בתשובה לשי כהן, 24/11/01 2:37
יום שבת היום 44538
פרט לכך, אבו הונוד אכן פגש את בוראו.

פגש את בוראו בהארץ:http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...

נאסף אל אבותיו בynet:
והתפגר בוואלה: http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item.talkbac...

אם לפתוח את הדיון בעניין מינורי, בynet הציגו תחת הידיעה תמונה של מכונית לבנה מנוקבת. אל המונית שבה נסעו הונוד וחבריו נורו שבעה טילים ממסוקים, ולאחר מכן נורתה אש טנקים למקום במשך רבע שעה. השימוש של ynet בתמונת ארכיון לאילוסטרציה נראה לי, איך לומר, אידיוטי.
יום שבת היום 44543
באופן צפוי, שרון בוחר להתנקש בחייו של פעיל החמאס הבכיר ביותר בדיוק לאחר נאום פאוול ולפני בוא השליח האמריקאי לאזור. הדבר נוח מבחינתו, משום שפיגוע ההתאבדות או חיסול השר הבא יוכל להתבצע במהלך ביקורו של זיני, דבר שיטרפד (שוב) את כל היוזמה האמריקאית.
דווקא עיתוי מוצלח 44548
ערפאת אמור להנמיך את הלהבות לקראת ביקורו של זיני, כך שהעיתוי הוא לכל הדעות נוח. עד כדי הילדים בחאן-יונס, אבל זה לבטח לא היה מתוכנן.
דווקא עיתוי מוצלח 44555
קשה לי להבין איך אתה מגיע למסקנה שהריגתו של אבו הונוד היא גורם ש"מנמיך את הלהבות". הפעולה הזו מנמיכה את הלהבות בערך כמו הריגתם של חמשת הילדים מחאן-יונס, וגם האפקט שלה זהה: היא מגבירה את הרצון לבצע פיגועים גדולים נגד ישראל. ולמרות שאני בטוח שיש לך מקורות טובים בלשכת ראש הממשלה, הביטחון שלך בכך שהעיתוי לא היה מתוכנן נראה לי מופרז. אין ספק שהסמיכות לנאום פאוול מעוררת חשד. גם בעבר, עם דגש על ההתנקשות בג'מאל מנסור ולאחר מכן אבו עלי מוסטפא, הצליח שרון לטרפד יוזמות מדיניות בצורה הזו.
אין יותר מדי מקום לפרשנות שגויה: 44619
''ערפאת אמור להנמיך את הלהבות לקראת ביקורו של זיני, כך שהעיתוי הוא לכל הדעות נוח. עד כדי הילדים בחאן-יונס, אבל זה לבטח לא היה מתוכנן.''

כלומר ביקורו של זיני מביא את ערפאת להנמיך את הלהבות. תמשיך מכאן.

בכל אופן, דעתי כדעת דנידין - לביקורו של זיני משקל שולי עד זניח בפקודת החיסול.
הכל צפוי והרשות נתונה 44556
שרון "בחר" את מועד ההתנקשות במועד שהוכתב לו ע"י המציאות, לא ע"י שיקולים פוליטיים. התנקשות באנשים מסוגו של אבו-הונוד היא לא דבר פשוט, ויכולה להתרחש רק כשמתמלאים כמה תנאים בו-זמנית. זה לא שאבו-הונוד ודומיו יושבים באופן קבוע על הכוונות של מסוק קרב והטייס רק מחכה לאישור.

מעניין שהתגובה שלך היתה לא פחות צפויה מתגובותיו (המקוממות, אין צורך לומר) של שי כהן.

שאלה אחרת לגמרי היא אם היה נכון לדחות/לבטל את הפעולה בגלל הנסיבות הפוליטיות (לדעתי לא, אבל זה לא הנושא כרגע).
הכל צפוי והרשות נתונה 44580
שוב, אני שמח שלאנשים רבים באייל יש מקורות טובים כל כך במשרד ראש הממשלה. התנקשות בבכיר בחמאס היא אכן לא עניין פשוט, אך מעניין לראות שכזו דמות מרכזית נרצחה בדיוק עם פתיחת יוזמה אמריקאית חדשה.

כדאי לציין שבמובן מסוים, התגובה שלך (ושל כל האחרים שכבר הגיבו לטענה שלי) היא צפויה בהרבה מהתגובה שלי, שכן איש מכם אינו מסוגל לשער בנפשו את האפשרות שראש הממשלה רוצה בהמשך העימות ולא בסיומו. באופן כללי, סקפטיות כלפי הממשלה היא דבר נדיר במחוזות אלו.

לגבי שאלתך האחרונה: מאחר וצריך להיות ברור לכל בר דעת שמדיניות ההתנקשויות רק מגבירה את הרצון הפלסטיני להילחם, ומאחר ומבחינה סטטיסטית ברור שיש עליה באלימות לאחר כל התנקשות, הרי שבכל מקרה יש להפסיק את ההתנקשויות.
הכל צפוי והרשות נתונה 44599
אני מנחש שהמקורות שלי במשרד רה"מ טובים לפחות כמו המקורות שלך.

התגובה שלך מניחה שניתן היה לחסל את אבו הונוד בזמנים אחרים, ושהחיסול נדחה לתקופה בה הוא יביא רווח פוליטי במובן של חבלה ביוזמה האמריקאית. אני לא קונה את התיזה הזאת, לא מפני שאני שולל את האפשרות שאריק שרון ישמח להיפטר מהיוזמה האמריקאית, אלא מפני שההסבר האלטרנטיבי נראה לי פשוט יותר (הנה התער מדיון אחר משתרבב גם הנה): הנסיון לחסל את המבוקשים נמשך כל הזמן, וכשהתנאים מתאימים הוא מתבצע.

לגבי מדיניות החיסולים עצמה, האפקטיביות שלה לא יכולה להמדד ע"י עליות באלימות לטווח קצר, אלא בטווח ארוך של חודשים ושנים. גם בישראל, לאחר מעשה טרור מוצלח יש גל התלהמות של "מוות לערבים" אבל האפקט המצטבר של מעשי הטרור הוא יותר נכונות לויתורים ובלבד שיושג שקט. אתה רואה את אריק שרון מכריז על תמיכתו (המסויגת, אמנם) במדינה פלשתינאית בלי האינתיפאדה? בכלל, הטענות על כך שמדיניות החיסולים הוכחה כבלתי יעילה משולות בעיני לטענה שאין טעם למלחמה בתאונות הדרכים כי עובדה היא שהן אינן פוחתות.

הסכסוך האלים עם הפלשתינאים לא ייגמר לפני ששני הצדדים יחליטו שהמחיר שהם משלמים גבוה מדי, וזה כולל, למרבה הצער, הרוגים. מבין כל ההרוגים משני הצדדים אין כאלה שאני מצר על הריגתם פחות מאשר רוצחים שפלים ופושעי מלחמה כמו אבו הונוד (אותו הדבר יהיה נכון אם ייהרגו אותם יהודים שמפעילים את חולית/חוליות הרצח בשטחים). במילים אחרות, מכל סוגי המלחמה חיסולם של אלה שאחראים לה באופן ישיר, הוא, בעיני, המוסרי ביותר (כולל דרגים פוליטיים, אגב).
הכל צפוי והרשות נתונה 44628
מאחר והיינו בדיונים כאלה עשרות פעמים, ומאחר ומחר בבוקר עלי לקום מוקדם מאוד (למילואים, כמה אירוני), אעלה רק שתי נקודות:

א. אני משוכנע שאינך יכול להצביע על ירידה באלימות מאז תחילת האינתיפאדה, למרות מדיניות החיסולים האינטנסיבית של ישראל. האינתיפאדה נמשכת יותר משנה, ועל כן כבר היינו צריכים להנות מאותה תועלת לטווח הארוך שאתה מתאר.

ב. כיצד אתה יכול לשפוט שרק אנשים שהיו אחראים לאלימות באופן ישיר נרצחו? בחלק גדול מהמקרים - סעד חרוף, ת'אבת ת'אבת, מעתסם סבאר, ג'מאל מנסור, וכמובן אבו עלי מוסטפא - הטיעונים של צה"ל והשב"כ נראו מפוקפקים ביותר, בין היתר בגלל שלא מתקבל על הדעת שאדם שיודע שהוא נמצא על הכוונת של צה"ל ימשיך לחיות בצורה רגילה, כפי שכל האנשים האלה עשו.
הכל צפוי והרשות נתונה 44607
אני לא מבין למה זה ששרון יזם (נגיד) חיסול קצת לפני הגעת המשלחת האמריקאית לישראל זה חייב להיות סממן של רצונו למנוע התקדמות בשיחות. לי נראה דווקא אחרת:

שתי אפשרויות -
א. רמת האלימות עולה, יש פיגוע עם הרבה הרוגים בזמן שהאמריקאים בארץ. תוצאה: האמריקאים מפחיתים את הלחץ על ישראל, ומגדילים את הלחץ על הרשות. הדיונים ממשיכים כשישראל נמצאת בעמדה טובה יותר מהפלסטינאים. שרון הרוויח.
ב. רמת האלימות יורדת, ערפאת מצליח להשקיט את הרחוב ואת ארגוני הטרור. הדיונים נמשכים. כשארה"ב מבקשת לוותר על "ימי הצינון" בטענה שהדבר אינו בשליטת ערפאת, שרון מצביע ישירות על התקופה הנוכחית, ואומר - הנה, למרות שהייתה צפויה עליה באלימות, ערפאת הצליח להשתלט על הטרוריסטים. לכן, כל עוד יש אלימות, זו הוכחה לכך שערפאת מעוניין בה. שרון הרוויח.

עכשיו אתה מבין למה שרון, שכן מעוניין בהמשך ההדברות, אבל רוצה עמדה טובה יותר לישראל, יזום חיסול בתזמון הזה?
הכל צפוי והרשות נתונה 44626
אני דווקא מניח שחיסול אבו הונד לא קשור לאיזה טיול של דיפלומט אמריקאי, אלא לזה שהיה מודיעין מדויק על מיקומו של אבו הונוד.
כזכור, ישראל ניסתה לחסל את אבו הונוד גם בימי שקט ושלום, בפעולה בעצירה א שמליה באוגוסט שעבר, פעולה שנהרגו בה שלושת חיילי דובדבן.
יום שבת היום 44561
ניתאי,

ההגיון שלך מזכיר לי את ההגיון של אותה עקרת בית חרוצה שמנקה את הבית במרץ יום לפני בואה של העוזרת. לשאלה מדוע היא מנקה הכול בעצמה ולא משאירה את העבודה לעוזרת שלה היא עונה "אני לא יכולה להרשות לעצמי שהעוזרת תספר לכולם שהבית שלי מלוכלך."

מוסר השכל: כשיבוא זיני, בעה"ש, ויסדיר הפסקת אש, אל לישראל להיות הראשונה שמפירה אותה. אולם אין הצדקה להשעות כעת את חיסולו של טרוריסט עם תעודות בטענה שזה עלול להכשיל את המו"מ העתידי להפסקת האש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים