 |
|
 |
||
|
||||
 |
יפים, האם עוד ישנם כאלה שיודעים את חוקי הניקוד? איפה לומדים זאת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. ראשית אני מבקש להודות מקרב לבי לטלי וישנה, שפנתה אליי בבקשה לפרסם משירי הספר באתר הזה. התרשמתי מאוד מרמתו הגבוהה של האתר ומרמת הדיונים המתקיימים על המתפרסם בו ונעניתי ברצון. אני שמח שאופן הפרסום מוכיח שצדקתי! ובאשר לשאלת המגיב: ידיעת חוקי הניקוד מצריכה עבודת נמלים. אפשר ללמוד ניקוד בחוגים ללשון באוניברסיטאות (כשהן לא שובתות), בקורסים של עריכה לשונית ועוד. אני חושב שמשורר שאינו לומד ניקוד לא יכול להגדיר את עצמו כמשורר. קראתי פעם מישהוא שאמר שהניקוד הוא הקישוט של המילים בעברית (משה שמיר) ובהחלט אני מסכים עם דעתו של גדול ממני. אפשר ללמוד ניקוד באופן עצמאי, וזה מה שאני עושה, באמצעות מילון אבן שושן (בכרך האחרון בו יש כללי ניקוד בסיסיים) ובאמצעות העזרות קבועה במילונים בעת ניקוד השירים. ככל שמרבים במלאכה כך יודעים אותה. יחד עם זאת, אני עדיין רחוק מידע מלא של הנושא, ולכן את שירי הספר ניקדה חברה הקרויה "גופנה", שזו אחת ההתמחויות המעולות שלה. בברכה רבה, אילן ברקוביץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטה נוספת היא ההיעזרות במשורר בעל נסיון וידע. לפני מספר שנים פגשתי משוררת צעירה שסיפרה לי שאת שני הספרים שהוציאה לאור ניקד למענה המשורר הותיק יחיאל חזק. מדי פעם, עם הופעת מדורי השירה, נוצרים אצלנו דיונים (ואף ויכוחים, לעיתים נסערים למדי) על השאלה מהו שיר (מזשיר, בלשונו של אבידן). עכשיו, למקרא דבריך - "אני חושב שמשורר שאינו לומד ניקוד לא יכול להגדיר את עצמו כמשורר", עלתה בדעתי שאלה שהיא כנראה אחותה של השאלה הנ"ל: מאימתי, מאיזה רגע ואילך, יוגדר אדם כמשורר? האם כל מי שכותב שירים הוא משורר? אם זה כך, בודאי נגלה כי אחוז מפתיע מן האוכלוסיה מורכב ממשוררים :-). האם משורר אינו "סתם" כל מי שכותב שירים, אלא מישהו שאחת מהוצאות הספרים הידועות והמכובדות הסכימה להוציא לאור ספר משיריו? - אבל הרי ישנם משוררים מכובדים ומוערכים שבתחילת דרכם איש לא הסכים לפרסם את שיריהם והם עצמם פרסמו את יצירתם ב"הוצאה עצמית". אז מה זה משורר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העזרות במשורר בעל ידע היא טובה, בתנאי שהוא מעביר את הידע שלו למשורר הנעזר. אחרת אין לזה ערך בעיני. ידיעת הניקוד היא חלק מידיעת השפה, ומשורר שאינו מנקד את שיריו בעצמו משול בעיני לאדריכל שאינו יורד לפרטי התכנית שהוא מגיש לבנייה (למשל כמובן). אבל זו דעתי האישית בלבד. בעניין שאלתך "מה זה משורר": לא אענה לך בכלליות כי לא לשם זה אני כאן. אציין בפניך מה פירוש להיות משורר עבורי: בשבילי השירה היא דרך חיים. אני מסתכל על העולם דרך השירים שלי ושל משוררים אחרים אהובים שאני קורא. כל אירוע בחיי יכול לצוץ בי בשיר. שירים מרחפים באוויר כל הזמן למולי. ודבר נוסף אך לא אחרון - מצבה של השירה העברית היום נתון כל הזמן במחשבתי. אני חרד לגורלה ומרגיש שליחות אמיתית בשירים שאני כותב. כך, על קצה המזלג. יש לי כמובן תשובות מתמטיות יותר - ואם תרצה בהן אכתוב לך, אבל כאן התייחסתי בעיקר לצד המנטלי של המשוררוּת שלי. בברכה, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תפוז 25 יפהפה בעיניי לגבי השאלה מה זה משורר - בעיניי משורר הוא אדם העוסק בכתיבת שירה באופן מהותי (1). אני כותב שירים ואפילו הוצאתי ספר שירה (2) ועדיין אני לא מתיימר להיקרא משורר, באותו אופן שאדם שמשחק כדורגל בליגה למקומות עבודה אינו כדורגלן. (1) נמדד בהשקעת זמן ומאמץ בהתפתחות בתחום - כולל ידע רב, הכרות והבנה בסגנונות שירה וביצירתם של משוררים אחרים. כמובן גם ידע רב של השפה (2) האם ניתן לקרוא לספר שהוצאתי 'ספר שירה' למרות שאינני משורר? בעיניי כן, כמו שהמשחק שאני משחק בשכונה הינו כדורגל למרות שאינני כדורגלן (3) (3) עולם דימויים עשיר יש לי, לא כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(3) כן :) מה שם הספר, אם מותר לשאול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפוזים, כמובן - צילום העטיפת מופיע לפני השירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון - ספרון שירה 'בפעם הראשונה' בהוצאת טרקלין/גוונים(1). אם כבר מדברים עלי אז: כתבתי את השירים לא לפרסום אלא מתוך צורך פנימי. פרסמתי אותם עם מטרה (ילדותית קצת, יש לאמר) להיכנס לסטימצקי ולראות את עבודתי על המדף. המטרה הושגה. נמכרו כ- 15 עותקים כאשר את רובם קנה אבא שלי. כיום אני בעיקר מחלק אותם למכרים חדשים שלי בחינם (2) (1)עמוס לויתן, העורך, אמר שהשירים 'ראויים' עבור ספר ראשון - תודתי לו על הנימוס ועל התמיכה (2) אם כי הרווח בקבלת מחמאותיהם (בד"כ - חברי הם אנשים מנומסים) שווה לי יותר מרווח כספי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על דבריך באשר לתפוז 25. מעבר לשאלות הכלליות החשובות על שירה ומשוררות אשמח גם לקבל משובים בעניין השירים עצמם. באשר לספרך: מה שמו? אני מבין לגמרי את המחשבות הילדותיות שלך לגביו, אבל חושב שלהיקרא 'משורר' זה משהו עמוק יותר מזה. אני מפנה אותך ואת משתתפי הדיון לקרוא רשימה שכתב יצחק לאור על ספרי, תחת הכותרת: "מהר ובוא לאסוף מבשרי עיניים רעבות" (ציטוט מאחד השירים-תפוזים), שפורסמו ב"הארץ, תרבות וספרות, 26.10.2007, עמ' 2). אפשר להגיע אליה באינטרנט. מעבר לחיוביות הרשימה ביחס לספר, יש שם דיון חשוב בנושא שעליו אנו מדברים כאן: המשורר; קהילת המשוררים וכו'. והספר שלך (לא ספרון, למרות שאני מבין שהוא דקיק ובהחלט חושב שלא כל ספר דקיק צריך להתפרסם בשירה) - אשמח מאוד להגיע אליו. ולך אני מציע לא לחלק אותו לכל דיכפין. הוצאת עליו כסף, אתה ראוי לתמורה כספית ובעיקר: האמן לי, מניסיון, זה לא מכבד את השירה עצמה, כאשר מחלקים אותה בלי תמורה. להיפך. בברכה, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השירים - שניים מהם לא 'נגעו' בי ולכן לא אוכל להגיב עליהם כרגע. יתכן שבהמשך הדיון אחרים 'ינגישו' לי אותם (1). בכדי להסביר מה אני אוהב בשיר השלישי אני אצטרך לנתח אותו ואני לא בטוח שנכון לעשות זאת (בכל זאת, אם תבקש אנמק בשמחה) לגבי הספר שלי - אין בי צורך למכור אותו לזרים ולא אקח כסף ממכריי. בכל מקרה במרבית המקרים הספר ניתן כמתנה לכבוד אירוע מסוים (יום הולדת של עמית לעבודה, לדוגמה) שבמקרה אחר הייתי קונה מתנה אחרת, כך שיש לספר ערך כספי מסויים :-) (1) אם אני חושב שאני מבין את השיר (לא רק את משמעותו אלא את כוונתו) אני יכול להגיד את דעתי עליו (2). במקרים בהם לא התחברתי למשמעות, ההנחה שלי היא שהשירים טובים והבעיה נעוצה בי (2) ישנם מספר שירים שפורסמו באייל שלא אהבתי, שיריך אינם כאלו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח שירה הוא בהחלט חשוב, אבל לפעמים הוא מקנה לשיר אופי דידקטי מדיי. אולי לצורך הדיון שלנו כדאי יותר לדבר על מה שאהבנו בשיר מסוים או לא. התפוז שהגדרת אתה כיפיפה הוא בעיני אחד השירים הטובים ביותר שכתבתי. הוא פורסם בשעתו בגיליון של "הליקון", והוקרא לפני שבועות אחדים בפינה "בימת שיר" ברשת א' באופן מופתי למדיי ע"י שחקן תיאטרון. ובכלל - ניכר שיש לך אוזן חדה ורגישות גבוהה לשירה. אז אולי תגלה לי את שם ספרך? (נדמה לי שאפשר לשלוח לי מייל ישירות, מחוץ לדיון שמתקיים כאן). באשר למה שציינת לגבי מכירה של הספר למכרים, כמובן שלא לזה התכוונתי. מה שאתה עושה עם נתינת הספר כמתנה לעמית לעבודה הוא מצוין (ודע לך שמעטים עושים כמוך, וזו הברקה של ממש), אבל אני מתכוון יותר לזה שלעתים, בגלל שמדובר בספרי שירה, היד משחררת אותם מהר מדיי מרשותה. הספר הוא שלך, הוצאת עליו כסף, אתה צריך לקבל תמורה כספית על מכירתו. בברכה, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניתי לך ישירות כי כבר נתתי תשובה על שאלה זו בתגובה קודמת. בכל מקרה אני לא מהביישנים... (הלינק הניצול האחרון...היכן הימים שהופעתי בכל חנות מקוונת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אני יכול להסביר למה תפוז 25 הוא בעיניי דרך נפלאה לספר סיפור בלי לתאר מהו הסיפור שקראתי בשיר? אני יכול רק לציין שהשימוש המשולש ורב המשמעות בשורש פ.ר.ס.ם שמוליך את השיר יפהפה בעיניי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה לפניך משורר שלא קרא בתשומת לב את אחת התגובות שלך. חשבתי שהצירוף "בפעם הראשונה" מתכוון לכך שזה הספר הראשון שלך. לא הבנתי שזהו שמו. עכשיו משבדקתי בלינק שצירפת, הבנתי את כוונתך. מחיר הספר הוא באמת זול, כך שעכשיו אני מבין מדוע השתמשת במילה 'ספרון', אבל ברור שלא הכמות יכולה להעיד על רמת השירים. בקישור יש דוגמא משיר מתוך הספר, נאה, וגם צילום הכריכה מסקרן אותי. אבל כדי לקנות ספר אני צריך לאחוז בו תחילה ואחר כך להחליט. לא שמעתי אודותיך עד כה. כאמור, אם תכתוב לי למייל ישירות - אם כמובן אתה רוצה - תוכל לספר לי קצת על מסלול היצירה שלך. בברכה, אילן. ובעניין הכתיבה על התפוז העשרים וחמישה, תרגיש חופשי לכתוב מה שאתה רוצה. אני חייב תיקון נוסף: התפוז שעליו כתבתי קודם הוא לא התפוז הזה. אבל גם זה מהטובים שבשיריי. בינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד אומר שלהסביר שיר זה כמו להסביר בדיחה, בד"כ בלי שהבנת אותה בעצמך, אבל אנסה בכל זאת לתאר בקיצור מה קראתי בשיר (1)-עם המשורר וכוונתו המקורית הסליחה בהתחלה הוא והיא קרובים אבל לא ממש ביחד ואז היא 'מתפרסמת' והופכת כמוהו. עכשיו הם יהיו ביחד. השיר ממשיך לזרום עם המשמעות המקורית של המילה פרסום. עכשיו היא תהיה מפורסמת והם יהיו ביחד. אבל כשהוא מתאר את המציאות העתידית 'המושלמת' הזו - אצלו עדין הפנסים יהיו ישנים והאור יהיה עייף והאהבה תהיה משכבר. והוא עדיין יחכה לה, יקטוף לה פרחים וידבר בשיבחה (2) (1) אני עוד אצטער על זה... (2) השימוש ב'פרסום'במובנו השלישי סוגר את המעגל באופן מושלם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאורך את השיר הוא מושלם גם כן. קראת אותו בצורה נפלאה בעיני, ותיארת בצורה סיפורית את כוונתי שנוסחה בדרך שירית (הרי יש הבדל בין שתי צורות התיאור, גם אם הן משיקות). פשוט נפלא. אתה לא צריך להצטער כלל. וגם תגובתך אלי למייל האישי ריגשה אותי מאוד. בעיני, כיום, קניית ספר שירה טוב היא מעשה תרבותי מן המעלה הראשונה, משום שהשירה העברית הצעירה היא עולם שמתקשה להתקיים, לא בהכרח בגלל שלא נכתבת בו שירה טובה, אלא בעיקר משום שאין לה במות ראויות בחנויות הספרים ואצל ציבור הקוראים. בברכת עידוד, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי פעם במתנה ספר שירים של ידיד, וזה היה די מביך. אני מניח שהוא ציפה לטלפון נרגש למחרת היום, אבל לא היה לי חשק מיוחד לשקר ולהפליג בשבחיהם, כך שהחלטתי לעבור עליהם בשתיקה. בעיני השירים שלו היו ''בסדר'', כלומר לא משהו שצריך להתבייש בו במיוחד, אבל גם לא משהו שריגש אותי או שהעשיר את חיי. המחשבה העיקרית שליוותה אותי בקריאה היתה שגם אני יכול לכתוב שירים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מכירים, נכון? א. קיבלתי גם לא מעט תגובות קרירות שנעו בין 'נחמד' ל- 'אי אפשר לקרוא לזה ספר שירים' ב. אני (ולדעתי גם חברך) לא מצפה לטלפונים נלהבים. זה לא שלא חשבתי על המצב כפי שאתה מתאר אותו, אבל בבחירה בין לקנות ספר/דיסק עם פתק החלפה (1) לספר שלי בתוספת הקדשה אישית, נדמה לי שמרבית מכרי מעדיפים את האופציה השנייה (1) או כל מתנה בנאלית אחרת - אי אפשר לתת מתנות מקוריות *לכל* המכרים ובכל מקרה אני לא אוהב ליצור תקדימים שמעלים את הציפיות ממני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אין לי חברים כפתורים. אגב, למה לא תציע איזה שיר משלך למדור השירה באייל? הרבה יותר כיף לרדת על מישהו שמכירים :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום לא הצעתי כי כאמור, אני לא משורר. חוצמזה (1), עד היום פורסמו פה יצירות של אנשים רציניים בלבד. אבל אתה יודע מה, אני דווקא כן אשלח. אם השירים יפורסמו אפשר יהיה לחדד את הדיון על מה יכול להיחשב שירה, כאשר לצורך ההשוואה מוצגות גם יצירות של 'לא משורר' (1) ההלחם האהוב עלי - אולי האקדמיה תאשר אותו מתישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות מכרה?... אני לא מכירה הרבה אנשים שקונים מתנות, בנאליות או לא, לכל המכרים שלהם... :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שאפשר :-) טוב, אולי לא כל המכרים, אבל בכל זאת לא מעט (חברים, עמיתים לעבודה, מכרים שאנחנו מוזמנים אליהם מסיבות אלו או אחרות (1), אנשים שעזרו לי כשחיפשתי עבודה, מעסיקים לשעבר, לקוחות קרובים... (1) כבר כתבתי כאן בעבר על הדיבר הפולני הנפוץ של 'אסור לבוא בידיים ריקות' - תגובה 431344 והפתיל שאחריה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שכל אחד יכול לכתוב כמו עצמו או לחקות אחרים (ואז הוא גרפומן). אבל השאלה העיקרית כאן היא האם הכותב רוצה להיות משורר; האם זוהי משאת נפשו? דרכו לתפוס את העולם? ברור שכל אחד יכול היום להוציא ספר שירים; או ספר פטפוטים; או כל ספר אחר שיחפוץ בו (בית דפוס; עבודת עריכה; מחשב - כמה אלפי שקלים - ויש לך ספר) - אבל בעולם השירה, לפחות, שהוא העולם שממנו אני בא,יש כל כך הרבה מהסוג הזה, שהם מקלקלים את השורה והשירה וכך הספרים נערמים על המדפים יותר מדיי. ספר שירים אמיתי, הוא באמת משהו אחר, מרגש, מעשיר, מעורר מחשבה, ועוד כהנה וכהנה תגובות שעושות משהו לקורא. בכל מקרה - יצירה מוצלחת לא משאירה אותך אדיש לה. בברכה, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר דנים בענייני ניקוד, האם ה"הַשְּׂרוֹפָה" בחולם מכוון (ניחוח שרף?) או טעות סופר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה לך. זו טעות כמובן ומיד אפנה למנהלת האתר כדי שתתקן אותה. בספר זה מופיע כמובן כך: "השרוּפה". אילן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איפה לומדים זאת היום, אני למדתי את חוקי הניקוד בבית הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנגיעה היחידה שזכורה לי בנושא הניקוד הייתה בכיתה א' במקרה שלי היינו עוד במושב ולא ממש בבית ספר ולמדנו לנקד אבא, שמש, ילד? למדנו איך לקרוא ניקוד - אך לנקד בעצמינו רק מילים מועטות למשל.. אניה היא עם קמץ קטן. אבל, לשים קמץ או פתח, סגול או צירה(?) לא זכור לי שלימדו אותי חוקיות כזו או אחרת איך מחליטים על אופן ניקוד של שם למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא למדת לשון עברית בבית הספר התיכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בכתה א' אכן הראו לנו ניקוד, אבל ללמד את כללי הניקוד - זה היה לקראת הבגרות. איך מחליטים על אופן ניקוד של שם למשל? לרוב זה קל: יש שני סוגי הברות: פתוחה וסגורה. יש גם שתי אפשרויות: מוטעמת או לא מוטעמת. הברה פתוחה בלתי מוטעמת: תנועה גדולה הברה סגורה מוטעמת: תנועה גדולה הברה פתוחה מוטעמת: תנועה קטנה הברה סגורה בלתי מוטעמת: תנועה קטנה עכשיו צריך לדעת איזה תנועות הן גדולות (קמץ, צירה, חולם מלא, חיריק מלא, שורוק) ואיזה קטנות: פתח, סגול, חולם חסר, חיריק חסר, קובוץ), להכיר את כללי הדגשים ותשלומיהם, לזהות חטפים ושוואים, לדעת ששם עצם בנקבה הנגמר באות ה"א מסתיים בהברה *סגורה*, ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבימי התיכון שלי הכללים להברה מוטעמת היו קצת יותר מורכבים (כך, למשל, בניין נפעל בעבר ובהווה היה מנוקד באופן שונה למרות שההטעמה זהה, והיו עוד המון דוגמאות), מה שהפך את לימוד הניקוד למשימה די מעייפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק, אבל התשובה שלי היתה לשאלה איך מנקדים שמות. ניקוד שמות הוא כידוע שונה ופשוט יחסית לניקוד פעלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך. בין השמות קיימים הסגוליים וחריגי חוק החיטוף, שתי הצרות הגדולות של עולם הניקוד. שלא להזכיר את השמות בעלי הדגש התנייני ודגש לתפארת הקריאה, תשלומי הדגש ל-ה' הידיעה לפני מילה הפותחת בגרונית, ועוד ממתקים שבלעדיהם הייתה מלאכת הניקוד משמימה כמו אצל פעלים, שניקודם נוטה לפני תבנית קבועה עם נטיות לגיוון פה ושם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך.. כְּאַסְקוֹפַּה הָנִרְמֶסֶת. קודם כל - מאד הפתיע אותי שפתח הוא תנועה גדולה וקמץ קטנה תודה על הרחבת הדעת שנית - אם יש לך אפשרות לראות את הניקוד שהוספתי האם זה הרעיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפתעה במקומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |