בתשובה לד''ר הושע אבינתן, 08/12/01 20:13
הויכוח לא מובן 47314
ראשית, דרוין פרסם את תורתו לפני כמאה וחמישים שנה, כך שהיום הוא כבר לא ממש אוטוריטה.

שנית, על הברירה הטבעית כגורם יחיד, ראשי או אפילו חשוב באבולוציה ניתן באמת להתווכח. לעומת זאת ויכוח על עצם העובדה שמינים נכחדים ונוצרים (בתהליך שנהוג לקרוא לו אבולוציה) אפשרי רק אם אתה מוכן לקבל טיעונים מהסוג ''אלוהים ברא את העולם כך שייראה עתיק'' (אדם הראשון היה, אם כן, בעל פופיק) - וטיעונים כאלה אינם שייכים בשום צורה ואופן לשיח המדעי, מהסיבה שנטחנה כאן אינסוף פעמים שהם אינם ניתנים להפרכה.

ושלישית, העובדה הנכונה שישנם מינים רבים שאבותיהם האבולוציוניים לא ידועים מחמת מחסור במאובנים אינה משנה לעניין זה. שוב, אין טעם רב לחזור על מה שנאמר כבר בעניין הסיכוי שלנו למצוא מאובנים, שהוא קטן סטטיסטית, ומספיק מין אחד שעבורו האבולוציה מאושרת בממצאים פליאונתולוגיים כדי להוכיח את עובדת קיומה. ישנו אוסף רב וגדול של מאובנים של מיני סוסים שחיו לפני הסוס המודרני (עד כדי כך שקשה מאד לעקוב אחרי ענף אחד ספציפי ב''עץ הסוסי'' לקביעת הסדר המדויק של התפתחותו), ישנם אוספים של צדפות (אם אתה מחבב את גולד אתה בטח מכיר), וישנו המקרה המעניין של ההומו סאפיינס ושל קופי האדם בכלל. ישנם עוד עשרות רבות כאלה, במידה שמעניקה לעצם קיום האבולוציה מעמד של עובדה, לא שונה בהרבה מהטענה שהיקום מתרחב או שכדור הארץ סובב סביב צירו.
לא עובדה *תיאוריה* 47426
כל העובדות התומכות לא יכולים לעזור להפוך תיאוריה לעובדה (ומספיקה עובדה אחת על מנת להפריך תיאוריה). ולכן מדובר בתיאוריה בלבד (כמו ה*תיאוריה* שהיקום מתרחב)
מתי 47459
הופכת תיאוריה לעובדה?

כדור הארץ עגול - תיאוריה או עובדה?
החומר מורכב מאטומים - תיאוריה או עובדה?
מולקולת מים מורכבת מאטום חמצן ושני אטומי מימן - תיאוריה או עובדה?
הדרונים מורכבים מקווארקים ו/או גלואונים?

ומה בקשר לתחום ההיסטוריה: אילו מהטענות הבאות הן עובדות ואילו תיאוריות:

היה פעם עוף בשם דודו.
היתה פעם חיה בשם זאב טסמני.
היה פעם איש בשם אלכסנדר מוקדון שכבש שטחים נרחבים באירופה ואסיה.
היו פעם דינוזאורים חיים.
לפני מאה מליון שנה לא היו יונקים ע"פ כדוה"א.
הומו סאפיינס הוא מין שלא היה קיים לפני מאה מליון שנה.

אנא, הסבר לי את הקריטריון להחלטה.
מתי 47460
אבל קשה להסביר מהי עובדה ומהי תאוריה ללא אפיס ואונטו .האם יש רשות להתמש בהן?
הרשות נתונה 47471
ואני מקוה שלא הכל צפוי :)
לעולם 47470
תיאוריה לא הופכת לעובדה, עובדה לא הייתה בשום שלב בחייה תיאוריה.
תיאוריה היא הגד שניתן להפרכה, עובדה לא.
עובדה היא הגד שקימות עדויות בלתי ניתנות לערעור לנכונותו (לא לאי-הפרכתו).
הנחה (,תחזית או השערה) היא שנהפכת לעובדה לאחר שנאספו עדויות חד משמעיות ובלתי ניתנות לערעור לנכונותה.
עובדה אי אפשר להפריך, תיאוריה אפשר תמיד (ללא קשר לעדויות שנאספו לפני כן).
לכן,
כדור הארץ עגול - עובדה (למעשה, התכוונת, בעל צורה דומה לכדור).
החומר מורכב מאטומים - מודל.
מולקולת מים מורכבת מאטום חמצן ושני אטומי מימן - הגדרה תחת מודל (עצם קיומם של האטומים הוא מודל).
הדרונים מורכבים מקווארקים ו/או גלואונים - הגדרה של הדרונים (קיומם של קווארקים ובוודאי הגלואונים הם תיאוריה).

היה פעם עוף בשם דודו - עובדה.
היתה פעם חיה בשם זאב טסמני - לא יודע (מצטער, בורות שלי).
היה פעם איש בשם אלכסנדר מוקדון שכבש שטחים נרחבים... - עובדה.
היו פעם דינוזאורים חיים - הנחה.
לפני מאה מליון שנה לא היו יונקים ע"פ כדוה"א - הנחה (עצם קיומו של כדור הארץ לפני קיומה של ההיסטוריה הוא הנחה, אמנם אמינה ביותר, אבל עדיין הנחה).
הומו סאפיינס הוא מין שלא היה קיים לפני מאה מליון שנה - הנחה.

הקריטריון פשוט (להגדרה): הגד שאפשר להגדיר ניסוי ש*יוכיח* אותו חד משמעית, וכל ניסוי נוסף לא יוכל להפריך את ההוכחה יכול לההפך לעובדה (לאחר הניסוי). הגד שאי אפשר להגדיר ניסוי שיוכיח אותו חד משמעית, אבל אפשר תמיד להגדיר ניסוי שיפריך אותו (ללא קשר לניסויים קודמים) הוא תיאוריה.
לעולם 47480
אתה יכול להגדיר ניסוי שיוכיח את קיומו ההיסטורי של הדודו? (את הזאב הטסמני הוספתי כי ישנן עדויות מצולמות שלו, אבל איך אפשר להוכיח שהן אינן מפוברקות?)

בסופו של דבר, להבנתי (בפעם המי יודע כמה אני מודה שאיני פילוסוף, כך שהבנתי בתחום ודאי מוגבלת), אינך יכול ל*הוכיח* דבר, אפילו לא את כדוריותו של כדוה"א - תמיד אפשר לערער על תקפותן של התיאוריות שעל פיהן נבנו מכשירי המדידה שלך, וגם מה שאתה חווה כביכול באופן בלתי אמצעי עבר דרך הפילטרים שנקראים החושים שלך.

אם אתה מסכים לקבל כעובדה שכדור הארץ הוא כדור (בסדר, בסדר, ביצה), זאת דוגמא למשהו שפעם היה תיאוריה (ואפילו תיאוריה שנראתה דמיונית למדי) והיום מקובל להתייחס אליו כעובדה. כנ"ל סבוב כדוה"א סביב צירו וסביב השמש ועוד ועוד ועוד.
לעולם 47485
אני לא רוצה להכנס לדיון הפילוסופי של מתי אפשר להגדיר תוצאות ניסוי או תצפית כאמינה (אולי תגובתו של מר בן-יעקב תחכים את אותנו). בכל מקרה, גם אם תצפית מסויימת אינה אמינה, העובדה חוזרת ונהפכת להנחה, אבל לעולם לא לתיאוריה.
למשל, את קיומו של הדודו אני מניח על סמך עדויות רבות של אנשים רבים בלתי תלויים, גם אם נניח שכולם משקרים, אז קיומו של הדודו לא יהיה תיאוריה (משום שאי אפשר להגדיר ניסוי שיפריך אותה ללא קשר לניסוים אחרים שיאמתו אותה) אלא הנחה. אין לי שמץ של מושג (או לפחות לא זכור לי) מהו הזאב הטסמני. אבל למשל קיומה של המפלצת מלוך נס היא הנחה (מופרכת, אולי) ולא תיאוריה.
אם אני אנסה לנסח מחדש, עובדות ותיאוריות לא מתקימות באותו מרחב, ולכן לא יכולות לההפך זו לזו. לכן, ההנחה שלכדור הארץ הוא צורה דומה לכדור לא הייתה אף פעם תיאוריה (שוב, משום שמספיקה הוכחה אחת, ואז אי אפשר להפריך אותה). לעומת זאת, ההגד שכדור הארץ כדור היא תיאוריה (משום שללא קשר למספר העובדות התומכות, תמיד נוכל למצוא זוית מסויימת במידות קטנות מספיק שבה הוא לא כדור מדוייק...).
זאב טסמני 47531
חיפוש זריז בגוגל העלה את המידע הבא על הזאב הטסמני:
זאב טסמני 47557
תודה, זה לא תרוץ קביל, אבל, לא ידעתי איך מאיתים טסמני באנגלית.
טיפ כללי לגוגל 47658
הוא מבצע בדיקת איות על המילים, כך שאם במקרה מאייתים לא נכון (וזה קורה לי הרבה...) הוא מציע מילות חיפוש עם איות נכון.
שימושי גם כבודק איות כללי.
זאב! זאב! 79318
שמעתי שבערוץ דיסקאברי אמרו שיש תוכנית מעשית ל''החיות'' את הזאב הטסמני, על סמך דנא ששוחזר משאריות. פארק היורה, היר ווי קאם.
בוא נראה 47597
אם אטען שהדודו לא היה ולא נברא אלא משל היה, האם זאת תיאוריה ? האם ניתן להעלות על הדעת שאצליח להפריך את מה שקיבלת כעובדה - קיומו של הדודו - נניח ע"י מציאת עדויות בארכיונים ישנים, או בשיטות אחרות. האם ייתכן שהדודו יילך בעקבות האדם מפילטדאון (piltdown man אם אתה רוצה להזעיק את גוגל)?

האם המהפכה הקופרניקאית לא הפכה על פניה את *התיאוריה* של תלמי, ובכך נקבעה ה*עובדה* שכדור הארץ סובב את השמש? אני מתקשה לראות את הגבול הברור שסימנת. הדיכוטומיה בין מה שניתן להפרכה (תיאוריה לפי המינוח שלך) לבין מה שניתן להוכחה ("עובדה") נראית לי יותר עניין של כמות מאשר של איכות שונה, או: עניין של ההסתברות לכך שהיא אינה נכונה. אותו אדם פילטדאון נחשב בשעתו כעובדה מוצקת, עד שהזיוף התגלה. העמדה הזאת שלי מושתתת על כך שדבר אינו ניתן להוכחה מלבד במתמטיקה.

במלים אחרות, גם אם תיאוריות ועובדות שייכות למרחבים שונים כדבריך, לפעמים אנחנו טועים ומשייכים אחת מהן לקטגוריה השניה, וכשהטעות מתגלה אנחנו מעבירים אותן ממרחב למרחב. עובדת היותו של כדוה"ע כדורי היתה, בתחילה, תיאוריה שניסתה להסביר תופעות שונות כמו אורך שונה של צל כשהשמש בזנית בקווי רוחב שונים, וכשנאספו מספיק ראיות לנכונותה היא הפכה להיות עובדה - אם אתה מוכן להתעלם מאגודת כדוה"א השטוח.

ולענייננו, מה שאני טוען הוא שיש מספיק ממצאים פלאונתולוגיים ואחרים כדי להצדיק את הקביעה שהאבולוציה היא עובדה שאינה שונה, במהותה, מהעובדות האחרות שהסכמנו עליהן (מצטער לנדנד, אבל אחזור בכ"ז: האבולוציה במובן של התפתחות מינים חדשים של בע"ח, לא במובן של התיאוריה לגבי המכניזם שמאפשר זאת). כדי להניח אם דעתו של רב"י אוסיף: בכפוף לכל ההסתייגויות לגבי קיומן של עובדות בכלל.

נראה לי שאני חוזר על עצמי, ואולי זה מקום טוב להפסיק (זכות המילה האחרונה היא שלך, כמובן).
ניסוח יותר ברור? 47651
אתה צריך להבדיל בין שני ממדים בלתי תלויים (אוי, זה יצא פלצני להחריד), הראשון הוא נכונות הטענה, והשני הוא יכולת ההוכחה של נכונות הטענה. בכל מה שנוגע לדיון הזה, אין צורך להגדיר מתי עדות היא "נכונה" ומתי לא, מספיק שנסכים שיש עדויות נכונות (ושיש בכלל "נכון"), אולי במסגרת הדיון שלך עם מר בן-יעקב, תוכל לקבל הגדרה טובה יותר על מהות הנכונות.
הטענה שהדודו לא היה (להבדיל מהטענה שהדודו היה) היא תיאוריה, אבל תיאוריה מופרכת (בהנחה שאתה מקבל את נכונות העדויות לקיומו של הדודו, כמובן שמספיק עדות נכונה אחת), את הטענה הזו אפשר להפריך אבל אי אפשר להוכיח אותה. לעומת זאת הטענה שהדודו היה קיים היא עובדה, משום שמספיק עדות אחת נכונה על מנת להוכיח אותה. (הרי אם יש לך עדות שהיה דודו, לא תוכל למצוא עדות שלא היה דודו, מבלי לנסות לערער על נכונות העדות הראשונה).
ה"תיאוריה" של תלמי הופרכה ע"י מספר עובדות (ד"א, האם כדור הארץ סובב את השמש? כמובן שלא! זה מודל להצגת מערכת השמש, אי אפשר לומר שא' סובב את ב' מבלי לומר שב' סובב את א'...), שבעקבותיהם הונחה התיאוריה הקופרניקאית שהופרכה מאוחר יותר ובעקבותיה הונחה תיאוריה מורכבת (שוב חוזרים לתער...) יותר שמסלול הסיבוב אינו עגול אלא אליפטי ושגם השמש עצמה נעה סביב מאסה אחרת גדולה ממנה גם תיאוריה זו הופרכה בזמנו והיום נהוג לקבל את תורת היחסות הכללית (אם כי גם תיאוריה זו מופרכת...).
אנחנו לא אמורים לטעות להבדיל בין המושגים, אבל אנחנו בני אדם. בקשר לצורתו של כדור הארץ, ראה את תגובתי לד"ר רבינוביץ. אין לי כוונה להתעלם מאגודת כדור הארץ השטוח, הם פשוט לא מקבלים את מה שאני מקבל כעדויות נכונות כנכונות, אין ביננו מחלוקת בקשר למה יקרה במדה ונקבל את נכונות העדויות (חלקם לא מקבלים גם את זה, והם לא מקבלים את דרך העבודה והחשיבה המדעית).
אין דבר כזה "מספיק ממצאים פלאונתולוגיים", אם תצליח להגדיר (שים לב, מספיקה הגדרה, מציאתו או אי מציאתו שייכים לדיון אחר) ממצא אחד שיוכיח את נכונותה של האבולוציה, על מנת שאקבל את דעתך שהיא אינה תיאוריה, נכון להיום אפשר אולי לומר שהאבולוציה היא תיאוריה נכונה *ככל הידוע לנו* אבל שום תיאוריה לא תוכל לקבל מעמד גבוהה יותר (ז"א גם אם היא נכונה, לעולם לא נוכל להכריז על כך בוודאות).
לעולם 47533
אנחנו תופסים את העולם באמצעות החושים שלנו.

למעשה אנחנו תופשים את תכונות העולם דרך החושים.

כך שאני מייצר לי במוח הדב הקטנטן שלי אוסף של תבניות אודות העולם והתבניות האלה משתנו כל הזמן. אם פו ראה כדור צהוב מקפצץ שאחר כך התברר לו שזה טיגר (אל תתפוס אותי בציטוט מדיוק) אז התפיסה שלו, התאוריה שהוא פיתח על סמך העובדות שהיו לו בזמן נתון ,השתנתה.

איך יודעים מה זה עובדה? איך יודעים מה זה תפוח? לפי כל מיני תכונות שהסכמנו בינינו שאם הן שייכות לעצם מסוים אז כולנו נקרא לו תפוח. (היה פי לא מזמן דיון על Memes).

ישנה דעה שעובדה היא מה שאפשר לייצג באמצעות משפט כמו
הר - לא עובדה
הר גבוה - עובדה

כמו כל דבר, אף אחד לא אוהב תשובה סופית כי זה יפגע במקור פרנסתו אז ישנן התנגדויות לרעיון הזה, אבל אני אעצור כאן בינתיים.
לעולם? 47598
לא הבנתי.

נניח שאדם חי לפני שלושת אלפים שנה. הוא אינו יודע מהי צורת כדור הארץ, אך הוא מתחיל להאמין שמדובר במשהו עגול או כדורי, משום שהוא חושב שהירח מוצלל חלקית על ידי הארץ, וכן שכדוריוּת הארץ היא הסבר יפה לקיום האופק.

האם זו אינה תאוריה?
לעולם? 47642
מצטער, אני אסביר מחדש.
לא, זו הנחה. יש ניסוי בודד (טיסה לחלל) שיוכל ל*הוכיח* את נכונותה. העובדה שאין ברשותו של אותו אדם משאבים ו/או טכנולוגיה לבצע את הניסוי, עדיין לא גורמת להנחה להיות עובדה.
דוגמא אחרת היא הטענה שיש ליקום קצה, לעומת התיאוריה שאין כזה, אם וכשנגיע לקצה (שוב ניסוי בודד) נוכל להוכיח את הטענה (ולהפוך אותה לעובדה), ולהפריך את התיאוריה.
לתורת האבולוציה אין ניסוי בודד שיכול ל*הוכיח* אותה, ולכן היא תמיד תהיה תיאוריה (עד שיפריכו אותה, אם בכלל). מקווה שהייתי יותר ברור.
לעולם? 47729
עדיין אינני מסכים.

לאותו אדם - לא רק שאין משאבים מתאימים, הוא גם לא מעלה אותם על דעתו.

יש ניסוי בודד שיכול להוכיח את האבולוציה: צלם את כל בעלי החיים הקיימים ועקוב אחריהם במשך מאה מיליון שנה. מה הבעיה? משך ניסוי ארוך מדי?

אז נשפר: טוס לחלל במהירות הקרובה למהירות האור, וחזור לכדור הארץ לאחר מאה מיליון שנים שיחלפו על פניו, כשבינתיים הרובוטים המצלמים שהשארת יעקבו אחרי כל בעלי החיים.
מה הבעיה עכשיו? חוסר במשאבים? זב"שך.
לעולם? 47733
יכול להיות שלא הבנתי, ההנחה שבעלי החיים משתנים אינה תיאוריה (כי כמו שאמרת, אפשר להוכיח אותה). ההנחה שכתוצאה מהשתנות זו (ורק כתוצאה מהשתנות זו) נוצרו החיים כמו שהם היא תיאוריה.
ובכן 47875
זה לא מה שחשבתי שאנחנו מתווכחים עליו.

הטענה לפיה החיים התפתחו כתוצאה מהשתנות הדרגתית של מולוקולות היא, גם לדעתי, תיאוריה.
ובכן 47885
אז מה העובדה?
לסיכום דעתי הבלתי מלומדת 47930
1. ישנן כמה *תיאוריות* בקשר לשאלה כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ.

2. בעלי החיים, לאחר שנוצרו, משתנים. זאת *עובדה*. מינים משתנים ונכחדים, ומינים חדשים נוצרים.

3. ישנן כמה תיאוריות בקשר למנגנון של השינוי הזה. אחת התיאוריות האלה - והמקובלת ביותר היום - אומרת שהוא מבוסס על העקרונות הנאו-דרויניסטיים של מוטציות וברירה טבעית.
לעולם? 49069
בימי דור אחד של אדם מתחלקים צאצאיו של חיידק אחד מיליוני פעמים. לפיכך אני חושב שאפשר היה לבחון עליהם תיאוריות התפתחותיות, המסבירות למשל כיצד נהפכו חד תאים לרב תאים.

גם מיני הדרוזופילה הנוטים מאוד להתמרות ודור אחד שלהם נמשך רק מספר ימים יכלו לשמש בניסויים מעבדתיים להדגמת מעבר ממין למין.
לעולם? 49125
1. אין ודאות שתוכל לשחזר את תנאי הלחץ האבולוציוני שגרמו למעבר מחד תאיים לרב תאיים.
2. אין ודאות שחיידק יכול לעבור למצב רב תאי באותה צורה בה הדבר נעשה בעבר. חיידקים הם חד תאיים ייחודיים (דופן קשיח, לדוגמא, שיכול, אולי, להוות מכשול בפני תפקוד רב תאי).
3. איננו יודעים את הסיכוי למעבר כזה. יתכן שהוא נמוך. אם לא נצליח לשחזרו במעבדה, לא מן הנמנע שהוא התרחש.
4. יתכן שמספר ימים של דור דרוזופילה לא יספיק. אם נניח שדור הוא שלושה ימים ושיש צורך במיליון דורות כדי לעבור ממין למין, יימשך הניסוי שלנו למעלה מ-‏8000 שנה.
לעולם? 49446
בנוסף, המעבר שהד"ר מציע הוא מהמעברים המסובכים ביותר, למרות שהוא אולי נשמע פשוט. נדרשו כפי הנראה בערך מיליארד שנה מאז החד-תא הראשון ועד היצור הרב-תאי הראשון. מה גורם לנו לחשוב שכיום, בניסויי מעבדה, ידרש זמן מועט יותר? (ויש לזכור שבמעבדה יהיו, סביר להניח, פחות חד-תאיים מאשר היו בטבע במהלך ה"ניסוי" המקורי).
נעשים ניסויים 50418
ברוכים הנמצאים.

פשפוש בזכרוני העלה כי נערכו, ועדיין נערכים, ניסויים לאישוש תאוריית האבולוציה.
הניסויים המוכרים לי הם-
1.מעקב אחר 10000 דורות של E.Coli במהלכם נבדק השינוי ברצף ה-DNA באזורים המוכרים מראש כנתונים לשינויים תכופים. אם איני טועה המסקנה היתה כי מתגלים שינויים שנשמרים במשך תקופה (אחזור למאמר אם אמצא אותו כדי לתת מראה מקום ותיאור מדויק יותר).
2.בניסוי בודד נכלאה אוכלוסיית E.Coli בבקבוק חתום למשך 30 שנים לא זכורות לי התוצאות (שוב אחזור למאמר אם אמצא אותו כדי להביא מראה מקום ותיאור מקיף יותר).

באופן סובייקטיבי אוכל לומר כי התרשמתי שיש מאמץ מסויים לנסות ולהביא את (מראש אבקש את סליחתכם) תורת האבולוציה למצב שיהפוך אותה לתיאוריה מן המניין (לעניין ההבדל בין תאוריה ועובדה מקובלת עלי הטענה הכללית שעולה מכתבי תומאס קון ואחרים ולפיה אימוץ פרדיגמה מסויימת גורם לשינוי מהותי של העובדות). הניסיונות הם ראשוניים מאוד ובעייתיים מאין כמותם אך הם עדיין מבוצעים וזה נחמד.
לעולם? 50002
אתם שוכחים דבר אחד. "הטבע " יצר לדעתכם את העולם בצורה "עוורת" צרף אותיות באקראיות ונוצר ספר החיים המתוחכם. לו היה לנו הסבר להתפחות החיים היינו יכולים לבחון את נכונותו כזמן קצר יחסית על ידי פעולות מכוונות. כמה מכוניות יצר "הטבע" במשך ארבע מיליארד שנה וכמה אדם במאה חמישים שנה? אלא שאין לנו הסבר.
בלי קשר 50005
ה"טבע" ייצר את כל המכוניות אותן ייצר האדם, לא נוצרה (עדיין?) אף מכונית על טבעית.
לעולם? 50075
הטבע לא מייצר דברים כדי שתהיה להם פונקציה. למכונית יש פונקציה. לבני אדם אין פונקציה. הטבע גם, כמובן, לא עובד בקצב של בני אדם. הוא הרבה יותר איטי, מסיבות ברורות.

וזה מעבר להסתייגות שכבר הוצגה לגבי ההפרדה בין ''טבע'' ל''לא-טבע''.
אם מישהו מבין 50086
את עניין המכוניות, שיואיל בטובו להסביר לי. אחרת תעבור עלי שבת קשה של חיבוטי נפש.

הצורה ה"עוורת" היא הצורה בה נוצרות המוטציות. מה שקורה אח"כ אינו עיור כלל ועיקר: הברירה הטבעית היא בעלת עיניים חדות (ושיניים גם).

אולי לא מיותר להמליץ על הספר Climbing mount improbable
שכתב דאוקינס (הוצאת פינגוין, אינני יודע אם תורגם לעברית), שנותן על כך הסבר יסודי ע"פ 300 עמודים.
לעולם? 50121
מי זה "אתם" ומה הדבר ששכחנו, ומדוע הטבע "יצר לדעתנו" את העולם בצורה עיוורת או בצורה אחרת?

יתכן שאני חוזר על עצמי, ויסלח לי מי שקרא כבר את האנאלוגיה הבאה לברירה הטבעית:
לפני שנים היה לי מחשב XT ובו משחק בלק ג'ק. בתחילת המשחק "קיבלתי" 100$. בסיום המשחק היתה לי אפשרות לשמור על הדיסק את מצב הקופה. מטבע הדברים שמרתי את התוצאות רק כשזכיתי. תוך זמן קצר הפכתי למיליונר וירטואלי. כך פועלת הברירה הטבעית: התוצאות הבלתי מוצלחות של ההימור מושלכות לפח האשפה. התוצאות המוצלחות משוגרות לסיבוב הרביה הבא.

אם "הטבע" היה מייצר מכוניות שיש להן יתרון רבייתי על פני יצורים אחרים, הן היו מתרבות. נכון שניתן לדבר על אבולוציה של מכוניות במאה השנים האחרונות, בה בשל תהליכי ברירה נזנחה, למשל, המנואלה לטובת הסטארטר. ניתן לבצע אנאלוגיה די מושלמת ליצורים חיים, משום שניתן לדבר על אותה גומחה אקולוגית שתופסות מכוניות שונות, תחרות בין מכוניות על משאבים (כיסו של הצרכן) ואורך חיים מוגבל של מכונית. למכוניות יש גם אמצעי רביה, אם כי הדבר דורש את עזרתם של בני אדם מיומנים, שלהם יש גישה ישירה לקוד הגנטי של המכונית (אין צורך במכונית עצמה לצורך הרביה הזו). ראה גם את הבידוד האקולוגי בו היו מכוניות הנוסעים המזרח אירופאיות נתונות, כמו חיות הכיס האוסטרליות. זמן קצר לאחר שנפתח הגשר היבשתי למערב נכחדו כמעט כל המכוניות המזרח אירופאיות בשל תחרות קשה מצד מכוניות יפניות ומערב אירופאיות.
לעולם? 51231
ב''אתם'' התכוונתי לאלו הסבורים כי הברירה הטבעית ומלחמת הקיום הן המנוף היחידי להיווצרות בעלי החיים. אני חושב שההסבר לגבי איבוד ראייתה של החפרפרת היה טוב, אולם קשה להסביר באותו הגיון את אובדן זנבם של הפרימאטים העילאיים. על כל פנים, התכונות העילאיות של האדם, כגון המוזיקה, מוכיחות שיכולים להתפתח איזורים נרחבים במוח הזקוקים לשינויים גנטיים מבלי שיהיה בהם צורך חיוני.
בוא נחדד את הטענה 51259
כדי להבין על מה הויכוח.

האם אתה מקבל את זה שהאדם המודרני התפתח מהומינידים (אוסטרלופיתקנים) במשך כמה מליוני שנים, דרך מיני הביניים המקובלים (הומו האביליס, הומו ארקטוס)?

אם כן -

האם אתה טוען שמהלך ההתפתחות הזאת לא יכול להיות מוסבר ע"י התיאוריה הניאו-דארויניסטית וחייבים להניח קיומו של מנגנון אחר (או מנגנון נוסף)?

אם כן -

האם לדעתך המנגנון האלטרנטיבי הוא בתחום המציאות הפיזיקאלית או שהוא מחייב קיום גורמים על-טבעיים?

האם אתה טוען שאותו מנגנון אלטרנטיבי נחוץ כדי להסביר את האבולוציה בכלל או רק את זו של האדם?

האם אתה מקבל את הטענה הדארויניסטית לגבי שינויים קטנים בתוך גבולות המין ופוסל רק את היתכנותה לגבי יצירת מינים חדשים?
53441
נעלה מעל כל ספק שבבע"ח למיניהם מתרחשות התמרות המתאימות אותם לתנאי קיומם.
הטענה כי מנגנון זה אחראי למעברים ממין למין לא נבחנה לדעתי מבחינת ההסתברות הסטטיסטית וכמו כן, לא ברור מנגנון המעבר ממין למין.
לדוגמא, מתי אברציה כרומוזומלית מעכבת את המיתוזה בהזדווגות עם מין המוצא, ומתי לא. למונגולואידים, למשל, סטים מאוד לא שווים של כרומוזומים (תריזומי 21).
כמו כן, המעבר ממין למין לא נצפה, עד כמה שידוע לי, בצורה ישירה, אלא הינו בגדר תיאוריה. כמובן, כשאדם אינו יודע להסביר תופעות, הוא מעלה את האפשרות, של תופעות על טבעיות.
למשל, ישנם הרוצים לפתור את הבעיה באמצעות הנחת קיומם של חייזרים שעשו סדר על פני כדור הארץ. זאת, למעשה, חזרה למיתולוגיה היוונית.
מה רע? 53546
אמונות הן אמונות.
אבולוציה מעולם לא הודגמה בניסוי (לפחות מבחינת הווצרות מינים).
אין לאבולוציה כל יתרון על פני המיתולוגיה אלא למראית עין ולחפץ ליבנו בלבד?
מה רע? 53638
א. ידוע על חיפושיות ששינוי צבען במשך לא יותר מידי דורות בשל שינוי צבא מקום מגוריהן. אבולוציה? אולי.
ב. אבולוציה צריכה או אולי אפילו חייבת אלפי שנים. ואולי יותר , האם אתה יכול להציע ניסוי למשך האלף שנה הבאות שמשהו יהיה מוכן לממן?
מה רע? 53656
א)שינוי צבע מצלצל מוכר מהסיפור על העש באנגליה ששינה את צבעו, דבר שהתברר בדיעבד כלא נכון. אשמח על רפרנס מתאים.
ב)מוכר לי ניסוי שכלל תצפיות וניתוח רצפי DNA של 10000! דורות E.Coli
אני חייב להודות שהמאמר משמעמם למדי וקראתי אותו רק כדי להבין מה מנסים לבדוק לגבי האבולוציה באופן ניסיוני (מסתבר שמעט מאוד).

אחזור והבהיר שאין לי רעיונות מוצלחים לניסויים לאישוש האבולוציה (וגם לא מוכרים לי רעיונות של אחרים) ועל שום כן אני רואה במנגנון זה רעיון יפה ונחמד אך לא תיאוריה במובנה המקובל של המילה אלא דבר המתקרב יותר לאמונה/תקווה.
מה רע? 53722
קיבלתי למרות שאני זוכר שראיתי פעם לינק למאמר בנושא זה שדי הוכיח את הנושא (אולם היות ואין לי אותו אקבל את דבריך)

לכל מקרה זה מזכיר לי כאשר הייתי בסמינר ''ערכים'' ויצא לי להתווכח עם אחד המרצים (ברח לי שמו אולם הוא זה המרצה על אבולוציה ומצליח בקלות יחסית בשביל הרצאה לגבי קהל שאין לו מושג בביולוגיה כולל אותי דאז - היום יש לי מעט יותר מושג למרות שגם זה נמוך ביותר) אולם הוא הסיק מכך שהיות ואבולוציה לא תופסת במקרה יצירת החי הרי שהדבר היחיד שיכול הוא ישות עצומה שמסוגלת לעשות זאת.
טענתי מולו דאז הייתה כי זה שתאוריה ניפסלה לא מוכיח כי התאוריה היחידה שקיימת היא הנכונה (הוא הציג שישנן רק שתי תאוריות) אלא כי יתכן ותימצא דרך אחרת להסביר את הנתוניים הנראים לעין.
הוא כמובן שלא קיבל את זה.
לכל מקרה כאשר הוא הסביר הוא הראה כמה זה מסובך ליצור חיי וכמה אין סיכוי שתהליך אבלוציוני יקרה בעזרת מספרים גדולים למדי, מה שכן הוא התעצבן מאוד ששאלתי אם כך מה הסיכוי שתיבצר ישות ''אל'' שיצור את הדבר הכל כך מסובך. (אני חושב שאני היחיד שהצליח לעצבן אותו ולא במכוון במשך הסמינר) וטען כי הישות עצמה היא פשוטה, את זה הוא כמובן לא הסביר.
לעולם? 50728
אהממ, דווקא יש הסבר.
מכוניות ושאר מכונות בנויות מאבני בניין אשר לגביהן אין יותר מדי ראקציות כימיות ספונטניות (ע"ע אנרגית חופשית של גיבס).
לכן, החומרים לא יתחברו למכונית, גם לא אחרי הרבה הרבה זמן.
אנחנו לעומת זאת, *הרבה* יותר מורכבים ממכונית, אך כיוון שאנחנו בנויים מה"אבנים" הנכונות, אנחנו נוצרנו.

ואגב מורכבות,
מישהו יכול לתת לי שיטה למדוד את מורכבותו של דבר?
לעולם? 47774
1. ההבחנה שלך בין תיאוריה להנחה (או עובדה) היא יפה, ממש יפה, רק שנראה לי שהיא לא תואמת הבחנות שקיימות אצל רוב האנשים. אולי עדיף לומר שאתה לא מסביר את המושגים, אלא מציע להם הגדרות חדשות (או מציע לקבל את הגדרותיו של...)?

2. משהו שקצת מוריד מערכה ה"מעשי" של ההבחנה הוא, שכל ניסוי שיוכיח הנחה (או יפריך תיאוריה) הוא בעצמו יעד פוטנציאלי לפרשנות ולטענות שבעצם הוא לא מוכיח (או מפריך). אולי לעולם אי אפשר לדעת בבטחון שמשהו הוא תיאוריה ולא הנחה, או ההיפך?

3. האם אתה יכול להציע ניסוי שיפריך את האבולוציה? אם לא, האם זה משהו שלישי שאינו תיאוריה ואינו הנחה? (פרדיגמה?)
לעולם? 47857
1. ההגדרה אינה שלי (ככלל, אם אתה רואה משהו יפה, אתה יכול להבין שהקשר ביני לבינו הוא לא מסוג יצירתי). אני לא ממש זוכר של מי ההגדרה, אבל עד כמה שידוע לי זה בערך עולם המושגים של פופר.
2. אני מנסה להפריד בין אמינותו של הניסוי ונכונות הניתוח של משמעות תוצאותיו, לבין ההפרדה בין תיאוריות לעובדות. ברור, שבעולם המעשי, הגדרות יפות לא עובדות יפה.
3. עד כמה שאני מבין, תיעוד של התפתחות בעל חיים שלא כתוצאה מאבולוציה (ז"א, למשל, אם פתאום יתחילו לנוע כאן בע"ח על גלגלים אורגניים, בלי שנראה תהליך של יצירת הגלגל) הוא תיעוד שיפריך את האבולוציה. יש דברים נוספים, מודל (תיאוריה שידוע שהיא לא נכונה, אבל אפשר להשתמש בה כקירוב, כמו הפיזיקה הניוטונית), אקסיומה, ועוד...
לעולם? 47871
3. אני חושב שהמלה החסרה, היא "אמונה" = הגד שלא ניתן להוכיחו להפריכו וגם לא לבנות עליו תיאוריה (להבדיל מאקסיומה, עליה בונים תיאוריות). דוגמאות "יש/אין אלוהים", "יש/אין נשמה", "יש/אין מוסר", ... אפשר לראות שהשלילה של כל אמונה היא אמונה בפני עצמה.
לעולם? 50729
או-הו, בנו הרבה בניינים גבוהים מאד וגם תיאוריות על האמונה באלוהים (ועל אי האמונה בו).
וגם השלילה של אקסיומה היא אקסיומה (לכן יש מתמטיקות חליפיות למתמטיקה האוקלידית).
אני לא רואה מה ההבדל בין אמונה לאקסיומה.
לעולם? 50736
יש הבדל בין "אלוהי הפילוסופים", ל"א. צבאות". אני מסכים שעל השני אפשר לבנות תיאוריות, ולכן קיומו אקסיומתי, אבל על הראשון אי אפשר לבנות תיאוריות (נסה), ולכן קיומו אמוני. זאת הסיבה שמדענים (שמסכימים על אותם תיאוריות) יכולים להיות בכל מקום בין דתיים לאתאיסטים, ללא סתירה עצמית. בנינים (בכל גובה), ד"א, בונים על האדמה, אבל זה באמת לא שייך.
יכול להיות שהשלילה של אקסיומה היא אקסיומה, אני לא יכול לחשוב על דוגמאות לכאן או לכאן (עד כמה שזכור לי, המתמטיקות [אם זו אכן המילה] שאינן אוקלידיות, לא בנויות על שלילת האקסיומות האוקלידיות, אלא על אקסיומות שאינן חליפיות לאקסיומות האוקלידיות).
ההבדל הוא בין מה שעליו בונים תיאוריה מדעית , למה שעליו אי אפשר לבנות תיאוריה. למשל, קיומה של הנפש (כמשהו לא חומרי) הוא אמונה, והנחת האינדוקציה היא אקסיומה.
שלילתה של אקסיומה 50769
הממ... הנה מחשבה: רוב (כל?) האקסיומות הן בעלות מבנה של הכללה: כל זוג של ישרים מקבילים אינם נפגשים. לכל טענה P, או P נכונה או לא-P נכונה. כל חוק טבע נכון בכל זמן ובכל מקום. כל ההחלטות הכלכליות של בני-אדם רציונליות. כל מחלות הנפש נובעות מדחפים מיניים מודחקים.

אם תשלול טענה כוללת, תקבל טענת קיום: קיים זוג של ישרים מקבילים שאינם נפגשים, ..., קיימת מחלת נפש שאינה נובעת מדחף מיני מודחק. אולי אפשר להציע דבר כזה כאקסיומה, השאלה היא מה כבר יש לעשות עם אקסיומה כזו. לרוב אנו אוהבים לבסס טענת קיום על דוגמה - ואם יש דוגמה, הטענה כבר אינה אקסיומה.

דוגמה נגדית: האקסיומות "קיים אלוהים", או "קיים עולם פיזיקלי חיצוני לנו". גם הן וגם שלילתן (לא קיים אלוהים, לא קיים עולם חיצוני) - נראות לי שיכולות לעבוד בתור אקסיומות. האם יש משהו מקביל במתמטיקה?
שלילתה של אקסיומה 50809
מעניין, יכול להיות שזה ההבדל המבני בין אקסיומות לאמונות.
שלילתה של אקסיומה 50843
There isn't any problem with that. In Euclidean Geometry, the parallel axiom is assumed, which, simply stated, means that given a line and a point not on that line in the plane, there is only one line that passes through that point, and does not cross the original line. Previous assumptions can prove that at least one parallel exists.
Now, in Hyperbolic Geometry, the exact opposite is assumed: that there are more or less than one parallel line, which, because we already know that there is at least one, means that there is at least another parallel line.

By the way: even the most basic axiom in Euclidean Geometry is an assumption of existence: "between every two points there exists one line."
In Algebra, one of the axioms of groups is that a group has a neutral element.
The "Axiom of Choice" is an existence axiom: "given a set of non-empty sets, there exists a set that contains one element out of each set."

If we move towards theorems, Analysis is notorious for "existence theorems," namely, theorems that state the existance of certain objects, without pointing them out explicitly. An example:
"Let f be a continuous function on the interval [a,b], and f(a) < f(b). Then for every x in (f(a),f(b)) there exists a point c in (a,b) such that f(c) = x."
שלילתה של אקסיומה 50909
<נא לא לקרוא, אלא אם אתם אוהבים מתמטיקה>

כל הדוגמאות שהבאת הם, סבורני, טענות כוללות ולא טענות קיום! כלומר, הן במבנה לוגי של כמת כפול, "לכל-קיים". הרי אקסיומת המקבילים אומרת ש*לכל* ישר ונקודה מחוץ לו קיים ישר מקביל אחד. שלילתה תהיה הטענה שקיים ישר ונקודה מחוץ לו כך שיש יותר (או פחות) ממקביל אחד. וזו לא האקסיומה של הגאומטריה הלא-אוקלידית! האקסיומה האלטרנטיבית גם היא גורסת (נדמה לי) ש*לכל* ישר ונקודה מחוץ לו קיימים אינסוף ישרים מקבילים - שוב טענה כוללת! זו אמנם טענה שסותרת את האקסיומה האוקלידית, אך אינה מהווה את שלילתה.

באשר למשפטים, על זה לא דיברתי - הטענה שלי הייתה שטענות קיום "אמיתיות", כלומר כאלו שהכמת *החיצוני* בהן הוא קיים, לא שימושיות במיוחד כאקסיומות. במשפטים אולי המצב שונה. אבל הפלא ופלא, גם משפט הקיום שהבאת כדוגמא הוא טענה כוללת ("לכל פונקציה רציפה..."), במובן שאני מתייחס אליו. קוראים לבני מינה "משפטי קיום", אני מניח, מכיוון שהחלק "המעניין" שבהם הוא הכמת הפנימי, ה"קיים".

ועכשיו מסתמנת אפשרות עוד יותר מפתיעה (אותי, לפחות): אולי כל המשפטים במתמטיקה הם טענות כוללות? זה בוודאי לא נכון: המשפט המתמטי "קיים מספר ראשוני" הוא טענת קיום לכל דבר. אלא שהוא לא כל כך מעניין... האם קיימים משפטים "מעניינים" שהם טענות קיום אמיתיות?
שלילתה של אקסיומה 50984
The axiom I presented for Hyperbolic Geometry is the correct one. It can be used to prove that there are infinitely many parallel lines to each line, going through a point not on it.

But you are correct, my statements were a bit irrelevant. And your last conjecture seems to be true, to me. Mathematics, as far as I know it, is not really interested in what exists in the real world, and what doesn't. It does interest itself in the logical consequences of properties of objects. An Applied Mathematician can then say "Lo, for this Physical/Engineering-related/Literary(?) problem can be translated into yon Mathematical object, where it can be dealt with by the tools of Mathematics."
על אלוהים ואקסיומות 50855
על "אלוהי הפילוסופים" בונים בניינ..תיאוריות צנועות יותר, כי הן נבנות בצעדים לוגיים מחמירים ונתונות להרבה יותר ביקורת, לעומת המסקנות המרחיקות לכת שאדם מאמין ב"א. צבאות" יסיק מקיום האל.
אבל, אם פילוסוף *מאמין* בקיום האל, ומשתמש בו כנקודת מוצא, יש בזה מספיק לניסוח תיאוריה.
למשל, אם מניחים אל שהיה ראשון ויהיה תמיד, אפשר להרכיב תיאוריה שהוא ברא את הכל, או אם תרצה, נתן את הדחיפה ל"מפץ הגדול". (ובאמת, אלוהים מתכווץ ונדחק יותר ויותר לפינות חשוכות שהמדע עוד לא האיר - כמו נקודות סינגולריות).
אם האל בו אתה מאמין הוא יודע-כל,כל-יכול וטוב ומיטיב, אתה יכול לבנות איזו תיאוריה המסבירה מדוע האל הטוב מרשה את קיומו של סבל ורשע בעולם כשבידו למנוע זאת. למשל, רעיון הבחירה החופשית.
על אל בעל בינה וכח אינסופי, אפשר גם לבנות את התיאוריה שיש לחיינו ולעולם בו אנו חיים, איזו תכלית, ומשם נותר רק לברר מה היא.

ואגב נפש.
אתה מאמין שיש משהו כזה, הנוסף לגוף הדומם ומפיח בו חיים?
על אלוהים ואקסיומות 50860
נכון, אבל הדברים האלה הם לא תיאוריות. גם אם אלוהים נתן או לא נתן את הדחיפה ל''מפץ הגדול'', אין דרך להוכיח או להפריך את זה, גם רעיון הבחירה החופשית אינו תיאוריה, מאותה סיבה בדיוק. וגם תכלית חיינו (במידה וקיימת) אינה תיאוריה.

בגלל שלמיטב הבנתי, קיומה (או אי קיומה) של נפש (כמו אלוהים, אגב) לא משפיע על חיי, אני לא מרגיש צורך להחליט אם יש משהו כזה.
על אלוהים ואקסיומות 50906
לא משפיע על חייך?!
איך לא ?
(נתתי קודם דוגמאות לגבי איך כן)
על אלוהים ואקסיומות 50916
סליחה על ההתפרצות אבל אשמח לחזק את דברי סמיילי

לפחות לפי ההגדרות של פופר תאוריה היא היפותזה (הנחה) הניתנת לאישוש או הפרכה. באין ניסוי היכול להבדיל בין אישושה להפרכתה לא תוכל הנחה להפוך לתאוריה.
מצב זה בו הנחה אינה יכולה להפוך לתאוריה דומני כי יתואר כהלכה בעברית על ידי התייחסות אליה כאל תורה.

ולגבי הנפש האם ידיעה על קיומה תשנה במשהו את התנהלותך?
ובאותו משקל, האם ידיעה כי נפש אינה קיימת תשנה דבר?
ומעט יותר לפי גישתך (להבנתי) האם ניתן להפריד בין האדם לנפשו?
ובכלל האם "גילוי" כי אינך קיים ישנה לך במשהו?
על אלוהים ואקסיומות 51132
אהלן וסהלן, התפרצות ברוכה.

אתה מכיר תיאוריה שאינה בנויה בבסיסה על הנחה ש"אין ניסוי היכול להבדיל בין אישושה להפרכתה"? הרי זוהי אקסיומה.
אם כך, מה הגזירה השונה בין "תיאוריה" ל"תורה"?

לגבי הנפש, לפני שנפשפש בהשפעתה או אי-השפעתה עלינו, כדאי שנגדיר על מה בדיוק אנחנו מדברים.
האם זהו הניצוץ המקים גוף דומם והופכו לחי?
האם זהו דבר מה המייחד את האדם וחסר בבעלי החיים?
האם זהו "משהו" שלא הובן עדיין, אך חוקי הפיסיקה חלים עליו (ולכן למשל יכול להיות "חוק שימור הנפש" הגורר גילגול נשמות).

כך או כך, נראה לי שקיומה או אי קיומה עשוי להשפיעה באופן חריף על בן אדם הפוחד מן המוות (בעצם, מי לא), במידה ויגלה כי הוא נעלם *לחלוטין* עם מותו, או במידה ונפשו תחיה לנצח.
מחשבה כזו יכולה להתוות את כל מסלול החיים של אדם.

לסמיילי:
נראה לי שהבנתי.
אבל, שלא קישרתי בין נפש לבחירה חופשית אלא בין אלהולים לבחירה החופשית.
על אלוהים ואקסיומות 51155
אני לא בטוח שהבנתי את ההטעמה של השאלה הראשונה אז ייתכן שלא הענה על מה ששאלת אלא על מה שהבנתי.
הגזירה השונה בין תיאוריה ותורה טמונה כאמור ביכולתנו להפריך תאוריות לעומת חוסר יכולתנו להפריך תורות (בהקשר האמור אקסיומה שייכת לתחום התורות על שום שאין אפשרות להפריכה וכבדרך אגב לכן אקסיומות במדע קיימות לגבי מצבים אך לעולם לא לגבי תהליכים).

לגבי הנפש היות ולפחות כיום המדובר בדברים שהם בגדר אמונה על העולם (אקסיומה לצורך עיניינו)
בחרת באמונתך? סע איתה. ממש כמו עם אותן גיאומטריות.
מי שבחר להאמין בקיומה של נפש ועומד על כן בכל סיגוף גופני אשריהו (גם לגבי המאמין בגיאומטריה אאוקלידית).
מי שבחר לסמוך על שלמות הגוף הנוכחי למרות גלגולה של נפשו אשריהו (וגם מי שבחר בגיאומטריה לובצ'בסקית).
מי שבחר לשמור על שלמות גופו ואינו מאמין בגילגולה של הנפש באופן מפתיע אאחל גם לו כי יהיה מאושר (כן, כן גם מי שבחר בגיאומטריה של סצ'רי).
ומשבחר כל אחד מהם באמונתו אין הוא מציב עצמו מחוצה לה ושואל אולי אני טועה שכן אין יתרון לאקסיומה על תאומתה ואם החליף את אמונתו הרי שאין מקורו של דבר בגילוי עובדות חדשות העומדות בסתירה לאמונה הקודמת אלא במקרה הטוב בשוני בתפיסת העובדות.
אסייג את דברי כמובן במצב היפוטטתי בו במסגרת אמונתו הנוכחית מגיע אדם למסקנה, על בסיס אותה אמונה, כי אינה נכונה (הווה אומר כי היא סותרת את עצמה).

איך בכלל הגענו לזה?
OK נזכרתי- אין הבדל מהותי בין אקסיומות ואמונות פרט ליחודן של הראשונות למצבים.
אקסיומטיקה 51171
לא ידעתי שיש ההבחנה בין "תאוריות" לבין "תורות". האין זה הינו הך? (דוגמא: תורת הקוואנטים = Quantum theory).

בעניין האקסיומות במדע, כדאי להבהיר שרק במתמטיקה ישנן אקסיומות ואילו בפיסיקה ישנן, לכל היותר, הנחות יסוד, שעקב צניעותו המובנית של המדע האמפירי, מעמדן ארעי מראש ותקפותן מותקפת כל העת.

לגבי מהותן של האקסיומות במתמטיקה: הן אינן הנחות במובן זה ש"בטוחים" שהן נכונות או שניתן להאמין שהן או לחילופין ששלילתן נכונה. מערכת (תקפה) של אקסיומות הינה אוסף עקבי (כלומר אינו גורר משפט ושלילתו) של הנחות שהינן *היפותטיות* לחלוטין. כל מערכת כזו , ביחד עם המשפטים הנובעים ממנה הינה וודאית באופן מוחלט, ויוצרת מהות (מין מארג אם תרצו) ש"מרחפת לה במרחב האמת", מעבר לקיום הפיסיקלי וללא תלות בו. (לפי הבנתי, למעשה כל מערכת זמן ומקום (יקום) היא תוצר של מארג כזה, אבל זו כבר סידרת אופרות אחרת).

לדוגמא, הגאומטריות השונות דנות בנקודות שחלות על ישרים.
ניתן לבדוק שבניסוחם האקסיומטי ובהוכחות המשפטים, למושגים "חל", "נקודה", ו"ישר" אין כל משמעות. הם מה שקוראים "מושגי יסוד", ובינן לבין הישרים והנקודות בעולמנו או בדמיוננו אין כל קשר מחייב. כל פיסיקאי שמנסה לקחת את אחת הגאומטריות ולהתאים בין מושגי היסוד שלה לבין יישויות פיסיקאליות, והזמן והמקום בכלל זאת, לשם "הוכחת" אמיתות פיסיקליות (מה שקוראים "מידול") עושה זאת על אחריותו בלבד.

בעניין זה, כדאי להזכיר גם ששתי תורות מתמטיות - למשל הגאומטריה האוקלידית וזו של לובצ'בסקי, אינן יכולות לסתור זו את זו ממש. מה שבכל זאת ניתן לעשות, לשם השוואה הוא להחליט להתאים זוגות של מושגי יסוד בשתי התורות - למשל, נקודה לובצ'בסקית לנקודה אוקלידית, "חל" לובצ'בסקי ל"חל" אוקלידי וכו' ולבדוק אם משפטים הנכונים באחד נכונים גם אצל השני. אך ניתן לעשות כל מיני התאמות מושגים שונות ומשונות אפילו מגאומטריה לעצמה ולקבל שהיא אף "סותרת" את עצמה!!

ויסלח לי האל על ריבוי המרכאות. האם זו מגמה חדשה בכתיבתי? Time will tell.
אקסיומטיקה 51174
יש בפיזיקה (ובמדע בכלל) אקסיומות, כמו האקסיומה שיש חוקיות לטבע, האקסיומה שטוענת שניתן לנסח את החוקיות וזו שאומרת שהחוקיות עקבית. ללא האקסיומות האלה (ויש עוד) אי אפשר לגשת לניסוח תיאוריה מדעית.
אקסיומטיקה 51309
עוד לא ממש קראתי את ההודעות העוקבות ותיקוותי כי לא אכביר לכן בדברים מיותרים.

השתדלתי להבהיר בהודעה קודמת כי אני משתמש במונח ''תורה'' לאמונות שאינן נכנעות לכללים לפיהם פופר מגדיר תיאוריה.
אם אתה מוצא זאת לא נח ניתן לוותר על ניסוח זה אך אני מוצא ראויה את ההבדלה בין ''תורת ישראל'' ל-''תורת הקוואנטים''.

לגבי אקסיומות או שהבהרת את דברי וראוי כי אודה לך או שלא הבנתי את דבריך
על בחירה חופשית ואלוהים 51175
בחירה חופשית יכולה להתקיים במקביל לאלוהים (''הכל ידוע והרשות נתונה'') ולא להתקיים ביחד עם אלוהים (שוב, סיפור פרעה).
גם אם אין אלוהים יכולה להיות או לא להיות בחירה חופשית, כל זה תלוי בנקודת מבטנו (על האדם כגוף שלם, או כמכונה שמורכבת מסך כל חלקיה).
על בחירה חופשית ואלוהים 51214
''הכל רשום והרשות נתונה'' זה לא אופציה אמיתית. זו התחמקות. המצב המתואר אינו אפשרי לוגית - או שאלוהים יודע מה הולך לקרות, או שהוא לא יודע. אם הוא לא יודע, אז לא ''הכל רשום'', ואלוהים הוא לא כל-יודע. אם הוא כן יודע, אז לא יכול להיות שאנשים יעשו מה שהם רוצים - עולם דטרמיניסטי.
על בחירה חופשית ואלוהים 51225
למה "אם הוא כן יודע, אז לא יכול להיות שאנשים יעשו מה שהם רוצים"? לדעתי אלוהים יכול לדעת, ואנשים עדיין יכולים לעשות כרצונם (ז"א, אלוהים יודע על רצונם, אבל מה זה משנה). כאשר אתה רואה סרט דוקומנטרי (שבו לאנשים יש זכות בחירה), בפעם השניה (או בנושא שהכרת לפני הסרט), האם זה אומר שאין לאנשים אפשרות בחירה, הרי אתה יודע במה הם הולכים לבחור.
על בחירה חופשית ואלוהים 52111
לאנשים המקוריים היה חופש בחירה, אבל לדמויות שעל המסך שלך - אין שום אפשרות בחירה. בפעם השניה שאתה רואה את הסרט, אין שום אפשרות בעולם שהפעולות של הדמויות תהיינה שונות.

אם אלוהים יודע מראש בדיוק מה אני רוצה, הרי שמה שאני ''רוצה'' נקבע עבורי על-ידי ישות חיצונית כלשהי (''גורל'', ''אלוהים'', ''חוקי הפיזיקה''...), ולא על-ידי ישות כלשהי שאני יכול להגדיר כ''אני''.
על בחירה חופשית ואלוהים 52114
זה ש"אין שום אפשרות בעולם שהפעולות של הדמויות תהיינה שונות" לא משנה את זה ש"לאנשים המקוריים היה חופש בחירה". ז"א יש חופש בחירה, ועדיין אתה יודע מה יקרה.

אם אתה יודע מראש בדיוק מה הדמות על המסך תעשה, הרי שמה שהיא "עושה" נקבע עבורה על-ידי ישות חיצונית כלשהי ("גורל", "אלוהים", "חוקי הפיזיקה", "הבמאי"...), ולא על-ידי ישות כלשהי שהיא יכול להגדיר כ"אני". מכאן שברגע שיש מצלמה פעילה, אין לך חופש בחירה?
על בחירה חופשית ואלוהים 52653
לא, אני יודע מה *קרה*, לא מה *יקרה*. שהרי התמונות קיימות כבר על הסרט, ואינן נוצרות תוך כדי הצפייה. באותה מידה, אני יכול לקפוץ ישר לשלב מאוחר יותר בסרט, או להריץ אותו לאחור. אני יכול לשבור את הקוזליות על-ידי דילוג על שלבים מסוימים, או על ידי "מסע לאחור בזמן" כאמור.
מה שהדמות תעשה, אם כן, לא "נקבע מראש", הוא פשוט קיים כבר.
על בחירה חופשית ואלוהים 52659
מבחינת "אלוהים" הכל כבר "קרה". "אלוהים" לא מתקיים על ציר הזמן, הוא קיים בכל הזמנים ויודע תמיד את הכל (כמו ב"בית מטבחיים חמש", http://bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?categor...). אלוהים יכול לקפוץ קדימה ואחורה בזמן כרצונו. לכן, מנקודת מבט זו, "נקבע מראש" שווה ערך ל"קיים כבר".
על בחירה חופשית ואלוהים 53410
יפה, אז אין רצון חופשי.
על בחירה חופשית ואלוהים 53439
למה לא?
על בחירה חופשית ואלוהים 53511
מאותה סיבה שלדמויות בסרט שאני רואה אין רצון חופשי. מה שהן יעשו כבר נעשה - הוא ידוע מראש (אם לא לי, אז לבמאי ולעורך ולכל מי שכבר ראה את הסרט).
על בחירה חופשית ואלוהים 53534
מה בעובדה שהבחירות שלהן ידועות (לא להן) מונע מהן להיות בחירות חופשיות שלהן?
על בחירה חופשית ואלוהים 53611
שלא משנה כמה פעמים "תחזור על הניסוי" - לא תקבל תוצאה שונה. (מסקנה נלווית: לפוטונים יש יותר חופש בחירה מאשר לדמויות בסרט).
על בחירה חופשית ואלוהים 53689
איך אפשר "לחזור על הניסוי" (צפיה נוספת ב"סרט", אינה חזרה על הניסוי, משום שהידע שלך הוא פרמטר שלא היה קיים קודם)?
על בחירה חופשית ואלוהים 53802
הידע על תוצאות הניסוי הקודם קיים בכל מקרה בו חוזרים על ניסוי כלשהו.
על בחירה חופשית ואלוהים 53895
אבל לא תמיד הוא פרמטר.
אלוהים שלי, רציתי שתדע 51263
נכון מאוד. אך לשומרי מצוות זה נשמע מאוד חכם להגיד את זה.
האמת היא פשוטה: אם אלוהים קיים, או שאינו רוצה למנוע את הרע (ואולי אף נהנה מזה) או שאינו יכול.
האפשרות הנוספת - שאיננו מבינים אותו, נשמעת כמו תחילת פלירטוט עם עם אחר. לא יפה. ככה עושים לעם שהלך אחריך במדבר 40 שנה ואוכל חרא כבר איזה 2000? וזה לא שלא היו לנו הצעות! אבל לא, הוא מחפש עם צעיר. טוב, לך תתרגל איתו, נתחיל לנשום קצת.

מה, אתה הולך?
אלוהים שלי, רציתי שתדע 51294
אופס, התכוונתי אל ''הכל צפוי והרשות נתונה''.
על בחירה חופשית ואלוהים 52127
לא ''הכל ידוע'' ולא ''הכל רשום'', אלא ''הכל צפוי''.
על בחירה חופשית ואלוהים 52154
בוו.
תודה שנבהלת!
על בחירה חופשית ואלוהים 52654
היד פתוח והפנקס רושמת.
על אלוהים ואקסיומות 50936
לכל מסקנה מעשית שאפשר להגיע מקיומה של נפש (כדבר לא פיזי) אפשר להגיע גם מנקודת מוצא הפוכה.
למשל, רעיון הבחירה החופשית יכול להיות קיים אם נפש (כמובן), אבל גם מנקודת ההנחה שקיימת נפש, אפשר להסיק שאין בחירה חופשית (האם לפרעה הייתה בחירה חופשית, כאשר אלוהים הקשה את ליבו, וזה בספר שמקדם את רעיון קיומה של הנפש).
באותו אופן אפשר להסיק את רעיון הבחירה החופשית, כאשר אין נפש, כאשר הבחירה לא ניתנת לנפשו של האדם (כי היא לא קיימת) אלא לאדם עצמו, אם מסתכלים על כל התהליכים הביולוגים/ כימיים/ פיזיקליים שמתרחשים במוחו של האדם כגוף שלם (ז"א כקופסה שחורה, שעבור קלט מסויים, מוציאה פלט מסויים), מגיעים למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית (במובן, שהבחירה תלויה במבנה של הקופסה, אבל על המבנה אין שליטה).
אני יודע שזה ניסוח די צולע, במידה ותרצה, אני אנסה לנסח בצורה יותר ברורה.
לעולם? 51043
הגאומטריות הלא-אוקלאדיות השימושיות נבנות על סמך אקסיומות מתוך ששת האקסיומות של אוקלאידיס, תוך שהן מחסירות מהן.
לעולם? 51084
מחסירות, משנות, אבל לא שוללות.
לעולם? 51091
כן שוללות.
שוב, גיאומטריה היפרבולית היא גיאומטריה אוקלידית, בה שוללים את אקסיומת המקבילים, ומניחים את ההיפך.
לעולם? 51098
אולי אני לא מבין.
בתגובתך (תגובה 50843) טענת שהאקסיומה של הגיאומטריה האוקלידית היא "יש רק קו אחד...", השלילה של טענה כזאת תהיה "אין רק קו אחד..." ומכאן "אין הגבלה על מספר הקוים..." ואילו הטענה "יש פחות או יותר מקו אחד..." היא טענה שאינה חילופית עם הטענה הראשונה אבל לא שלילתה. כנראה טעות שלי, ואשמח לקבל הסבר (במייל או באייל).
לעולם? 51182
כפי שטענתי כמה תגובות למעלה, זה לא נכון שהאקסיומה האוקלידית אומרת "יש רק קו אחד..." ושלילתה "אין הגבלה על מספר הקווים". האקסיומה האוקלידית אומרת "לכל קו ונקודה יש רק קו אחד...", ושלילתה היא "קיימים קו ונקודה כך שאין הגבלה על מספר הקווים".

האקסיומות הלא אוקלידיות אומרות משהו כמו "לכל קו ונקודה יש יותר/פחות/אין הגבלה...". זה לא מתיישב עם האקסיומה האוקלידית (אלא אם אין בעולם נקודות וקווים, ואז שתיהן נכונות באופן ריק...), אבל אף אחד מהניסוחים הללו אינו שלילה של האקסיומה האוקלידית.
נכון 51183
תודה, ידעתי שיש לי טעות.
לעולם? 107162
הויכוח לא מובן 49068
עד כמה שידיעתי מגעת, הסוסים המאובנים שונים זה מזה ומהסוס הנוכחי בעיקר בגודלם. אין הוכחה כי הינם מהווים מינים שונים. גם כלבים מגזעים שונים עשויים להיראות מאוד שונים, אף שהם שייכים למין אחד.

לדעת הכול, קופי האדם אינם אבותינו.
המאובנים אכן תומכים בהשערה שלקופים ולאדם אב משותף, אך זו הוכחה נסיבתית ולא ישירה. אינני מזלזל בהוכחות נסיבתיות, אולם גם את תורת הפלוגיסטון הוכיחו נסיבתית, לפי הנתונים שהיו ידועים אז.

על הצדפות של גולד דווקא לא שמעתי (אשמח לקבל reference)

בין המינים הקיימים היום, עד כמה שידיעתי מגעת, אין רצף התפתחותי. ראה תשובתי לכליל נאורי.
על הצדפות 51232
לגבי הצדפות - ראה, למשל, את הספר Time Frames שכתב Niles Eldredge (שותפו של גולד לתיאוריית שיווי המשקל המופרע (הוצאת Simon and Schuster).

לגבי הוכחות, איך אתה יכול לצפות למשהו מעבר להוכחות נסיבתיות כשמדובר על מאובנים של בע"ח שחלקם הגדול נכחד לפני מליוני שנים?

ולעניין הרצף ההתפתחותי, חפש ברשת את "Ring Species" - מקרים אקזוטיים בהם אפילו ה"גזעים", (אם כך מתרגמים sub-species) חיים עמנו היום יחד עם המין שהתפתח מהם.

על מאובנים של "מיני ביניים", ראה, למשל:

ועל מקרים של התמיינות שנצפו בפועל, ראה:

ו
אבל, למען האמת, אני בטוח שבאף אחד מהם לא תמצא את ה"הוכחה" המבוקשת, לכל היותר אישוש. זה טיבה של תיאוריה מדעית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים