בתשובה לידידיה, 02/12/04 18:22
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266130
סתם טעות, או שיש מיני פרשנויות? (יש אסכולה לפיה בתורה אין טעויות)
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266137
האקדמיה כבר התירה זאת. ואכן, מבחינת העברית בתנ''ן אין טעויות אלא יוצאי דופן. כל מה שכתוב בתנ''ך מותר בעברית.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266139
בתקופת התנ"ך כבר היו יוצאי דופן?
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266141
בתקופת המשנה. תבקש ממני ואחפש לך מחר.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266182
תנ"ן = "תורה, נביאים, חוק וישנה"?

אל תיעלב, אבל לדעתי העניה מעוני, להפוך כל טעות סופר היסטורית לחוק לשוני ייחודי זו גישה טיפשית. לגיטימית, בוודאי, אבל טיפשית.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266202
אני קצת חלש בעברית. מה הטעות הנוראה?
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266236
''שתיהם'' הוא יציר לשוני וולגרי, כמו שאמרו רבננו הגשש. או ''שניהם'' או ''שתיהן''.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266256
אני חשבתי שהכוונה היתה ל''בנו'' במקום ''בנתנהנה'' או משהו כזה.
אם כך, נראה לי שההתפתחות בין ה ם ל ן סופיות היא קצת מאוחרת ובימיהם היה נהוג להחליף ביניהם חופשי.

מדליקים - מדליקין
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266246
תנ''ך, לא תנ''ן...
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266138
אנחנו עוד פוסחים על שתי הסעיפים בעניין זה: תגובה 210455 והמשך הפתיל מ תגובה 210490
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266408
אני מסכים בכל לב עם דברי האלמוני מתגובה 210490 .

אני חולק על ה"כלל" שבתגובה 210523 ובתגובה 266137 . לא כל מה שנאמר במקורותינו כתוב בעברית נכונה, ולא כל מה שהיה נכון בזמן שנכתב מתאים לימינו.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266490
מילים כדרבנות. אם חזרנו לנושא, תוכל אולי לאשר או להפריך את הנאמר בתגובה 195699, פסקה ראשונה?
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 267278
תגובה 267277
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266407
בלשון המקרא, ובייחוד במגילת רות, יש פעמים רבות נטייה לסיים מלים בם' במקום בן'. בפרט, יש לא מעט מקומות בהם מתייחסים לנקבה בלשון זכר: "יעש ה' עמכם חסד", "יתן ה' לכם", "והמה באו בית לחם". בלשון חכמים יש נטיה הפוכה, ומלים מסתיימות בן' במקום בם'. אין כאן טעות של ממש; ההבחנה הברורה של ימינו היתה ברורה פחות באותה תקופה.
''אשר בנו שתיהם את בית ישראל'' 266424
תודה.
אמונת חכמים 266507
אמונת חכמים פירושה שאתה סומך על האנשים ולא מתייחס לדבריהם כאל שטויות. אין זה אומר שהם לא טועים - זה רק אומר שצריך לייחס רצינות לדברים שלהם ולבדוק היטב האם באמת יש טעות או חוסר הגיון. מנסיוני אני יכול להעיד שרוב הטעויות שאני מוצא במבט ראשון מתבררות כלא נכונות אחרי בדיקה מעמיקה.
אפילו כאן באיל יש בעיה כזאת. אנשים לא מייחסים מספיק רצינות לעמיתם לויכוח ולכן טועים בהבנתם.
אמונת חכמים 266514
נכון. השאלה היא מתי הופך הנסיון להבין לרצון עז להצדיק טעות שטעו חכמים, וכה עז הרצון עד שהרצפה מתחילה להתעקם ולגנוח. יש בתורה, ובשאר התנ"ך, טעויות - טעויות פשוטות, אנושיות, סתמיות. לפחות בחלק מהמקרים יצאו פרשנים מאוחרים להגנתן, לפעמים תוך הפגנת מקוריות רבה ותחכום מרשים. ולפעמים סתם בוחרים בדרך הקלה: כך כתוב, כך נכון. אין בזה טעם.

(יש פרשנויות לפסוק "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה"? מסיבה כלשהי אני מוצא שזה פשוט פסוק יפהפה; משהו בצליל שלו, בפגם המסתורי, ממש יפה בעיני. ברור למדי, עם זאת, שסתם נשמט פה דבר מה).
חוק וסדר 266547
שפה לא מתפתחת מחוקים, היא רק קובעת אותם עם הזמן, ומשנה אותם כשהיא משתנה (או במילים אחרות החוקים לא מגדירים את השפה אלא להיפך). אז אי אפשר ממש לקרוא למשהו מתקופת התנ''ך או המשנה ''יוצא דופן'', זה פשוט משהו שקבע חוק חדש בשפה. המון טעויות נפוצות היום מן הסתם יראו כ''יוצאי דופן'' בעוד כמה מאות שנים, אבל יהיו מקובלות בתור עברית תקינה.
אמונת חכמים 266559
השאלה היא האם אתה משקיע מספיק מאמץ כדי להסביר את מה שכתוב. במקרה של קין זה נראה לי מאוד פשוט, התורה רצתה להשאיר את מה שהוא אמר פתוח כי זה לא חשוב או בגלל סיבה ספרותית אחרת.
זה לא שפרשנים אינם משאירים דברים ב''צריך עיון'' או ''תלמיד טועה הגיה בדברי רבינו''. אבל אם נפתור כל בעיה באמירה הסתמית שהם טעו נמצא את עצמינו לא לומדים כלום.
מנסיוני האישי אני יודע שבהרבה מקרים בהם הנחתי שפשוט נפלה טעות, שמעתי אחר כך הסברים יפים שסברו את אזני מאוד.
אמונת חכמים 266561
וזהו הבסיס לבלבניזם על רגל אחת.
אמונת חכמים 266573
יפה שהם למדו משהו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים