בתשובה לסקרנית, 27/12/11 20:20
והיו הולכות בנו החלטות גדולות כנסיעות ארכות 589556
אני חייב לציין שהחוויה משתנה בין אדם לחברו.
אצל חבר שלי, לדוגמא, החוויות היו חיצוניות, רגשיות ורוחניות כמעט לחלוטין. היה שם מעט מאוד ניתוח עצמי, או במילותיו של אחד רופא
The acid had shifted gears on him.
The next phase would probably be one of those hellishly intense introspective nightmares.

זה גם קורה, אבל מנסיונו של חברי, ע"פ רב זה נראה כך
והיו הולכות בנו החלטות גדולות כנסיעות ארכות 589562
כן, אבל זה רק מדגיש את העובדה שכל אחד חווה ביתר עוצמה מה שממילא הוא נוטה אליו, לא?

ושאלה עוד יותר עקרונית: אם לא עוברים את שלב החקירה העצמית המייסרת (כמו שקורא לו כאן הרופא), מחמיצים את שינוי הפרספקטיבה ותפיסת העצמי והמציאות (כמו שסיפר האייל הפסיכדלי)והאסיד הופך כמו עוד כל סם: חוויה נעימה ונחמדה כל עוד היא נמשכת וזהו, לא? (שאגב, לי באופן אישי אין כל משיכה לחוויות מהסוג הזה, לעומת שינוי הפרספקטיבה שממש מעניין).
והיו הולכות בנו החלטות גדולות כנסיעות ארכות 589567
אני לא יודעת אם שינוי התודעה ב"כל סם" הוא תמיד חוויה נעימה ונחמדה. חברה אחרת שלי‏1 פשוט שנאה את התחושות האלה כשניסתה גראס למשל, וחיכתה שהן יעברו כבר. אין לה מושג למה כל כך הרבה אנשים אומרים שהם נהנים מהן (אבל היא לא מתווכחת איתם, שייהנו).

1 לא חברה שלי - חברה שלה.
והיו הולכות בנו החלטות גדולות כנסיעות ארכות 589577
כן, אבל אני מניחה שאלה שמשתמשים באופן קבוע, מעבר להתנסות ראשונית, נהנים מזה, זה עושה להם טוב.

אני למשל גם לא מבינה את ההנאה שבעישון סיגריות רגילות, אבל המון בני משפחה שלי מעשנים (דודים/ות ובני ובנות דודים), וכולם ניסו כמה פעמים להיגמל, בכל מיני שיטות מהיפנוזה ועד כל מיני מדבקות וגמילות מניקוטין, וחלקם אף הצליחו לכמה חודשים, ואז חזרו, חלק אפילו חזרו לעשן בסתר (עד שזה התגלה...), חלק מעשנים עכשיו עם פומיות, ממש סאגה שלמה. עובדה שהם מנסים כל הזמן להיגמל ורובם (אבל לא כולם!) לא מצליחים כי העישון של הסיגריה עצמו מהנה ונחמד ונעים להם (מעבר להתמכרות לניקוטין, כי הם חזרו לעשן אחרי שנגמלו מניקוטין) ורובם פשוט לא מצליחים להיגמל.

לפעמים, בכל מיני שיחות בעבודה או עם חברים, מישהו אומר על איזה מעשן/ת שאומר שהוא מנסה להיגמל, שזה סתם שטויות ואילו באמת רצה, היה מצליח, פשוט מחליט ומפסיק וזהו! אם הוא לא מצליח סימן שהוא לא באמת רוצה להיגמל. אני לא חושבת כך, מהניסיון מהמשפחה המורחבת שלי, זה קשה קשה לאנשים לוותר על סיגריות, וזה לא נובע מחוסר עמוד שדרה או חוסר רצון או חוסר מוטיבציה (או חוסר נדנוד מהחלק העוד יותר מורחב של המשפחה הקרובה והמורחבת, אבל זה פשוט לא עוזר, אולי להפך).
והיו הולכות בנו החלטות גדולות כנסיעות ארכות 589581
לא בדיוק.
החקירה העצמית היא דבר שקורה אם מנסים ורוצים להגיע אליו או כתוצאה מזה שמנסים להלחם בהשפעות הסם, מחוסר מוכנות לקבל את זה שתפיסת המציאות השתנתה או מפחד ורצון להפסיק (בדרך כלל קורה אחרי כמה שעות, שלאור תפיסת הזמן המשובשת נראה כמו נצח, ואז מתגנבות להם מחשבות ה-'ומה אם זה לא יפסיק לעולם?').

תפיסת המציאות קורסת, גם אם עסוקים בפנימי, גם אם בחיצוני וגם אם ברוחני.
העולם ושום דבר בו לא נראים אותו דבר אח"כ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים