 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמתעוררות בי כאשר אני רואה מיזם מסוג זה. אולו שאלות תם. שאלות של בור נבער שבאמת מנסה להבין מהי התועלת בהעברת בתי הכליאה לידיים פרטיות. 1. מהו הרווח שתפיק קבוצת אפריקה בהקמתו ותפעולו של בית הסוהר שברשותם? כיצד יופקו רווחים אלו? 2. האם לקבוצת אפריקה, כמנהלים של בית הכליאה, תהיה השפעה כלשהי על מדיניות הכלא? 3. האם תוכל הנהלת הכלא להעסיק את האסירים בעבודות מסוימות אשר תמורתן הם יקבלו טובות הנאה? (עבודות פשוטות של מפעלים. כמו במע"ש של אנשים בעלי פיגור שכלי). 4. מהן ההשלכות החברתיות שעלולות להיות להפיכת כליאת בני אדם לעסק? הכוונה היא להשלכות מוסריות וכן להשלכות אחרות, כגון אינטראקציה בלתי כשירה בין החברה העסקית, קבוצת אפריקה במקרה זה, לבין רשויות המשפט ואכיפת החוק. כמובן שישנן עוד שאלות רבות אבל דיי לי בשאלות אלו כרגע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב מנסים התאגידים של הכליאה להשפיע על המחוקקים להחמיר בעונשים. עניין עבודת האסירים הפך לעבדות מודרנית; מזל שכבר אין ספינות משוטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי משלם לחברות המפעילות את בתי הסוהר? מהיכן באים הרווחים שלהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה משלמת לפי ימי מאסר. ועבודת האסירים, כמובן, מוסיפה לרווחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לבית הכלא יש אינטרס להעביד כמה שיותר את האסירים? ואם הממשלה בין כה וכה נשארת המממנת, איפה הרווח הגדול כאן? אין הרבה הפרטות שאני מתנגד להן, אבל עדין לא הבנתי מדוע זו נחוצה (לא מדובר בניסוח שמטרתו לומר "אני חושב שזה רעיון רע", אלא, פשוטו כמשמעו, לא הבנתי מה טוב בו ואשמח אם מישהו יסביר לי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלבעלי הכלא יש אינטרס להעביד את האסירים ככל האפשר. וגם להאריך את מאסרם ולא לשקם אותם. וההפרטה הזאת היא מצוינת כי היא מעשירה את בעלי הכלא, שזו בעצם המטרה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרטת בתי מהכלא אמורה להקטין את תקציב המשרד לבטחון פנים. זהו למעשה הנימוק הראציונלי היחיד. נימוקים אחרים הם אידאולוגיים (המגזר העסקי יותר טוב בניהול וכד'). הממשלה לא יכולה לומר שהיא יוצאת מפעילות עיסקית. הבעיה הגדולה-שתלויה ועומדת בפני הבג"ץ היא שהממשלה יוצאת מתחום שאמור להיות בבלעדי של הממשלה: הסמכות להשתמש באלימות. ארה"ב נמצאת כבר בשלב מתקדם יותר: הפרטת יחידות משטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנדב להציל את הדיון מרמת ה"ברור שזה רע ובית הכלא הפרטי יעשה כל שביכולתו כדי למרר את חיי האסירים". הרווח הוא בדיוק כמו הרווח מביצוע הפרטה של שירותי ההסעדה בארגון ממשלתי - נניח הצבא. הממשלה עדיין מממנת את שירותי ההסעדה, אבל בעלות הרבה יותר נמוכה. על הזכיין מאיימת חרב ההחלפה: הוא יודע שאם איכות האוכל לא תהיה מספקת או שהוא יעלה את המחיר בחדות הוא פשוט יוחלף. לכן יש לו אינטרס לתת שירות טוב. מצד שני, למטבח צבאי רגיל אין תחרות אמיתית. אף אחד לא יאבד את עבודתו אם האוכל יהיה גרוע, או אם המטבח הצבאי לא יהיה יעיל והטבחים יישבו רוב הזמן רגל על רגל, יישחקו שש-בש וישמעו מוזיקה מזרחית1. אני מתאר לעצמי שדבר דומה קורה בחדר אוכל בכלא (רק שמי שמגיש את האוכל זה אדיביזי). שירות ההסעדה הוא רק שירות אחד שאפשר להפריט בכלא. יש הרבה שירותים אחרים שאפשר להפריט כמו טיפול רפואי, כביסה, עבודת אסירים וכו'. כל זה נעשה כבר בארה"ב כבר 30 שנה וגם במדינות אחרות. הצורה שרוב המגיבים מתייחסים לנושא היא, איך לומר, פשטנית משהו. מה שכן מעניין להגיד הוא שהמודל של הבית סוהר הפרטי הוא מודל יחסית נדיר - לא מפריטים שירותים מסויימים אלא החברה הפרטית ממש בונה את בית הכלא ומנהלת אותו. הנה לינק שמסכם את העניין ממש בקצרה: http://faculty.ncwc.edu/toconnor/417/417lect14.htm "Numerous studies by the National Institute of Justice over how well-run these private prisons are have tended to be fairly positive. Academics (like Ira Robbins) on the other hand, tend to be critical of privatization" 1 דוגמא היפותטית.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה של שירותי ההסעדה בצבא אינה מתאימה. אם אתה רוצה דוגמה מקבילה היא מתן זכיון לגוף עיסקי לבנות ולהפעיל בסיס של חיל האויר על מטוסיו וטייסיו. הזכיין ישכור את הטייסים, יקנה את המטוסים וכו'. דוגמה נוספת: מתן לזכיין פרטי אחריות על הבטחון השוטף בגזרה מסויימת, למשל הגבול הדרומי -גבול עם מצריים, ירדן ואולי גם בטחון שוטף בנגב. הזכיין ישכור את החיילים, יאמן אותם, יקנה את הכלים וכו'. לב לבייב זכה להפרטה טוטאלית של מתקן הכליאה שיבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גם שאופצית החלפת אינה עומדת על הפרק בזמו הנראה לעין, מפני שמדובר בהסכם BOT עם זכיון הפעלה ל22 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשים את מבטחינו בבג"ץ-איך לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא נועדה להסביר את המימד של ההתיעלות הכלכלית בלבד. הפעלה מלאה של מתקן כליאה בהחלט לא דומה להפרטה של שירותי הסעדה. גם אני לא אוהב את העובדה שההפרטה היא טוטאלית. בכל מקרה, הדוגמא שלך היא גם בעייתית. אין שום דימיון בין כמות הכוח של מתקן הכליאה (שלא בוחר מי נכנס אליו ולכמה זמן) לכמות הכוח של בסיס של ח"א. באותה מידה, אפשר להגיד שהפרטה של מתקן כליאה דומה להפרטה של שידורי ערוץ 2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על הפרטת אחד מהמתקנים של המערכות האלימות של המדינה כלומר, אנחנו מעמירים לידים פרטיות את האופציה להפעלת אלימות. אני מסכים עם כל מי שכתב ששירותי הכליאה במדינת ישראל הם שערורייתיים. הכשלון הממשלתי בתחום הזה אינו יכול להפטר באמירה: "נו טוב, ממשלה לא יודעת לנהל". באותה המידה אפשר לאמר את זה על צה"ל. זה צריך להיות כשלון של השר לבטחון פנים ושר האוצר, אם הוא אחראי לחנק תקציבי. לא יתכן שכל כשל ממשלתי יתקל באמירה המגוחכת ש"ממשלה לא יודעת לנהל". שראש הממשלה לא ידבר בשם איזו ממשלה עקרונית; שיואמר באומץ: "הממשלה שלי אינה יודעת לנהל; אני מתפטר". בעניין בתי כלא, כל מה שיכול לעשות יזם פרטי -יכול לעשות השב"ס. כשיהיה ברור שרמת בתי הכלא בישראל היא כשלון הממשלה- ישתפר המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אני לא מקבל את הניסוח הזה ''מעמידים לידים פרטיות את האופציה להפעלת אלימות''. זאת לא אלימות, זאת ענישה - ואם היא מלווה באלימות זה רע מאד. ובשום פנים ואופן האופציה להפעיל את הענישה היא לא של הכלא. היא של בית המשפט. כמו שהמ''כ שלי בטירונות אמר, אין לא יכול יש לא רוצה. גם הטבח הצבאי יכול לתת אוכל איכותי כמו של חברת קייטרינג ואפילו יותר בזול. אבל אם הוא לא עושה את זה, השר הרלוונטי יכול להתפטר, לבכות, או לשקול הפרטה. הפרטה היא לא מילה גסה, ולגיטימי שהממשלה תחליט מה היא מנהלת בעצמה ומה היא מפריטה. פשוט, צריך לשקול את היתרונות והחסרונות לגופו של עניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זאת לא אלימות, זאת ענישה". נכון שבית המשפט פוסק את העונש אך ביצועו נתון בידי המדינה. העונש הוא אלימות מסויימת אלא אם הוא קנס. שלילת חירות היא פעולה אלימה. אינני מתייחס בשלילה לצורך להפעיל את הסנקציה הזאת. הפרטה היא מילה גסה במקרה הזה כי כל מה שמופרט -נוטש את המערכת הדמוקרטית. לעסקים אין בעיקרון כל חלק במערכת הדמוקרטית; השיקולים הופכים להיות שיקולי רווח. אני מסכים איתך שצריך לשקול את היתרונות והחסרונות. אינני מסכים שהם ימדדו רק ובעיקר במונחי כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא רואה את הקשר למערכת הדמוקרטית. אולי התכוונת להגיד "המדינה" במקום המערכת הדמוקרטית. מדוע בית הכלא צריך להיות חלק מהמדינה? איזה בעיה עקרונית יש בכך שמתקן שמיישם סנקציה אלימה מופרט? הרי פרטי הסנקציה ואורכה נקבעים בצורה מוחלטת ע"י המדינה. למתקן אין אפילו שליטה לגבי איזה אסירים יגיעו אליו. ומעשית, היכולת שלו לפגוע בזכויות האסיר היא הרבה יותר קטנה מהיכולת של מתקן ציבורי. גם לא ברור לי מה הבעיה העקרונית שהשיקולים של המפעיל הם שיקולי רווח. בעיני אין שום בעיה כזו. אין לי גם שום בעיה עקרונית עם כך שהשיקולים של השב"ס הם שיפור תנאי הסוהרים ומניעת פיטורים 1. בשורה התחתונה, צריך לבחון מה הכי טוב מבחינת האינטרס של המדינה. והאינטרס של המדינה כולל את זכויות האסיר, תנאי הכליאה והתקציב. אם המדינה יוצאת נשכרת במאזן הכולל, באמת לא צריך לעניין אותנו אם לב לבייב עושה רווח נאה, או שרב גונדר חיימון ייצא לפנסיה בגיל 45. אם השב"ס יכול להיות מספיק טוב, פשוט צריך לתת לו להתמודד מול לב לבייב במכרז. 1 לצורך הדיון. אני לא מכיר את השב"ס מספיק טוב בשביל לטעון את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה כוח יש לאסירים להשפיע על איכות האוכל שלהם? על איכות הטיפול הרפואי? על רמת האכסון? אסירים אינם לקוחות. מי בדיוק ידאג לשפר תנאים כאלה אם רק אסירים מתעצבנים מהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאסירים יש מעט מאד כח גם כיום - ובית סוהר פרטי לא ישנה את המצב הזה. האחריות היא של המדינה. המדינה יכולה וצריכה לדרוש רמת שירות מסויימת ולבקר אותה. המכרז מדבר במפורש על תנאים יותר טובים בהשוואה לרמה כיום - והמדינה חייבת לבדוק שהזכין עומד בתנאי המכרז. מעבר לכך, לדעתי מתקן כליאה פרטי ''יזכה'' לביקורת ציבורית הרבה יותר חזקה, וגם יהיה יותר רגיש לביקורת כזו מאשר שירות בתי הסוהר. לא מטוב לב כמובן - אלא מסיבות פרקטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרטת בתי הכלא הוא תהליך הגיוני רק אם יוצאים במכרז לשתי חברות כדי למנוע מונופול. כלומר, להקים שני בתי כלא לפחות, וליצור מיד תחרות בין השניים. בתי הכלא האידיאליים יתפקדו כמו קופות חולים. כל אחת מנסה למשוך כמה שיותר פציינטים ומבטיחה הבטחות מכאן ועד להודעה חדשה. כמובן שבתי סוהר בבעלות פרטית יתפקדו טוב יותר מקופות החולים שהן למעשה בבעלות ממשלתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיומו של מישפט, כשמוקרא גזר הדין למאסר, יבואו נציגי שני בתי הסוהר לנידון וכל אחד ינסה לשכנע אותו להכנס לבית הסוהר שלו. אני כבר מדמיין לעצמי את הג'ינגלים ברדיו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצחת? גנבת? אנסת? מעלת? אל דאגה! בית הכלא של קבוצת אפריקה יטפל בך. בוא אלינו. נעים אצלנו ויש אצלנו מקום. בכפוף לכללי התקנון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנאים מועדפים לעברייני צוארון לבן: אצלנו תמצאו חדרים הפונים אל הים, טלוויזיה ומחשב בכל חדר, סעודות גורמה עם מיטב השפים. חיבור לאינטרנט מהיר, נהלו את ענייניכם ישר מכאן. לרוצחים וללקוחות ותיקים - חוגי קלעים בהנחה, לשיפור העבודה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק. אפשר שיהיה רק בית כלא אחד, בתנאי שיש כמה זכיינים פוטנציאלים. ובתנאי שהזכיון יהיה לזמן קצר ותהיה אופציה ריאלית להחליף את הזכיין הנוכחי. אני לא חושב שזהו המצב כרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך רע בתחרות בריאה, גם אם מדובר בשירות לפושעים. וכן, כן, זה לא נשמע אוטופי או לא רציונאלי אם הנאשם יוכל לבחור בעצמו את מקום כלאו. זה רק ימריץ את האחראים, מבחינה כלכלית, לחשוב גם על צרכיו של הלקוח. מונופול הוא אבי אבות הסיאוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיסמאות הן אבות שטיפת המוח ואויביהן המר של הדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוח השוק החפשי, ניתן גם לנצל בצורה יעילה יותר את המשאבים הקיימים. למה להעסיק פושעים מפורסמים בעבודות דחק שערכן הכלכלי מפוקפק, אם אפשר להושיבם למשך מספר שעות בכל יום בכלובי זכוכית, ולהזמין את הציבור לצפות בהם תמורת תשלום הגון? כך יוכלו המוני בית ישראל לקחת את טפם בשבתות כדי לשוטט בין הכלובים, לזרוק בוטנים למנבר, להעוות פרצופים אל מול הוכברג, לשרוק בבוז לפימשטיין ולמחוא כפיים לסגל. גולת הכותרת תהיה, כמובן, ביקורי התייחדות של ד"ר טרימבובלר אצל יגאל עמיר. מאחר שלסיור כזה יש ערך חינוכי רב, אפשר יהיה בימות החול לארגן הסעות של תלמידים מהפריפריה, ולהכניסם במחיר מוזל. בניהול נכון, קופת המדינה תוכל להנות מהחזר משמעותי, וכל זה עוד לפני שהזכרנו את המרצ'נדייזינג ואת הזכיונות למוכרי השערות-סבתא. מבוגרים בעלי אמצעים יוזמנו להתענג על סאפארי-לילה יוקרתי בנווה תרצה. תזכרו איפה קראתם את ההצעה הזאת לראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת נסחפת למרות שהקטע משעשע למדי. אם ברוח השוק החפשי, את אותם הדברים יכולת לכתוב על הפרטת בתי החולים. למה לא לשים חולים סופניים, או נכים, אינוולידים, מעוותים וכו וכו בכלובי זכוכית, ולהציג אותם קומפלט, עם הזונדה והעירויים לכל הבליינים בשבת בבוקר כדי להכניס קצת כסף לקופת הבריאות הקורסת? בטוחני שרבים ימצאו עניין גם בבילוי מן הסוג הביזארי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי בבתי חולים אתה בוחר להתאשפז, על פי רוב. השוואה שאתה כן יכול לעשות היא עם בית חולים היפותטי, שבו אתה יכול להציג את עצמך לראווה בכדי להוריד את עלות האשפוז. אבל מה בדיוק שלילי בדוגמה הזאת, זה אין לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת לא רואה מה שלילי בכך? אתה באמת לא מבחין בקווים של דה הומניזציה של האסיר כאשר מתנהגים אליו כך ועושים בו שימוש כזה? האם עיניך כה טחו מראות את האדם שבאסיר? גם אם הוא רוצח שפל, חלאת המין האנושי, אדם בעל מוסר ירוד, חלאה, נוכל, זונה, נרקומן, אני-לא-יודע-מה, אנחנו לא יכולים להציג אותו לראווה. הרי זה אבסורד. אנחנו כולאים בני אדם בשם החוק ודורשים שהאסירים ישלמו עבור שהותם בבתי הכלא. אתה משלם על משהו שיש לך צורך או רצון בו, לא על משהו שכפוי עליך (ואולי זה מסביר את ההשתמטות של משלמי המיסים:). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להצעה של דורפל יש לפחות יתרון אחד: היא נותנת מימד מילולי לביטוי "שילם את חובו לחברה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי הנ"ל תמיד נראה לי תמוה: אם מישהו גנב ממני כסף, למה הוא חייב משהו לחברה? וגם הפרקטיקה: נניח שריצה את עונשו ו"שילם את חובו לחברה", מה עם חובו כלפי בגין הכסף שנלקח ממני? ומה שהכי נשגב מבינתי זה כל הקטע הזה של השמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט "אבל מה בדיוק שלילי בדוגמה הזאת, זה אין לי מושג" התייחס לבית חולים שבו יש לך את *האפשרות* להוזיל את עלות האשפוז על ידי עשיתך למיצג. אבל אם אתה רוצה להכנס לזה, כן. אני מתאמץ במודע שלא לראות את האדם שבפושע. אדם שרואה בי קורבן פוטנציאלי, כל רחמים שאגלה כלפיו הם בגדר השמת נשק בידיו לפגוע בי. למעטים מהם שלא חושבים ככה יש על פי רוב תכונות שליליות (מבחינתי) אחרות שגורמות לי רק לרצות להרחיקם ממני כמה שיותר, כמו למשל שילוב של נטיות אלימות חזקות עם חוסר היכולת לשלוט בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מי אמר שהפושע רואה *בך* קורבן פוטנציאלי? אם משה הסתכסך עם יקוב ורצח אותו בגלל שיקוב שפך לו שמן זית אורגני לתוך המנוע ואמר לו שזה ביו-דיזל, הוא ראה אך ורק ביקוב קורבן פוטנציאלי, מסיבה מוגדרת היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי כנראה לברר כמה מהפושעים בבתי הכלא הם שיים תמימים כאלו וכמה הם פושעים סדרתיים. אבל גם למשה אני לא בטוח שאני רוצה לעשות יותר מדי הנחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא שה תמים, זה בטוח. אבל הוא ודאי לא רואה *בך* קורבן פוטנציאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להמליץ לדורפל לקחת יום חופש וללכת לשבת בבית משפט. אני חושב שתופתע מהאופי של הנכלא הממוצע. לא בדיוק הרוצח הסידרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להמליץ לדרומי לקחת יום חופש וללכת לשבת מול הטלוויזיה. לצפות נגיד בתוכנית של אמנון לוי (כנראה) מהשבוע האחרון. אני חושב שהוא יופתע מהאופי של המטריד מינית הממוצע, הצורה המשכנעת שבה הוא מעמיד פני תם כשהוא מואשם בעבירות שתועדו במצלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב להבדל בין ההצעות שלנו אני מציע לך ללכת ולראות מדגם סטטיסטי אקראי (לא באמת, אבל מספיק קרוב) של עבריינים, כדי לראות שלא כולם, ואפילו לא רובם, חארות שצריך לדרוך להם על הביצים לפני שיורים להם בראש. אתה מציע לי לבדוק את המקרה הכי גרוע שמצאת, וגם זה לאחר שנערך טלוויזיונית כך שידגיש את אשמתם וחוסר הומניותם של העבריינים. אולי באמת תיקח יום חופש ותלך לבית משפט השלום הקרוב לבית מגורייך? באמת נראה לי שתופתע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הבדל משמעותי. אם אזכור, בין הסמסטר הנוכחי לאחד הבא אשתדל לבקר במחלקות המתאימות בבית המשפט הקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הורסת לו את כל הבדיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להניח שזה דווקא ''אתה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 191263 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה נרשמים לסאפארי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |