בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/10/04 7:29
התנשאות 254089
כאמור, לא ציפיתי שתעשה טעות מרה שכזו. בדיוק כמו שכתבת בעצמך: הכוונה חרוטה על התגובה. הנקודה היא, כמו שהסברתי לירדן, שאז נשאלת השאלה איך היו מגיבים *רוב* הישראלים אם היו משווים אותם לערבי, וכן הלאה לגבי אופן ההסתכלות של יהודי ישראלי על ערבי ישראלי, דרוזי או בדואי. הנקודה שניסיתי להעלות בתגובה ההיא היא איך נתפס "ערבי" באוזן יהודית ישראלית ממוצעת, והדעה שלי בנושא ש"ערבי" זה שם נרדף ל"מלוכלך", "טיפש", "אלים", "לא-מוסרי", ו"עובד שחור"/"עבד". מקומו הטבעי של הערבי בחברה הישראלית הוא בניקיון זבל, בניין, חקלאות, וכל עבודה אחרת שהיהודי הישראלי רואה כבזויה.

"אבל איני חושב שמדובר בתכונה שמאפיינת את הציבור הזה בצורה בולטת"

אני לא יודע לאיזה ציבור אתה מתייחס, אני מדבר על החלק היהודי בהחברה הישראלית. ואם אתה חושב שאין שום בעיה להיות ערבי ישראלי, אז אני חולק על עמדתך.

אני לא מתווכח איתך על היחס של המצרים לבדואים של סיני. כמו שאמרתי לא טענתי שיש לי ידע בנושא, והטענה שהמצרים מתנשאים על הבדואים נראית לי סבירה. הטענה שלי היא שגם אנחנו מתנשאים על הערבים בישראל. ולכן אני חושב שלטעון לגבי המצרים שהם מתנשאים על הבדואים שלהם זה קצת אבסורדי לאור מה שקורה אצלנו. אם הבדואים של סיני היו שואלים אותי, הייתי אומר להם "אם לא פוגעים בכם פיסית, אין לכם שום סיבה לרצות להחליף את המצרים בישראלים".
התנשאות 254184
אם כך, נראה שהכרזתי על כך שהבנתי את מטרת השאלה שלך הייתה מוקדמת, וחזרתי לנקודת ההתחלה. אבל ככל הנראה זה כבר עניין אבוד, וכדאי להניח לכך.
לעומת זה חשוב מאד לציין שאותן שיחות עם הבדואים של סיני לא היו חילופי איגרות באי מייל אלא שיחות פנים אל פנים שם, אחרי מלחמת ששת הימים בעת שאנו שלטנו שם זמן מספיק ארוך כדי שהם יכירו גם אותנו, ובדברם על העדפה שלנו הם השוו שני גורמים שולטים ששניהם היו מוכרים להם.
לכן נראה לי שהיעוץ שלך להם מיותר, אלא אם כן כוונתך היא שהם בסך הכל בדואים. מה הם מבינים מהחיים שלהם . . .
התנשאות 254356
זאת חוכמה קטנה מאוד לכתוב "ככל הנראה זה כבר עניין אבוד, וכדאי להניח לכך" בתחילת תגובה, ולקנח בפרובוקציה של אד-הומינם בצורת ראי מעוות של טענת המגיב עצמו. גם הרמיזה שלך שכל הידע שלי בנושא "סטרילי" אד-הומניסטית משהו. בקיצור כל הטיעון שלך הזה, אורי-פזי משהו, וזה משהו שלרגע לא ציפיתי לקבל ממך, דב.

אני יכול לחשוב על ארבע סיבות לכך שתגיב בצורה כזאת:
1. אתה לוקח ברצינות את תגובה 253588. במקרה הזה אני חוזר ואומר: התגובה ההיא נועדה להעביר מסר, ודעתי עליך שונה לחלוטין. אם בכל זאת היא מרגיזה אותך, אני מבקש את סליחתך ומבטיח לך שאין לכך סיבה.
2. אין לך משהו ענייני לענות. אני סקפטי בעניין הזה כשמדובר בך.
3. אין לך כוח לדון בנושא. אז פשוט תגיד, אבל בלי פרובוקציות בבקשה.
4. אתה חושב שאני קיצוני כזה או אחר ואין טעם לדון איתי בנושא. טוב במקרה הזה אני צריך לבדוק את עצמי, וכל מה שנותר לי להגיד הוא שאני חושב שאתה טועה, ואני מבקש ממך לענות לי בצורה עניינית ולתת לי להנות מהספק שעוד יש טעם לדון איתי.

לגבי החלק הענייני היחיד בתגובתך: העובדה שמדובר בימים שאחרי מלחמת ששת הימים. ובכן עבר זמן מאז. השאלה היא: ישראל. היום. לעומת "התנשאות" מצד המצרים. כן או לא ?
התנשאות 254480
אבל אני באמת באמת לא מבין איך השאלה שלך הייתה אמורה להעביר מסר, אלא באופן שבו אני פרשתי את מעשה השאלה הזאת, כשחשבתי שאני מבין, ובאמת קשה לי להאמין שאם אקבל ממך הסבר נוסף אבין. מה אני יכול לעשות ?
אז אולי המצב הזה שקול לסעיף שלוש (אגב, כולם כאן יודעים שסעיפים מביאים לי את הסעיף . . .), כלומר אין לי כוח לדון בנושא. אבל אם אתה חושב שיש טעם בכך, נסה להסביר שוב את מהות המסר שבקשת להעביר ואיך שאלה כפי ששאלת תורמת לכך. אולי הסקפטיות שלי תתבדה.

הבדואים הזכירו לי בדיחה:

אנתרופולוג אחד שחקר את החברה הבדואית התארח פעם אצל בדואי. בעודם לוגמים את הקפה המהביל, נשמע לפתע מבחוץ קול פעמונים. מה זה ? תמה האנתרופולוג. יש כאן כנסיה במדבר הזה ? לא. ענה הבדואי אין כנסיה ואין בית כנסת ובמסגד אין פעמון. פשוט החמור שלי עוסק בדיש תבואה. במקום לעמוד בחוץ ולהשגיח עליו, תליתי פעמון על צוארו, ואני יושב כאן ויכול לעסוק בענייני וגם לארח אותך. כשהפעמון מפסיק לצלצל אני יודע שהחמור החליט לעשות שביתה, ואז אני יוצא אליו וכבר יודע לטפל בו כיאות. האנתרופולוג גמע את את הקפה שתק רגע, ואחר כך אמר: אבל החמור יכול לסדר אותך. הוא יכול לעמוד במקומו ולהתבטל ורק לנענע את ראשו והפעמון יצלצל.
בחייך. זה לא אנתרופולוג, ענה הבדואי. זה חמור. מאיפה שהוא יידע דברים כאלה ?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים