בתשובה להאייל האלמוני, 06/12/07 14:13
מחשבה 465415
יש גם גורמים אפשריים שהם לא אפליה בתקציבים וגם לא גנטיקה גזעית או תרבות אתנית - טוב, אולי כן אפשר לשים את זה תחת הכותרת "תרבות אתנית", אבל לפרוט זאת לפרוטות ארציות יותר. כוונתי להשלכות של ענייני לשון.

לפי מה ששמעתי (באופן לא מוסמך; אשמח ללמוד עוד על כך), ספרות הילדים בערבית מפגרת בפער עצום אחרי המקובל בישראל ובמערב. גם אם יש רצון טוב ואפילו מודעות, יש קושי אובייקטיבי גדול בכך שהערבית הספרותית אינה שפה שילדים יכולים להבין, ואין שיטה לכתיבת ערבית מדוברת. בחנות האוניברסיטה נתקלתי בכמה קלאסיקות של ספרות הגיל הרך העברית מתורגמת לערבית (באיזה משלב? באיזו שיטה נכתבים?), אבל המבחר מועט עד כאב. לפי מה שהבנתי, הורים ערבים שקוראים לילדיהם סיפורים נאלצים לתרגם תוך כדי קריאה. במידה מסוימת זה כך גם בין הורים לילדים בעברית - לפחות חלק מההורים, חלק מהזמן, עושים התאמות בין הטקסט הכתוב למה שהילד יכול להבין - אבל הילדים יכולים להיחשף *בהדרגה* לקשר שבין המילה הכתובה למדוברת. בערבית, הפער הוא כזה שלימוד קרוא וכתוב הוא כמעט לימוד של שפה זרה. כל זה אמור להיות משותף גם למדינות ערב. בישראל נוסף הקושי שהערבית (המדוברת והספרותית) היא שפת מיעוט, והרבה מהתקשורת שהילדים נחשפים לה היא בעברית, או מעורבת. מה זה עושה להבנת הנקרא בגיל 10?

במתמטיקה לפחות ההשפעה הזו צריכה להיות מרוככת, למרות שגם כאן, פער השפה בוודאי גורם לכך שהסתמכות על חומרי לימוד טקסטואליים מחייבת יותר תיווך של המורה בשנים הראשונות. גם הסימנים השונים לספרות (הילדים מן הסתם נחשפים לשתי המערכות, אם לא בבית הספר אז בסביבה הטבעית) בוודאי מקשים בשלב הראשון של לימוד המספרים.
מחשבה 465417
אני מחפשת ספרי ילדים בערבית מאוד קלה (אם כי עכשיו, לפי דבריך, אני מבינה שאין דבר כזה, בדפוס), עבור ילדה ממשפחת פליטים נוצרים מסודאן (לא מדארפור, מאיזור קרוב), מקבוצה מצומצמת של משפחות שנקלטו בארץ באופן זמני בתיווך האו"ם. המשפחה (האם, הצעירה מאוד, והילדים) דוברת שפת המקום (צר לי שאינני זוכרת כרגע, נדמה לי שמשהו שנשמע כמו "איבאאן") וערבית, והאב דובר וגם קורא ערבית וקצת אנגלית. הילדה בת שש וחצי ועקב תלאות המשפחה בדרכים, לא למדה באופן מסודר בגן או בבית ספר ונקלטה עכשיו לראשונה בחייה בגן ישראלי שממוצע הגיל בו הוא בסביבות ארבע. סליחה על השאלה ועל הבורות האיילית :), אבל על איזה אוניברסיטה אתה מדבר? אוניברסיטת חיפה?

אגב, משהו צדדי אבל מציק, מבחינתי, מאז שהתוודעתי אל הנושא - אי אפשר, או קשה מאוד, למצוא ספרים - גם בעברית - שהאיורים בהם הם של בני הגזעים הנגרואידיים. ברוב הספרים הדמויות הן לבנות, ובכמה מקרים הן של בני המזרח (עלי בבא, אלאדין).
מחשבה 465419
אפשר למצוא ספרי ילדים בערבית קלה, פשוט בקצת יותר מאמץ מאשר את מקביליהם בעברית. שווה לפנות לגנים בכפרים בדואים או בערים ערביות.
מחשבה 465420
אה, גנים? הכוונה היא לפנות ל*גני ילדים* ביישובים ערביים? האמת היא שעל זה עוד לא חשבתי, הכיוון שלי היה בעיקר חנויות ומוסדות אקדמיים. תודה על הרעיון (קצת מסקרן אותי אם יש לרעיון הזה קשר עם פעילויות שעשית בתקופת הש"ש, דיון 983).
מחשבה 465421
כן, גני ילדים ביישובים ערביים. אפשר גם לפנות למחלקות הרלוונטיות במשרד החינוך (בטח במחוז דרום וצפון ידעו מי יוכל לעזור לך) או לחנויות ספרים ביפו/ירושלים/נצרת/[הכניסי כאן את שם העיר הערבית הקרובה למקום מגורייך]. מן הסתם בסטימצקי או צומת ספרים יהיה יותר קשה למצוא את "ראס אל אחמר" בגירסה מאויירת ומחורזת (:

(שום קשר)
אכן, חיפה 465439
מחשבה 465467
אם תצרי איתי קשר במייל אני אנסה לאתר לך חנויות שמוכרות ספרי ילדים בערבית. אני יודעת שיש. לא הרבה, אבל יש.
יוּמָה לא גרה כאן יותר 560613
יוּמָה - זה שמה, ומשפחתה שהתרחבה בינתיים, עלו (או, נכון יותר - הועלו) על מטוס לפני קצת יותר משבועיים ונסעו לסודאן. לחלק ה"טוב" של סודאן, אם כי ככל שאני קוראת ומן המעט שניתן לקלוט מהטלויזיה, אני מפקפקת בתיאוריה הזאת, שיש שם בכלל חלק (דרומי) "טוב". יש, אולי, חלק פחות רע, וגם זה זמני.

היא סיימה את הגן, ואז...

היו לה, או, בלשון המורות (הן נולדות כאלה, או שזה נרכש?) - היו איתה - כל מיני בעיות. בעיות לימודיות ובעיות בעצם תפיסת הקונספט של בית הספר, של ההיררכיה שבה נשים מבוגרות אומרות לה מה לעשות ועליה לסור למרותן (על הוריה היא לא "שמה" מעולם, והם, שבניגוד לדימוי הרווח, דווקא עבדו קשה כל היום - נדמה שאפילו לא הרגישו. לפעמים, אם זה לא היה קצת מדאיג - זה היה כמעט מצחיק). אנשים לא מעטים, בין מקצועיים ובין כאלה שהצטיידו בעיקר ברצון טוב, השתדלו לעזור. עכשיו כבר בטח לא תהיה בעיה - ספק בעיני אם במקום שאליו הם נסעו (או "חזרו", אם נרצה), לקויות למידה וקשיי סוציאליזציה מן הסוג המעסיק עמוקות את המערב, לבעיות ייחשבו שם - אם בכלל יהיה בית ספר.

קשה לדעת, בסופו של דבר, אם הבעיות היו קשורות בכך שעברה את שנותיה הראשונות עלי אדמות בדרך חתחתים, או פשוט משום שיומה היא יומה, free spirit, אקזמפלר יחיד במינו - ורק מי שהכיר יכול להבין.

חלומם הגדול והמוזר, בעצם - חלומו של האב (קשה לדעת מה חשבה האם) - היה לחזור אל המולדת, חלום שקיבל ממדים מיתולוגיים-משהו, עד אשר הגיע להגשמה מן הסוג שעליו, כנראה, דווקא לא כל כך חולמים. מה לעשות.

אז עכשיו הם שם ואני מקווה שיהיה להם טוב. כלומר - אני מקווה, ככל שיכול אדם לקוות למשהו שאינו מאמין בו.

ביי, יומה, יצור מוזר שכמוך. לפחות כאן, באייל - הנה הוזכרת.

לל.ב.פ, תגובה 465467 - תודה על הצעת הסיוע. מסיבות שונות, לא פניתי אלייך, אבל גם לא שכחתי.
.il sera toujours trop tard. Heureusement 560628
תגובה יפה ומטרידה.
.il sera toujours trop tard. Heureusement 635734
מה המשמעות של הכותרת?
.il sera toujours trop tard. Heureusement 635812
מצרפתית: "זה תמיד יהיה מאוחר מדי. למזלנו." במילים אלה חותם אלבר קאמי את ספרו הנפילה.
.il sera toujours trop tard. Heureusement 635834
תודה.
יוּמָה לא גרה כאן יותר 560752
אכן סיפור עצוב.

אני לא בטוחה שאפשר בכלל לסווג כ"בעיות" קשיי הסתגלות למערכת הבית ספרית המערבית, מצד ילדה שגדלה פרא עד עתה. יש לה מן הסתם כישורים מעולים ורבים, הם רק לא דומים לישיבה מול לוח וגיר והקשבה פעילה במשך 45 דקות.
מחשבה 465477
אתה טוען שתקן בשפה שקופא על שמריו ומקפיד על ריחוק אליטיסטי מהנורמה עלול להזיק? מעניין.

וברצינות, אני חושב שהנתונים של התלמידות מירדן (שהשיגו תוצאות טובות יותר מהתלמידים בישראל) מערער את ההסבר הזה, כמו גם את ההסבר הכלכלי ההסבר התרבותי וההסבר הגנטי.
מחשבה 465484
*תלמידות* מירדן?
מחשבה 465486
הפסקה השניה ב תגובה 465315 הפער בין המינים בירדן וקטאר הוא של 30% לטובת הבנות (והוא הכי גדול בכל המדינות שנבדקו).
מחשבה 465487
אם כך מה אפשר ללמוד מההבדלים בין ה*תלמידות* מירדן לבין ה*תלמידים* מישראל?
מחשבה 465490
שהם מקבילים להבדלים שבין נקבת ההומיניד ''אדם'' לבין זכר ההומיניד ''גורילה''.
מחשבה 465495
אני לומד שההסברים הפשוטים שניתנו כאן (כסף, תרבות, גנטיקה...) לא מסבירים את התוצאות.
מחשבה 465607
על החלק הלא-רציני: זו חרב פיפיות. תקן שקופא וגו' עלול להזיק, אבל היעדר תקן *יציב* והיענות לכל שינוי בלשון הדיבור יכול להביא לאותה תוצאה בדיוק (ילדים יוכלו לקרוא ספרים, אבל רק ספרים שנכתבו בשנתיים האחרונות - שאר הספרים כתובים בשפה מיושנת).
מחשבה 465609
"-צרורה היתה כהלכה בבואה לידיך! - צועק הוא בחמתו, - למה תפנה לבך מעבודתך? אוי לידים שככה להן. תנו לו עמוד מעמודי הטלגרף והיה לצנפה בכפו."
מחשבה 465693
ש"י עגנון?
מחשבה 465717
"שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" בתרגומו של אפשטיין (1924).
מחשבה 467336
"תנו לו עמוד מעמודי הטלגרף והיה לצנפה בכפו" מה זה אומר?
מחשבה 467682
ברצינות?
מחשבה 467708
גם אני, לבושתי, איני יודע מהי צנפה.
מחשבה 467714
בשפה פשוטה עד בוטות משמעות המשפט היא : " תן לו עמוד חשמל והוא יצליח לעשות ממנו פלונטר".
הדיון במקורו נערך בין שני אנשים, ששניהם טרחו לכרוך חבל ארוך בצורה מסודרת. החבל הזדוני הפך כמובן לקשר אחד גדול ברגע שהפנו אליו את הגב, וזו ההאשמה שהם הפנו אחד לשני.
מחשבה 467715
תודה על ההסבר המפורט. אני שאלתי דבר אחר: מהי צנפה?
מחשבה 467716
צנפה - גזור לפי מיטב ידיעתי מאותו המקור כמו הפועל "להצטנף" כלומר להתכרבל לכדור קטן. נראה ששניהם גזורים מ"צנפה" כמושג בזאולוגיה - על פי ויקיפדיה "צנפה היא מזון שלא עוּכַּל בשלמותו על ידי עוף והוצא בהקאה. לרוב מדובר בעוף דורס לילי. גודל צנפה כ-‏5 ס"מ ובמרכזה נמצאים גולגלות מכרסמים ועצמות קטנות; היא עטופה בנוצות."
מחשבה 467717
תודה. המשפט זכה כעת במגניבות עילאית. אני אשתמש בו מתישהו.
מחשבה 467718
היי, זה מזכיר את ההיא מטווין פיקס שידעה לעשות בלשונה קשר בגבעול של דובדבן.
מחשבה 467709
זה אומר ''עמוד טלגרף קטן עליו''.
מחשבה 467712
ומה פירוש "צנפה"?
מחשבה 465904
(מסכנים הילדים דוברי האנגלית שלא יכולים להנות משירים וסיפורים שנכתבו לפני יותר 100 שנה...)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים