 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתמול סטנלי פישר אמר (בערך דקה 3.16) שאנחנו חייבים לעשות הנחות מס והקלות להון כי זה חשוב, אחרת ההון יברח מהארץ. נראה לי שהיה לו חיוך בזווית הפה, כאילו הוא יודע שאנחנו יודעים שהוא מצטט את ביבי כי הוא חייב, אבל אני לא בטוחה. בכלל הוא אמר כמה דברים קצת מוזרים, כמו למשל שמחירי הדירות לא יירדו עכשיו וזה ייקח חמש שנים. זה לא נשמע הגיוני, שביתת הקונים שדיברנו עלינו לפני שלושה שבועות, לפני תחילת המחאה, נכנסת עכשיו לפועל, כולם מחכים שהמחירים ירדו ולכן המחירים ירדו. (יכול להיות שהוא אמר את זה מתוך רצון למתן את המגמה הזאת, כדי שהמחירים לא יצנחו בבת אחת ולא באחוז גבוה מדי כי זה מסוכן) אני חושבת שהוא מומחה מבריק בשוק ההון אבל לא מומחה לכלכלה. בכל אופן שאלתי: היא זה היה נכון, האם זה עדיין נכון? האם כך נוהגות מדינות אחרות? מה קרה למדינות שלא נהגו כך? כזכור, זליכה סיפור על חוב שהוא ביקש לגבות מתשובה. תשובה הנדהם נעלב עד עמקי נשמתו, נראה שעוד לא קרה לו שהמדינה ביקשה ממנו לשלם חוב, הוא אמר לזליכה שאין לו מושג מה הוא עשה למען המדינה, וגם אמר שיעזוב את הארץ. זליכה אמר בצחוק: מה זאת אומרת הוא יעזוב את הארץ? הוא ייקח את הבלטות מהסופר? לא, הוא ימכור את המניות שלו למישהו אחר, מה איכפת למדינה מי מחזיק את המניות. (כל הציטוט מזכרון) אבל הסיפור הזה שונה כי הוא על הון שכבר הושקע. סטנלי פישר מדבר מן הסתם גם על הון חדש שייכנס לארץ אם היא תהיה אטרקטיבית. אז זאת שאלתי, אם היא הובנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה אליעזר פישמן [ויקיפדיה] ולא יצחק תשובה [ויקיפדיה] ואם השאלה שלך היא האם יש קשר בין מדיניות המיסוי לבין ההשקעות במדינה אז התשובה היא כן השו"חיסטים האמריקאים אוהבים להשוות בין קליפורניה לטקסס ברמה הבינלאומית יש את הונג קונג או את אירלנד כדוגמא שלילית למה קורה כשאתה מפסיק להיות ידידותי למשקיעים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון, לא שמעתי שוב את ההרצאה ואינני זוכרת. הבהרה: הכוונה היא להון במשמעות אמצעי ייצור - הטייקונים או אוליגרכים הספורים האלה שאת שמותיהם כולנו מכירים והם מקבלים יד חופשית בנכסי המדינה והטבות מפליגות כי בלעדיהם אין לנו קיום. זאת מנטרה עתיקה מראשית ימי המדינה, לדעתי שמעתי אותה לראשונה בכיתה א'. הכוונה איננה להשקעות של כולנו בבנקים ובבורסה, לכן למיטב ידיעתי זה לא מה שקרה באירלנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש את חוק עידוד השקעות הון. יש טעם לעודד חברות מייצאות גדולות, או חברות שמשקיעות הון רב בארץ - לדוגמא אינטל. אין טעם לתת מיסים נמוכים לשופרסל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יתרון יש לציבור מעידוד דווקא של חברות יצוא גדולות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברות המייצרות בארץ ומוכרות לשוק המקומי אין את האפשרות לברוח כשיש הרעה בתנאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה, לאו דווקא גדולות - גם מייצאות קטנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לעודד יצוא? ואם אתה רוצה בר פלוגתא לך לוידאו בתגובה 577350 בשעה ושתי דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה דווקא יצוא ? אני מבין למה כדאי לעודד פעילות כלכלית באופן כללי אבל מה הקטע של העדפת היצוא ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיפור במאזן התשלומים של המדינה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שיפור במאזן התשלומים של המדינה (trade deficit), וגם בגלל שמי שמוכר לישראלים כנראה חייב להיות ממוקם בישראל. הוא לא יכול לברוח, ולכן אין טעם לתת לו הנחות, החברה שלו תשלם מיסים גבוהים לטובת כלל האוכלוסיה (טוב, יותר גבוהים מ ה 24% של היום או ה 18% שמתכננים להוריד אותו אליהם). מי שעוסק בייצוא, לא חייב להיות בישראל, ולכן אם התנאים יהיו נוחים במקום אחר, הוא יעבור. עליו צריך להתחרות מול מקומות אחרים בעולם, ולתת לו הנחות במיסים. אנחנו רוצים הרי מקומות עבודה בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי שאלות א) למה שיפור במאזן התשלומים הוא טוב לציבור ? אני יכול להבין למה לא כדאי שיהיה גרעון במאזן התשלומים אבל אני לא מבין מה האינטרס בעודף ב) למה מניחים שיצירת עוד מקומות עבודה תלויה בהגדלת היצוא ? הרי בתאוריה גם הורדת מיסים על עסקים מקומיים תביא להתרחבות של העסקים האלה ויצירת עוד מקומות עבודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאזן התשלומים למדינה (ומכאן לציבור) כמוהו כחשבון עו''ש של הפרט. עדיף יתרה בחשבון מאשר אוברדראפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבתי , אני מבין למה לא כדאי לציבור שיהיה גרעון במאזן התשלומים אני לא מבין למה כדאי לציבור להגדיל עוד ועוד את העודף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כדאי. כדאי שיהיה מאזן. מאידך, עדיף להיות בעודף קטן למקרי צורך. ככל שאתה מייצא יותר, אתה יכול לייבא יותר תוך שמירה על איזון, וכך להגדיל את רמת החיים של אזרחי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לציבור הרחב, שרוצה ליבא מוצרים ושירותים זולים, זה כדאי. לתעשיינים מקומיים ועובדיהם, זה פחות כדאי. מכל מקום "עוד ועוד" זה לא כדאי, אבל זו עדיין צרה של עשירים, שעדיפה בהרבה על פני הצד השני. http://www.nytimes.com/2011/08/04/business/global/sw... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש גרעון במאזן התשלומים (שהולך וקטן, לשמחתנו) בניכוי ההשקעות הזרות (כלומר אם מתיחסים לייבוא וייצוא בלבד). אי לכך הגדלת הייצוא משמעה הקטנת הגרעון ולא הגדלת העודף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח לגבי הגרעון? כשהסתכלתי באתר של הלמ"ס זה נראה כאילו יש לנו עודף במאזן התשלומים כבר כמה שנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי, בקיזוז ההשקעות, אנחנו עדיין בגרעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה מודדים. יש לנו חובות כלפי חו"ל (בעיקר מלוות) אותם אנו משלמים ונשלם עוד עשרות שנים. אם יש היום עודף במאזן יבוא-יצוא _השוטף_ (לא כולל מלוות ממשלה) — הוא מאפשר לנו לצמצם את החוב כלפי חו"ל. יתכן שהדו"ח שקראת דן רק במאזן יבוא-יצוא השוטף, כנראה שהיום הוא חיובי לטובת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל, כמו משקים מערביים רבים, עוברת ליצור שירותים במקום סחורות. במאזן הכולל אנחנו בפלוס כבר כמה שנים, אבל בחשבון הסחורות אנחנו במינוס ראשון זה שנתיים. ראה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה איזה זמן בקשר למודל הכלכלי הזה: איך הוא בדיוק מתקיים? נניח, אנחנו נקנה סחורות מסין, בשר מארגנטינה וירקות מספרד, ונמכור מה? שירותי סלולרי אחד לשני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודו למשל מוכרת שירות לקוחות למערב (גם ישראל, ד''א), שוויץ מוכרת שירותי בנקאות. ישראל מוכרת תוכנות, שהיום לעיתים קרובות מגיעות בתור שירות. לדוגמא קומברס (בלי להיכנס לשאלה האם היא ישראלית, חלק מהכסף זורם לכאן, למשכורות בין היתר) מוכרת שירותי חיוב לחברות סלולאר בכל העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כולם מחכים שהמחירים ירדו ולכן המחירים ירדו." זה משהו שלא תמיד עובד. גם אם נניח שהשביתה תתפוס (מה שיש לי בו ספק), דירה זה הנכס המרכזי של רוב המשפחות בארץ. לכן אם ציבור המוכרים מאמין שלא תהיה ירידה חדה, הוא לא ימהר למכור. יותר מזה, פסיכולוגית, לאנשים קשה יותר לרדת במחיר. אם מישהו קנה דירה, הוא לא ימכור אותה בהפסד אלא אם הוא ממש חייב. הוא יעדיף "לשבת" עליה תקופה, מתוך הנחה שהמחיר יעלה. זה נכון גם במידה פחותה למישהו שהדירה שלו "היתה שווה מליון וחצי" ועכשיו הוא לא יסכים למכור בפחות. כשהרבה אנשים עושים את זה, זה באמת מקשה על ירידת דירות יד שניה. אם הייתי צריך לנחש מה עומד מאחורי החישוב של פישר (מעבר לאסטרטגיית "בעוד חמש שנים אחד מאיתנו יעסוק במשהו אחר ולא תטרידו אותי"1), הייתי מהמר על הצורך לסגור פער שנוצר מהעדר מספק של התחלות בניה, ושחיקת מחירים כתוצאה מאינפלציה, כגורמים שיורידו את מחירי הדירות (בעיקר ביחס לשכר) לאורך זמן. 1 אני לא באמת חושב שזו כוונתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אפס, הבעיה הזאת תמיד הייתה ולצערי גם תמיד תהיה, קראתי לא מזמן פוסט שמדבר על זה בצורה שממש התחברתי אליה.. ממליץ גם לך להיכנס. באיזשהו מקום כבר נמאס, אין כוחות להמשיך ללחום, כי לא מרגיש שמישהו רואה אותנו ממטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מקווה שאתה ממליץ על פוסט של עצמך, כי לפשל פעם אחת בכתיבת פוסט זה עוד סביר, אבל להתחבר לזה ? ולא, פיקוח על מחירי דירות קיימות זה לא פתרון, אפילו לא בתור בדיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופתעתי לשמוע ציטוטים כאלה מפי פישר ולכן הקשבתי לראיון. 1. הוא לא אמר שצריך לעשות הקלות במיסוי ההון. הוא רק תאר מצב שלמיסוי ההון יש מגבלות של השוואה מול סטנדרטים בינלאומיים שלא קיימות במיסוי עבודה. 2. הוא אמר - כל דבר בשוק הדיור קורה לאט ובפיגור. הוא לא יופתע לראות בעוד מספר שנים (הוא לא נקב במספר) הצע גדול יותר של דירות וירידת מחירים בעקבותיו. זה לא יקרה מיד. הפרשנות שלי- קצב התחלות הבניה עלה בשנתיים האחרונות לרמות נאות. לוקח שנתיים שלוש עד גמר בניה ולכן בעוד שנתיים יהיה הצע מוגבר של דירות גמורות. לטעמי פרופ' פישר הוא לא פחות מענק. קשה להסביר לאנשים לא מקצועיים בתחומי המאקרו כלכלה עד כמה ההנהגה הכלכלית והפעולות שלו בשנות כהונתו היו מוצלחות. בזכותו המשק שלנו צלח את המשברים הפיננסיים העולמיים בהשקט ובבטחה. אני יכול רק לתאר את ההערכה שחשים כלפיו נגידים אחרים בעולם (הוא היה בין היתר המורה של ברננקי הנגיד האמריקאי)- בכינוס לפני שנה שנתיים לרגל עשר שנים ליורו הוא הוזמן לנאום בפני הנגידים האירופים. הוא עמד שם והרצה להם כמו מורה לתלמידים והם שתו את דבריו בצמא וכיבדו אותו בסטנדינג אוביישן בסיום דבריו. יתרה מזו- בנק ישראל נוקט כבר חצי שנה ויותר בצעדים הולכים ומסלימים שמטרתם להקשות על נוטלי המשכנתאות לקחת ביס גדול מכפי שיוכלו לבלוע. ההשפעה של צעדים האלה היא לכוון מיתון הביקושים לדיור ומיתון עליית המחירים. למעשה בנק ישראל הוא הגורם היחיד שעשה משהו בכוון קירור שוק הדיור, והוא לא התחיל בשבוע שעבר. לשאלתך- כן. השקעות הון רגישות לרמת המיסוי. יש כאלה שרגישות יותר ויש כאלה שפחות, אבל בגדול להון יש את האלטרנטיבה ללכת למקום אחר. שוק העבודה, לעומת זאת, פחות רגיש למיסוי והרגישויות שלו נמצאות בקצוות ואינן קשורות בדרך כלל להשוואות בינלאומיות. פישר הביע את הדאגה שלו מכך שדרישות פופוליסטיות להעלות את המיסוי על ההון יגרמו לבריחת הון מהארץ. בכך הוא שלח מסר מרגיע לבעלי ההון. אלמלא היה שולח מסר מרגיע בעלי ההון היו עלולים לחשוש שבנק ישראל אינו מתנגד להצעה כזו, ובריחת ההון היתה עלולה להתחיל למחרת בבוקר. העקיצה היחידה שהוא שלח היתה כלפי מי שטען שבנק ישראל אחראי לעליית מחירי הדירות בעקבות הורדת הריבית הדרסטית בשלהי 2008. הוא אמר (ובצדק רב) שלו היתה הריבית גבוהה יותר שיעור האבטלה היה גבוה יותר ולא היה מחסור בדיור משום שרוכשי הדירות הפוטנציאליים היו יותר עסוקים בלחפש עבודה מאשר בלקנות דירה. נקודת החולשה היחידה של פישר (והוא הודה בה בראיון) היא שהוא אינו מבין במלואה את המחאה. מבחינתו המספרים מדברים והמספרים אכן מראים שהמשק במצב הטוב שהיה מעודו. הוא מבין את המחאה על יוקר המחיה רק בתחומי הדיור והמזון. הוא לא מבין את התסכול של מעמד הביניים. בנק ישראל כבר אמר בתחילת השנה שמחירי הדירות בארץ יקרים עד כדי בועתיות כך שברור שהצד הזה של המחאה נהיר לו מאוד. נראה לי שהוא פשוט משתדל להתרחק מאיזה זיהוי פוליטי ולכן מעדיף לא להבין את האספקטים החברתיים של המחאה. הבעיה בראיון לדעתי היא שמגישי חדשות לא מבינים מספיק כלכלה (או שחושבים שעדיף שהצופים לא ידעו) כדי לאתגר את פישר עם שאלות שיחשפו את הביקורת שלו על הממשלה, נניח, או לנהל איתו דו שיח כלשהו. למשל למה הוא הציע את מועמדותו לניהול קרן המטבע העולמית באמצע הקדנציה שלו כאן, ולשמוע ממנו מה לדעתו האתגרים הכלכליים של העולם וכיצד הוא היה מנסה להתמודד איתם לו היה נבחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שבטווח הקצר מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל מועילה. למיטב זיכרוני, ואין לי זמן לחפש כרגע, הפסדי בנק ישראל ב2010 היו כ-18 מיליארד שקל. מה יקרה אם שער הדולר ימשיך לרדת בעולם? כיצד יוכל בנק ישראל לעמוד בהתחיבויות המק"ם שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שייווצר חשש לגבי פירעון ההתחייבויות השקליות, שער השקל יתחיל לרדת - בדיוק כמו שקרה לדולר כאשר נוצר חשש כזה שם, ומן הסתם באופן חד יותר. אבל אין באמת חשש לפירעון כל עוד תקציב המדינה מאוזן, ואין קטסטרופה צבאית. בנק ישראל, כמו כל מי שמחזיק בכמות גדולה של שקלים ויש לו מעט הכנסות במט''ח, רק מרוויח מעליית מעליית שער השקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שאני מבין את מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל זה כך: יש בעולם בעשרים השנה האחרונות מין משחק - המטבע שלי חלש יותר. כל מדינה מעוניינת שהמטבע שלה יהיה חלש יותר כדי לשפר את מאזן הסחר שלה (להגדיל את היצוא שהופך להיות זול יותר ולהקטין את היבוא שהופך להיות יקר יותר). היפנים התחילו עם זה לפני שלושים שנה וכך הפכו למעצמה כלכלית שמבוססת על יצוא. כולם למדו את הפטנט ומנסים להחליש את המטבע שלהם. הממשלות תמיד יכריזו שהן מחויבות למטבע חזק אבל יפעלו ככל יכולתן לצד השני. רק לגוש היורו אין ממשלה מרכזית אלא רק בנק מרכזי שמטרותיו אינן בתחום הצמיחה, ולכן היורו לא השתתף במשחק והתחזק פלאים מול הדולר. מדינות בעלות אחריות תקציבית, אינפלציה נמוכה וצמיחה (שמונעת להוריד את הריבית יותר מדי) נהנות מזרימה של כספים "חמים" שבאים לקבל את הריבית שהן משלמות. ככל שזה ישמע מוזר לקוראים מבוגרים, התחלת הפיסקה הזו מתארת את ישראל. הכספים באים מחו"ל, מומרים למטבע המקומי ומקבלים רבית מקומית. הדבר יוצר לחץ לתיסוף המטבע המקומי, שהופך ל"חזק" מדי, ופוגע ביצוא. אבל ביום סגריר, אם תקראנה מלחמה, למשל, כל הכסף החם יברח, ונוסף גם הוא על שונאינו ועלה מן הארץ. לכן בנק ישראל נוקט את העמדה הנגדית - 1. כדי לאסוף מט"ח ליום סגריר 2. כדי לשמור מהתחזקות מופרזת של השקל שתפגע ביצוע פגיעה פרמננטית בשלוש השנים האחרונות, בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, הריביות בעולם המערבי אפסיות. בנק ישראל חייב היה להוריד את הריבית כך שהפער מהרבית בחו"ל לא יהיה גדול מדי ולא תבוא זרימה מטורפת של כספים לארץ. מאידך הוא לא היה יכול להוריד אותה ממש לרמות של חו"ל כי אז האינפלציה היתה מתחילה להתרומם, ואינפלציה, כמו הרבה דברים בכלכלת מאקרו, אתה יודע איך אתה מתחיל ולא יודע איך אתה יוצא ממנה. עדיין במסגרת האיזון העדין כנראה שהמשקיעים מחו"ל חמדו את הריבית השקלית ובנק ישראל נאלץ לרכוש דולרים של מנת לשמור על שער השקל. אני רק מתאר את המצב ולא מצדיק את פישר. לו הייתי אני הנגיד כנראה לא הייתי נוקט במדיניות כזו אגרסיבית. אבל למרות שאני לא מבין כל כך את השיקולים שלו אני סומך עליו שהוא יודע מה הוא עושה. כמה הפסיד מזה בנק ישראל נדע רק כאשר הוא יצא מהפוזיציה, אבל זה לא מהותי. אני לא כל כך רוצה להכנס לאיזור הטריקי הזה, רק נאמר שבנק ישראל אינו חברה בע"מ שמטרתה להרוויח כסף. בנקים מרכזיים הרי מסוגלים לכאורה לייצר ולמחוק כסף כאוות נפשם. אבל בואו לא נלך לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק מטבע חלש עוזר לייצוא? האם מדובר על מטבע נחלש (כלומר מטבע ששערו ירד בין נקודת הזמן שבה קונים את חומר הגלם לנקודת הזמן שבה מוכרים את התוצר), או משהו יותר מורכב מזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטבע חלש (=זול) פירושו ששכר העבודה ושאר התשומות המקומיות זולים יחסית למחיר המוצר בחו"ל. בלי להסתבך יותר מדי, אם הדולר היה שוה חמישה שקלים ומכרת משהו תמורת דולר, יש בכיסך חמישה שקלים במקום קצת פחות משלושה וחצי שיהיו לך עפ"י השער היום. נכון שחלק מהתשומות יתייקרו בשקלים בהתאם לשער הגבוה של הדולר, אבל רק חלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג מסתמך לא רק על שער החליפין בין המטבעות, אלא גם על כך שעלות הייצור בארץ מסוימת תלויה חזק במטבע המקומי, ולא במטבע הזר. לדוגמא, המשכורות הן בשקלים, ולא בדולרים. לכן, אם דולר שווה 20 שקל, אני יכול לשכור פי 20 עובדים מאשר כאשר דולר שווה שקל, תמורת סכום קבוע של דולרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. קצת מביך אותי לומר זאת עכשיו רק אחרי שכתבת את ההסבר הטוב והמושקע שלך, אבל האמת היא שלא התכוונתי כלל לבקש הסבר. התכוונתי לרמוז ע"י שאלה רטורית שיש צד שני למדיניות בנק ישראל. צריך לזכור זאת כאשר מהללים את פישר, כפי שהיה צריך לדעת זאת כשהיללו את גרינספן. אני לא מתימר לדעת טוב יותר מהמומחים בבנק ישראל. הצעדים שלהם מקובלים בעולם, ויתכן שהחלופות גרועות יותר. אבל, יתכן שלא. כדאי לזכור: בעלי תפקידים ציבוריים עלולים להיות מושפעים משיקולים של מניעת משבר מיידי שהאחריות עליו תיוחס להם. יש סכנה שיעדיפו להמנע ממשבר מיידי אפילו במחיר של גרימת נזקים ארוכי טווח הגדולים מנזקי המשבר העכשווי. מטריד ולא תקין לפי דעתי שאין מודעות ציבורית לעלות ולסיכונים ארוכי הטווח של צעדי הבנק המרכזי. נניח שהממשלה הייתה תומכת ביצואנים ישירות, ומממנת את הסיוע ע"י הגדלת מסי הקניה. באווירה הציבורית הנוכחית, הייתה מתעוררת ביקורת כיצד מטילים מס לא פרוגרסיבי על הציבור כולו ומעבירים את הכסף ל"טייקונים". אבל כאשר בנק ישראל מוריד ריבית ורוכש דולרים כדי להחליש את השקל, הוא מייקר את מחירי מוצרי היבוא. בדיוק כמו המס שמטילה הממשלה על הדלק למשל. הציבור מסייע ליצואנים ע"י סבסוד הצרכנים שלהם בחו"ל. כאשר מגדילים את כוח הקניה של הצרכנים בחו"ל, חייבים להקטין בהתאמה את כוח הקניה של הצרכנים בארץ. לא משנה איזה זרוע שלטונית אחראית לסיוע. מקובל שתקציב הממשלה צריך להיות מאוזן, אבל מתיחסים בקלות דעת להפסדי הבנק המרכזי. בסוף הציבור משלם את ההפסדים. כל עוד מוכרי הדולרים רוכשים מק"ם, הריבית נמוכה ולציבור אין אלטרנטיבות השקעה טובות יותר, הבנק יכול לצבור דולרים ולממן אותם במק"ם. כיצד מממן הבנק את הפרשי הריבית? מה יקרה כאשר הציבור יתחיל למשוך את אחזקותיו במק"ם? הבנק יכול לנסות לשחק בתוכנית פונזי לזמן מה ולדחות את הקץ, אבל בסוף הוא יהיה חייב להדפיס. אני לא רואה מוצא אחר, אבל אולי אני לא מבין משהו. מה היה קורה ציבורית אם הממשלה הייתה מטילה מס שקול לאינפלציה שאינו חל לפי הגדרה על בעלי ההון, כדי לסייע לבעלי ההון? כשהדברים נוגעים לבנק ישראל, הכל בסדר. צריך להוסיף לעיסקה את הבועות שהבנק יוצר. משעשע אותי לחשוב בהקשר זה שאחת המטרות של הורדת ריבית לאחר משבר, היא להעלות את ההון העצמי של הבנקים... כלומר משעשע כיצד היו מגיבים רוכשי דירות צעירים אם היו יודעים שהם ממשכנים את עתידם לשנים רבות למען מטרה נעלה כל כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>בעלי תפקידים ציבוריים עלולים להיות מושפעים משיקולים של מניעת משבר מיידי שהאחריות עליו תיוחס להם. יש סכנה שיעדיפו להמנע ממשבר מיידי אפילו במחיר של גרימת נזקים ארוכי טווח הגדולים מנזקי המשבר העכשווי. המסורת במדינתנו היא שהפקידות הכלכלית ניחנת בראיה ארוכת טווח ואחריות ציבורית. כל הנגידים מאז ברונו פעלו בעליל לטובת המדינה בטווח הארוך. כאשר פרנקל העלה את הרבית לשיאים בתחילת כהונתו זה היה מאוד לא פופולרי ונשא פירות רק כעבור שנים. פרנקל ופישר (אך לא קליין) היו בלתי לחיצים לחלוטין. באו מבחוץ ולא חייבים לאף אחד שום דבר. >>מטריד ולא תקין לפי דעתי שאין מודעות ציבורית לעלות ולסיכונים ארוכי הטווח של צעדי הבנק המרכזי. מה לעשות שמאקרו כלכלה עוברת לציבור מעל הראש. תאמין לי שאם פלוצקר או רולניק היו חושבים שהנגיד עושה דברים מסוכנים הם לא היו שותקים. בזמנו של פרנקל הפריע לי המוניטריזם הבלתי מתפשר שלו. אני חושב שהוא היה מצליח להגיע לתוצאה דומה גם אם היה נוקט בקו פחות קשוח. המשק שילם מחיר על זה, אבל למרות שחשבתי שהוא מגזים קיבלתי את זה בהבנה כי בסופו של דבר פרנקל חינך את המשק, וחינך אותו טוב. אז בהחלט יכול להיות שהוא לא היה בפתרון האופטימלי, אבל הוא היה בפתרון טוב. פישר לדעתי נמצא כל הזמן בסביבה הקרובה מאוד לפתרון האופטימלי, וזה מדהים, כי כדי להיות שם אתה צריך כל הזמן להקדים את המאורעות ב 3-6 חדשים. כאשר בנק ישראל התחיל לקנות דולרים ב 2008 חשבתי שזו טעות, אבל בדיעבד הסתבר שפישר הרחיק לראות ממני. נכון שיתרות המט"ח התופחות הן בעיתיות, אבל שאלה יהיו הצרות שלנו... >> מה יקרה כאשר הציבור יתחיל למשוך את אחזקותיו במק"ם? אנחנו מדברים על הזרים, לא המקומיים. כאשר הזרים ימכרו את המק"מ הם יקנו בתמורה מט"ח ויחזירו את המט"ח לחו"ל. בנק ישראל ימכור להם את המט"ח ויקבל מהם את השקלים כך שהדפסה לא תהיה. בשאר הדברים לא ברורה לי הכוונה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אנחנו מדברים על הזרים, לא המקומיים. כאשר הזרים ימכרו את המק''מ הם יקנו בתמורה מט''ח ויחזירו את המט''ח לחו''ל. בנק ישראל ימכור להם את המט''ח ויקבל מהם את השקלים כך שהדפסה לא תהיה.'' - אם מישהו לווה דולרים, מוכר אותם תמורת שקלים כאשר שער הדולר גבוה, ואחר כך פודה אותם כאשר שער הדולר נמוך, אז הוא מקבל יותר דולרים ממה שהכניס, וזה הרווח שלו בניכוי הריבית על ההלוואה. חשבתי שקוראים לשיטת המסחר הזאת ''שורט''. הריבית הגבוהה יותר על המק''ם משלמת לו את עלות ההלוואה. הלחץ אמור להגיע גם מצד המקומיים. כאשר הריבית עולה, יש הזדמנויות השקעה, ואז המקומיים יוצאים מהמק''ם שזו עמדת המתנה בטוחה בשבילם כדי להרוויח יותר. אם חלק גדול מהמק''ם מגובה בהשקעות דולריות, אז הבנק המרכזי נאלץ למכור את הדולרים ביוזמתו. כאשר הבנק המרכזי מפסיד, הרי בסוף הציבור חייב לשלם את הפסד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> כאשר הבנק המרכזי מפסיד, הרי בסוף הציבור חייב לשלם את הפסד. לא מוכר לי מנגנון כלכלי כזה. לשיטתך ניתן לומר שהשקלים שבאמצעותם הוא קנה דולרים נמנעו מהציבור בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ספקולנטים מרוויחים על חשבון הבנק המרכזי, אז מי מפסיד? יש בפיזיקה חוק שנקרא חוק שימור האנרגיה. אתה לא יכול ליצר אנרגיה יש מאין. האם אפשר בכלכלה ליצר כוח קניה יש מאין? כאשר יבואו אזרחים לפדות את המק"ם שלהם, ולבנק יהיה מחסור בשקלים, מפני שהוא הפסיד אותם בעיסקאות המט"ח שלו, הוא יצטרך ליצר שקלים יש מאין. הבנק יכול להנפיק מק"מים חדשים ולשלם באמצעותם לפודי המק"מים הישנים, אבל זו פשוט הלוואה נוספת שאין לה כיסוי. שקלים שהבנק מדפיס שאינם מיצגים כוח קניה גורמים לעליית מחירים. עליית המחירים מורידה את כוח הקניה של הציבור בארץ, והמעגל נסגר. הספקולנטים מרוויחים כוח קניה - הציבור מפסיד כוח קניה. אם הבנק נמנע מלהדפיס הוא דוחה את ירידת כוח הקניה במחיר של ריבית נוספת. כך אני מבין את העניין, אבל אני חייב להודות שההבנה שלי היא עקרונית בלבד, ואני לא בקיא בפרטים של מאזן בנק ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> שקלים שהבנק מדפיס שאינם מיצגים כוח קניה גורמים לעליית מחירים לא בדיוק. בעולם האמיתי ניתן להדפיס באופן מוגבל יש מאין. אבל עזוב. קודם אתה צריך להראות לי שבנק ישראל הפסיד. הוא עדיין לא יצא מהפוזיציה, ועוד רחוק היום בו הוא יצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה המפורטת, ממש כיף לקרוא. הייתי רוצה לחלוב אותך עוד :-) פישר איש רב כשרון ומזלנו שזכינו בו, הוא מעורר התפעלות לא רק בתבונה המקצועית שלו אלא גם באישיותו, למשל בעובדה שהתחיל לדבר עברית מהיום הראשון שנעשה נגיד. ובמבחן התוצאה הוא העביר אותנו את משבר האשראי העולמי בשלום. עם זאת צריך להבין את המגבלות שלו, הוא איננו כלכלן וכלכלה היא פסיכולוגיה, כלכלה היא הבנת נפש האדם. פישר לא מבין בזה ולא עוסק בזה. יש לי גם קורטוב סקפטיות לגבי צליחת משבר האשראי, אני חושבת שיחד עם ההתנהלות החכמה של פישר גם מאד שיחק לנו המזל כי אנו בשולי שרשרת ההלוואות העולמית. כמה הערות: 1. מדיניות מיסוי הון – הכוונה היא לא להון שאני ואתה משקיעים ומשלמים עליו מס רווחי הון, אלא על ההון של הטייקונים כלומר בעלי אמצעי הייצור (תקשיב בערך בדקה 6:30). והשאלה של יונית היתה לא אם יש להקטין את המיסוי – הוא כמעט אפסי – אלא אם יש להגדיל אותו. זו השאלה שעומדת עתה בראש השיח הציבורי וזו הטענה העיקרית כלפי ביבי שהביא את כלכלת הטייקונים לקיצוניות והפך אותנו למדינה פאודלית. הטייקונים באופן יחסי כמעט אינם משלמים מס, כמעט לא משלמים חובות, יש להם יד חופשית להשתלט על נכסי מדינה, והם מקבלים נתחים שמנים מהתל"ג. פישר השיב שצריך לבחון את העניין אבל בעלי ההון חשובים והם עלולים להרים רגליים. הטייקונים אינם תופעה חדשה, הרעיון שבעלי הון זר המשקיעים באמצעי ייצור הם חיוניים לכלכלת ישראל נולד עם קום המדינה, אבל אז זה היינו מדינה מתפתחת, התמ"ג היה קטן, לא היו מקומות עבודה, הייצוא היה אפסי, והתפיסה מן הסתם היה מוצדקת. (בעצם אם חושבים על זה, זה המשך טבעי לשיטת השנור) האם זו שיטה כלכלית נכונה גם היום? האם נכון שמדינה מפותחת תתבסס על כלכלת טייקונים? האם הם מיטיבים איתנו או מזיקים לנו. זו שאלתי. 2. פישר אמר שמחירי הדירות יירדו אבל זה ייקח זמן, ובמקום אחר הוא נקב בחמש שנים וסבר שהם יירדו ב-30% 1 אבל לא יגיעו לרמתם המקורית של לפני חמש שנים. (הם קפצו מאז פי 200% עד 300%) הוא נימק את הסברה בכך שתהליכים בנדל"ן לוקחים זמן כי הרישוי והבנייה הם ממושכים, זה ברור, אבל זו אמירה של איש שוק ההון ולא של כלכלן. אני חושבת שהוא טועה כי כמו שלא מחסור בדירות יצר את בועת הנדל"ן (הפסיכולוגית) כך גם תוספת דירות לא תנפץ את הבועה. (לדעתי הפרטת הקרקעות וחוק הוונדלים הם אסון). כאן למשל נכנס האלמנט הפסיכולוגי, והוא שבגלל המחאה השוק נעצר, כל אחד מצפה לירידת מחירים אם לא מיד אז בעוד שנתיים, אף אחד לא קונה וזו למעשה שביתת קונים. גם המשקיעים בדירות מצדם חוששים מהתרסקות הבועה ומשתדלים למכור ולכן מורידים מחיר, וכך מתחילה ירידת מחירים. מישהו כאן עם יד על הדופק ויודע מה המצב? המחירים כבר יורדים או השוק קפוא לגמרי? מן הסתם פישר חושש מהתנפצות פתאומית וחדה של הבועה, שזה באמת עלול להיות מסוכן וליצור משבר אשראי מקומי משלנו, ואולי זו הסיבה לאמירה הממתנת שלו. גם בראשית שנות ה-90 היתה עליית מחירים גדולה - לא בגלל בועה אלא בגלל העליה הגדולה מרוסיה. הקפיצה היתה של בין 20 ל-30 אחוז ממחירי הדירות, שזה הרבה פחות מ-100% ומעלה בבועה הנוכחית. בתוך כעשר שנים נמחקה לחלוטין עליית המחירים של שנות ה-90 (מהזכרון בלי לבדוק מספרים). 3. פישר העלה את הריבית כמה פעמים (לפחות פעמיים), אני לא זוכרת מתי היתה ההעלאה הקודמת אבל לדעתי לפחות שנה וחצי, ולא היתה לה השפעה על בועת הנדל"ן, כי בשוק בועתי אין לאחוז אחד לכאן או לכאן השפעה. 4. נקודת החולשה של פישר, כמו שאמרת, היא שהוא לא מבין במלואה את המחאה, וזו עוד דוגמה לכך שאיננו כלכלן אלא איש שוק הון ויש הבדל גדול מאד בין השניים. זה גם לא תפקידו של נגיד בנק ישראל. בעיניי איש שוק הון אין חשיבות לפערים בין האנשים; כל עוד כולם עובדים, כולם מרוויחים וכולם יכולים לרכוש סל מזון בסיסי, המצב בסדר. למעשה מבחינת נגיד בנק גם שוק פאודלי הוא בסדר. בכל זאת מאד מוזרה האמירה שלו ממש בהתחלה כשיונית שאלה אותו אם הופתע מהמחאה. הוא ענה "זה הפתיע אותי כי הייתי כאן כבר יותר משש שנים ולא שמעתי רמז בכיוון זה". הוא מסתופף עם שרי אוצר ונערי אוצר וראשי ממשלה, איך יכול להיות שהוא לא ידע, אף אחד לא דיבר על זה? הרי הטבלאות לפניו, הוא יודע מה הפערים, הוא מכיר את מדד ג'יני, הוא יודע ש 20% מהאוכלוסייה מתחת ל"קו העוני". או אולי באמת אינו יודע כי הטבלאות האלה הן בדומיין של הכלכלנים ולא של אנשי שוק הון. לא, בכל זאת, ראבק, לא שמעת רמז? לא דיברו על זה אפילו סתם בשיחת רעים על ארוחת ערב? אולמרט לא דיבר על זה? (ברור שלא) גם ביבי לא? 5. איזה שאלות היית שואל את פישר כדי שיחשפו את הביקורת שלו על הממשלה? איזה ביקורת יש לך על הממשלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחת להכנס לעובי הקורה. יש לי הרבה לענות אבל הזמן קצר בידי. לכן זה יהיה בהמשכים >> פישר איש רב כשרון ומזלנו שזכינו בו מוסכם. הוא האחרון והמוצלח מכולם ברשימה של אנשים משכמם ומעלה שאיישו את התפקיד החשוב הזה החל במיכאל ברונו. בכלל ההשגחה עובדת שעות נוספות לטובת המדינה שלנו - מאגרי הגז הענקיים נמצאו בעיתוי מושלם מבחינת תרומתם למשק. >>ובמבחן התוצאה הוא העביר אותנו את משבר האשראי העולמי בשלום. ואם יורשה לי להוסיף - משימה על אנושית שלציבור אין מושג כמה שכל ואופי היה צריך כדי לעמוד בה. >>אני חושבת שיחד עם ההתנהלות החכמה של פישר גם מאד שיחק לנו המזל כי אנו בשולי שרשרת ההלוואות העולמית. אמנם גם שיחק לנו המזל, אבל חצי ממה שנראה מבחוץ כאילו שיחק לנו המזל הוא פרי התנהלות נכונה צופה פני עתיד של בנק ישראל. >>הוא איננו כלכלן. הוא אבא של כל הכלכלנים. אני מבין למה התכוונת- הוא לא עובד סוציאלי. זה לא עושה ממנו לא כלכלן. >>האם נכון שמדינה מפותחת תתבסס על כלכלת טייקונים? האם הם מיטיבים איתנו או מזיקים לנו. כשבן גוריון ושימון פרס בנו את המדינה לפני 50-60 שנה לא היתה הרבה ברירה. המשימות היו עצומות וחייבו עיגול פינות מסיבי כדי לבצע אותן. לתת הטבות לשועי ארץ על מנת שישקיעו בחלקת המדבר הנידחת הזאת היה חלק מעיגול הפינות. הכט, אייזנברג, לבנת. בסופו של חשבון מבחינתי תרומתם למדינה הצעירה היתה גדולה לאין שיעור מהנזק שגרם המונופול שלהם אחר כך. ניתן להשוות את העשור הראשון של המדינה לתקופת הברונים השודדים של התפתחות מסילות הרכבת בארה"ב. ככל שהמדינה מתפתחת הצורך שלה בטייקונים נעלם. היינו מסתדרים גם בלי עופר דנקנר ותשובה אבל אין צורך להקשות עליהם. הבעיה היא כמובן במינוף החריג שהם פועלים בו, וזו יותר תכונת אופי (פישמן ודנקנר) מכל דבר אחר. כן צריך להגביל אחזקות צולבות בין מוסדות פיננסיים ועסקים ריאליים ראשיים במשק. הטייקונים אינם בעיה כלכלית מסיבית של המדינה שלנו, אבל כן בעיה פיננסית, כי אם יפלו שניים שלשה טייקונים יחדיו בנקים ראשיים עלולים להכנס לבעיה. >>הטייקונים באופן יחסי כמעט אינם משלמים מס לא יודע. לא בדקתי. אני מניח שהם משלמים כמו כל אחד אחר שיש לו אפשרויות חשבונאיות בינלאומיות. אף טייקון לא מקבל הנחה במס בלי שזה עובר כחוק (חוק אייזנברג) או נחקר במשטרה (ויינרוט) >>כמעט לא משלמים חובות ה"תספורת" היא החלק המרגיז ביותר בהתבטלות גורמים בשוק ההון כלפי מי שמורח להם את החמאה על הפרוסה. אין לנו להלין אלא על הפרימיטיביות של שוק ההון שלנו. המשך יבוא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחכה להמשך. באמת חבל שהציבור (אני) לא יכול להעריך את גודל ההישג של פישר. למיטב ידיעתי יש לו שני סרגלים עם מחוג נע, האחד סרגל הריבית והשני סרגל שער המטבע, והוא מזיז ימינה, מזיז שמאלה... :) אולי תנסה לתת דוגמה מאירת עיניים. אולי גם תנסה לענות על השאלה של קונשטוק שאני מצטרפת אליה - מדוע מאזן תשלומים חיובי גדול הוא כל כך נחשק. כתבת שכל מדינה משחקת עכשיו במשחק "המטבע שלי חלש יותר" כדי לשפר את מאזן הסחר שלה. אפשר להבין שיצוא-יבוא מאוזנים הם דבר חיובי, למרות שגם זה לא לגמרי ברור. מדוע מדינה יציבה עם מטבע חזק צריכה לדאוג כל כך ממאזן שלילי? לגבי מה שכתבת: סטנלי פישר הוא אבא של הכלכלנים, אין ספק, אבל יש שני סוגים של כלכלנים וצריך לתת להם שמות שונים. את האחד מייצג ירון זליכה ואת השני מייצג סטנלי פישר. לא מצאתי מינוח טוב, בערך האחד הוא כלכלה אנושית והשני כלכלה כספית. כשכתבתי שהטייקונים לא משלמים מיסים התכוונתי לכל החבילה, כולל "תספורות". לבסוף הגיג: כתבתי קודם שכלכלה (אנושית) היא פסיכולוגיה, אני מוסיפה שכלכלה מוניטרית היא אלכימיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> למיטב ידיעתי יש לו שני סרגלים עם מחוג נע, האחד סרגל הריבית והשני סרגל שער המטבע, והוא מזיז ימינה, מזיז שמאלה... :) זה נכון. הכלי החשוב והחזק ביותר שיש לכל בנק מרכזי הוא הרבית. אבל בנקים מרכזיים שולטים גם בכמות הכסף ע"י רכישת ומכירת אג"ח ממשלתיות ולא רק במחירו. בנק ישראל גם מפקח על הבנקים ואחראי על יציבות המערכת הפיננסית. אם יש צורך בדוגמה נוספת לרוחק הרואי של בנק ישראל ישנה הדחתו של דנקנר שנה ויותר לפני שהואשם בפלילים. בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי של הממשלה. הוא מביע את דעתו ותחזיותיו למצב המשק. >>מדוע מאזן תשלומים חיובי גדול הוא כל כך נחשק. כתבת שכל מדינה משחקת עכשיו במשחק "המטבע שלי חלש יותר" כדי לשפר את מאזן הסחר שלה. לא מדויק. לא עצם מאזן הסחר החיובי וצבירת המט"ח הוא החלק הנחשק. המטרה היא לצמוח על חשבון מדינות אחרות. 1. כאשר המטבע שלך חלש מוצרי יבוא יקרים יותר והציבור יעדיף לרכוש תוצרת מקומית. ניתן להשיג אותה תוצאה על ידי מכס אבל רוב המדינות חתומות על אמנות והסכמי מכס ותעריפים. מוסכם שמכסים הם מכשול לצמיחה העולמית ומי שמטיל מכס הוא באד גאי. 2. כאשר המטבע שלך חלש היצוא שלך רווחי יותר. היצואנים יגדילו את תפוקתם וישכרו עובדים נוספים. 3. ארה"ב כמקרה מיוחד - חובות החוץ של ארה"ב נקובים במטבע שלה. ירידת ערכו של המטבע מקטינה את ערכו הריאלי של החוב. לארה"ב מאזן סחר שלילי במיוחד והיא שואפת לצמצם את גודל הגרעון. מטבע הולך ונחלש פוגע עבורה בארבע צפורים במכה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך הוא אמור שהון יכול לברוח. מפעלי ייצוא יכולים לברוח, אבל מפעלים שמוכרים לישראל? בזק, סלקום, נשר, שופרסל, דלק, פז וכמעט כל חנות שאנחנו מכירים - יכולים לברוח מהארץ? איך בדיוק? אפשר להעלות את המיסים רק עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי דוגמאות, אבל למיטב ידעתי, יש שתי נקודות משמעותיות בהקשר הזה: 1. רבים מהמיזמים הגדולים האלה שפועלים בארץ (הקמת מפעיל סלולרי חדש, מפעל חדש, רשת קמעונית חדשה) מתבססים על מימון הוני (באמצעות השקעה, הלוואה או ערבות). לישראל יש כמובן אינטרס חשוב למשוך אליה השקעות כאלה, להשאיר הון ישראלי בישראל ולמשוך אליה הון זר. המיסוי על ההון משפיע על האטרקטיביות של השקעות בישראל, והעלאה שלו תפחית את הכדאיות בהן, ופחות מיזמים כאלה יוכלו לקום. 2. חברות ישראליות, בעיקר גדולות, לעיתים מממנות את עצמן על ידי הנפקה בבורסה הישראלית. הכדאיות של רכישה כזו (על ידי ישראלים או זרים) מושפעת מהמיסוי על ההון וממס החברות בישראל, והורדה שלהן מעלה את ערך החברות הישראליות, וגם מושכת הון-זר נוסף למשק הישראלי. כלומר אחרי שהחברות כבר קיימות ופועלות, אז על פניו זה נכון - אין סיבה לא למסות אותן עוד, או אם ללכת עם ההיגיון הזה עד הסוף - אפילו להלאים אותן. אבל אז הן לא יהיו כאן מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמדיניות המוניטרית והפיסקלית מסבירות פנים, יציבות ושקופות, התנאים נוחים למשקיעים והם ישמחו להשקיע כאשר התשואה להון היא נורמלית. ככל שהתנאים הופכים להיות פחות מסבירי פנים התשואה הנדרשת להון תגדל כדי לפצות את המשקיעים על כך. פרויקטים עם תשואה נורמלית לא יזכו למימון ולא יקומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע נכון בתיאוריה, אבל למעשה זה נראה לי לא נכון - הרי יש הרבה חברות שמפסידות במשך שנים. עוד כמה אחוזים של מיסים לכאן או לכאן לא ישנו אם החברה עושה כסף, אחרי כל המשכורות והדיבידנדים - כי רק את זה ממסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב אינטל. אינטל מרוויחה הרבה כסף כל שנה. חלק גדול מהרווחים היא משקיעה כהשקעות הוניות על מנת לשכלל את מערך היצור כל הזמן. היא יכולה לבחור באיזו מדינה להקים מפעל חדש. הסיכון הכלכלי במדינה ורמת המיסוי ודאי חייבים להכנס לשיקולים של אינטל, כמו המרחק לשווקים ועוד הרבה הרבה שיקולים. אינטל בחרה אי אז בקרית גת הודות לסיוע ממשלתי נדיב. לאינטל זה היה משתלם, וגם למדינת ישראל. אינטל לא היתה בוחרת בקרית גת אם היה משתלם לה יותר בארץ אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כרגיל בכלכלה, צריך לחשוב מה העלות החלופית. נניח שמדינת ישראל היתה משתמשת באותו כסף בשביל לסייע ל1000 חברות סטארטאפ שיקימו מפעלים בקריית גת (או 100 בקריית גת, 100 בגוש שגב, 100 בברקן וכו'), במקום לאינטל אחת גדולה. האם זה היה יותר או פחות משתלם למדינת ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות. כי היה קם מנגנון "חממות לנגב" ו"חממות לגליל" והיו וועדות ומקורבים ומאכערים והון-שלטון ובלון-גלגלון. פה יש לך אינטל אחת שעושה משא ומתן עם נציגי הממשלה הרלבנטיים. הם שמים כך וכך מיליארדים והמדינה מוסיפה להם עוד כך וכך. אפשר לסמוך על אינטל שהיא לא תזדקק לסיוע נוסף כדי לשלם משכורות לעובדים גם בשנה הבאה. אם היו 4-5 חברות רב לאומיות שהממשלה צריכה לבחור ביניהן, סבאבה, דבר איתי על חלופות. זה לא המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, ומצד שני יכול להיות שמאחד הסטארטאפים האלה תגדל טבע הבאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יכול להיות" זה לא מספיק טוב. ההשקעה הראשונה של אינטל בוצעה בשנת 1996 ומאז עבור כל השקעה נוספת המענק הממשלתי היה ביחס קטן יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת לדיונים קודמים: * אינטל מקימה מפעל חדש בקרית גת, בעקבות מענק ממשלתי (בשנת 2005) * "אינטל" מבקשת מענק ממשלתי בסך 400 מיליון דולר (בשנת 2010) בעקבות תגובה 535792 יש לציין ששלום שמחון הוא כבר שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. לכן יש סיכוי שבדיון הזה מישהו עוד ישתכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שראיתי, בכל המקרים הויכוח לא היה האם זה משתלם למדינה, אלא עד כמה זה משתלם למדינה, והאם חלופות אחרות היו עדיפות. זה ויכוח מיותר כי בואינג וסימנס לא מציצות מאחורי הכתף של אינטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך >>אני חושבת שהוא טועה כי כמו שלא מחסור בדירות יצר את בועת הנדל"ן (הפסיכולוגית) כך גם תוספת דירות לא תנפץ את הבועה. (לדעתי הפרטת הקרקעות וחוק הוונדלים הם אסון) יכול להיות שהוא יטעה. גם אני מעריך שמחירי הדירות ירשמו ירידות נאות כבר בשנה וחצי הקרובות. אבל כנגיד בנק ישראל הוא מחויב להכרזות שמרניות. נגידי בנקים מרכזיים הם האנשים שחייבים לשקול את מילותיהם יותר מכל תושבי הפלנטה האחרים. כלכלנים בוחנים כל מילה שלהם (וכל מילה שלא נאמרה) בזכוכית מגדלת. הנה < קישור http://www.themarker.com/wallstreet/1.678145 היום> הצליח ז'אן קלוד להצניח את בורסות העולם. מחסור בדירות הוא מהסיבות העיקריות לעלית מחירי הדירות בשנים האחרונות. קצב התחלות הבניה במשך עשור שלם היה נמוך מקצב הגידול הטבעי במספר משקי הבית. >> פישר העלה את הריבית כמה פעמים (לפחות פעמיים), אני לא זוכרת מתי היתה ההעלאה הקודמת אבל לדעתי לפחות שנה וחצי, ולא היתה לה השפעה על בועת הנדל"ן, כי בשוק בועתי אין לאחוז אחד לכאן או לכאן השפעה כשהריבית על המשכנתא שאת משלמת צמודה לפריים את מרגישה בכיס כל רבע אחוז שמזיז הנגיד. בנק ישראל העלה את הריבית מדצמבר עד מאי באחוז ורבע. >>כשיונית שאלה אותו אם הופתע מהמחאה. הוא ענה "זה הפתיע אותי כי הייתי כאן כבר יותר משש שנים ולא שמעתי רמז בכיוון זה". אני נמצא כאן יותר מ 6 שנים וגם אני לא חשדתי שמחאת הדיור תתפתח כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא חזה את מחאת הנדל"ן, אבל האמנם לא הרגשת את מבנה השוק המעוות ואת ההתמרמרות הציבורית? שלי יחימוביץ' מדברת על זה כבר שנתיים, לפחות זה היה צריך להיות רמז די עבה לסטנלי פישר. על הסיבות לבועה כבר דנו פה, הסיסמה המקובלת היא מחסור בדירות אבל זו לא דעתי, אני ראיתי1 את התפתחות הבועה מקרוב עוד כשהיתה תינוקת לפני כחמש שנים, ולא המחסור בדירות גרם אותה, המחסור היה גורם שולי בתוך צירוף של נסיבות. והנה הראיה: מחסור בדירות לא מתפתח בין לילה בלי שום סיבה חיצונית, האוכלוסיה לא גדלה בפתאומיות כמו בראשית שנות ה-90 עם העליה הרוסית, וכשמחירי מוצר מתנפחים בבת אחת בלי סיבה חיצונית, הסיבה לכך היא שהשוק הפך שוק של ספקולנטים, כלומר בועה. _____________ 1 באותו זמן התחלתי פרשייה משפטית כנגד חברה מאכערית-יזמנית-נדלנית רשומה באיי הבתולה, ולמדתי להכיר את השוק המדהים הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |