שפה ידידותית לשני המינים 581760
שפה ידידותית לשני המינים 581764
לשון גוף שני רבים זה פתרון טוב לעניין.

אישית, אני לא מסתדרת עם הפתרונות האחרים:
* הכנס/ת לוכס/ן בכ/ל מיל/ה שני/ה אני מוצאת כמיגע לקריאה ולכתיבה.
* שימוש לסירוגין - משפט נשים, משפט גברים - יוצר שיחדש מגוחך, חוסר קונסיסטניות, ובלבול אצל הקוראים‏1.
* שימוש בלשון נקבה בשם האפליה המתקנת (מישהו כאן באייל נוהג כך לעיתים), יוצר אצלי תחושה שהטקסט פונה לנשים בלבד. או מדבר על נשים בלבד.
* לשון כולמן, כך שמכלילים גם גברים גם נשים באותה המילה. מייגע. מציק. מסורבל.

1 מעשה במישהי שכתבה ככה בפורום אופניים, והמגיבים, רובם גברים שאינם מצויים בשיחדש הפמיניסטי, לא הצליחו להבין אם היא וחברה שלה מחפשות אופניים (ואז ההמלצות מוכוונות נשים, שמה לעשות צרכיהן שונים מעט משל גברים), או היא וחבר שלה. הואיל ותשובתה נוסחה באותה שיטה (משפט כזה, ומשפט כזה), המגיבים לא הצליחו להבין גם בהסבר למה כוונתה.
שפה ידידותית לשני המינים 581766
גם גוף שני רבים זה לא פתרון אמיתי. הצורה הרגילה היא מן הסתם בלשון זכר; אז נכון, לכאורה האקדמיה התירה את השימוש בה גם כדי לפנות לנשים, אבל זה פתרון קוסמטי. באותה מידה אפשר היה "לבטל" את כל צורות הנקבה בשפה, ולהחליט שהצורות הזכריות תופסות לשני המינים.

אישית, אני מעדיף שימוש "טבעי" בשפה: "לחץ", "סע" וכו', אבל כן מנסה "לשרבב" נשים אל טקסטים במידת האפשר, במיוחד בתפקידים נוגדי-מוסכמות. נדמה לי שיש לזה יותר השפעה מהאופן הדיפולטיבי בו פונים פניה נייטרלית בעברית.
שפה ידידותית לשני המינים 581769
האקדמיה, כאקדמיה, מתירה דברים רק לאחר שהשתרשו השתרש היטב בציבור. ממילא פניית-רבות נתפסת היום ארכאית ולא בשימוש נפוץ.

את הפתרון שלך אני לא אוהבת.
א. הוא משאיר את ייצוג הנשים בחסדו של הדובר. אם ירצה להכליל נשים או לא בדבריו.
ב. הוא שם את הייצוג הנשי במקום בו אנשים מסויימים מחליטים שמתאים לנשים להיות: תפקיד נוגדי-מוסכמות. למשל, "זוכרות", כניגוד לזכרון הקולקטיבי-ציוני-זכרי כביכול. למה זה המיקום שיאה לנשים? זה לא יותר טוב בעיני, ממי שסבורים שמקום האישה במטבח, למשל.
אני אישה, אני אחליט איפה המקום המתאים לי. אם בתפקיד נוגד-מוסכמות או לא.

___________________
וסליחה אם זה נשמע תוקפני במקצת. לא זו כוונתי.
שפה ידידותית לשני המינים 581853
בטכסטים אקדמאיים באנגלית יש את היחס הזה הרבה פעמים. משהו כמו ''מהנדסת הטילים שמודעת לעובדה זו, תבחר להשתמש בדלק נוזלי..''
שפה ידידותית לשני המינים 581858
לא כל דבר צריך ללמוד מאומות העולם.

____________________
איך אתה כותב "מהנדסת טילים" באנגלית? missile engineeress? מה הטעם לעשות את זה בשפה שהשתבחה מלכתחילה בלשון ניטרלית?
שפה ידידותית לשני המינים 581870
באומות העולם המדברות אנגלית כשמספרים על מהנדס טילים, בין אם מהנדס טילים מסוים ובין אם מהנדס טילים כללי, כותבים missile engineer, מספרים ככה וככה ומה היה, ואז לפתע מופיע she checked, ומתגלה לך שזו כל הזמן היתה אישה, בין אם מסוימת ובין אם כללית.
בפעם הראשונה נתקלתי בכתיבה כזאת בסיינטיפיק אמריקן לפני לפחות עשרים שנה, וזה היה משונה ויפה.
שפה ידידותית לשני המינים 581874
ברור שאתה כותב בלשון ניטרלית. פשוט אין בעברית לשון ניטראלית אז נאלצתי לתרגם. מה שג'וד אמרה.
שפה ידידותית לשני המינים 581879
אני חשבת שהתכוונת לשימוש בלשון נקבית לתפקיד המביע חוסר-מוסכמות. היינו - מהנדסי הטילים נוהגים בצורה מסויימת, אבל מהנדסת הטילים המודעת, תבחר בדלק נוזלי דווקא.
שפה ידידותית לשני המינים 581962
המושג rocket scientist באנגלית מדוברת, מציין ב-‏60 השנים האחרונות "מהנדסת נורא נורא חכמה ורצינית".
שפה ידידותית לשני המינים 581963
שפה ידידותית לשני המינים 582548
מצחיק.
שפה ידידותית לשני המינים 581880
באנגלית יש מילה מיוחדת למהנדסת (בהבדל ממהנדס) ?
שפה ידידותית לשני המינים 581919
(בהוקרה לאיילות מתכנתות) אולי ladybug?
שפה ידידותית לשני המינים 581947
:-) לייק
שפה ידידותית לשני המינים 582586
שכחת לציין דיבור בלשון שם פעולה - למחלקת שיווק נא ללחוץ אחת.

זה ודיבור בגוף שני רבים הם שני הפתרונות הטובים ביותר, וצריך להשתמש בהם בכל מקום שניתן.
במקום שלא ניתן, למשל במילוי טפסים, כדאי בכל זאת לטעמי להשתמש בלוכסן: נשוי/נשואה.

ובמקומות האחרים לגוון, בספר חשבון לכיתה ו' לנסח את השאלות פעם בזכר ופעם בנקבה.
שפה ידידותית לשני המינים 582628
שם פעולה אכן יכול להיות פתרון מצויין בחלק מהמקרים.
בטפסים - לוכסן בהחלט מתאים.
אבל האם יצ/א ל/ך לקב/ל מייל/ים אישי/ים שכתוב/ים ככ/ה? כ/י ל/י יצ/א.

בספרי חשבון לכיתה ו' - גוף שני רבים יכול לעבוד מצויין. לדעתי יותר טוב מפעם בזכר ופעם בנקבה.
אגב, במשחקי המחשב והלומדות שאני מעצבת, בד"ך משתמשים בגוף שני רבים, ומאפשרים לבחור בין דמות של בן לדמות של בת, כשזה רלוונטי.
שפה ידידותית לשני המינים 582630
:-) בנימוס מופלג עד כדי כך עוד ל/א יצ/א ל/י.

אבל אני לא ממעיטה בחשיבותו.

למשל פרסומת לביטוח חיים תחת הכותרת: מגיע לך יותר!

את יודעת איך אני קוראת את זה? מגיע לךָ יותר.

לדעתי זו בושה מצדי (ברצינות, התכנות המוחי שלי מבייש) וצריך לשרש את זה.
שפה ידידותית לשני המינים 582638
גוף שני יחיד הוא ניטרלי בכתב, אך לא בדיבור. איך צריך להגיד "מגיע לך יותר"?
שפה ידידותית לשני המינים 583155
"שימוש בלשון נקבה בשם האפליה המתקנת (מישהו כאן באייל נוהג כך לעיתים), יוצר אצלי תחושה שהטקסט פונה לנשים בלבד. או מדבר על נשים בלבד."

מי שעושה את זה (אני?) עושה את זה כאקט חינוכי, מתוך מודעות לכך שזה עלול לבלבל בהתחלה, ובתקווה שנתרגל והשפה שלנו תהיה יותר שוויונית.

האמת היא שתגובה 581811 של אור גרמה לי לחשוב מחדש על זה. אני לא בטוח שאני מסכים איתה לגמרי, אבל יש בה לפחות משהו מן האמת.
שפה ידידותית לשני המינים 583178
אתה הצודק ואל תשתנה. תיכף אסביר אבל לפני זה שאלה לשונית פסיכולוגית שמסקרת אותי:

ניקח לדוגמה את סקר ספנסר טוניק תגובה 3360 (אתה ניסחת אותו?) השאלות מוצגות בזכר ונקבה לחילופין: "אני שוקלת זאת בחיוב", "אני שוקל אבל כנראה לא".
זה טוב בעיניי מהסיבה שאמרת שאתה עושה את זה, כאקט חינוכי שעלול לבלבל בהתחלה, בתקווה שנתרגל והשפה שלנו תהיה יותר שוויונית.

אבל אפשר היה להשתמש בלוכסן ולכתוב "אני שוקל/ת זאת בחיוב".

עכשיו השאלה שמסקרנת אותי:
כשאתה – השאלה מופנית לכולם – קורא את זה, אתה קורא 'שוקל' או 'שוקלת'?
אענה מיד ואומר שאני קוראת 'שוקלת'.

אור דיבר על רמה נמוכה יותר והיא הרמה הדקדוקית, ואענה כאן על דבריו.

הפרשנות שלו, שאומרת שיש לראות בלשון הדיבור הגברית לשון "סתמית" ולכן דווקא אינה מכבדת את הגברים, היא עתיקה וימיה כימות הדיון הציבורי הזה, לכן התפלאתי כשהוא דיבר על בורות וקונספירציה ואמר שאחרים "לא יודעים עברית".

באותה רוח קרב הוא קרא "לסלק את האקדמיה והבליה הפמיניסטיים". האקדמיה ללשון העברית היא גוף של ידענים מופלגים ורחוקה מהבל, והיא המעוז הכמעט אחרון לשימור ידע השפה. ודאי שאינה מדברת הבלים פמיניסטיים, היא למשל מתנגדת לרעיון של פניה בלשון נקבה לקהל שרובו ככולו נשים, אפילו לא כשיש אלף נשים וגבר אחד. האקדמיה רואה בזכר רבים את הגוף הסתמי.

העברית קפאה במשך אלפיים שנה. במקרא ואצל חז"ל נשים כמעט לא קיימות ועל מעמדן אין צורך להרחיב, דברים התחוללו מאז אבל השפה לא השתנתה. אולי בעתיד כלשהו צורת הלשון הגברית תיפטר מהמשקל התרבותי שלה, אבל כרגע הקונוטציה היא של חשיבות יתרה של המין הזכרי ולא להפך.

גם בשפות העולם אין "מין סתמי" לאדם, יש מין סתמי לחפצים ולבעלי חיים ולפעמים לילדים – אבל גם בכל המקרים האלה המין איננו זכר או נקבה אלא מין ללא מין it.
לכן גם מבחינה בלשנית צריך להתאמץ כדי לבלוע את הספין. אבל אם רוצים אפשר, זו הרי לא סוגיה דקדוקית אלא תרבותית.

כפי שאמרו כאן לפני, לצורת הפנייה הזכרית יש השפעה תת-מודעת. כשפרסומת לבנק מדברת בגוף שני זכר אני יודעת שהיא כוללת גם אותי, היא גם עשויה להשפיע עלי ואולי אקנה מה שהיא מוכרת, אבל כשפרסומת לבנק מדברת בגוף שני נקבה היא פותחת אלי ערוץ קשב אוטומטי תת מודע. אני מתפלאת שעד היום פרסומאים לא עלו על זה.

זה היפוכה של ההרגשה שכתבת עליה "שימוש בלשון נקבה בשם האפליה המתקנת,יוצר אצלי תחושה שהטקסט פונה לנשים בלבד". התחושה שלך היא שהטקסט פונה לנשים בלבד, אך אתה יודע שהוא פונה גם לגברים.

דמיין שאתה פונה לחברה ומקבל מענה אוטומטי והקול אומר: "אם את שכירה נא הקישי 1, אם את עצמאית נא הקישי 2".
זו הרגשתנו כשאנו פונות למענה קולי ומדברות איתו אחד לאחד, ושומעות: "אם אתה שכיר נא הקש 1".

צורת הפנייה הנכונה היא גוף שני זכר רבים וזו המלצת האקדמיה, כי צורה זו אינה פניה בלעדית לזכר המתקשר ולא פנייה בלעדית לנקבה המתקשרת, אלא פנייה ערטילאית ל"רבים".

הבורות היא אי-השימוש בניסוחים שאינם כוללים את המין. במקום "אם את שכירה נא הקישי 1" אפשר לומר "שכירים נא הקישו 1"; במקום "אל תרד לשוליים" אפשר לכתוב "אין ירידה לשוליים", או "אסור לרדת לשוליים".

העובדה שזה לא קורה, ואנשים לא מקדישים לזה מחשבה ואפילו אינם יודעים איך להפוך את הניסוח לכללי, היא הבורות - והיא לא מנומסת.

וזה לדעתי מסכם את העניין – נימוס. יש בשפתנו דרכים לפנות בצורה מנומסת לכל, לכן כשלא עושים זאת זה פשוט לא מנומס.
שפה ידידותית לשני המינים 583179
הערה: ירדן ציטט אותי.
אני כתבתי - "שימוש בלשון נקבה בשם האפליה המתקנת (מישהו כאן באייל נוהג כך לעיתים), יוצר אצלי תחושה שהטקסט פונה לנשים בלבד. או מדבר על נשים בלבד."
כאן
תגובה 581764
שפה ידידותית לשני המינים 583181
תודה על התיקון!

כתבתי כאן איפשהו שכשאני קוראת פרסומת כתובה לביטוח חיים, למשל, "מגיע לך יותר", שום דבר לא מונע ממני לקרוא את זה בלשון נקבה: מגיע LAX, ובכל זאת אני אוטומטית קוראת בלשון זכר: מגיע LEXA, כאילו שד תרבותי מנקד לי את הכתב, ואני מניחה בתת מודע שהפרסומת לא לגמרי מתכוונת אלי.
התכנות הוא אצל הנשים לא פחות מאשר אצל הגברים.
שפה ידידותית לשני המינים 583188
אגב, אם את מעוניינת:
שכהקפס-לוק לחוץ, שורת המספרים הופכת לניקוד וְאָז אֶפְשָר לָדַעָת אֶיך לָהַגוֹת אֶת כָוַונָת הָמְחָבֵּר גַם לְלֹא שִימוּש בְּאוֹתִיוֹת לָטִינִיוֹת.

_____________
זה לא אומר שמנקדים נכון, אבל זה כבר פחות משנה לענייננו.
שפה ידידותית לשני המינים 583190
מכירה את זה ומודבקת לי טבלה על הצג, אני פשוט נהנית לתעתק X בתור חי"ת

ואיך את קוראת שוקל/ת? שוקל או שוקלת? או לרגע שוקל ואחר כך שוקלת? או שוקל-את?
שפה ידידותית לשני המינים 583197
שוקלת.
שפה ידידותית לשני המינים 583234
שוקל-שוקלת.

(כן, גם לי יש את הבאג שקורא את הפרסומת לביטוח כ־לְךָ
שפה ידידותית לשני המינים 583239
זה קשור ל א-שוקל?
שפה ידידותית לשני המינים 583240
לא הבנתי
שפה ידידותית לשני המינים 583241
א-שוקל זה ביטוי סלנגי ישן. היו לו שני מובנים, להזדרז וגבר לעניין. אולי כי הראשון בא מיידיש והשני מערבית?
שפה ידידותית לשני המינים 583242
אני מכיר א-שוקל מאידיש ו שאקל מערבית.
שפה ידידותית לשני המינים 583189
מה ההבדל אם פונים ל"שכיר" (ולא לשכירה) או ל"שכירים" (ולא לשכירות)? המעבר מלשון זכר יחיד ללשון זכר רבים לא משנה את זה שמדובר עדיין בלשון זכר.
שפה ידידותית לשני המינים 583191
פני למודיעין
פנה למודיעין
פנו למודיעין

ההבדל (כתבתי) הוא שגוף שני נקבה דובר אל זולת מסוים, גוף שני זכר דובר אל זולת מסוים, גוף שני זכר רבים דובר אל זולת לא מסוים.

זה בעצם דומה ל VOUS הצרפתי, שאומרים אותו כדי לא לדבר באופן ישיר מדי לזולת הלא מוכר או המכובד, אז מטשטשים אותו.
שפה ידידותית לשני המינים 583192
בעצם זה לא בדיוק עונה על השאלה שלך כי לא שאלת על גוף שני דווקא אלא בכלל, אבל זה הרעיון, זכר רבים הוא הגוף הסתמי שלנו.
שפה ידידותית לשני המינים 583194
וזכר יחיד? או שמקבלים את ההנחה שגוף זכר הוא הגוף הסתמי או שלא, לא? אני לא מבינה את הלוגיקה מאחורי "זכר יחיד זה זכר, זכר רבים זה סתמי".
אתמול יצא לי לבקר גיברת אחת, שפנתה אלינו ואמרה "שבנה! שבנה! מה תרצינה לשתות?" ומאד התרגשתי. אם תשאלי אותה, ברור שיש גוף שני זכר וגוף שני נקבה (או ציווי זכר וציווי נקבה).
שפה ידידותית לשני המינים 583195
יש מעט לוגיקה בתחביר ובדקדוק והמון יוצאים מן הכלל, אם לא קראת אני ממליץ על ''גלגולי לשון'' של גיא דויטשר.
שפה ידידותית לשני המינים 583196
הגברת החביבה נוקטת לשון המקרא, זה יפה (אם כי מקור לא אכזב לשגיאות כי זו הטיה קשה).

לרבים נקבה עתיד וציווי יש צורה תנ"כית וצורה חז"לית. חז"ל איחדו את הזכר והנקבה.
לדוגמה:
הטיה תנ"כית - תֹאכַלנָה
הטיה חז"לית - יֹאכְלוּ (זהה לצורת זכר)
הטיה תנ"כית – קֹמנָה
הטיה חז"לית - קוּמוּ (זהה לצורת זכר)

האקדמיה אימצה את לשון חז"ל כלשון המופת שלנו, כלומר כדוגמה לתחביר והטיה תקניים. אין שגיאה בצורה "תשבנה" המקראית, אבל כבר עשרות שנים שאינה בשימוש בטקסטים מודרניים, היא מקובלת בקרב בני דור מסוים, בני 80 ומעלה אני מעריכה, ואצל גננות.

לכן הדוגמה שהבאתי – "פנו למודיעין" - ממילא זהה לרבים ולרבות, ולכן גם לשיטתך היא אמורה להיות עדיפה על צורת יחיד "פנה למודיעין" או "פני למודיעין".

זו כשלעצמה סיבה להעדיף את הדיבור בלשון רבים. לאמיתו של דבר ברוב המקרים השפה פותרת את הבעיה בעצמה, ואם דיברנו במקרים מסוימים אלה בלשון רבים, הרי לא נחזור בכוונה ללשון יחיד למקרים שהבעיה אינה נפתרת מעצמה.

מעבר לזה:

מקרה מעולה – פונים למתקשר בלשון "אתה", כי הוא אחד יחיד ומיוחד.
מקרה בינוני – פונים למתקשר בלשון "אתם", הוא אמנם זכר אבל כללי, הוא איננו אחד יחיד ומיוחד.
מקרה גרוע – פונים למתקשרת בלשון "אתה", היא לא אחת יחידה ומיוחדת, היא בכלל לא בלקסיקון.

אי אפשר ליצור בעברית שוויון מושלם בין זכר לנקבה כמו שקיים בשפות הלטיניות, אפשר רק לחלק את הרווחה ואי-הרווחה הלשונית בצורה שוויונית יותר.

משתי סיבות אלה, ואולי סיבות נוספות שאינן ידועות לי, בחרה האקדמיה בזכר רבים כגוף הסתמי, הוא יותר סתמי מזכר יחיד.

כך זכר רבים גם נקלט בתפיסת השפה שלנו ללא ניתוחים שמיתוחים, "אתם" הוא גדול וכללי, אנשים, בריות.

מעבר לזה אין לי יכולת להסביר טוב יותר.
שפה ידידותית לשני המינים 583216
נדמה לי שאת קצת מגזימה בייחוס ארכאיות לצורת "תשבנה". בכל אופן, אני מקווה שאת מגזימה, כי טל ואני בחרנו להשתמש בה (ואני מקווה שהיינו עקביים) בתרגום שלנו. לרוב זה לא בהתייחסות לנשים - "הנוסחאות הללו תתבררנה" וכאלה. אני מקווה שזה לא נקרא ארכאי מדי. בכל אופן, העורכת הלשונית שלנו לא היתה קנאית לזה כמונו, ובכל זאת הרשתה לנו (-:
שפה ידידותית לשני המינים 583223
זה משהו אחר לגמרי, זה סגנון אישי!

אגב, אני חושבת שגם העבר - שמרתם/שמרתן - הולך ומתחבר, וגם אתם/אתן הם/הן. ההבדל, במיוחד ההבדל בהגייה, הוא כל כך דק שהוא נעשה סטטיסטי. אצלי לפחות.
שפה ידידותית לשני המינים 583238
מסכים איתך על העבר ועל כינויי הגוף - אבל כדאי לשים לב שבזמן הווה המגמות הישנות לא הולכים לשום מקום (-:
שפה ידידותית לשני המינים 587082
"גיברת"? הפתעת אותי.
בכיתה י' הייתה לי מורה להיסטוריה שלימדה קודם בבי"ס דתי לבנות. היא הייתה אומרת "שבנה", "קראנה" וכיו"ב מתוך הרגל, שום שיחדש חלילה, על אף שכיתה הייתה מעורבת.בהחלה זה נשמע לנו מצחיק, אבל בהמשך די אהבתי את זה.
שפה ידידותית לשני המינים 587090
אם התכוונת לאות י' אז שווה לקרוא את קוצו של יוד של אורי דרומי.
שפה ידידותית לשני המינים 587094
קראתי גם קראתי, ואפילו שועשעתי. אבל אין דין "גיברת" כדין "אילחוש", שהרי המלה הנכונה (לא רק האיות הנכון) היא גברת - ג' שוואית.:)
שפה ידידותית לשני המינים 587100
אבל ההיא לא הייתה גברת, היא הייתה גיברת. באמת!
שפה ידידותית לשני המינים 587104
טוב, למציאות עצמה גם כללי הדקדוק לא יכולים...
בבוקר ראיתי שלא טעיתי 587126
זה לא גברת, זאת אומרת שבטח זה אדון.
שפה ידידותית לשני המינים 583213
"שוקל/ת" - נדמה לי, לא בטוח, שבדיבור הפנימי שלי אני קורא את זה "שוקלת" אבל עם עצירה אחרי "שוקל", משהו כמו "שוקל לית". והיצוג הסמנטי שאני בונה לי אני מיד כולל את העובדה שהכותב פונה במפורש לשני המגדרים (גם בחלק השני אני לא בטוח). בכל אופן, זה נראה לי פתרון סביר רק לטפסים פורמליים, אם בכלל.
שפה ידידותית לשני המינים 583214
אגב, אני חושב כשאור כתב ''לסלק את האקדמיה והבליה הפמיניסטיים'' הוא לא התכוון לאקדמיה ללשון העברית, אלא לחוגים למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות.
שפה ידידותית לשני המינים 581811
הרעיון הפמיניסטי-פסאודו-מהפכני הזה מוכיח שוב כמה תאוריות קונספירציה שולטות במקום שבו שוררת בורות: "הדגם הגברי משמש מודל ומסמן ראשי." בולשיט: "הדגם הגברי" בעברית הוא גם "דגם הסתמי." הצירוף "סע לאט" מתייחס לכל נהג או נהגת. להפך, הגברים הם אלה שצריכים להתלונן שבעצם לא ניתן לפנות אליהם ורק אליהם. כל לשון זכר יכולה לכלול גם נקבה בעוד שלשון נקבה מציינת רק נשים. כך פועלת השפה העברית. הדוברות הפמיניסטיות מעדיפות לקרוא פילוסופיה פמינסטית מאשר את "דקדוק עברי שיטתי" וכך נוצרה מלחמת תרבות על בעיה שבעצם לא קיימת. זו למעשה ההוכחה האולטימטיבית על הצורך האדיר בהוראה אמתית של השפה העברית (וגם להסלק את האקדמיה והבליה מהפמיניזם). לא יודעים עברית ולכן יוצאים למלחמות שאין בהן צורך. וכאילו כדי להוכיח את העניין עוד יותר, הכותבת תומכת בצורה "סעו, אשר מבליעה את הנקבה לא פחות מ"סע" ובדיוק מאותה סיבה: צורת הסתמי. אלא ש"סעו" קצת פחות מעליב, כרגע, את הפמיניסטיות. הרי לא רחוק היום שגם זה ייחשב לדיכוי. ומדוע אינה מדברת על הדיכוי שבעצם צורת הציווי ואולי יתלוננו הגברים כי רק עליהם מצווים בעוד שלנשים יש חופש נהיגה מוחלט?

הרי כתוב "לא תרצח", אז מה? זה רק לגברים? איזו שטות, אלוהים אדירים. האם אי פעם אישה חשבה שהשלט "תן זכות קדימה" או "אל תיגע. מתח גבוה" מיועד רק לגברים? ודאי שלא. אז מדוע שבמקרים אחרים נשים כן תחשבנה כך? התשובה ברורה: הלהג הפמיניסטי הכניס להן לראש איזו בעיית מודעות שלא קיימת בעצם, ופתאום נדמה להן שהשפה מדירה ומדכאת אותן. הרי זהו מקרה מובהק שבו הפמיניזם מפלג את הציבור: פתאום לנשים יש לפנות אחרת, ואולי גם נפתח צורת פנייה לקיסר, כמו ביפנית? ואולי נפנה ברבים לאדם מבוגר כמו ביידיש? האם הפמניסטיות אי פעם העלו בדעתן שהבעיה היא לא באופן שבו השפה משפיעה על התפיסה המגדרית אלא בתפיסה המגדרית עצמה שתולה עצמה בשפה כל כך, ובעיקר בממדים מסוימים שלה?

"כשאתה בהיריון, אתה מרגיש….". - נכון, זו הוכחה לניכור עצמי נשי. הצעד הבא הוא גילוח השיער והצטרפות למרינס. אחת המגבלות הגדולות של הביקורת הפמיניסטית וספיחיה הוא הדגש האדיר הזה על השפה הנתפסת לא כ"ייצוג" אף שכך הן קוראות לו, אלא כשיקוף ישיר, כפי שעשן מסמן אש. כאילו לשפה אין כוחות ושיקולים משלה, נתונים טכניים שלא טורחים, רחמנא לצלן, לקבל חותמת באגף למחשבה פמיניסטית. אם הנמען בשיחה הוא גבר אז פונים בלשון זכר. מה גם שכל המבנה הזה שאול מאנגלית שבה אין את עניין המגדר והשאילה הזו מערערת את כל שיווי המשקל העברי. הפתרון הוא פשוט לא לשאול מאנגלית. האם אי פעם העלו הפמיניסטיות בדעתן כי אישה יכולה להיות אישה בעל תודעה עצמית נשית ועדיין לומר "כשאתה בהיריון" בדיוק כפי שכשאומרים "שקיעת השמש" אף אחד לא חושב שהשמש באמת שוקעת? הביטוי נשתל בשפה בימים עתיקים ומאז הוא שם, בלא לבטא שום פרספקטיבה. אם לכותבת המאמר יש תודעה נשית פמיניסטית חרף טבעה מדיר הנשים של העברית, משמע שכולם יכולות לפתח תודעה כזו גם מבלי לשנות את השפה. או שאולי היא חוששת שכמה נשים קצת יותר מתוחכמות לא ייפלו בפח האידאולוגי שלה?
שפה ידידותית לשני המינים 582424
{דממה של מספר שניות} וואו.
הצלחת לנסח מה שגברים חושבים אבל מעולם לא הצליחו לבטא בצורה כל כך קוהרנטית ‏1.

_____________________
1 מה המילה העברית לקוהרנטי? נהיר?
שפה ידידותית לשני המינים 582432
{דממה}
שפה ידידותית לשני המינים 582549
אין עליה. -ממש הצליח לה.
שפה ידידותית לשני המינים 582676
יש שפות שבהן צורת הסתמי נראית כמו צורת הנקבה (שפות קלטיות הן דוגמה טובה לכך), ולמרות זאת לא משם יצאה האמירה בעד שוויון בין המינים. הקשרים בין מין דקדוקי להבניית מגדר חברתית הם סבוכים בהרבה.
שפה ידידותית לשני המינים 583215
בעקבות ג'וד - לא חשבתי על זה קודם, אבל נראה לי סביר לטעון שצורת הזכר רבים (שכבר לא נכון לקרוא לה כך?) היא נייטרלית מגדרית. פחות סביר לטעון זאת על צורת הזכר יחיד. לומר לאישה הנוהגת במכונית "סע לאט" זו פשוט שגיאה בעברית. נכון שברבדים ישנים של העברית צורת הרבים בעתיד ובציווי שונה לנקבה, אבל לשמחתנו (עד עכשיו חשבתי שזה לצערנו) העברית המודרנית מבטלת את צורת הנקבה, והופכת את צורת הזכר לראויה יותר להיקרא סתמית.

אני מסכים שקלושים הסיכויים לשנות מנגנונים מנטליים על-ידי שינוי השפה, אבל במקומות שזה קל - ובפרט, כמו שאמרה ג'וד, מנומס יותר - נראה לי שכדאי לעשות את המאמץ.
שפה ידידותית לשני המינים 583462
אתה לא אומר לאישה סע לאט, אלא כתוב בתמרור הפונה אל הכלל. הרי אפשר גם לטעון שאם כתוב "סעו לאט" אין התמרור מתכוון אליי שהרי אני נוהג לבדי...

האם אין זה מוזר שאין מי שטוענות בעד צורת נקבה עתיד או ציווי? הנה הן מוחות כנגד סע לאט אבל סעו לאט תחת סענה לאט זה בסדר? ואולי יקומו הגברים ויאמרו שלא מקובל עליהם להיבלע יחד עם הנשים בצורה סתמית? שתמצאנה להן צורות משלהן.

אני אגב מחבב מאוד את צורות סיומת נה ולומר "הבנות ילכו" פשוט נראה לי כשיבוש נורא, משהו שם לא מסתדר.לכן בעיניי זה "לצערנו" ששושנה זו הולכת ונעלמת מכרם לשוננו.

ועוד דבר: כאשר טוענת הפמיניסטית ש"סע לאט" מעלים ומאלים אותה והיא תובעת את צורת הנקבה, נניח "סעי לאט" או לפחות "סעו לאט" שכולל "סעי לאט" הרי היא תובעת התייחסות אליה כאישה שלה צורה לשונית משלה. כלומר, היא מבדלת עצמה מן הגבר וזה כבר טוב עבורה אלא מה, וזה דווקא חשבתי היום במקרה, האם הדרישה לנוכחות נקבית או מגדרית בלשון אינה בגדר קבלה של דיכוי/תבנית אחרים? הרי עצם הקריאה "אני אישה" יש בה דיכוי של האינדיבידואל תחת המגדר, כולל, ובעצם במיוחד, בצורה הלשונית. אז מה עשו פה? נמלטו מהגדרה גברית כדי ליפול לתוך הגדרה נשית? הרי אם כל הנשים זוכות להוראה "סעי לאט", מדוע "סעי" זה מדויק? כי מישהו הכניס לה לראש שהיא "היא" ולא "הוא" ולא ?<><KL וגם לא?FLGVגח -! אני מבין מעט מאוד בדברים האלה אבל דומני שיש מי שגם החלוקה גבר/אישה לא נוחה להם, כולל הצורה הלשונית. ובמה חטאתי שעליי לחלוק צורה לשונית עם חבריי למשתנה? וכל הנושאות שחלות - חד הן? בקיצור, המאבק למען בידול מגדרי בלשון הוא מאבק שמחליף קולר אחד באחר, אבל כנראה שכאשר אברי הרבייה דומים בין מי שקובע את התבניות לבין מי שממלא אותן זה בסדר.
שפה ידידותית לשני המינים 587111
(אני מקווה שלא פספסתי קישור קודם לסרטון הזה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים