נראה שפיינמן אומר דבר דומה (אף שכהרגלו בקודש הוא נהנה לקחת זאת אד אבסורדום).
מבחן טיורינג לשח 267636
על פי "גלילאו", מסתבר שמחשבים לא עוברים מבחן טיורינג לשח שהשופט בו הוא מחשב:

"מכאן כי מחשב ואדם, גם אם הם ברמה שחמטאית זהה, פועלים בצורות שונות לחלוטין. במחקריו האקדמיים של בושינסקי [אחד המפתחים של תוכנת 'ג'וניור'] הוא מביא הוכחה חותכת לכך: הוא כתב תוכנה המקבלת רישום מהלכי משחק שחמט, ויכולה באמינות גבוהה לקבוע עבור כל אחד משני היריבים האם הוא אדם או מחשב."

שחמט בגבול של פרש כדורי 206295
או, על הגישה הסטטיסטית לבעיות מתמטיות אפשר באמת לכתוב הרבה. כמה דוגמאות (מקריות):

* בתורת המספרים יש אכן תחום מפותח ועשיר בו לוקחים היוריסטיקות מהסוג שנדון בפתיל שציינת ומנסים להפוך אותן לריגורוזיות. זה לרוב החלק הקשה, אבל האינטואיציות הנובעות מההסתכלות ההסתברותית עוזרות מאוד. מאמר יפה מאוד בתחום הזה, לא קל אבל עתיר הסברים היוריסטיים ומוטיבציות, יש ל-Tim Gowers:

אני מתכוון למאמר הראשון, A New Proof of Szemeredi's Theorem. גאוורס הוא שילוב נדיר של מתמטיקאי חזק ביותר (מדליית Fields) ואחד שיודע להסביר ממש טוב.

* בתורת הגרפים, הגישה ההסתברותית חוללה פלאות. כמו שאמרת, אם אובייקט הוא אולטרא מסובך, אולי קל יותר לנתחו בשיטה סטטיסטית ולהבין עליו משהו עמוק, ובתורת הגרפים זה עובד מצויין - כנראה מפני שקל מאוד להגריל גרף, אפילו גרף רגולרי (לעומת זאת קשה למצוא מודל הסתברותי סביר לחבורה מקרית, או קשר מקרי, אבל מנסים). יש המון מצבים בהם הדרך היחידה הידועה להראות שגרף עם תכונות מסויימות קיים היא להגריל אותו, או להגריל ולעשות פרטורבציה, או להגריל ולעשות סדרה ארוכה וזהירה של פרטורבציות קטנות, וכו'.

עד שנולדה הגישה ההסתברותית, אנשים ניסו לבנות גרפים "בידיים"; לפעמים זה עבד אבל הרבה פעמים לא. משהחלו להתבונן על גרפים מקריים, גילו פתאום שרוב הגרפים בכלל נראים אחרת ממה ש"בונים בידיים". מצד שני, יש משפטים חשובים המראים שכל גרף (או גרף בעל תכונות מסויימות) מתנהג בקירוב כמו גרף מקרי. מעניין שמשפט מהסוג הזה נתגלה ע"י Szemeredi ושימש אותו להוכחת המשפט החשוב על סדרות חשבוניות שהזכרתי למעלה.

* אני כבר לא זוכר את הדיון על מטריצות מקריות - את הע"ע של אופרטור מקרי והקשרים להשערת רימאן הזכרנו?

יש עוד הרבה, אבל עד כאן בינתיים.
שחמט בגבול של פרש כדורי 206351
נו, מה אפשר לצפות ממישהו עם דוא"ל כזה :)
תודה על הקישור, כשאחזור למחשב עם LATEX אקרא אותו.
שחמט בגבול של פרש כדורי 206412
האמת שהמאמר יותר קשה והרבה יותר ארוך ממה שזכרתי. לצורך הדיון מספיק לקרוא את שני הסעיפים הראשונים ולנסות להתרשם מהגישה ה"פסוודו אקראית" ל(במקרה זה) קבוצות של מספרים.

על הלמה החשובה של סמרדי, המראה שגרפים מתנהגים באמת (אבל בקירוב) כצפוי סטטיסטית, יש מאמר סקירה שנראה מוצלח כאן:

שחמט בגבול של פרש כדורי 207584
לא הצלחתי לפתוח את הDVI אבל בסקירה עלעלתי ( הגעתי בערך עד עמוד 7 :)). שמחתי למצוא שם‏1 את שמו של ויטאלי ברגלסון, מתרגל זכור לטוב מימי האוניברסיטה.

כמובן שלא הבנתי כמעט כלום מהסקירה, רק התרשמתי שמשפטים 1.11 עד 1.13 מזכירים באופן חשוד את עיקרון שובך היונים. אני מניח שההכללה היא לא פשוטה, אחרת לא היו עושים סקירה של 54 עמודים על הנושא.

1 אגב, מי זה הדיראק הזה? קרוב של השני?
שחמט בגבול של פרש כדורי 207703
שלחתי לך את המאמר של גאוורס בפוסטסקריפט, מקווה שיגיע.

1 האמת, תמיד תהיתי ואף-פעם לא בדקתי.
סתם הערה 206207
אתה מתכוון לתיקו ולא לפט (שהוא מקרה פרטי של תיקו בו לאחד הצדדים אין שום מסע חוקי).
סתם הערה על סתם הערה 206254
ותורו, והוא לא במצב שח (כלומר, במצב מט במקרה הזה, כי אין לו אף מסע חוקי).
אולימפיאדה למחשבים 227084
אליפות העולם ה-‏12 למחשבים בשח-מט תתקיים ב- 4-12 ליולי, באוניברסיטת בר-אילן. במקביל יתקיימו האוליפיאדה ה-‏9 למחשבים במשחקים כגון שש-בש, גו, Hex, והכנס העולמי הרביעי על מחשבים ומשחקים.

פרטים נוספים באתר הכנס: http://www.cs.biu.ac.il/games/
אולימפיאדה למחשבים 230106
תודה. חבל שאיני יכול לצפות בזה. מספר המשתתפים שם די מאכזב, בהתחשב בכך שהתחרות פתוחה גם למתכנתים חובבים (רק 12 מתחרים?)
מצד שני, לא כל-כך ברור לי איך מצד אחד יש תהליך רגיסטריצה פתוח, אבל מצד שני כבר מפורסמים המשתתפים וכמות הסיבובים (אבל כנראה פשוט לא התעמקתי מספיק בחוקים). כמו כן קצת מתמיה שלא מוזכר שם (אלא אם החמצתי) פרס כספי כלשהו, והדבר היחידי שמקבלים זה איזה גביע (נודד?!) כלשהו.
בכל אופן, עוד 40-50 שנה, לאחר שאכתוב את התוכנה שלי, התחרות תהיה יותר רלוונטית לגביי (ואולי בכלל אחליט ללמוד גו במקום, שכן שחמט (במתכונת כלים, חוקים ולוח נוכחים) תהיה בעיה פתורה...)

לא היכרתי את המשחק hex. אני מניח שאתה מכיר אותו טוב, בהתחשב בפיסת המידע הבאה:

Hex was independently invented by Danish mathematician Piet Hein in 1942, and by American mathematician John Nash in 1948. It is said that very early on, the game was played by Princeton students on the floor of their dormitory bathroom, which had hexagon-shaped tiles. Martin Gardner popularized the game when he wrote about it in The Scientific American Book of Mathematical Puzzles and Diversions in 1959.

איך זה אגב שהם המציאו באופן בלתי תלוי אותו משחק?! איזו תיאוריה מתימטית משותפת תיצור משחק בעל לוח, כלים וחוקים זהים?
אולימפיאדה למחשבים 230119
המצאת המשחק "Hex" לא נבעה מאיזו תאוריה מתימטית, למיטב ידיעתי. לא ידעתי שהוא הומצא פעמיים, אבל זה לא נשמע לי לגמרי בלתי-סביר; מדובר במשחק עם חוקים פשוטים למדי. פרופ' אומן מהאוניברסיטה העברית ידוע כשחקן Hex קטלני במיוחד.
אולימפיאדה למחשבים 232146
אני התייחסתי לידיעה כאל שוויון מוחלט (לוח, כלים, חוקים), ובתור כזה, זה נראה לי לגמרי בלתי נתפס ששני מתימטיקאים ימציאו אותו משחק. אבל אני תוהה אם אתה רואה בשוויון יחס חלש יותר של אקוויולנציה (שקילות?!).

ד"א, איך זה שלא אוסרים את אומן אם הוא כזה קטלני כדבריך?
(זאת השעה - פשוט תתעלם ממנו)
(והוא גם נוטה לדבר עם עצמו באותה תגובה! בשעות כאלה (שלא לדבר על סימני פיסוק מפוזרים ביזארית !--> וליטונים מיותרים רידנטנטיבית))((
אולימפיאדה למחשבים 232352
Hex הוא משחק פשוט במיוחד: לוח מעוין מרוצף במשבצות משושות; שחקן אחד צריך ליצור מסלול רצוף בין הקירות ימין-שמאל, והשני בין הקירות מעלה-מטה. אין כללים (השחקנים כובשים משבצות לסירוגין).
אפילו גודל הלוח אינו מוגדר היטב (אפשר לשחק בכל לוח), כך שאם פעם אחת "המציאו" את המשחק בלוח 10x10 ובשניה בלוח 11x11, זה עדיין "אותו משחק".
אולימפיאדה למחשבים 323579
מצטער שאני מעלה דיונים נשכחים באוב, אבל אם אתה (או אייל אחר) עדיין מעונין ללמוד גו, אני אשמח
לעמוד לרשותך.
לחילופין, אפשר לקרוא קצת כאן:
או לבוא למפגשים החודשיים של מועדון הגו הישראלי (קישור לרשימת התפוצה בלינק המצורף).
אולימפיאדה למחשבים 323642
בשום מקום לא כתוב איפה נמצא המועדון הזה.
אולימפיאדה למחשבים 323653
המועדון לא נמצא ממש בשום מקום. יש מפגשים חודשיים בתל-אביב, חיפה ירושלים וראש העין (אאל''ט).
למידע על מועדי המפגשים יש להצטרף לרשימת התפוצה.
אולימפיאדה למחשבים 323656
תודה.:)
אולימפיאדה למחשבים 324639
אני חושש שלודביג יתקשה להגיע למפגשים בישראל. אאז''נ הוא גר באוסטרליה.
אולימפיאדה למחשבים 324723
טוב, ההצעה תקפה גם לגביך.
אולימפיאדה למחשבים 325194
תודה.
אולימפיאדה למחשבים 325196
מה תודה? תתפשט!
אולימפיאדה למחשבים 230235
לא כתבו שם באיזה אתר אפשר יהיה לצפות במשחקים online (או שעלי לקרוא יותר ביסודיות).
אולימפיאדה למחשבים 232349
נסה http://www.cs.biu.ac.il/games/ תחת Live Coverage (צריך להוריד תוכנה של כ- 11MB כדי לעקוב אחרי המשחקים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים