מטרופוביב 594910
קבוצה של אדריכלים טוענת כי הצפיפות בארץ היא לא אמיתית. הכלכלן ד"ר יעקב שינין טוען כי "אם לוקחים רצועה ברוחב של 15 קילומטרים, מהחוף ועד למערבה מהקו הירוק, ומותחים אותה מחדרה עד אשדוד מתקבל שטח של 1,400 קילומטרים מרובעים. זה השטח של לונדון רבתי, שבו חיים כיום 8 מיליון בני אדם. אצלנו חיים בשטח הזה 3.5 מיליון בני אדם. זו לא צפיפות"

הם מונים מספר סיבות לצפיפות המדומה: הראשונה היא הרצון של המדינה לפזר את האוכלסיה בכל המדינה "שמקורה בשאיפה המוקדמת של הציונות לתקוע יתד בכל פינה בארץ."
השניה היא אזורים מאוד מרווחים במרכז לדברי יובל יסקי "צריך לייסד ערים יותר גדולות וצפופות במרכז. לא לאפשר לרמת השרון והרצליה למכור את עצמן כמושבה אלא להעמיס עליהן אוכלוסיה"
והשלישית היא החקלאות במרכז כדברי שיינין "פרדס במרכז לא נותן כלום. האזרח לא יכול להשתמש בו כבפארק כי זה לא שטח ציבורי, והפרדס יכול לתת יבול מצוין גם בנגב. אם ניקח את שטחי המטעים והשדות במרכז, נהפוך חצי מהם לשטחי בנייה ובחצי השני ניצור פארקים, נקבל גם יחידות דיור וגם שטחים ירוקים שאפשר לטייל בהם"."

כמובן צריך לזכור שגם אם תומכים בחקלאות במרכז זה לא אומר שצריך לתת עוד קרקע לחקלאים. לא כתוב בשום מקום שחקלאי חייב לגור בצמוד קרקע.

לדבריהם אחד השינויים העיקריים שצריך לעשות הוא שיפור התחבורה במרכז.

המאמר בכללי נכון והוא מעלה הרבה נקודות חשובות אבל יש לו מספר בעיות. הראשונה גאוגרפית פשוטה לונדון דומה לעיגול שבמרכזו הסיטי. קשה להשוות זאת למלבן לא פרופורציונלי שבמערבו ים. אשדוד לא יכולה להיחשב כקצה המטרופלין כי יש בה נמל,תעשיה שנובעת מהנמל וחוף ים. באותה מידה אי אפשר להתיחס לאשקלון כפרבר של המטרופולין.

מעבר לזה העיצוב הנוכחי של המלבן הזה מאוד גרוע (לדוגמה כמעט ואין כבישים ישרים) יהיה מאוד קשה לשנותו.

מה שלטעמי חסר במאמר הוא התייחסות לצבר המרכזים במלבן שנמצאים באזור מאוד קטן. רק בתל אביב יש שדה תעופה,אוניברסיטה, רוב התיאטראות (אם לא כולם) ועוד כהנה וכהנה. וזה עוד מעבר להיותה מרכז עסקים ונופש.
מטרופוביב 594913
שיינין הוא אחד הכלכלנים שמוציאים את דיבת המקצוע לרעה. שילמו לו כסף והוא כתב עבודה שבאה להוכיח שאין בעיית ריכוזיות בארץ. אי אפשר לסמוך על האינטגריטי שלו שהוא אינו משרת כרישי נדלן שרוצים להשתלט על השטחים החקלאים במרכז.
מטרופוביב 594915
לא לקחתי את שיינין כאוטוריטה אבל יש הרבה הגיון בעמדה שהכתבה מציגה גם אם חושבים שחקלאות במרכז היא חשובה. לדוגמה על פי ויקיפדיה בכפר אז"ר יש 500 איש על 1000 דונם ו"הוא משנה את אופיו בהדרגה לפרבר עירוני בעל נחלות גדולות במיוחד בהשוואה לשכונות של בתים צמודי-קרקע בסביבה" אתה לא יכול לשים פרבר במרכז ואז לדבר על צפיפות.
המציג אינו חקלאי 594917
לא קראתי את המאמר אבל מצאתי את עצמי קורא פעמיים את הפראזה "והפרדס יכול לתת יבול מצוין גם בנגב". זה לא קצת תמוה?
המציג אינו חקלאי 594921
הסבר נמק פרט והדגם.
המציג אינו חקלאי 595006
אדמת חמרה, חורף לח ( לאו דווקא מבחינת השקייה, אלא מבחינת לחות באוויר).
המציג אינו חקלאי 594926
אם יביאו מספיק מים, אפשר להעביר את כל עמק יזרעאל לנגב.
המציג אינו חקלאי 594939
על איזה מקום נאמר ש"כל מה שהוא צריך זה אנשים טובים והרבה מים"?
מטרופוביב 594929
אם לא כולם?
החאן, הקרון, הפרקוד, תאטרון באר שבע, תאטרון חיפה, הצפון...
מטרופוביב 594934
התלבטתי אם להסביר את זה. התכוונתי במלבן (חדרה עד אשדוד,15 ק"מ מהים).
מטרופוביב 595005
שדה התעופה לא נמצא בת"א, אם כבר, אז בלוד. אוניברסיטה יש גם בבר אילן (בנוסף לפתוחה, שמשרתת גם את המרכז). רוב התיאטראות רשומים בת"א, אבל השחקנים גרים בכל המרכז וגם ההצגות נודדות לעיתים לאולמות אחרים.

אבל מעבר לדקויות, לא ברורה לי הטענה. לונדון אולי צפופה מגוש דן, אז מה? לונדון זו עיר, העובדה שאפשר להגדיר בארץ שטח צפוף פחות זו עדות למה בדיוק? אף אחד לא חולק על זה שמרכז המדינה מכיל הרבה שטחים פתוחים ושהצפיפות של ת"א היא לכל היותר ממוצעת בשביל בירה‏1 אירופית.

1 אין לראות בכך טענה שת"א היא בירה, היא לא.
(שדה דב) 595007
מטרופוביב 595013
למען האמת לא רק שהאוניברסיטה ושדה דב נמצאים בתל אביב שניהם נמצאים ברובע 1. עצם העובדה ששניהם בתל אביב ויש כל כך מעט מסוגם במטרופולין אומרת דרשני. תיאטרון, לעומת זאת, הגיוני שיהיו בעיר גדולה כמו תל אביב מעט, אבל לא כולם.

צריך להבין, על העובדה שאוניברסיטת תל אביב נמצאת בתל אביב המדינה מפסידה כסף כי אותו שטח בכפר סבא היה עולה פחות.
מי שמרוויח הם הסטודנטים והעובדים שיכולים גם לגור בתל אביב וגם להיות קרובים לאוניברסיטה. השאלה היא: האם זה משתלם להם? אם לא, האוניברסיטה צריכה לעבור. זה אחד הדברים שקצת מוסמסו בהפגנה. אנשים אמרו שהם רוצים ללמוד באוניברסיטת תל אביב ויוקר המחיה בתל אביב קשה להם אך התעלמו מהפיתרון המתבקש.

נ.ב. במובן מסוים בר אילן נמצאת בתל אביב. בנפה. והמרחק שלה מהעיר לא כ"כ גדול, בערך 5 ק"מ.
מטרופוביב 595017
התייחס לגוש דן ולא לתל אביב. אם האוניברסיטה היתה נבנית בפתח תקוה או בכפר סבא, זה לא היה משנה הרבה כי הדבר היה משפיע על מחירי הדיור בכפר סבא או בפתח תקווה.
מטרופוביב 595022
--->>"התייחס לגוש דן ולא לתל אביב"
זה בעייתי טכנית, על פי ויקיפדיה בהגדרה המרחיבה גוש דן הוא 1500 קמ"ר ויש וריאציות על משמעות השם. קצת קשה לי להבין מה קורה שם.

לחלק השני: לא מדויק, הסיבה שצפון תל אביב יקרה היא לא רק בגלל האוניברסיטה אלא גם בגלל האוסף המאוד גדול של מרכזים אחרים, היותה עיר תיירות ומרכז עסקים.
מטרופוביב 595020
(אתה יודע שגם בלונדון יש שדה תעופה, לא פחות תיאטראות מתל אביב וגם איזה אוניברסיטה או שתיים?)
מטרופוביב 595021
שדה התעופה הכי קרוב למרכז לונדון הוא "לונדון סיטי" ,הוא נמצא 9.5 ק"מ מהמרכז ועל פי דף המידע "מעט טיסות מגיעות לכאן, בעיקר טיסות עסקים."

כל הרעיון של המאמר הוא שצריך להפסיק להתייחס לתל אביב כעיר דוגמת לונדון ולהתחיל לחשוב במונחים יותר גדולים, על פי המאמר: שכל המלבן בין חדרה לאשדוד 15 ק"מ מהים הוא המקבילה של לונדון.
מטרופוביב 595063
האוניברסיטה, למרות היותה גוף ציבורי, פועלת כגוף עצמאי להשגת מטרותיה. הטענה "על העובדה שאוניברסיטת תל אביב נמצאת בתל אביב המדינה מפסידה כסף" שקולה לטענה "על העובדה שחברות היי-טק יושבות ברמת החייל מפסידה כסף". אולי במקום מענקי מעבר לפריפריה פשוט נכריח אותם לעבור ? האוניברסיטה עושה את השיקול שלה (נוחות גישה לסטודנטים וחוקרים, עלות מעבר‏1, פגיעה באטרקטיביות כתוצאה ממעבר) ומקבלת החלטה. ההחלטה היא גם שיקול כלכלי, אבל לא שלי/שלך/של האוצר, ואי אפשר להפקיע מכל גוף ציבורי בארץ את היכולת לבצע את השיקולים שלו.

1 מעבר לזה שזה לא מעשי להשיג שטח בגודל דומה עם אישורי בניה במרכז, העלות של התשתיות באונ' ובפרט במדעים גבוהה מאוד.

נ.ב. אז במובן מסויים קרית אונו, רמת גן וגבעת שמואל נמצאות בת"א, ואני עדיין לא הבנתי מה הנקודה.
מטרופוביב 595069
אני לא חושב שאתה צודק אבל זה לא קריטי, אתה יכול להחליף את המילה ''המדינה'' בהודעתי הקודמת ב''האוניברסיטה''.

צריך לזכור גם שהדבר הזה משולב עם שתי הנקודות האחרות, שיפור מסיבי של התחבורה והעמסת אוכלוסיה.
מטרופוביב 595346
משהו שרציתי להוסיף הוא ששלושת הדברים האלה כבר קורים, בהילוך איטי אמנם, וקשורים גם להעלאת יוקר המחיה במרכז של המרכז.

תחבורה: אם מסתכלים על כפר סבא אז יש עכשיו פרויקט משולב של כביש 531 וסיום מסילת השרון.

העמסת אוכלוסיה : פה הקשר החזק לנושא שכן בעקבות ועדת טרכטנברג הממשלה מקילה על פינוי בינוי.

יציאה של מוסדות מהמרכז: פה יש כמה דברים לדוגמא מחנה רבין עובר (יחד עם עוד הרבה בסיסים) לנגב, התחנה המרכזית החדשה תתפצל למרכזים בקצה תל אביב, פארק אריאל שרון מוקם במטרה להיות פארק מטרופוליני כתחליף לפארק הירקון והשוק הסיטונאי כבר יצא ועכשיו בונים שם שכונה.

כל מוסד כזה שיוצא גורם לכניסה של בנינים ועסקים חדשים מה שמעמיס על העיר ומעלה את יוקר המחיה דבר שבתורו גורם לעסקים שצורכים הרבה אדמה, מבוססים על על עבודה זולה ומחירים זולים להעלות מחירים או לצאת מהעיר מה שמעלה את יוקר המחיה וכו'. זה בתורו גורם למוסדות לקשיים בביצוע משימתם. לדוגמא כרגע במקום השוק יש חניה שמשמשת את מתחם הבימה. כשתהיה שם שכונה תהיה להבימה פחות חניה, מה שיגרום לקושי לאנשים מחוץ לתל אביב להגיע אליה כלומר מטרותיה פחות ממומשות.
מטרופוביב 595037
לונדון היא מטרופולין. היא בלעה ערים הרבה בתוכה. תל אביב, אם כבר, מקבילה לסיטי של לונדון. לונדון רבתי מקבילה לכל גוש דן.
תל אביב עדיין לא בלעה את הערים שסביבה.

מטרופוביב 595062
מה ההבדל בדיוק בין ת"א לרמת גן (שבתורה מתחברת לפ"ת) או גבעתיים ? ת"א יוצרת רצף אורבני עם ערים רבות במרכז. בגלל שחלק ניכר מהתכנון בארץ הוא לא ברמת העיר, זה פחות נורא שאין עירייה אחת שמרכזת את הכל (למשל אותה חברץ אוטובוסים מקשרת ערים רבות ומספקת שירותים תוך-עירוניים).
מטרופוביב 595066
ההבדל הוא כהבדל בין הסיטי של לונדון לקמדן טאון ולקנטיש טאון לפני שלונדון בלעה אותם.
ואגב - גם בלונדון לא עיריה אחת מרכזת את הכל. אליבא דהדודה ויקי לכל רובע יש מועצה שאחראית על חלק מהדברים שעיריה אחראית עליהם.
ולווסטמינסטר מועצת עיר משלה.
ובברלין יש כמדומני 23 עיריות.

אגב, לפני כמה שנים עלה הרעיון לאחד את תל אביב עם רמתגיים, וחולדאי הגיב "קודם שרמתגיים יתאחדו אחת עם השניה‏1".
מה שאגב, הוא רעיון כלל לא רע.

1 ציטוט חופשי. חולדאי לא אמר "רמתגיים".
מטרופוביב 595075
מה דעתך שאיחוד רמתגיים יכלול גם את בני-ברק?
מטרופוביב 595078
ואת כרדס פץ?
מטרופוביב 595081
חלילה וחס.
מטרופוביב 595094
למה? מישהו הרי צריך לפרנס את תלמידי החכמים.
מטרופוביב 595107
תלמידי חכמים רואים עצמם ראויים לפטור ממיסים, כבר בתלמוד.
אם היו קוראים לך מינה 595108
אדרבא.
מטרופוביב 595127
בשביל זה אנשים חכמים המציאו את מענק האיזון.
מטרופוביב 595067
גרתי בלונדון ובתל-אביב. גם פרקטית, ולא רק פורמלית, לונדון היא עיר אחת בעוד שגבעתיים, רמת גן וחולון אינן חלק מתל-אביב.

הרושם שלי כתושב, היה שהגורם שליכד את לונדון לכדי עיר אחת הוא מערך התחבורה שלה. יש בעיר מנהלת אחת שמסדירה ומסנכרת את הרכבת התחתית, המעבורות בנהר, שבילי האופניים ותחנות האופניים הציבוריות, הרכבת העילית, מסלולי ההליכה, האוטובוסים, הכבישים, הרכבת הקלה, המוניות, החניונים וה-DLR (עוד סוג של רכבת קלה). יש לא מעט גופים שאחראיים על תפעול וניהול חלקים שונים של מערך התחבורה הנ"ל, אבל מעל כולם מנהלת אחת. האם יש ערים מסדר הגודל של לונדון שאין בהן תשתית תחבורה המלכדת אותן?

בשיחה שניהלתי עם דמות בכירה לשעבר בעריית תל-אביב, נאמר לי שהמכשול העיקרי בהקמת רכבת תחתית בגוש-דן הוא תיאום בין עיריות שונות ותככים למינהם הקשורים לפוליטיקה בין-עירונית. כך שלפחות בהקשר הזה, נראה שריבוי העיריות הוא קללה ולא ברכה.

ואפרופו לונדון, העיר מחולקת ל-"רובעים" (boroughs), ובראש כל אחד מהם נמצאת מועצה מקומית עם בחירות משלה, האחראית על רבים מהשירותים המוניציפליים (כמו אשפה ומחיזור, או שיטור קהילתי). הלוואי שבגוש דן היה מצב דומה, אבל סביר להניח שדרושה טלטלה מסדר הגודל של מלחמת-אזרחים כדי לשנות עד כדי כך את מערך הכוחות בין הערים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים