בתשובה לג'וד ביי פרוקסי, 02/08/11 15:57
הון -שלטון-עיתון 577473
זה היה אליעזר פישמן [ויקיפדיה] ולא יצחק תשובה [ויקיפדיה]

ואם השאלה שלך היא האם יש קשר בין מדיניות המיסוי לבין ההשקעות במדינה אז התשובה היא כן

השו"חיסטים האמריקאים אוהבים להשוות בין קליפורניה לטקסס

ברמה הבינלאומית יש את הונג קונג
או את אירלנד כדוגמא שלילית למה קורה כשאתה מפסיק להיות ידידותי למשקיעים
הון -שלטון-עיתון 577489
תודה על התיקון, לא שמעתי שוב את ההרצאה ואינני זוכרת.

הבהרה: הכוונה היא להון במשמעות אמצעי ייצור - הטייקונים או אוליגרכים הספורים האלה שאת שמותיהם כולנו מכירים והם מקבלים יד חופשית בנכסי המדינה והטבות מפליגות כי בלעדיהם אין לנו קיום.
זאת מנטרה עתיקה מראשית ימי המדינה, לדעתי שמעתי אותה לראשונה בכיתה א'.

הכוונה איננה להשקעות של כולנו בבנקים ובבורסה, לכן למיטב ידיעתי זה לא מה שקרה באירלנד.
הון -שלטון-עיתון 577494
בשביל זה יש את חוק עידוד השקעות הון.
יש טעם לעודד חברות מייצאות גדולות, או חברות שמשקיעות הון רב בארץ - לדוגמא אינטל.
אין טעם לתת מיסים נמוכים לשופרסל.
הון -שלטון-עיתון 577495
איזה יתרון יש לציבור מעידוד דווקא של חברות יצוא גדולות ?
הון -שלטון-עיתון 577496
לחברות המייצרות בארץ ומוכרות לשוק המקומי אין את האפשרות לברוח כשיש הרעה בתנאים.
הון -שלטון-עיתון 577542
אתה יודע מה, לאו דווקא גדולות - גם מייצאות קטנות.
הון -שלטון-עיתון 577581
למה לעודד יצוא? ואם אתה רוצה בר פלוגתא לך לוידאו בתגובה 577350 בשעה ושתי דקות.
הון -שלטון-עיתון 577583
אבל למה דווקא יצוא ?

אני מבין למה כדאי לעודד פעילות כלכלית באופן כללי אבל מה הקטע של העדפת היצוא ?
הון -שלטון-עיתון 577584
שיפור במאזן התשלומים של המדינה
הון -שלטון-עיתון 577603
גם שיפור במאזן התשלומים של המדינה (trade deficit), וגם בגלל שמי שמוכר לישראלים כנראה חייב להיות ממוקם בישראל.
הוא לא יכול לברוח, ולכן אין טעם לתת לו הנחות, החברה שלו תשלם מיסים גבוהים לטובת כלל האוכלוסיה (טוב, יותר גבוהים מ ה 24% של היום או ה 18% שמתכננים להוריד אותו אליהם).

מי שעוסק בייצוא, לא חייב להיות בישראל, ולכן אם התנאים יהיו נוחים במקום אחר, הוא יעבור. עליו צריך להתחרות מול מקומות אחרים בעולם, ולתת לו הנחות במיסים.
אנחנו רוצים הרי מקומות עבודה בארץ.
הון -שלטון-עיתון 577613
שתי שאלות

א) למה שיפור במאזן התשלומים הוא טוב לציבור ?
אני יכול להבין למה לא כדאי שיהיה גרעון במאזן התשלומים אבל אני לא מבין מה האינטרס בעודף

ב) למה מניחים שיצירת עוד מקומות עבודה תלויה בהגדלת היצוא ?
הרי בתאוריה גם הורדת מיסים על עסקים מקומיים תביא להתרחבות של העסקים האלה ויצירת עוד מקומות עבודה
הון -שלטון-עיתון 577614
מאזן התשלומים למדינה (ומכאן לציבור) כמוהו כחשבון עו''ש של הפרט. עדיף יתרה בחשבון מאשר אוברדראפט.
הון -שלטון-עיתון 577615
כפי שכבר כתבתי , אני מבין למה לא כדאי לציבור שיהיה גרעון במאזן התשלומים

אני לא מבין למה כדאי לציבור להגדיל עוד ועוד את העודף
הון -שלטון-עיתון 577626
לא כדאי.

כדאי שיהיה מאזן. מאידך, עדיף להיות בעודף קטן למקרי צורך.
ככל שאתה מייצא יותר, אתה יכול לייבא יותר תוך שמירה על איזון, וכך להגדיל את רמת החיים של אזרחי המדינה.
הון -שלטון-עיתון 577628
לציבור הרחב, שרוצה ליבא מוצרים ושירותים זולים, זה כדאי. לתעשיינים מקומיים ועובדיהם, זה פחות כדאי.
מכל מקום "עוד ועוד" זה לא כדאי, אבל זו עדיין צרה של עשירים, שעדיפה בהרבה על פני הצד השני. http://www.nytimes.com/2011/08/04/business/global/sw...
הון -שלטון-עיתון 577633
בישראל יש גרעון במאזן התשלומים (שהולך וקטן, לשמחתנו) בניכוי ההשקעות הזרות (כלומר אם מתיחסים לייבוא וייצוא בלבד). אי לכך הגדלת הייצוא משמעה הקטנת הגרעון ולא הגדלת העודף.
הון -שלטון-עיתון 577638
אתה בטוח לגבי הגרעון?

כשהסתכלתי באתר של הלמ"ס זה נראה כאילו יש לנו עודף במאזן התשלומים כבר כמה שנים
הון -שלטון-עיתון 577675
כפי שכתבתי, בקיזוז ההשקעות, אנחנו עדיין בגרעון.
הון -שלטון-עיתון 577679
תלוי מה מודדים. יש לנו חובות כלפי חו"ל (בעיקר מלוות) אותם אנו משלמים ונשלם עוד עשרות שנים. אם יש היום עודף במאזן יבוא-יצוא _השוטף_ (לא כולל מלוות ממשלה) — הוא מאפשר לנו לצמצם את החוב כלפי חו"ל.

יתכן שהדו"ח שקראת דן רק במאזן יבוא-יצוא השוטף, כנראה שהיום הוא חיובי לטובת ישראל.
הון -שלטון-עיתון 577644
ישראל, כמו משקים מערביים רבים, עוברת ליצור שירותים במקום סחורות. במאזן הכולל אנחנו בפלוס כבר כמה שנים, אבל בחשבון הסחורות אנחנו במינוס ראשון זה שנתיים. ראה
הון -שלטון-עיתון 577652
אני תוהה איזה זמן בקשר למודל הכלכלי הזה: איך הוא בדיוק מתקיים?
נניח, אנחנו נקנה סחורות מסין, בשר מארגנטינה וירקות מספרד, ונמכור מה? שירותי סלולרי אחד לשני?
הון -שלטון-עיתון 577656
הודו למשל מוכרת שירות לקוחות למערב (גם ישראל, ד''א), שוויץ מוכרת שירותי בנקאות. ישראל מוכרת תוכנות, שהיום לעיתים קרובות מגיעות בתור שירות. לדוגמא קומברס (בלי להיכנס לשאלה האם היא ישראלית, חלק מהכסף זורם לכאן, למשכורות בין היתר) מוכרת שירותי חיוב לחברות סלולאר בכל העולם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים