בתשובה ליוסי, 09/09/05 18:15
שתי שאלות 328702
א. אני לא אומר שאני חושב מה שאני חושב בגלל שזו דעת הרוב, אני אומר שהסיבות שגרמו לי לאמץ את דעתי גרמו גם לרוב לאמץ את דעתו. חבל שאתה מתעלם מקיומן הבולט של סיבות שכאלה.

ב. השופטים הם, כאמור, נבחרי הציבור. נציגי לשכת עורכי הדין, הם נבחרים על ידי סך כל עורכי הדין בארץ, שהם כל מי שקיבל תואר במשפטים ועבר את בחינות הלשכה. רחוק מלהיות ''נציגי האליטה המשפטית'', והרבה יותר קרוב להיות ''נציגי הקהילה המשפטית''.

אותו כשל שקיים, כביכול, בטענתי, קיים גם בטענתך שהשופטים בארה''ב הם נבחרי ציבור, העובדה שיושבים שם אנשים שמונו על ידי פורד, בזמן שאין שם אנשים שמונו על ידי קרטר מבהירה את זה טוב מכל עובדה אחרת. אתה לא יכול להחזיק את המקל בשני קצותיו, או שאתה מקבל נבחרי ציבור עקיפים, ואז המקרה האמריקאי והישראלי זהים, או שלא, וגם אז שני המקרים זהים. בכל מקרה, ההפרדה שאתה עושה היא מלאכותית.

ד. ובית המשפט יכול לבטל את תוצאות הבחירות או לפטר את הנשיא...
שתי שאלות 328774
ב. זה לא סימטרי. נכון שהציבור בארה"ב לא בהכרח יכול לשנות את הרכב ביהמ"ש *בטווח של ארבע שנים*, אבל (אם הוא עקבי ברצונו, וזה מספיק חשוב לו) אז בטווח של כמה קדנציות של נשיאים הוא בהכרח כן יכול לשנות את ההרכב. (בהנחות סבירות על תוחלת החיים. מעניין מה יקרה אם זו תעלה פתאום בסדר גודל. אבל אז החברה תשתנה בדרכים הרבה יותר רדיקליות.)

נכון שיש שרירותיות בכך שלנשיאים מסויימים יש הרבה יותר השפעה מלאחרים, ושזה עניין של מזל. אבל אני לא חושב שעיוותים כאלה משנים מהותית את ההבחנה האם יש ייצוג או אין ייצוג. זה קצת דומה למזל שכרוך בשאלה עם מה אתה באזור בחירה (שמשפיע על חשיבותו או אי-חשיבותו של הקול שלך); וגם דומה, אולי יותר, לכך שהנשיא שהתמזל מזלו לכהן בזמן מלחמת העולם השנייה יכול היה להשפיע על מדיניות החוץ של ארה"ב הרבה יותר, ולהרבה יותר שנים, מהנשיאים שכיהנו בזמנים שקטים יותר. בכל אופן, ר' הפסקה הקודמת.
שתי שאלות 328792
ב. כל העיקרון בנציגות של הציבור היא חוסר עקביות של הציבור בדעותיו. אם הציבור עקבי בדעותיו אז גם בארץ השופטים הם נציגיו.
שתי שאלות 328803
בסדר, אבל בחירת התדירות שבה מודדים את דעת הציבור היא די שרירותית. לצורך מינוי הרשות המחוקקת והמבצעת מודדים פעם בארבע שנים; לצורך הרשות השופטת בארה"ב, בתהליך שאפשר לקרב אותו למדידה פעם ב(סדר גודל של) 10-15 שנה. אם רוצים להגיד שהשיטה בישראל היא מדידה של דעת הציבור, לפי ההצעה שלך, אז מדובר ב"תדירות" של פעם אחת וזהו, וזה כבר שונה מהותית.
שתי שאלות 328818
אם לוקחים בחשבון שדעת הקהל כן משתנה בתדירות כלשהי, אז כבר אי אפשר להציג את בית המשפט העליון בארה"ב כמייצג של דעת הקהל בארה"ב (להבדיל מהנשיא, למשל, שאפשר להציגו כמייצג של דעת הקהל בתקופת הבחרותו). דוגמאות מובהקות יש בתגובה 327811.
שתי שאלות 329454
אני לא רואה איך הדוגמאות מראות אי-ייצוג. כל שופט שכיהן ברגע נתון, נבחר על ידי נשיא שנבחר על-ידי הציבור X שנים קודם, כש-X חסום (משהו באזור העשרים שנה?). שוב - זה שלחלק מהנשיאים יש יותר מזל מלאחרים ונופל בידיהם הגורל למנות יותר שופטים (ובמונחים של פתיל זה - חלק מדגימות דעת הקהל משפיעות יותר מאחרות על ההרכב), זה עיוות מסוים של הייצוגיות, אבל לא עיוות שנראה לי שונה מהותית מעיוותים אחרים בשיטות ייצוג, למשל חלוקה לאזורי בחירה.
שתי שאלות 329469
אם היו נותנים בבחירות שני קולות לנשים, וחצי קול לגברים, האם היית אומר שהבחירות מייצגות את דעת הקהל? גם כאן ניתן לנשיא אחד ייצוג גדול יותר מנשיא אחר. נכון שגם בחירות אזוריות הרבה פעמים לא מייצגות באמת את דעת הקהל (אחת השיטות של המפלגה הלאומית בדרום אפריקה למנוע מהאופוזיציה להגיע לשלטון היתה לשחק עם אזורי הבחירה).

ניקח מקרה תיאורתי קצת יותר קיצוני, נגיד ששבוע לפני שבוש נבחר כל השופטים בבית המשפט העליון היו מתפטרים או מתים במפתיע, וקלינטון היה ממנה בית משפט ליברלי לגמרי וצעיר לגמרי, האם בית המשפט הזה היה מייצג את דעת הקהל אז? היום? בעוד עשר שנים? בעוד עשרים שנה?
שתי שאלות 329642
צריך להפריד בין שתי שאלות. אחת היא האם מוסד נתון ברגע נתון מייצג את דעת הקהל באותו רגע. השניה היא האם שיטת בחירה נתונה מהווה ייצוג של דעת הקהל. בתסריט התיאורטי שתיארת כמובן ההרכב מאוד לא מייצג את דעת הקהל באותן עשרים שנה - זה בנוגע לשאלה הראשונה. אפשר לשקלל את העובדה הזו כשרוצים לענות על השאלה השניה, אבל אז כדאי לזכור שזה מקרה קצה. כמעט בכל שיטת בחירה יש עיוותים כלשהם שיכולים לגרום לכך שעל השאלה הראשונה תתקבל תשובה שלילית (או לא חיובית מושלמת). למשל, אחוז חסימה. למשל, <פרובוקציה> ראש ממשלה ששינה את דעתו באמצע הקדנציה </פרובוקציה>.

אני לא חושב ש"ייצוגיות" היא משתנה בינארי בשיטות בחירה; יש מידות שונות של עיוות. בהינתן שמקבלים שגם מידות שונות של עיוות לא פוסלות שיטה מלהיחשב לייצוגית (במידה כזו או אחרת), אז צריך להפריד עוד סוגייה שהתגובה שלך מערבת בסתר: האם העיוות ייחשב צודק או הוגן. בדוגמת השיקלול השונה של גברים ונשים, כנראה שנחשוב שהשיטה לא צודקת ולא הוגנת, אבל אני אחשוב שמבחינת ייצוגיות גרידא יש אפשרויות גרועות יותר (תלוי, כמובן, עד כמה קריטיות שאלות מגדר בפוליטיקה). אחוז חסימה הוא עיוות שמקובל כהוגן.

אז אני נשאר בעמדתי: שיטת בחירת השופטים בארה"ב היא שיטה שיש בה מידה די גדולה של ייצוגיות. יש בייצוגיות הזו עיוותים, אבל הם לאו דווקא בלתי-הוגנים (ואפשר אולי להצדיק אותם כפשרה עם שיקולים רצויים אחרים). אבל אני לא מתעקש על הטענה שהשיטה כן הוגנת; הנקודה היחידה שעליה אני כן מתעקש, היא שזו ייצוגיות שלא ניתן להשוות אליה את השיטה הישראלית בטענה שגם כאן נבחרו השופטים פעם אחת על-ידי דעת הקהל.
שתי שאלות 329656
הרכב שופטים אינו יכול להיות מייצג כי השופטים אינם סקטור מייצג ואפילו עורכי הדין אינם סקטור מייצג.
שתי שאלות 329666
עורכי הדין אינם סקטור מייצג? מה תפקידו של עוכר הדין אם לא לייצג את מרשו?
שתי שאלות 329729
באמת דורון, עורך דין אינו מייצג את לקוחו כסקטור. כוונתי לגבי אי היותם מגזר המייצג סטטיסטית את כלל האוכלוסיה.
שתי שאלות 329732
הגלילי התלוצץ.
שתי שאלות 329737
חרמפפפ (פעם שניה "חרמפפפ" תוך יומיים, וגם הסיפוק הדחוי בתגובה 329680 לא גרם לי שום אושר. אי צרי לצרותי? :-] )
משוררי הדלות 329740
אנחנו נשמעים כזוג צרצרים.
שתי שאלות 329739
תודה, עכשיו למדתי את חוש ההומור שלו.
שתי שאלות 329733
פעם הסברתי לאורי פז משהו בנוגע להומור הגלילי המיוחד, אלא שמנוע החיפוש העובד בהכנעה עבור סמיילי - מסרב לעבוד בשבילי מעבר לטווח של השבוע האחרון, ונבצר ממני למצוא את ההודעה העתיקה ההיא (במקרה ההוא, שלא כמו עכשיו - היה צורך גם להרגיע קצת, לא רק להסביר :-] ) .
שתי שאלות 329738
אם את זוכרת מספר מילות מפתח, באיזה שם השתמשת או משהו כזה, אני אוכל לנסות למצוא את התגובה.
eureka 329741
דווקא גוגל עושה את זה טוב (ומתברר שמנוע החיפוש עובד, אבל כנראה שלא כל הדפים מאונדקסים). תגובה 252880
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329742
וואלה! (טמבל! במקום לספק חכה בחינם היית צריך לשמור לעצמך את הפטנט ולמכור דגים, כל אחד לחוד :-] )
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329763
ועכשיו אנחנו מגלים שאוריפז קרא לך "יקירתי"? עברך המעניין מפתיע אותי כל פעם מחדש... מה אומר על זה השכ"ג, החוקי שלך?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329768
הגלו-בא-לי בחור ליברלי. היתה לי פעם עם אוריפז גם שיחה קצרה שנגעה ב... אממ... בתפקודם האבולוציוני של עופרי הגברת פז, אבל אינני מצליחה עכשיו להפנים כיאות את שיטות סמיילי בע''מ ולמצוא אצל הדוד גוגל את העניין הגו(ג)עלי ההוא.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329775
"עופרי הגב' פז"? שומו שמים, אנא עוד נגיעה? לבי החסוד אינו עומד בזה...
''אנא עוד נגיעה'' 329785
אדוני, יש פה כאלה שעוד לא נגעו בפעם הראשונה. תתחשב.
''אנא עוד נגיעה'' 329788
היזהר, אתה עלול להחמיץ את המוניטין שנותן לך ניקך.
''אנא עוד נגיעה'' 329793
הניק שלי (כינוי חיבה: "ניקי" ‏123 ) מקנה לי מוניטין של תיכוניסט מחוצ'קן. כל המתעקש להסיק ממנו משהו אחר, עושה זאת על אחריותו.

1 !
2 !!
3 בהגייה שרונסטונית כבדה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329864
חיפוש ראשון בחינם...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329925
זה נראה לי אבוד. היו שם, אא"ט, "ציציות", אולי "פשפוש בציציות", או "לפשפש בציציות", משהו שהסברתי בעניין חלב, מנגנון ייצור החלב בשדי האשה, אולי משהו עם גירוי בלוטות החלב, ואורי אמר באחת התגובות משהו עם - "תסלחי לנו" (הוא התכוון שאסלח לו ולגדי אלכסנדרוביץ'). בלתי מציא. חבל, נתתי שם מידע חשוב... :-] .
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329927
זה אבוד זה? תגובה 272836
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329938
או! אתה רואה? אמרתי לך שמדובר במידע חשוב! :-]

תודה, תודה. וברצינות - אני *באמת* לא מבינה איך זה שלך אין את הבעיה שיש לי (ולא רק לי, אם הבנתי נכון) בזמן האחרון עם החיפוש.

מערכת! מה הולך כאן? פרוטקציה? יש כאלה שכבר קיבלו מנוע מודל 2006?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329941
אני פשוט זוכר את כל התגובות שלך (כולל המספר שלהם) בעל פה...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330077
לפי הדקות הספורות שעוברות מהתגובות שלה לשלך אפשר לחשוב שלא רק שאתה זוכר אותם בעל פה, אתה גם יושב כל היום מול המסך ומחכה לרגע שהן יופיעו....
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330084
האין כולנו? וכי לשם מה אנו מוגיעים את מוחנו בנבכי המתמטיקה המונאדית אם לא כדי שמאחורי ד"ר שדמי תצוץ איזה גב' מונית בתרועת: "הא לכם כסילים‏1! עבדתי עליכם!".

1 שוטים.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330119
דורון ישמח שנתת לו דוקטורט והחשמנית אולי צריכה להיעלב מהיחס המבטל שלך. וצר לי לאכזב אותך אבל לא כולנו מוגיעים את מוחנו עם המתמטיקה. אתם בערך חמישה-שישה שמוגיעים את מוחכם ויש עוד כמה שעומדים מסביב לקרוא לכם קריאות עידוד. כל השאר (כולל אותי ) נכנסים לדיון ההוא לפעמים רק לראות אם כבר הכריזו על מנצח, מבלי שיש להם מושג ירוק על מה מדובר ואפילו לא אם מדובר על משהו אמיתי או סתם קשקוש. לפחות על החשמנית אפשר להגיד שאצלה זה לא רק ציצים ופעם היא דיברה על העוולןת של הכבוש והמתנחלים ועוררה את זעמו של איזה פשיסט שהיה כאן לרגע, שאמר שהיא לא יהודיה ואז נהיה פה שמח. אבל אצל דורון שדמי זה רק איזה מתמטיקה הזויה שלא ברור אם היא בכלל קיימת.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330128
א, עידכון. עד אתמול נראה היה שאין על דורון שדמי (בסיוע ארטילרי של משה קליין), והוא מנצח בשיטת ההתשה את כולם. אתמול, באופן מפתיע ולא מובן (זה שזה לא מובן לא ממש מפתיע) ,נכנע דורון שדמי בפני האייל הצעיר תגובה 330103.

ב. החשמנית כתבה הרבה על הרבה דברים שאינם ציציות בכלל, ועל הכיבוש בפרט, אבל נדמה לי שאתה מתיחס לתגובה 280340.

ג. גם דורון שדמי הוא לא ממש חדש באייל, רק ה"מתמטיקה" שלו חדשה באייל, עיין למשל בתגובה 70518.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330330
תגובה 295044 תגובה 295134
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 465422
טעות בידך סמיילי,

ראה נא http://www.haayal.co.il:8888/thread?rep=330177
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330229
א. דורון לא ישמח על הדוקטורט שקיבל‏1 כי הוא במתמטיקה ה"רגילה", מלאת הסתירות.

ב. לחשמנית אין מה להעלב (ואני בטוח שהיא לא נעלבה) מה"יחס המבטל" שלי כי לא היתה כל כוונה לבטא יחס כזה. הסיבה להתרעמותך נובעת אולי מהשימוש בביטוי הגב' מונית שלא נועד אלא להשלים את ד"ר שדמי, בדומה לשם רומן הנודע, ותו' לא.

ג. אני לא מאוכזב. לא חשבתי לרגע שכולכם מוגיעים את מוחכם, אלא רק שכולנו מוגיעים את מוחנו.

ד. אתה טל כהן? מנין ההערכה שלך באה?

ה. "לפחות אצל החשמנית... אבל אצל דורון שדמי..." מה כל זה קשור אלי? אם הייתי אדם הנוטה להיעלב (בשם עצמו או בשם אחרים) הייתי חושד שהתכוונת ל"לפחות אצל החשמנית.. בניגוד לאורי גוראל-גורביץ' שרק מקשקש שטויות כל היום".

ו. למען הסר ספק: אין לי שום תקוה אמיתית שמאחורי דורון עומדת החשמנית‏2.

1 ועוד ממי שעדיין דוקטורנט בעצמו!
2 אם כי יש לי תיאוריה באשר לחשמנית ולשכ"ג.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330596
זה בסדר, הכל בסדר ותודה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330649
תגובה 329798
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330739
לא ראיתי, סליחה. השיר כאן:

מה הקשר בינך לבין השוטה? 330747
תגובה 227247 (תגובה 186784, תגובה 227230, תגובה 224261)
מה הקשר בינך לבין השוטה? 331230
תגובה 331229.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 331093
האמת היא שגם אני מאוד סקרנית לגבי מה שהארכיבאי שאל אותך בתגובה 330747.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331229
כבר סיפרתי על הקשר המשפחתי בתגובה 223334.

אהההה, זכרונות רחוקים...

היינו צמד מאוד מצליח. אחי האהוב, שכ"ג, גידל אותי במסירות מאז התייתמנו. הוא היה גדול, אני הייתי כה קטנה, ילדונת עם צמה/א, והוא נשק, בין השאר, גם לצמתי, ונקראנו - "סטינג והגורנישטית" (או בשמנו המקוצר, המתנגן יותר והנוח יותר לטורי הרכילות - "סטינג וגורנישט").

חלפו מספר שנים. שכ"ג נהיה גדול מהחיים, אני גדלתי וגידלתי, ולכן הקולונל שיווק אותנו בשם חדש - "גרוסהמר והעופרים". הקריירה תפסה תנופה מסחררת. לדאבוני הכל נקטע אחרי שנים מעטות, הן משום שהכוריאוגרפיה הנמרצת שליוותה את רוב הרפרטואר שלנו גרמה לשכ"ג צרבת נוראה, והן בגלל ההטרדות החוזרות ונשנות של ה-FBI (יתכן שבעל תגובה 330747 עובד בשבילם).

על מה שקרה מאז ועד היום לא אספר, מאימת הקרטל הקולומביאני הנושף בעורפנו ועומד עלינו לכלותנו. רמז דק: המנדבושקעס הן בהחלט לא החלק הכי מציק. אם, בכ"ז, סקרנותך אינה מרפה, אולי תפני אל אג"ג, תגובה 330229, הערה 2.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331493
(-: נחמד, אבל בכל זאת עובדה שאת שלחת לינק לשיר שלך מהאתר של השוטה ולא ענית על זה, סליחה על החטטנות.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331496
סליחה גם לך, אבל אולי במקום להתנצל פשוט לא תחטטי? את לא הסקרנית היחידה כאן ויש עוד סקרנים שהיו שמחים לדעת הכל על כולם. ההבדל הוא שהם מנסים פעם אחת ואם לא הולך הם מוותרים, ואני חושב שזה מה שרמזו לך בתגובה 331229.
דוקא יש לי אחות 331588
כדי להפיג אחת ולתמיד את ענני הסקרנות שמעיבים על שמי התכלת של חיינו:

1. החשמנית אינה אחות שלי. למיטב ידיעתי אין בינינו שום קשר משפחתי.
2. האתר אינו אתר שלי. יש לי הכרות מסויימת עם בעלי האתר.
3. הקשר בין האתר לבין החשמנית באמת נוצר בעזרתי, כמחווה של רצון טוב.
4. הפנטזיות של החשמנית הן על אחריותה בלבד. כל קשר לשוטים אמיתיים מקרי בהחלט.
דוקא יש לי אחות 334279
אחרי תגובה 331229 אני מרגיש ממש בר סמכא בנושא ועל כן עלי להכריז קבל‏1 עם ועדה‏2 שאינני מאמין לאף אחת מהכרזותיך, ובמיוחד לא לראשונה ולרביעית‏3.

1 1 פאראד.
2 לאבלייס.
3 של מנדלסון.
דוקא יש לי אחות 334304
מה יש לך נגד האיטלקית?
דוקא יש לי אחות 334439
כלום. אחת החביבות עלי. בודאי החביבה עלי של מנדלסון. אבל לא מאמין לאף מלה שלה.
דוקא יש לי אחות 334587
למען האיטיים, אתה מוכן להסביר את האנלוגיה ומה הבדיחה?
דוקא יש לי אחות 334705
לא ממש מצחיק.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330123
יש למשתמשים רשומים האפשרות לקבל הודעת דוא"ל ברגע שעונים להם. למשתמשים מתוחכמים יש את האפשרות לקבל הודעת SMS ברגע שמישהו מתיחס אליהם בהודעה כלשהי...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330231
(מישהו קרא לי?)

השורה התחתונה: מנוע החיפוש ישוב לתפקוד מלא בתוך כשבוע עד עשרה ימים.

הפרטים הטכניים המשעממים: קובץ האינדקס של התגובות נהרס, ונבנה כעת מחדש. קצב הבנייה איטי כדי לא להעמיס על התפקוד הרגיל של השרת (שגם ככה בקושי סוחב בעליה כרגע). התגובת שכבר מאונדקסות הן 1 עד 232,000 בערך, ומ-‏326,000 ואילך. קצב ההתקדמות לסגירת ה"חור" הוא כרבבת תגובות ליום, ומכאן המסקנה שבשורה התחתונה, למעלה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330367
אתם לא נוהגים לגבות את מאגר הנתונים מדי פעם?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330403
מדי יממה. אופי התקלה, הגילוי המאוחר יחסית שלה (אף אחד לא טרח, נניח, לשלוח לי דואל שאומר שהחיפוש לא עובד), והמצאות האיש-עם-המפתחות-של-הגיבוי בגולה הפכו את אפשרות השחזור מגיבוי ללא יעילה (יחסית. ההערכה המקורית שלי היתה שהשחזור יקח שבוע, שזה לא נורא, אבל הוא לוקח חודש, אז לך תדע).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330410
מה, כך הגליתם איש מפתח?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330445
אתם צריכים עזרה בהקלדה? אני יכולה לקחת פיקוד החל מתגובה 267,000 לערך (אם כי בתגובות ארוכות אצטרך שמישהו יקריא לי מהדף).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330549
תודה ובהצלחה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332339
וזהו (עכשיו הכל בסדר).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332836
תודה גם ממני. המנוע הזה חיוני למדי.:)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332845
פתאום עולה בי געגוע לכתובת המזהירה שהמנוע אינו פעיל...

סתם. תודה רבה, טל!
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332861
אני מזדהה קצת עם געגועיך. נח מאוד שיש במי להטיל את האשם אם לא מוצאים לינקים רלוונטיים...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330443
איזה גדי? מה פתאום גדי?
"לנו" = לאורי ולעופרים.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330553
חשבתי שאת אמורה להוות גורם ממתן ומחנך. בושה, בושה, איך שהמצב מדרדר! (החליטו כבר איך כותבים את המילה הזאת?)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330567
בדיוק כמו שכתבת: "מדרדר" (וה-ד' הראשונה מקבלת דגש חזק).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330571
כן, אני יודעת. השאלה לא נשאלה ברצינות, אבל תודה בכל מקרה :-]
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330606
ולכן, זה לא מדויק. על פי כללי הכתיב חסר־הניקוד יש לכתוב "מידרדר". כמעט תמיד, יש לכתוב יו"ד בתנועת חיריק שלפני דגש חזק.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330613
הלינקים לא עובדים לי עכשיו, אבל עכש"ז, הוספת היו"ד בכתיב חסר ניקוד היא בגדר המלצה ולא כלל, ולכן אם משמיטים אותה, זה לא נחשב בפירוש כשגיאה אלא נתון לויכוח ולהחלטה לפי המקרה, לא? (במבחנים וכדומה)

בסריקה מהירה בגוגל:

מידרדר מופיע 622 פעם
מדרדר 828
מתדרדר 887

(לא שגוגל נחשב כסמכות, אבל גם ההחלטות של האקדמיה מושפעות במודע מתדירות השימוש, ולכן גוגל יכול לתת אינדיקציה)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330615
מה גם 330619
מה גם שמדרדר יכול להיות גם הפועל בגוף שלישי הווה (כמו ''יהודה מדרדר את האבן לתהום'').

(אצלנו, התארנים, גוגל דווקא נחשב כסמכות העליונה)
שתי שאלות 329667
אני מקבל את שתי הפסקאות הראשונות, ואז חוזר לתגובה 327811, ולהרכב בית המשפט העליון בישראל, ומוצא שמבחינת התוצאה, השני לא מייצג בשום צורה את דעת הקהל במדינתו רע יותר מהשני.

מצד שני, מבחינת היצוגיות של ההליך, אני לגמרי לא מסכים איתך, מדובר בשתי שיטות שמידת היצוגיות שלהן היא אקראית, אחת פוליטית יותר, והשניה "ממלכתית" יותר, אבל שתיהן מייצגות את דעת הקהל באותה מידה, גם מבחינת ההליך, וגם מבחינת התוצאה.
שתי שאלות 329792
תגובה לפרובוקציה: המערכת הדמוקרטית-פרלמנטרית בנויה כך שיתאפשר לראש הממשלה לשנות את דעותיו במהלך הקדנציה, ולהישאר מייצג:

א) ראש ממשלה לא נבחר. נבחרת כנסת, שמהווה מעין מדגם מייצג של העם, והיא בוחרת ראש ממשלה.
ב) אם ראש הממשלה מעוניין לשנות את הרכב ממשלתו או את מדיניותה, הוא לא צריך להתפטר וללכת לבחירות חדשות. ה"מדגם" "בוחר" את הממשלה החדשה.
שתי שאלות 329821
אחד הדברים המענינים בביחרת שופטים לביהמ''ש העליון זו החקירה בסנאט. דיוני וועדת השיפוט שמראיינת את המועמד פתוחים לציבור וניתן להקשיב להם ברדיו. מאד מענין להקשיב לשאלות ולתשובות, לצורה בה החקירה נילקחת ברצינות. לא נראה שחקירתו של רוברטס, המועמד הנוכחי לעמוד בראש ביהמ''ש העליון, מושפעת יתר על המידה מנטיתם הפוליטית של הסנטורים, אם כי ברור שהרפובליקנים ינסו לשאול שאלות שיאירו אותו באור חיובי בעוד הדמוקרטים ינסו לערער על כשירותו. מרתק לשמוע כיצד דווקא יו''ר הוועדה הרפובליקני, המצדד בזכות האישה לבחור, מתעמת עם רוברטס בנושא ההפלות.
שתי שאלות 329848
אתמול ראיתי קטע מהחקירה שהסנטורים חקרו את רוברטס. הוא עשה להם בית ספר.
שתי שאלות 329854
אתה יכול לתאר משהו מזה?
שתי שאלות 329855
הוא התחמק באלגנטיות מכניסה לפרטים: "אינני יכול להרחיב בנושא". "לא אכנס לפרטים מסיבות מובנות".
הם לא יכלו להאחז בשום פרט כדי להעמיק את החקירה. הכל היה באנדרסטייטמנט של יחסי עו"ד לקוח.
שתי שאלות 329858
האם המועמד פעל עד כה כעו"ד, לא כשופט?
שתי שאלות 329862
(גם וגם) http://en.wikipedia.org/wiki/John_G._Roberts%2C_Jr.
שתי שאלות 331513
הסנטורים לא מתלהבים מההתחמקויות שלוף כולל יו"ר וועדת החוק הרפובליקני. רוברטס כנראה לא מתרגש כי הוא חושב שהבחירה בו מובטחת והוא יכול לאמץ את זכות השתיקה המתחמקת תחת תירוצים של "הכל שפיט, ולכן אני לא יכול להגיב."

אבל ישנן שתי בעיות רציניות עם רוברטס שנדחקו לשוליים, כנראה בגלל ההוריקאן של קתרינה שמאיים לסחוף את הרפובליקנים.

האחת היא סיפור מינוי החפוז. שמו הועבר לסנט ע"י הבית הלבן שבוע אחרי שהשופטת אוקונור הודיעה על פרישה. זהו שיא זריזות חסר תקדים. בד"כ החיפוש אחר מועמד לביהמ"ש העליון לוקח זמן ניכר יותר. אחת הסיבות הרציניות לזה שפרשנים מעלים היא הרצון של הבית הלבן להסיט את דעת הקהל ואת המערכת הפוליטית מהסיפור הרותח והמסוכן של קארל רוב והחשיפתו הלא חוקית של סוכנת CIA לעיתונאי רוברט נובאק, כנראה במגמה לנקום ולנגוח את השגריר הדמוקרטי לשעבר שחשף את שקרי הבית הלבן בקשר לגילוי כביכול של נה"ה. (אם נשמע מסובך, אז תקרא שנית לאט. זה יראה לך נורא מוכר).

השניה קשורה לעובדה שרוברטס רואיין, או קיים שיחות לא רשמיות עם הבית הלבן, כנראה על מינוי לביהמ"ש העליון, בשעה שהוא ישב כשופט במשפט בו הבית הלבן והנשיא היו הנתבעים. מדובר בתביעה הקשורה בחוקיות הכליאה של חשודים בטרור שנתפסו באפגנטסטן ובעירק בבסיס ארה"ב בגואנטנמו. התביעה נדחתה בסוף על חודו של קול.
שתי שאלות 328889
א. מה זאת אומרת חבל שאני מתעלם מהן? אינני מתעלם מהן, אני פשוט לא מקבלן. הרי אתה מונה אותן אחת לאחת, ודבריך אינם משכנעים אותי. באותה מידה יכולתי לומר שחבל שאתה מתעלם מקיומן של סיבות בולטות כל כך להחזיק בעמדתי. כל ההערות הללו אינן מקדמות שום דיון לשום מקום...

ב. מצדי תקרא לזה "קהילה משפטית" במקום "אליטה משפטית", זה היינו הך מבחינתי.

ד. אם הטיעון הזה משכנע אותך, תהנה לך.
שתי שאלות 328907
א. מניתי אותן אחת לאחת? איפה? בסך הכל ציינתי שהן קיימות.

ב. טוב, אם זה כל מה שהצלחת לקרוא מהתגובה...

ד. נסה לעקוב אחרי הטיעון, אתה טוען שאפשר למנוע באמצעים טכנים בלבד דיקטטורה של הרוב, ומביא לדוגמא את השיטה האמריקאית, אני הראתי לך שבשיטה האמריקאית יכול הרוב לשנות את השיטה, ולכן גם היא לא חסינה בפני דיקטטורה של הרוב (כמו כל שיטה אחרת), ולכן יש צורך בתרבות דמוקרטית שתמנע דיקטטורה של הרוב.
שתי שאלות 328955
א. לאורך הדיון, בתגובותיך השונות.

ב. הצלחתי לקרוא עוד כמה דברים. לא היה לי חשק להגיב להם.

(אבל אולי עכשיו יש לי חשק:

1. עורכי הדין אינם מדגם מייצג של האוכלוסייה. אם כבר הם מדגם מייצג של מעמד סוציו-אקונומי מסוים, אבל גם נתעלם מזה, עדיין מדובר באנשים שהולעטו במשך שלוש שנות לימודים וחצי ע"י פרופסורים בני דמותם של שופטי ביהמ"ש העליון ברעיונות המקובלים בקהילה המשפטית. בנוסף, בתור מי שיש סיכוי שיצטרכו להופיע לפני ביהמ"ש העליון, יש להם מוטיבציה מיוחדת לשתף אתם פעולה.

2. ובכלל, זכויות היתר שהם מקבלים בזכות המקצועיות שלהם - שלא לומר חברותם בגילדה של עורכי הדין - אינן מקובלות עליי, כשם שלא הייתי מקבל אילו נתנו בבחירות לכנסת משקל רב יותר לבעלי תארים במדע המדינה.)

ד. לא טענתי זאת. מה שטענתי באופן לא מפורש, אם תרצה, הוא שמנגנונים טכניים שיגבילו את כוחן של הרשויות ויאפשרו ביקורת אפקטיבית על פעולתן הם תנאי הכרחי (אמנם לא מספיק) לקיומה של דמוקרטיה מוצלחת. שיטת מינוי השופטים בישראל מאפשרת למערכת המשפטית להיהפך לאוליגרכיה, ולכן היא אינה עומדת בתנאי הזה.
שתי שאלות 328956
א. ממש לא נכנסתי לזה, פשוט מפני שהנחתי שאין צורך. אם אתה חושב שיש, תבקש.

ב. 1. אנשים שמגיעים לאוניברסיטה כבר מספיק מבוגרים מכדי שאפשר יהיה לשטוף את מוחם בקלות שכזו.

2. לזה אני נוטה להסכים (בלי קשר ישיר לדיון הזה).

ד. כן, ועל זה אפשר רק לשאול את השאלות שבתגובה 326422 שנותרו ללא מענה.
שתי שאלות 328963
א. אין ממש צורך מפני שהדעות שאתה מביע הן הפופולריות בימינו, לכן לא נדיר להיתקל בהן ולכן סביר שלא תוכל לחדש לי הרבה. אבל אם אתה מעוניין להיכנס לזה, אין לי שום התנגדות.

ב1. אני לא מסכים, אבל להתווכח על זה יהיה טיפשי לגמרי.

ד. לא נותרו ללא מענה. הצעתי הליך דומה להליך בארה"ב, והוספתי שאני גם הייתי מגביל את משך כהונת השופטים לזמן קצוב מראש.
שתי שאלות 328935
כדי לסבך עוד יותר את הדיון, בשיטה האמריקאית שם ישנה החוקה המתקדמת ביותר (לכאורה), היה מצב עד שנות ה-‏60 של המאה ה-‏19 שבחוקה היה מוצהר שכל בני האדם נולדו שווים אבל היתה עבדות והחוק חייב תחת איום בעונש להחזיר עבדים בורחים לבעליהם.
גם במאה ה-‏20 , עם בית המשפט העליון שאתה כה מפאר אותו, עדין היתה אפליה גזעית בוטה והתנגדות בוטה לא פחות לזכות התאגדות עובדים.
רוב הדברים ,ידידי, הרבה יותר מורכבים מאשר מבנה זה או אחר.
אם אני מסתכל על מליאת רשות השידור ומעלה בדעתי שעל פי שיטתך, גם בית המשפט יראה כך -אך ייקרא כמייצג את הציבור- אז אני מוותר.
שתי שאלות 328962
אזרחי ארה"ב הקדמונים היו בנים לתרבות שונה מאוד משלנו, ולכן בניגוד לנו יכלו להחזיק בדעה שהשחורים אינם זכאים להיכלל בקטגוריה של אותם בני אדם שהחוקה מדברת עליהם. העבדות והגזענות הן כתם נורא בהיסטוריה של ארה"ב, אבל אינן תורמות דבר לדיון על איכות החוקה האמריקנית אפוא.

באשר לזכויות התאגדות עובדים, ככל הידוע לי לא היו דברים מעולם. אזרחים אמריקנים רשאים להתאגד ולהעמיד תביעות משותפות במסגרת משאים ומתנים עם מעסיקים פוטנציאליים, וביהמ"ש העליון מעולם לא קבע אחרת. תחת זה, דחה ביהמ"ש תביעות של ארגוני עובדים לקבל זכויות סוציאליות מסוימות כמו הזכות לשבות וכיו"ב, והחלטותיו בתחום זה מתיישבות היטב עם החוקה האמריקנית ועם הערכים שארה"ב נוסדה לאורם. לא כל מה שבפריפריה האירופית שלנו מכנים בשם זכויות מחייב את ארה"ב, להזכירך.

הכנסת דווקא נראית כמו מליאת רשות השידור. למה אינך תובע להפקיע את זכות ההצבעה מהציבור הרחב?
שתי שאלות 328982
אינך מבין את הלוז של החוקה האמריקאית. הדבר המרכזי בחוקה האמריקאית היא חרות הקניין; לכן היא גברה לא מעט שנים על הסיסמה שכל בני האדם נולדו שווים.
עוד במחצית הראשונה של המאה ה-‏20 אסור היה בארה"ב להתאגד ולשבות- כי הדבר פגע בחירות הקנין. בית המשפט העליון דחה זמן רב תיקוני חקיקה בטענה שהתיקונים הם אנטי קונסטיטוציוניים.
גם היום , חרות הקנין גוברת על רוב החרויות בארה"ב.
שתי שאלות 329001
אתה לגמרי צודק. ג'פרסון באופן תאורטי היה מודע לבעייתיות שבאפלייה על רקע גזעי. סוג הנחיתות שהוא ייחס לשחורים בהחלט לא הצדיק את שלילת זכויות האדם שלהם. טענת מדינות הדרום למען העבדות היתה במסגרת זכויות הקניין, והחוקה אפשרה את העבדות באופן פסיבי במסגרת חוקי הקניין. לכל אורך תקופת העבדות, המערכת המשפטית טיפלה בבעיות שהתעוררו בגלל האנומליות של קיום מדינות חופש בצד מדינות עבדות במסגרת חוקי הקניין.
נדמה לי שזכות ההתאגדות החופשית מוגנת בחוקה, אבל בארה''ב עד היום בד''כ זכות הקניין (של הקפיטליסטים) גוברת עליה.
נדמה לי שהמרכזיות של זכות הקניין בחוקה האמריקנית מסגירה את סוד עמידותה. בעוד המהפכות הצרפתית והמרקסיסטית נסובו סביב עקרונות השיוויון החוקתיות והאחווה שהם עקרונות סינתטיים ואידיאליסטיים מבית מדרשם של וולטר ורוסו, ידעה החוקה האמריקנית לבסס את עצמה באמצעות זכות הקניין שהיא כנראה תכונה אינהרנטית ואבולוציונית של המין האנושי. החוקה האמריקנית איזנה בצורה מאוד מחמירה את האידיאלים שבהם האמינו כותבי החוקה בחוקים שהתבססו על צרכים ממשיים ובסיסיים של המין האנושי (זכות הקניין, זכות ההגנה העצמית, הזכות לשיפוט הוגן).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים