בתשובה להאייל האלמוני, 13/08/08 11:39
נראה מאופן הצגת השאלה 487575
נראה שגם האגואיזם מצוי בעיניו של המתבונן.
נראה מאופן הצגת השאלה 487579
מי שרגיש מדי בכדי לשרת בצבא, יכול לעשות שירות לאומי, ולא יחשב כמשתמט כלל. מי שלא עושה את זה - אכן אגואיסט.
נראה מאופן הצגת השאלה 487588
בדיוק! כל סרבי הגיוס למיניהם שפגשתי נחשפו בדיוק באמצעות טיעון זה.
נראה מאופן הצגת השאלה 487594
אגואיזם זו מילה קלה לתיאור ההשתמטות. פרזיטיות ואי מוסריות בסיסית כלפי החברה יהוו שימוש קולע יותר.
נראה מאופן הצגת השאלה 487737
בדיעבד, הייתי שמח לשרת שלוש שנים בתור מורה בבית ספר (לאחר הכשרה מתאימה, כמובן) מאשר כחייל, למרות שאין לי ספק שהעבודה כמורה הייתה קשה פי כמה וכמה מאשר מה שעשיתי בצבא. כמובן שזה רק בדיעבד, וממילא אף אחד לא הציע לי אלטרנטיבה שכזו.
נראה מאופן הצגת השאלה 487771
כנ''ל
נראה מאופן הצגת השאלה 487598
לא רגיש מדי. תופס את העולם אחרת ממך.
נראה מאופן הצגת השאלה 487631
יקירי, יותר ממחצית מהשכבה שלי בתיכון לא התגייסו, לפני שזה נהיה תופעה גורפת, פשוט משום שלא התחשמק להם.
נראה מאופן הצגת השאלה 487632
ואיש מהם לא עשה שירות לאומי במקום.
נראה מאופן הצגת השאלה 487663
כמה מהם ערקו, ירדו מהארץ על סף הגיוס, או ירדו למחתרת מאימת החוטפים לצבא, וכמה הצבא פטר משרות?
נראה מאופן הצגת השאלה 487690
אפס נקודה שתיים.
הצבא פטר משירות, בהתאם לחוקי מדינת ישראל, את כל הבחורות, שכולן התחתנו-פיקטיבית או הצהירו שהן דתיות. הוא פעל כחוק, והן שיקרו ביודעין. ובכן, לגלגל את האחריות על הצבא לא יועיל פה, הואיל והן אכן השתמטו. השתמטו ולא "הושמטו".
הבחורים סיפרו סיפורים לקב"ן על ארנבים שהם רואים מקפצים בכל פינה, או בדכאון. או דברים מהסוג הזה. וקיבלו פטור נפשי.
הואיל והם לא רואים ארנבים מקפצים, וגם לא בדכאון, גם הם שיקרו. כך שזה קרוי השתמטות.

יש אחת, שצה"ל החליט לפטור אותה משיקולי עלות מול תועלת (פסנתרנית עם קבלות, ולכן היתה משרתת קל"ב. הוריה גרושים ואמא שלה נפטרה שנה לפני כן, כך שהיא היתה צריכה לפרנס את עצמה (לאבא לא הזיז יותר מדי מהבת שלו מנישואין ראשונים. בשביל זה יש לו את הילדים מאשתו החדשה) - כלומר שהיא תהיה חיילת בודדת - עם תקציב חודשי של חיילת בודדת, והמוטיבציה שלה לגיוס היתה נמוכה למדי). היא קיבלה פטור מבלי שהיתה צריכה לספר סיפורים על דכאונות, חתונות, ארנבים או אמונה דתית עמוקה. אז כן. היא אכן עונה להגדרה "מושמטת". כמה כאלה יש?
נראה מאופן הצגת השאלה 487694
הצבא פטר משירות, בהתאם לחוקי מדינת ישראל, את כל הבחורות, שכולן התחתנו-פיקטיבית או הצהירו שהן דתיות. הצבא נמנע (משיקוליו הוא) לבדוק את אמיתות ההצהרות, להעמיד לדין (בהתאם לחוקי מדינת ישראל) את הנישאים בחתונה פיקטיבית.
הקב"ן (שהוא איש של צה"ל) לא טרח לברר האמנם החייל שעומד מולו אכן רואה ארנבים מקפצים. לא רק הקב"ן, גם הפסיכיאטר אשר קבע את הפרופיל הרפואי. למה? כי הוא רצה לכסת"ח את עצמו, שמא החייל אכן לוקה בנפשו? אולי. אני מעדיף את האפשרות שלא הקב"ן הוא המכסת"ח, אלא הצבא כארגון. הצבא, כארגון, מעדיף להתעסק כמה שפחות אם אלו שמוכנים לעשות מאמץ ולו מינימלי כדי להמנות על שרותיו.
לכן, לא מושמטים, לא משתמטים - פטורים.
נראה מאופן הצגת השאלה 487732
מבחינת החוק היבש אתה צודק. הנ"ל יכולים לשלוף תעודה המוכיחה זאת. עם זאת, האם אין מקום לשיפוט מוסרי-חברתי של אינדבידואלים על בסיס מעשיהם בגדר החוק?
נראה מאופן הצגת השאלה 487774
כאשר מישהו נוסע ברמזור אדום, או מתחמק מתשלום מס הכנסה, במי האשמה? בעובר העברה, או במשטרה / הפקחים שלא תפסו אותו?
משום מה בנוגע לגיוס, עוברי העברה מטילים את האשמה לפתח הצבא ששחרר אותם, בהתאם לחוק, ועוד מתהדרים בכינוי "מושמטים". יעני לא אשמתם כלל. אשמת המערכת שפלטה אותם.

ואגב, לא פטורים ולא נעליים.
מי שלוקה בנפשו - באמת לוקה בנפשו - פטור. מי שנכה / חירש / עיוור - פטור (ודווקא חלקם מתנדבים). מי שמפגר - פטור (וגם הם, חלקם מתנדבים, ומרגישים בפסגת העולם שהם מבצעים פעולות שהיו מחרפנות אותי ואותך).
מי שמצהירה על דתיותה - והיא לא. ובניגוד לדתיות על-אמת אף לא טורחת ועושה שירות לאומי. מי שהולכת ונישאת פיקטיבית (ואיך ניתן להוכיח שהיא לא נשואה? אולי אין השלום ביניהם ונפרדו?). מי שהולך לקב"ן ומספר על קשיים שאין לו - כל אלה אינם "פטורים". הם מתפטרים, אם כבר. הם משתמטים משירות ומטילים עלי ועליך את החובה לעשות זאת, ואת הסכנה הכרוכה בכך.

והם שונים מאוד מסרבני השירות, שלוקחים אחריות על סרבנותם.
נראה מאופן הצגת השאלה 487823
ראש אגף כ"א בצה"ל, האלוף אלעזר שטרן, אמר בריאיון איתו לפני שבוע או שבועיים שהוא מעדיף שהקב"נים יהיו יותר נוקשים, והוא מעדיף חייל אחד שמתאבד על פני המוני משתמטים מגיוס ‏1.
העניין הזה צריך לעמוד תמיד כשבאים לדבר על אותם פטורים מקב"נים והאם זה בסדר או לא, האם ייתכן שאחד מאותם רואי ארנבים באמת רואה אותם? האם נתינת נשק־חם לאדם שיש ספק שהוא רואה ארנבים בכל פינה היא אפשרות סבירה? (במיוחד אם לא מדובר על אדם אחד, אלא על חצי שכבה... הסיכוי שאחד מהם הוא כזה רק גדל).

הפטור הגורף לאותן דתיות־לרגע, מתחתנות־פיקטיביות, לומדי־ישיבות־בלא־ישיבה, משוגעי־קב"ן־שקריים וכו', הוא פשוט מהטעם שלצבא אין מה לעשות איתם. הרי לתת להם לשמור על הגבול יגרור כניסה של מחבלים, ואין איפה לשים אותם בעורף ("בשנים האחרונות קיים בצבא עודף בכוח אדם עורפי מול מחסור בכוח אדם לוחם הן למטרות בט"ש והן לצבא המערכה"‏2).

כמה פטורים/מושמטים יש? אין לי מושג. ועד שלא נדע בבירור, ציד המכשפות הזה מונע משנאה ומחוסר נתונים.

1 ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים.
2 דו"ח ועדת ברודט - הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, נושאי כוח אדם, עמוד 22.
נראה מאופן הצגת השאלה 490869
פעם, לפני הרבה שנים, קרי, לפני מלחמת ששת הימים, השירות הצבאי במדינת ישראל עמד על שנתיים וחצי לבנים, ושנתיים לבנות. קרי - מבחינת אורך השירות הרבה יותר שוויוני (לא שוויוני מבחינת *אופי* השירות), וההבדל באורך נבע, בין השאר מזה שחלק מהבנים, אפעס, עובד טירונות קרבית, יותר ארוכה. ואם רוצים שההכשרה תהיה רווחית, צריך להאריך מעט את השירות.
אחרי מלחמת ששת הימים השירות הוארך לשלוש שנים, והיה מחזור גיוס אחד, מסכנים שכמותם, שהתגייסו לשנתיים וחצי אבל שירתו שלוש.

לו כל ה"מושמטים" האלה, שסליחה, אבל שוב, זה כינוי מכובס של קוזאקים נגזלים, היו טורחים ומתגייסים, ניתן היה לקצר את השירות הצבאי *לכולם*.
נראה מאופן הצגת השאלה 490889
את מציגה את ההיסטוריה באופן מאד מוזר, מצד אחד הצבא החליט להאריך את שירות החובה, ומצד שני, לשחרר יותר חיילים? וזה "אשמת" החיילים שהצבא החליט לשחרר? ואם הם לא היו מסכימים "להשתחרר" הצבא היה מקצא רת השירות לשאר? (לפני שאת עונה, כדאי להזכר שהתשובה לשאלה הזאת כבר ידוע...)
נראה מאופן הצגת השאלה 490899
כמעט 40 שנה עברו בין ההחלטה להאריך, להקלות הגורפות במתן פטורים.
ולעניין קיצור השירות בהקשר לכמות המתגייסים, פעם, כשקבעו את המענק לחיילים משוחררים, בנים קיבלו סכום מסויים X 32 חודש.
למה 32 חודש?
משום שכשקבעו את המענק, רצו גם לקצר את השירות. ובחלם ישראלי טיפוסי, המענק הוענק מקוצץ, אבל השירות הושאר על תיקונו.
כלומר, כוונות לקצר היו כבר מזמן.
נראה מאופן הצגת השאלה 490903
(ענית לי? איפה?)

"כמעט 40 שנה עברו בין ההחלטה להאריך, להקלות הגורפות במתן פטורים" או, במילים אחרות, אין קשר בין הארכת השירות לנתינת הפטורים, ואין שום מקום להניח שהפסקת נתינת הפטורים תקצר את השירות.

"למה 32 חודש?... משום שכשקבעו את המענק, רצו גם לקצר את השירות..." אגדה אורבנית שאין לה קשר למציאות.
נראה מאופן הצגת השאלה 490905
בהחלט יש מקום להניח.
צה"ל נזקק ל-X חיילים.
צה"ל נזקק ליותר חיילים במילואים, ולכן משתלם לו להכשיר כמות גדולה של חיילים, גם אם ישרתו פחות זמן.
יותר חיילים בצה"ל פירושה זמן שירות יותר קצר לכל חייל. גם לפני 10 שנים, בימי מענק השחרור של ה-‏32 חודש לבנים, היו כאלה ששרותן קוצר. לחלק ניכר מבנות מחזור הגיוס שלי קצרו את השירות. גם לי. וקיצרו למחזורי הגיוס הגדולים, על מנת לפנות מקום למחזורי הגיוס הגדולים הבאים.

ולמה אגדה אורבנית, למה? כשדיווחו (באיחור של 5 שנים) בעיתונים על כך שחיילים מקבלים מענק שחרור על 32 חודש אבל משרתים 36, גם ציינו את הסיבה. הסיבה שציינתי לעיל.
נראה מאופן הצגת השאלה 490906
משום מה נראה לי שתמצא בזה עניין.
נראה מאופן הצגת השאלה 490934
אם "כמעט 40 שנה עברו בין ההחלטה להאריך, להקלות הגורפות במתן פטורים" אז לצה"ל היו 40 שנה לקצר את השירות, 40 שנה זה מספיק זמן, במהלך אותה תקופה הצבא לא קיצר את השירות, לא שקל לקצר את השירות, ולא ניסה לקצר את השירות (ואם היה רוצה, זה היה מאד קל, פשטו לקצר את השירות).

הסיבה היא שבזמנו, כשחוקק החוק, חוק שירות הביטחון עמד על 32 חודשי חובה, וכל החיילים גויסו ל-‏32 חודשים שהוארכו ל6 חודשי שירות צבאי נוסף (שס"ן, אפילו קיבלו על זה תוספת ב"משכורת") מתוקף איזה צו חירום, שאף אחד לא רצה להעביר בחוק (עד שבג"ץ הכריח אותם).
נראה מאופן הצגת השאלה 490935
לא אמת.
משום שחישוב פשוט יראה לך, ש-‏32+6 = 38. שהם שלוש שנים וחודשיים, ואף אחד, באמת אף אחד, לא משרת שלוש שנים וחודשיים אלא אם הוא היה בכלא חודשיים.
והשירות בפועל מעולם לא היה 32 חודש. כשנחקק חוק שירות בטחון, המקורי, אורך השירות עמד על שנתיים וחצי לחייל זכר, היינו 28 חודש.

ולעומת זאת, בכל המסמכים והדיונים על קיצור שירות, מדובר על קיצור של 4 חודשים, היינו 32 חודש. ונא עלעל בלינק שצורף קודם.
נראה מאופן הצגת השאלה 490936
קראת את כל המסמך הזה? את יכולה להפנות אותי לעמוד הרלוונטי? (אני חייב להודות שמצאתי אותו משעמם להפליא)

חוק שירות הביטחון קבע שחיילים יגוייסו לתקופה שלא תעלה על 30 חודשים (שנתיים וחצי), פעם זה היה שנתיים וחצי, אחר כך התחילו להוריד את זה, ובמלחמת ששת הימים הוציא שר הביטחון צו שמאריך את זה לשלוש שנים.
נראה מאופן הצגת השאלה 490913
לצערינו התלונות הם למחוקק, אשר שמאלו לא יודעת את אשר עושה ימינו. הסתכלות על כמות הלא מתגייסים בכל מחזור באחוזים תראה משהו פשוט, כמות המתגייסים מסיבות פליליות, לא-נמצאים-בארץ, רפואיות זהה. מסיבות נפשיות הייתה עלייה של כמה עשיריות האחוז בעשורים האחרונים. מסיבות דתיות הייתה עלייה של מאפס ועד כמה שזה היום (15%? משהו כזה), כשבמקור היו פטורים מגיוס 200 צעירים חרדים בלבד.
העלייה באחוזים בקוזאקים הנגזלים הוא בגלל קבוצה אחת - החרדים (אצל גברים כמובן, אם כי, גם אצל נשים יש עלייה גדולה באי־גיוס מסיבות דת).
נראה מאופן הצגת השאלה 490928
לראשונה, תמר1900, אנחנו מסכימות.
פטור מסיבות אברכות צריך להיות זהה לפטור - סליחה, לא פטור, אלא אובר-התחשבות, שזוכים לה רקדנים, מוזיקאים, וספורטאים מצטיינים.
מספרם יוגבל ל-‏200, ו-‏200 העילויים הללו יוכלו, כמו המוזיקאים המצטיינים, להיות פקידים אחראים על מהדקי סיכות כמה פעמים בשבוע במקח"ר (גם בזמן הזה הם יוכלו ללמוד. ללמוד אפשר גם באפסנאות). למעשה, הואיל והם עילויים כל כך גדולים, אין ספק שהרבנות הצבאית תצא נשכרת מהם - הם יוכלו כמה פעמים בשבוע להועיל שם, וללמוד ביתר הזמן.
השאר, שיואילו בטובם ויתגייסו. ניתן להקים להם יחידות משלהם. בלי בחורות ופריצעס.
נראה מאופן הצגת השאלה 490949
כשמסכימים איתי, אני נוהג לחטוף פריחה קשה וכאבי ראש נוראיים, לכן אדגיש את קיצוניות עמדתי ואגיד שאני לא מסכים (כן, אני זכר, אם כי ההתייחסות אלי כנקבה מאוד מחמיאה לי).
דמם של 200 העילויים לא סמוק יותר מדמם של שאר החרדים שיהיו בצבא, וקשה לי להאמין שוועדה שתוקם לצורך בדיקה מיהו עילוי ומי לא תוכל לתפקד בצורה אובייקטיבית (והרי איך קובעים מיהו עילוי? האם סיני או עוקר הרים? ואולי האחיין שלי? או הוא שנראה חלשלוש אז במילא לא יעזור בצבא? וכו').
מרגע שמפסיקים את התמיכה הממשלתית בקבוצה גדולה של צעירים שלא מתגייסים, סביר להניח במילא שהרבה ילכו לצבא והעילויים יקבלו מלגות ויוכלו להישאר. הגענו לאותה תוצאה וחסכנו הרבה כסף מאוצר המדינה שיוכל ללכת לדברים חשובים... כמו הרבנות הצבאית או דברים כאלו.
נראה מאופן הצגת השאלה 490963
דמם לא יותר סמוק, אפילו שהם משוכנעים שכן, אבל כפי שאחוז ניכר, סליחה, הרוב של חיילי צה"ל אינם קרביים, וחלקם הגדול אף אינו תומך לחימה, ואעפ"י כן הם משרתים בצה"ל, גם אם סיכויים לההרג יותר קטן, את 200 הגאונים ניתן לשלוח ליחידות לא-קרביות.
דיינו בזה.
אם כל האחרים כן יזיזו את התחת שלהם ויתגייסו.
נראה מאופן הצגת השאלה 488025
בדיוק להפך, דווקא מי שעושה שירות לאומי הוא מזיק לחברה שלנו, ומי שרוצה להועיל לחברה, יכול לא להתגייס (ויש לו משהו טוב יותר לעשות מחוץ לצבא) טוב יעשה אם לא יתגייס, ורע מאד יעשה אם יעשה שירות לאומי.
נראה מאופן הצגת השאלה 488030
לא הבנתי. השירות הלאומי מזיק לחברה?
נראה מאופן הצגת השאלה 488037
כן, קיומו של השירות הלאומי מזיק לחברה, ומי שמתנדב לשירות לאומי מזיק לחברה

תגובה 456520
תגובה 344300
נראה מאופן הצגת השאלה 488044
הלוואי שהיה אפשר ללחוץ על כפתור ''הטל על יהונתן אורן להגיב לתגובה זו''.
נראה מאופן הצגת השאלה 488059
האמת? בסוד? אני די מסכים עם סמיילי (וגם חם מדי לדיונים ארוכים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים