תגובה על שיר עשרים ושש 463044
כהקדמה
בפעם הראשונה שהלחנתי יצירה (קצרה)
השמעתי אותה לקבוצה קטנה וקיבלתי משוב
לא בטוחה שיש טעם אמיתי למשוב כזה, מפאת ריבוי הכיוונים השונים מהם אנשים הסתכלו/קראו/הקשיבו לצלילים
ואתה יודע לבקר את יצירותיך שלך

אז השיר היפה בעיני הוא השיר העשרים וששה
עדר האבנים כעדר כבשים הרועות, אך הן רואות וזה - יפה

אם יותר לי להוסיף (וזה מצחיק, כי בביקורות על יצירתי שלי
נאמר לי כי היא נפלאה עד לשורתה האחרונה) מבחינתי השיר שלם יותר עד למילה 'אני'
תגובה על שיר עשרים ושש 463046
יכול להיות שאת צודקת, אבל אני פשוט חושב שצריך לדון גם בשירים ולא רק בשירה ובמשוררוּת. המשוב המגוון דווקא עוזר למשורר להבין איך שיריו מתקבלים בידי הקוראים. אחרת - איך יידע? אני אמנם יודע לבקר את יצירותיי אבל לא תמיד עושה בביקורתי עבודה שלימה (אם תעייני בספר תראי שם התייחסות לזה בשיר הלפני-אחרון... משורר לפעמים מתאהב בשיריו...).

והנה למשל הערתך בנושא התפוז העשרים ושישה מדויקת. גם אני חושב שהשיר שלם יותר עד המילה "אני", ומשם הופך הצהרתי יותר. ובכל זאת, השארתי את המשפט האחרון כי היה לי חשוב להבחין בין הסיטואציה המופלאה שנגלתה לנגד עיני לבין דמותי, כמחבר השיר, משורר הניצב באפסותו מול הטבע האדיר.

תודה על תגובתך המעמיקה. אילן.
תגובה על שיר עשרים ושש 463055
ותודה לך, כי עתה אני רואה גם את היופי שבשורת השיר האחרונה
תגובה על שיר עשרים ושש 463092
שמחתי לקרוא את תגובתך. אגב, לא מדובר בשיר עשרים ושש אלא בתפוז עשרים ושישה. שימי לב להבדל.

אילן.
תגובה על תפוז עשרים ושש 463096
יש הבדל, ובתור כותב התפוז זו כמובן זכותך
תגובה על שיר עשרים ושש 463097
למה תפוז?
תגובה על שיר עשרים ושש 463100
שלום טלי. ראשית, אם את יכולה דאגי בבקשה לתיקון הטעות בתפוז עשרים וארבעה. במקום "השרוֹפה" צריך להיות כמובן "השרוּפה".

ועכשיו לשאלתך: "תפוזים" מסמלים עבורי את האהבה, על כל סוגיה. זו גם התפיסה התרבותית שלהם במקומות רבים (בסין למשל נהוג לתת לכלה סלסלת תפוזים עם חתונתה, אפרופו המגיב הגלילי מסין...). כל שיר בשירי הספר "תפוזים" משול לתפוז הנקטף מן העץ, וזה גם עיקרון העריכה שלו. למעט שיר המבוא, לכל שיר ניתנה כותרת תפוז. השיר הראשון מכונה תפוז ראשון; השיר השני - תפוז שני, וכך הלאה עד התפוז האחרון. בספר יש למעלה ממאה ועשרה שירים-תפוזים כאלה.

זו, בערך, התשובה הארס-פואטית. אבל יש גם תשובה עמוקה יותר, שקשורה בקורות החיים שלי.

בברכה, אילן.
תגובה על תפוז עשרים ושש 463111
מעניין , האם תוכל לשתף גם בתשובה זו?
תגובה על תפוז עשרים ושש 463116
בהחלט כן, למרות שמדובר בעניין אינטימי לגמרי שלי. בכ"ז כתבתי על כך בשאלון הספרותי ב"הארץ ספרים": שם הספר "תפוזים" נקבע על ידי בשל מחוות האהבה האדירה שהיה אבי זכרונו לברכה עושה עבורי מדי בוקר, כאשר היה מכין לי מיץ תפוזים בכוס גדולה, בכל מצב, בין אם היה בקו הבריאות ובין אם היה בחולי.

הוא, שהיה אינטלקטואל של הנפש, נפטר כשלושה חודשים לפני צאתו של הספר לאור, וכל כך הצטערתי שלא זכה לאחוז בו ולהנות מפירותיו. לשמחתי, הספקתי לספר לו על שם הספר ותכנית העריכה שלו, דבר שהסב לו נחת רבה.

בברכה, אילן.
תגובה על תפוז עשרים ושש 463122
התגובה הזו והסיפור המובא בה - גם בהם יש סוג של פיוט, מעט ויומיומי המחזיק את המרובה והשגיב, ועל כך תודה (וניחומים, אם זה עדיין רלוונטי).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים