בתשובה לאסף ארצי, 19/08/07 9:54
אז עכשיו הכל בסדר? 455478
למיטב ידיעתי הוא אינו עו''ד (כלומר אינו ומעולם לא עסק בפרקטיקה משפטית). הוא פרופסור למשפטים, ואינני יודע האם הוא (או היה) חבר בלשכת עוכרי הדין.
אז עכשיו הכל בסדר? 455480
ו(אולי) לכן הוא תומך ביוזמתו של פרידמן להוסיף לרשימת המועמדים להיות שופטים גם אנשי אקדמיה ועו"ד פרטיים? (כי הוא רוצה להיות שופט או לקדם את מעמדותו של חבר או תלמיד?)
שזה לא רע בעצם, אבל זה רק מחזיר אותי לההשערה שה'מהפכה' של פרידמן היא לא מהותית אלא אישית - הוא לא רוצה לשנות את בית המשפט, הוא רוצה לסדר עבודה גם לחברים.
(או שסתם לא הבנתי ואולי מישהו יתנדב להאיר את עיני)

אגב - התייחסת לכתבה אחרת. היו שתי כתבות - אחת מכתב תמיכה בפרידמן, והשניה (זו שקישרתי) על הצעת פשרה בין פרידמן לבייניש.
אז עכשיו הכל בסדר? 455481
איכשהו לא נראה לי שאמנון רובינשטיין, מי שהיה שר המשפטים, חושק במשרת שופט. אולי הוא מעוניין לסדר עבודה לחבר, או לתלמיד? ייתכן, אבל רובינשטיין הוא לא רק פרופסור למשפטים, הוא גם פוליטיקאי. וככזה, המילייה הכולל את חבריו, רחב יותר מקבוצת המרצים ועוזרי ההוראה בפקולטות למשפטים.
ובמילים אחרות - אולי אני נאיבי (בכל זאת מדובר בפוליטיקאי בכיר ושר בדימוס), אבל מה ש*אולי* אפשר להאמין על פרידמן, קשה *לי* להאמין על רובינשטיין.
אז עכשיו הכל בסדר? 455483
אבל מה שאפשר להאמין על שניהם - למעשה נראה לי שאין ברירה אלא להאמין - הוא שהם לא כל כך רוצים כאן בית משפט עליון. כלומר, לא איכפת להם שיהיה כזה, אבל בתנאי שהוא יתפקד בתפקיד סמלי מאוד, משהו כמו ועדת השמות, ויגיד שלמלחמת לבנון השלישית אפשר לקרוא ''מאבק צפוני'' או משהו.
אז עכשיו הכל בסדר? 455484
למה? בגלל שהם חושבים שמן הראוי את המועמדים לכהונת שופט בבית המשפט העליון תביא בפני הועדה למנוי שופטים ועדת איתור, ולא הממנים הם שיגישו את רשימת המועמדים? בגלל שהם חושבים שראוי שנשיא בית המשפט העליון יתמנה ע"ס כישורים אחרים מוותק?
אז עכשיו הכל בסדר? 455487
בגלל שפרידמן חושב שיש להגביל את סמכויות בית המשפט העליון, ושתפקיד העומד בראשו צריך להיות תפקיד של כבוד, סמלי וייצוגי בלבד ונטול סמכויות. מפני שהוא לא חושב שמהלכים בנוגע לבתי המשפט צריכים להיעשות בתיאום עם בעל/ת אותו תפקיד. מפני שהוא חותר במפגיע להסרת כל פיקוח שיפוטי על פוליטיקאים.

ורובינשטיין? הוא תומך בו.
אז עכשיו הכל בסדר? 455493
אהא! אז יש אייל שחושב שפרידמן מציע שינוי מהותי (לרעה) במערכת בתי המשפט. איפה היית לפני שלשה חודשים? תגובה 445588

האם תואיל להרחיב? מה ברפורמות שלו ינוון את בית המשפט ויגביל את מעמדו של נשיא בית המשפט העליון?
ואיך הוא יגרום להסרת הפיקוח השיפוטי מהפוליטיקאים?
תודה
אז עכשיו הכל בסדר? 455496
לפני שלושה חודשים פרידמן עדיין לא פרש את כל הברקותיו בפני הציבור, ולמרבה הפליאה אינני נמנית על אנשי סודו.

1. פרידמן מבקש להקים ועדה לבחירת נשיאים לבתי המשפט, על מנת לנתק בחירה זו מהשפעתו/ה של נשיא/ת העליון.
2. הוא רוצה להגביל בחקיקה את סמכויות בית המשפט העליון, כך שלא יוכל לדרוש כל דין וחשבון מהכנסת או מהממשלה לגבי חוקים או החלטות בלתי חוקתיים בעליל.
3. הוא מעוניין להגדיר את תפקידו של נשיא העליון כתפקיד טקסי-ייצוגי וחסר משמעות מעשית.
4. הוא מתנגד לחקירות של פוליטיקאים, כדי שאלה יהיו משוחררים מסמכותו של בי"מ עליון.
5. הוא רוצה לערוך את כל הרפורמות והמהפכות במערכת המשפט בארץ בלי כל התייעצות עם נשיאת בי"מ העליון.
אז עכשיו הכל בסדר? 455509
(בשקט בשקט ובלי לשבור אף קוץ, מותר לבקש מקור לאחת מהאשמות שפירטת?)
תודה
אז עכשיו הכל בסדר? 455515
אז עכשיו הכל בסדר? 455523
פרידמן לא מציע כאן את כל ההצעות שאת מייחסת לו.

הוא לא מציע למנוע מבית המשפט להביע את דעתו על חקיקה של הכנסת, אלא לאפשר לכנסת לחוקק מחדש ברוב מיוחד חוקים שבג"ץ פוסל. יש לציין שאהרן ברק העלה פעם הצעה ברוח זו.

הוא לא מתנגד לחקירות של פוליטיקאים אלא דורש רף גבוה יותר של ראיות לגבי אשמתם.

הוא לא "מעוניין להגדיר את תפקידו של נשיא העליון כבעל משמעות טקסית בלבד"; הוא טוען שעל פי המצב החוקי הקיים לנשיא העליון אין מעמד בעניינם של בתי משפט נמוכים יותר ושבג"ץ עצמו הכיר בכך כאשר השופט שמגר קבע שכללי אתיקה שנקבעו ע"י נשיא העליון אינם מחייבים ערכאות נמוכות יותר. למיטב ידיעתי זה נכון, גם אם לאורך השנים התפתחו כל מיני נהגים שלפיהם גם במקומות שהחוק קובע שהשר ימנה מישהו בהתייעצות עם הנשיא בפועל הנשיא מינה והשר רק חתם על המינוי.
אז עכשיו הכל בסדר? 455537
ראיון מעניין, (ודי תוקפני), תודה.
השתכנעתי שפרידמן אכן רוצה להגביל את בג"ץ לתחום סמכותו (בעיניו), וחושב שבג"ץ חורג מסמכותו ומסתכן באיבוד לגיטימציה בעיני הציבור.
והוא אכן חושב שחקירות מסוימות היו מיותרות ומזיקות, או בגלל שלא היה סיכוי להרשעה או בגלל שהעבירה היתה גבולית. הוא גם מציין את רמון בתור דוגמה לחקירה מיותרת, כנראה כי הוא חושב שהעבירה היתה 'בתחום האפור'. נראה שהוא חולק על בית המשפט בעניין.

אבל:
1. נשמע הגיוני - נשיא בית המשפט לא אמור לטפח לעצמו יורש.
2. לא מדויק - הוא רוצה לאפשר לכנסת לאשר, ברוב של 61, חוקים שנפסלו ע"י בג"ץ. כלומר - בג"ץ יוכל לפסול חוקים, אבל הכנסת תוכל להחליט שהם חשובים מספיק ולחוקק אותם מחדש. סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים היא הסמכות המפתיעה, ולא סמכותה של הכנסת לחוקק אותם.
3. הוא אומר שתפקידו של נשיא בית המשפט העליון *מוגדר* כתפקיד טקסי, והנשיאים נטלו לעצמם סמכויות לא-להם. הוא אומר שגם שר המשפטים לא אמור לנהל את בתי המשפט אלא גוף בתוך מערכת בתי המשפט, אבל לא אדם יחיד אלא גוף עצמאי. אולי הוא סתם מיתמם, אבל נראה לי שהוא באמת לא מתכנן להכפיף את בתי המשפט תחת שלטונו. הוא שר לזמן מוגבל (אפילו לא שבע שנים) ואחריהן יחזור לאקדמיה.
4. הוא טוען שיש בעיות עם חקירות הפוליטיקאים: שיש לחץ על היועמ"ש לפתוח בחקירות, גם כשחומר החקירה לא מספיק להרשעה או כשהעבירה 'גבולית'. ושהרעש והנזק מחקירות כאלו גדול בהרבה מהעבירה, ויותר גרוע - גם אם לא היתה הרשעה, הנאשם נענש. במקרה הזה הוא קצת מיתמם, פוליטיקאים אכן צריכים להיזהר יותר מאדם מהשורה. מצד שני - באמת היו פרשיות רבות שהסתימו בכלום ופגעו בנחקר, ולעתים גם בתפקוד הממשלה - כמו במינוי מפכ"ל המשטרה, שהיו צריכים לחפש ניצב שלא היו נגדו חקירות (לא הרשעות, חקירות).
הוא מציע להפריד בין היועמ"ש לראש הפרקליטות, שמי שחוקר את השרים לא יהיה זה שתפקידו ליעץ להם. הוא מציע לאזן את הביקורת, כדי שתהיה ביקורת גם על תיקי סרק (כמו זו שמתח מזוז על ארבל כשנכנס לתפקיד, ביקורת שאולי לא היתה מוצדקת) כמו על הימנעות מחקירה, שמקרים 'אפורים' יגיעו לגופי ביקורת (ועדת האתיקה, נציבות שירות המדינה...) ולא לחקירה פלילית.
זה נשמע בעייתי, אפילו מסוכן, אבל הבעיות שהוא מציג אמיתיות והצעדים שהוא מציע נשמעים סבירים.
5. טוב, נו. חזרנו לבעיות האישיות. לא ברור כמה הוא לא מוכן לדון עם הנשיאה וכמה הנשיאה לא מוכן לדון איתו. המריבות (נראה לי שרובן סתם כותרות) עלולות לגרום להחלשת בג"ץ והפרקליטות ללא מגע יד מחוקק.
אז עכשיו הכל בסדר? 455547
עניין חקירתו והרשעתו של רמון הוא אכן העניין היחידי שבו אני דווקא מסכימה עם פרידמן.

1. מי דיבר על טיפוח יורש? מדובר על נשירי בתי המשפט המחוזיים, שנשיאת העליון אמורה לעבוד אתם.
2. אין שום דבר מפתיע בסמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת. בדיוק לשם כך יש רשות שופטת *עצמאית*: היא זו שצריכה לפקח על הכנסת שלא תחוקק חוקים אנטי דמוקרטיים, למשל.
3. "הוא אומר שתפקידו של נשיא בית המשפט העליון *מוגדר* כתפקיד טקסי, והנשיאים נטלו לעצמם סמכויות לא-להם".
נכון מאוד. *הוא* אומר. ממסכת הפרשנויות, ההודעות, המאמרים וכיו"ב שהופיעו בנושא זה לאחרונה - אתה ביקשת קישור אחד, אז זה מה שהבאתי - נראה שרבים מאוד חולקים על דעתו. התפקיד *איננו* מוגדר כך. יותר מזה, כיוון שראש הרשות המחוקקת, הוא יו"ר הכנסת, איננו מכהן בתפקיד טקסי, וודאי שמעמד ראש הממשלה איננו טקסי בלבד, ההגיון אומר שגם מעמדו של ראש הרשות השופטת איננו טקסי.

__________
וכרגע, לצערי, עליי לעוף. אמשיך מאוחר יותר, בנפרד.
אז עכשיו הכל בסדר? 455548
1. באילו תחומים היא אמורה לעבוד איתם?
2. יש דבר מפתיע בכך משום שהכנסת (שהיא הריבון) מעולם לא הסמיכה את בית המשפט לכך באופן גורף (ובמקרים הספציפיים שלגביהם הסמיכה ברור שהוא אמור לפעול על סמך הכללים שהיא קבעה). הכנסת גם היא רשות עצמאית; האם זה נותן לה זכות לבקר את בית המשפט ולשנות את החלטותיו? לכן זה מפתיע. בכל מקרה, זה כבר התקבל כחלק מהמשפט הישראלי.
3. לא מספיק שיחלקו, צריך שיביאו סימוכין. הסמכויות והתפקידים של ראש הממשלה ויו"ר הכנסת מוגדרים בחוק. החוק לא העניק מעמד לנשיא בית המשפט העליון בבתי המשפט הנמוכים יותר; הטענה שלנשיא חייב להיות מעמד שם (מעבר לתפקידו בבית המשפט העליון) דומה לטענה שיו"ר הכנסת לא יהיה רק בעל סמכויות בכנסת אלא יהיה יו"ר-על של כל המועצות המוניציפליות בארץ. ניתן לקבוע דבר כזה בחוק, אבל כל עוד הוא לא נקבע יו"ר הכנסת לא יכול לדרוש סמכות כזו. כמובן, בתוך בית המשפט העליון לנשיא יש תפקיד יותר מטקסי - קביעת הרכבים וכיו"ב, אבל אין זאת אומרת שיש לו מעמד כזה גם מחוץ לבית המשפט שלו.
אז עכשיו הכל בסדר? 455561
גם בארה"ב הריבון לא הסמיך את ביהמ"ש לפסול חוקים, וביהמ"ש ביצע תרגיל מלוכלך כדי לקחת על עצמו את הסמכות.

אני חושב שהעניין המרכזי הוא שלא כדאי לשחק עם מסורת משפטית ושלטונית שהתפתחה (כאן או בארה"ב) אלא אם כן יש סיבות טובות מאוד לעשות זאת, כי זאת מערכת מורכבת ואנחנו לא יכולים לצפות את תוצרי-הלוואי של השינויים שנעשה (יש לנו דוגמא כזאת עם שינוי שיטת הממשל). גם אם כל אחד מהשינויים שמציע פרידמן הגיוני בדרכו, הניסיון לבצע את כולם בתקופה קצרה, תוך התעלמות מהמסורת שהשתרשה בעשרות השנים האחרונות, עלול להתגלות כהרה-אסון. ביהמ"ש מרגיז הרבה אנשים, אבל האם אתה רואה פסיקות או התנהגות שלו שבאמת מחייבת אותנו לבצע שיוניים דרסטיים?
אז עכשיו הכל בסדר? 455563
בארה"ב יש חוקה. כאן עדיין אין.

המסורת של האקטיביזם השיפוטי לא התפתחה בעשרות שנים אלא במשהו כמו עשר-חמש עשרה. נדמה לי שקשה לחלוק על כך שבמקביל לכך חלה שחיקה במעמדה הציבורי של המערכת המשפטית בכלל ובית המשפט העליון בפרט. ההתנהגות שהפגינו חבריו בהווה ובעבר של בית המשפט הזה בפולמוס הנוכחי לא הוסיפה הרבה להערכה כלפיו. הבעיה, לדעתי, אינה כל כך בפסיקה נקודתית כזו או אחרת אלא באופן ההתנהלות של המוסד. כאשר השופטים מרשים לעצמם לתאם עמדות לפני ישיבות הועדה למינוי שופטים ולא לפרסם פרוטוקולים - דבר שהם מחייבים גופים אחרים לעשות; כאשר מועמדים שאינם מוצאים חן בעיניהם נדחים מראש גם אם אין מחלוקת על רמתם המשפטית; כאשר הם מנהלים מלחמת חרמה במשוב של לשכת עורכי הדין; כאשר שופט נכבד בדימוס בטוח שזה בית המשפט של אבא שלו במובן המילולי ביותר, התחושה היא שהמוסד הזה אינו מבין את מקומו ויושביו בטוחים שמגיעות להם זכויות יתר מעצם העובדה שהם "בפנים". המצב הזה דורש תיקון (אם כי לאו דווקא זה שפרידמן שואף אליו). קרא מה כתב בענין זה השופט זיילר במוסף סוף השבוע האחרון של ידיעות.
אז עכשיו הכל בסדר? 455566
לדעתי, הבעיה אינה באופן ההתנהלות של המוסד כמו בהתקפות חסרות אחריות של גורמים אנטי-ממסדיים ואנטי-ממלכתיים שנכנסו לשיח הציבורי בשנים האחרונות. אני מתכוון לגורמים ימניים שיוצאים למתקפות נגד ''האליטות''. גורמים אלו חברו לאידיאולוגים מהקצה השני של המפה הפוליטית, שמנסים להקטין את מעורבותה של המדינה בתחומים שונים, כמו רווחה (ושאיתם, אגב, נמנה פרופ' אמנון רובינשטיין). המערכת המשפטית לא התנהלה באופן פתוח יותר בימי בגין, אבל איש עם אחריות ממלכתית כמוהו לא חלם להתקיף את ביהמ''ש.

ההתנהלות של בית המשפט בתחומים שונים לא מוצאת חן גם בעיניי, ואני מסכים שיש מקום לשינויים ושיפורים. לא להתקפה כוללת על המערכת.
אז עכשיו הכל בסדר? 455589
אני לא רואה כאן התקפה כוללת על המערכת. אני רואה אוסף של הצעות, שבחלקן יש טעם וחלקן מופרזות או לא מוצדקות. נדמה לי שאילו השופטת בייניש לא היתה נלחצת ונוקטת קו של התנגדות חסרת הבחנה לכל הצעה שמועלית היא היתה יכולה למנוע את רוב היוזמות המטרידות באמת מבחינתה.

דוגמה אחת היא הנוהג שהתפתח בשנים האחרונות, לפיו שופטים נאלצים לכהן במינוי זמני בעליון כתנאי למינוי קבע בו. הפגם בהליך הזה ברור מאליו; הוא יוצר תלות בשופטים הוותיקים ומעודד את השופט הזמני לפסוק באופן שימצא חן בעיניהם או לפחות שלא ירגיז את אלה מהם שיושבים בוועדה. בייניש היתה צריכה להבין זאת, ואם לא לוותר על כך מיוזמתה לפחות להסכים לזה בתמורה לויתור נגדי של פרידמן. דוגמה אחרת היא קביעת זמן כהונה קצוב לנשיאי הערכאות הנמוכות יותר במקום כהונה הניתנת להארכה. שוב, בדיוק אותה בעיה. המשותף לשני הדברים הוא שהם נותנים בידי בית המשפט העליון ובפרט בידי הנשיא כוח שקשה למצוא לו הצדקה עניינית. דוגמה אחרת היא המינוי על פי ותק (סניוריטי בלעז), שהעליון מתעקש עליו אף שבערכאות הנמוכות יותר הוא לא נהוג ואף שהוא יוצר את המצב האבסורדי שבו שופט מתחיל את כהונתו בעליון בידיעה שבעוד חמש עשרה שנה הוא יהיה נשיא בלי שום תלות בכישוריו, ואילו שופט אחר מתחיל בידיעה שהוא לעולם לא יהיה נשיא גם אם יהיה גדול מברק, שמגר, ויתקון, לנדוי ואגרנט יחד.

כל הדוגמאות מן הסוג הזה היו הרבה פחות מטרידות אילו בית המשפט העליון לא היה לוקח לעצמו את תפקיד המחנך הלאומי. בתקופה של בגין זה לא היה המצב; בית המשפט התמקד בעיקר בפרשנות החוק. החוק נתפש כשיקוף ערכי החברה, ובית המשפט היה צריך להחיל אותו על מקרים ספציפיים. ברק שינה את זה. התפישה של "הכל שפיט", או "מלוא כל הארץ משפט" אומרת בעצם שהמשפט אינו רק אחד הכלים שחברה משתמשת בהם כדי לטפל בחלק מבעיותיה; הוא *ה*כלי לפתרון כל הבעיות. כאשר מה שיש לך הוא פטיש כל בעיה נדמית למסמר; כאשר אתה רמטכ"ל נדמה לך שניתן לפתור כל בעיה באמצעים צבאיים - ולברק כל בעיה נראתה כשאלה הניתנת לפתרון משפטי. כאשר אתה מחבר לתפישה כזו בית משפט שקובע בפועל בעצמו את גבולות הסמכות שלו אתה מקבל תוצאה בעייתית מאד; במקרה של ברק בית המשפט הפך למוסד שלא רק קובע את האופן המתאים ליישומם של ערכי החברה המבוטאים בחוק אלא לזה שבעצמו מנסה לקבוע מהם הערכים הראויים לחברה. מי שלוקח על עצמו דבר כזה חייב להקפיד לאין שיעור יותר על אופן ההתנהלות שלו, להפגין בבירור שהוא דורש מעצמו לפחות מה שהוא דורש מאחרים. העליון לא עשה את זה. אתה מייחס את כל המתקפות לגורמים חסרי אחריות בימין כמין חלוקה סכמטית של טובים ורעים, אבל אי הנחת אינה רק נחלתם של גורמים כאלה; אמנון רובינשטיין אינו כזה, רות גביזון אינה כזו, השופט זיילר אינו כזה. גם מי שדוגל בערכים שמאליים יכול להכיר בכך שהזירה להתמודד על הערכים האלה היא הזירה הציבורית והדרך להנחיל אותם היא בחינוך וחקיקה ולא דרך פסיקות של בתי משפט. כל עוד ברק עמד בראש העליון יוקרתו האישית (והמיומנות הפוליטית השקטה שלו) הצליחו למנוע התנגשות חזיתית. בייניש, שאינה נהנית מאותה יוקרה, אינה יכולה עוד לשאוב מבנק האשראי הציבורי ההולך ומידלדל. חבל, כי אילו היא היתה מכירה בכך היא היתה יכולה למזער את הנזק גם לשיטתה.
אז עכשיו הכל בסדר? 455619
לא ייחסתי את כל המתקפות לגורמים חסרי אחריות בימין, אלא לקואליציה של גורמים בימין עם גורמים ליברליים. מעבר לזה, אני מסכים לכל טענותך הפרטניות. ביהמ''ש, כמו כל מוסד, לוקה בבעיות רבות הדורשות תיקון. עדיין, לדעתי, מדובר על מתקפה חסרת אחריות.
אז עכשיו הכל בסדר? 455624
חוסר האחריות נובע מעצם ההתקפה על בית המשפט, ממשהו ספציפי בדרך התנהלותה, או מההצעות הכלולות בה?
אז עכשיו הכל בסדר? 455696
מדרך התנהלותה - ריכוז מספר רב של שינויים בפרק זמן קצר מאוד.
אז עכשיו הכל בסדר? 455697
לדעתי לא היה כל פסול בריכוז הזה, אם השר היה מציג את כל השינויים שהוא מעוניין לבצע (כך גם היה אפשר להתרשם מהתמונה הכוללת וגם היו נמנעות טענות על ''שיטת הסלאמי'') ואז היה מתקיים דיון ענייני בשינויים המבוקשים והחלטות פרטניות לגבי כל שינוי. שלא בטובתו של השר, הדיון הציבורי מתמקד בעניינים אישיים ובזריעת פאניקה (אם כי עושה רושם שבממשלה, הדיון היה ענייני יותר).
אז עכשיו הכל בסדר? 455698
אולי. אני עדיין חושב ששינויים במוסדות חברתיים בסיסיים צריכים להיעשות במתינות ובזהירות, כי קשה לנו לצפות את תוצרי הלוואי של השינויים, והמחיר החברתי שאנחנו עשויים לשלם עלול להיות יקר.
אז עכשיו הכל בסדר? 455571
אני מחפש את האקטיביזם של בית המישפט העליון ואינני רואה אותו. ראשית, תפקידו של בית המישפט פאסיבי באופן מיבני. בית המישפט העליון אינו יוזם אלא מגיב לפניות אליו. כאן צריכה להשאל השאלה מי ומדוע פונים לבית המישפט העליון. לא אלך כרגע לעשות דוקטוראט ולנתח את הפניות לבית המישפט העליון; פניות שאני זוכר נובעות מפגיעה כלשהי. אני מבין שפרידמן רוצה להחזיר את המצב בו אדם צריך להוכיח שהוא אישית נפגע אישית על ידי גוף שלטוני כלשהו. אינני מאמין שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולהניח שכשאזרח רואה שהשלטון מתעלם מהחוק ומעקרונות דמוקרטיים שנובעים ממנו - הוא לא יוכל לעתור לבג"ץ.
אז עכשיו הכל בסדר? 455625
דוגמא מהבוקר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3440454,00.h...
אמנם בג"ץ החליט לא להתערב, אבל פניה כזו כלל לא אמורה להגיע לבג"ץ. הפגיעה כאן נובעת מבעיה קיימת, שהמדינה מנסה לפתור, אמנם באיטיות ובבירוקרטיות, אבל מנסה לפתור. בג"ץ, ככל בית משפט, אמור להתערב (כלומר - לדון בעתירה) כשיש עוול. במקרה של מדיניות שגויה צריך לפנות לממשלה או לכנסת.
האם זו אשמת השופטים שאנשים ועמותות עותרים כדי לכפות שינויי מדיניות (כמו חלק מאלו: http://207.57.30.186/mqg2002/mishpatit.htm)? כן, כי הם מעודדים את התופעה כשהם דנים בעתירות כאלו.
אז עכשיו הכל בסדר? 455627
למה פניה כזאת לא אמורה להגיע לבג"ץ? אם יש בעיה קיימת, שהמדינה טוענת שהיא מנסה לפתור, זה מספיק לדעתך על מנת למנוע מאזרחים מלעתור לבג"ץ? בעיה קיימת לא יכולה להיות גם עוול? מדיניות שגויה לא יכולה להיות גם עוול? הכנסת והממשלה מייצגות את הרוב, בג"ץ הוא זה שאמור לדאוג לפרט, גם אם הוא מיעוט או אפילו יחיד, במידה שהכנסת והממשלה שכחו (עם או בלי מרכאות) לעשות את זה, לא?
אז עכשיו הכל בסדר? 455628
יש מדיניות שלא פוגעת במישהו?

יש מדיניות שהיא לא עוול בעיני מי שנפגע ממנה?

האם יש, לדעתך, איזשהו תחום שבו בג"ץ אינו צריך להתערב?
אז עכשיו הכל בסדר? 455629
לא יודע.

לא יודע.

כן, בכל תחום שלא נוגע להגנה על הצדק. אבל נראה לי שהתכוונת לתחום במובן אחר, ואז התשובה היא לא, כל תחום בו המדינה מעורבת או יכולה להיות מעורבת והוא עלול לפגוע בצדק, שייך לתחום השיפוט של בג''ץ.
אז עכשיו הכל בסדר? 455631
השאלה היא מהו צדק. בעיני (כמעט) כל מי שלא מסכים עם מדיניות איזושהי היא לא צודקת, ומכאן שאם אף אחד לא קובע גבולות כלשהם לתחומי הדיון אז כל מדיניות היא ענין לדיון בבג''ץ ובג''ץ הופך לסוג של ממשלת-על (עם כל הסמכויות אבל בלי שום אחריות).
אז עכשיו הכל בסדר? 455633
אין לי כח לנסות ולהגדיר מהו צדק, זה גם ממש לא משנה. גם אם נסכים שמדובר במושג סובייקטיבי, זה עדיין לא הופך אותו למושג חובק כל. אפשר להתנגד למדיניות לא רק מטעמי צדק. למעשה, רובן המוחלט של ההתנגדויות הפוליטיות הן מטעמים אחרים לגמרי (טעמים אידיאולוגים, פוליטיים או תועלתניים).

זה שכל מדיניות יכולה להבחן על ידי בג"ץ לא גורר שבג"ץ מחוייב לדון בכל מדיניות, ועל אחת כמה וכמה שבג"ץ מחוייב לקבל כל עתירה על כל מדיניות. כאן אנחנו סומכים על שיקול דעתם של השופטים, שהם לא "סתם" 12 אנשים מהרחוב (וגם במדינות בהם 12 אנשים מהרחוב מקבלים הכרעות במשפטים, בית המשפט העליון לא מורכב ממושבעים), אלא אנשים בוגרים שמונו לבית המשפט העליון אחרי (מה שאמור להיות) דיון עמוק במוכנותם לכהן בתפקיד החשוב הזה. למרות שהסכמתי, לצורך הדיון, שצדק הוא מושג סובייקטיבי, אני ממנה לבית המשפט העליון אנשים שאני מאמין שיש להם מספיק שיקול דעת להבין את משמעותו האמיתית של המושג ולשפוט לפיו.

זה ודאי לא הופך את בית המשפט העליון לממשלת-על, זה הופך את הית המשפט לרשות נוספת במשוואת הכוחות של הרשויות במדינה, לא חזק יותר או חלש יותר משאר הרשויות. זה כן מונע, או, אם נדייק, מעקב, מהממשלה, או בכלל מהרוב לשלול את זכויותיו של המיעוט או הפרט, או לפגוע בעקרונות הצדק (כמו שהם מובנים על ידי השופטים שמינינו בפסקה הקודמת). הדמוקרטיה הליברלית אמורה להשען על זכויות הפרט, ולא על הכרעת הרוב, ועל זה בית המשפט אמור להגן. ודאי תסכים איתי שאי אפשר לתת לממשלה או לכנסת את התפקיד הזה, לכן חילוקי הדעות ביננו הם כנראה רק בנוגע לשאלה האם יש לתפקיד הזה חשיבות.

לבג"ץ אין את הסמכויות של הממשלה, המונופול של הכח במדינה (הצבא והמשטרה), הוא בידי הממשלה. אני מקווה שכשאתה בוחר את השופטים העליונים שלך אתה בוחר באנשים בעלי אחריות.
אז עכשיו הכל בסדר? 455644
ודאי שאפשר להתנגד למדיניות לא רק משיקולי צדק; אבל ברגע שאפשר *להציג* כל התנגדות כהתנגדות משיקולי צדק ניתן להביא כל מדיניות לדיון בבג"ץ.

אכן בג"ץ לא מחויב לדון בכל מדיניות, אבל כל עוד הוא לא שולח עותרים הביתה עם אמירות כמו "רבותי, התחום הזה אינו עומד להכרעתי" זה לא משנה. אנחנו סומכים על שיקול דעתם של שופטים, שבמשך ארבעים וחמש השנים הראשונות לקיום המדינה אכן ידעו להגביל את עצמם ולהתערב רק במקומות בהם נפגע הצדק ממש - למשל, במקרים של אפליה בוטה או פגיעה מהותית ולא מוצדקת בזכות יסוד כמו חופש התנועה, הדיבור או ההתארגנות. למרבה הצער, האיזון הזה נפגע קשות בשנים האחרונות והשופטים מרבים להתערב גם בתחומים שאלמנט הצדק בהם הוא משני. אתה נותן אמון בלתי-מוגבל בשיקול הדעת של השופטים; התחושה שלי (וכנראה גם של לא מעט אחרים) היא שבשנים האלה השופטים הצדיקו את האמון הזה במידה פוחתת והולכת וכדי להחזיר את האיזון יש צורך בשינוי מסוים.

אם כל מדיניות נתונה למבחנו של ביהמ"ש העליון אז הוא ממשלת על, חזק יותר משאר הרשויות. הרי הענין הוא פשוט: בג"ץ יכול עקרונית כרגע לבטל כל החלטה של הממשלה וכל חוק של הכנסת; אלו מצידן אינן יכולות לשנות החלטות של בג"ץ. על כן בג"ץ חזק יותר. יותר מזה: הממשלה והכנסת נושאות באחריות ונאלצות לתת דין וחשבון לאזרחים במועדים קבועים. אם הממשלה מחליטה לתת ל-X היא חייבת לקחת מ-Y, ואם האזרחים אינם מרוצים מההחלטה הזו או מתפקודה הכללי היא תשלם את המחיר. השופטים, לעומת זאת, יכולים לתת למי שהם רוצים (תושבי שדרות, נניח) מבלי שייאלצו לקבוע ממי לקחת, וגם אם ההחלטה תוביל רק לנזק הם לא ישלמו שום מחיר. כהונתם מובטחת עד גיל שבעים. העובדות האלה מחייבות את בג"ץ במידה גדולה מאד של ריסון עצמי. שופטים כמו שמגר, לנדוי ואגרנט הבינו את זה.

העובדה שהממשלה מופקדת על הצבא והמשטרה היא חסרת משמעות אם היא עצמה כפופה לבג"ץ. הרי אפשר גם לטעון שהמונופול על הכוח הוא בידי הרמטכ"ל והמפכ"ל - אבל כל עוד אלה מחויבים להישמע למישהו אחר זה פשוט לא נכון. כל עוד בג"ץ יכול ומוכן לתת הוראות לממשלה כיצד להפעיל את צה"ל הטענה שהממשלה מחזיקה במונופול על הכוח אינה נכונה.
אז עכשיו הכל בסדר? 455647
ניתן להביא, מסכים. מה רע? שיביאו. אני מעדיף לחיות במדינה בא בית המשפט דן גם בהרבה שטויות מאשר במדינה בא בית המשפט מנוע מלדון במעט עוולות.

אתה הולך לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של האזרח הקטן וחסר ההגנה בגלל *תחושה* שלך שההחלטות *שלך* (והמינויים לבית המשפט הן החלטות של הרוב) הן לא מוצלחות? זאת באמת העמדה שאתה מציג כאן?

זהו, שלא. לממשלה יש צבא ומשטרה. אם בית המשפט העליון יחליט שהצבא צריך להכניס את כל חברי הממשלה לכלא, הממשלה פשוט לא תמלא את ההחלטה, והציבור, שיבין שמדובר בהחלטה מופרכת, לא יתקומם מול הממשלה. אותו הדבר מול הכנסת. כוחו של בית המשפט (וגם של הכנסת, אגב) הוא רק כאשר הממשלה ממלאת את החלטותיו, והממשלה תמלא את החלטותיו רק כל עוד הן סבירות. הכח של בג"ץ קיים רק כל זמן שהחלטותיו סבירות וניתנות בהתאם למנדט שלו (החוק והצדק). ברגע שבג"ץ יוצא מהמסגרת, אין לו שום כח.

איך בדיוק אולמרט נותן לך דין וחשבון? גם אם תפטר אותו הוא ימשיך יקבל פנסיה לכל החיים. שופטי בג"ץ חיים בארץ, ויסבלו מכל החלטה מוטעית שלהם. אין אחריות כבדה מזאת.
אז עכשיו הכל בסדר? 455660
איפה אני הולך לפגוע בזכויותיו של האזרח הקטן וחסר ההגנה? אני חושב שהתערבות במדיניות אינה מזכויותיו הבסיסיות של האזרח, אלא במידה והמדיניות הזו פוגעת בזכויותיו הבסיסיות של אותו אזרח באופן מפלה או בלתי-חוקתי. העובדה שהממשלה אינה מספקת לו מיגון, למשל, אינה כזו.

אני לא מתכוון לשנות בגלל תחושה. אני נותן כאן נימוקים שאומרים שהמצב הקיים מאפשר חוסר איזון בין הרשויות. האיזון תלוי בריסון עצמי של כל הרשויות, אבל אם אני רואה שהרשויות לא מרסנות את עצמן אני צריך לייצב את המצב באמצעות חקיקה. העובדה שהשופטים התמנו ברוב בוועדה של תשעה אנשים לא מרשימה אותי במיוחד. חברי הכנסת נבחרים בהצבעה של מיליונים ואני לא רואה שהתוצאה נפלאה כל כך. בפועל היה לשופטי העליון עד היום הרבה כוח בוועדה הזו, שהביא לכך שבעצם הם קבעו מי יתמנה אף שאין להם רוב מספרי; זה מצב בעייתי שמביא לכך שהשופטים נוטים להיות בעלי השקפה אחידה.

גם הצבא והמשטרה שיש לממשלה הם שלה רק כל עוד היא פועלת במסגרת של סבירות. אם היא תדרוש מהם לכלוא את כל חברי הכנסת או לתלות את שופטי בג"ץ בכיכר העיר הם לא ימלאו את ההחלטה הזו. הבג"ץ אכן יוצא מהמסגרת ולכן יש מחשבה לצמצם את הכח שלו.

הפסקה האחרונה שלך משונה ביותר בעיני. גם שופטי בג"ץ וגם אולמרט חיים בארץ וייהנו מפנסיה לכל החיים, אבל אם אולמרט עושה טעות אני יכול לפטר אותו - כלומר הוא נושא באחריות. לפי הטיעון שלך אין שום סיבה לפטר את אולמרט, חלוץ או פרץ בעקבות כשלונם במלחמה: הרי הם חיים בארץ ועל כן סובלים מתוצאות החלטותיהם - אחריות "שאין כבדה ממנה" כדבריך, וגם אם נפטר אותם הם יקבלו פנסיה כלומר מצבם לא יורע כלל... אם כל מי שחי בארץ נושא באחריות "שאין כבדה ממנה" אתה הורס כל בסיס ל-accountability. אם שופטי בג"ץ פוסקים שיש למגן את תושבי שדרות בעלות של חצי מיליארד שקל וכדי לממן זאת צריך להוריד מסל התרופות איזושהי תרופה לסרטן, מי שמשלם את המחיר הם חולי הסרטן ולא שופטי בג"ץ - ואם האזרחים אינם מרוצים מכך שחולי סרטן מתים, גם אז מי שישלם את המחיר יהיה הממשלה ולא בג"ץ. סמכות ללא אחריות.
אז עכשיו הכל בסדר? 455664
''אני חושב שהתערבות במדיניות אינה מזכויותיו הבסיסיות של האזרח, אלא במידה והמדיניות הזו פוגעת בזכויותיו הבסיסיות של אותו אזרח באופן מפלה או בלתי-חוקתי''.
א. בג''צ אינו מתערב במדיניות הממשלה. בעניין מיגון בתי הספר בשדרות טענו השופטים שהממשלה אינה פועלת בהתאם למדיניותה.
הממשלה וכל המוסדות הכפופים לה אינם פועלים על פי הסבירות אלא על פי החוק. החוק וסמכויות הממשלה מחייבות פעולה בגבול הסבירות ולא בניגוד לרוח החוק. מה שאתה קורא ''סבירות'' מתייחס לכללי הדמוקרטיה הבסיסיים, הזכויות הבסיסיות של האדם, חירות הביטוי וכד'. כדי לא להגרר למערכה שמנהלים אלו שלא איכפת להם להדיר חלק מהאנשים מהכללים הללו - כדאי לקרוא את העתירה,את דברי השופטים ופסיקתם.לא להסתפק בתמצות עיתונאי.
אז עכשיו הכל בסדר? 455667
ברגע שאתה מונע מהאזרח הקטן וחסר ההגנה את הזכות לגשת לבג"ץ בתחום מסויים, אתה מאפשר לממשלה לנצל את אותו תחום על מנת לנצל את האזרח הקטן וחסר ההגנה. אם את השאלה איזה דברים הם מפלים ואיזה לא תכריע הממשלה, אז שום סבר לא יהיה מפלה. זה באמת לא מובן מאליו?

איפה ראית כאן חוסר איזון הין הרשויות? האם http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3440454,00.h... באמת מהווה חוסר ריסון עצמי?

נכון, גם הממשלה מחוייבת לסבירות. זה מה שיפה בשיטה הזאת. איפה בזה שבג"ץ הסכים לדון בעתירה של הורי החינוך המיוחד (ודחה אותה) הוא חרג מהמסגרת? מילא, אם הוא היה מקבל אותה, היינו צריכים להכנס ולהבין על מה העתירה, והאם הקבלה שלה היא בתוך או מחוץ למסגרת. אבל בדיון בעתירה אין שום יציאה מהמסגרת. יותר מזה, לדעתי, אם בג"ץ היה נמנע מלדון הוא היה חורג מהמסגרת.

לא ראיתי איפה התייחסתי למספר הבוחרים, ולכן לא הבנתי למה אתה מתייחס בעצם. בפועל גם בוועדה לא היה לשופטים רוב, וממילא גם השופטים עצמם התמנו על ידי הוועדה, ככה שעדיין מדובר בנציגי הרוב.

אולמרט אמור, מעצם תפקידו, לייצג את הרוב (כראש ממשלה) ואת בוחריו (כחבר כנסת), ולכן הרוב יכול להעיף אותו מהממשלה (על ידי הכנסת), ובוחריו יכולים להעיף אותו מהכנסת. שופט בבג"ץ אמור לייצג את הצדק, ולכן זה לא הגיוני שאפשר יהיה לפתר אותו על ידי הרוב )אחרת, האינטרסים של המיעוט או הפרט לא יוגנו, ואם נחזור רגע להתחלה, זה המטרה בשבילה השופט קיים). אין לזה קשר לכשלון או הצלחה.

אני לא חושב ששופטים בישראל אמרו אי פעם להוריד מסל התרופות משהו. על פניו, זאת לא החלטה של בית המשפט.
אז עכשיו הכל בסדר? 455691
אני לא מונע ממנו לפנות כאשר מפלים אותו. אני רוצה שהוא לא יוכל לפנות בטענה "אני חושב שהמדינה צריכה לממן לי מערכת ESP לאוטו/להקים לי מקלט גרעיני/לאסור על כל מפעלי התעשיה בישראל לפלוט CO2 ושתבוא המדינה ותנמק מדוע היא לא עושה את הנ"ל". אם יש לו טענה מסוג "המדינה מימנה ESP לכל השכנים שלי ורק לי היא לא מממנת כי אני ג'ינג'י" או "קיים חוק שמחייב את המדינה למנוע ממפעלים לפלוט CO2 אבל היא מתעלמת ממנו" הוא יוכל להמשיך לפנות. אני גם לא רוצה שהוא יוכל לבוא בטענה של "אני חושב ששחרור מחבלים/אי-כיבוש איראן/אשרורו של ההסכם הבינ"ל למניעת סחר בחיות נכחדות מנוגדים לצדק הטבעי ולעקרונות מגילת העצמאות". אם הוא מופלה ע"י המדינה בגלל מינו, גילו, גזעו, דתו או נטייתו המינית, אם המדינה פוגעת (במעשה ולא במחדל) בחופש הדיבור, העיסוק, ההתאגדות, התנועה או הקניין שלו, וכיו"ב - חיוני שהוא יוכל לפנות לבג"ץ. אם הוא חושב שהמדינה לא מקצה מספיק משאבים לנושא מסוים, מקיימת מדיניות שאינה לוקחת בחשבון את העתיד וכיו"ב - יש לו קלפי והוא יכול להחליף שם את ההנהלה.

במקרה שאתה מביא בג"ץ ריסן את עצמו ובצדק. גם כך, לדעתי, היה לו מקום לרסן את עצמו יותר ולא לדון כלל (אא"כ העותרים טענו שבחירת הישובים שבהם יהיה שילוב בכיתות רגילות היא מפלה ואינה עניינית).

השופטים נבחרו ברוב - מה שבסה"כ הופך את הליך הבחירה לתקין, אבל לא מבטיח שום דבר לגבי מידת האחריות שלהם.

אני מסכים שהשופט לא אמור להיות מוחלף - אבל ההכרה בעובדה שעל טעות שלו ישלמו אנשים אחרים צריכה לגרום לו לרסן את עצמו.

אני שמח שאתה מסכים שיש דברים שאינם בתחום ההחלטות של בית המשפט. אם להוריד משהו מהסל אינו בתחום שלו, האם להוסיף משהו לסל אמור להיות בתחום שלו? ואם לא מתפקידו להכריע איזו תרופה להוסיף לסל האם מתפקידו להכריע איזה בית למגן?
אז עכשיו הכל בסדר? 455692
אף אחד לא פונה בטענות כאלה, ואם מישהו יפנה, ז"א ישלם את כל הכסף שעולה פניה כזאת, ובסוף יבוא עם פניה כזאת, והשופטים לא יקבלו את הפניה שלו אחרי חצי דקה, מה הפסדנו. למעשה, ככה אפשר להפוך את מערכת המשפט לרווחית (וגם דאגנו לקחת קצת כסף מעשירים טפשים ולתת אותו לעניים חכמים).
לעומת זאת, אם אי הקצאת המשאבים פוגעת בזכויותיו של הפרט (הדוגמא הקלאסית, ממשלה שלא מקצה משאבים להקלת נגישות לנכים לשירותים חיוניים), אז אני בהחלט מצפה מבית המשפט לדון, ואם תשובת המדינה לא תהיה עניינית, אפילו לקבל את העתירה.

אני מעדיף לחיות במדינה שבא יש מאות דיונים מיותרים מאשר למדינה שמפספסת דיון אחד לא מיותר.

אם בחרת שופטים לא אחראיים, זה טעות שלך. אתה באמת חושב שהשופטים בבית המשפט העליון לא מרסנים את עצמם? לא מכירים במשמעות של ההחלטות שלהם?

אני אסביר את עצמי (בעזרת דוגמא אחרת, שאולי תהיה בהירה יותר). אני חושב שבית המשפט יכול להכריע שאם המדינה מחייבת כל אדם להוציא תעודת זהות, ואם היא מחייבת כל מי שרוצה להוציא תעודת זהות לגשת למשרד הפנים, אז המדינה חייבת לאפשר גישה לנכים למשרד הפנים (או לאפשר לנכים חלופה אחרת להוצאת תעודת זהות). זאת נראית לי הכרעה אלמנטרית, ומתבקשת מתפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק (ונראה לי שכאן אני ואסף ארצי חלוקים). אבל, בית המשפט לא צריך להגיד לממשלה "בשביל לאפשר גישה לנגים, עליך לבנות מעלית בעלות של 100 שקל, ולהוריד את העלות מתקציב החינוך מסעיף לימודי החשבון לכיתות ב"', את הסעיף התקציבי הממשלה צריכה למצוא בעצמה. ואם אין לממשלה אפשרות למצוא את ה-‏100 שקל (בטח רצית לשאול) אז או שמדובר בממשלה חסרת יכולת מינימלית, או שמדובר בהכרעה לא סבירה (או בשילוב של שתיהן). בזכות העובדה שאנחנו בוחרים שופטים אחראיים, וממשלות מוכשרות, אנחנו בטוחים שהשאלה הזאת נשארת רק ברמה התיאורתית.
אז עכשיו הכל בסדר? 455709
אני מסכים לחלק גדול מדבריך (בענין הנכים למשל) ואין לי זמן להתיחס במפורט, אבל אגיד רק לענין האחריות - אכן כן, השופטים לא תמיד מכירים במשמעות (ואגב, לא אני בחרתי אותם. אתה מוכן לתת לאזרחים זכות בחירה לשיפוט כמו בארה"ב? הרי הם נאבקים על זה שהם ימשיכו לבחור את עצמם). המצב שבו הם "הדוד הטוב" שיכול לתת הקלות והטבות ולא צריך לחשוב איך לממן אותן או איזה תחליף ניתן למצוא כדי לשמור על אינטרסים חיוניים מעודד מטבעו חוסר אחריות. הם לא צריכים למצוא מאין לקחת את המיליארדים שהם הוסיפו למפונים מגוש קטיף. הם לא צריכים למצוא שיטה להגן על חיילי צה"ל המבצעים מעצרים כשהם מבטלים את "נוהל שכן". בעצם, למה אני מדבר כל כך הרבה כשהם כבר עשו את זה יותר טוב? השופט חשין הרי אמר על ברק שהוא "מוכן שיתפוצצו חמישים איש אבל שיהיו זכויות אדם". אם מישהו מבחוץ היה אומר את זה יהונתן אורן היה טוען שזו מתקפה חסרת אחריות של גורמי ימין.
אז עכשיו הכל בסדר? 455710
אתה אישית לא בחרת אותם, אתה כרוב במדינה בחרת אותם, דרך הנציגים שלך.

בכל המשפטים ששמעתי עליהם, נציגי הממשלה הבהירו לשופטים את המשמעות של ההחלטות שלהם. אם יש משפטים בהם נציגי המדינה לא עשו את זה, הרי שזאת לא אשמת השופטים. אם יש משפטים בהם השופטים כן הבינו את המשמעות ובכל זאת החליטו בניגוד לדעתה של המדינה, הרי שבדיוק בשביל זה הם נמצאים שם, ובדיוק בשביל החלטות כאלה נתנו להם את הכח לקבל החלטות בהתאם לשיקול דעתם העצמאית, גם אם היא עומדת בניגוד לרצונה של הממשלה.

נכון, הם לא צריכים למצוא את מיליארדים שהם הוסיפו למפונים מגוש קטיף, אבל הממשלה לא יכולה להחליט להוציא אנשים מביתם בלי לתת לאנשאים האלה בית חלופי. אבל ההחלטה נשארת בידי הממשלה, והיא תמיד יכולה לבוא ולהגיד לציבור שבחר אותה, רצינו, אבל אין לנו מספיק כסף גם ללמד אנגלית וגם לפנות את גוש קטיף ולכן לא נפנה את גוש קטיף. זאת דוגמה נהדרת למקום בו בית המשפט התערב לטובת מיעוט כנגד דורסנות הרוב (אני לא יודע אם בצדק או לא).

גם נוהל שכן היא דוגמא טובה, והפעם אני גם משוכנע שההחלטה שלהם צודקת. אם הממשלה לא יכולה להשליט סדר בלי לקחת חפים מפשע כבני ערובה, אז היא ממשלה חסרת כישורים, ואין לה מה לחפש ליד הגה השלטון. למעשה, אם יש סיבה לקיומו של בית המשפט גבוה לצדק, הרי שהיא באה לידי ביטוי בהחלטה הצודקת (והמאוחרת) הזאת, אין שום אפשרות לקיים מדיניות צודקת בלי לקבל החלטה כזאת, והעובדה שצה"ל היה צריך שבית משפט יגיד לו את זה, היא מביכה.

השופט חשין אמר הרבה (יותר מידי) שטויות, וזאת ודאי היתה אחת מהן. בכל אופן, אני מודיע באופן חד משמעי שאני מעדיף לחיות במדינה בה מתפוצצים חמישים איש (בשנה, מתוך ששה מליון) ושיש בה זכויות אדם, על פני החלופה (לחיות במדינה שאין בה זכויות אדם, ולכן גם אף אחד לא יודע באמת כמה אנשים מתפוצצים, נמקים בצינוק, מוצאים להורג, סובלים מעינויים...)!
אז עכשיו הכל בסדר? 455715
אני כרוב במדינה בחרתי גם באהוד אולמרט דרך נציגי (אף על פי שלא הצבעתי לאף אחת מהמפלגות שתומכות בו), ואף על פי כן אני חושב ששיקול הדעת שלו פגום, שהוא פזיז וחסר אחריות וההחלטות שלו גרועות.

מבלי להיכנס לדיון הנקודתי לגבי החלטה כזו או אחרת אני חוזר על הטענה המרכזית שלי: מצב שבו X מחליט משהו ו-Y הוא זה שצריך לשאת במשמעויות השונות שלו הוא מצב שמעודד את X לפעול בצורה חסרת אחריות. זה לא בהכרח אומר ש-X אכן יפעל בצורה חסרת אחריות; זה רק אומר שיש בעייתיות מובנה במצב. אני מצפה מ-X להיות מודע לכך ולהפעיל הרבה יותר זהירות בהחלטות האלה.

השופט חשין הוא אחד מאותה קבוצה של אנשים שאתה מביא לי כמופת של אחריות ושיקול דעת. אם אתה טוען שהוא מפזר שטויות לכל עבר (טענה נכונה, אגב) אז זה מטיל גם צל מסוים על אותו הליך יסודי של בחירה שאתה חוזר ומזכיר אותו: ההליך הזה הביא אדם לא רציני לכהונת סגן הנשיא. לגבי הערתך לענין זכויות האדם, בהקשר של הדברים הבחירה אינה בין מצב של, נניח, ארגנטינה תחת שלטון הגנרלים או מזרח גרמניה לבין איזו סקנדינביה בתוספת של כמה מתפוצצים בשנה, אלא בין מצב של ישראל עם זכויות האדם הקיימות לבין מצב של ישראל עם זכויות האדם הקיימות פלוס היתר להכנסת תושבי השטחים על ידי נישואין וחמישים מתפוצצים. אם בעיניך זה שווה את זה אולי כדאי לך להגיש מועמדות לעליון; הרי השופט ברק כתב במייל לחבר שלו באוניברסיטת ייל שתוך כמה שנים יהיה רוב לעמדה הזו שם.
אז עכשיו הכל בסדר? 455716
גם אם בחרת (שוב, לא אתה אישית, אתה ברוב) באולמרט לראשות הממשלה, ואתה חושב שהוא לא מוצלח אז זאת טעות שלך, ואת הטענות שלך אתה יכול לטעון רק כלפי עצמך.

כן, זה ברור, השאלה היא מה גורם לך לחשוב שהם לא מפעילים זהירות ולא מודעים למשמעות ההחלטות שלהם. זה שהם מוכנים לדון על שילוב ילדים בחינוך מיוחד?! והשאלה השניה היא מה תעשה אם זה המצב? האם תמנע מהם לדון בנושאים מסויימים?!

זה לא מטיל ספק על ההליך, ההליך הוא פרוצדורה, וגם הפרוצדורה המוצלחת ביותר לא יכולה לשנות את המהות. זה מטיל ספק על התרבות שבחרה את חשין לשופט. אבל אם נזכר לרגע שמדובר באותה תרבות שבחרה את שרון לראשות הממשלה, אז חשין זאת הבעיה שלנו?! יש לנו בעיה מהותיתף וחשין הוא רק סימפטום, ולא מהמעיקים שבהם.

בעיניי זה בהחלט ראוי. יותר מזה, יש כאן ציר מובהק, שבצידו האחד נמצאות סקנדינביה, אנגליה או ארה"ב, ובצידו השני נמצאות ארגנטינה תחת שלטון גנרלים, ברה"ם או דרום אפריקה, ואני בהחלט חושב שראוי וכדאי ללכת לכיוון הראשון (אבל זה רק אני, חבל שכך), ומטיל ספק מאד (מאד מאד מאד) גדול בנביאי הזעם שטוענים שזה יגביר את הטרור. אותם נביאי זעם שטענו שאי אפשר לחיות בלי עינויים, שחייבים לחלק מסכות אב"כ, שהחיסולים יחסלו את הטרור, ושאי אפשר לצאת מלבנון ושפעם אחרי פעם הוכחו כחסרי כל יכולת נבואה מינימלית, כבעלי אינטרסים, ובעלי אג'נדה פוליטית ו/או אישית.
אז עכשיו הכל בסדר? 455719
שכחת את ראש עיריית רמת גן, שרצה להכין בית קברות ענק לקראת מלחמת המפרץ השנייה...
אז עכשיו הכל בסדר? 455731
לכל אדם יש חולשות וחשין הוא אדם עם הרבה חולשות. הוא מבין במישפט אבל מדבר הרבה פעמים מהבטן. האמירה של חשין לא היתה שיא תפארתו. גם עניין קיצוץ הידים לא היה הברקה. ואל תערבב את עניין נוהל שכן שהוא פסול מכל סיבה שהיא.
(דווקא לא חלוקים) 455722
אז עכשיו הכל בסדר? 455699
אין זה מתפקידו של בית המשפט להכריע איזה בית למגן. יש לו סמכות ברורה לומר לממשלה שאם *היא* או הכנסת הכריעו שיש למגן בתים מסוימים, עליה לעשות זאת.
אז עכשיו הכל בסדר? 455708
אם הכנסת הכריעה וקבעה זאת בחוק, על הממשלה לבצע אותו. אם הממשלה החליטה ובסופו של דבר ההחלטה לא התבצעה - יש אלפי החלטות ממשלה כאלה. זה מִנהָל גרוע, דבר שמבקר המדינה צריך להתריע עליו אבל לא זכות שמישהו יכול לתבוע אותה. אם היתה החלטה ובסופו של דבר נמצא, למשל, שאין מספיק כסף בקופה לממן אותה אז היא תידחה או פשוט לא תתבצע. זה לא ענין לבית משפט אלא אם כן יש מחויבות חוקית או חוזית.
אז עכשיו הכל בסדר? 455632
בג"ץ אמור להתערב באותו אופן שבית משפט רגיל מתערב.
למשל - אם אדם לא משלם את חובותיו אפשר לתבוע אותו, ובית המשפט יכול להורות להחרים לו רכוש (נגיד, אני לא באמת יודע איך זה עובד). כך - אם המדינה לא משלמת את התחייבויותיה (על פי חוזים או על פי חוקים), אדם יכול לעתור ובג"ץ יורה למדינה לשלם.
אבל, אם לאדם נראה שאני מנהל את ביתי בקמצנות או בזבזנות והוא חושש שמדיניותי הרת-אסון, הוא לא יכול לתבוע אותי, ובית המשפט לא יתערב. ואם האדם הזה הוא בן ביתי ונפגע ישירות מהקצאת התקציבים החובבנית שלי? אז עדיין בית המשפט לא יתערב, כל עוד אני עומד בחובותי על פי החוק.
אז עכשיו הכל בסדר? 455634
בג"ץ, כמו שאפשר לנחש משמו, הוא לא "בית משפט רגיל". בב"ץ הוא "בית משפט גבוה לצדק", ותפקידו, התפקיד שנתן לו המחוקק, הוא "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7...

האם אתה מנסה לטעון הוא שמדינת ישראל לא צריכה בג"ץ אלא רק בית משפט עליון שהוא לא בג"ץ?
אז עכשיו הכל בסדר? 455643
'אינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר' - כי בתי משפט רגילים אינם מוסמכים לתת צוים לרשויות המדינה (אולי בית משפט מחוזי יכול לתת צוים לרשויות מקומיות?), ובבג"ץ יכול לעתור אזרח נגד המדינה במקרה של עוול. אבל גם אותו 'סעד למען הצדק' לא נעשה על פי מושג ה'צדק' המוסרי או הפילוסופי, אלא על פי החוקים הכתובים.

האם נתקלת באיזו עתירה שבג"ץ קיבל בשם ה'צדק' בלבד, בלי שום חוק שמגדיר את העוול?
היו מקרים של 'הגנה מן הצדק', שבהם אנשים ביקשו לבטל תיק פלילי בטענה שאכיפת החוק באותו מקרה היא סלקטיבית, ואנשים אחרים שעברו על אותו חוק אינם נחקרים. אני לא זוכר אם בג"ץ קיבל את העתירה (או עתירות?).
אז עכשיו הכל בסדר? 455645
ממש לא. קרא שוב את החוק. סעד לפי החוקים הכתובים ניתן בכל בתי המשפט, כולל העליון. בית המשפט הגבוה לצדק שונה משאר בתי המשפט, ותפקידו היחיד הוא לתת סעד למען הצדק. אין בחוקים הכתובים שום הגדרה למושג צדק.

לא יודע מה התשובה לשאלה שלך, לא נתקלתי ביותר מידי פסקי דין של בג"ץ, ואני לא זוכר את אלה שכן נתקלתי בהן. ודאי שיש פסקי דין של בג"ץ או אפילו של הכרעות נמוכות יותר שקבעו תקדימים לפי עקרונות הצדק (שכל שופט נשבע לשפוט לפיהם, שוב אותו חוק). ודאי יש כאן משפטנים שיודעים את התשובה.

אני לא יודע על איזה עתירה אתה מדבר.

עדיין לא ענית לשאלה שלי. אתה חושב ששופט לא צריך לשפוט לפי עקרונות של צדק? אתה חושב שלא צריך רשות שתגן על המיעוט או הפרט מעוולות של הרוב?
אז עכשיו הכל בסדר? 455650
"שכל שופט נשבע לשפוט לפיהם, שוב אותו חוק)".
האם באמת נדרשת שבועה כזאת מן השופטים?
אז עכשיו הכל בסדר? 455652
טעות שלי, לא שבועה, הצהרת אמונים: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7...
"מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה:
"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
אז עכשיו הכל בסדר? 455655
תודה. לא ידעתי. לא נראה לי שקיים הבדל גדול בין שבועה להצהרת אמונים.:)
מן הון להון, ראיתי בקישור משהו שאיננו מובן לי:
"כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:...
3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;"
מה פירוש? אתה יודע?
אז עכשיו הכל בסדר? 455656
נראה לי שהכוונה לרשימה שבסעיף 7
אז עכשיו הכל בסדר? 455659
יש כאן סתירה, שכן שופט מופיע באותה רשימה.
אז עכשיו הכל בסדר? 455661
אגב, זו הצהרה מעניינת: נובע ממנה שהשופט מתחייב לפעול על פי החוק אבל לשפוט על פי הצדק.
אז עכשיו הכל בסדר? 455676
אני לא בטוח ש"משפט צדק" מדבר באמת על צדק, לדעתי הוא קשור יותר להסבר שבא מיד אחריו: "לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
אז עכשיו הכל בסדר? 455680
והצדק האמתי לא קשור לאי הטית משפט ולא הכרת פנים?
אז עכשיו הכל בסדר? 455681
קשור? ודאי. אבל לא זהה.
אז עכשיו הכל בסדר? 455685
לי דווקא נראה שעניין הטיית המשפט והכרת הפנים איננו מופיע שם כהסבר, אלא כתוספת.
אז עכשיו הכל בסדר? 455687
נ.ב. אם להסתמך על סימני הפיסוק שלהם, זו אכן תוספת.
אז עכשיו הכל בסדר? 455678
בערכאות הנמוכות לא תקבל סעד משפטי נגד רשויות המדינה, ובבג''ץ כן. לא נראה לי שבג''ץ יוכל לבטל חוק, למשל, רק בגלל שהוא לא צודק, אם אין חוק המגדיר את הזכות הנפגעת. למשל - בג''ץ לא יכול להורות למדינה לאפשר נישואים אזרחיים, כי הזכות להתחתן לא מוגדרת בחוק.

נכון שכל שופט אמור לפעול לפי עקרונות צדק, רוח החוק, שכל ישר, רגישות אנושית ועוד מעלות יפות שאינן מוגדרות בחוק, אבל הוא מוגבל למסגרת החוק, ולא יכול לשפוט רק לפי הצדק.

בית המשפט לא נועד להגן דווקא על הפרט מהרוב, או על הרוב מהפרט. בג''ץ יכול גם לדון בערעור המדינה אחרי זיכוי פושע, ולהחליט להרשיעו כדי להגן על הציבור מעוולות היחיד. גם הכנסת לא נועדה רק לייצג את רצון הרוב, ולא אמורה לקבוע חוקים שיפגעו בפרטים רק בגלל ש'זהו רצון הציבור'. יש גם חוקים שנקבעו במיוחד כדי לסייע למיעוט זה או אחר.
כל הרשויות אמורות לשקול את רצון הציבור ואת זכויות הפרט, בחקיקה, בביצוע, ובמשפט.
אז עכשיו הכל בסדר? 455682
אתה מדבר על מה שראוי לדעתך, או על מה שקיים? כי אם אתה מדבר על מה שראוי לדעתך, אז בלי נימוקים, אני לא באמת יכול להסכים איתך.

אם אתה מדבר על מה שקיים, אז למיטב הבנתי (המוגבלת) אתה טועה. בג"ץ צריך לפסוק לפי הצדק (אני אומר שוב, תקרא את החוק, יש קישור למעלה), כל בתי המשפט יכולים לתת סעד משפטי נגד רשויות המדינה, שופט *עליון* שיושב בבית המשפט הגבוה לצדק אמור לפעול לפי הצדק, גם אם החוק מנוגד לצדק. בג"ץ יכול להורות למדינה לאפשר נישואים אזרחיים, הוא לא יעשה את זה, אבל הוא יכול. בג"ץ לא אמור לדון אחרי ערעורים, זה בית המשפט העליון. הכנסת, נועדה או לא, מייצגת את הרוב, ותמיד תייצג אותו. יש חוקים שנועדו לעזור למיעוטים או פשוט לפרטים משום שזהו רצון הרוב.

נכון שכל הרשויות אמורות לשקול את רצון הציבור ואת זכויות הפרט, בחקיקה, בביצוע, ובמשפט. אבל לכל רשות יש מבנה אחר ומנדט אחר, שהמבנה נובע מהמנדט שלה. המבנה של בג"ץ נובע מהמנדט שלו לתת מענה לפגיעה בעקרונות הצדק שנגרמה על ידי שאר הרשויות )כולל ערכאות נמוכות יותר) לכל אדם ואדם.
אז עכשיו הכל בסדר? 455723
על הראוי בכלל לא חשבתי. שאלה טובה, וקצת גדולה עלי. נראה לי שבתי משפט אמורים להיות מוצא אחרון, אחרי שניסו לפתור את הבעיה ישירות מול גורם הבעיה (אם השכן מרעיש פנה אליו לפני שאתה מזמין שוטר, אם היועץ המשפטי לא תובע את השר שלח לו מכתב נזעם לפני שאתה עותר לבג"ץ). שימוש יתר בבתי משפט מחליש את השפעתם, מגדיל את העומס וכך גורם לעינוי דין והתרשלות בפסיקה, ומשבש את הקשר בין אנשים (למה לפנות למישהו בבקשה, אם אפשר לגרום לבית המשפט לדרוש ממנו?)

בכל אופן, דיברתי על הקיים. גם אם בג"ץ צריך (חזרנו למה שראוי?) לשפוט לפי הצדק, בפועל בג"ץ שופט לפי החוק. לא לכל בתי המשפט יש סמכות להוציא צוים לרשויות המדינה. וכל השופטים מתחייבים 'לשפוט משפט צדק', המיוחד בבג"ץ הוא שהוא דן בעניינים שאינם בסמכותו של בית דין אחר.
פסיקה לפי הצדק בלבד, בלי חוק שיגבה אותו, היא בעייתית כי השופט הופך למחוקק כשהפסק הופך לתקדים.

אתה מוכן לפרט לגבי המבנה של בג"ץ, וההתאמה שלו לדיונים בפגיעות בצדק?

נ.ב.
קישורים לגבי 'הגנה מן הצדק':
(הם כותבים שדווקא ערכאות נמוכות קיבלו את הטיעון, ובית המשפט העליון דחה ערעורים שהסתמכו עליו. מה שמראה שעקרון הצדק לא יחודי לבג"ץ.)
אז עכשיו הכל בסדר? 455726
מוצא אחרון, בסדר. נראה לי שרק נודניקים כרוניים ילכו לבית המשפט לפני שינסו לפתור בעיות בדרך מהירה וזולה יותר. את בעיית הנודניקים הכרוניים לא תפתור בעזרת פרוצדורה.

פסיקה לפי הצדק בלבד, בלי חוק שיגבה אותו, היא אמנם בעייתית, אבל כאלה הם החיים, לפעמים יש בעיות שהפתרונות שלהם בעייתיים יותר מהתעלמות מהן, אני חושב שזו אחת מהן.

השופטים לא נתונים לחסדי הציבור בצורה מובהקת וישירה (כמו הכנסת או הממשלה) ולכן הם אמורים להיות יותר חסינים מקול ההמון ומפופוליזציה של הדיון, ויכולים להמודד עם בעיות ספציפיות לעומק. בגלל שלבית המשפט פונים, הוא יכול לדון ישירות בפרט שנפגע בלי להתעסק בכלל.
אז עכשיו הכל בסדר? 455907
אבל אפשר להמציא פרוצדורה שלא תעודד אנשים להיות נודניקים, ואז רק הכרוניים יהיו נודניקים, והיתר יעתרו רק כשהמדינה פוגעת בהם ולא כשהם חושבים שהיועמ"ש צריך לתבוע מישהו.

אז אולי הבעיה היא ששופטי בג"ץ שופטים רק לפי החוק ולא לפי הצדק בלבד?

ניתוח יפה.
הוא פועל יותר טוב כשהעומס על בתי המשפט סביר והשופטים כותבים פסקי דין ולא מגילות, ויותר חשוב - כשכל דיון עומד בפני עצמו, ללא תקדימים. אבל העומס מוגבר, גם בגלל בעיות ברשויות וגם בגלל עידוד בג"ץ. בדיונים פופולריים יושבים יותר שופטים (ודוחים תיקים 'פחות חשובים'), שופטים יודעים שפסקי הדין מתפרסמים (לפחות בקהילת המשפטנים, לעתים גם בציבור) ולכן טורחים לא מעט על ניסוח וניפוח.
נושא התקדימים מורכב יותר - מצד אחד, הגיוני להסתמך על תקדימים ולא לפתוח כל דיון מחדש, הרי בכל תחום מסתמכים על נסיון קודם. (זה גם יכול לחסוך פניות לבג"ץ - אם אחד זכה בעתירה, הרשות אמורה להימנע מלחזור על עוולות דומות). מצד שני - זה הופך דיון בעתירה פרטית לדיון בנורמות ציבוריות, והתקדים לעתים הופך לחוק.
אז עכשיו הכל בסדר? 455974
ודאי שאפשר להמציא פרוצדורה כזאת, כבר עשו את זה. פשוט דורשים תשלום עבור כל פניה לבית המשפט...

לא הבנתי לגמרי מה הבעיה עם התקדימים, ואני מקווה שאת בעיית העומס אפשר לפתור בדרכים אחרות שלא כוללות מחיקת סיבת קיומו של בית המשפט...
אז עכשיו הכל בסדר? 455978
קיים כבר תשלום (כ-‏1,500 ש"ח אם איני טועה). הוא לא גבוה מספיק להרתיע טרדנים, אבל אם תעלה אותו מספיק כדי להרתיע אותם תחסום את אלה שאינם משופעים באמצעים.
אז עכשיו הכל בסדר? 455979
אני דווקא חושב שהוא כן גבוה מספיק.
אז עכשיו הכל בסדר? 455982
חלק מהשופטים, לפחות, אינם סבורים שהטרדנים מורתעים כרגע. כך כתב השופט חשין, למשל: "על דרך ההפלגה נאמר, שכיום נוטל אדם לידו את עיתון הבוקר או עיתון הצהריים, ומבטו מרקד בין הידיעות השונות עד שעינו צדה ידיעה פלונית, ומשמצא מה שמצא קורא הוא אל חבריו: קומו ונעלה ציון - אל בית-המשפט העליון".

דוגמה אחרת היא מהשופט רובינשטיין (http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/0409535.doc): "ריבוין של עתירות כאלה [ציבוריות - ת"נ] המוגשות לבית המשפט ונשמעו בו, וחלק לא מבוטל מהן מכביד ללא צורך על פעולתו של בית המשפט, וסופו של אלה שהן נדחות על הסף או בדיון הראשוני, כיוון שאינן מגלות עילה ראויה. ישנה עליה שאפשר לכנותה דרמטית במספר התיקים הנשמעים בבית משפט זה, לרבות בעתירות לבג"צ... לפני פחות משני עשורים כתב השופט ... ברק " 'הליברליזציה' בדיני המעמד האישי לא הביאה להצפתו של בית המשפט העליון בתביעות של 'עותרים ציבוריים'. 'עתירות ציבוריות' ממשיכות להיות ספורות; ורק מתי מעט מהן הן של עותרים טורדניים, עם זאת, מן הראוי הוא למנוע – אפילו באותם מקרים מעטים שעותרים ציבוריים פונים לבית המשפט – פניות סרק של עותרים טורדניים... ". דברים אלה נכתבו במסגרת הדיון בשאלת מקומה של העתירה הציבורית וזכות העמידה של עותרים ציבוריים, ובאותה תקופה עדיין היתה הגישה לזכות זו זהירה, אמנם ליברלית אך מבקשת "דבר מה נוסף" לשם פתיחת השערים... מים רבים זרמו בנהרות לאורך השנים, והיום שערי העמידה פתוחים באופן מלא, למעשה, לכל המבקש לבוא בהם... וחרף העברת נושאים שונים אל בתי המשפט המינהליים שבמסגרת בתי המשפט המחוזיים לאורך השנים, עדיין העומס על בית משפט זה גדל והולך. ההנחה והתקווה כי הצפה לא תהיה לא התקיימה"
אז עכשיו הכל בסדר? 455984
זה ממש לא הדבר הראשון עליו אני לא מסכים עם שני השופטים הללו.
אז עכשיו הכל בסדר? 455985
לגיטימי לא להסכים, אבל כיוון שהם נאלצו לשבת מדי יום בעתירות האלה (גם אלה שנפסלות על הסף ואינן מגיעות לתקשורת) ואתה לא (אלא אם כן אתה במקרה שופט או מתמחה בעליון), נראה לי שדעתם מבוססת יותר.
אז עכשיו הכל בסדר? 455986
מכיוון שהם ביקשו לעצמם את התפקיד הזה, ומכיוון שהם קיבלו (ומקבלים) משכורת מכובדת *ממני* על ביצוע בתפקיד הזה, ומכיוון שהם יכלו (ויכולים) להתפטר מהתפקיד הזה בכל רגע נתון, ומכיוון שהם החליטו על דעת עצמם שפסק דין עם פחות ממאה עמודים שלא כולל שלושים הפניות למקורות חיצוניים הוא לא קביל, אין להם אל מי לבוא בטענות מלבד לעצמם. אני לא רואה סיבה למנוע ממני את הצדק הבסיסי שמגיע לי בגלל שהשופט חשין מרגיש צורך לצטט את אפלטון או בגלל שהשופט רובינשטיין מרגיש צורך לא לדחות על הסף עתירה שהוגשה בדקה התשעים ושברור גם לו וגם לעותרים שתדחה ולו משום שאין לה שום נימוק מלבד הצורך של קבוצה של פוליטיקאים (שהוא כנראה מסכים איתם) לעשות בלאגן.
אז עכשיו הכל בסדר? 455989
אולי אם תסתכל קצת בנתונים (http://elyon1.court.gov.il/heb/info/DochRashut2005.p...)תתחיל לראות את הסיבות שאתה לא רואה. לבית המשפט העליון מגיעים כ-‏12,000 תיקים בשנה, כלומר כאלף תיקים בחודש לבית משפט שיושבים בו כחמישה עשר שופטים. למעלה משישים תיקים בחודש בממוצע לשופט. אם הוא עובד חמישה ימים בשבוע הוא צריך לסגור שלושה תיקים כל יום (כמובן, כאשר תיקים מובאים בפני הרכב של שלושה שופטים הם צריכים לסגור תשעה תיקים כל יום). האם לדעתך בתנאים כאלה זכותך הטבעית וזכותו של כל מי שנזקק לשרותי העליון לצדק יכולים לבוא על סיפוקם?

יותר מזה, בניגוד לדימוי שאתה מתיחס אליו, על פי הנתונים 43% מהתיקים מסתיימים בפסק דין שניתן בתום הדיון ועוד 26% מסתיימים במחיקה לבקשת הצדדים; רק 11% מסתיימים בפסק דין מנומק. לא ההנמקות מעכבות את בית המשפט אלא כמות העתירות והערעורים.
אז עכשיו הכל בסדר? 455992
12K תיקים אולי אומר שהבעיות בין האזרח לשלטון במדינתנו הולכות ומאמירות בקצב אקספוננטי. זה גם אומר שהשלטון מתעמר באזרח ומתעלם מחובותיו לאזרח ולמדינה בקצב הולך וגובר. באותו הזמן קצב העתירות נגד השיחטון (טל"ח) לא מצליח להדביק את הפרות הצדק שהשלטון עושה. זה גם הולך יד ביד עם העליה בידע, בערנות ובמודעות האזרחית, שזה למעשה התוצא המכוון של החינוך לאזרחות. לכן, כדי להוריד את כמות העתירות השילטון צריך לסרס את מערכת החינוך ולהחזיר אותה לחינוך אידאולוגי ודתי. אני לא יכול להעלות בדעתי אלטרנטיבה אחרת :(
אז עכשיו הכל בסדר? 455993
רגע אחד, בוא נחלק את התיקים למיותרים ולחשובים. תיקים מיותרים הם תיקים שטרחן קרא ידיעה בעיתון, והחליט לעלות לבג"ץ. תיקים חשובים הם תיקים בהם אדם מרגיש שבאמת נפגע הצדק. המספר השני לא ממש חשוב, הרי לא על זה הדיון, ומוסכם על כולם שכל התיקים האלה צריכים להענות, ואם באמת הגענו למצב בו יש 12,000 עוולות בשנה, אז לא נוהל הפניה לבג"ץ צריך לעמוד לדיון, אלא נוהל עבודת הממשלה, וזה שנמנע מבג"ץ לדון באותם עוולות לא יקדם את המדינה לשום מקום. לכן, נניח (לצורך ההגזמה) שמדובר ב-‏12,000 תיקים מיותרים. תיק מיותר, להזכירך, תיק שאין לו מה לחפש בבג"ץ. שופט מוכשר, שנמצא בתורנות, ומקבל עתירה כזאת צריך להחליט מה לעשות איתה. כמה זמן זה יקח לו? חצי דקה? דקה. אתה יודע מה, נילך עד הסוף, שתי דקות שלמות! סה"כ 400 שעות, בערך חודשים ברוטו של שופט אחד. (אגב, בחודשיים האלה השופט הכניס למדינה 18 מליון שקל, לא רע). מה שמשאיר לנו עשרה חודשים לשופט התורן, ושנה שלמה לשאר השופטים. מספיק זמן לתת שירותים למי שזקוק לצדק.

יותר מזה, אם אני כותב שנה שלמה פסק דין בתיק אחד, ובגלל זה תיקים אחרים לא מגיעים לדיון, אז פסק הדין של התיק הבודד הזה מעקב את הית המשפט. לכן לא ברור לי איך הסקת את מה שהסקת.
אז עכשיו הכל בסדר? 455998
אתה מניח הנחה די פשטנית: שופט אחד יכול תוך דקה לפסול כל עתירה טרחנית ומיותרת. התשובה היא שזה לא נכון. ראשית, עתירות לבג"ץ נידונות בהרכב של שלושה שופטים. שנית, גם עתירה הנדחית על הסף מחייבת את השופטים לקרוא את הנימוקים, לברר עובדות, לכתוב החלטה וכו'. למשל בהחלטה מהשבוע האחרון (http://elyon1.court.gov.il/Files/07/160/008/c08/0700...) אתה יכול לראות שהשופטת כבר נתנה לפני כמה חודשים ארכה למבקשים, אתה יכול לראות שנתבקשה תשובה מהמשיבים וכן הלאה. עתירה אחרת נדחתה על הסף אתמול בפסק דין של שלושה שאורכו ארבעה עמודים בלי הפניות וציטוטים (http://elyon1.court.gov.il/Files/07/310/063/m01/0706...). אלה רק שתי הדוגמאות החדשות ביותר לעתירות נטולות הצדקה (האחת לא טרחה למצות הליכים קודמים, השניה ניסתה להשתמש בבג"ץ כערכאת ערעור על ביה"ד הארצי לעבודה). כל עתירה כזו היא עומס על המערכת.

על פי מה אתה קובע שהסיבה להימשכותם של תיקים היא כתיבת פסקי הדין הארוכים?
אז עכשיו הכל בסדר? 455999
לפני שעתירה מגיעה לדיון היא צריכה להתקבל על ידי שופט שגם מחליט איזה הרכב ידון בה. זה החלק בו עתיקות טרחניות אמורות ליפול. אם הן לא נופלות שם, אז או שהן לא טרחניות, או שהשופט התורן לא עושה את עבודתו. שתי העתירות שהבאת לא נראות לי טרחניות במיוחד, והעותרים של שניהם הם גם הנפגעים הישירים, ככה שגם הגבלת זכות העמידה לא תעזור במיוחד.

איך אני קובע? פשוט. נגיד שלוקח ששופט ממוצע כותב פסק דין בקצב של עמוד בעשר דקות. אז פסק דין של שני עמודים יקח עשרים דקות ופסק דין של 260 עמודים יקח יותר מעשרה ימים. זמן הוא משאב מוגבל אצל שופטים כמו אצל כולם.
אז עכשיו הכל בסדר? 456001
האם עתירה שהעותרים בה לא מיצו את ההליכים בדרגים נמוכים יותר אינה טרחנית? האם אתה בטוח שניתן לברר את הנושא הזה בטרם דיון?

האם עתירה שמנסה להשתמש בבג"ץ כערכאת ערעור על ביה"ד הארצי לעבודה (על אף מדיניות פסיקה מובהקת בנושא) אינה טרחנית? הדרך היחידה לברר אם יש בה ממש או אין בה היא בחינת הטענות. שופט תורן אינו יכול להקדיש את הזמן לבחינת הטענות, לכן זה מוכרח לעלות לסוג כלשהו של דיון מקדמי - זהו השלב שבו נדחתה העתירה על הסף.

לגבי הנקודה השניה: אתה צודק, כמובן, לגבי הזמן שדורשים פסקי דין ארוכים, אבל האם יש לך נתונים לגבי כמה פסקי דין בני 260 עמודים נכתבים בשנה בעליון? מהדפדוף שלי באתר התרשמתי ששיעור פסקי הדין הארוכים והמלומדים הוא זעום מאד.
אז עכשיו הכל בסדר? 456004
אני לא בטוח שניתן לברר את הנושאים בטרם הדיון, ואני לא חושב שמדובר בעתירות טרחניות. בטח לא כאלה שעונות על התיאור של חשין שהבאת למעלה.

אין לי מושג כמה, זאת שקראתי שהכילה 260 עמודים, יכלה להכיל 26 עמודים בלי לפגוע בשום דבר חשוב.
אז עכשיו הכל בסדר? 456014
התשלום מספיק גבוה לחסום גישה לעניים.
אז עכשיו הכל בסדר? 456002
הפרוצדורה יכולה להרתיע אדם פרטי, שאין לו זמן, כסף, וסבלנות לעתור לבג"ץ ולחכות חודשים עד שיקבעו דיון. אבל ארגונים שעוסקים בעתירות לבג"ץ (אדם טבע ודין, התנועה לאיכות השלטון, יש גבול, רופאים לזכויות אדם, גדר לחיים... חפש בגוגל 'תנועה בג"ץ') לא ירתעו מהמגבלות האלו. אם תקשה עוד יותר את הפניה, אנשים פרטיים לא יפנו כלל לבג"ץ וכמעט כל העתירות יהיו מטעם ארגונים.

הבעיה עם תקדימים היא שהשופט הופך למחוקק. למשל - החוק אוסר לעשן במסעדות. אבל בית קפה מסוים - 'קפאין וניקוטין', מתפרנס ממכירת קפה וסיגריות נדירים והלקוחות שותים ומעשנים בתוך בית הקפה ממש. הבעלים נאלץ לעתור לבג"ץ נגד החוק הנ"ל כי הוא פוגע בחופש העיסוק. בג"ץ מקבל את עתירתו וממציא מונח 'בית עישון' - מקום ציבורי שעיקר מטרתו היא העישון, ולכן אין לאסור בו את העישון, כי הציבור הנמצא בו הוא ציבור של מעשנים.
הפסיקה הזו הופכת לתקדים, ומקומות ציבוריים נוספים מנסים להפוך ל'בתי עישון' כדי להימנע ממריבות עם לקוחות ומהקנסות. חלקם מצליחים, חלקם נכשלים, ולבסוף הפקחים מוותרים על אכיפת החוק כי הם לא יכולים להבין מה ההבדל בין 'בית עישון' ל'בית קפה שמעשנים בו'.
וכך הפך השופט למחוקק, או בעצם למבטל חוקים.

על מטרת קיומו של בג"ץ ניתן להתווכח. האם היא החוק? הצדק? משקל נגד לכנסת? מפלט לפרט מעריצות הרוב? מעוז הנאורות? כל זאת ועוד? הפרשנות הזהירה ביותר היא שבג"ץ עוסק במשפט - מוגשים לפניו מקרי עוולות ועוולות לכאורה, והוא אמור לחרוץ דין על פי החוק והצדק, ללא משוא פנים או מורא מפני איש או מוסד.
אפשר למנוע מבית המשפט לעמוד במטרתו בכמה דרכים:
1. למנוע מאנשים לעתור. העתירה יכולה להימנע או בגלל שהעותר ויתר (אין לו כסף, זמן, או סבלנות) או בגלל שבית המשפט החליט לא לקבל אותה‏1, או בגלל שהעומס על בית המשפט גדול והעתירה נשכחת בערימה ולא זוכה לטיפול הראוי.
2. למנוע מבג"ץ לחרוץ דין. ע"י סחבת והשתמטויות, ע"י חוקים דרקוניים, ע"י פגיעה בשופטים... רוב הבעיות האלו עדיין לא קיימות במדינת ישראל:
בג"ץ קובע זמן למשיב, ואם עבר הזמן העתירה נדונה ללא התשובה (נראה לי שזה הנוהל).
אין כמעט חוקים המונעים מבג"ץ לדון בעתירות, יש מקרים בהם המדינה משיבה שהנושא לא בתחום סמכותו של בג"ץ, אבל (בינתיים) בית המשפט מחליט אם הנושא בסמכותו או לא.
פרט לשופט אזר לא זכורות לי התנקשויות בשופטים, אולי יש מקרי תקיפות שופטים, אבל נראה לי שהם מועטים.
3. למנוע מבית המשפט לדון בצדק. או כי ממנים לבג"ץ שופטים לא מוכשרים או מוטים או אף מושחתים, או כי לוחצים עליהם להטות את הדין. בנושא הזה נשמעות רוב הטענות, בעד ונגד בתי המשפט בכלל ובג"ץ בפרט.

1 כאן בעצם עיקר הויכוח. אני מסכים איתך שבג"ץ צריך להיות נגיש לכל אדם, אבל לא מסכים שכל עתירה צריכה להתקבל. על מקרי הקצה כנראה נסכים - בג"ץ צריך להכריח את משרד הפנים להיות נגיש לנכים (גם לפי הצדק וגם לפי החוק). בג"ץ לא אמור להכריח את משרד הבטחון לצאת למלחמה. לדעתי לא מספיק שעניין יהיה מוצדק כדי שבג"ץ ידון בו. אם נתתי סוכריה לילד אחד ולא לילד אחר זה לא צודק, האם בג"ץ אמור להכריח אותי לחלק סוכריות לכולם?
התגובה ארוכה מדי ואני צריך ללכת, המשך יבוא (אולי)
אז עכשיו הכל בסדר? 456005
ממש אין לי בעיה עם פניות של ארגונים. אין לי כוונה להקשות *עוד יותר*, הוא קשה במידה שנראית לי מספקת למדי.

התקדים כחוק במקום בו המחוקק לא חוקק חוק קיים ברוב המדינות הדמוקרטיות. גם כאן אני לא רואה בעיות מיוחדות. נראה לי הגיוני, יעיל וסביר.

לפי הבנתי, ולפי הכתוב בחוק, בג"ץ אמור להגן על הצדק.

אני מסכים שלא כל עתירה צריכה להתקבל, אבל מאמין באמונה שלמה ששיקול הדעת איזה עתירה יכולה להתקבל ואיזה לא צריכה להנתן לשופטים בלבד. לא זכור לי שבג"ץ החליט אם לצאת למלחמה, וזה ודאי גם לא תפקידו. מצד שני, אם יש מישהו שחושב שאי היציאה למחמה היא עוול, אני לא מבין מה רע שבג"ץ ישמע אותו. אם המדינה נותנת לילד אחד סוכריות ולא נותנת לילד אחר, ואין מאחורי ההפליה הזאת נימוקים מוצדקים, אין סיבה שבית המשפט לא יתערב.
צדק צדק תרדוף 455727
מפריע לי עניין הצדק.

השופטים בהכשרתם הם משפטנים ובתור שכאלה אני מקבל את סמכותם להכריע בענייני חוק. אבל מה, בעצם, מכשיר אותם לפסוק בענייני צדק? למה לא ימנו פילוסופים של המוסר, אנשי רוח, רבנים (חה!), פובליציסטים או משוררים לענות על שאלות בתחום הזה? במה עדיפה חוות הדעת של עפרונית על זאת של י. אורן כשצריך לדון בדילמת הקרונית?

אני מניח שתשובה חלקית על השאלה יכולה להיות שהייצוג המעשי של הצדק המקובל בחברה מתבטאת בחוקים שהחברה מחוקקת דרך נציגיה בכנסת, אבל זה מחזיר אותנו לכך שהשופטים צריכים לעסוק בפרשנות החוק, לא באותו "צדק" ערטילאי עליו נסוב הדיון כאן. ברגע שמשרבבים אותו לדיון המשפטי, כל מיני טענות מופרכות (בעיני) על קביעת ההרכב של בית המשפט העליון הופכות להיות הגיוניות: ה"צדק" שלי וה"צדק" של ניצה אינם חופפים, ואני יכול להבין את טענתה שמגיע גם ל"צדק" שלה ייצוג הולם בבג"צ. אז סמיילי יטען שהוא מעדיף מדינה מסוג מסויים, ודב יטען שהוא מעדיף מדינה מסוג אחר, והדרך הדמוקרטית להכריע צריכה להיות דרך בחירה פוליטית של שופטים. אני חושב שזה יהיה אסון.
צדק צדק תרדוף 455730
הדרך הדמוקרטית להכריע בנוגע לחילוקי דעות פוליטיים, אישיים או אידיאולוגיים היא הכרעת הרוב, אני לא חושב שזאת הדרך הדמוקרטית להכריע בנוגע לכל השאלות האפשריות, ובפרט לגבי השאלה מה צודק ומה לא.
צדק צדק תרדוף 455734
באיזו דרך נכריע בין הצדק של ניצה לבין הצדק שלי?
צדק צדק תרדוף 455737
בהטלת מטבע.
צדק צדק תרדוף 455739
לא תבחר את נציגיה לכנסת. מה תעשה אם תראה שנציגיך מישמים את תפיסתה? אל תבחר גם בהם. לצורך החלטות כאלה, בעיקר אל תהיה פרשן פוליטי אלא אזרח בעל תודעה פוליטית.
צדק צדק תרדוף 455794
אתה שואל באיזו דרך פרוצדוריאלית נכריע, *אנחנו כמדינה*, בין טענה שתי טענות שונות לצדק (אחת שלך ואחת של ניצה) לגבי נושא ספציפי? אם כן, התשובה הטובה ביותר (וגם היחידה) שאני מכיר היא פשוט לבחור מראש מספר קטן של אנשים בוגרים, אחראיים, יציבים, שקולים, חכמים, בעלי יכולת הכרעה בנושאים כאלה, בעלי שיקול דעת טוב, בעלי ערכים מתאימים ועבר מוכח. ניתן לאותם אנשים ביטחון כלכלי ותעסוקתי, והם יהיו אלה שיכריעו בשאלות שכאלה. בגלל שנתנו להם ביטחון, הם יוכלו לקבל את ההחלטות שלהם מבלי לפחד. בגלל שהבטחנו מראש שיהיו להם את התכונות המתאימות, ההחלטות שהם יקבלו יהוו אופטימום מסויים (בהנתן המגבלות האנושיות שלהם ושלנו).

לעומת זאת, אם אתה שואל באיזו דרך נכריע, אנחנו כמתדיינים באייל שמקבלים על עצמם את עולם הערכים הליברלי כנקודת מוצא בדיון, בין הצדק של ניצה לבין הצדק שלך? אז התשובה נראית לי די פשוטה, נקרא את הטיעונים שלך ושל ניצה ונכריע. לא?
צדק צדק תרדוף 455796
מי ראוי שיקבע ששיקול דעת מסוים הוא "טוב" ושערכים מסוימים הם "מתאימים"? למשל, חלקנו אוחזים בהשקפות ליברליות, בעוד אחרים הם שמרנים, ויש עוד מחלוקות נוספות ומרובות בציבור.

באיזו דרך נוכל, לאחר בחירתם, אם נתאכזב ממי מהם (או שהחברה תשנה את אופיה, ולמשל, תהפוך לשמרנית יותר ולליברלית פחות), להדיח אותו או אותה מהתפקיד (בדומה לאפשרות שיש לנו להחליף את השלטון בכל ארבע שנים, למשל)?
צדק צדק תרדוף 455797
השאלה היא איזה סוג מחלוקות יש בציבור. אם המחלוקות הן בתוך בתחום הדמוקרטי ליברלי, אז העובדה שיש כאלה מחלוקות לא צריכות לעניין את בית המשפט, הוא אמור להכריע בשאלות של צדק עבור בעיות ספציפיות בלבד. אם המחלוקות הן עמוקות יותר, באשר לשאלה האם אנחנו באמת רוצים לבנות דמוקרטיה ליברלית או לא, אז זה מחוץ לסקופ שלי, אני מתאר איך בית משפט אמור לפעול בדמוקרטיה ליברלית שאזרחיה רוצים לחיות בכזאת. אני חושב שאם אנחנו רוצים דיקטטורה, הבעיות הופכות להיות פשוטות יותר. ואם אנחנו רוצים לבנות מדינה שתהפוך מדמוקרטיה לדיקטטורה בעזרת אותו מנגנון... טוב, בעצם, למה שנרצה לעשות דבר כזה? לא יותר פשוט להחליף מנגנון?

מהסיבות שנתתי למעלה, המנגנון חייב להיות כזה שיאפשר לנו להחליף את השופט במקרה שנגלה שהוא לא מה שחשבנו שהוא (למשל, אם נגלה שהוא פדופיל, או, להבדיל אלף אלפי הבדלות, חולה באלצהיימר), וימנע מאיתנו (כרוב זמני במדינה) להחליף אותו בגלל שהוא כן מה שחשבנו שהוא (ואנחנו שינינו את דעתנו, או שאנחנו רוצים לשים שם מקורב שלנו, או שהוא קיבל החלטה שלא מוצאת חן בעיננו ואנחנו רוצים להעניש אותו למען יראו ויראו). הדרך לעשות את זה היא סיום התפקיד בעזרת רוב מיוחד (נגיד, 90%), כי כולם יסכימו להדיח פדופיל, אבל רק הרוב יסכים להדיח שופט שימנע מהרוב להפלות את המיעוט.
צדק צדק תרדוף 455847
הנושא הוא בית הדין העליון בשבתו כבג"צ, לא מועצת החכמולוגים של האייל.

אני חוזר ושואל: מה הופך את שופטי ביהמ"ש העליון למומחים ל"צדק"? מה היתרון של יורם דנציגר על אסא כשר, למשל, מבחינה זאת? במה עולה אדמונד לוי על הרב אבינר? למה דורית בייניש ולא יעל בר-זוהר? ממעט הפגישות האישיות שלי עם משפטנים לא התרשמתי ש"צדק" שייך לתחום העיסוק שלהם, הן בהכשרה והן בפרקטיקה.

(את ה"ערכים [ה]מתאימים" אני מניח בצד כרגע, למרות שהם בעייתיים מאד לכשלעצמם).
צדק במשפט תרדוף 455852
בג''צ הוא עדיין בימ''ש ולכן הכרת העקרונות המשפטיים מקנה דנציגר יתרון מובהק על כשר.
צדק צדק תרדוף 455862
לטעמי היתרון של שופטי ביהמ"ש העליון לדון בעיניינים של צדק נובע פחות מהיותם שופטים ויותר מהפרוצדורה המשפטית. כאשר מתקיים דיון משפטי:
1. ישנה פרוצדורה מסודרת של הבאת ראיות, בחינתם ושקילתם אלו מול אלו, ומתן פסק דין מקיף.
2. הדיון מתקיים תוך פרק זמן קצר מהאירוע הרלבנטי, הוא ספציפי אך ורק לאירוע הרלבנטי, ומאפשר תגובה מהירה כשצריך (למשל הוצאת צו מניעה להריסת מבנה). זאת בניגוד לבחירות כלליות, למשל.
3. השופטים מנוסים בהכרעות שמתקבלות על סמך ראיות חלקיות ושיקולים של מידתיות (למשל הרשעה ברשלנות על סמך זה שהמעשה לא היה מתבצע ע"י "אדם סביר ונבון", או הכרעה מתי מהירות מסויימת היא "בהתאם לתנאי הדרך", או קיומו של "ספק סביר", וכיו"ב).

עם זאת, כמובן ש-‏3 שופטי בג"צ הם לא יותר צודקים, מנניח (דוגמא אקראית), 12 מושבעים שנבחרו בצורה מסודרת.
ברם, לא כל ההכרעות מתקבלות אך ורק לפי שיקולים של צדק (אם יש דבר כזה). הכרעות מהסוג של האם לאשר את מיקום גדר ההפרדה בנתיב מסויים, צריכות להתקבל (בין היתר) על סמך שיקולים כספיים, צבאיים, ופוליטיים כבדים מאוד. בשום מקום לא ניתנה לבג"צ הסמכות לדון בשיקולים כאלו, וטוב שכך. מן הראוי שהוא ינקה ידיו מעניינים שכאלו.
צדק צדק תרדוף 455863
"מן הראוי שבג"צ ינקה ידיו מעניינים כספיים, צבאיים, ופוליטיים כבדים"

אז מה כבר השארת לו? כי הרי גם בענינים דתיים, מוסריים ואסתטיים הוא לא צריך או לא יכול להתערב. ככה נתנת לממשלה כארט בלנש לעשות ככל העולה על רוחה בלי פיקוח ובלי בקרה
צדק צדק תרדוף 455864
אופס, קארט בלאנש.
צדק צדק תרדוף 455918
מצידי יש לך קרטיס לבן לאיית ''כארט''.
צדק צדק תרדוף 455867
זה לא אני "משאיר לו", זה המחוקק: על בג"צ לפסוק בעניינים שביהמ"ש רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק, ושאינם בסמכות של בימ"ש או בי"ד אחר. זה בוודאי לא אומר שהוא ערכאה עליונה לערעור על החלטות ממשלה. החלטות ממשלה נועדו להביא בטחון רווחה ושלום, לא צדק. אם הם לא מביאות בטחון רווחה ושלום, העתונות והעם צריכים להתמודד עם זה. לא בג"צ אמור לפקח שהממשלה מקבלת החלטות בטחוניות או פוליטיות או כספיות נכונות.
בג"צ כן יכול להכריע בעניין של "צדק" ויכולות להיות לכך השלכות כספיות ובטחוניות. but not the other way around.

את הקטע של "בענינים דתיים, מוסריים ואסתטיים הוא לא צריך או לא יכול להתערב" לא ממש הבנתי אבל הוא היה משעשע.
צדק צדק תרדוף 455870
'' החלטות ממשלה נועדו להביא בטחון רווחה ושלום, לא צדק''.
טוב, אבל החלטות בענייני ''בטחון רווחה ושלום'' יכולות לפגוע בצדק או לעוותו.
צדק צדק תרדוף 455871
זה לא שהן יכולות, *כל* החלטה בעניין "בטחון רווחה ושלום" פוגעת בצדק.
נראה שאין מנוס אלא שבג"צ יחליט עפ"י עיקרון המידתיות (הא!) האם ראוי שיהפוך החלטה שיש לה השלכות כבדות בנושאים שאין מסמכותו לדון בהם.
  צדק צדק תרדוף • האייל האלמוני
  צדק צדק תרדוף • תשע נשמות
  צדק צדק תרדוף • האייל האלמוני
  צדק צדק תרדוף • תשע נשמות
  צדק צדק תרדוף • איציק ש.
  צדק צדק תרדוף • שוטה הכפר הגלובלי
  צדק צדק תרדוף • אייל מולד(ר)
  צדק צדק תרדוף • סמיילי
  צדק צדק תרדוף • אייל מולד(ר)
  צדק צדק תרדוף • האייל האלמוני
  צדק צדק תרדוף • איציק ש.
  צדק צדק תרדוף • סמיילי
  צדק צדק תרדוף • אייל מולד(ר)
  צדק צדק תרדוף • סמיילי
  צדק צדק תרדוף • סמיילי
  אז עכשיו הכל בסדר? • דורון הגלילי
  אז עכשיו הכל בסדר? • איציק ש.
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • איציק ש.
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • אסף ארצי
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • אסף ארצי
  אז עכשיו הכל בסדר? • דורון הגלילי
  אז עכשיו הכל בסדר? • איציק ש.
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • איציק ש.
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • יהונתן אורן
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • דורון הגלילי
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • בלבניסט/מלש''ב
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • בלבניסט/מלש''ב
  אז עכשיו הכל בסדר? • האייל האלמוני
  אז עכשיו הכל בסדר? • איציק ש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים