 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה הרהורים שעלו בי: מעמד הר סיני: אם איני טועה אותם 600 ריבוא גברים (ושאר רפש אנושי כגון נשים, זקנים וטף) היו עסוקים למדי בהתכת תכשיטי זהב על מנת ליצור לעצמם אל מוחשי יותר, בשיתופו הנלהב של אהרון, שכבר נוכח בניסים אלוהיים בארמון פרעה. רב המחלוקות בעם נובעות לאו דווקא מן התנ"ך אלא דווקא מן התורה שבע"פ ש*ירדה משמיים יחד עם התורה שבכתב* אבל בכל זאת נכתבה לאורך דורות בידי אנשים בשר ודם, בעלי רמות IQ שונות ונטיות מזג זעופות עד עליזות. זה לא מונע ממני למצוא יופי רב בתנ"ך. סיפור יוסף ואחיו, למשל, או שירת דבורה, יפים ומרגשים מאוד. לגבי הקבלה, קראתי איפשהו שהיא מבוססת על על מיסטיקה איסלאמי. אשמח אם מישהו מצאן האיילים המשכילים ממני יביא אסמכתאות. עד ל-200 השנים האחרונות (בערך) נוצרו חידושים ביהדות שאיפשרו לאנשים להתקדם עם המציאות סביבם. מאז יש קיפאון גמור ואף נסיגה נוקשה אחורה, שלא לדבר על גל המיסטיקה האלילי, שמקביל לחלוטין בעיני לנהירה אל כתות שונות ואמונות אלטרנטיביות למיניהן. אם יש אלוהים, הוא די קפריזי, עצבני, נעלב משטויות ומלא סתירות. ולא, לא מקבלת את התירוץ שהוא נשגב מאיתנו מכדי להבין סתירות לוגיות פשוטות. ראו את הסתירה הלא מובנת בין שני הפרקים הראשונים בבראשית, למשל. שלא להעז לדבר על הצדק הרב שהרעיף על עם בחירתו. יצא לי לשמוע אתמול שיחה בין דב אלבוים לבין פרופסור משהו מגד, שמתמחה בחקר תרבויות אינדיאניות בג'ונגלים של דרום אמריקה. השיחה כולה היתה מרתקת, אך אביא מתוכה שתי פנינים בלבד: בשיחה שקיים מגד עם שאמאן של שבט כלשהו שאל אותו איך השבט מצליח לשמור על המסורת העתיקה מבלי להתבולל בתרבות שמסביב. התשובה שקיבל היתה: לא לעבור על אף אחד מן האיסורים ולא לאכול מאכלים אסורים. מזכיר לכם משהו? הפנינה השנייה: בשבט אחר מתקיים טקס מיוחד לאחר מות אדם: השאמאן מזמן את כל השבט, בעיקר את קרובי משפחתו וחבריו של הנפטר ויוצא עם ערב 'להחזיר' אותו. כאשר הוא 'מביא' אותו הוא מדבר בקולו של הנפטר שמסביר שאינו מעוניין לחזור כיוון שרב עם אשתו, הוא כועס על בנו וכו'. ואז, עד שעת הזריחה, ניתנת לקרובים ולחברים האפשרות להיפרד כיאות מן הנפטר לומר את כל מה שלא הספיקו, להתפייס וגו'. לא שייך ליהדות אבל יפה, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן סיפור יפה והוא קיים בגירסאות שונות בתרבויות רבות; התפייסות עם המתים מאוד מקובלת, לעיתים קרובות אין מסתפקים בדברי כיבושין בלבד כי אם מוסיפים מנחות וצידה לדרך כדי שהמת יצליח לעשות את כל הדרך לעולם האמת ולא ישוב להטריד את החיים. ניואנס כזה יש גם בטקס הקבורה היהודי שבו מבקש הרב מחילה וסליחה מהמת שמא, חס וחלילה, נעשה משהו שגוי במהלך הקבורה. גם בביטוי "נח על משכבו בשלום" יש יותר משמץ אמונה ששנת העולמים של המת עלולה לנדוד אם הוא לא סגר את חשבונותיו עם החיים והוא מסוגל לבוא אליהם בתביעות שונות. עוד בעניין המתים ודובריהם: דיון 309 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את המאמר. אכן, מרתק ומאלף. השכלתי והסכמתי. לא טרחתי לקרוא את התגובות. אגב, איך מלנקקים באייל? לגבי דניאלה וייס, נדיה מטר ושתי הגאולות שמטעמי חנק אמנע מלומר את שמות משפחתן, יש לי מילה אחת בלבד: שיקוץ. מעניין שאתה דן במאמר בנביאים ובה בעת אתה מצטט את גנדי ז"ל (לא). מעורר הרהורים? לגבי יחסנו למתים, אני נוהגת מדי ערב ללכת בשדות הקיבוץ במשך כ-50 דקות. מאוד מטהר. בשלושת השנים האחרונות נמנעתי ממסלול מסויים שעבר ליד בית הקברות, כיוון שחשתי בפירוש שאמי (השנואה) רודפת אותי. רק לאחרונה, כשלמדתי להבין את מניעי יחסה אלי, שהתבארו לי כפאתטיים, אני מסוגלת לחזור למסלול זה. לגבי מורשת מתים, אני לא לגמרי מסכימה עמך. מאוד מפריע לי שמעולם לא זכיתי להכיר את בני משפחתי ולו גם בתמונות. אני בפירוש חשה שחלק חשוב מזהותי לוקה בחסר. רבות קינאתי באירופאים שפגשתי שהציגו בגאווה אילן יוחסין של משפחתם שהלך מאות שנים אחורה. תחושת התלישות היא חריפה למדי, ואם להשליך מכאן על תרבות אחרת, להערכתי יש בכך להעיד על התרבות האמריקאית, ומי יודע מה המשמעות לגבי התרבות האפרו-אמריקאית. לגבי הוידוי האישי שלעיל, האייל האלמוני המטורף מוזמן לשלוח הערות ארסיות משעשעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שיש ביננו איזושהי אי הסכמה. אני בהחלט בעד הכרות עם הדורות הקודמים מכל הסוגים כולל הגיניאולוגיה המשפחתית (בהשכלתי הרשמית אני הסטוריון). ההתנגדות שלי היא לדוברי המתים, פרשניהם ונביאיהם, התובעים בהווה כל מיני דברים בשמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבת קישור באייל: פשוט, העתיקי את הכתובת שאליה את רוצה לקשר, והדביקי אותה בתוך ההודעה שאת כותבת. הכתובת חייבת לכלול בתחילתה את הפתיח //:http האייל האלמוני: לכל מגיב שאינו כותב את שמו מוענק, אוטומטית, השם "האייל האלמוני". זה לא תמיד אותו אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר לגבי הקישור. אייל חביב אחר כבר הסביר לי בדואל, אך אני אסירת תודה מכל מקום. לגבי האייל האלמוני, ידוע לי שזה הכינוי שבו אלמונים ופחדנים משתמשים כדי שלא להזדהות, אך ישנו עלוב נפש אחד שמוצא לנכון לרדת דוקא עלי, ואליו התכוונתי. שלא לדבר על נכה נפש אחר שדוקא מזדהה (איני יודעת אם זה שמו האמיתי)., שאליו כיוונתי את תגובתי בנושא הזהות האישית של ד'יזרעאלי ומארקס אליה כיוון סיר ישעיהו ברלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעמד הר סיני: מעשה העגל היה 40 אחרי מעמד הר סיני. את עיקר ההמרדה סיפקו הערב רב, בעוד שרוב העם לא השתתף. גם היהודים שהשתתפו רצו או תחליף למשה, או שאחרי 210 שנה במצרים האלילית לא הבינו איך אפשר לעבוד אלוה בלי משהו מוחשי שישמש כקשר. אהרון ניסה לעכב אותם כמה שיותר, כי הוא ידע שמשה עשוי לחזור בכל רגע והוא לא מת, בייחוד אחרי שהוא ראה שהערב רב רגמו למוות את חור, שסירב לשתף איתם פעולה. הוא ציווה שיביאו את התכשיטים מנשותיהם, וקיווה שהנשים, שהיו יותר צדיקות מבעליהן יסרבו. הן אכן סירבו, אז הגברים נתנו את תכשיטהם. אהרון השליך את הכל לאש אך העגל יצא ממנו. הוא ניסה לשכנע אותם לדחות את הזבח למחר, בתקווה שעד אז משה יגיע, אבל העם קם מוקדם בבוקר כדי לעבוד לעגל. זו הסיבה שאהרון לא נענש. פרשי לי בבקשה את הסתירה בין שני הפרקים הללו, כי אני לא מצאתי שום סתירה. בנתיים לא מצאתי בשום מקום שאלוהים קפריזי, עצבני, נעלב משטויות ומלא סתירות. לכל דת יש איסורים שונים, מאכלים שונים שאסורים, ואפילו כמה טקסים מעניינים מאד. השאלה על מה הדת מבוססת. כי גם לאיסלאם יש איסור לאכול חזיר, וגם היוונים הקריבו קרבנות. זה שיש מהדורות זולות ודפוקות לא אומר שהמוצר המקורי היישר מהיצרן גם דפוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוביה, ראשית, הרשה לי לציין שאני ממש-ממש מקנאת בך. הלוואי עלי אמונה נחושה כשלך. לגבי ההסברים על עגל הזהב, מה שכתבת מקורו בתורה שבעל פה, שאליה כבר התייחסתי בתגובתי הקודמת, הואל נא לקרוא. שתי הגרסאות השונות של סיפור הבריאה וגן העדן, אתה אדם אינטלגנטי. מה הקטע עם הענקים ובני האנוש? שלא לדבר על סתירות אחרות. ושלא תחשוב לרגע שאני מתייחסת לסהרורים כמו ואן דניקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טוביה, ראשית, הרשה לי לציין שאני ממש-ממש מקנאת בך. הלוואי עלי אמונה נחושה כשלך." הצחקת אותי. בוודאי תופתעי לשמוע שחברי הדתיים נוהגים לכנות אותי כשהם מקנטרים אותי "גוי". הייתי שמח מאד אם מישהו היה מצליח להוכיח לי שהיהדות טועה. לגבי התורה שבע"פ, מכיוון האסמכתא לנכונות יציאת מצרים+מתן תורה שממנה נובעת נכונות התנ"ך-היא מהמסורת, הרי שצריך להתייחס לכל המסורת-כולל התורה שבע"פ, כי אם לא, אי אפשר להבין כלל את התורה שבכתב-אי אפשר לעשות חצי עבודה. "שתי גרסאות שונות לסיפור הבריאה"? מעניין, אני תמיד חשבתי שפרק ב' בבראשית הוא הוספה ופירוש של מה שלא נכתב בפרק א'. סתירה בינהם? עוד לא מצאתי. אני אשמח אם תתני לי 2 פסוקים סותרים. הענקים ובני האנוש? אם את מתכוונת לאלו שלפני המבול-עליהם מסופר רק בתורה שבעל פה שלה את לא מאמינה. הענקים עליהם מדובר בדברים+יהושע-לא מצאתי בשום מקום שגובהם היה 100 מ'. ענק הוא גם אדם מעל 2.5 מ'. ואת יודעת מה? אם התנ"ך טוען שזה אפשרי להיות 40 יום ו40 לילה בלי אוכל ובלי שתיה, גם מציאות של קבוצת בני אדם בגובה עד 3 מ' מסתברת. (גם אנשים בגובה 100 מ', אבל אין צורך לפרש כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי תנ"ך בסביבה, אז אני לא אצטט, אבל: בפרק א' - האדם והאישה נוצרים יחדיו, שווים. בפרק ב' - האדם נוצר ראשון, והאישה נוצרת לאחר מכן, מצלעו. בפרק א' - קודם נוצרות החיות, אחר-כך נוצר האדם. בפרק ב' - קודם נוצר האדם, אחר-כך נוצרות החיות (כדי לשעשע אותו). מספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא אמרתי בתגובה הקודמת שפרק ב' מפרש ומוסיף על החסר בפרק א'? לא משנה, הנה כמה הסברים שאילתרתי מהפרשנים השונים. פרק א' פסוק כ"ז רש"י ד"ה זכר ונקבה: להלן הוא אומר ויקח אחת מצלעותיו וגו' מדרש אגדה שבראו שני פרצופים בבריאה ראשונה ואחר כך חלקו ופשוטו של מקרא כאן הודיעך שנבראו שניהם בשישי ולא פירש לך כיצד ברייתן ופירש לך במקום אחר. פרק ב' פס' י"ח חזקוני ד"ה לא טוב: מתחילה עלה במחשבה לעשות לו זוג ולא מצא פתח לעשות עד לאחר קריאת השמות כדי שיתאוה לה ויחבבנה יותר. רש"י פס' י"ט ד"ה וייצר: היא יצירה היא עשייה האמורה למעלה. כלומר: יום שישי: 1) יצירת החיות 2) בריאת האדם 3) קריאת השמות 4) בריאת האשה ולסיום: למרות האיחור-צום קל, פורים שמח, ושושן פורים שמח לירושלמים. (כתבתי את התגובות כבר בפורים אבל כולם נמחקו פתאום והרסו עבודה של שעה...) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |