בתשובה לשי כהן, 21/05/01 0:21
צודק, צודק, צודק 23687
בגלל דיעות כאלה צריך חוקה בישראל. כי בישראל אין מספיק תודעה דמוקרטית כדי להבהיר לכולם שלא פוגעים בזכויות של ציבור שלם, לא משנה מה. עד שתהיה חוקה, ביה''מ העליון צריך לעמוד בפרץ בפני מיני רעיונות עוועים שכאלו. מזל שיש לנו את אהרון ברק.
לא לגמרי צודק 23688
לא, לא בדיוק מזל שיש לנו את אהרון ברק, שבדרכו, מבצע "פוטש שקט" כנגד הרשויות המחוקקת והמבצעת ומעמיד עצמו עליון עליהן. אחזור ואומר שזו המשמעות של "הכל שפיט" – כל דבר נתון לפיקוחו של ביהמ"ש העליון, ובמיוחד העומד בראשו: חוקי הכנסת, החלטות מפקד בשטח, או החלטת ממשלה. נוח לך לקבל את המצב כיוון שבהצטרפות מקרים נראה לך שדעותיו של אהרון ברק מתאימות לדעותיך. לו היה שם אולי שופט אחר, שבשם האקטיביזם השיפוטי היה מכריע הכרעות שלא היו לדעתך ייתכן וכבר מזמן היית מתקומם כנגד ההפרה הבוטה של הפרדת הרשויות. או שלא.
לא לגמרי צודק 23692
אהרון ברק דוגל בגישה ליברלית, שהיא, בהצטרפות מקרים, הגישה של הדמוקרטיות המודרניות. אני מסכים שאם הייתי אנטי-דמוקרט, הייתי מתנגד לאהרון ברק, אבל אין בכך רבותא, ואי לכך אינני מבין את הטיעון שלך.
מחתרת הקטיפה השחורה 23710
לא לזאת כוונתי. ניצלתי (בציניות) את ההתייחסות שלך לאהרון ברק כדי לחזור על הרעיון שהבעתי פעם או פעמיים באייל: האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק (שהוא יקירו של ציבור גדול) הינו פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. הוא מעמיד את הרשות השופטת ,שהיא הרשות שפחות מכל רשות אחרת מייצגת בחירה דמוקרטית אלא רשות מקצועית מעצם מהותה, שהפכה לגילדה, או ליתר דיוק, שתי גילדות משנה – לשכת עורכי הדין וההיררכיה השיפוטית, מעל שתי הרשויות האחרות. האקטיביזם השיפוטי פירושו העברת סמכות החקיקה וביטול חקיקה לרשות השופטת. אמנם כבר כעת כל פסיקה, בעיקר תקדימית, היא בחינת "חקיקת משנה", אולם הרחבת הסמכות שברק לוקח לעצמו (ומותקף בגינה בשנים האחרונות ושיחרר לפני כשבוע הצהרה "מרוככת" לכאורה) היא בחינת לקיחת רסן השלטון לידיו – הוא (והשופטים שהוא ממנה, ויש לו כוח רב בסוגיית מינוי השופטים) זה שיכול לקבוע האם החלטת ממשלה היא חוקתית/מוסרית/ראויה או לא. אבל *זה* *לא* *תפקידו*. הוא בעצם הופך לשליט בפועל. להבנתי, תפקיד בית המשפט הינו לפרש את החוקים כפי שנקבעו על ידי הרשות המחוקקת, וכבר בתחום זה הרשות השופטת זוכה ל"חופש יצירתי" לא מועט.

קדימה משפטנים, כנסו בי!
מחתרת הקטיפה השחורה 23711
רק לפני שנכנסים בך, הרשה לי להסכים לכל מילה שכתבת.
מחתרת הקטיפה השחורה 23718
אם צריך לבחור בין דיקטטורה בראשות השופט ברק לבין דיקטטורה בראשות אביגדור ליברמן, אני חושב שדי קל לנחש מה שנינו נעדיף.

כל מה שכתבת נכון בוודאי ברמה התיאורטית, אבל לא פגשתי בדבריך שום הצעה לאלטרנטיבה שתשמר את עקרון האיזונים והבלמים של כל מערכת דמוקרטית באשר היא ועם זאת תמנע מבריונים נוסח אביגדור ליברמן - גם אם הם נבחרו באופן אולטרה-דמוקרטי לפי כל הכללים - לנצל את סמכויותיהם כדי לסגור חשבונות עם יריביהם הפוליטיים. כל עוד אין בישראל אלטרנטיבה כזאת, מה לנו כי נלין על בג"צ? אחרי הכל, מדובר עדיין ברשות הכי פחות פוליטית והכי מקצועית ברפובליקת הבננות שלנו.
מחתרת הקטיפה השחורה 23765
אם יציגו בפניך אפשרות בחירה בין דיקטטורה פאשיסטית נוסח ליברמן לבין דיקטטורה הומנית-סוציאליסטית נוסח אהרון ברק, ברור לי שתבחר בשנייה. אתה יודע מה? כך גם אני.
אבל הבעייה בשיח הפוליטי-אינטלקטואלי במדינה הוא, שכמעט כל השותפים לו שאני מכיר מתייחסים לאפשרויות השונות כאל "האפשרות הפחות גרועה". ובכן צריך לומר את האמת: רעיון "הכל שפיט" של אהרון ברק הוא רעיון רע. בימ"ש שאינו נבחר ע"י אזרחי המדינה -אסור שיהיה לו את הכוח לקבוע הלכות בצורה כזו, וכל ליברל אמיתי(כמו שאני רואה את המושג)צריך להתנגד לו. כמובן שגם האפשרויות האחרות הנראות באופק במדינה כמו מדינת ישראל אינן מרנינות, אלא שפורום זה אינו של הכנסת ואינו חייב להתעסק ב"פשרות". את זה נשאיר לפוליטיקאים. אנו נתעסק בשיח הרציונלי האמיץ, האמיתי.
מחתרת הקטיפה השחורה 23787
אה, אם ככה, אז ישראל צריכה חוקה ליברלית אמיתית, שתגביל את הכנסת ועל-פיה יוכלו לשפוט השופטים.
אבל זה ברור מאליו. מה זה עוזר לנו?
מחתרת הקטיפה השחורה 23740
אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע איזו חקיקה מותרת או לא, אבל אין זו זכותו של הפרלמנט ליצור אפליה בין אנשים, לשלול זכויות באופן סלקטיבי (או בכלל), ולעשות כל מיני דברים שבית המשפט העליון מנסה למנוע, משל היה תוקע את אצבעו בסכר מתפורר.
הפרדת הרשויות בישראל (שבין כה וכה אינה כה חזקה במדינות אחרות הבנויות על מודל ווסטמינסטר) אכן כושלת בישראל. בית המשפט, המוסד הכי פחות דמוקרטי בישראל, נאלץ להתערב בענייני חקיקה, משום שהכנסת, המוסד הכי דמוקרטי בישראל, מאוכלס במלוא החופן אנטי-דמוקרטים שאינם יודעים ליברליזם מהו, וגם לא ממש מעניין אותם. אז מי שכן יודע, ויודע שזכויות האדם הן אבן יסוד של הדמוקרטיה, ואכפת לו מהדמוקרטיה, מנסה למנוע מהם לעשות זאת.
האם זו זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני עם בלתי דמוקרטי? שאלה מעניינת. מה אתה חושב?
בג-בג-בג-בג''צ 23888
התומכים בגישת אהרן ברק, עליהם לקחת בחשבון שגם הפוליטיקאים מבינים את חוקי המשחק. קל להציג זאת כאילו ליברמן רצה לעשות דבר איום ונורא, ורק בג"צ עמד בפרץ. אבל הרי ליברמן ידע יפה שיש בג"צ ושהוא יעמוד בפרץ - אולי אם לא היה בג"צ ליברמן בכלל לא היה מתחיל את המהלך (הרטורי בלבד?)

איני טוען, כמובן, שהמצב עם בג"צ אוכל-כל זהה, מבחינה מעשית, למצב עם בג"צ קטן - אם כך היה, לא היה עניין גדול בכל "המהפכה" של ברק. אבל מהצד השני, לא צריך להתבלבל ולחשוב שכל יוזמה שמוכרזת בתופים ובמחולות ונבלמת רק בבג"צ או באיום בג"צ, היא יוזמה אמיתית. The truth is in there, איפשהו באמצע.
אם כך- 23925
בוודאי שאין לפרלמנט (דעת הרוב לכאורה) את הזכות לפגוע במיעוט, לשלול ממנו זכויות או להפלות אותו.

אבל למה אתה חושב שבית המשפט הוא מוסד צודק יותר?
בבית המשפט יושבים אנשים מרקע סוציו-אקונומי מסויים, מוצא, לאום, מין, דעה פוליטית, שירות צבאי והשקפה דתית זהה כמעט אצל כולם. גם בכנסת המצב הוא דומה, אבל בכל זאת שם יש מעט יותר פלרליזם. וגם כשחבר כנסת מציע חוק, אנחנו יודעים בדיוק מי תמך בו ומי התנגד, כשהשידור מועבר בערוץ 33. פיסקי דין לעומתם מתקבלים בפורום מצומצם בהרבה (אף על פי שגם חברי הכנסת נוהגים להיעדר באופן קבוע מישיבות. נו נו נו), כשלעיתים חלק מן הראיות מוצנע מן הציבור מסיבות ידועות, וכמובן מתייחסים למיקרים ספיציפיים אך בכל זאת משפיעים גם על פיסקי דין אחרים.
בכיכר השוק מקבלים רק שוק 23930
בית המשפט איננו אמור להיות מוסד צודק, אלא הזרוע החברתית שמישמת את החוק. הצדק מקבל גוון שונה על פי זוית ההסתכלות - למשל הצדק של התובע שונה ומנוגד לזה של הנתבע. הצדק
של החברה המגולם בחוק שונה מזה של הפרטים המרכיבים אותה ועוד.

אין צדק-על אוניברסלי שלאורו הכל נמדד. אפילו הצדק הדתי שכביכול נובע מאיזו מוסכמה מוחלטת, מיושם בצורה רלטיביסטית.

כל אופציה שלא תציג לבחירת שופטים לא תוכל להגיע לאידאל האשלייתי שאליו נראה לי שאתה רומז, והוא שכל הציבור ישב על דוכן המשפט.
או אולי אתה מעדיף מושבעים - מייצגי הציבור הנבחרים אד-הוק למשפט מסוים. צא וראה עד כמה בחירת מושבעים נהפכה לתרגיל מתוחכם של מניפולציה, ישנם מומחי משפט המתמחים בבחירת מושבעים על פי צורך עורך הדין ששכר את שרותם.

אני מפנה אותך לספרו של השופט כהן, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ''הצדק במשפט'' שבו הוא מסביר מדוע הצפיה שבית המשפט יוציא כביכול פסק דין השווה לצדק, היא ציפייה המשלה את עצמה.

צדק הוא ההתגלמות שכולם יהיו כפופים באופן שווה לאותה מערכת חוקים ולא ינתן שום יתרון לאף אחד.
מחתרת הקטיפה השחורה 23922
(ועל שום מה הכותרת הציבעונית?)
אני מסכים. הרשות המחוקת לפחות מתיימרת להיות דמוקרטית. להזכירכם, בתי המשפט של ישראל אינם כה נאורים כפי שרואים בהם חלקים (מצביע שינוי ומרץ בוודאי) של הציבור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים