בתשובה לדורון הגלילי, 19/07/07 8:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כל כך הבנתי את ההסבר שלך, אבל לגופו של עניין בודאי שהשיטה הזאת חוסכת אנרגיה, ואין על כך ויכוח, ולכן מדובר במערכת "ירוקה". לו היו מפסיקים את שריפת הדלק בלילה בתחנות הכוח, ומחדשים אותה ביום, בזבוז הארגיה היה רב עוד יותר. אגב, נצילות משאבות חשמליות הייתה לפני כשלושים שנה כאשר למדתי על כך הייתה כ 95 אחוזים, ואני מניח שמאז הצליחו להעלותה עד קרוב מאד למאה אחוזים (כי אין איזו מגבלה עקרונית). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תחנות כח קיטוריות לא מכבים בלילה. בטורבינות גז הפסקת שריפת הדלק אכן חוסכת אנרגיה (אני מקווה שאתה מדומם את מנוע המכונית שלך בחניה). גם משאבות חשמליות לא יכולות להגיע לנצילות של 100% (לפני כשלושים שנה כבר המציאו את התרמודינמיקה?), ושכחת את החצי השני של המעגל: הטורבינה. מה הנצילות שלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את תחנות הכוח הקיטוריות לא מכבים בלילה ולכן הן מבזבזות אנרגיה לשווא. עניין החשמל הזול בלילה הוא לא איזה פטנט של כלכלן. זה בדיוק בגלל שאת שריפת אותו דלק שמבזבזים לשווא אפשר לנצל. ואגב, אם תהיה הרבה אנרגיה שאובה אפשר יהיה להימנע כליל משמוש בטורבינות גז שנצילותן יותר נמוכה ולכן בזבזנית יותר בדלק. טורבינת מים ומשאבת מים זה בעצם אותו מתקן שמופעל הפוך, פעם משקיעים בו אנרגיה חשמלית, ופעם מפיקים ממנו אנרגיה חשמלית, והנצילות באופן עקרוני אותה נצילות. לעניין התרמודינמיקה, זהו שלפיה אין מניעה מלהגיע לנצילות מאה אחוזים במשאבות חשמליות (או בטורבינות מים, שזה אותו דבר). התרמודינמיקה נותנת חסמים בנצילות כאשר מפיקים חשמל משריפת דלק , אבל זה לא דומה למקרה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. אין מצב של "עודף ייצור" בחשמל. אני מסכים אתך (ואפילו ציינתי זאת בתגובתי הראשונה) שאנרגיה שאובה עשויה לחסוך (גם מבחינת הגמישות) הפעלת טורבינות גז. במשאבות חשמליות אין מיסבים? הזורם לא מתחמם? ובכלל, מה הקשר בין אמצעי ההנעה של המשאבה (מנוע חשמלי, מנוע דיזל, חמור או כל אמצעי סיבוב אחר) לבין היעילות של המשאבה עצמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מצב של עודף ייצור בחשמל כי לא מייצרים אותו (ולמשל מבזבזים אותו ע"י הרמת משקלות והורדתם באמצעות מנועים חשמליים) אבל הדלק שנשרף במקום שייצר חשמל הוא סתם מחמם את הסביבה. חבל שאתה מתווכח על דברים ידועים. אשר לבזבוזים שמנית בטורבינות מיים, אלה אמנם קיימים (זה לא קשור בחוקי התרמודינמיקה), אבל ניתן לצמצמם עוד ועוד, והמספרים הם כפי שציינתי: לפני כשלושים שנה הנצילות הייתה כתשעים וחמישה אחוזים, אבל שמעתי פה ושם שהצליחו להעלות במתקני המרת אנרגיה כאלה (למשל במתקני התפלת מיים) את המספר הזה בהרבה. [להשוואה, בתחנת כח פחמית שבה מדובר על מחזור קיטור (רנקין) הנצילות היא קצת מעל ארבעים אחוזים. בטורבינות גז המספר עוד קטן בהרבה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי לך, אבל משום מה איני רואה את תגובתי. אם לא תופיע מעצמה במשך הזמן, אכתוב אותה שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית מבין את ההסבר היית רואה שהשיטה *לא* חוסכת אנרגיה. היא פשוט מפזרת את הייצור שלה על יותר שעות ביום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |