לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328643
יוסי יום ו', 9/9/2005, 15:42
מבין הנימוקים של הצדדים התבלטו שניים. המתנגדים ללטיניזציה של העברית הצביעו על הפגם העיקרי בכתב הלטיני: אובדן הקשר שבין המילה והשורש שלה. התומכים בה הצביעו על הפגם העיקרי בכתב העברי: היעדר מידע על התנועות והצורך לנחש את הגיית המילה ואת משמעותה מתוך ההקשר. מתברר אפוא שלא רק הקושי של דוברי שפות לטיניות מבוגרים ללמוד עברית מהווה שיקול בעד הלטיניזציה.

היו גם שהציעו רפורמה בניקוד העברי (סימן אחד לכל אחת מחמש התנועות העיקרית), אגב.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328648
ד.ק. • בתשובה ליוסי יום ו', 9/9/2005, 15:55
בעברית יש שתי שיטות כתיב - עם ניקוד ובלי ניקוד. הראשונה משמרת את הריבוד ההיסטורי של השפה, היא עושה את המורפולוגיה עשירה יותר ואת האטימולוגיה שקופה יותר. השנייה פשוטה ונגישה. חסרונה הגדול הוא שהיא יוצרת דו-משמעויות, אבל אלה הם דברים שלא קשה להתגבר עליהם (למישהו כאן הייתה אי פעם בעיה?)
הרפורמה שהוצעה מהווה בעצם מין שיטת ביניים. אבל האם היא באמת נחוצה? לפעמים נדמה שהגישה השיווקית האמריקאית של "KISS = keep it simple stupid" חודרת לכל תחום בחיינו...
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328655
יוסי • בתשובה לד.ק. יום ו', 9/9/2005, 16:29
המרואיינים בכתבה יצאו כנראה מנקודת הנחה, הנראית לי סבירה, שניצחונו של הכתיב חסר הניקוד שלם ומלא. במילים אחרות, העובדה שאפשר לנקד אם רוצים אינה מועילה למי שקורא ספר חסר ניקוד...
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328938
ד.ק. • בתשובה ליוסי שבת, 10/9/2005, 22:59
אני לא חושב שיש תחרות בין שתי השיטות, ולכן גם לא ניצחון של אחת מהן. הן משלימות זו את זו. מסורת הניקוד חיה וקיימת, אמנם לא בחוגים רחבים. אבל לאנשי ספר הידע הזה נגיש, והוא פחות או יותר סטנדרט בשירה, וכמובן בתנ''ך ובחלק גדול מהספרות התורנית.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 329875
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה ליוסי יום ה', 15/9/2005, 10:53
בהרבה ספרים שאינם מנוקדים ככלל, עדיין יש שימוש בניקוד מדי פעם בכדי להבהיר הגיה של שם מקום למשל.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 329952
תשע נשמות • בתשובה לל.ב.פ., תל אביב יום ה', 15/9/2005, 17:13
וחבל מאד שהדבר אינו נפוץ יותר. מצד שני, זה היה חושף אותנו לשגיאות ניקוד מזעזעות. אגב, מישהו הציץ בשנים האחרונות בחלק של המלים העבריות בחומר הלימוד לפסיכומטרי? בגרסה שראיתי כל תנועת "ah" נוקדה בקמץ, וכל "eh" בסגול. לא פתחים, לא צירה-ים, לא חטפים למיניהם. כמה טוב שאינני מדריך בקורסים האלה.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 329972
יעקב • בתשובה לתשע נשמות יום ה', 15/9/2005, 18:16
אני במקרה ראיתי את הדבר המזעזע הזה. לפני שאשלח את ילדי לקורס כזה (בזבוז כסף בפני עצמו) אבדוק אם הם עושים את ______ הזאת.

ובמסגרת התלונות - יש שימוש רווח בנקדנים בלי לעשות הגהה אחר כך. ממש נורא.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 332379
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום א', 25/9/2005, 23:29
למה קורס פסיכומטרי הוא בזבוז כסף?

אמנם, נכון, יש קורסים שמחיריהם יכולים להאמיר עד ל-‏5000 ש"ח, אבל אני, לדוגמה, עשיתי קורס שעלה כ-‏1200 ש"ח, והייתי מרוצה מאוד מהציון שקיבלתי.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 332412
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 26/9/2005, 2:29
כי כל מה שצריך זה לקרוא את הספר ולתרגל. בשביל זה לא צריך קורס. לרוב, הקורס משמש דרך להתחמק מהצורך ללמוד.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337016
לונה • בתשובה ליעקב יום ג', 11/10/2005, 17:19
אני מכירה הרבה מאוד אנשים ש''כל מה שצריך זה לקרוא את הספר ולתרגל'' הוא משימה בלתי אפשרית בשבילם בלי מסגרת. מה לעשות, לא כולם הם בעלי אופי מברזל.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337187
יעקב • בתשובה ללונה יום ד', 12/10/2005, 0:59
אני מכיר הרבה אנשים כאלו, ולכן אני פועל למען חינוך קצת אחר לילדים שלי. אם הבת שלי תצטרך קורס פסיכומטרי כדי לקרוא ספר ולתרגל ארגיש שנכשלתי באחת המטרות החשובות שלקחתי על עצמי.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337495
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה ללונה יום ה', 13/10/2005, 15:40
האם לא יותר פשוט (וזול), אם כל מה שצריך הוא מסגרת לתרגול, לעשות התאגדות של כמה תלמידים לפסיכומטרי יחד ללמידה משותפת?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337538
יעקב • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 13/10/2005, 20:38
לא. כי צריך מישהו עם שוט שיעשה פרצוף חמוץ למי שלא עשה שיעורי בית. וגם צריך הורה נודניק שיאמר: שילמתי 5000 שקל ואתה לא הולך לשיעור?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337549
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה ליעקב יום ה', 13/10/2005, 21:23
אני מוכן לעשות פרצוף חמוץ תמורות 1,000 ש"ח.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337578
יעקב • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 13/10/2005, 23:34
לדעתי אפשר לעשות מזה עסק משגשג ולשבור את השוק. במקום קורסים שילמדו אותך את הפסיכומטרי, רעיון די מיותר לרוב הנבחנים, תגבה 1000 שקל עבור קורס המספק שני דברים:
1) 10 פגישות בהם הנבחן צריך להראות שהוא פתר כל פעם לפחות 50 תרגילים אחרת צועקים עליו, מלשינים להורים שלו ו/או מפרסמים את שמו ברבים כבטלן.

2) זכות לקבל הסברים לעד 20 שאלות.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337627
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 7:48
העסק יהיה כישלון חרוץ כי ''אם כבר אני משלם כסף אז שילמדו אותי מההתחלה ועד הסוף''.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337629
דורפל • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 7:53
אלף ש"ח? אני אעביר קורסים כאלו בהתנדבות.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337682
יעקב • בתשובה לדורפל יום ו', 14/10/2005, 12:16
למה? משעמם לך בחיים?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337699
דורפל • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 12:37
לצעוק על אנשים, שירכינו בתגובה את הראש ויבואו בשבוע הבא בכדי לקבל עוד? אני צריך לשלם על תענוג כזה, לא לקבל עליו שכר.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337647
ברקת • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 9:49
הרעיון כבר קיים - וקוראים לו בית ספר (רק שלא מכינים שם לפסיכומטרי).
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337663
דורון הגלילי • בתשובה לברקת יום ו', 14/10/2005, 10:48
לא מכינים שם לפסיכומטרי? אני את המבחן הפסיכומטרי עברתי לפני שהמציאו את מכוני ההכנה‏1. איפה לדעתך רכשתי את הידע שהכין אותי לכך?

__
‏1 ולא, אני לא היחיד, וגם אחרי שהוקמו מכונים כאלו, לא מעט נבחנים עברו את הבחינה ללא קורסי הכנה ייעודיים.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337759
ברקת • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 14/10/2005, 14:44
טוב, אתה מן הסתם מתכוון להכנה במובן הרחב של המילה.

גם אני לא נרשמתי לקורס והסתפקתי בספר (האדום). אפילו עברתי את הבחינה פעמיים כדי לשפר ציונים (היו לי אז שאיפות, היו ימים). שיפרתי ב- 26 נקודות אאז"נ.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337781
האיילה שהתכוננה בעצמה • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 14/10/2005, 15:33
רק לחזק את טענתך, גם אני למדתי לבד עם הספר האדום ונבחנתי באפריל האחרון. הציון שקיבלתי היה מספק ביותר, ואיפשר לי להתקבל כמעט לכל מקצוע שרציתי באוניברסיטאות בארץ מלבד רפואה. ובאמת, אני לא מבינה מה אנשים לומדים לחלקי העברית והאנגלית של המבחן. כל ה''שיטות'' שהציע הספר לפתירת שאלות הגיון רק בלבלו אותי ובסוף החלטתי לדבוק בשיטה ההגיונית ביותר - ההגיון. גם שינון המילון נראה לי כמו משימה מטורפת, ולא עברתי עליו אפילו פעם אחת.
אני באמת ובתמים מאמינה שאם לא נלחצים יותר מדי כל אחד יכול לעבור את המבחן הזה עם ציונים מספקים בלי לשלם אלפי שקלים למכונים שיקריאו לך את הספר האדום בקול.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337784
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאיילה שהתכוננה בעצמה יום ו', 14/10/2005, 15:40
גם אני עברתי רק עם הספר האדום, אבל החלק שהכי נהניתי ממנו (הרבה יותר מהמתמטיקה הפתטית והמציקה) היה השינון של המילון. למדתי די הרבה מילים חדשות, למרות שמלאכת השינון הייתה די מונוטונית.

באמת לא ברור מה יש ללמוד לאנגלית. הדרך הטובה ביותר ללמוד לאנגלית היא לקרוא ספרים באנגלית (''הארי פוטר'').
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337809
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 14/10/2005, 16:16
לקרוא באנגלית זו באמת הדרך הטובה ביותר. אני עשיתי את זה עם ''חלף עם הרוח''...
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337837
הקשה המקשה • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/10/2005, 17:42
"General Dreedle wanted his men to spend as much time out on the skeet-shooting range as the facilities and their flight schedule would allow. Shooting skeet eight hours a month was excellent training for them. It trained them to shoot skeet."

(Catch 22)
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337855
האיילה שהתכוננה בעצמה • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 14/10/2005, 18:45
עם העברית ככל הנראה התמודדתי לא רע בזכות הספרים הרבים שקראתי בתרגומים ישנים. כך למדתי כיצד מזעיפים גבינים ושהגברת קנתה בגד שופרא ד'שופרא.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337862
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאיילה שהתכוננה בעצמה יום ו', 14/10/2005, 18:59
אבל באיזה ספר כתוב על חרשף (או קנרס) שעליו נאמר קיש קיש קריא איסתרא בלגינא?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337873
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 14/10/2005, 19:24
מה, הם הפכו את הפתגם?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337882
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/10/2005, 19:51
חס ושלום, אני פשוט מדחיק.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337875
האיילה שהתכוננה בעצמה • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 14/10/2005, 19:28
גם לי נדמה שהפכת את הפתגם.
בכל אופן, יש במבחן בדיוק 3-4 שאלות מילוניות נטו, את כל השאר ניתן להבין מהקונטקסט.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337881
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאיילה שהתכוננה בעצמה יום ו', 14/10/2005, 19:42
בטח לא היה להם גרש אחרי הד'!?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337888
האיילה שהתכוננה בעצמה • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 14/10/2005, 20:15
כנראה שלא. זה היה מזמן.
קוצו של יוד 340873
. • בתשובה להאיילה שהתכוננה בעצמה יום ג', 25/10/2005, 20:06
וכבר תיקן כאן מאן דהוא, שכאשר מייבאים ביטוי מארמית (בניגוד לצרפתית), לא מפרידים בגרש את הד' מהמילה שאחריה. שופרא דשופרא. מאן דהוא. אבל קוט ד'אזור.
קוצו של יוד 340876
. • בתשובה ל. יום ג', 25/10/2005, 21:03
(הערה לאייל המתחיל)
כדאי להקפיד ולקרוא את כל התגובות (למשל את תגובה 337881) בטרם מגיבים, כדי למנוע השפלה עצמית.
קוצו של יוד 340938
האייל האלמוני • בתשובה ל. יום ד', 26/10/2005, 2:23
איזה השפלה ואיזה ציפורים? נוהג נכבד הוא באייל לחזור על דברים שנאמרו, בין בידך ובין בידי אחרים. ראה דורון שדמי, אורי פז, יוסי צרי וכיו"ב חזרנים בלתי נלאים...
קוצו של יוד 340973
. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 26/10/2005, 10:26
הממ.. עכשיו אני מרגיש מעודַד. תודה!
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337792
יעקב • בתשובה להאיילה שהתכוננה בעצמה יום ו', 14/10/2005, 15:46
ואני השקעתי חודשיים מהשירות הצבאי שלי בשינון הספר הצהוב. וכך יכולתי להתקבל לרפואה אם הבגרות שלי היתה נורמאלית ולא היית מתעלף ממראה דם.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 338409
נועה ו • בתשובה להאיילה שהתכוננה בעצמה יום ב', 17/10/2005, 9:30
אני דווקא עשיתי את הקורס.
הייתי מש"קית חינוך וכל כמה חודשים רשמתי אנשים לקורס מסובסד לחיילים, ולקראת סוף השירות רשמתי גם את עצמי.
רק שמילים חדשות בעברית לא נכנסו לי לראש ‏1.
חידון ידיעת הארץ היה שבוע לפני הפסיכומטרי ועניין אותי הרבה יותר, ככה שלא ממש למדתי לקורס.
בסופו של דבר הקורס רק עזר לי לרענן את המתמטיקה, שלא נגעתי בה מכיתה י"א, אבל זה משהו שיכולתי לעשות לבד.

כמה ימים לפני הפסיכומטרי קיבלתי מיוחדת, ישבתי ולמדתי קצת, הוצאתי ציון לא בשמים, אבל מספיק לצרכי וגבוה יותר מכל האחרים בבסיס שנרשמו איתי ‏2.

בדיעבד לא הייתי צריכה את הפסיכומטרי בכלל.
הלכו 840 ש"ח.

‏1עם מילים בעברית ענתיקה ובארמית לא היתה לי בעיה. את זה כבר ידעתי. הבעיה היתה עם מילים לועזיות ובינלאומיות.
‏2 חוץ מהפקידה בשלישות שטענה שקיבלה 700+, ואף אחד לא האמין לה.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337669
האייל הצעיר • בתשובה לברקת יום ו', 14/10/2005, 11:32
לשמחתי, ביה''ס שלי לא עונה להגדרה הזאת. מצד שני, ביה''ס שלי הוא לא דוגמה לכלום.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337672
האייל האלמוני • בתשובה להאייל הצעיר יום ו', 14/10/2005, 11:48
הליד"ה?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337676
האייל הצעיר • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/10/2005, 11:56
לא. בי''ס קטן בשם ''רעות'' שיושב בבית אלישבע במושבה הגרמנית.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337689
האייל האלמוני • בתשובה להאייל הצעיר יום ו', 14/10/2005, 12:26
אהמ... כנראה חדש יחסית.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337701
האייל הצעיר • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 14/10/2005, 12:43
כן. זו רק השנה השביעית שלו.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337684
יעקב • בתשובה לברקת יום ו', 14/10/2005, 12:19
בי"ס זה מקום שמעודד תלמידים ללמוד לבד ועוזר להם רק כשהם לא יודעים? אני פספסתי משהו? על איזה בי"ס מדובר?

בתיה"ס שאני מכיר מלמדים את התלמיד שהוא טמבל שלא יודע כלום ושלא ינסה בכלל לפתוח ספר כי הוא לא יבין כלום. רק המורה, המחזיק במכמני הידע יכול לנסות בכלל להכניס משהו לראש בטטה וגם אז ספק אם הוא יצליח.

אז נכון שיש ילדים שלא אוכלים את התעמולה הסמויה הזאת של בתי הספר, אבל זה לא משנה את העובדה שזה מה שעושים בבתי ספר.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337704
האייל הצעיר • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 12:51
רגע, אני מוכרח להבין: המודל הראשון נראה לך מודל ראוי?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337705
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 12:56
אבל אתה זה שבידרת בזמנו על בתי ספר פרטיים, גמוקרטיים וכו', לא? גם שם זה המצב?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337760
ברקת • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 14:46
יעקב, יחס מסויג כלפי השיטה הבית ספרית הוא אחד הנושאים הבודדים שעליהם אנחנו מסכימים.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337791
יעקב • בתשובה לברקת יום ו', 14/10/2005, 15:46
אני מניח שאנו מסכימים על הרבה יותר. אולי נסכים גם שצריך לאפשר להורים להקים בתי ספר פרטיים?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337804
ברקת • בתשובה ליעקב יום ו', 14/10/2005, 16:10
יאללה.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 494528
יערת גשם • בתשובה ליעקב שבת, 1/11/2008, 17:09
לאילו בתי ספר הלכת? בבית הספר שלי מעמיסים עלינו כל שבוע רשימת קריאה חדשה, סתם, בשביל ידע כללי וקצת תרבות.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 494533
אנטילופה • בתשובה ליערת גשם שבת, 1/11/2008, 17:45
באיזה בי"ס את לומדת?
ובעיקר מאיזו שכבה סוציו-אקונומית הורי התלמידים?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328671
האייל האלמוני • בתשובה לד.ק. יום ו', 9/9/2005, 18:42
אני מכיר את KISS מתחום התוכנה דווקא.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328940
ד.ק. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/9/2005, 23:00
נדמה לי שזה הגיע לתחום התוכנה מטעמים שיווקיים, לא?
הרי למתכנת לפעמים נוח יותר לעשות משהו מסובך.
(בעיה?) 328680
אלון עמית • בתשובה לד.ק. יום ו', 9/9/2005, 19:57
תגובה 241183

תגובה 246862

(סתם, נתקלתי במקרה לאחרונה).
(בעיה?) 328944
ד.ק. • בתשובה לאלון עמית שבת, 10/9/2005, 23:06
טוב, זה לא כ''ך נורא. דו משמעויות תיתכנה בכל שפה ובכל כתיב, בעיקר בשמות פרטיים. אנגלית היא שפה פחות פונטית מעברית, בצרפתית המצב פחות גרוע אבל עדיין יש פער גדול בין ההגייה לכתיב, ואפילו בשפה בעלת כתיב פונטי כמו ספרדית אתה תמצא מקרים בעייתיים (למרות שלא עולה לי שום דבר בראש כרגע).
(בעיה?) 328978
אלון עמית • בתשובה לד.ק. יום א', 11/9/2005, 2:56
לא התכוונתי לטעון שיש כאן משהו נורא... אבל אני בטוח שאפשר לומר ללא חשש שעברית-בלי-ניקוד היה הרבה יותר חשופה לתקלות מאשר ספרדית (או איטלקית, ואולי גם יפנית).
(בעיה?) 329016
ד.ק. • בתשובה לאלון עמית יום א', 11/9/2005, 11:35
אין ספק שהעובדה שעברית לא מציינת את התנועות (למען האמת, עברית בכתיב חסר-ניקוד מציינת חלק מהתנועות) מגדילה את ההסתברות שתהיה דו-משמעות. אבל אני חושב שהשאלה הנכונה אינה:
"באיזו שפה תיתכנה יותר דו-משמעויות?"
אלא יותר:
"האם ההסתברות הגבוהה יחסית של דו-משמעות בשפה העברית פוגמת בה באיזושהי צורה חשובה?"
(בעיה?) 329153
אלון עמית • בתשובה לד.ק. יום א', 11/9/2005, 18:02
"צורה חשובה" זה מונח מעורפל קצת. עד כמה זה "חשוב" להיות מסוגלים לרשום שמות ומונחים באופן שיקל לקרוא אותם? נטייתי האישית היא לא לגעת בא"ב, אבל אין לי "הוכחה" שזה לא יכול "להועיל" אפילו "קצת".
(בעיה?) 329165
ד.ק. • בתשובה לאלון עמית יום א', 11/9/2005, 18:22
אני לא יודע אם עברית היא באמת יותר בעייתית. השווה באנגלית height ו-weight, או would ו-mould, ועוד מקרים רבים אחרים. בעברית יש משקלים ובניינים שמקלים על העניין. הבעיה העיקרית היא במילים לועזיות ובשמות פרטיים, ואני חושב שבאנגלית יש בעיה דומה.

במקרה זה חובת ההוכחה היא על אלה שרוצים לשנות. ואז עליהם להוכיח לא רק ששיטה אחרת טובה יותר מהשיטה הנוכחית (וזה כבר נראה לי בלתי-אפשרי להוכיח) אלא גם שהמעבר לשיטה אחרת יביא יותר תועלת מנזק.
(בעיה?) 329194
ברקת • בתשובה לד.ק. יום א', 11/9/2005, 20:42
השינוי ודאי יגרום לבזבוז נייר - עברית מלוטנת, כמו בדוגמאות שכאן תגובה 328973 , כרוכה בשימוש בהרבה יותר אותיות (בגלל הוספת התנועות). למשל, ha Kéleb במקום "הכלב" - שמונה תגים (כולל הרווח) במקום ארבע.
(בעיה?) 329203
ד.ק. • בתשובה לברקת יום א', 11/9/2005, 21:19
אמנם, בשם יערות הגשם, לא לליטון.
אבל אני חושב שבכל מקרה אך מעטים יתמכו ברעיון הזה בימינו. אני את התנגדותי הצגתי לרעיון של פישוט שיטת הניקוד.
(בעיה?) 329242
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ב', 12/9/2005, 1:00
טוב, זה ברור. תרגום מעברית לאנגלית, למשל, מעלה את אורך הטקסט ב20% לפחות.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328766
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה ליוסי שבת, 10/9/2005, 8:35
למה ליטון כרוך באובדן הקשר בין מלה לשורש שלה? זה נכון (במידה מסוימת) רק אם מאחדים עיצורים שההבחנה הפונטית ביניהם נעלמה או נעלמת (א-ה-ע, ק-כ-ח, וכו'), אבל חלק מהצעות הליטון דווקא מקפידות לשמר את ההבחנות האלו. עיין, למשל, בפתיל המתחיל בתגובה 124226, וחפש התייחסויות לשיטה של עוזי אורנן ולכתב הכרמלי.

(וגם ההצעה לאיחוד הניקוד כבר נידונה כאן, איך לא: דיון 1971.)
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328801
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 10/9/2005, 12:09
השורשים ודאי ייעלמו עם הזמן, ויהיו ברורים רק ללשונאים ובלשנים: איך תשמור,, למשל, על המוחבן הנפלא של המלה "שנה", הכולל בתוכו שינוי ושניות כאחד?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328808
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/9/2005, 12:23
איך אתה שומר עליו עכשיו? איזה מידע יאבד בהכרח בליטון?
אקדים ואומר: שום דבר לא מחייב אותך לכתוב דווקא shana, וברט להמיר ש' ל-sh. זו בסך הכל (עוד) קונבנציה מוזרה משהו של האנגלית. אפשר, נניח, s עם איזו נקודה מעליה, כך שהסימן יזוהה בלדעית עם ש'.
(ומי, חוץ מבלשנים ומשוררים, חושב היום על כך ש"שנה" קשורה לשינוי ושניות?)
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328812
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 10/9/2005, 12:51
(מה זה "וברט"?)
השינוי בליטון של ה-ש' לא ישנה מאומה בעניין השנה. חוצמזה, יש המון דברים כאלה. מה יהיה על "מאזניים" הנגזרות מ"אזניים"? ריגול מרגל? חילוץ מחולצה? ... ...
ובאשר לסייפא - אני, למשל. וסביר שעוד כמה.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328835
. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/9/2005, 14:03
שוב, בשיטתו של אורנן הליטון אינו גורם לאיבוד הקשר. אפשר לתמצת את שיטתו כך: קח את העיצורים במילה והחלף אותם וסימנים נוחים מהמקלדת (לא שלב עקרוני). הכפל עיצור שמופיע בו דגש חזק. הוסף סימנים לתנועות.
יחסית לכתיב המקובל, הליטון הזה *מוסיף* מידע היסטורי/מורפולוגי ולא גורע.
לדוגמותיך: mo^znayim/^oznaym xulca/xilluc riggul/mraggel
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328858
האייל האלמוני • בתשובה ל. שבת, 10/9/2005, 16:47
איך זה יכול ל*הוסיף* מידע אינני מעלה בדעתי אפילו. בכל אופן, זה נראה נורא...
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328883
. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/9/2005, 18:51
הוספת מידע מעבר לכתיב העברי המקובל היא כבוד מפוקפק מאוד: בקריאת רצפים כמו "הרכבת" אנחנו עוסקים בעיקר בניחוש; האותיות עצמן אינן מגלות אם זה ha-rakebt או שמא harkabat.

ולגבי האסתטיקה - גם אתה לא כל כך יפה...
אבחנה מסוימת 328845
לונה • בתשובה ליוסי שבת, 10/9/2005, 15:00
לדעתי, "אובדן הקשר שבין המילה והשורש שלה" הוא בהחלט לא הטיעון המרכזי נגד ליטון העברית, אם הוא בכלל נכון.

אותי, באופן אישי, לא מאוד מעניין הקשר בין כל מילה עברית לבין השורש שלה, פרט לדוגמאות ספציפיות. הטיעונים שאני העליתי נגד ליטון העברית הם אחרים: אובדן האפשרות לקרוא ולכתוב בשפה אלא רק לדבר, העובדה שבכל העולם, מי שרוצה ללמוד שפה חדשה לומד את האלפבית המקורי שלה, כי ככה שפות עובדות, ובכלל - למה שאני כדוברת עברית ארצה "להתחנף" למי שבא ללמוד את השפה שלי ולעקם את העברית, היפהפיה כפי שהיא, לאותיות נוחות יותר? יתכבד נא לומד העברית ויתאמץ. גם ללמוד אנגלית תשע שנים בבי"ס לא בא לי בקלות. אני עדיין לא רוצה שירבעו את האותיות האנגליות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות