בתשובה להאייל האלמוני, 17/07/07 12:39
יש לשקול לבטל את חוק השבות 452313
להקמת מדינת ישראל קדמה הקמת התנועה הציונית, אשר שאפה להשיב יהודים למולדתם הקדומה. ולכן במדינת ישראל, הלא היא המדינה הציונית, נחקק חוק השבות.
חוק השבות כולל סייגים פליליים, וביישומו ניכרים גם סייגים כלכליים שלא תמיד נעים לדבר עליהם.
(עיין בסעיף 2, ובתיקון משנת תשי"ד)

שינוי סעיף הלאום יעזור מעט מאוד לקדם את השוויון. נראה לי שמי שמפלה בגלל זהות לאומית לא מתחשב בתעודת הזהות, ושגם המופלים לא ירצו לוותר על זהותם הלאומית.

יש דמיון בין השבות לשיבה - הרצון 'לשוב' ל'מולדת' שבה לא היו מעולם. הרצון לשקם מחדש את הממלכה החריבה. עוד דמיון הוא ביישום - חוק השבות מוטל על מדינת ישראל. זכות השיבה, לעומתו, גם מוטלת על מדינת ישראל. ההבדל הוא ביחס בין השבים למדינה הקולטת.
אני לא בטוח שזה 'לב הסכסוך'. יש לו כמה 'לבבות', ורובם הסטוריים ופוליטיים יותר מנוסטלגיים.
452326
מבלי להכנס בכלל לוויכוח הזה, אפשר להחליט שהלאום לא יהיה "ישראלי" אלא "עברי", "ערבי" או אחר.וככה אף אחד לא יצטרך לוותר על הזהות שלו.
כלומר, בתעודת הזהות יהיה כתוב לי: אזרחות - ישראלית, לאום - עברי, דת - יהודית. וללילה יהיה כתוב: אזרחות - ישראלית, לאום - ערבי, דת - נוצרית.
452328
בתעודת הזהות יש סעיף "אזרחות"? (מצטער, התעודה שלי בבית) עד כמה שאני זוכר, כל מי שיש לו תעודת זהות ישראלית הוא אזרח ישראלי, ועל כן ציון סעיף "אזרחות" בתעודת הזהות הישראלית הוא מיותר.
452331
בתעודת הזהות שלי מופיעות בסעיף הלאום שמונה כוכביות (וכך זה כבר כמה וכמה שנים. מי שעוד נלחמים לשינוי סעיף הלאום נאבקים בטחנות רוח ולא במציאות). למיטב ידיעתי גם לתושבי קבע יש תעודת זהות ישראלית ועל כן סעיף האזרחות הוא רלבנטי.
452332
אוקי, אז רק לאום ודת. זה לא משנה לצורך העניין.
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452334
...אך גם סעיפי "לאום" או "דת" מיותרים לחלוטין בתעודה רשמית (או במאגר מידע) של מדינה דמוקרטית ויש להסירם. האזרחות ברורה מתוקף היותך בעל תעודת זהות לאזרח, ה"לאום" הוא הגדרה פרטית סוביקטיבית וה"דת" היא הגדרה קהילתית פנימית של הקהילה הדתית.

בסופו של דבר תצטרך מדינת ישראל להכריע אם היא מדינה דמוקרטית או מדינה "יהודית". אם ההכרעה תהיה בכיוון הדמוקרטי יש להסיר את סעיפי ה"לאום" וה"דת", שלמעשה גם היום הינם שקריים. אני מכיר הרבה מאוד אנשים שמגדירים את לאומיותם "ישראלית-עברית" אך משום מה כתוב בסעיף ה"לאום" "יהודי". אני מכיר רבים שאין להם אמונה דתית כלל ורשום להם ב"סעיף" הדת יהודי/מוסלמי/נוצרי. מדובר בפיקציה פוליטית.
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452341
אחזור ואומר: תעודת הזהות אינה כוללת היום סעיפי לאום ודת. אפילו האזרחות מופיעה רק בספח, שאינו חלק מתעודת הזהות.
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452345
אם היית טורח לקרוא את מה שכתוב על הספח היית יודע ש''הספח הינו חלק בלתי נפרד מתעודת הזהות ולכן עליך לשאתו עמך תמיד.''
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452356
אה, כמה עצוב. הנסיון לשלוף את הספח מתוך עטיפת הפלסטיק הכחולה כדי לקרוא את ההערה הזו נגמר בכך שהפרטים שהיו על הצד הקדמי של הספח נשארו על החלק השקוף של הפלסטיק, ובכך הגשמתי את חלומם של איילים רבים: יש לי ספח שמוותר לא רק על האזרחות אלא גם על מספר תעודת הזהות המרושע, השם והמען (המפלים בין מיוחסים כמוני וכמו שכנֶי שרק להם זכות לגור בכתובת הזו לבין כל היתר).
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452775
הכי חשוב זה הספחים של ההורים שלך. בלעדיהם, לך תוכיח שאין לך אחות.
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452829
אבל יש לי אחות!
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452346
לתשומת לב בעל התעודה
א. תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד את התעודה
ב. חל שינוי בפרטי הרישום כגון: ... עליך לפנות...לעדכון השינויים בתעודה.
ג. דע כי הכנסת שינויים שלא על ידי פקיד הרישום או השחתת התעודה הינם עבירה על החוק.
ד. עליך לחתום את חתימתך במקום המיועד לכך בספח.
ה. הספח הינו חלק בלתי נפרד מתעודת הזהות ולכן עליך לשאתו תמיד.

זה מה שרשום על גבי ספח תעודת הזהות שלי. יש כאן מישהו המחזיק תעודת זהות ישראלית שבה זה שונה?
תבוטל התעודה לאלתר וישא''ק 452349
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452365
סעיף ה"לאום" השקרי קיים במאגר המידע של המדינה, ביחד עם סעיף הדת השקרי. לא מספיק להסיר מתעודת הזהות, יש גם להסיר ממאגר המידע! אל לה למדינה דמוקרטית להתעסק בעניינים שכאלה השייכים להגדרתו הסובייקטיבית של הפרט או לקהילה הוולונטרית לה הוא בוחר להשתייך.
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452366
אני מסכים איתך שאין מקום לסעיף הדת. לגבי סעיף הלאום, הטענה שהוא שייך להגדרה וולונטרית אינה נכונה. אם אחליט מחר שאני שייך ללאום ההודי בכל זאת לא אשתייך אליו. בפועל, עד כמה שידוע לי השימוש היחיד בסעיף הלאום הוא לטובת הערבים: זהו הקריטריון המבדיל בינם לבין היהודים לענין גיוס לצה"ל. אם תבטל אותו תתקשה למצוא דרך חוקית להבחין בין ערבים ליהודים לענין גיוס.
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452401
יש לשמור על סעיפי הלאום והדת בכל מחיר ולו רק בגלל שהם מביאים ת'סעיף לכל האנשים הנכונים
לא יכול להיות שמשהו שמרגיז קשת כל כך ''רחבה'' אין בו משהו חיובי
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452404
בניגוד לאזרחות שהיא הגדרה חוקית מדוייקת, ''לאום'' הוא הגדרה יברתית-תרבותית. אדם יכול להרגיש שייך ללאום מבחינה תרבותית, שפה וכו' גם אם מבחינה אזרחית או דתית איננו מוכר ע''י המדינה או הקהילה הדתית כשייך לאותה קבוצה. המדינה לא צריכה להתעסק עם זה. הקהילה הדתית היא קהילה שאתה בוחר להשתייך אליה והיא בוחרת לקבל אותך ללא קשר לחוקי המדינה, ולכן כתבתי ''וולונטרית''.
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452407
מדינת לאום, מטבעה, מתיחסת ללאומיותו של אדם. כיצד אתה מרגיש הוא צד אחד של המשוואה; כיצד מרגישים כלפיך הוא הצד השני שלה. אתה יכול להרגיש שייך ללאום מבחינה חברתית ותרבותית, אבל אם הלאום (בעזרת המסגרת המאורגנת שלו, הלא היא המדינה) לא רוצה שתשתייך אליו אתה לא שייך.
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452368
גם שם הוא הגדרה סוביקטיבית, כמו מען, מצב אישי, ושמות האב והאם.
ניתן להתווכח גם על תאריך לידה ומקום לידה.

כל מה שהמדינה צריכה לדעת הוא מספר זהות. (ואולי טביעת אצבעות ותמונת עיניים לזיהוי). הודעות לבוחר, רשיונן נהיגה, זימון למשפט והודעות רשמיות אחרות יישלחו לתיבת הודעות במשרד הפנים שבו תירשם, וכל ההגדרות הסוביקטיביות יהיו בשליטתך המלאה.

אגב - מה הקשר לדמוקרטיה? אסור למדינה דמוקרטית לעסוק בהגדרות סוביקטיביות?
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452417
ומה עם סעיף המצב האישי? מה הוא עושה בתעודת הזהות?
גם אם סעיף הלאום נמחק בתעודת הזהות... 452698
לדעתי רצוי גם להסיר את סעיף "המצב האישי". עדיף שהמדינה לא תתעסק בסטטוס האישי (רווק/נשוי/גרוש וכו') שלא לצורך. עדיף שאף זכות או חובה לא תהיה תלויה בבחירה האישית של אדם עם מי הוא רוצה לחיות את חייו, אלא רק בזכויותיו כאזרח ובהגנה על זכויות ילדיו. לדעתי המקום היחידי שבו שמדינה צריכה לבחון את מערכת היחסים של הפרט הוא כאשר אזרח חי בזוגיות עם זר, לצורך בחינת זכות ההגירה.
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452348
לאום הוא הגדרה פרטית?
ברור שסעיף ''אזרחות'' מיותר... 452352
אתה מתעקש לדבוק בדעה המבוססת על מידע מוטעה: האזרחות אינה ברורה מתוקף היותך בעל תעודת זהות, שכן אין דבר כזה "תעודת זהות לאזרח" השונה מ"תעודת זהות ללא אזרח"
452336
חשבתי שיש לשאת עמך את תעודת הזהות לכל מקום (לא כתוב שם משהו כזה? מתעצלת להגיע מהמחשב אל התיק...)
452406
אני מסתפק בנשיאת רישיון הנהיגה כמסמך מזהה רשמי. יש איזו אגדה (שאולי היא נכונה) שזה גם מספיק מבחינת החוק (או לפחות מבחינת אלו הממונים על אכיפתו).
452408
שמעת פעם על מישהו שנענש על אי-נשיאה של תעודת זהות? החוק הזה אינו נאכף, נקודה.
בושה, פשוט בושה! 452411
בושה, פשוט בושה! 452616
נכון מאוד - אכן בושה. בושה היא שטורחים לחוקק חוקים שלא טורחים לאכוף. זה אידיוטי ומבזה.

---
לא יודע לגבי העלמה עפרונית, אבל דורפל אף פעם לא מסתובב עם תעודת זהות. לא זו הפואנטה.
אם תרצו אין זו אגדה 452482
אתה נסמך על החוק האמריקאי. בישראל חובה לשאת ת"ז, וגם אם החוק הזה לא נאכף אחד לאחד (לרוב שוטר עוצר אותך בצד עם האוטו אחרי שלא חגרת ומבקש רשיון נהיגה, דא), הרי ששוטר רשאי לעצור אותך אם אין עליך ת"ז (ויעידו על כך חברי שנעצרו בגיל 17 על "שוטטות").
אם תרצו אין זו אגדה 452491
החוק אומר ש"תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו." אבל גם "רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תעודה רשמית אחרת כתעודה מזהה." http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7...

לפי http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/QuestionsAnswers/Q... גם רשיון נהיגה, או דרכון ישראלי יכולים לשמש כתעודה מזהה.
אם תרצו אין זו אגדה 452523
חוק די משונה. אם אני חייב להציג את התעודה בפני שוטר אז למה יש לציין במיוחד קצין משטרה בכיר? מה, הוא לא שוטר? ולמה יש סמכות לראש רשות מקומית לדרוש ממני תעודה? ולחייל?
אם תרצו אין זו אגדה 452532
''במילוי תפקידו''
אם תרצו אין זו אגדה 452533
אלע"ד.
1. קצין משטרה בכיר יכול לבקש ממך תעודה גם כשהוא לא ממלא את תפקידו.
2. שים לב ל""ראש רשות מקומית" – לרבות אדם שהוסמך על ידי אחד מהם בכתב לצורך חוק זה;" ככה פקחי תנועה מתפקדים.
3. אני חושב שהחוק חל גם על תושבי השטחים, ושם החיילים הם השוטרים.
אם תרצו אין זו אגדה 452541
למה לאפשר לקצין משטרה בכיר לדרוש ממני תעודה כאשר הוא, נניח, יושב בשולחן לידי בבית קפה? לדעתי המטרה בסעיף הזה, כמו לגבי ראש רשות מקומית, היא לאפשר לו להסמיך אנשים אחרים (משמר אזרחי למשל). לגבי שניהם הניסוח הוא בעייתי מאד. הוא נותן את הסמכות לאיש ולא למוסד. לכאורה, ע"פ הסעיף הזה, יכול ראש עיריית נהריה לדרוש ממך תעודת זהות גם אם הוא פוגש אותך על החוף באילת. היה עדיף לנסח משהו כמו: יכולה הרשות המקומית/המשטרה להסמיך אדם מטעמה לתפקיד פיקוח על ידי קביעת נהלים להסמכה כאמור שיאושרו על ידי השר הממונה (שר הפנים/בט"פ); אדם המוסמך כאמור יש חובה להציג בפניו תעודה מזהה. אגב, יש עוד גופים שלא הוזכרו וגם להם יש פקחים: משרד הפנים, תעשיה ומסחר, איכות הסביבה, הבריאות - לכל אלה אמורים להיות פקחים שאיני יודע איזו חקיקה יכולה לאפשר להם לפקח אם אין להם סמכות אלמנטרית כמו לדרוש הזדהות.

לגבי תושבי השטחים, במקומות בהם חל החוק הישראלי (כלומר בתוך הישובים) החיילים אינם בעלי סמכויות שיטור, למיטב ידיעתי; מחוץ להם אכן יש לחיילים סמכויות מסוימות, אבל זה מכוח צו אלוף ולא חוק הכנסת. גם שם הם נזקקים למשטרת ש"י כדי לבצע פעולות בעלות אופי משטרתי יותר כגון אכיפת חוקי תנועה. בכל מקרה, החוק הזה מחייב אותך, למשל, להזדהות בפני מ"צ גם בתוך הקו הירוק - גם זה מיותר.
אם תרצו אין זו אגדה 452547
אם אני הייתי מנסח את החוק, הייתי מוחק אותו לגמרי.
452338
תעודת זהות ישראלית יש לכל מי שהוא תושב קבע בארץ. דרכון ישראלי הוא מסמך שהמדינה מעניקה רק לאזרחיה, אך גם הוא מהווה הוכחה רק לכאורה. קיים גם מסמך, אותו תוכל לקבל לפי דרישה (ובתשלום סימלי‏1) הנקראת "תעודת אזרחות" (או משהו דומה), והיא ההוכחה הרשמית להיותך אזרח ישראלי.
___
1 על ערכם של סמלים בפעם אחרת.
452342
כאן http://www.moin.gov.il/Apps/PubWebSite/mainmenu.nsf/... (בראש עמוד 4) תוכל ללמוד שמחירו של הסמל האמור הוא 75 שקלים.
יש תעודת זהות לאזרח ותעודת זהות לתושב 452343
תעודת הזהות הישראלית לאזרח הינה בגוון כחול. תעודת הזהות לתושב הינה בגוון כתום (התעודה עצמה, ללא קשר לכיסוי הפלסטיק). ההבדל מצוין בתעודה גם במלל.
יש תעודת זהות לאזרח ותעודת זהות לתושב 452344
תעודת זהות של תושב קבע (שאינו אזרח) היא כחולה. ההבדל היחיד (שאני מצאתי וראיתי הרבה מאוד כאלה) הוא שבספח, תחת סעיף האזרחות לא כתוב כלום.
אזרחות ישראלית 452339
בתעודת הזהות שלי כתוב (בספח) אזרחות ישראלית.
מבדיקה (ג'יב אל האוויה) אני יודע שלערבים תושבי מזרח ירושלים מופיעה המילה ''אזרחות'' בלי שום דבר אחריה.
אזרחות ישראלית 452351
ובספח של אזרחי מדינות אחרות שהם תושבי קבע מופיעה האזרחות האחרת.
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452347
או להוסיף סעיף 'הגדרה עצמית' שבה כל אחד/ת י/תוכל לכתוב בחפשיות לאיזו/אילו אומה/ות, דת/ות, אידאולוגיה/ות, פוליטיקה/ות, זרמם/ים אומנותיים וקבוצה/ות ברידג' הוא/היא נאמן/ת. מה זה משנה? מי מתייחס לסעיף הזה בכלל?
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452354
אז שימחקו גם את השם של אבא שלי, את מקום הולדתי ומבחינתי גם את התמונה הלא-מחמיאה-שנמצאת שם. עדיף כבר להסתכל על הדבר האמיתי, לא?
הנקודה היא לא מה-כן-או-לא כתוב בתעודת הזהות או בכל מסמך רשמי אחר. אחת הבעיות בישראל היא שהלאום והדת שלך מוגדרים באותה מילה. איך היית מגדיר את אלון אולארצ'יק למשל?*
הפרדה של הלאום מהדת, וניתוק הקשר בין ה"עברי" ל"יהודי" (כשם שאין קשר הכרחי בין "ערבי" לנוצרי/מוסלמי) יכול לפתור חלק מהבעיות שמתעוררות כאן.**

*אני הייתי מגדירה אותו "מוכשר", אבל זה לא קשור...
** וכאן המקום לשלוח אותך לחפש בגוגל/ויקי/הזכרון האיילי הקולקטיבי על פרשת האח דניאל
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452360
מה זה משנה אם הלאום והדת מוגדרים באותה מילה? בהקשרים לאומיים היא מציינת משהו מסוים, בהקשרים דתיים משהו אחר. איך להגדיר את אולארצ'יק? החוק מגדיר אותו לענינים מסוימים כבן הלאום היהודי (למשל לענין חובת גיוס לצה"ל), ולענינים של מעמד אישי כבן לעדה דתית אחרת. העובדה שאותה מילה משמשת בשתי הוראות שונות אינה משמעותית במיוחד לענין זה.
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452418
על פי מה שכתוב כאן, אלון אולארצ'יק [ויקיפדיה] הוא גוי ולא יהודי, לא בלאומיותו ולא בדתו. תושבי קבע בישראל חייבים בשירות צבאי ללא קשר לשאלת היותם יהודים.
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452429
אולארצ'יק אכן אינו יהודי מבחינת דתו. את לאומיותו קשה יותר להגדיר.

תושבי קבע שהם בני הלאום הערבי אינם חייבים בשרות צבאי.
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452436
רבינו סעדיה גאון התייחס לעם היהודי כאל אומה וכך היה לפניו ולאחריו. מי שאינו יהודי אינו שייך ללאום היהודי. אם קשה לו להגדיר את לאומיותו אז מה? אולי ניתן להגדירו חסר-לאום. בעצם למה לכל איש צריך להיות לאום?

תושבי קבע בני הלאום הערבי הם הני חיוב בשירות צבאי על פי חוק. שר הביטחון פוטר אותם משירות. כך לפחות למדתי בשיעורי האזרחות אצלינו בישיבה הקדושה ‏1.

1 קריאת העיתון החרדי וכדומה ...
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452464
רבינו סעדיה אלפיומי היה גאון, בחור יוצא מן הכלל והמורה (ויש חושדים - גם הסבא) של דונש בן לברט (שחיבתי אליו נובעת מן האקזוטיות המוסיקלית של שמו ולאו דווקא מן הקשר הלאומי החם והאמיץ שבין שנינו), אבל הוא חי במאה העשירית ולא שמע מימיו על היישות המדינית-משפטית המודרנית הקרויה מדינת ישראל.

ואילו רבינו אולארצ'יק אמנם מעולם לא הוכרז רשמית כגאון (בעיקר עקב בעיה תקציבית בענייני יחס"צ), אבל הוא מוסיקאי-תמלילן טוב שתרם לעמנו (בין השאר) את השירים - "המגפיים של ברוך", "מאיר ואלון", ו"בא לצ'כונה בחור חדש".

(יצויין כאן להגנתו של רבינו סעדיה כי את כישוריו בתחום המוסיקה לא היתה לנו הזדמנות לבדוק, בהיעדר מכשור מתאים)

ומה שיותר חשוב לענייננו - בכלל לא קשה לו, לאולארצ'יק, להגדיר את לאומיותו. על פי טענתו הלאום שלו הוא הלאום הישראלי, ולדעתו זו שותפים חכמים וטובים, וביניהם הפרופסור עוזי אורנן מדיון 1779 ודיון 2223.
אפשר גם לוותר על תעודת הזהות 452361
הנקודה המקורית תגובה 452307 היתה עניין האפליה, שאכן לא קשורה למה שכתוב בתעודת הזהות. הפרדת הלאום מהדת תפתור את הבעיות בתחום צר מאוד שרחבו כרוחב תעודת הזהות.
כדי להפריד בין הלאום היהודי והדת היהודית לא מספיק להפריד את השמות. תצטרכי גם לשכנע הרבה בני הדת היהודית (כולל חילונים) שהם לא בהכרח בני הלאום היהודי ולהיפך. כרגע (כבר די הרבה שנים, בעצם) הדת והלאום היהודים נתפסים כיחידה אחת.
הדת והלאום היהודים נתפסים כיחידה אחת, האמנם? 453401
השאלה הנשאלת היא נתפסים בידי מי?

כי יש חוגים שאינם תופסים את השניים כיחידה אחת, ראה את כתבי ישעיהו לייבוביץ' כדוגמא.
הדת והלאום היהודים נתפסים כיחידה אחת, האמנם? 454769
בעיני אותם אנשים (בורים ועמי ארצות, לרוב) הקובעים את משמעותם של מילים ושמות.
השאלה היכולה להישאל היא כמה גייסות יש לליבוביץ'? אם היו לו מספיק הוא היה יכול לשנות את המציאות (או תפיסת המציאות הקולקטיבית, במקרה של הגדרה לאומית זה אותו דבר). אבל אין לו. וגם לי אין. באסה.
הדת והלאום היהודים נתפסים כיחידה אחת, האמנם? 454772
ליבוביץ' טען שיש הבדל בין הלאום והדת היהודית? אני חושב שאתם טועים.
הדת והלאום היהודים נתפסים כיחידה אחת, האמנם? 454964
אני מתנדב להיות הטועה. לא קראתי מה ליבוביץ' כתב, ואני לא יודע לאיזה מאמר בכתביו הרבים התכוון(ה) האלמוני(ת).

אבל גם אם יש חוגים (פה באייל, למשל) המפרידים בין הלאום והדת היהודיים, התפיסה שלהם לא התפשטה מספיק (אולי כן ולא שמתי לב) כדי להשפיע על ההגדרה העצמית של בני הדת\לאום היהודי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים