בתשובה להאייל האלמוני, 15/08/09 21:27
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520646
כתבתי בתגובה 520423 קצת על הבעיות הכרוכות בעניין.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520672
הבעיה היחידה שכרוכה בעניין היא שאתה דוחף את האף שלך לענייניהם של אחרים. כן, כן, אם הומו רוצה ילד והוא מוצא אישה שמוכנה למכור לו ביצית ואישה שמוכנה להשכיר לו רחם, זה עניינם של ההומו, מוכרת הביצית ומשכירת הרחם. וכל עוד אתה אינך אחד מהם, זה לא עניינך.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520680
מה הופך את זה ל"לא עניינו", החוזה הכספי?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520684
מה הופך את זה ל"כן ענייננו"? העובדה שאנחנו נורא אוהבים לדחוף את האף לכל רקטום מזדמן ולהחליט אם הרגלי ההתפנות שלו טובים בעינינו, אם לאו?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520687
לפני שאתה קופץ, שים לב לניסוח של התשח''ניק האלמוני.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520693
''אישה שמוכנה להשכיר רחם'' כבר די בעייתי.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520710
ולדעתי איש שמוכן להשכיר מוח/ידיים בעייתי לא פחות. אם תקום מפלגה שתציע לאסור עליך לעבוד, אצביע לה.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520712
למה?

העסקה כשלעצמה די בעייתית. סביר להניח שמדובר על עסקאות חד־פעמיות. לכן המשכירה לא תוכל לצבור מוניטין. יותר חשוב מכך: לא תהיה משמעות לאיבוד המוניטין מצידה.

כמוכן מכיוון שהעסקה היא חד־פעמית, השוכרים לא יכולים להחזיר את הסחורה. כמוכן המשכירה היא בד"כ חסרת אמצעים, ולכן לא הייתי בונה יותר מדי על פיצויים.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520734
ואם נניח, לצורך הפשטות, שמראש המדינה מודיעה שהיא מדירה את בתי המשפט שלה מהעסקאות האלו; הסיכון הוא על הלקוחות (הוסף מרכאות לפי הטעם) בלבד. מה עכשיו הנטל על הסביבה?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520736
יש דרכים אחרות להקטין את הסיכון.

האם מקובלת עליך הטענה שעבדות היא דבר פסול? לא ברור לי שעל התש"חניק היא מקובלת.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520817
עסקת הפונדקאות נראית לי סבירה לאין ערוך מעסקת העבדות (ובפרט, היא נראית לי *סבירה*, בעוד העבדות נראית לי *לא סבירה*). אני מניח שרוב האנשים ידרגו אותן כך. אז אם על התש"חניק מקובלת עסקת העבדות‏1, כנראה קל וחומר מקובלת עליו עסקת הפונדקאות. אז מה השאלה שלך אליו?

1 אני מפציר לא לדון בזה עכשיו, אבל אם מוכרחים, אז הבא שמגיב על זה, שיחסוך שלושה שלבים ויגדיר קודם למה הוא קורא "עסקת עבדות".
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520718
ואם הוא מוצא אם המוכנה למכור את בנה ( או את בתה)?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520732
אני מבין שלך האפשרות שאמהות ימכרו את ילדיהן נשמעת שערורייתית. אבל מה מקור השערורייה - במי האפשרות הזאת פוגעת? בהומו (שמעדיף את הילד על הכסף, אחרת לא היה מציע לקנות אותו)? באם (שמעדיפה את הכסף על הילד, אחרת לא הייתה מסכימה)? בילד (שיגדל אצל הורה שמעוניין בו מאוד במקום אצל הורה שלא כל כך מעוניין בו)?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520747
ואם המכירה היא לא לאימוץ אלא לעבדות או לסיפוק שירותי מין? די ברור שהאפשרות הזאת פוגעת בילד, לא?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520750
מכירה כזו אני ממליץ לאסור, ממש כפי שאני ממליץ לאסור על האם המקורית להעביד את הילד או להשתמש בו לצרכים מיניים. השאלה היא מה לגבי מכירה לשם אימוץ.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520752
חשבתי שאתה מדבר על מכירה באופן כללי, סליחה.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520756
באופן כללי: ילד מאומץ הוא ילד שנושא כבר בעייתיות רבה וחריגות רבה שהוא צריך להתמודד איתה במשך החיים. המציאות בארץ עדיין היא שרוב המשפחות הן משפחות שבהן יש אבא ואמא. אם יש משפחות שיש בהן אבא ואמא ואפשר למסור ילד כזה למשפחה כזו, מבחינת טובתו של הילד, זה שהוא לא יצטרך להתמודד עם חריגות נוספת, היא טובתו.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520761
הפתרון שאתה רומז לו בעייתי מכמה בחינות.

ראשית, לא כל זוג הורים סטרייטים עדיף על הורה הומו יחיד. מספר ההורים, מינם ונטייתם הם לא הקריטריון היחיד, וגם לא החשוב ביותר. למעשה אין שום דרך לקבוע באופן אובייקטיבי איזו משפחה מאמצת עדיפה. רשויות הרווחה אמנם מעמידות פנים שהן מסוגלות לקבוע זאת, לפחות באופן גס, אבל בפועל הן מפעילות כללי אצבע שמשקפים אינטרסים מגזריים ודעות קדומות לא פחות משהם משקפים את טובת הילד האובייקטיבית, אם בכלל אפשר לדבר על זה. כך, למשל, בעבר העדיפו אשכזנים בתור הורים מאמצים, ואילו כיום זה נראה לנו בלתי נסבל. היום מעדיפים סטרייטים, ואולי לדורות הבאים גם זה ייראה בלתי נסבל. כאשר נותנים למדינה את הכוח להחליט מי מתאים לאמץ ומי לא, פותחים פתח לאפליה מוסדית על בסיס השתייכות מגזרית. ואגב, אפליה כזאת לא חייבת להיעשות בזדון, ייתכן בהחלט שהיא נעשית מתוך כוונות טובות - מה שרק הופך אותה למסוכנת יותר.

שנית, לא כל ילד שהיה נמכר לאימוץ (אילו הדבר היה מותר) נמסר לאימוץ בחינם. לכן ההשוואה הרלבנטית אינה רק בין הורה הומו שמסוגל לקנות את הילד וזוג הורים סטרייטים שאינם מסוגלים, אלא גם בין הורה הומו שמסוגל לקנות את הילד ובין המשפחה שהילד נולד לתוכה. אמחיש זאת בדוגמה: נניח שאביב התינוק נולד לאמא בלה, גידי ההומו מעוניין לקנות את אביב התינוק, וגם דני והילה מעוניינים לאמץ אותו, אך לא בתשלום. נניח גם שמבחינה אובייקטיבית כלשהי טובתו של אביב התינוק מעמידה את דני והילה במקום הראשון, את גידי ההומו במקום השני ואת אמא בלה במקום האחרון. ועוד נניח שאמא בלה מוכנה למכור את אביב התינוק, אבל לא מוכנה למסור אותו בחינם. התוצאה היא שאם מכירת ילדים מותרת, אביב התינוק יגדל אצל גידי ההומו, ואילו אם היא אסורה, הוא יגדל אצל אמא בלה. ההוצאה של מכירת ילדים מחוץ לחוק פוגעת באביב התינוק, אע"פ שנועדה להועיל לו! והבעיה אינה תיאורטית בלבד, היא מעשית למדי. סביר בהחלט שביחס למספר הילדים שמשפחותיהם מוכנות למסור אותם לאימוץ בכלל, יש לא מעט ילדים שמשפחותיהם מוכנות למכור אותם, אך בהיעדר תמורה מעדיפות להשאיר אותם אצלן, והילדים האלה קרוב לוודאי נדפקים מהאיסור על מכירת ילדים.

שלישית, התערבות של המדינה בתחום האימוץ מצריכה השקעת משאבים. צריך לאכוף את החוק שאוסר מכירת ילדים, לשלם שכר לעובדי הרווחה וכן הלאה. באותם משאבים היה אפשר להשתמש גם לצרכים אחרים, כמו למשל מימון טיפול פסיכולוגי או חוגי העשרה לילדים מאומצים. לכן גם אם יש לנו תחושה שזוג הורים סטרייטים עדיף על הורה הומו יחיד במובן כלשהו, עדיין לא ברור שבחשבון אחרון כדאי לנו ליישם את המדיניות הנגזרת מכך. יכול להיות שלטובת הילד עדיף הורה הומו יחיד פלוס טיפול פסיכולוגי/חוגי העשרה על זוג הורים סטרייטים בלעדיהם. אבל אנחנו רואים לנגד עינינו רק את התועלת (זוג הורים סטרייטים) ושוכחים מהמחיר (ויתור על טיפול פסיכולוגי/חוגי העשרה) ולכן ממהרים לקפוץ למסקנות.

רביעית, האיסור על מכירת ילדים, כמו שאר הקשיים שהמדינה מערימה על הבאת ילדים שלא בדרך הרגילה, ככל הנראה מקטין את הריבוי הטבעי. לריבוי טבעי קטן עשויות להיות השלכות שליליות, ובאמת בתקופה האחרונה אנחנו עדים לדאגה הולכת וגוברת בעולם המערבי מהזדקנות האוכלוסייה - ולדעתי בצדק. כאשר בוחנים את טובת הילד בלבד, ומתעלמים משיקולים נוספים, עשויים להגיע לכל מיני מסקנות, אבל כאשר בוחנים את התמונה הרחבה יותר, המסקנות עשויות להשתנות. לבני אדם יש נטייה לפתור בעיות תוך כדי התעלמות מהתוצאות העקיפות, ולכן צריך לנקוט משנה זהירות באופן כללי כשבאים להשתמש במדינה לפתרון בעיות.

נראה לי שנסתפק בהסתייגויות האלה כרגע.
בעשרים כסף 520836
האם על המדינה למשוך את ידה גם מהתערבות בקניית ילד לצורך מכירתו הלאה?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 521120
כמה כבר האיסור על אימוץ מקטין את הריבוי הטבעי? פונדקאיות לא יולדות בדרך כלל יותר מילד אחד, מקסימום שניים, לאחרים. ואין הרבה פונדקאיות באוכלוסייה, למרות שזו עבודה לכאורה-משתלמת, גם בגלל שיש דרישות סף וגם בגלל שזו עבודה קשה להדהים שלא כל אחת מוכנה לעשות.

(יש יוצאת דופן אחת בבריטניה, ראיתי סרט עליה פעם, שהיא "פונדקאית מקצועית" וחוץ מילדיה שלה היא נכנסת להריון ויולדת כמעט כל שנה (כבר כמה שנים טובות), בכל פעם לזוג אחר.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520758
איך אפשר להבדיל בין סוגי המכירה מבלי להכניס פיקוח על התהליך?
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520759
לא צריך להבדיל בין סוגי המכירה.
צריך לפקח על השימוש - לא על המסחר.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520767
ואיך עושים את זה? עם קצין ביקור סדיר?

לדעתי כל הבעיתיות של אימוץ, פונדקאות וכולי נובעת ממקור שונה קצת. מכיוון שמדובר על ילדים, הזכויות שלהם חשובות ושלא לא כמו סחורות, אמורות להיות מעוגנות ומוגנות על ידי המדינה ( או מה שנשאר ממנה אם מדובר בליברליסטיות). מהבחינה הזאת התא המשפחתי הוא בעיתי- קורים שם דברים בחדרי חדרים שמאוד קשה לבקר ובמידה רבה מדובר בטיפול בחסרי ישע. אנחנו משאירים את הטיפול הזה לתא המשפחתי מסיבות היסטוריות - לתרבות שלנו יש ניסיון סביר בגידול ילדים על ידי הוריהם ( נכון, יש דוגמאות נגדיות מחרידות, ובכל זאת, הן מחרידות בדיוק מפני שהן יוצאות מן הכלל). התא המשפחתי ההיסטורי מכיל לפחות אם, בדרך כלל גם אב, ויש שם מערכת איזונים ובלמים מסוימת.

לכאורה, בשם הליברליזם וזכויות הפרט, אימוץ, פונדקאות ומכירה של ילדים הם דברים מתבקשים, אבל כשמסתכלים על כך מבחינת זכויות הילד עצמו, העסק נראה אחרת- אפילו המבנה המשפחתי ההיסטורי נראה מוזר- לוקחים אזרח לעתיד ומעניקים סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לשני בגירים אקראיים לעצב אותו ולמנוע ממנו (או להעניק לו) טיפול בסיסי כראות עיניהם. כשמסתכלים על זה ככה, עולה החשש להרחיב את מושג המשפחה מעבר למה שנתקענו איתו היסטורית. גבר בודד (או זוג גברים) שרוצה לגדל ילדה? הומוסקסואלים או לא, זה מעורר פאראנויה.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520768
אז זהו, שעלינו כחברה מוטלת החובה להגן על הילדים.
בין אם במשפחות ביולוגיות ובין אם במשפחות מאמצות. תהליך האימוץ הוא לא רלוונטי לחובתנו זאת.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520770
על כן צריך מנגנון מעקב כלשהו אחרי הילדים. מכירה של ילדים כמו ספרים משומשים הוא לא לעניין.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520771
תהליך האימוץ מוסר ילד לאחריותה של משפחה. אם לא יקרה משהו חריג מאוד, זה ישאר המצב.בלי קשר לפיקוח בדיעבד, רצוי מראש לסנן משפחות שאינן מתאימות.
ממאמרי הדיעה בעיתונות הימין הדתי על האירועים 520772
מסכים.
השאלה (או חילוקי הדעות) היא אלו נתונים הם רלוונטים לסינון זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים