בתשובה להאייל האלמוני, 22/01/09 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לצערי, מדינת ישראל אינה כיום דמוקרטית אתנית, כפי שהיא אכן צריכה להיות. מדינת ישראל הינה המדינה היחידה בעולם כולו, שעצם קיומה מותנה בכך. לכן, הערבים אינם זכאים לשום ייצוג בכנסת ובממשלה, במיוחד לעת הזו, כשהם מבקשים להשמידנו במוצהר ובמפורש. כך נוהגת, או צריכה לנהוג, דמוקרטיה מתגוננת, שאינה תלושה מן המציאות. מאותה סיבה יש לגרשם מארצנו, ועד שהדבר יתאפשר - יש להעניק להם זכויות אדם *מינמאליות ביותר*. לכן, אותה "אפלייה" שאתה מדבר עליה, מעניקה להם זכויות *יתר*. הערבים אינם מיעוט בארצנו, אלא *גוף זר*, חלק מהאויב, שנותר בארצנו מסיבות הסטוריות ושלא ברצוננו, ובתור שכזה יש להקיאו מארצנו, ויפה שעת אחת קודם. אכן, תפיסתי הינה לאומית, אבל ההשקפה, לפיה "לאומנות" הינה דבר שליליל, שגויה באופן כללי ובמיוחד בכל הנוגע לארצנו, שכאמור הינה מקרה ייחודי, המחייב גישה ייחודיות. זו המציאות וזו האמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה יודע מהי המציאות ומהי האמת המוחלטת אשריך. לא נראה לי שאפשר לנהל איתך דיון. אין אצלך ניואנסים ושטחים אפורים, אתה לא מאמין שאנשים יכולים להשתנות, שבני תרבויות שונות יכולים לחיות יחד. החזון שלך, מהמעט שאני מבין ממנו, מסוכן לא רק למיעוטים בישראל אלא גם לאתאיסטים, לליברלים, ליהודים שנשואים ללא יהודים, לחד מיניים ולסוגי אוכלוסיות נוספות. הרבה אנשים נוהרים אחרי רעיונות מסוכנים מהסוג הזה מפני שהם מטפחים את האגו שלהם כיהודים מחד ומאידך מבטיחים להם פתרונות קסם לבעיות מורכבות. הם לא מבינים שגם אורח החיים שלהם עשוי להפגע אם החזון הלאומני יוגשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיונות שלו לא מסוכנים רק לקבוצות בחברה ("אתאיסטים, לליברלים, ליהודים שנשואים ללא יהודים"). צריך להגיד זאת בלי היסוס: מימוש ה"חזון" שלו (בהנחה שזה בכלל אפשרי1) מסוכן גם לעצם המשך קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (ולמען האמת, לדעתי גם בכלל2). הפשרות בין האוכלוסיות בישראל (כולל האוכלוסיה הערבית), הנסיון לחיות כאן למרות הסתירות ואי הבהירות הפורמלית של הגדרת המדינה ואופיה (ואף של מה זה בדיוק "יהדות"), הערכים הדמוקרטיים והפלורליזם, אלו לא הדברים שמסכנים את המשך קיום מדינת היהודים כפי שטוען וחושב סתם יהודי. אלה הם הדברים היחידים שמצליחים לשמר את המשך קיומה של המדינה הזאת. אלו הם התפרים היחידים שמצליחים להחזיק את התלאים השונים מהם מורכבת האוכלוסיה הישראלית. נלך נגד הכיוון אליו כיוונו מיסדי המדינה (למשל דב"ג) ונבחר ללכת בכיוון מדינת פייגלין אליה שואף הסתם יהודי והמדינה הלכה3. מדינת ישראל לא שורדת למרות שהיא דמוקרטית. היא שורדת *בגלל* שהיא דמוקרטית. הרעיונות של "סתם יהודי" מסוכנים להמשך קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא פחות מהרעיונות של בל"ד (שתי מדינות לשני עמים ורק אחת מהן מדינת כל אזרחיה). ___________ 1 גם אם החזון שלו יתממש (נניח), אני לא רואה איך מדינה כזאת יכולה לשרוד לאורך זמן. 2 ישות מסוג אחר, פשוט לא תצליח לשרוד לאורך זמן כמדינה. 3 "מדינת הלכה, הלכה המדינה". כבר יש סטיקר כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________ 3]- כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 ואפילו שורה מ"שירת הסטיקר" של גרוסמן והדג נחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 וואלה. זה מאוד מעודד שככל שאני אזדקן ואהפוך סנילי, אני ארגיש יותר שנון, יצירתי ומקורי כשאחזור על דברים שאחרים כבר מזמן אמרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הצטטן מחפה בכוח זכרונו הטוב על העדרה המוחלט של יצירתיות'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נכון (אחרי הכל, יש מגוון מרשים של דרכים להיות לא יצירתי. זאת כמעט אמנות בפני עצמה), אבל גם ההנחה שבשביל להיות יצירתי לא צריך להכיר את מה שאמרו ועשו לפניך היא בעייתית. היא מאפיינת זרמי חינוך מסוימים, שטוענים שלימוד ושינון פוגעים ביצירתיות ולא נותנים לאישיות להתפתח בדרכה הייחודית. לעומתם, לי נראה שבשביל יצירתיות אנחנו כן צריכים להכיר את הציטוטים, ולו כמעין ''חומר גלם'' שאותו אנחנו מעצבים בדרכנו ועושים עליו מניפולציות יצירתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור ראשון בפסיכומטרי - מהעובדה שמי שיודע לצטט מצטט כי הוא לא יצירתי, לא נובעת בהכרח ההנחה שמי שיצירתי לא יודע לצטט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שאת מצטטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה ציטוט, זה היה יישום חומר נלמד. צק צק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שאת מיישמת, אבל אני לא בטוח שאת עושה זאת כיאות. לא טענתי ש''מי שיצירתי לא יודע לצטט''. (אולי לומדים את זה בשיעור השני. אני לא יודע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גם ההנחה שבשביל להיות יצירתי לא צריך להכיר את מה שאמרו ועשו לפניך היא בעייתית" - איך אומרים פה? "הנחת קש! הנחת קש!"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הנחת קש אינה נביעה (שיעור שלישי). שנית, זה הרהור בעקבות דבריו של איזי. גם הציטוט של איזי, למיטב הבנתי, היה הרהור אסוציאטיבי על דבריו של אביב ולא טענה על העדר מוחלט של יצירתיות אצלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת קש נובעת מהליך לוגי שגוי. טה-דה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר? לדעתי בד"כ היא יותר עניין פסיכולוגי (הנחות שאנחנו באים איתן מראש, הנחות שאנחנו מייחסים לבני השיח שלנו) מאשר תוצאה של הליך לוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת מי אמרה? אני. תסתכל תגובה אחת למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית בכל השיעורים בקורס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה לה ברירה? היא לימדה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. יש סיכוי שהוא שלי, אבל זה לא מאוד סביר. מישהו בטח אמר את זה קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך יודע מה אתה שח. איני מאשים אותך, כי אתה תינוק שנשבה. ושלום ליהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שראוי להמשיך להתיחס או אפילו לקרוא את התגובות שלך (ולא בגלל התוכן הרעיוני שלהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפוי ומובן. תרגיש טוב, זה בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה צפוי? אתה הרי פועל נגד ההגדרה הבסיסית של המדינה- דמוקרטית ויהודית. נגד בלאד טענו שהיא רוצה לפגוע באופי היהודי של המדינה לא על ידי מניעת השתתפות של מפלגות חרדיות וגזעניות בבחירות, אלא בגלל הרעיון של מדינת כל אזרחיה- נרעיון הדמוקרטי. אתה טוען שצריך לבטל את הדמוקרטיה. כדי לממש את דעותיך אתה צריך לעשות כאן משטר פינושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על תעליב את פינושה. הוא מעולם לא העלה על דעתו לגרש חמישית מאזרחיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ליברמן ודומיו היו יכולים לנקוט כאן בשיטות של פינושה, הם לא היו נזקקים לגרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? אני מניח שהתכוונת להגיד משהו. לידיעתך - לא הצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתי ערבייה. הבת שלנו היא "גוף זר" ו"חלק מהאויב"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא או אתה או אשתך תומכים בשאיפת הערבים להשמיד את מדינת ישראל - התשובה ברורה וחד-משמעית: כן. כדי להסיר כל ספק, אומר זאת: "אויב" לישראל יכול להיות גם יהודי דתי, כשר למהדרין, ו"אוהב" ישראל אינו חייב להיות כלל יהודי. מה שמגדיר את האדם ביחסו למדינת ישראל כ"אויב" או כ"אוהב" (או כניטרלי) אינו מוצאו, מינו, דתו, גזעו, מראהו, גובהו, משקלו, השכלתו, מידת ההומור שלו וכו', אלא רק - ואך ורק - השקפותיו ושאיפותיו ביחס לסכסוך היהודי-ערבי/מדינת ישראל. גם שאלתך, כמו הערות ואימרות של רבים אחרים כאן, לוקה באותו ליקוי: הדבקה או ייחוס תכונות שליליות לי ולשכמותי, בין במרומז ובין באופן גלוי. במקרה שלך - גזענות, ובמקרים אחרים - פשיזם, טפשות, אי-ראיית המציאות וכו'. כבר ציינתי, שזו שיטה ידועה ומוכרת היטב של השמאל (ודי מוצלחת, כבר הודיתי), שנועדה לאפשר לו להפריח דברי הבל תלושים לגמרי מן המציאות, להתחמק מן המציאות ולהימנע מהתמודדות עם טענות הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה לא רוצה להבין/ לא מסוגל להבין הוא שישנם גם יהודים רבים שמתנגדים לתפיסה שאתה מייצג. מיהו יהודי? ענית פעם על השאלה הזאת? האורתודוקסים משתמשים במבחן של ההלכה: מי שאמו יהודיה או אדם שעבר גיור. זו הגדרה מצומצמת מבחינות רבות: א. היא חסרה את התוכן של היהדות. ב. אינה מאפשרת לי, כאדם חילוני, להגדיר את עצמי כיהודי אפילו אם אני, למשל, לא שומר שבת, אוכל אוכל לא כשר ובכלל לא מתייחס תוקף להלכה. היהדות שלי היא יהדות של תרבות, כמו אצל אחד העם למשל. ג. האורתודוקסיה נאבקת ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. האורתודוקסים מבינים שבשונה מהזמן בו ישבו יהודים בגולה בקהילות קטנות בתוך מדינות של לא יהודים ואפשר היה להם, לאורתודוקסים, להחיל את חוקי ההלכה על כל בני הקהילה, כעת הדברים שונים וישנן דרכים רבות הפתוחות בפני האדם היהודי להגדיר את זהותו, לאו דווקא בצורה מתבדלת. ד. אדם יהודי יכול לתרגל בודהיזם או להאמין בברית החדשה וביהשוע ועדיין להגדיר את עצמו כיהודי. היהדות כאן משתמשת כחלק מהזהות ולאו דווקא כדת. דרגות החופש שמאפשרת המודרניות רבות ומובן שהדת מתקשה להתמודד עם האפשרויות הרבות האלו. לכן כל אותם רבנים, שרואים עצמם פטרונים על שאר היהודים באשר הם, משתדלים להחזיר אליהם את השליטה. כמובן שההשתדלות הנוגעת ללב הזו היא חסרת סיכוי אבל לאדם דתי קשה מאוד להבין שהגבולות נפרצו ושהדת מוטב לה שתשאר בחירתו של היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שיש יהודים, החושבים אחרת ממני. וזה בסדר וגם בריא ורצוי. אבל, לפני הכל יש הכרח להסכים על דבר בסיסי אחד: שאנחנו רוצים כאן מדינה יהודית / מדינת היהודים / מדינה עם זיקה מיוחדת ליהודים/ליהדות. מכאן הכל נתון לויכוח ולדיון. תירגע. גם אני לא שומר שבת וגם לא מתייחס כלל להלכה כגורם המנחה את התנהגותי. יחד עם זאת, ברור לי לגמרי, שבלי שום זיקה לדת היהודית או ללאום היהודי, אין כל משמעות להיותי יהודי. לכן, כיהודי *לאומי* (אך לא דתי) אני משתדל לשמור, ומעודד אחרים, לשמור זיקה וקשר ל*מסורת* ול*תרבות* היהודיות, אם כי זה קצת מבלבל, משום שיש קשר הדוק בין הדת ללאום היהודיים. כך, למשל, אני *מעדיף* לאכול מזון כשר, *אם הדבר אפשרי וסביר* (לכן, אם לא יהיה אוכל כשר בר-השגה באופן סביר - אוכל מזון בלתי כשר, אם כי אעדיף תמיד עוף בלתי כשר על חזיר, למשל). וכך, למשל, דרשתי מבת זוגי הנוכחית להתגייר כתנאי לכך שאנשא לה (אם כי אגלה גמישות בשאלה, באיזה גיור לבחור). אתה מעורר בסעיף ד' שאלות שאינן פשוטות כלל, ואולי יש לי דעות שונות לגביהן. אבל, כאמור, כל עוד אתה מחשיב את עצמך כיהודי, אתה רוצה להיחשב יהודי ואתה מסכים, שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית / מדינת היהודים / מדינה עם זיקה מיוחדת ליהודים/ליהדות - אתה אחי ובן עמי ואני מוכן בחפץ לב להתדיין איתך בשאלות הללו ובכל שאלה אחרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |