בתשובה לדובי קננגיסר, 02/12/04 15:57
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266082
ידידיה • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 2/12/2004, 18:22
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266130
האייל האלמוני • בתשובה לידידיה יום ו', 3/12/2004, 0:54
סתם טעות, או שיש מיני פרשנויות? (יש אסכולה לפיה בתורה אין טעויות)
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266137
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 3/12/2004, 1:10
האקדמיה כבר התירה זאת. ואכן, מבחינת העברית בתנ''ן אין טעויות אלא יוצאי דופן. כל מה שכתוב בתנ''ך מותר בעברית.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266139
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליעקב יום ו', 3/12/2004, 1:12
בתקופת התנ"ך כבר היו יוצאי דופן?
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266141
יעקב • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 3/12/2004, 1:13
בתקופת המשנה. תבקש ממני ואחפש לך מחר.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266182
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום ו', 3/12/2004, 3:43
תנ"ן = "תורה, נביאים, חוק וישנה"?

אל תיעלב, אבל לדעתי העניה מעוני, להפוך כל טעות סופר היסטורית לחוק לשוני ייחודי זו גישה טיפשית. לגיטימית, בוודאי, אבל טיפשית.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266202
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 3/12/2004, 9:30
אני קצת חלש בעברית. מה הטעות הנוראה?
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266236
דובי קננגיסר • בתשובה ליעקב יום ו', 3/12/2004, 10:57
''שתיהם'' הוא יציר לשוני וולגרי, כמו שאמרו רבננו הגשש. או ''שניהם'' או ''שתיהן''.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266256
יעקב • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 3/12/2004, 11:54
אני חשבתי שהכוונה היתה ל''בנו'' במקום ''בנתנהנה'' או משהו כזה.
אם כך, נראה לי שההתפתחות בין ה ם ל ן סופיות היא קצת מאוחרת ובימיהם היה נהוג להחליף ביניהם חופשי.

מדליקים - מדליקין
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266246
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום ו', 3/12/2004, 11:31
תנ''ך, לא תנ''ן...
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266138
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 3/12/2004, 1:11
אנחנו עוד פוסחים על שתי הסעיפים בעניין זה: תגובה 210455 והמשך הפתיל מ תגובה 210490
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266408
ידידיה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי שבת, 4/12/2004, 20:40
אני מסכים בכל לב עם דברי האלמוני מתגובה 210490 .

אני חולק על ה"כלל" שבתגובה 210523 ובתגובה 266137 . לא כל מה שנאמר במקורותינו כתוב בעברית נכונה, ולא כל מה שהיה נכון בזמן שנכתב מתאים לימינו.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266490
האייל האלוני • בתשובה לידידיה יום א', 5/12/2004, 0:31
מילים כדרבנות. אם חזרנו לנושא, תוכל אולי לאשר או להפריך את הנאמר בתגובה 195699, פסקה ראשונה?
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 267278
ידידיה • בתשובה להאייל האלוני יום ג', 7/12/2004, 20:01
תגובה 267277
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266407
ידידיה • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 4/12/2004, 20:34
בלשון המקרא, ובייחוד במגילת רות, יש פעמים רבות נטייה לסיים מלים בם' במקום בן'. בפרט, יש לא מעט מקומות בהם מתייחסים לנקבה בלשון זכר: "יעש ה' עמכם חסד", "יתן ה' לכם", "והמה באו בית לחם". בלשון חכמים יש נטיה הפוכה, ומלים מסתיימות בן' במקום בם'. אין כאן טעות של ממש; ההבחנה הברורה של ימינו היתה ברורה פחות באותה תקופה.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266424
האייל האלמוני • בתשובה לידידיה שבת, 4/12/2004, 21:37
תודה.
אמונת חכמים 266507
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 5/12/2004, 0:59
אמונת חכמים פירושה שאתה סומך על האנשים ולא מתייחס לדבריהם כאל שטויות. אין זה אומר שהם לא טועים - זה רק אומר שצריך לייחס רצינות לדברים שלהם ולבדוק היטב האם באמת יש טעות או חוסר הגיון. מנסיוני אני יכול להעיד שרוב הטעויות שאני מוצא במבט ראשון מתבררות כלא נכונות אחרי בדיקה מעמיקה.
אפילו כאן באיל יש בעיה כזאת. אנשים לא מייחסים מספיק רצינות לעמיתם לויכוח ולכן טועים בהבנתם.
אמונת חכמים 266514
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום א', 5/12/2004, 1:10
נכון. השאלה היא מתי הופך הנסיון להבין לרצון עז להצדיק טעות שטעו חכמים, וכה עז הרצון עד שהרצפה מתחילה להתעקם ולגנוח. יש בתורה, ובשאר התנ"ך, טעויות - טעויות פשוטות, אנושיות, סתמיות. לפחות בחלק מהמקרים יצאו פרשנים מאוחרים להגנתן, לפעמים תוך הפגנת מקוריות רבה ותחכום מרשים. ולפעמים סתם בוחרים בדרך הקלה: כך כתוב, כך נכון. אין בזה טעם.

(יש פרשנויות לפסוק "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה"? מסיבה כלשהי אני מוצא שזה פשוט פסוק יפהפה; משהו בצליל שלו, בפגם המסתורי, ממש יפה בעיני. ברור למדי, עם זאת, שסתם נשמט פה דבר מה).
חוק וסדר 266547
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 5/12/2004, 8:42
שפה לא מתפתחת מחוקים, היא רק קובעת אותם עם הזמן, ומשנה אותם כשהיא משתנה (או במילים אחרות החוקים לא מגדירים את השפה אלא להיפך). אז אי אפשר ממש לקרוא למשהו מתקופת התנ''ך או המשנה ''יוצא דופן'', זה פשוט משהו שקבע חוק חדש בשפה. המון טעויות נפוצות היום מן הסתם יראו כ''יוצאי דופן'' בעוד כמה מאות שנים, אבל יהיו מקובלות בתור עברית תקינה.
אמונת חכמים 266559
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 5/12/2004, 9:47
השאלה היא האם אתה משקיע מספיק מאמץ כדי להסביר את מה שכתוב. במקרה של קין זה נראה לי מאוד פשוט, התורה רצתה להשאיר את מה שהוא אמר פתוח כי זה לא חשוב או בגלל סיבה ספרותית אחרת.
זה לא שפרשנים אינם משאירים דברים ב''צריך עיון'' או ''תלמיד טועה הגיה בדברי רבינו''. אבל אם נפתור כל בעיה באמירה הסתמית שהם טעו נמצא את עצמינו לא לומדים כלום.
מנסיוני האישי אני יודע שבהרבה מקרים בהם הנחתי שפשוט נפלה טעות, שמעתי אחר כך הסברים יפים שסברו את אזני מאוד.
אמונת חכמים 266561
דורון הגלילי • בתשובה ליעקב יום א', 5/12/2004, 9:49
וזהו הבסיס לבלבניזם על רגל אחת.
אמונת חכמים 266573
יעקב • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 5/12/2004, 10:12
יפה שהם למדו משהו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות