 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני מסכים איתך כי מצבה של מערכת החינוך גרוע כל כך. נכון, זה מאוד מקובל להאשים את בית הספר בכל דבר שהוא. נכון שהתלמידים של היום בורים למדי בכל מה שלא נמצא מתחת לאף שלהם. אבל האשמה היא לא רק במערכת החינוך. ישנם גורמים נוספים. קודם כל התלמידים. קח בחשבון שתלמיד הוא קודם כל ילד וככזה יש לו סף סקרנות או סבלנות או מוטיווציה מוגבלים. נכון שמעטים המורים שיוצרים אתגרים אינלקטואליים בכיתה, אבל כמה תלמידים כבר מבקשים אותם? ואם היית מעלה פי מאה את רמת הלימודים, מאין לך שהכל היה נקלט ומתקבל בשמחה? לא מקובלת עלי הגישה שכל ילד הוא גאון בפוטנציה וכל שצריך הוא לגרות כראוי את מוחו והוא כבר יגיע לשחקים. לפני 30 שנה התכנים בבית הספר היו שונים וברמה גבוהה הרבה יותר: למדו את "מלחמה ושלום" את "מלך בשר ודם", את האודיסיאה, את אחד העם. למדו דקדוק ברמה של אוניברסיטה (אני מדבר מניסיון בעניין זה. בדקתי את הספרים שלהם ואת הבחינות). אז נכון שהתכנים היו ברמה גבוהה יותר, אבל מה היו אחוזי ההצלחה? אתה חושב שהממוצעים הארציים הנמוכים של היום הם דבר חדש? כמה ממה שנלמד נקלט ונזכר? בורותם של התלמידים היום נובעת לא רק מרמת מערכת החינוך אלא כי יש להם בראש גם דברים אחרים שלא היו "בימים הטובים והנאורים": מחשב, אינטרנט, דברים שפעם לא היו. אז אולי תלמיד של היום נופל מתלמיד של פעם בידיעותיו במיתולוגיה יוונית אבל הוא עולה עליו בידיעותיו בטכנולוגיה. עניין אחר הוא פשוט החינוך בבית. חינוך זה משקלו רב יותר מזה של בית הספר ואם ההורים לא מחנכים את בנם לכל אותן מעלות שעליהן דיברת, כיצד יעשה זאת המורה? בדבריך אתה מדבר בלי סוף על כמה ניתן עוד ללמוד. חשוב: אם במערכת השעות של היום התלמידים בקושי שולטים בחומר הנלמד, כיצד ילמדו חומר נוסף? קל לכתוב תוכנית לימודים עמוסה לעייפה, אבל כמה מזה יכנס לראש? לכמה יש זמן? אתה קורא ללמד את התלמידים לחשוב ולא לשנן. אבל אם לשנן הם בקושי מצליחים, כיצד תדרוש מהם ללמוד לחשוב? חשיבה דורשת קודם כל בסיס של ידע ובתוכו גם שינון. לא מקובלת עליי ההאדרה הזו של תקופת הלימודים בתיכון. הדברים שאתה מציע לעשות בתיכון מקומם לדעתי באוניברסיטה. תפקידו של בית ספר תיכון הוא להקנות בסיס ידע מוצק, טכניקות למידה בסיסיות, גישה לחומר נלמד, מגע ראשוני עם עולם הידע כמו גם דרך ארץ ומשמעת. לחשוב ולבקר לומדים באוניברסיטה. למען האמת, אני גם לא חושב שזה דבר נלמד בכלל. עם זאת, כן מקובלת עלי ההצעה להקים תיכונים טובים יותר. אין סיבה שלא. פשוט יש לעשות זאת כחלק ממערכת תחרותית. אין סיבה שמי שיכול להרשות לעצמו יצטרך להסתפק בפחות. אז נכון שיונצחו הפערים החברתיים, אבל זה עדיף על מצב שהם מצטמצמים לא כי הנמוך עולה אלא כי הגבוה יורד. נכון שמצב בתי הספר בארץ אינו מזהיר, אבל הוא גם לא כל כך גרוע. יצאו ממנה לא מעט מצליחנים ואני מניח שגם אתה אחד מבוגריה. נו, היה כל כך נורא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. ילד מגיע עם סקרנות רבה במיוחד, אשר ניתנת לטיפוח אם תענה בתכנית לימודים מרותקת כזו המוצעת במאמר. כיום סקרנות זו אך מדוכאת בביצפר. נכון - ילדים נוטים להיות ממושמעים פחות ממבוגרים, וסף הריכוז שלהם נמוך יותר - ולכן נדרשים מורים ולא מרצים. ב. לא מקובלת עלי הגישה שילדים הם פחות אינטליגנטיים ממבוגרים. הם יודעים פחות, אבל בגיל הנעורים הם פיקחים לפחות באותה מידה כמו בבגרותם. לימודים ברמה נחותה יותר אינם ערובה להצלחה, וודאי שלא לעניין גובר מצד הנוער. ג. פעם ילדים היו יורדים לשחק כדורגל אחרי השיעורים, היום הם נרקבים מול המחשב ומשחקים עד שהמיגרנה מניסה אותם למיטה. המחשב והאינטרנט רק תורמים לידיעותיהם, שהרי כמאמר הפרסומת ''באינטרנט הכל באנגלית, מבזבזים המון זמן וגם בסוף לא מוצאים כלום'' (תיצלנה אזניי למשמע הטקסט האידיוטי הזה בכל פעם). ד. לא הבנתי איך ההורים קשורים למאמר, אך דומני שההורים רק יתמכו בחינוך ראוי לשמו. ה. מערכת החינוך העממית כולה, והלימודים התיכוניים במתכונתם הנוכחית בפרט, הם בזבוז זמן ארוך ומייגע. די בבדיקות הנוכחות והסידורים הבירוקרטיים לבטל קרוב לשליש מזמנו של התלמיד. קצב הלימודים איטי באופן מחריד ורמת הלימודים ירודה. עובדה - מורה יוצא-צבא לאזרחות היה מלמד אותנו את כל החומר למבחן שבוע לפני, ומקדיש את שאר הזמן לסיפורים מימיו בביירות. תלמידים בסוף יא' הניגשים לפסיכומטרי נחשפים לראשונה ללימודים אינטנסיביים ברמה אקדמית ומעלה, ומגיעים להישגים מרשימים. למדתי תנ''ך והיסטוריה ברמה גבוהה בהרבה מהנדרש לבגרות, ואיש לא נשר מהכיתה. הגעתי לטכניון מכיתת מחוננים עם בגרות מעולה, אך רמת המתימטיקה והפיסיקה שלי היתה רחוקה מלהשביע רצון. היום מאפשרים ליותר ויותר תיכוניסטים ללמוד באוני' הפתוחה במקביל, והישגיהם לא נופלים מאלה של מקביליהם הבוגרים. בקיצור, עם מורים מתאימים ומערך שיעורים עדכני, אפשר להעלות את רמת הלימודים תוך שיפור מתמיד ברמת העניין וההישגים של התלמידים. את מערכת החינוך צריך כנראה לבנות מחדש מן היסוד (בדומה למצב במשרד הרישוי, אך שם הבעיה פחות גורלית), והצעות המאמר הן צעד חיובי אחד בכיוון. בהזדמנות אשמח לשמוע עוד קצת על מרבית אישי הרוח הנזכרים במאמר. אחרי הכל, גם אני פליט של מערכת החינוך הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנזכרים במאמר כפי שביקשת. טניסון- משורר אמריקני מילטון- משורר אנגלי, טוויין - סופר אמריקני לונגפלו - משורר אמריקני שייקספיר 0-משורר ומחזאי אנגלי דאנטה - משורר איטלקי צ'וסר - משורר אנגלי ומופאסן - סופר צרפתי כתבי פוליביוס ומומזן, טוכמן ולרואה-לאדורי, טוינבי ופיטר ברק - חוץ מטוכמן שהיא הסטוריונית אמריקאית בת זמננו אני לא מכיר איש מהם אבל כנראה כולם הסטוריונים או פילוסופיים בתחום המדינה. כתבי לוק ורוסו, הובס ומקיאוולי, אריסטו ותומאס מור. סוקרטס ודמוקריטוס, הגל ולייבניץ, סארטר וויטגנשטיין, שפינוזה והרמב"ם - פילוסופים. רק חלק אני מכיר ממש: ויטגנשטיין פילוסוף של הלשון ומשם הגיע להכללות גדולות יותר. סארטר - פיל' צרפתי, מהוגי תורת האקסיסטנציאליזם. אריסטו - פילוסוף יווני. רש"י וגם את אוריאל אקוסטה, גם את עובדיה מברטינורה וגם את סולומון שכטר - רש"י היה פרשן מקרא, כנראה שהשאר גם כאלה פשוט יותר מודרניים אלחריזי ואבן עזרא, פרוג ופיכמן - משוררים יהודיים לאורך הדורות , ס. יזהר ומשה שמיר, אמנון שמוש ואנטון שמאס, אלי עמיר ומאיר שלו - סופרים יהודיים בני ימינו למעט שמאס הערבי. אני מקווה שלא טעיתי יותר מדי פה, התחום שלי הוא בעיקר ספרות ולכן אני די מגמגם בשאר התחומים. את הרוב הכמעט המוחלט שצויין פה לא קראתי מימי, אלא פשוט נתקלתי בשמותיהם במהלך לימודי באוניברסיטה. בתור תיכוניסט שהעביר את רוב ימיו בקריאה לא שמעתי על איש מהנזכרים פה ולכן אני די מפקפק ביכולת של תלמידים ללמוד אותם בכלל. כנראה שלכותב המאמר יש ידע אדיר שצבר עם השנים, אבל אני בספר אם הוא רכש אף חלק ממנו בבית הספר. אם אתה לא מכיר את השמות האלו אין זה משום שאתה "פליט מערכת החינוך הישראלית" אלא פשוט שהם לא נכללו בתוכנית לימודים שהכילה תכנים אחרים. אי אפשר ללמוד את כל העולם והגבול חייב לעבור איפהשהו. גם הכותב לא למד אותם בתיכון ודרך אגב חלקם כן נלמדים בתיכון, אם המורה בוחר ללמדם. נסה אולי להיזכר במה שכן למדת. האם אתה זוכר הכל? האם זה משנה בכלל? אי אפשר ללמוד הכל ולא נראה לי שעוד משורר או עוד הסטוריון היה הופך אותך לאדם חכם יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לו יהי חינוך אליטיסטי. למה הילד העברי צריך ללמוד מגיל רך את טניסון? למה הוא חשוב? לקבל מושג מה על דאנטה ועל צ'וסר, ניחא, אבל טניסון? למה מה? האנגלים יעלו על דעתם ללמד בבתי הספר המובחרים שלהם את יהודה הלוי או את ביאליק? אני נטפל לטניסון רק כדוגמה. גם לונגפלו לא צריך לעניין במיוחד את הנוער העברי, יש לו עוד המון שירה להכיר לפני כן (ולו גם שירה שאינה כולה עברית). ואם נעבור להיסטוריה, מה פתאום מומזן? אמנם הוא הסטוריון חשוב למתמחים בהיסטוריוגרפיה, אבל אפילו באוניברסיטה, רק מי שמתעמק בתחום זה סביר שיערוך הכרות עם כתביו. ולא חסרות דוגמאות נוספות כאלה במאמר. אני בעד הכרות עם כתבים קלאסיים ומצדד בתזה שהעלה בלום בספרו החשוב "דלדולה של הרוח באמריקה" (הוא טוען שצרות האופקים של האמריקנים נובעת מניתוק מגע עם כתבים קלאסיים), אך מכאן ועד טניסון לנוער העברי עדיין רחוקה הדרך. דובי הדגיש, ולדעתי בצדק, שראשית חוכמה יש ללמד קריאה ביקורתית. אם לצורך התרגיל משתמשים בטקסט של אדמונד ברק, אין לי בעייה עקרונית עם זה (אם כי זה תרגיל קשה מדי למי שאינו מכיר היטב את תקופתו). אם במסגרת לימודי ההיסטוריה או המחשבה המדינית מביאים קטעים נבחרים מספרו של ברק "הרהורים על המהפכה בצרפת" (1790) כדי ללמוד על השקפתה של השמרנות האירופית על המהפיכה, עשוי הדבר להעשיר את התלמידים האליטיסטים בשיעורי ההיסטוריה... אבל בשלב זה אני מתחיל לשאול את עצמי אם תלמידיו של קציר לומדים בתיכון או נמצאים בשלבים האחרונים במסלול הישיר לדוקטורט. ויש לזכור שעליהם עוד להתמודד עם מקצועות בתחומים אחרים, כמו ביולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה וכו'. ולא סתם פיזיקה אלא תוך התעמקות ב"פרינקיפיה מתמטיקה" של ניוטון, ספר שלהערכתי רק בודדים מכל חכמי האתר שלומדים בטכניון עיינו בו (וזה לא נראה כמו סירס-זימנסקי). ובקצרה, דומני, שאפילו אנשי האשכולות של תקופת הרנסאנס, היו מרימים ידיים נוכח המטלה שמר קציר רוצה להעמיס על כתפי הנוער העברי האליטיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כי כותב המאמר רוצה לדחוף לתיכון את כל גילמן. יש דברים שהם מעבר לרמה של תלמידי תיכון ואין צורך ללמוד דווקא אותםץ טניסון סכלל לא תורגם למיטב ידיעתי וגם אם כן, דווקא אותו חובה ללמוד. דנטה - למדתי את "התופת" ותאמינו לי שהתרגום העתיק שלה מאוד בלתי קריא. אז דווקא את זה ללמוד? כבר חסרה ספרות קלה יותר. קחו בחשבון שתלמידים הם רק בני אדם, יש גבול ליכולת התפיסה שלהם. אני בספק אם לומדים את צ'וסר באנגליה, אז שפה ילמדו אותו? ישנם תלמידי תיכון שבקושי מבינים עמיחי אז תדחוף להם צ'וסר? חוץ מזה, ישנם מקבילות לחלק ממה שהמאמר ציין. את מופאסן דווקא לומדים. אז עכשיו נבכה על דיקנס. אז גם ילמדו את דיקנס ונבכה על פילדינג. וילמדו אותו ואז נבכה על משהו אחר. יש גבול לכמה שאפשר ללמד ולכמה שאפשר לתפוס. תוכנית הלימודים עשירה וגדושה גם כך. הבעיה היא לא בתכנים אלא בקליטה ובהוראה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אור, בבתי ספר תיכוניים שבארצות אנגלוסקסיות לומדים שייקספיר ,בייוולף, צ'וסר ואפילו ר''ל דנטה (אבל הבנתי שדווקא אותו אוהבים או אולי זה בגלל המורה). לראיה כל התלמידים שיוצאים בעיניים מזוגגות משעורי הספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מילטון אני מכיר רק בשם, את טניסון, לונגפלו וצ'וסר - אפילו לא זה. האם אתה קראת משהו שלהם? פוליביוס - כמדומני היסטוריון רומאי חשוב. טוינבי - היסטוריון צבאי בריטי כמדומני (ולמה לא נזכר לידלהארט?). את טוכמן לא ראוי, לדעתי, ללמד, למרות שדווקא אותה כן ממליצים לתיכוניסטים לקרוא. 'מצעד האיוולת' הוא מופת של שימוש סלקטיבי בטענת הטעות - כל מי שלא פועל לפי שיפוטה של טוכמן את הנסיבות - טעה. יוסי גורביץ הקדיש פעם מאמר (1) לאוריאל א קוסטה, רק משם הוא מוכר לי. קראת משהו של אלחריזי, פרוג או פיכמן? ומה לגבי אמנון שמוש או משה שמיר? אני, יש להבהיר, לא. כתומך בלימוד חדו"א בגיל מוקדם ככל האפשר, לא מובן לי מדוע שורבב שמו של גאוס, גדול המתימטיקאים, לרשימה. האם בשל הגאוסיאן המככב בסטטיסטיקה? האם בשל הסיפור הידוע על גאוס הצעיר הסוכם את המספרים מאחד עד מאה? ובכל אופן, הייתי שמח אם היית מתייחס עד עכשיו לארבע הטענות המנומקות שמניתי לפני אותה הערת-אגב מסכמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע חדו"א בפרט, אגב? אני בעד לימוד של מתמטיקה בכלל כמה שיותר מוקדם. ומתמטיקה באמת, לא "איך לעשות תרגילים כמו מכונות במשך שעות מ." עד שהתחלתי לקרוא בעצמי קצת על תורת הקבוצות, ובאופן גורף יותר, עד שנתי הראשונה בטכניון, לא ידעתי כמה יפה המתמטיקה, במיוחד אלגברה. הלימודים בתיכון לא מקנים לך שום חוש למהות המתמטיקה, שום רצון להבין, שום מוטיבציה, נאדה, ניכט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדו"א - כי יש לה מובן עמוק שהמוח מיובש מכדי לתפוס בנקל בכיתה יא', והמורים לא ממש מצליחים להעביר בתיכון. זה לא רק יופי, זו הבנה בסיסית של תהליכים שרצוי להקנות לכולם, גם אם ללא הטכניקה לחשב נפח של גופי סיבוב או זוועות אחרות. (1) תגובה 17254 (איזה כיף זה כשיש אתר אישי לרכז בו לינקים, ואז לשלוף אותם לעת מצוא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כל כך, אבל כל כך, אבל כל כך, צודק. האדרת המתמטיקה התיכונית בארץ הזאת הורסת לכמה תלמידים את החוויה הלימודית הכללית. אני לא אוהבת מתמטיקה בכלל, אבל אני לא מזלזלת באנשים שכן אוהבים, ויודעת שמתמטיקה כן יכולה להיות סוג של אומנות ברגע שמתעניינים בה יותר מ3/4/5 יחידות מתמטיקה. אבל כל אחד והבחירה שלו, ואני מעדיפה להשקיע את שנות ההתפתחות הגדולות ביותר שלי בהתפתחות מסוג הומאני יותר. אין 3 יחידות מינימום באומנות או מוזיקה לאוהדי המקצועות הריאליים, אבל יחידות החובה האלה במתמטיקה מעכבות את אלה שלא חולמים טריגו בלילות. יש לי כל כך הרבה דברים יותר טובים לעשות עם הזמן שלי במקום קיום טקסים מתמטיים חסרי חשיבות למען קבלת תעודת הבגרות, אלוהים, אפילו לגרד בתחת זו פעולה יותר מספקת. ובקשר לכל הרצאות "אבל זה יפתח את החשיבה הריאלית שלך!" זה אולי נכון במידה מסוימת, אבל לא במידה מספיקה, לפחות לא לשנים האלה. צריך ללמד מתמטיקה עד התיכון. אבל בתיכון, צריך לתת לתלמידים להחליט. בעיקר לתלמידים שיודעים במאה האחוזים שמה שהם רוצים מעתידם לא קשור בשום פנים ואופן למתמטיקה. יש סיכוי שהם טועים, נכון, ואז הם יצטרכו להשלים. אבל יש סיכוי שהם לא טועים, ועודף המתמטיקה יכול לפגוע בזה מצורה מסוימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה איתך בהחלט. צריך לחייב בקורס לוגיקה בסיסי בן שנה, ולעזוב את המתמטיקה למי שלא מעוניין בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך לחייב בקורס לוגיקה בסיסי בן שנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי יותר צעיר לא זמין, ויותר מבוגר הוא כבר obsolete. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שישנאו גם לוגיקה, ולא רק טריגונומטריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לוגיקה חשובה בכל תחום בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ללמד אלגברה בוליאנית ובכך להרוג שתי ציפורים. ____________ כן. הן מחרבנות על האוטו שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הגעת לזה בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לְמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרעיון של אלגברה בוליאנית. לא שיש לי משהו נגדה, אבל א''ב קרובה יותר לתורת הקבוצות מאשר ללוגיקה, ועם כל יופיה - היא לא מאוד חשובה בתחומים אחרים בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני תחשיב פסוקים ואלגברה בוליאנית הולכים יפה מאד יד ביד, וכשהם מתחברים אצל התלמיד הצעיר גם למעגלים אלקטרוניים בסיסיים וכל מיני תעלולים שאפשר לעשות עליהם בעזרת מפות קרנו (אני מקוה שאני זוכר נכון, זה היה ממש מזמן) מתקבל חיבור נאה מאד בין לוגיקה (תחשיב פסוקים) ואלגברה, תוך הדגמה של שימושים מעשיים. החומר גם פשוט יחסית ולא דורש את קיצורי הדרך והחיפופים שנעשים דרך קבע בלימודי ענפים מתמטיים אחרים (ביחוד חדו''א). לפחות אני שמחתי להיוכח איך אפשר לפשט מעגל לוגי מסויים ע''י מניפולציות אלגבראיות, הרבה יותר מששמחתי לחשב נגזרת של איזו פונקציה ע''ס כל מיני כללים לא מעניינים. אבל אולי זה רק אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל במסגרת זו השימושים של הלוגיקה לתחומים אחרים בחיים עלולים ללכת לאיבוד: למשל, לדעת להבדיל בין "כל X הוא Y" לבין "יש X שהוא Y" ולבין "כל Y הוא X", או להבין ששלילתו של המשפט הראשון הוא "יש X שאיננו Y". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אני נאלץ לגרד את תחתית הזכרון שלי, ואל תשאל כמה גרוטאות חלודות וחולדות גריאטריות אני מוצא שם, אבל נדמה לי שכללי דה-מורגן הם חלק מהא"ב, ואת התרגום מ- X ו- Y ל"סוקרטס" ו"בני תמותה" כל מורה יכול לעשות בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לא זכור בדיוק, אבל גם אם הם חלק מהא''ב את התרגום ל''בני אדם'' ו''בני תמותה'' לא בהכרח יעשה מורה לאלגברה בוליאנית, גם אם הוא יודע לעשות זאת. ואת המעבר מ''יש פלסטינים שהם מחבלים'' ל''כל הפלסטינים מחבלים'' לא יפריך כל תלמיד שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם המורה הגרוע לא יטרח למפות את המשפטים למציאות היומיומית, לתלמיד שמכיר את החוקים יש סיכוי גדול יותר לא לטעות באופן שהראית מאשר לעמיתו הבור. בכלל, המורים די צמודים לספרי הלימוד, ואלה יכילו, מן הסתם, גם ניסוחים בשפה טבעית של משפטים בא''ב כשהתלמיד יידרש לבחון את תקפותם. חשוב כמה כיף היה יכול להיות אם שיעורי הבית היו בנוסח ''לפניך נאום של פואד. מצא לפחות שלוש שגיאות לוגיות בכל פיסקה''. אגב, שיעורי הבית בלשון יכולים להיות למצוא שגיאות דקדוק באותו נאום עצמו מה שיחסוך לתלמידים את הצורך להיחשף ליותר מדי חומר מדכא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה לא חייב להיות גרוע כלל וכלל: אם הוא מלמד א"ב, סביר בהרבה שימפה את את המשפטים לשפה המתמטית. כך גם לגבי ספרי הלימוד. וודאי שבמסגרת שיעורים אלה לא יהיה מקום או פנאי לשיעורי בית מהסוג שהצעת, שלדעתי יכולים להיות מועילים ביותר גם מעבר לכיף (אגב, אפשר לדרוש חיפוש של שגיאות כאלה גם בטקסטים הנלמדים בתחומים אחרים). בלוגיקה, לעומת זאת, זה (או בעצם דברים דומים לזה) יכולים להיות חלק מספרי הלימוד ולכן גם מעבודת המורה, גם אם הלה איננו יצירתי במיוחד בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה ספרי הלימוד, והמורים בעקבותיהם, לא יכולים להפנות למשפטים בשפה טבעית בשעה שהם עושים את זה שוב ושוב כשלומדים אלגברה רגילה (אם מכונית יוצאת מתל-אביב לחיפה במהירות 100 קמ"ש והברז ממלא את האמבטיה בשעתיים, כמה אחוזים הרויח הסוחר?), אבל נראה לי שדשנו דיינו ברעיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אכן דשנו דיינו. אציין רק שהפועלים שמילאו בריכות בשיעורי המתמטיקה בילדותי עיצבנו אותי עד מעל לראש, שהרי זה לעג לרש מהסוג החמור ביותר להזכיר את הבריכה כשאני בשיעור מתמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה בדיוק מה שעושים בשיעורי הבנת הנקרא. אבל למעשה הצורך בלוגיקה ''פורמלית'' בניתוח טקסטים הוא די בסיסי. אני מניח ששיעור אחד של לוגיקה שיכלול את ההבדל בין ''כל האנשים'' לבין ''יש אנשים'' יכול לכסות את כל מה שקורא ביקורתי צריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג כל כך מה לומדים בשיעורי הבנת הנקרא - בימיי לא היו כאלה - אבל לא בטוח ששמים שם דגש על הכללות מסוג זה. וההבדל בין "כל" ל"יש" איננו הדבר היחידי שלומדים בלוגיקה במסגרת פילוסופיה, למשל, ושהוא רצוי מאוד לחיים בכלל. קח את ההבדל בין "כל X הוא Y" לבין "כל Y הוא X". ראיתי בלבולים בעניין זה אפילו אצל אנשים אינטליגנטיים מאוד, כולל דוקטורים נכבדים ביותר. ממש מביך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה אפשר ללמד בחצי השעה השניה. אם צריך קורס אוניברסיטאי כדי להבין את ההבדל, אז אין סיכוי שתלמידי התיכונים יפיקו תועלת מלימודים כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הצעירים לומדים לוגיקה במסגרת ההכנה למבחן הפסיכומטרי(1). רק בשביל זה שווה להשאיר את המבחן הזה.(2) (1) זכור לי עד היום המשפט 'לדודה זלדה יש קומבניזון ירוק' מתוך ספר ההכנה לבחינה (2) שלא לדבר על זה שאני בכלל נהניתי מהמבחן ושבזכותו התקבלתי לחוגים שהציונים שלי בתיכון לא היו מספיקים אליהם בחיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט על הדודה זלדה בלתי הגיוני בעליל. היא אף פעם לא לובשת ירוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נאמר שהיא לובשת. נאמר שיש לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פולנייה לא תקנה משהו שהיא לא לובשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא קנתה אותו, היא נולדה אתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 אתה לא היחיד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שמטרת המשפט לא היתה להדגים את השימוש במילה קומבניזון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרויות היו משהו כזה: א. כל הקומבניזונים של דודה זלדה הם ירוקים ב. לדודה זלדה אין קומבניזון ורוד ג. לפחות אחד מהקומבניזונים של דודה זלדה הינו ירוק ד. אופציה הומוריסטית כשלימדתי ידידה שלי עם הספר, התפלאתי איך היא לא עונה על השאלה הזו ודומות לה תוך שניה ומתחילה להסתבך איתן. גיליתי שאני כנראה לא מורה טוב כאשר הידידה ביקשה הסבר לשאלה אחרת וקיבלה את ההסבר הבא: "א' לא נכונה, ברור שזה לא ב', ד' רואים שהיא לא התשובה - אז ג'. מה לא ברור?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני נאיבי אבל אני לא מאמין שמי שנכשל בשאלה כזאת נכשל בשל חוסר רקע בלוגיקה. אולי הוא לא קורא כל כך טוב. אפשר ליפול על שאלות יותר מסובכות בלוגיקה בשל תופעת Wason( ותודה לשכ"ג ) http://en.wikipedia.org/wiki/Wason_selection_task |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מקריות: בדיוק אמש ראיתי בטלויזיה סרט על ההיסטוריה של הרובה (שקיבל, איך לא, את השם העברי "ההיסטוריה של האקדח") ונזכרתי בעניין הזה (AK47 הוא הקלצ'ניקוב המפורסם וגם אחד הצרופים השכיחים במבחן וואסון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כצדדים שונים של הקלפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הטענה שיש לבדוק היא שאם יש מספר זוגי בצד אחד, על הצד השני תהיה אם-קריאה (יענו, vowel). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הזו לא שונה באופן מהותי מחלק מהשאלות במבחן הפסיכומטרי (אולי טיפה הגזמתי, אבל ממש לא בטוח) ובכל זאת, אנשים (1) שהוציאו ציוני בגרות של 120, מתקשים בהם. אני מניח שבאייל הם לא כל כך נפוצים. (1) ניסוח PC |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ליחס את זה לבעיות בהבנת הנקרא או ללחץ זמן. אני עדיין לא מאמין שכשאלה מבודדת, השאלה תגרום לבעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות באות בסדרה ובלחץ זמן ובהחלט יתכן שהגזמתי בקלות השאלה. אפשר להתרשם מרמת השאלות בקישור הבא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, לגמרי לא קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין להם טעות בשאלה 6? "כל העולם כולו גשר צר מאוד" המשפט שהם סימנו הוא: מה שלא גשר צר מאוד, אינו כל העולם כולו לדעתי גם המשפט הבא (שהיה בתשובות) הוא נכון: יש גשר צר מאוד, שהוא העולם כולו. מישהו יכול להעמיד אותי על טעותי? גם שאלה 3 שגויה לטעמי מסיבת כל התשובות שגויות: "אם תלך, גיל יחבק אותי " התשובה המסומנת היא: "רק אם גיל יחבק אותי, תלך." ופה כנראה מסתמכים על כוחה של המילה רק כי התשובה "אם גיל יחבק אותי, תלך" היא שגויה, אבל לא ברור לי מה משמעות המילה רק מבחינה לוגית הגורמת למשפט הזה להיות נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוגית, המשפט "כל העולם כולו גשר צר מאוד" הוא מסוג "כל X הוא Y" כאשר X הוא "העולם כולו" וY הוא "גשר צר מאוד". תחליפי את X ב"צפרדעים סגולות" ואת Y ב"יודעות לעוף" ותקבל "כל הצפרדעים הסגולות יודעות לעוף" (שהוא, למיטב ידיעתי, משפט נכון). מזה אפשר להסיק ש"מה שלא יודע לעוף אינו צפרדע סגולה" אבל אי אפשר להסיק ש"יש צפרדע שיודעת לעוף" ובטח שלא ש"יש צפרדע שיודעת לעוף ושהיא גם סגולה", ועל אחת כמה וכמה לא ש"יש צפרדעים שיודעות לעוף, והן כל הצפרדעים הסגולות". לוגית, המשפט "אם תלך, גיל יחבק אותי" הוא משפט תנאי, "אם יקרה X, יקרה Y". המשמעות שלו היא שX יכול לקרות או שלא, וY יכול לקרות או שלא, אבל לא יכול להיות מצב בו X קרה, וY לא. ז"א, מתוך ארבע אפשרויות (X קרה וY קרה, X קרה וY לא קרה, X לא קרה וY לא קרה, X לא קרה וY קרה) יש שלוש אפשריות (כולן חוץ מ- X קרה וY לא קרה). כמובן שלמשפט ההפוך יש גם שלוש אפשרויות אפשריות (כולן חוץ מ- Y קרה וX לא קרה) וכמובן שהאפשרות הבלתי אפשרית כאן דווקא אפשרית במשפט המקורי. כמו שהמשפט "אם יהיה מחר יפה נלך לטיול" לא זהה למשפט "אם הלכנו לטיול, סימן שהיה יום יפה" בגלל שהמשפט הראשון נכון גם אם היה יום לא יפה והלכנו לטיול, והמשפט השני נכון גם אם לא הלכנו לטיול והיה יום יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים ש"כל העולם כולו הוא גשר צר מאד" הוא מהטיפוס "כל X הוא Y", למרות שצורנית הוא נראה כזה: הרי אין לפנינו מחלקה "העולם כולו" שכל איבר שלה הוא גשר צר מאד. מה שלא תחשוב על המגמגם מברסלב, הוא לא היה מוציא מפיו שטות גדולה עד כדי כך. אני חושב שהמשפט הוא מהטיפוס הפשוט "X הוא Y" וה"כל" אינו כמת אלא רכיב צורני-רטורי חסר חשיבות מבחינה לוגית. איזה כיף שאני לא צריך לעבור פסיכומטרי, פסיכוטכני ופסיכופטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אולי פסיכותרפיה... ;~) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם זכרוני אינו מטעני (בכל זאת, יותר מ- 15 שנים עברו). השאלות במבחן קלות יותר משאלות אלו, שנועדו כנראה להוכיח לתלמידים פוטנציאליים עד כמה הם צריכים את עזרת המכון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין, אחרי קורס בלוגיקה גם שאלות אלה קלות מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק- בדיוק נתקלתי בפתיל הזה עכשיו, כשהשבוע אגש לבחינה הפסיכומטרית (לא התכוננתי לבחינה). בשביל הכיף נכנסתי לקישור שהבאתי. קיבלתי 100%, ולא התרשמתי שהשאלות קשות במיוחד. אופטימיות זהירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוצר מילים: שאננות פזיזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הלך לא רע היום, להרגשתי הסוביקטיבית. נחכה לציון ואז נראה מה אומרים המספרים ה(קצת) יותר אוביקטיבים :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו רוצה להמר על התוצאה, אני מוכן להענות לקול התנועה ולנהל את הקרן. ליין הפתיחה הוא אובר\אנדר על ציון 650. הרווחים קודש לסיוע לנשים מוכות (כרגע רק אלו שביהמ"ש מחייב אותי לפצות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובר 650 זה באנקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי ללמוד בכלל? אבל זה בסדר, כמו כל ארגון הימורים אני אשנה את הליין בהתאם להימורים שיתקבלו, כך שבסופו של דבר אני ארויח על כל תוצאה. כמו כן, לאחר צפיה בסרט "מלך הסלים" (הבריונים חוטפים את בנו של דובי גל לפני המשחק המכריע מול מכבי ת"א) למדתי על דרכים נוספות להשפיע על התוצאות בכיוון הרצוי לי. אני מבקש בכל לשון של בקשה ממי שמתכוון להמר, לא לקרוא את הודעתי זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תרתמי את העֶגלה לפני הפרות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא מאמין? לפי הוויקי, התוצאות במבחן ווסון הן עלובות ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הספציפית ההיא לא היתה מהטיפוס הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. יש להניח שתרגול מהסוג הזה יהיה רק חלק קטן ממה שילמדו שם. אלגברה בוליאנית נראית לי כצומת ממנו אפשר להסתעף לכמה וכמה תחומים, ומציאת כשלים לוגיים למיניהם היא אחד מהם (נושא אחר יכול להיות מציאת ניסוחים אקויולנטיים לטענות, מה שיכול לסייע גם לכישורים רטוריים1). האמת היא שעבר הרבה זמן מאז נחשפתי לא"ב, וגם אז זה לא היה באופן רציני, כך שאולי אני טועה. אגב, מישהו יודע אם עדיין לומדים משוואות לוגריתמיות בתיכון? ואם כן, למישהו יש דיעה בנושא? ______________ 1- או: מה לא יהיה בלתי מסייע גם לכישורים שאינם א-רטוריים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שכחתי עוד סיבה טובה ללמוד לוגיקה בתיכון: כדי לייתד את הלימוד המיוחד לקראת הבחינות הפסיכומטריות. ב. שכחתי גם בעיה נוספת עם ההצעה לאלגברה בוליאנית, לפחות כקורס חובה: א"ב יכולה להיות קשה מדי לחלק מתלמידי התיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לייתד? אתה מתכוון "לשפד"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליחה. התכוונתי, כמובן, ל''לייתר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליחה? אתה מתכוון "נזלת"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, יא נודניקית. סליחה!:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך 'כל מה שאני יודע למדתי ממונטי פייטון' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוגיקה ודאי לא חשובה בכל תחום בחיים1, ובכל אופן - אותה לוגיקה הדרושה בחיי היום-יום מספיקה בקושי לרבע סמסטר, כפי שציינו אחרים בפתיל. להערכתי כל נסיון למרוח את החומר הזה על שנה שלמה ברמה המתאימה למורים בתיכון יסתיים בסיוט. ("הבה נחליף סיוט קיים בסיוט אחר" אינה סיבה מספקת בעיניי.) 1 משוררים, מלחינים, ספורטאים וכמה כותבי מאמרים ב"אייל הקורא" מסתדרים מצויין בלעדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1- אני אעמיד פנים שלא הבנתי למי אתה מתכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקרים שבהם אתה לא מוצלח בהעמדת פנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הנתון מן הבחינות הפסיכומטריות נראה שגם באוניברסיטה סבורים שלוגיקה חשובה לכל תחומי הלימוד שם. לפי העובדה המצערת שהקורסים לבחינות פסיכומטריות הם יקרים ולכן מפלים ילדים מרקע לא די אמיד, הגיוני להוסיף קורס הכנה כזה כחלק מהלימודים בתיכון. ואין כל סיבה שלימודי הלוגיקה יהוו סיוט לכל התלמידים שהמתמטיקה מהווה סיוט בשבילם. הניחוש שלי הוא שרוב מוחלט של התלמידים לא יראו בהם סיוט כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי טניסון ולא לונגפלו ולא מילטון. אפילו לא מילה. אז מה? ואם הייתי קורא, אתה יודע כמה יש עוד לקרוא? עכשיו סייתי את התואר הראשון שלי בספרות כללית ולא קראתי אותם. יש גבול, יש סוף, לכמה אפשר להכיל. גם אני מסתובב עם רגשי אשם "כמה שאני בור" אבך יש גבול לכל דבר. עם השנים, נלמד עוד ועוד. עכשיו השמות האלו נראים לך קורצים אבל אלו פשוט עוד יוצרים. טובים יותר או פחות. תחשוב על מישהו באנגליה שמתוסכל כי הוא לא מכיר שירה עברית.ת בערך אותו מצב. פרוג הוא משורר מתקופת ההשכלה שלא קראתי מילה שלו. פיכמן הוא משורר נפלא מדור ביאליק ואחד החוקרים הראשיים של ביאליק באותו תקופה. שמוש הוא סופר עברי די עכשוי שלא קראתי ומשה שמיר הוא סופר נפלא. מומלץ מאוד שלו "במו ידיו: פרקי אליק", שכתב על אחיו שנהרג. ספר יפיפה, וכן "הוא הלך בשדות" יפהפ לא פחות. דרך אגב, שמיר הוא בין הסופרים הימניים היחידים שקיימים. אלחריזי לא קראתי. לגבי טענותייך, אני חולק. לא טענתי כי ילדים הם מטומטמים אבל יש להם תכונות שמונעות מהם ללמוד וחלק מה שהם צריכים ללמוד זה פשוט לשבת על התחת ולסתום את הפה. זה לא חוכמה להתייחס לכל ילד כאל גאון ש"צריך רק למצוא את הדרך לליבו ולמוחו". אתה, לפי דבריך, מגיע מכיתת מחוננים אז אצלך המצב אינו נורמלי. אבל יש תלמידים רבים שאולי יש להם היכולת אבל אין להם הרצון. ככה שזה לא ממש משנה למה הם מסוגלים אלא מה הם עושים. יש ילידם שבקושי מסוגלים לקרוא ספר, אז אתה מדבר איתי על דיונים אינלקטואליים בכיתה? היכולת לשבת, להתרכז וללמוד היא תכונה הנדרשת לא פחות מאינטיליגנציה אם לא יותר ככלי להתקדם. אם אין לילד את היכולות האלו אז לא ממש משנה כמה סקרנות טבעית יש לו. חוץ מזה, סקרנות לא בהכרח תוביל ללמידה. אתה יכול להיות סקרן, לקבל תשובה שטחית ולהסתפק בה. לגבי הורים - הם האחראיים פה. אם הילד יקבל מלידה את החינוך הנכון, הוא כבר יחקור הלאה מעבר למה שנלמד בבית הספר. ההורים הם המפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השפלה" הוא משחק חביב אם אתם נמצאים בחברת אנשים קוראים. כל אדם צריך לנקוב בשם של ספר (ושם המחבר שלו) שהוא *לא* קרא. אותו אדם מקבל נקודות בהתאם למספר האנשים האחרים בקבוצה ש*כן* קראו את הספר (ומכאן ההשפלה). כלומר, אם תגיד "לא קראתי את ההוביט", סביר שתקבל הרבה נקודות, שלא לדבר על מבטים זועמים. אם תגיד "לא קראתי את מת'מג'יקל ת'ימאז של הופשטטר" (אלא אם כן אתה נמצא בקבוצת החברים המופרעים שלי), כנראה שלא תקבל הרבה נקודות. נסו ותהנו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אני רק מסדרת הארי פוטר יכול לעשות קופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שדים" לדוסטוייבסקי, "תולדות מלחמת פולופונס" של תוקידידס, "יוליסס" לג'ויס, "גיאורגיקה" לוירגיליוס. כמה נקודות יש לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה אמור לבחור ספרים שאנשים אחרים כן קוראים. למשל המטוטלת של פוקו, שר הטבעות וכאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פו, בשם אלוהים, לא פוקו. מישל פוקו היה אחד מהפילוסופים החשובים של המאה שעברה והיסטוריון לתולדותיהם של רעיונות. חבל שאנחנו לא משחקים במשחק ''עוות את השם בצורה המזעזעת ביותר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לספר ''המטוטלת של פוקו'' מאת אומברטו אקו ולא לספר ''המטוטלת'' מאת מי שלא יהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. התנצלותי, אם כן. משום מה ''המטוטלת'' (סיפור קצר של אדגר אלן פו) נראה לי שותף טבעי יותר ל''שר הטבעות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור של אדגר אלן פו קרוי ''הבור והמטוטלת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניתיו אך טרם הספיקותי לקראו (באמת, אני לא צוחק, אני מכין ספרים למילואים) מכיוון שלא קראתי אף אחד מהספרים הללו אין לי מושג מי מהם מתאים למי מבחינת התוכן, המסר וכו'. שני הספרים שציינתי הוזכרו מספר פעמים בדיונים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הבנת את מטרת המשחק. אתה אמור לבחור שמות של ספרים שאתה *לא* קראת, ושאחרים (כך אתה מקווה) דווקא כן - ומכאן ההשפלה. עם הבחירות שלעיל, אני לא חושב שתשיג הרבה נקודות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי (אחד-על-אחד) ונהניתי. מובן שמראש לא היה צריך לתת לי לשחק ("בחברת *אנשים* *קוראים*"), אבל יש במערכת האייל אנשים קטני-אמונה, שנקודות-התורפה שלהם ("מלחמת שולל, שיף/יערי") מתגלגלות בין מלבניו - רק להושיט יד ולאסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה חשוב לפעמים לשבת על התחת ולסתום כדי לא להפריע. ילד שזוכה ליחס אישי ויודע למה מבקשים ממנו להתחשב בחבריו לכיתה, מהווה פחות מטרד לחבריו. לא כל הילדים גאונים, אך רמת הלימודים הנוכחית ירודה מדי. כלומר, אילו היו משפרים את רמת ההוראה לצד רמת ההעמקה של החומר, הישגי התלמידים הנבונים פחות לא היו נפגעים מכך, וידיעותיהם היו נרחבות יותר. כיתת מחוננים, אגב, היא במידה רבה פיקציה שנמכרת היטב להורים הגאים. לכיתות האלה מגיעים לא מעט טיפשים בפרוטקציה, רמת הלימודים לא גבוהה באופן ראוי לשמו מהמדמנה הכללית (כאמור - הגעתי לא מוכן לאקדמיה), והבידוד החברתי כחבורת חנונים עשוי להיות מצמית. כפי שתיארת זאת, אמנם סקרנות אפשר לדכא. עובדה - בתי הספר עושים זאת. אבל סקרנות אפשר גם לטפח ולהשמיש לצורך למידה. אין סיבה להקשות על ההורים לחנך את ילדיהם לטובה. ואם לזרוק מכאן מילה לדיון על הדיבייטינג להלן - יש יותר עתודאים כי עתודאים הם חסרי חיים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אוכל רק להגן על כבודה של כיתת המחוננים, אציין רק שאצלנו לא הרגשתי שהיו ''טפשים עם פרוטקציה'', ואמנם לא הייתה רמת לימודים גבוהה באופן ניכר לעין, אבל עצם העובדה שהייתי בכיתה מלאה בילדים שמתעניינים בנושאים מגוונים ומעוניינים לדבר עליהם בכיתה, ללא ספק סייעה. בשיעורים בהם למדנו עם תלמידים מכיתות אחרות (יעני, מקצועות בחירה), חשתי בהשתתפות מרובה יותר ועניינית יותר מצד בני כיתתי. ובכל מקרה - ה''בידוד החברתי'' כחבורה של חנונים היה קורה בכל מקרה. לפחות אני אישית הרגשתי מוגן מפני הבידוד הזה, מכיוון שהיה לי חוג חברים רחב בכיתה עצמה. לחובתה של הכיתה אציין שאני אחד הדברנים הגדולים יותר בקורסים השונים באוניברסיטה, ואני חושש שאנשים רואים בי טרחן לא קטן ווכחן בלתי נסבל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו בקושי היו, ורמת הלימודים הייתה סבירה עד טובה. מה שכן, עודדו עבודה אישית של חקר והתנסות, דבר שהיה חסר לי מאוד במסגרת המדכאת של בית הספר הרגיל. באותם ימים ביליתי את מרבית שעותיי בישיבה אינטנסיבית על האינטרנט (דרך חיבור אוניברסיטאי), דבר שללא צל של ספק שינה את חיי ופתח את אופקיי לתחומים חדשים ומרתקים. אני חייב להודות שנהניתי להתנתק במשך יום אחד בשבוע מהסביבה הרגילה שלי, ולהיות מוקף בעמיתיי המוגבלים-חברתית. יש דבר טוב יותר משיעור אנגלית בו רואים סרט של מונטי פייתון בלי הכתוביות ואז מדברים עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית שואל אותי, היה צריך להיות כתוב: "ומעיזים לדבר עליהם בכיתה". עד השישית לא הייתי מוציאה מהפה בכיתה מילה בת יותר משלוש הברות, והכרחתי את עצמי להתעניין בקולקציה החדשה של ד"ר מרטינ'ס, והדוגמן התורן. אף אחד לא אוהב להיות שונה. בטח בגיל צעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק - כשכולם מעוניינים, אז לא צריך ''להעז'', אפשר פשוט לדבר בחופשיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת כן מוכן? אם התקבלת ללימודים סימן שיש לך את הידע והיכולת הבסיסיים הנדרשים ללימודים ואת השאר תשלים. רב הלומדים מדעי החברה לא למדו סטטיסטיקה מימיהם, אז מה? אז הם עושים קורס בעניין ומשלימים את מה שהם צריכים לדעת. אתה לא צריך לבוא כשאתה יודע כי אז לא יהיה לך מה ללמוד. אם התקבלת - יש לך את מה שצריך, ואת השאר - תלמד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימודים גבוהים מתבססים על רמת ידע יסודית עמה אתה אמור להגיע מהתיכון. מי שחסר לו ידע כזה משלים את החסר במכינה קדם-אקדמית מתאימה. כאמור, הלימודים התיכוניים שלי היו אמורים להכין אותי באופן מיטבי לנדרש בקורסי יסוד באוניברסיטה - מתימטיקה 5, פיסיקה 5, כימיה 5. כאמור, בהגיעי לטכניון גיליתי שלמרות הישגיי הקודמים רמת הידע שלי רחוקה מן הנדרש, ואמנם הסמסטר הראשון שלי גרוע באופן ניכר מאלה שבאו בעקבותיו. עמיתיי שבאו מתיכונים אחרים, ממסלולים יוקרתיים פחות וציונים נמוכים יותר, התגלו כמוכנים יותר לטכניון ממני. אני מסיק מכך שהצטיינות יתרה במסלול ריאלי למדי בכיתת מחוננים אינה ערובה לידע או יכולת עדיפה. זה פחות או יותר כל מה שיש לי לומר בנדון. באשר לציווי החותם את הודעתך, אשתדל באמת ללמוד. זה גם אומר שלשמחתם של רבים מן הקוראים, נוכחותי באתר תפחת. (אנא חסכו ממני את צהלות הגיל הפומביות, זה עשוי לעתים להעליב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד זה ייתכן? הרי תוכנית הלימודים היא סטנדרטית. איך זה שהם ידעו מה שאתה לא? אולי המיקודים או בחירותיו של המורה היו אלו שיצרו את הפער, אחרת איני יודע מה לומר לך. כנראה שהטכניון חושב כמוני ולכן קיבל אותך בכל מקרה כי הוא מניח שאתה יודע את מה שהוא מניח שאתה יודע. נראה שבמקרה שלך קרה משהו מיוחד שמנע את הלימודים המתאימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה פשוטה - ניתן לסיים לימודים תיכוניים ריאלים בציונים מעולים בלי לדעת את הנדרש. פה ושם מנצנצים מורים אחראים ואכפתים בתיכון אלמוני כזה או אחר שדואגים להכין את תלמידיהם לקצת יותר מהנדרש בבגרות. למען הסר ספק - המורה שלי למתימטיקה בתיכון היה אחראי, מסור ואכפתי, ובכלל בן-אדם טוב. אילן צ'רניאה, אנחנו אוהבים אותך. בכלופן, המקרה שלי רחוק מלהיות מיוחד. (חוששני שהפתיל הזה נעשה מעט מעגלי, לכן לא אפגע אם לא תגיב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לך סוד: גם אם אתה יודע אתה צריך לבוא, ולהגיש את התרגילים הבלתי נסבלים שלהם. ואני רק רוצה לציין שרמת אי-ההבנה הבסיסית בסטטיסטיקה שאני מגלה אצל חברי לספסל הלימודים (תמיד רציתי להגיד את זה!) היא מזעזעת, והיא תעודת עניות למערכת החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאין להם הבנה בסיסית בסטטיסטיקה. אחרי סימסטר אחד בחוג לפסיכולוגיה ברחתי כל עוד נפשי בי. רמת הסטטיסטיקה הנדרשת שם היא הרבה מעבר ליכולתו של מוחי העדין. אם כי אני בהחלט חושב שזהו מקצוע מרתק. הגירסא המודרנית לנבואה, אם תשאל אותי. כשאה יכול לחשב סיכויים שיקרה אירוע זה או אחר, בשביל מה אתה צריך את אלוהים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אתה לא יודע אם האירוע יקרה או לא וחוצמזה, אף אחד לא *צריך* את אלוהים. בן-אדם צריך לחרבן. בן-אדם צריך להשתין. בן-אדם נדרש להאמין באלוהים ולקבל על עצמו עול תורה ומצוות, מבלי לצפות לסיפוק צרכיו כתוצאה מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיס המוסר הוא האופי הביולוגי שלנו, אבל אנחנו חיות חברתיות בעלות יכולת מודעת שפיתחו תורות מוסר שונות ומגוונות (מבלי שהיו כל כך מודעות לבסיס הפיזי של המוסר). אבל כדי לישם תורה מוסרית, כדי למסד ולהסדיר את הפרקטיקה דרוש איזה מדיום מאגד שיש לו כוח אכיפה ואוטוריטה של חינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה פסיכולוגיה צריכים כל כך הרבה סטטיסטיקה. אולי כדי שיהיו להם תירוצים יותר מוצלחים לכשלונות של המחקרים שלהם לנבא משהו בעולם האמיתי. מדהים כמה מחקרים בפסיכולוגיה נערכים על ''מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה'' שמורכב אך ורק מסטודנטים לפסיכולוגיה. פלא שהם לא מגלים שום דבר רלוונטי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה סטטיסטיקה, אבל הפקולטה צריכה לנפות מועמדים לתואר שני בקלינית. אז זו שיטה מצויינת. למרות שלאחרונה היא כבר די מדלדלת כי בכל זאת הרבה מקבלים 100 בקורס. אז הוסיפו עוד סמסטר על "שונות". וגם מבחן ארצי לתואר שני. אותי הם ניפו, תודה לאל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |