בתשובה לgilad, 02/10/01 20:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע שהאוניברסיטה שבה למדתי תרצה לשמר את מעמדי ולמנוע תחרות מול בוגרים אחרים שלה? איך נמנעת התחרות מול בוגרים של אוניברסיטאות אחרות? האם האוניברסיטה באמת מקבלת כל שנה פחות ופחות סטודנטים, כפי שניתן להבין מהודעתך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלום יובל. כשכתבתי "האוניברסיטה", אין הכוונה לאיזה שהוא מרצה בכיר באוניברסיטה. במשרד החינוך ישנה ועדה שנקראת ולת"ת.(הועדה לתכנון ולתקצוב. שם שמתאים למדינה קומוניסטית). ועדה זאת מקצה לאוניברסיטאות את מספר הסטודנטים שילמדו בכל חוג. אם ניקח את החוג למשפטים, אזי מספר התלמידים שמעונינים להרשם למשפטים הוא כ 7,500. אולם בועדה זאת יושבים בין השאר משפטנים שלא מעוניינים שיתווספו 7,500 משפטנים לשוק מדי שנה. במדינת ישראל יש כ 18,000 עורכי דין. ואנשי הוועדה מעונינים לשמור על המספר הזה. לכן הם מתקצבים כ 500 מקומות לתלמודי החוג למשפטים, ולכן אחד מתוך כ 15 מועומדים יכול להתקבל ללמוד משפטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוועדה לתכנון ולתקצוב (בד"כ נקראת בקיצור ות"ת) היא ועדה של המועצה להשכלה גבוהה, שהיא אכן גוף סטטוטורי במשרד החינוך, שבראשו עומד שר החינוך. היות שהוועדה עוסקת בתכנון מפת ההשכלה הגבוהה בארץ והיות שהיא עוסקת בתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה (מכספי משלם המסים), אך הגיוני הוא לקרוא לה "הוועדה לתכנון ולתקצוב". את הכסף הציבורי אמורה הוועדה לחלק (ובאופן זה לאכוף את התכנון שלה) בהתאם ל"אינטרס הציבורי". כאן, אם אני מבין נכון, מדובר בהשפעה על תמהיל האקדמיה והאקדמאים בישראל, ולא בהשבעת-רצונם של בוחרים צעירים. האם זה עובד כך? האם אין שיקולים זרים? סביר שיש. אולם מלכתחילה, טעות לחשוב שהכסף שהמדינה משקיעה באקדמיה נועד או אמור-לפי-החוק להיות מיועד לעשות את הסטודנטים מרוצים. "אנשים מרוצים שיחכו בתור בלשכת התעסוקה לאקדמאים" אינם השקעה משתלמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ פטל אתה תמים. לפי מה שאתה אומר עדיף "השפעה של תמהיל האקדמיה והאקדמאים בישראל, ולא השבעת-רצונם של בוחרים צעירים". אולי נבטל את הדמוקרטיה ואת חופש הבחירה ונתן לאקדמיה לנהל את חיינו. בשורה התחתונה אין שום סיבה שתנאי הקבלה למשפטים ולפילוסופיה יהיו שונים. אם יש משהו שחושש מאבטלה של אקדמאים שיסתכל כמה משפטנים מובטלים יש וכמה בעלי B.A בפילוסופיה מובטלים יש. אתה מסתכל על לימודים כעל השקעה של המדינה בסטודנטים ופה הטעות. לימודים זה השקעה של הסטודנטים באמצעות שכר לימוד (שממומן מכיסם) ומיסים (שממומנים מכיסם). השיטה של ניהול ממשלתי, דוגמת ברית המועצות, קרסה. אם רוצים למנוע אבטלה באמצעות ועדות ממשלתיות דרקוניות, מקבלים מצב שבו מספר קטן של עורכי דין חוגגים בדרך אל הבנק, ומצד שני לשכת התעסוקה מלאה במובטלים בעלי B.A בפילוסופיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שאמורים להיות הבדלים בין תנאי הקבלה לפקולטות שונות, אלא אם אתה רוצה שכל אחד יוכל להתקבל בכל מקום. אינני שולל דעה כזו על הסף, אך כבר עתה יכול כל אחד לשמוע איזה הרצאות שהוא רוצה, וכל אחד יכול ללמוד באוניברסיטה הפתוחה (שאמנם אין בה אפשרות ללמוד כל נושא שבעולם). האם יש לך נתונים על ממדי אבטלת משפטנים ובעלי BA לפילוסופיה? אבטלת משפטנים היא, לדעתי, עובדה קיימת, ואודה לך אם תסתור את מה שאני חושד בקיומו. אבל - בשורה התחתונה - נראה לך שועדות תקצוב ממשלתיות הן דבר שאינו מתאים לדמוקרטיה ("שם שמתאים למדינה קומוניסטית" - מה זה בדיוק?). שכר הלימוד אמנם ממומן מכיסי הסטודנטים, אך המיסים - לא כל כך. חלק הארי מבין משלמי המיסים אינו סטודנטים. אם אתה רוצה הפרטה - מה פתאום שאני אממן לך את לימודיך? התכבד לך והשג כסף ללימודיך, וממן אותם בעצמך. אתה יכול לקחת הלוואת ענק בבנק וללמוד משפטים (ממילא אתה חושב שמשפטנים אינם מובטלים, ולכן לא תהיה לך בעיה להחזיר את ההלוואה). בצורה זו יעלה שכר הלימוד השנתי למשהו כמו 50,000 ש"ח, וכל אוניברסיטה תשמח לקבל כל אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה שכל אחד יוכל להתקבל לכל פקולטה. במיוחד מקצועות עם ביקוש גבוה, כגון משפטים, ראיית חשבון, פסיכולוגיה - תואר שני, רפואה, וכוי. באוניברסיטה הפתוחה אין אפשרות ללמוד את המקצועות הנ"ל (מעניין למה). אפשר לשמוע הרצאות בכל נושא באוניברסיטה, ואפילו להבחן על כך, אבל לא ניתן לקבל תעודת B.A במקצוע מבוקש, אפילו אם משהו עבר בהצלחה את כל הבחינות. הנתונים לגבי אבטלת משפטנים ובעלי B.A בפילוסופיה הם מאוד פשוטים. פילוסופיה זה לא מקצוע. משפטים כן. אם בוגר B.A בפילוסופיה מחפש עבודה אין לו כמעט מה להציע בשוק העבודה, ולכן אף אחד לא יתן לו 100$ לשעה ליעוץ. לעו"ד כן. יש גם עו"ד מובטלים, אולם בשוק שבו השכר הוא 100$ לשעה, למובטלים תמיד יש אפשרות להציע 90$ לשעה ולהכנס לשוק העבודה. אלה אם כן הם ממש גרועים. בענין ועדות תקצוב ממשלתיות שמורכבות מפוליטיקאים ועסקנים, ומחליטות מי ילמד ומי לא (מי לשבט ומי לחסד) זהו מהות המשטר הקומוניסטי. אם נעשה הקבלה בין רכישת השכלה ורכישת רכב, הרי במדינה דמוקרטית נורמלית אדם שרוצה לרכוש רכב משלם ומקבל רכב. אולם במדינה קומוניסטית זה לא פשוט. הרכבים ממומנים חלקם ע"י הרוכש, וחלקם ע"י הממשלה (באמצעות מיסים). אולם לא כל אחד שמעוניין ברכב יכול לרכוש רכב. מכיון שיש מחסור ברכבים, ישנה ועדה שמחליטה מי יוכל לרכוש רכב ומי לא. (נשמע מוכר). בעניין עלות שכר הלימוד, שכר הלימוד הוא כ 30,000 ש"ח לחודש. 10,000 ש"ח ממומן ע"י הסטודנט ו 20,000 ש"ח ע"י הממשלה. אולם אל דאגה את הכסף שמשלמת הממשלה כולנו משלמים בסופו של דבר באמצעות מיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכולוגיה תואר שני? אתה רוצה עכשיו גם כניסה חופשית ללימודי תואר שני? בוא נסביר לך את זה: אין שום אפשרות שהאוניברסיטה תכשיר בשנה אחת את כל מי שרצה ללמוד עריכת-דין. פיזית, זה לא יכול לקרות. אז אפשר לקבל את כולם לשנה א' ולראות את הרוב נושרים, או שאפשר לסנן אותם מראש ולחסוך לכולם כסף וכאב ראש. ואגב, 10,000 לשנה, לא לחודש. תודה לאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לפסיכולוגיה קבלה לתואר ראשון היא לא קלה אך לא בשמיים אולם אי אפשר להיות פסיכולוג עם תואר ראשון בלבד. בפסיכולוגיה הקשיים מגיעים בקבלה לתואר שני. רק חלק קטן מהבוגרים בתואר ראשון מתקבלים לתואר שני. וזאת ע''מ למנוע תחרות בין הפסיכולוגים. ובקשר לעריכת דין, אפשר לקבל את כולם ללימודים ולא לנסות לכהשיל את רובם בשנה ראשונה אלה רק את מי שלא יעמוד בדרישות האוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עדיין לא הבנתי מדוע אני צריך לשלם מהמיסים שלי 20,000 ש"ח לשנה כי התחשק לך ללמוד משפטים. לא עמדת בתנאי הקבלה? השג לעצמך מימון מלא וסע ללמוד היכן שתחפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא התקבלתי למשפטים והחלטתי ללמוד פילוסופיה, אתה תהיה מוכן לשלם את אותם 20,000 ש"ח לשנה עבור לימודי הפילוסופיה שלי. במה נבדלים לימודי פילוסופיה מלימודי משפטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזה יישמע לך מוזר - כן. אינני צריך לראות את התועלת המיידית שבלימודיך. האינטרס שלי הוא שיהיו בישראל אוניברסיטאות, ובהן תהיה הוראה מגוונת. האינטרס שלי הוא לדאוג לכך שסטודנטים יוכלו ללמוד, גם אם הם מעוטי אמצעים. כך אני מבטיח את קיום משכילי הדור הבא. אבל אינני צריך חמישה מיליון וחצי בעלי תארים בפילוסופיה. לימודי פילוסופיה אינם נבדלים מלימודי המשפטים. לכן אני מממן את שניהם, ובשניהם אני מגביל את כמות הלומדים. בכל אחת מהפקולטות האלה אני רוצה שילמדו הסטודנטים הטובים ביותר שהן יכולות להשיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן שכולם ילמדו, אפילו במימון שלך, אבל רק לא מקצועות מבוקשים. תנאי הקבלה ללימודי פילוסופיה הם מגוחכים בהשואה לתנאי הקבלה ללימודי משפטים. למעשה רק אחד מתוך 15 מועמדים מתקבל למשפטים, ואילו ללימודי פילוסופיה כמעט כל מועמד מתקבל. חשבת פעם על התסכול שהשיטה הזאת יוצרת לכל המועמדים שלא התקבלו לפקולטות המבוקשות? וכל זאת כי אתה רוצה לקבוע את מספר הסטודנטים שילמדו. מי אתה בכלל שתקבע מי ילמד מה? השיטה הזאת של התערבות של הממשלה בחייהם הפרטיים של האזרחים פשטה את הרגל. (ראה ערך קומוניזם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נהנה להטפל לפילוסופיה (למה, אגב?) אבל מה עם פיזיקה? גם שם הדרישות מאוד נמוכות, וכמעט כל אחד יכול להתקבל. אז מה זה אומר לנו? ואתה שוכח שכל אחד יכול ללכת ללמוד במכללות אם הוא רוצה, אבל רק הטובים ביותר יכולים ללמוד באוניברסיטה, במימון המיסים שלי ושלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם באמת כל אחד יכול ללמוד במכללה? יש להם עדיין דרישות קבלה מסויימות, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי הן מתמקדות בעיקר בעומקם של הכיסים, אבל נדמה לי ש(עפ"י חוק?) כל(?) המכללות דורשות תעודת בגרות מלאה וציון פסיכומטרי כלשהו. וכמובן שתלוי גם על איזו מכללה אנחנו מדברים. למשל, על מנת להתקבל ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב במכללת ת"א, עדין יש צורך בציונים גבוהים יחסית, אם כי כמובן שהם נמוכים בהרבה מהדרישות האסטרונומיות של האוניברסיטאות הגדולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם המכללות האיזוריות אינן ממומנות בחלקן ע"י משרד החינוך? ב. בפיזיקה, ציון ההתאמה הנדרש הוא באמת די נמוך אבל לפחות לחלק מהמסלולים יש דרישות נוספות (9 יחידות בפיזיקה ומתמטיקה עם ציון ממוצע של 80 ומעלה או משהו כזה) שמי שעומד בהן, לרוב ישיג ציון טוב בפרק המתמטי של הפסיכומטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלוסופיה ומשפטים הם מקצועות מאוד דומים מבחינת המשאבים שצריך להשקיע בסטודנט. כל מה שצריך זה מרצה, מתרגל וכיתה. ההבדל בינהם הוא שמשפטים, בניגוד לפילוסופיה, הוא מקצוע מאוד מבוקש, והממשלה מונעת מסטודנטים ללמוד אותו. פיזיקה הוא לא מקצוע מבוקש. כי זה לא מפריע לאף אחד שיהיו הרבה פיזיקאים. עלות הלימודים בפיזיקה, בניגוד לפילוסופיה, הם מאוד גבוהים. צריך מעבדות וניסוים יקרים. למרות זאת דרישות הקבלה הם מאוד נמוכות. לא את כל התארים אפשר לעשות במכללות. למעשה הממשלה מאוד מקשה על המכללות ומבחינתה זהו סכר שנפרץ וצריך לסתום אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? "פיזיקה הוא לא מקצוע מבוקש, כי זה לא מפריע לאף אחד שיהיו הרבה פיזיקאים"? לפקולטות לפיזיקה יש הגבלה על מספר הסטודנטים שהן יכולות לקבל בשנה. בדיוק כמו משפטים. רק מה, כאמור - פיזיקה זה לא מקצוע מבוקש (כי אנשים מפחדים ממנו, או סתם חושבים שזה לא מקצוע ריווחי), ולכן דרישות הקבלה אליו נמוכות. אם מספר האנשים שרוצים ללמוד פיזיקה יגדל, אזי דרישות הקבלה יעלו. גם תקשורת הוא מקצוע מבוקש, וגם לו יש דרישות קבלה גבוהות למדי. האם לדעתך המדינה מנסה לשמור על מעמדם של אנשי התקשורת במדינה? (רמז: כדי לעבוד בתקשורת, לא צריך ללמוד תקשורת. לעיתים נדמה לי שההפך הוא הנכון.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"I wanted to work in programme planning, but unfortunately I have a degree" (John Cleese, Monty Python).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההגבלה על מספר הסטודנטים קובעת הממשלה. אם מספר הסטודנטים שמעונינים ללמוד פיזיקה יגדל, ובמקביל הממשלה תגדיל את מספר המקומות בחוג לפיזיקה, אזי לא יצטרכו להעלות את דרישות הקבלה. כל מקצוע שדרישות הקבלה אליו גבוהות מדי, ניתן להוריד את דרישות הקבלה באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים באותו חוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הממשלה" לא מתערבת במספר המקומות הפנויים בשום פקולטה. ורק כדי לסבר את האוזן, כי זה לא באמת משנה: הפקוטלטה לפיזיקה בטכניון גדלה, עקב ביקוש גובר, מארבעים סטודנטים בסמסטר, לשבעים. העניין יוצר בעיות די מרגיזות - ישנם קורסים, או מעבדות, שאי אפשר להרשם להן. הטכניון התחשב בדרישות אפילו יותר ממה שנכון היה להתחשב. ולענייננו - מה הויכוח, בעצם? אני לא מבין אם כואב לך יותר שהממשלה כן מתערבת או לא מתערבת, ומה האלטרנטיבה שאתה מציע. האוניברסיטאות דווא מתגמשות, ואולי בצורה קצת צינית - ללא ספק יש עודף אדיר של עורכי דין, ועדיין הפקולטה למשפטים גדלה. אם יהפכו את כל אוניברסיטת ת"א לפקולטה מפלצתית ללימודי משפטים, כדי לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד משפטים להגשים את חלומה של אימו, אני חושש שמעבר להשלכות החברתיות והסביבתיות על אזור רמת אביב, כל "מה השעה" תמים ברחוב יעלה לך לפי תעריף יעוץ, 220 דולר לשעה, כי פרנסה אחרת לא תמצא לאותם אומללים יודעי ספר. זה שישנם יותר מדי טמבלים שמוכרחים ללמוד דווקא משפטים זה באמת עצוב, אבל אני לא מבין למה הממשלה אשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אחד מתוך 15 מועמדים מתקבל ללימודי משפטים. הדבר נובע מהתערבות ממשלתית שמונעת מסטודנטים ללמוד מקצועות מבוקשים. זה הבעיה שלי. אם יש הרבה טמבלים שמעונינים ללמוד משפטים, זה עניין שלהם. אסור לממשלה למנוע זאת מהם. החופש של האזרח לבחור מה יעשה עם חייו הוא עיקרון בסיסי ואם הממשלה מונעת זאת מהאזרח, היא פועלת באותה שיטה שפעלה ברית המועצות. בקשר להשלכות החברתיות והסביבתיות, זה נתון לויכוח. אני טוען שככול שיהיו יותר בעלי מקצועות מבוקשים הדבר יהיה יותר טוב למשק. המשק ירויח הרבה יותר אם יהיו יותר משפטנים שיוכלו לעבוד במקצוע שרכשו, ולטפל בבעיות שנוצרות בכל משק מודרני, מאשר אם יהיו פילוסופים שעובדים בעבודות מזדמנות כמו מכירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, פילוסוף הוא בטח יותר יצרני מעורך דין, כי התפוקה של עורך דין היא שלילית (פעם עוד אני אסגיר את רעיון "מאגר חוזים סטנדרטיים" שמקנן בראשי כבר הרבה זמן, שיתלוש עורכי דין מהורידים של אזרחים תמימים (אופס)). אני דווקא בעד שיהיה עודף מגוחך של עורכי דין, אני אשמח לראות אותם עובדים במכירות ולא את הפילוסופים. האונברסיטאות הן לא הממשלה, והן פועלות לפי כללי ההיצע והביקוש, אבל עוקבות אחרי הכללים לאט, כי יש להן אילוצים אחרים. אם נניח שבאוניברסיטה יכולים ללמוד 20,000 סטודנטים לתואר ראשון בו זמנית, יהיה זה מנוגד לרוח האקדמיה אם כולם ילמדו משפטים. אז אם רק 20,000 סטודנטים יכולים ללמוד באוניברסיטת ת"א, לפי מה אתה מציע לחלק את הפקולטות? תמיד יהיו יותר מדי מועמדים, חלק מהם לא יתקבלו למשפטים וחלק לא יתקבלו לדברים אחרים. גם אם היית מציע שחישוב גודל הפקולטות יהיה יחסי לכמות הדורשים ללמוד בפקולטות, אני לא רואה שום סיבה שהאונברסיטאות יהיו מעוניינות לעבוד לפי הכלל הזה, מתוך הרבה אילוצים טכניים של מספר מרצים וכיסאות וכיתות, וגם בגלל שהן מוסדות מחקר. הקשר לכך שהן מוסדות מחקר הוא בכך שרוב הפרופסורים לא באים לשם כדי ללמד (בניגוד למכללות), אלא עוסקים במחקר (שוב). הדבר יוצר מצב שבו מספר הפרופסורים בכל פקולטה לא חייב להיות קשור למספר הסטודנטים. נכון שישנם מרצים חיצוניים, אבל את חלק הארי של הקורסים מלמדים אנשי מחקר. מכאן, שאם לאוניברסיטה יש צורך רק בעשרים שלושים פרופסורים למשפטים, לא ניתן יהיה להגדיל עד אינסוף את מספר הסטודנטים למשפטים. בכיוון השני, אם ישנם עשרה פרופסורים לפילוסופיה, ההשקעה הנדרשת בלימוד של שלושה סטודנטים בסמסטר לא כל כך שונה מההשקעה שבלימוד ארבעים, כי במילא נותנים את כל הקורסים בתפוסה לא מלאה, אז ניתן בכיף להנמיך את הרף, לפחות עד שיתמלאו המכסות שאין בעיה לקיים. כל זה לעומת המכללות. במכללות ניתן לשכור מרצים לפי מספר המועמדים לכל מקצוע. וכפי שנאמר, אם אתה כל כך רוצה ללמוד משפטים ולא התקבלת לאוניברסיטה אז תלך ללמוד במכללה, שם הסטודנט הוא לקוח לכל דבר. ושוב, לסיום, האוניברסיטאות קובעות את המכסות, לא הממשלה. תרד מהעניין הקונספירטיבי - הכל כאן שיקולים ענייניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שחישוב גודל הפקולטות יהיה יחסי לכמות הדורשים ללמוד בפקולטות. אם לאוניברסיטה חסרים מרצים במשפטים, היא צריכה לדאוג למרצים נוספים. אם האוניברסיטאות לא היו מקבלות מימון מהממשלה ולא היתה להם בלעדיות בהענקת תארים מסוימים, לא היה מפריע לי שהם היו עוסקים במחקר בכל נושא שבעולם, אולם כיום האוניברסיטאות מונעות מאזרחים לעסוק במקצועות מבוקשים. זה מעוות. זה פוגע באזרחים. וצריך לבטל את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שמישהו השיג אותי בדרך למיליונים, והקים ''מאגר חוזים סטנדרטיים''. אלא שהעולם הוא מקום ציני ומגעיל (לא שיש לי משהו נגד זה) ולכן המישהו מוכר אותם לעורכי דין, ולא לאזרחים. לדעתי זה אירוני במידה די מופלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הלינק: מצד שני, הם כן עושים שירות טוב ובחינם לאזרח: אבל כמי שחיכה אתמול במשרד הפנים כדי להחליף את הדרכון שלו, אני לא מבין מה יעזור לי הטופס אצלי בבית על המחשב, מלבד אולי להכין אותי מנטלית ולהזכיר לי אילו מסמכים אני צריך לשאת עלי. מה שכן, כשהם יתחילו להעלות שם טפסים של הקונסוליה הבריטית אני אוכל סוף סוף לבחור טפט לרקע של הwindows. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור לממשלה, והיא אכן לא מונעת מכל טמבל ללמוד משפטים עד שהוא יתפגר. במכללה. כפי שכבר ציינו בפניך, האוניברסיטאות לא קיימות כדי ש''יהיו יותר בעלי מקצועות מבוקשים'' במשק. הן קיימות כדי לעודד מחקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מוכן שכולם ילמדו על חשבוני. מאין לקחת את הרעיון הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסתכל על לימודים כעל השקעה של המדינה בסטודנטים. אני מסתכל על ההשקעה של המדינה בהשכלה גבוהה כהשקעה בתשתית - למעשה אחת ההשקעות המניבות תשואה גבוהה במיוחד. השיטה לפיה את הכסף הציבורי מנהלת הממשלה (אחרי שהפרלמנט אישר את התקציב) - לא קרסה, למיטב ידיעתי. אם יש לך הסברים או דוגמאות לכך שהיא קרסה - אתה מוזמן להביאם. מהי "ועדה ממשלתית דרקונית" ומה עושה אותה לכזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לימודים הם השקעה של המדינה בתשתית אזי הסטודנטים הם משהו כמו כבישים או פסי רכבת. כשסטודנט הולך ללמוד, הוא לא הולך ללמוד כי זה השקעה טובה בתשתית, אלה הוא חושב שהלימודים יעזרו לו באופן אישי. כמו שאדם שקונה משאית ע''מ להתפרנס הוא לא עושה זאת כי זאת השקעה בתשתית אלה השקעה פרטית. (למרות שהמדינה גובה מיסים מהרווחים שלו). השקעה בתשתית היא השקעה במוצרים ציבוריים, כלומר מוצרים שאדם פרטי לא יכול ליצר לבד. כגון כבישים, גינות נוי ציבוריות, וכדומה. לא היגיוני שאדם יסלול לעצמו כביש או יטפח את הפארק השכונתי. אולם כאשר אדם משקיע בעצמו כגון רוכש בית, משרד, משאית, רכב, וכדומה. העובדה שהמדינה גובה מיסים מעסק מסוים לא הופכת את העסק למוצר ציבורי. כשהפרלמנט הופך ניהול עסק פרטי או ניהול חיים פרטיים של האזרח למשהו שהממשלה צריכה לאשר, אזי זוהי בדיוק המדיניות הקומוניסטית שקרסה. במדינת ישראל הממשלה גובה כסף מהאזרחים ע''מ לממן לימודים לאזרחים, ובאותה נשימה מונעת מהרבה אזרחים ללמוד את מה שהם רוצים ללמוד. המניעה של ועדה ממשלתית מהאזרחים ללמוד מקצועות מבוקשים הופך אותה לועדה ממשלתית דרקונית. דרך אגב השקעה בלימדי פילוסופיה, ארכאולוגיה, מחשבת ישראל, ויונית עתיקה, לא מניבה לאף אחד תשואה גבוהה במיוחד. דוקה השקעה במקצועות עם ביקוש גבוה מניבה תשואה גבוהה אולם הממשלה מתעקשת למנוע מאזרחים ללמוד את המקצועות הנ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... אבל הסטודנטים לא ממנים את האוניברסיטה. שכר הלימוד מהווה אחוז קטן ממקורות המימון שלה. לכן ההקבלה שלך נופלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטודנטים מממנים שליש מתקציב האוניברסיטה, והיתר באמצעות משלם המיסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה סדרי הגודל התקציביים המוכרים לי מהטכניון (מקור - רכילות פרופסורלית מאשתקד): הוצאות שנתיות שוטפות: ~120 מיליון ש"ח כל ההכנסות להלן במיליוני ש"ח: הכנסות משכ"ל: ~15 תווי חניה, קנסות, עסקים שחורים: ~15 מימון ממשלתי: ~70 שנורר: כל השאר. יוצא שהסטודנטים מממנים 15-30 מיליון ש"ח מתקציב הטכניון השוטף, ממש לא שליש. זאת - רק על הוצאות שוטפות. שיפוץ והוספת בניינים כולה מכספי שנורר והלבנות כספים (לא צחוק, ככה זה). אם הסכומים לא נשמעים הגיוניים יכול להיות שזה בדולרים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איזה חלק מתקציב הטכניון מיועד להוצאות מחקר ואיזה חלק להוראה. להערכתי חלק הארי של התקציב מוצא על שכר לסגל האקדמי (שחלק קטן מאוד מזמנם משמש להרצאות), ועל ציוד למעבדות שמשמש בעיקר למחקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הסטודנטים הם לא משהו כמו כבישים או פסי רכבת. האקדמיה היא כן. אני לא יכול לייצר לבד רופאים, ארכיאולוגים, מזרחנים, מדעני-מחשב ופיסיקאים. לא יכול. אבל אני מבין שעדיף לחיות במדינה שיש בה כאלה מאשר במדינה שאין בה. אז גם הוועד האולימפי הישראלי הוא ועד ממשלתי דרקוני? הם בשום אופן לא מסכימים לממן אימונים בקפיצה לגובה לכל מי שרוצה. מתעקשים למנוע את זה ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה היא לא כביש כמו שמפעל למכוניות הוא לא כביש. אתה לא יכול לייצר השכלה, אבל ניסית פעם לייצר שברולט? אפילו חיפושית אתה לא יכול לייצר. אבל עדיין מפעל למכוניות מוכר מכוניות לכל מי שרוצה, בלי ועדה שתחליט מי רשאי לרכוש מכוניות. אם המדינה תאפשר ליותר אנשים ללמוד מקצועות מבוקשים אז יהיו יותר רופאים, יותר מהנדסים, ויותר השכלה במדינה. משחקי האולימפיאדה הם דווקה כן מוצר ציבורי כי לכל מדינה יש משלחת אחת, והממשלה היא זו שאחראית לספק את המשלחת לאולימפיאדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיקרה הוא שלא תוכל בכלל לסמוך על מהנדסים או רופאים, כי רק חלק זניח מהם יהיו ברמה הנדרשת לתפקיד. כל הערך של תעודת המהנדס או תעודת הרופא הוא בכך שהיא אומרת על האדם: "אדם זה מיומן בהנדסת מכונות\הנדסת חשמל\רפואה עד כדי כך, שאתה יכול לסמוך עליו שיוכל לתכנן בשבילך קו ייצור רובוטי\לעבוד על המעבד החזק הבא שלך\לטפל לך באולקוס." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינדיקציה לגבי מומחיות של מהנדס או רופא לא יכולה להיות ע''י הפסיכומטרי. אני לא מציע להעביר את כל הסטודנטים את הבחינות. מי שיכשל, יפרוש מהלימודים. אולם הפסיכומטרי והבגרות בתנ''ך ובספרות הם לא אינדיקציה לסיכויי ההצלחה של הסטודנט בלימודי רפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על מכסות בלימודי התחומים הרלוונטים, ולא על שיטת המיון הספציפית. קבל כאקסיומה שכל שיטה כזו תהיה שרירותית במידה זו או אחרת - האם תבטל את הפסיכומטרי מבלי להציע אלטרנטיבה פחות שרירותית? האם אין צורך בכל זאת באינדיקציה שניה, במקביל לבגרויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שיטת מיון כמו באוניברסיטה הפתוחה. כל מי שרוצה יכול ללמוד. אולם כדי לקבל תואר צריך לעבור את כל הבחינות בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער. התמונה שעולה בעיני רוחי היא זו של הקורס אלגברה א. היו שם בערך 400 אנשים, עם מרצה אחד. ואתה מציע שכל הקורסים של שנה ראשונה/שניה יהיו כאלה? פסיכי לחלוטין. אי אפשר ללמוד בצורה סבירה ככה. אני, אישית, הסתדרתי, אבל אינני יכול לומר שההרצאות תרמו, כפי שיכלו לו נעשו במתכונת מצומצמת יותר, אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע לקצץ במשאבים פר סטודנט. ואני גם אומר שהבעיה היא לא תקציבית. אם הבעיה היתה תקציבית אזי תנאי הקבלה לפילוסופיה היו זהים לתנאי הקבלה למשפטים. הבעיה היא שפוליטיקאים ואינטרסנטים מונעים מסטודנטים ללמוד מקצועות מבוקשים. אם הבעיה היא תקציבית ולא ניתן לפתור אותה בשום דרך (למרות שניתן), אזי אפשר להפנות משאבים מלימודים עם ביקוש נמוך (פילוסופיה), ללימודים עם ביקוש גבוה (משפטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...אינטרסנטים...", אבל מה האינטרס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עו''ד אז אתה תהיה מעוניין בכמה שפחות עורכי דין בשוק ע''מ שהשכר שלך יעלה. הדבר דומה לדרישה של החקלאים למנוע יבוא מתחרה ע''מ ששכרם יעלה, ולדרישתם של שחקני הכדורסל למנוע כניסתם של שחקנים זרים ע''מ ששכרם של השחקנים המקומיים יעלה. מכיון שללשכת עורכי הדין יש כוח פוליטי היא מצליחה להקטין את מספר הסטודנטים שלומדים משפטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפשר להפנות משאבים מלימודים עם ביקוש נמוך (פילוסופיה), ללימודים עם ביקוש גבוה (משפטים)." לא כל כך פשוט. 'הפניית משאבים' מניחה שכל סטודנט בכל פקולטה עולה אותו דבר. אם צריכים 10 מרצים נוספים ללימודי משפטים, כל הדרוש הוא לפטר 10 מרצים שמלמדים פילוסופיה ו.. הופ! הכסף הדרוש מספיק בדיוק כדי לכסות את שכרם של 10 פרופסורים ללימודי משפטים. אני חושד שהמציאות היא קצת יותר מורכבת. יותר מכך - יש קורסים המחייבים הימצאותם של מתרגלים. אחרים לא. יש קורסים שבהם משתמשים במעבדות יקרות. אחרים - לא. וחשוב מכל, כדי ש"הפניית משאבים" תהיה כל מה שאתה זקוק לו, אתה מניח שמספר הסטודנטים לא ישתנה. יש כמה סטודנטים שילכו ללמוד משפטים במקום פילוסופיה, וזהו. אבל מראש אתה רוצה לקבל את כל מי שרוצה, כך שמספר הסטודנטים הצפוי יגדל מאד. אתה תזדקק למשאבים חדשים לחלוטין. המקור המקובל ביותר הוא המיסים שלי. לא, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכוונה לקחתי את הדמיון בין פילוסופיה למשפטים. גם בפילוסופיה וגם במשפטים, כל מה שנחוץ זה כיתה מרצה ומתרגל. לא צריך ניסויים במעבדה, ולא צריך כל הוצאה נוספת. כמו שאמרתי הבעיה היא לא תקציבית, מכיון שיש עדיין הבדל בין משפטים לפילוסופיה דבר המעיד על שיקולים אחרים. אמרתי שאם לא ניתן לפתור את הבעיה בשום דרך אז צריך להעביר תקציבים מפילוסופיה למשפטים. אבל ניתן לפתור את הבעיה התקציבית. אפשר לקבוע תנאי קבלה אחידים לכל החוגים באוניברסיטה, ז"א להשוות את תנאי הקבלה בין משפטים לפילוסופיה. מי שלא התקבל לאוניברסיטה בצורה הנוכחית, יוכל להתקבל לאוניברסיטה בתנאי שהוא יאלץ לסבסד את לימודיו, ז"א ישלם 30,000 ש"ח שכר לומוד במקום 10,000 ש"ח. זוהי רק הצעה אחת. אפשר פשוט להעלות את שכר הלימוד, ולהציע הלוואות עם ערבות ממשלתית למימון לימודים (כמו משכנתה). אפשר לקבל את כל הסטודנטים, לבטל את הסיבסוד בשכר הלימוד, ולסבסד את הסטודנטים בצורה אינדוידואלית בהתאם לרמת לימודיהם ולא בצורה שרירותית. אבל כמו שאמרתי, כל עוד תנאי הקבלה שונים בין פילוסופיה למשפטים, אזי הבעיה היא לא תקציבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א שאתה מסכים על העיקרון (שצריך למיין את הסטודנטים) אבל לא על המחיר (לפני תחילת הלימודים, בסוף השנה הראשונה, בסוף התואר ...). הרי ברור שבסוף השנה הראשונה של לימודי משפטים יעמדו נציגי עורכי הדין וידאגו שרק 500 יעברו את המבחנים (כבר היום הם עוסים את זה עם המבחנים בסוף ההתמחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שצריך למיין את הסטודנטים. אני אומר שאם הבעיה היא תקציבית ולא ניתן לפתור אותה בשום דרך (למרות שניתן), אזי אפשר להפנות משאבים מלימודים עם ביקוש נמוך (פילוסופיה), ללימודים עם ביקוש גבוה (משפטים). אני מציע לבטל את המבחנים של לשכת עורכי הדין. אין להם שום זכות לקבוע מי ומי לא יהיה עו''ד. כשהאוניברסיטה פועלת בצורה עצמאית, מבלי הנחיות מפוליטיקאים, אין לה שום אינטרס להכשיל סטודנטים דווקה במשפטים. אם יש בעיה תקציבית, הפוליטיקאים יכולים לקבוע רק את סך הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה, ולא מי ילמד מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלי התייחסה לתגובתך מה 9/10 ( http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=705&rep=38... , תסתכל על התאריכים....) ואני מצטט "מי שיכשל, יפרוש מהלימודים", ברור שכל בחינה (שרק בה אפשר להכשל) היא דרך מיון ולכן אתה כן מציע למיין את הסטודנטים! הבעיה (כמו שהסברתי לך עוד קודם) היא תקציבית והדרך היחידה לפתור אותה היא הקצאת תקציבים נוספים (על חשבון הביטחון /בריאות /תשתיות /...). הפניית תקציבים מלימודים עם ביקוש נמוך ללימודים עם ביקוש גבוהה תגרום לסגירת המחלקות עם הביקוש הנמוך. מעבר לעובדה שנאלץ לחיות בעולם ללא פילוסופים (ואם זה לא מפריע לך, אז גם ללא פיזיקאים וכימאים), אתה צריך להבין שהאוניברסיטאות (להבדיל ממכללות) לא קיימות על מנת להכשיר תלמידים אלא על מנת לקדם את המחקר בתחומים השונים (ולכן סגירת מחלקה תפסיק את המחקר באותו תחום, מה שיתן למועמדים ללימודים, את היכולת לפגוע במחקר המדעי, ללא קשר לתוצאותיו הכלכליות או המדעיות). על ביטול המבחנים של לשכת עורכי הדין צריך לקיים דיון נפרד, עד כמה שידוע לי יש בחינה כזו בהרבה מדינות אחרות, בכל מקרה אין לזה שום קשר לקבלת התלמידים לאוניברסיטה (העליתי את זה להראות שהדרך של עורכי הדין לנסות לעצור את ההצפה, לא עוברת דרך שינוי דרכי הקבלה לאוניברסיטאות). לאוניברסיטה יש (או אמור להיות) אינטרס לקדם את המחקר האקדמי, ולפיו היא קובעת את יחסי הגודל בין המחלקה למשפטים למחלקה לפילוסופיה, ולכן אם על גודל מחלקות שווה מנסים להתקבל מספר כפול של סטודנטים לאוניברסיטה יש אינטרס להכשיל יותר סטודנטים ממשפטים. ה"פוליטיקאים" הם למעשה נציגיו של הציבור וממני האוניברסיטה, ולכן יש להם זכויות לא מבוטלות (והם לא מנסים לקבוע "מי ילמד מה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחינה שדואגת להעלאת איכות הבוגרים, אינה דומה למיון שרירותי שמטרתו היחידה היא לקבוע מכסות. אם בכיתה ישנם 100 סטודנטים וכולם שולטים בחומר, אין כל סיבה להכשיל אותם. היום הממשלה בצורה שרירותית מדללת מקצועות מאוד מסוימים בלי קשר לשליטה בחומר של הסטודנטים. אם הבעיה תקציבית, אז למה מדללים סטודנטים דווקה ממקצועות מסוימים. מחקר וחוקרים יש בכל המקצועות. ישנם מרצים העוסקים בהוראה, וישנם חוקרים העוסקים במחקר. לכל מחקר באוניברסיטה, על החוקר להמציא מקורות מימון. אם הממשלה רוצה לסבסד מחקר בפילוסופיה זה לא קשור למספר הסטודנטים שלומדים פילוסופיה. דרך אגב, איך היית מגיב אם היו מונעים ממך ללמוד באוניברסיטה בגלל שהממשלה רוצה לסבסד תלמיד ישיבה שעוסק במחקר בתלמוד הבבלי. בקשר לפוליטיקאים, אם אדם נבחר לכנסת זה לא נותן לו זכות לנהל לי את החיים, ולמנוע ממני ללמוד באוניברסיטה. התפיסה שהממשלה היא זו שמנהלת לאזרחים את החיים כי היא יודעת מה טוב, היא השיטה הקומוניסטית שכידוע פשטה את הרגל. יש על זה שיר. ויש כאילה שיש להם מונופול על החוכמה ויודעים יותר טוב ממני ויודעים יותר טוב ממך מה טוב בישבילי מה טוב בישבילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שעוד לא יצא לך ללמוד באוניברסיטה, אבל בהרבה פקולטות יש מבחני מיון שאחוז הנכשלים בהם מסתובב סביב החמישים (ומי שלא עובר אותם לא יכול להמשיך לשנה הבאה). בכל מקרה אתה מסכים איתי שצריך למיין את הסטודנטים. הממשלה לא מדללת מקצועות, הממשלה מסבסדת מקצועות מסויימים יותר מאחרים, אם תרצה ללמוד בלי סבסוד, אף אחד לא יעצור אותך (ובשביל זה יש מכללות). הסברתי לך למה דווקא ממקצועות מסויימים, תשווה במספרים מוחלטים כמה מקומות יש במשפטים וכמה בפילוסופיה, יש גבול לכמה מקומות אפשר לפתוח במשפטים (במסגרת האוניברסיטה, ושוב יש מכללות). אם יקבלו (כמו שהצעת ב http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=705&rep=38... ) לפי ציון כלל מקצועי וכלל ארצי וכל המתקבלים ילכו למשפטים, תוך דור לא יהיה בישראל מהנדסים, רופאים או מדענים. מרצה באוניברסיטה (להבדיל ממכללה או מכון מחקר) צריך לעסוק במחקר והוראה. חלק מהמימון (למשל המשכורות) נעשה ע"י הממשלה, ולכן יש קשר ברור. אם לא היו מקבלים אותי ללימודים, בגלל לימודי תלמוד, הייתי בוחר באחת מחמש אופציות: 1. מנצל את זכותי הדמוקרטית, ומחליף את הממשלה בממשלה שתסבסד לי את הלימודים. 2. מסבסד לעצמי את הלימודים (= הולך למכללה, דווקא כאן יש יתרון לשיטה הנוכחית, שבה המכללות מתרכזות במקצועות הפופולריים). 3. הולך ללמוד בחו"ל. 4. הולך ללמוד תלמוד בבלי. 5. הולך לעבוד. השיטה לקרוא לכל מי שמתנגד לדעתך קומניסט/ פשיסט/ נאצי/ גזען/ אנרכיסט היא שיטה דמגוגית שבאמת לא עוזרת. לא טענתי שהממשלה מנהלת (או צריכה לנהל) לאזרח את החיים (תלמד מה שאתה רוצה, רק לא על חשבוני), אלא שהממשלה מנהלת את תקציב המדינה (שסיבסוד התלמידים באוניברסיטה היא חלק ממנו) ועד כמה שידוע לי זאת דמוקרטיה (ודרך אגב, אם לא הממשלה, מי ינהל את תקציב המדינה, אתה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי B.A. בכלכלה. (ממוצע 87) שרדתי קורסים שאחוז הנכשלים בהם הוא מעל 50%. (97 במיקרו ב). ולפי מה שלמדתי באוניברסיטה, שוק יעיל הוא שוק חופשי שפועל ע"פ העקרונות של הצע וביקוש. ללא התערבות ממשלתית. כל התערבות בשוק זה ע"י הממשלה יוצרת עיוותים בשוק. ושוק ההשכלה הגבוהה לא שונה בהקשר הזה. אם כולם ירצו ללמוד משפטים, אזי יהיה עודף של משפטנים ומחסור של מהנדסים, ויהיה כדאי ללמוד הנדסה. השוק החופשי יודע לאזן את עצמו הרבה יותר טוב מהממשלה. וההבדל העיקרי בין משטר דמוקרטי לבין משטר קומוניסטי/פשיסטי וכוי הוא בכך שבמשטרים האפלים הנ"ל יש התערבות מאסיבית של הממשלה במשק ובחיי האזרחים. אם הממשלה מחליטה במקום האזרחים מי ילמד ומי לא היא חורגת מהסמכות שניתנה לה. הדבר דומה למצב שבו הממשלה תחליט כי קבוצה א' בעלת כח פוליטי, תסבסד את קבוצה ב' שאין לה כח פוליטי וזאת בשם הדמוקרטיה. כפי שתיארתי בקטעים קודמים, הפסיכומטרי יוצר פערים חברתיים, וגם השמוש במילה דמוקרטיה לא מצדיק זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתחיל באמירה שיש סיבה טובה מאוד שפרס הנובל בכלכלה הוא היחיד שנובל מעולם לא ביקש, והוא שנוי במחלוקת גדולה. מה שלמדת באוניברסיטה, לצערנו, הוא פן אחד ויחיד של ההגות המדינית. כל הלימודים בכלכלה מתבססים על הנחת היסוד שאתה ציינת (כן, הנחת יסוד, ולא היסק מעובדות), ומתעלמים מגורמים רבים אחרים שמשפיעים על מה שמתרחש במציאות. הכלכלה שאתה למדת, למשל, מתעלמת מהעובדה שאנשים הם לא רציונליים (במובן זה שהם אינם פועלים כדי למקסם את הרווחים הכספיים שלהם באופן המיטבי - אם זו רציונליות באמת או לא זו גם שאלה טובה). אנשים הולכים ללמוד משפטים למרות שברור לכולם שהשוק רווי, וזאת מתוך ההנחה שהם יהיו כל-כך טובים בתור עורכי-דין, שהם ישאירו את שאר בני כיתתם המובטלים הרחק מאחור, אחרי שיצאו לשוק העבודה. הכלכלה גם מתעלמת מהעבודה המצערת שזה שבטווח הארוך, השוק יאזן את עצמו, זה לא ממש עוזר למובטלים של היום. או, כמו שאמר מישהו שאחד המרצים שלי אוהב לצטט (תסלח לי שאינני זוכר את שם האדם המצוטט) - "הטווח הארוך, כולם מתים". מי שנכנס ללמוד לפני שנתיים הנדסת מחשבים, לא יכול היה לדעת על הקריסה של בועת ההיי-טק, ורבים יצאו בסוף השנה הקרובה מהעולם האקדמי עם תואר ובלי שום עבודה באופק. אז נכון - הם יכולים ללכת ללמוד משהו אחר שהוא כן מבוקש - אבל מה בינתיים? ומה היה קורה אם לפני שנתיים לא היו נכנסים מספר מוגבל של אנשים ללמוד באוניברסיטה, אלא כל מי שרצה? מה היו עושים כל האנשים הללו ששרפו שנתיים מהחיים שלהם סתם? התערבות ממשלתית (מוגבלת) היא כן חשובה, כדי למנוע פגיעה קשה בטווח הקצר - גם אם הפגיעה הזאת הייתה מתאזנת מעצמה בטווח הארוך. הממשלה לא קובעת מי ילמד ומי לא. היא קובעת כמה ילמדו - הבדל חשוב שאתה מתעלם ממנו. הפסיכומטרי לא יוצר פערים חברתיים. מי שיוצר את הפערים זו דווקא מערכת החינוך, שנותנת חינוך הרבה יותר טוב (למרות שעדיין די גרוע) לתושבי האזורים העשירים, לעומת תושבי האזורים העניים. ולסיכום, עובדה סטטיסטית קטנה: הניבוי שנותן מבחן הפסיכומטרי לגבי הצלחה באקדמיה, הוא דומה לכוח הניבוי של ציוני הבגרות (ולכן משתמשים בשניהם ביחד). העובדה שמבחן אחד עלוב בן שלוש וחצי שעות נותן אותו כוח ניבוי כמו 12 שנות לימוד ואינספור שעות בחינה - היא תעודת עניות חמורה מאוד למערכת החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצע וביקוש ללא התערבות ממשלתית יש במכללות. מדינת ישראל היא לא מדינה שלא מתערבת בכלכלה (היום אין אף מדינה שלא מתערבת בכלכלה), ולדעתי, טוב שכך, אם לדעתך צריך לשנות את זה, אז בבקשה, תשתמש בזכותך הדמוקרטית (מצטער שאני משתמש במילה שאתה מחשיב, כנראה, כקללה, אבל לא הבנתי איזה צורת שילטון אתה רוצה שתהיה, מצד אחד אנרכיה שבה המדינה לא מתערבת בחיי האזרחים, ומצד שני המדינה אמורה לסבסד לכל האזרחים את כל הלימודים?) לבחור ולהבחר. אם למדת כלכלה, אז אתה אמור לדעת, שאף אחד לא משקיע כסף ללא קבלת תמורה, אז למה שהממשלה תנהג כך? אם הממשלה לא תשקיע בלימודי מדע (בסיסי) ורוח, אז, יכול להווצר מצב שלא ילמדו לימודים כאלה. אבל, הרווח הכלכלי למדינה מלימודים כאלה הוא גדול מאד (בטח יחסית לעורכי הדין), ולכן אין למדינה סיבה לא להשקיע בהם. אולי כלכלה למדת, אבל מה זה דמוקרטיה לא הפנמת, וחבל. רמת ההתערבות של הממשלה בחיי האזרחים היא לא פונקציה של הדמוקרטיזציה של המדינה. מה גם שההצעה שלך מתערבת לא פחות, ואף יותר בחיי האזרחים (יותר מיסים + פחות אזרחים פרודוקטיבים = עוד יותר מיסים = התערבות נוספת בחיי האזרחים, כל כלכלן סוג ... אמור לעשות את החשבון הפשוט הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, העובדה שאדם נבחר לכנסת דווקא כן נותנת לו זכות לנהל את חייך, על ידי חקיקה למשל. זה הרעיון של שלטון על ידי נציגים. יתרונה של השיטה הוא בכך שבניגוד לשיטות ממשל אחרות (מלוכה למשל) יותר קל לך להפוך לאחד מהנציגים ולקבוע כיצד יתנהלו חייך. יתרון נוסף הוא שהנציגות אינה ''לכל החיים'' אלא לתקופה מוגבלת כך שאתה יכול ''לתקן'' את שגיאותיך. לכן, אין להם מונופול על החוכמה. יש להם יוזמה ומרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הציבור בארץ מחולק לשניים קבוצה א' שמונה 60% מתושבי המדינה, וקבוצה ב' שמונה 40% מתושבי המדינה. האם קבוצה א' רשאית לקבוע חוק שיכפה על קבוצה ב' לסבסד את קבוצה א'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאורטית (ויש שיאמרו בעצב, גם באופן מעשי) כן. אולם סביר להניח שמקרה שכזה יוביל לפירוק אותה מדינה. הלכתי קצת אחורה בדיון כדי לנסות להבין את העמדה שלך והרשה לי לנסות להביא אותה מאחת התגובות שלך (תגובה 38834) "בקשר לפוליטיקאים, אם אדם נבחר לכנסת זה לא נותן לו זכות לנהל לי את החיים, ולמנוע ממני ללמוד באוניברסיטה. התפיסה שהממשלה היא זו שמנהלת לאזרחים את החיים כי היא יודעת מה טוב, היא השיטה הקומוניסטית שכידוע פשטה את הרגל." אחת מאושיות השלטון הדמוקרטי היא שלטון על ידי נציגים, שבא להחליף את השלטון המונארכי/אוליגרכי. במקום שהשלטון יעבור בירושה או לחזק ביותר, האזרחים בוחרים מקירבם נציגים (שהחליטו שהם רוצים לפעול למען הקהילה והם חושבים שהם יודעים מה טוב עבורה). אותם נבחרים קובעים הרבה מאד במדינה - מדיניות חוץ, מדיניות פנים, ניהול פיננסי של המדינה, חינוך, ערכים ועוד. הממשלה מנהלת את החיים לאזרחים עוד בתחומים רבים אחרים. היא קבעה למשל שילדיך צריכים לקבל חינוך חובה עד גיל 16 (או שהיום זה כבר 18?), שאתה צריך להשתתף בהוצאות המדינה (על ידי תשלום מיסים), שבשנת 1982 היה צריך לצאת למלחמה בלבנון וכו'. הממשלה לא יכולה להתייעץ עם האזרחים לגבי כל החלטה - זו לא תהיה דמוקרטיה אלא אוכלוקרטיה. כל צורת שלטון שאינה אוכלוקרטיה או אנרכיה (אם אנרכיה היא בכלל צורת שלטון) כוללת בתוכה כפייה מסויימת של קבוצה מסויימת על האזרחים, גם הדמוקרטיה, ולא רק קומוניזם. כעת אולי תטען כי אותם נבחרים הם בעלי עניין (למשל לשמור את שכר עורכי הדין גבוה על ידי הגבלת מספר המקומות בפקולטות), וזה נכון באופן מסויים, שהרי אנשים נכנסים לפוליטיקה כדי להשפיע על המציאות בה הם חיים ולהוביל אותה לכיוון שמוצא חן בעיניהם. ייתכן והכיוון הזה לא מוצא חן בעיניך אבל עדיין שמורה לך הזכות להפוך לנציג ציבור בעצמך ולנסות להשפיע על המערכת כדי שהמציאות תהיה כפי שאתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה רוצה להשמיד את המעט שיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינדיקציה היחידה שאני מציע היא האינדקציה היחידה הרלוונטית. מי שעובר את המבחנים בהצלחה רשאי לסיים את לימודיו בהצלחה. מי שנכשל (בלימודים ולא בפסיכומטרי) שילך הביתה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |