בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 14/08/13 0:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וודאי שעל חשבון סיכון. וגם על חשבון תגמול העובדים למשל, הרי העובדים ומשכורותיהם הם בין סעיפי ההוצאה הגדולים ביותר. הייתי עונה בקלישאה שמאחר שהכלכלה הדינמית של היום בנויה כולה על בורסות ושערי מניות, היא מאלצת את החברות לחתור לגדול (או להיעלם). קו מחשבה אחר: אני רוצה להיות הכי רווחי פר עובד, ולא הכי גדול, למשל. אם תחשוב על קוקה קולה במקום על חברת הייטק, תראה אולי שיש הבדלים משמעותיים בסיכון שחברה כזאת יכולה ורוצה לקחת. לדעתי העובדים אוהבים סיכון הרבה פחות מבעלי המניות. זה מאחר שהמחיר שעובד עשוי לשלם על הפסדים הוא גדול הרבה יותר משל משקיע במניה - אובדן מקור פרנסתו העיקרי. הרצון של לא מעט עובדים בוועד חזק(== יציבות לעובד קודם כל), והרצון החזק של לא מעט מנהלים באי-קיומו של וועד כזה, מראה לך באופן מובהק את השוני בין המנהלים ובעלי המניות לבין העובדים. ועוד נקודה באשר ל"על חשבון מה" מבצעים המנהלים מודל כזה ולא אחר של רווחים: הדיווח לבורסות הוא רבעוני. זה מחייב חברות להראות ביצועים, שיפורים ושאר זיקוקים מדי רבעון ברבעון, בעוד שלא תמיד הפעילות העסקית האמיתית אוהבת את סקאלת הזמן הזאת13. מי שלא ראה מנהלי כספים של חברות מלהטטים במספרים (ומנהלי פיתוח מלהטטים בשעות השינה של עובדיהם) לקראת סופי רבעון, לא ראה להטוטנות פיננסית מהי. 1 בפיתוח מוצר למשל, וודאי כזה שמכיל קצת יותר2 מכמה שורות קוד (וגם אלה), כלום לא קורה בסקאלה של 3 חודשים. 2 הכוונה ליותר חומרה ושאר מולקולות של העולם הלא ווירטואלי. 3 בעיבוד אותו זה נקרא דגימת יתר - כשאתה דוגם סיגנל בתדירות גבוהה מדי, מה שאתה מוסיף זה בעיקר רעש. רעש בשוקי המניות בעיקר מגביר היסטריה, ופועל לרעתך. זה נכון גם כשאתה בוחן את תיק ההשקעות שלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני חושבת שבגלל זה הולכים להנפקה בבורסה רק אחרי שיש מוצר, אם בכלל? ואז אפשר להראות גידול במכירות, או כיו"ב. (כמובן שזה גורם לחברות לפטר אנשי פיתוח, או אחרים שעושים את העבודה ומייצרים מוצר, ולשכור במקומם אנשי שיווק, גם כאשר נמשך פיתוח של מוצרים אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 את יודעת, חברות רוצות להתקיים ולהרוויח הרבה אחרי המוצר הראשון, ולבורסה אפשר ללכת רק פעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ללכת לבורסה יותר מפעם אחת. לגבי החברה שהצגת קודם (זו שמרוויחה 10 מליון בשנה באופן אמין ויציב), הכל תלוי במחיר. אשמח להשקיע בה לפי שווי של 50 מליון, אתה יכול להפנות אותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כמובן בהנחה ש-10 מליון זה אחרי חלוקת הרווח לעובדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא כבר נסחרת בבורסה1, אתה רשאי לקנות כמה מניות שאתה רוצה (רק למה אתה חושב שערך המניה יעלה מתישהוא בקרוב?) 1 לצורך הדיון כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא נסחרת בבורסה לפי 50 מיליון, אני אקנה כמה מניות שאוכל כי לדעתי הערך שלה גבוה יותר, ובעתיד גם אחרים יבחינו בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחה: היא לא משקיעה את הכסף אלא צוברת בבנק (אחרת הייתי מצפה שהרווח יגדל ולא יישאר קבוע). מכאן שבעוד חמש שנים יהיו לה 50 מליון במזומן (הנחה נוספת: היום יש 0 מזומנים ו-0 חוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, היא משקיעה את הכסף בבונוסים לעובדים ובקניית מחשבים חזקים יותר כל שנה. יתרות המזומן שלה לא גדלות ונשארות די יציבות על ~10 מיליון דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, התכוונת לרווח גולמי? "קניית מחשבים חזקים" ו"בונוסים לעובדים" הם הוצאות, את הרווח הנקי מחשבים אחריהם. במקרה שלך הרווח הנקי 0. אם אין חוב, אקנה את החברה שלך תמורת 9 מיליון דולר (בהנחה שלא יעלה לי יותר ממיליון לפטר את העובדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שחברה, שנותנת לכל עובד בה כמעט מיליון דולר מדי שנה בשנה1, תהיה מעונינת ב-9 מיליון הדולר העלובים2 שלך? ב-11 החודשים הקרובים הם ירוויחו אותם גם בלעדיך, אבל עדיין תהיה להם תרנגולת זהב ביד, כשבמקום זה אתה מציע להם לקבל את זה עכשיו וללכת לחפש עבודה? אני לא הגדרתי מראש שזאת חברה של טמבלים, נכון? 1 בהנחת עשרה עובדים, אפשר לכתוב במקום "נותנת לסך עובדיה כמעט 10 מיליון דולר בשנה". 2 נא לא להעלב, בבקשה, זאת סתם צורת ניסוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה לא הבנתי קודם. החברה הזאת שייכת לעובדים, והם אלו שצריכים להחליט? לכל אחד יש 10%? משלמים להם בונוס במשכורת או מחלקים דיבידנד? אם משכורת, כדאי להם לקחת בדחיפות יועץ מס. אם דיבידנד, מה ההבדל מסתם חברה שמרוויחה עשרה מליון (רווח נקי, בלי לחלק לעובדים בונוסים מטורפים)? חברה כזו הייתי כאמור מוכן לקנות ב-50 מיליון (וגם יותר אבל אל תגלה להם), נותן לכל עובד 5 מיליון, ממשיך להעסיק את העובדים [נניח] ולוקח את הדיבידנד של ה-10 מיליון לעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אנחנו קצת סוטים מהנושא, הטיעון העיקרי שלי היתה שחברה כמו שהצגתי, במודל הנוכחי בשוק ההון, לא אטרקטיבית מבחינת ערך המנייה שלה. לצורך הענין נשים דיבידנדים בצד, אם זה מפשט את הענין מבחינתך. וגם יועצי מס. החבר'ה מרוצים ממשכורתם המכובדת כמו שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהצגת היתה חברה שלא מרוויחה שקל (אחרי הוצאות ותשלומים לעובדים, תקרא לזה משכורת או בונוס). פלא שאין לבעלים תועלת ממנה? זה לא קשור בשום צורה לשוק ההון. גם למכולת שתחלק לעובדים את כל הרווחים לא יהיה ערך. אם נשארים רווחים בקופה, או שהם מושקעים כך שבשנה הבאה הרווח יגדל, יהיה ערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח וזו חברה עם אדם יחיד, ונניח שזה אני לצורך הענין. אני מייצר לעצמי מיליון דולר בשנה ולוקח אותם הביתה, ומרוצה עד הגג. לדעתי העסק שלי לא רק מרוויח יפה, הוא מרוויח נהדר. אז אם כלפי עובד אחד זה ברור, למה זה לא ברור לעשרה עובדים? נראה לי ששוב התבלבלנו בהגדרות בין המונח 'רווח' בעברית למונח 'רווח' בשוק-הונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהוג להבדיל בין "עובדים" ולבין "בעלים". עובדים מתוגמלים עבור עמלם בשכר, והבעלים מתוגמלים עבור השקעתם ברווח*. האם אתה מתנגד לה? מאיזה מטעמים? מרקסיסטיים? אחרים? נניח שפונה לחברה שלך, שמרוויחה מיליון דולר בשנה, מובטל שמוכן (ויכול) לעשות את עבודתך בחברה תמורת 100,000 דולר בשנה. מה פסול בכך שתשלם לו את השכר שהוא מבקש, תיקח לעצמך את ה-900,000 הנותרים, ועם הזמן שהתפנה לך תמצא עיסוקים אחרים (למשל תקים עסקים חדשים, או תצא לחופשה ללא הגבלת זמן באיזה אי טרופי)? * אמנם "בעלות" היא נכס שאפשר למכור הלאה, אבל עזוב את זה כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ברוב הסטארטאפים חלק ניכר מאד מהבעלות, לפחות בהתחלה, הוא אכן של העובדים (שחלקם גם המקימים כמובן). בוא נסכם שלא תאמר לי איך לנהל את העסק ומה לעשות עם הכסף שלי, ותדון איתי בשאלה העקרונית. את רוב המנהלים במשק שמרוויחים עשרות מיליונים אפשר להחליף במובטלים (או אנשים שמרוויחים עשירית מהם) שלא ישנו בהרבה את תוצאות החברה. אז למה זה לא נעשה? ככה. זה היפותטי בדיוק כמו השאלה שלך. גם השאלה שלך יצאת מנקודת ההנחה השוק-הונית שלך - שהמטרה היא תמיד להקים עסקים חדשים ו'להתרחב'. זאת בדיוק התפיסה שאני מנסה לערער עליה - אין שום רע בהכנסה קבועה ומכובדת מבלי לשאוף כל הזמן להתרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהדגם שאתה מציע תקף רק לגבי חברות בהן יש זהות מוחלטת בין העובדים והבעלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה לא כל כך עקרוני. ויכול להיות שההפרדה המעמדית והמושגית שזה יוצר, זה חלק משרשי הבעייה. מבחינתי תגדיר את הבעלים כחלק מעובדי החברה, ותקרא לו 'מנכ"ל על לענייני כלכל'. אני רואה חברה כאוסף של אנשים שמייצרים משהו, מוכרים אותו, מרוויחים משכורת, ובשאיפה בדרך גם נהנים ממה שהם עושים. לצורך הענין תחשוב על משפחה של עשרה אנשים, שמייצרים מתלי עציצים ממקרמה. אם יש ביקוש למוצר שלהם, והם משתכרים יפה, דייני. אני לא מבין למה על מנת לשרוד - ואפילו לחיות היטב - הם חייבים להגדיל יותר ויותר את רווחיהם. אני בטוח שאתה ואני מנהלים את הכלכלה של המשפחה שלנו באופן שהרבה יותר דומה למודל שלי מאשר למודל השוק-הוני. ובסוף זאת המטרה של כלכלה1 - לספק את צרכיהם של האנשים שחיים בה, לא להיות קופונים מתחת לאיזה לוח קזינו ענקי, כשהבית תמיד מרוויח כידוע לכל. 1 כן, אני יודע שכריתי פה לעצמי בור מאד גדול, ואפילו בנושא שאני לא ממש מבין בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה בדיוק העניין. בדגם שלך לא קיימים עובדים שכירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה. יש שם עובדים שניתן לפטר לצורך הענין, והם מקבלים משכורת. מה זה משנה איך קוראים להם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רווחי החברה די קבועים, אין הרבה הבדל בין השניים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה, אני רק לא מבין למה אתה מתעקש לשלם לו כל רווח שיש לך. תראה, נראה לי שבאמת התחלנו לחזור על עצמנו, אז אנסה לסכם את נקודת המבט שלי על הדיון הזה. להבנתי, לב הטענה שלך היה ששוק ההון נותן ערך לחברה רק אם הרווחים שלה הולכים וגדלים. כנגד זאת אני טוען שיש ערך גם אם הרווחים קבועים (לפני משכורות לשכירים או אחרי משכורות לשכירים, זה לא משנה) - ובלבד שיש רווח כלשהו (אפילו קבוע) אחרי משכורות לשכירים שאינם הבעלים. אם הבעלים מחליטים לחלק את הרווחים שנותרים או לא, זה לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, עדיף לקנות חברה שנסחרת לפי שווי שוק של תשעים ותשע אגורות ומרוויחה שלוש מאות מליון בשנה אחרי מס. תמצא אותה במאגר החברות ההיפוטטיות שממנו שולפים דוגמאות לצורך הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חברות בדיוק מפטרות אנשי פיתוח אחרי שמייצרים מוצר? אני חוששת שאת חיה ביקום סוציאליסטי מקביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה ההוכחה לדברי. כשחברה מפטרת עובדים אחרי הפיתוח, ועוד יש לה כסף בצד, זה מוזר, זה חדשות, ובעלי החברה מרגישים צורך לספק הסברים. זו גם חברת הזנק, שהיא לא יציבה בהגדרה. אירוע כזה הוא נדיר, ביקום שלנו, וכנראה חזון נפוץ ביקום הסוציאליסטי המקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מודע מן הסתם לכך שחברות הייטק מפטרות עובדים כל הזמן, גם הגדולות וה'יציבות' שבהן. ותמיד יש הסברים, להסביר זה קל, ופיטורים מאד חביבים על בעלי המניות כי הם מיד מורידים כמה מיליונים באגף ההוצאות. ועוד עובדה מעניינת - כמעט תמיד העובדים הזוטרים משלמים את מחיר השפל בעסקים/כישלון המוצר/שקר כלשהוא אחר. לעיתים נדירות הפיטורים פוגעים בשדירת ההנהלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם ''כל הזמן'' זו לא הגזמה. חברות כמו מיקרוסופט למשל לא ממהרות לפטר. יש חברות כמו אמדוקס שידן קלה על ההדק. אני די מסכימה עם עניין המנהלים, שמקבלים בונוסים גם כשהחברה מפסידה, אבל זה עדיין לא אומר שרוב החברות מפטרות את העובדים אחרי סיום פיתוח המוצר. זה אירוע נדיר, מוזר, נגד האינטרסים של החברה, שבדרך כלל יש לו הסבר שונה מ''בוא ניתן עוד כסף לבעלי המניות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה רוב לא הוזכרה, אלא על ידיך. אבל התופעה הזו קיימת, אני אישית פרילנסתי לחברה שלאחר שאנשי השיווק לא הצליחו לעשות את העבודה שלהם, בוצעו פיטורין בקרב המתכנתים1 ובקרב הפדגוגיות2, שכן עשו את העבודה שלהם. למותר לציין שאף איש שיווק לא פוטר. למה? כי עכשיו צריך אנשי שיווק. בכנות, מעולם, באף חברה, לא חזית בפיטורי דלת מסתובבת - מפטרים, מציגים התייעלות בדו"ח הרבעוני, ושוכרים שוב3? 1 שאכן עולים הרבה 2 שלא עולות הרבה 3 המפוטרים, אגב, לקחו איתם ידע אל המתחרים, ואת החדשים צריך להכשיר. אבל העיקר שחסכנו 1,000 שקל לחודש, והצגנו התייעלות בדו"ח הרבעוני! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הטענה היא שיש מעט חברות, שמרמות, לא משלמות לעובדים, עוברות על החוק, ואפילו כאלה ששומרות על החוק אבל מפטרות עובדים סתם - ברור שאת צודקת. אפשר להכלילי את העניין לכל חברה ולכל תופעה שלילית. הרושם שנוצר מתגובתך הוא, שזו הנורמה בשוק, ולא היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו. שאני לא בטוחה שמדובר במעט. אלא שאין לי נתונים. לך יש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלי אין נתונים, אני לא ממציאה תיאוריות. הנתונים שכן יש הם כמו שהובא בכתבה לעיל. כשחברה כן מתנהגת כך, זה מתפרסם כתופעה חריגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חברות מפטרות כל הזמן, וכשיש סבבי פיטורים בחברות גדולות / נסחרות בבורסה, זה מדווח גם. כל הזמן. זה לא ש"זה כל כך חריג שחברה החליטה לפטר את מי שעשה את העבודה כי נגמר שלב הפיתוח" ולכן דיווחו, מדווחים על כך שחברה X מפטרת Y עובדים, בין אם זה בגלל הפסדים, בין אם בגלל קיצוצים או "התייעלות", ובין אם קנו אותה והקונים מנפים עובדים. חברות מנסות להסביר את הפיטורין. והסבר כמו "סיימנו לפתח, מגייסים אנשי שיווק" יכול להבטיח את החברה מפני ירידות שערים / אבדן משקיעים / ירידת תדמית לחברה. לפחות מהצד המרוויח שלה (כלומר, בעלי מניות וכיו"ב. לא מצד העובדים הפוטנציאליים). מדהים אותי שמעולם לא נתקלת בפיטורי דלת מסתובבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאין פיטורי דלת מסתובבת (בעיקר שלא בתחום ההייטק, אבל גם). אמרתי שפיטורין של עובדים אחרי הפיתוח הם נדירים. הבאתי ראיה שהם לא, ונתת לה דחיה (קלושה לטעמי, אבל שיהיה). עדיין אין לי סיבה להאמין לתיאוריה שלך, ואני חוזרת על הראשונות, אני לא ממציאה תיאוריות על סמך האמונות שלי בסוציאליזם. סקופ: חברות הייטק מפטרות כל הזמן. לא תמיד מדווחים על זה. במייקרוסופט סגרו פרוייקט, ופטרו (לפני כארבע שנים), ולא היה על זה ציוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיסקו, לדוגמה הכריזה בשבוע שעבר על פיטורי 4000 עובדים מייד לאחר שהציגה צמיחה ברווחים. החברה סיימה את השנה הכספית 2013 עם רווח נקי של קרוב ל-10 מיליארד דולרים והכנסות של כמעט 50 מיליארד. לדברי ג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו, "עקפנו את התחזיות שלנו בכל פרמטר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסיף עוד דבר לטובת אלו שלא טרחו לקרוא את כל הכתבה. הטענה של בעלי החברה היתה, כי הפיטורים הם עקב האטה צפויה בקניות. הם מעוניינים להשאיר להם עתודות כסף בשביל לשרוד עוד תקופה, גם אם הלקוח המרכזי שלהם (מיקוסופט), יחליט לנטוש אותם. אפשר להתווכח, אבל זה בהחלט לא מה שההופכית שלי הציגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אלה: "מנכ"ל החברה, דן ציפורין, הסביר כי החברה השלימה את רוב עבודות הפיתוח שלה, ולכן אין לה צורך באחזקת עובדי פיתוח רבים, אלא באנשי אחזקה. במקביל, אמר ציפורין, החברה תגייס אנשי שיווק ומכירות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה רצית שיעשו? לא נשארו להם לקוחות רציניים, אפילו לא פוטנציאליים. לולא הצטמצמו היו פושטים רגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי לשאלה ספציפית של זה שמעלי, רק כדי להסביר לו באיזה יקום אנו דנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוק ההון הוא קודם כל פלטפורמה למימון של פרוייקטים כלכליים גדולים ומסוכנים עם רווח פוטנציאלי בצידם (בעבר של דברים כמו מסעות גילוי, סחר וכיבוש, והיום דברים כמו ייצור, שיווק והפצת מוצרים בקנה מידה גלובלי או פיתוח הדורש השקעה גדולה במיוחד). אני תוהה אם לדעתך אפשר להסתדר בלעדיו, או לחילופין איך לדעתך חברות יצליחו לגייס הון תחת האילוצים שאתה מציע. אתה בטח מכיר את ההבחנה בין "שוק ראשי" (הנפקות) ל-"שוק מישני" (מסחר). אני מתמקד כרגע בשוק הראשי1: מי ישקיע בחברה המגייסת הון לפרוייקט שיש לו סיכוי ממשי להכשל, אם החברה מצהירה שרווח הוא לא מטרתה העיקרית? תחת איזה תנאים? 1 השוק המישני, הוא כשמו - מישני, ולמרות שרוב הפעילות בבורסה מרוכזת בו, הוא קיים רק כדי לתמוך בשוק הראשי. אילו המניות לא היו סחירות, ערכן היה יורד משמעותית, והדבר היה לכל הפחות מקשה על השוק הראשי, וכנראה מחסל אותו לגמרי (אפרופו דיונים ישנים על "נזילות"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שצריך לבטל את שוק ההון, אנא אל תכניס מילים לפי. אבל אולי ניתן לקיים כמה מודלים של חברות, ולא להחפיף את כולן למודל שלא בהכרח מתאים להן. אני דווקא לא דיברתי על שוק ההנפקות, אלא על תדיניות החברה ושיקוליה מרגע שהיא כבר נסחרת בבורסה - שאז שיקולי בעלי המניות מול העובדים מתחילים להתנגש. דווקא לתהליך עד ההנפקה כולל, יש לי פחות טענות. זאת גם אחת הנקודות שיש לחברה ערך כלכלי 'אמיתי' יותר, מאשר מרגע שהיא נכנסה לקזינו של מדדי המניות. ולא אמרתי שהחברה מצהירה שרווח אינו מטרתה הכללית, להיפך, הדוגמה שלי מנסה להראות שרווח יציב ואמין - שלכל משפחה המתנהלת כיחידה כלכלית היה נשמע כמו רעיון נהדר - שווה כקליפת השום בשוק שמתבסס על עליית ערך המניה כחזות הכל. במונחים אחרים - מניות מרוויחות מנגזרות של רווחים, ולא מהרווחים עצמם. אני ואתה, לעמות זאת, חשבון בנק שלנו אוהב את הרווחים עצמם, או אף חמור מכך - את האינטגרל שלהם לאורך זמן. הפער בין העובדים שמעדיפים אינטגרל נאה, לבין בעלי המניות שמעדיפים נגזרת נאה, נראה לי מאד קשה לגישור. כמובן שכשיש פונקציות שעולות מונוטונית כל הזמן, הן מספקות את שני הצדדים. זה קיים במתימטיקה, ולא בכלכלה, ואם בכלכלה אז רק לזמנים קצרים ולא מייצגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להכניס מילים לפיך, אלא רק לברר את כוונתך. יש כבר כיום לא מעט מודלים של חברות. למשל מלכר"ים, חברות בע"מ פרטיות (שיכולות להיות קואפרטיבים), וחברות ציבוריות. הייתי תחת הרושם שהדיון כאן מתמקד באחרונות, שהן (פר הגדרה) היחידות שנסחרות בבורסה, אבל עכשיו אני שוב לא מבין מה בדיוק אתה מציע. נשמע שאתה מדבר על מעין הכלאה בין קואפרטיב יצרני לחברה ציבורית, אבל בכלל לא ברור לי איך זה אמור לעבוד. אכפת לך לפרט? למשל אם החברה בבעלות עובדיה, איך היא יכולה לגייס הון תמורת מניות? או לחילופין, אם היא לא מעוניינת לגייס הון תמורת מניות, מדוע שזו תהיה חברה ציבורית שתיסחר בבורסה? בינתיים, באופן כללי: 1. כתבת "אני דווקא לא דיברתי על שוק ההנפקות, אלא על מדיניות החברה ושיקוליה מרגע שהיא כבר נסחרת בבורסה". אבל אי אפשר להפריד כך. ההנפקה לציבור נעשית על סמך הבטחות מסויימות. חלקיות כלליות, והן מעוגנות בתקנות הבורסה ובחוקי המדינה, וחלקן סציפיות לחברה והן מפורטות במסמכי ההתאגדות ובתשקיף. אם בכוונת החברה לא לחלק דיבידנד, אלא להשתמש ברווח התפעולי כדי לחלק בונוסים לעובדיה - עליה להכריז על כך בעת ההנפקה. המשקיעים הפוטנציאלים יעריכו את שווי החברה עבורם בהתאם להצהרה זו, ועל בסיס הערכתם תצלח או תכשל ההנפקה. 2. כתבת "לא אמרתי שהחברה מצהירה שרווח אינו מטרתה הכללית". אולי זה לא מובן מאליו, אבל ב-"רווח" הכוונה בד"כ היא ל-"רווח לבעלי המניות". הוא יכול לבוא לידי ביטוי ישירות באמצעות חלוקת דיבידנד, או באמצעות העלאת שווי המניה (למשל: סתם להחזיק את הרווח בבנק במקום לחלק אותו ישפר את יציבותה, ויעלה את שורת הנכסים השוטפים במאזן שלה, מה שצפוי להוביל לעליית ערך המניה. או למשל: השקעת הרווחים בהרחבת מערך הייצור, או בקמפיין שיווק אגרסיבי, ייצור ציפיה לרווחים עתידיים וצפוי להוביל לעליית ערך המניה). קשה לי לראות כיצד חלוקת בונוסים לעובדים, מעבר לסף מסויים, ישיא רווח לבעלי המניות. וחברה שמדיניותה אינה לטובת בעלי המניות אינה יכולה להיות חברה ציבורית, דהיינו, המבקשת לגייס הון מהציבור בתמורה לרווחים אפשריים. 3. זה כבר ממש אוף-טופיק: לטעמי האינטרס של אזרח כללי יותר וחורג מהיותו "עובד" בחברה זו או אחרת. משק יצרני ופעיל ושוק עבודה גמיש הם שניהם אינטרסים של כלל האזרחים העובדים ש-"הולכים לאיבוד" אם מצמצמים את הדיון לנקודת המבט של פקיד עגלת התה במילו-מינדרבינדר תעשיות בע"מ. למרות הסכנה שאתוייג כאדיוט על כך שאני מעז לדבר בנושאים שו"חיים: לדעתי רווחה, ביטוח וחיסכון הם מחוייבויות שעדיף להשאיר למגזר הציבורי (וללחוץ עליו למלאן באופן מושכל), ולא להטיל על כל מעסיק ביחס לעובדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כמובן שאני ב"רווח" לא התכוונתי רווח לבעלי המניות1. כל הטיעון שלי, שעובר אצלך דקונסטרוקציה למושגי שוק הון וכלכלה שרציתי להימנע מהם, הוא שאין קורלציה בין הרווח לעובדים לרווח לבעלי המניות. ייתכן וקיימים בשוק מודלים של חברות שדומים יותר למה שאני מתאר, אבל הם נראים לי שוליים יותר מהמיינסטרים, שלפיו ערך המניה הוא חזות הכל. 1 עצם הנחת הבסיס שלך שזוהי מהותו של רווח של חברה כבר מראה על המקום המוזר שהגענו אליו. ולא ניכנס פה לדיון ב(חוסר ה)קורלציה בין רווחי חברה למחיר המניה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיארתי לעצמי שלא כך התכוונת למילה "רווח", וגם היה נראה לי שנקלעת לשיח חרשים עם מגיב אחר שהשתמש במילה במשמעותה המקובלת. לכן הדגשתי זאת. ומכיוון שנראה שהדיון הסתיים, אסכם: אני לא חושב שהעולם התאגידי והפיננסי דומה לתפיסה שלך אותו. הצעה ידידותית: לפני הביקורת, למד את המצב הקיים. אני חושד שלא ישאר שום דבר מוזר במה שנראה לך כרגע מוזר - כולל חוסר הקורלציה בין רווחי העובדים ורווחי בעלי המניות, והסיבה שהכוונה הדיפולטית ב-"רווח" היא רווח לבעלי המניות ולא רווח לעובדים - אחרי שתברר טיפה יותר ברצינות מהן חברות ציבוריות, מה מקומן, במה הן נבדלות מהתאגדויות אחרות ומדוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בפסקה הראשונה התכוונת אלי? מה שאני עוד לא הצלחתי להבין הוא הקשר לשוק ההון. אותם שיקולים בדיוק תקפים לכל עסק או חברה מסחרית, מעגלת נקניקיות של איש אחד ועד ברקשייר הת'אווי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הקשר לשוק ההון הוא מנגנון גיוס ההון. אני מתנצל מראש על האריכות היחסית, ואני מנחש שלא אחדש לך כלום: אם הפונז, נועה ועוד כמה מחבריהם יחליטו שזה רעיון טוב להקים חברת טקסטיל פרטית שתפעל במתכונת של מלכ"ר, קואופרטיב או של סתם חברה בע"מ בבעלותם אבל שתחלק תמיד את כל רווחיה לעובדיה - והם מוכנים כל אחד להשקיע מיליון ש"ח מכספם הפרטי לצורך ההקמה - שיהיה להם בכיף. אחזיק להם אצבעות, ואעודד אותם מהיציע. אבל אם הם מקווים לשכנע משקיעים פרטיים ומוסדיים (כולל קרנות פנסיה) שזו תהיה השקעה טובה לשלם בכסף עבור מניות החברה (שהן כזכור יחידות בעלות) שזו מדיניותה, אני לא חושב שהם יזכו להרבה סימפטיה. זו בדיוק מטרת הבורסה: לגייס הון משמעותי, כזה שעשרה חבר'ה - אפילו אמידים במיוחד - לא יכולים להביא בעצמם (לפחות בלי להסתכן מייד בפשיטת רגל), למטרות שבהן סיכון מסויים, אך במקביל גם סיכוי לתזרים מזומנים או עליית ערך שיצדיקו את ההשקעה. הדיל הבסיסי הוא "כסף עכשיו" תמורת "הרווחים בעתיד". תנאי הכרחי לתפקודו של כזה מנגנון הוא להבטיח שמטרתן העיקרית של התאגידים תהיה השאת תשואה לבעלי המניות, אחרת הדיל מרוקן מתוכן. ישנם כמובן גם דילים אחרים. מנגונים אחרים למימון מלבד הנפקה ציבורית. הזכרתי קודם את האפשרות של פונז ושות' להשקיע את ההון באופן פרטי, והם יכולים גם לנסות לגייס תרומות (הדיל: "כסף עכשיו" תמורת "כלום אח"כ"), או מענק ממשלתי (הדיל: "כסף עכשיו" תמורת "תעמדו בקריטריונים של הועדה"), או להשיג הלוואה גדולה מספיק (מגורם פרטי או מוסדי), או אפילו להנפיק אג"חים לציבור הרחב (הדיל "כסף עכשיו" תמורת "אותו כסף אח"כ + ריבית מוסכמת מראש"). חלק מהמנגונים האלה יכולים להתאים לגיוס הון עבור תאגידים מהטיפוס הפונזי. אבל לא שוק מניות. הדיל הבסיסי שלו לא מתאים לצורך העניין. כך שאני מוצא את התלונה על כך שחברות ציבוריות הן אינן פונזיות קצת תלושה מהקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתדל לענות מחר, אבל לא יכולתי להתאפק - הנה חברה ציבורית פונזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הבנו באופן שונה מהי "חברה פונזית"... סתם כדוגמא: בשנת 2012 היא בחרה לחלק 135 מיליון דולר לבעלי מניותיה (בסה"כ 0.3 דולר למניה), במקום להעניק כ-21.5 אלף דולר לכל אחד מ-6200 עובדיה. היא אמנם מיישמת שיטת שיווק לא טיפוסית, אבל לצורך הדיון הנוכחי אני לא חושב שמדובר בעניין שונה מתמריצים אחרים שנותנים לעיתים קרובות לאנשי שיווק ומכירות. אקדים ואומר שגם תמריצים מקובלים אחרים שלפעמים מיושמים בחברות ציבוריות (לרוב לבכירים, אנשי מכירות, ועובדים שתפקודם משפיע ישירות על שורת הרווח) כמו אופציות, תוכניות פאנטום או חלוקת מניות - מתיישבים יפה מאד (ואינם סותרים במאום) עם המטרה של כל חברה ציבורית: מיקסום הרווח של בעלי המניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) (קצת מפחיד לענות: גם "סמילי" הוא ארמז שהחמצתי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהפונז העלה לדיון נושא מעניין אבל כשלא הצליח לגבות אותו בדוגמה רלבנטית הדיון התפזר. בוא ניקח דווקא את החברות הציבוריות הגדולות והותיקות כמו GE קולה ודיסני. הללו כבר מזמן לא מגייסות כסף במניות, להיפך- הן משתמשות ברווחים שלהן כדי לרכוש מניות של עצמן. הן דווקא כן מגייסות הרבה כסף באג"ח והלואות מבנקים. מה הדיל שלהן עם המשקיעים? קיימת סתירה בין האינטרס של בעלי המניות ובין האינטרס של בעלי החוב. האינטרס של בעלי האג"ח הוא להשיא את הוודאות שהחברה תשלם קרן וריבית מעתה ועד עולם. המצב האופטימלי מבחינתם הוא דווקא חברה שהרווחיות שלה קבועה ועקבית ולא משקיעה בנסיון להגדיל אותם, השקעה שטומנת בחובה סיכונים. האינטרס של בעלי המניות הוא ששווי המניה יעלה. כדי שזה יקרה הציפיות לגבי הרווחיות העתידית של החברה צריכות לעלות. אני אפרט- כשאני קונה מניה של קוקה קולה היום אני קונה אותה במחיר שמשקף את ציפיות השוק מהרווחיות העתידית שלה. נניח שהשוק מצפה שהיא תגדיל את הרווחים1 שלה ב 8% לשנה בחמש השנים הקרובות, ואני קניתי אותה במחיר שמשקף את הציפיות האלה. אחר כך נניח שהחברה אכן עמדה בציפיות והגדילה את רווחיה בעתיד ב 8% בשנתיים הבאות, וגם הציפיות לא השתנו והן נותרו על גידול של 8% בשלוש השנים שלאחר מכן, אז בתום השנתיים (ובהנתן תנאים סביבתיים זהים כמובן) מחיר המניה לא ישתנה כלל, ולא הרווחתי כלום על השקעתי. כדי להגדיל את שווי המניה על ההנהלה להציג ביצועים שיעלו על ציפיות השוק שוב ושוב. אם זה לא מתכון ללקיחת סיכונים אז מה כן? ומה עם בעלי החוב בינתיים? ההנהלה לא נמדדת לפי דרוג האג"ח של החברה ולכן האינטרסים שלהם זוכים לפחות תשומת לב. הפונז מציע לבחון מודלים אלטרנטיביים שבהם השאיפה להכות את ציפיות המשקיעים מדי רבעון היא לא האסטרטגיה היחידה לניהול חברה, גם חברה ציבורית. אזכיר רק מודל מתחרה אחד (שעל ההצלחה שלו ניתן להתווכח, אבל היה מודל עסקי לגיטימי ששבה את לב המשקיעים), והוא של חברות יפניות בשנות השמונים. מטרתן במוצהר כלל לא היתה מיקסום הרווח אלא הגדלת נתח השוק. רווח גדול היה דבר לא טוב כי היה הוכחה לכך שהחברה לא השקיעה ככל יכולתה בהגדלת המכירות. אגב- במסגרת המודל האלטרנטיבי לדעתי צריך לוותר על הרכישה העצמית ולחזור לדיבידנד הישן והטוב. 1 ודוק- את הרווח למניה. הרכישות העצמית כבר בפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צדיקים מלאכתם נעשית - ומנוסחת טוב יותר - בידי אחרים. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להגיע גם לנגזרת רביעית וחמישית של הציפיות, אם תרצה, עם נסיונות לנחש מה אחרים יחשבו מתישהו. במקום זה, לא נראה לך עדיף לקנות חברה שלפי החשבון שלך נמכרת בפחות משוויה1 כבר היום? 1 סתם, סתם. הכוונה לשוויה בעיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, עדיף. זה מה שבאפט עושה. הבעיה היא שאם אתה רוצה לקנות מניות של חברה יציבה ולא ממונפת האפשרויות שלך מאוד מוגבלות. מיקרוסופט, זו דוגמה אחת. מיקרוסופט כבר אמרנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הזדמנויות לא מעטות, בתנאי שאין לך יותר מדי כסף, אתה מבין מה אתה עושה, ויש לך זמן להשקיע. לצערי, אצלי מתקיים רק התנאי הראשון (-; אבל התרשמתי שיש אחרים שעושים זאת בהצלחה. (ממיקרוסופט, אגב, אני ממש לא מתלהב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה: זה מה שבאפט עשה פעם. מאז שנהיה ענק גם לו אין מציאות של ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טפיחה עצמית על הכתף. סטיב באלמר הודיע על פרישה תוך 12 החדשים הקרובים. מניית מיקרוסופט התחילה את יום המסחר בעליה של כ 9% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע שמתי לעצמי תזכורת ביומן למחר: למכור הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניות מיקרוסופט עלו מ 32 דולר למניה בעת פרסום התגובה הקודמת ל 48 דולר למניה אתמול. זמן למכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן רווח נאה והשקעה ראויה. אבל מה עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייקרוסופט היתה פחות או יותר אחרון המוהיקנים מבחינתי. אין היום בשוק מניות במחירים סבירים לטעמי. מלכת השוק - אפל- החברה הראשונה שפרצה את תקרת הזכוכית של שווי שוק חצי טריליון דולר- מזכירה לי במחזור חייה את חברת סוני. סוני המציאה קטגוריות חדשות של מוצרי צריכה כמו הווקמן, נלחמה על הסטנדרט של קלטות הווידאו מול ה VHS של פיליפס והפסידה והפכה למלכת קונסולות המשחק עם הפלייסטיישן. כמו שאפל לא המציאה את הסמארטפון אבל המוצר שלה הגדיר את הקטגוריה כך סוני בזמנה לא המציאה את הקונסולה אבל שלטה בשוק הזה והרוויחה ממנו הון. שווי השוק של סוני בספטמבר 2000 היה 100 מיליארד דולר והיום הוא 21.5 מיליארד. זאת ועוד- מחירי אגרות החוב רחוקים עוד יותר ממחירים סבירים להשקעה. מחירי אגרות החוב לשנתיים של לווים טובים כמו ממשלות שוויץ, גרמניה והולנד נסחרות בתשואה אפס מאופס. אג"ח של אותן ממשלות לעשר שנים נסחרות בתשואה של פחות מאחוז. חוב לעשר שנים של לווים פחות טובים בגוש היורו כמו ממשלת צרפת נסחר בתשואה של 1.18% ואילו החוב של ממשלת איטליה ל 10 שנים, שלפני שנתיים אף אחד לא היה מוכן לנגוע בו עם מקל, נסחר בתשואה של 2.37% לשנה. זכור שאלו תשואות נומינליות וסביר להניח שריאלית הן יהיו שליליות רובן ככולן. אולי אג"ח של ממשלת הודו מספקות תמורה נאותה לסיכון בתשואה של 8.2-8.3% לכל אורך הטווח, אבל לדעתי זה סיכון גדול יותר מאשר ברכישה של מניות מיקרוסופט בשנה שעברה. זה הזמן להיות דפנסיבי - לא לחפש להרוויח אלא איפה לא להפסיד. למיטיבי לכת הייתי מציע שורט על אג"ח ארה"ב ארוכות טווח באמצעות תעודת סל שסימנה TBT. אין באמור לעיל להיות תחליף לייעוץ שמתחשב בצרכיו האישיים של כל אדם. ________________ 1 Irrational Exuberance בלשונו הייחודית של אלאן גרינשפן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בתקופה האמורה מניית אפל עלתה מ-74 דולר ל-109, שזה קרוב עד כדי גיחוך לשיעור העלייה של מייקרוסופט שהזכרת באותה תקופה. אולי זה לא הן, זה השוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
S&P500 עלה בפחות מ-20% (בלי דיבידנדים). נראה שאריק ניחש נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מיקרוסופט, שהיא פרת מזומנים, לא אמורה תאורטית להשתתף בגלי עליות מבוססי התרוממות רוח במינוף גדול מ 1. מועמדות יותר קורצות הן אכן אפל, גוגל ופייסבוק. מבין 30 מניות הדאו, שהן ההשוואה הקרובה יותר למיקרוסופט, היא זו שעלתה הכי הרבה YTD (התעצלתי לבדוק מתחילת התקופה הנדונה) אפל היא מלכת השוק והתייחסתי אליה בנפרד, רק אוסיף שבתחילת שנת 2000 מלכת השוק הייתה סיסקו שנגעה לרגע בתקרת הזכוכית של שווי שוק חצי טריליון והיתה להרף עין החברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם. היום, 14 שנה אחרי, שוויה של סיסקו כרבע מזה, ומחירה כמעט ולא השתנה בעשר השנים האחרונות. גוגל מיצתה את גל העליות שלה בתחילת השנה ותשואתה YTD שלילית קלות. עבור התקופה הנדונה היא השיגה רק 27.5% פייסבוק אכן השתתפה בכל גלי העליות ובתקופה הנדונה ממש הכפילה את מחירה. אם כי גם היא איבדה הרבה מומנטום בחצי השנה האחרונה. אני חושב ששורט על אפל צריך להיות היום מרכיב בסיסי בתיק של כל ספקולנט. לא משום שמחירה בועתי או מופרך יחסית לנתונים הפיננסיים שלה ועוצמת המותג, אלא משום שאפל מעולם לא היתה ולעולם לא תהיה קוקה קולה. כדי שמחיר המניה יעלה היא נדרשת להמציא את עצמה מחדש שוב ושוב, ובלעדי סטיב ג'ובס אני מסופק מאוד שהחברה תצליח בכך פעם נוספת. האייפון 6 הוא כבר מכשיר שרוחו של ג'ובס אינה שורה עליו. הוא יכול להיות מכשיר מצוין ומכונת מזומנים אבל זה מה שהיה גם הפלייסטיישן 3 ובכל זאת סוני הפסידה את התחתונים שלה עוד במהלך חייו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין עם אפל, זה שהיא כבר שירטטה (ש' כמו בשלמה) את עצמה לפני כשנתיים, כשירדה מערך של 700 דולר (מקביל ל-100$ של היום) לערך של כ-400$. והספקולנטים שהיה להם אורך נשימה וחיכו, ראו אותה חוזרת לשבע-מאות ומעפילה עליו, נכון לעכשיו. אם השוק היה מאמין בטראומת סטיב ג'ובס שתיארת, כנראה שהוא לא היה מוביל את המהלך הזה (של העלייה חזרה). ואחזקת שורטים לאורך זמן בעיקר גורמת לך לדמם הרבה כסף בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב 2011 היתה לדעתי הצדקה למחיר 400 דולר וב 2012 היתה הצדקה (מסוימת) גם למחיר 700 וגם למחיר 400 אחריו בהתאם לשינויים בציפיות. לעומת זאת אני חושב שלמהלך הנוכחי של עליות באפל אין דבר וחצי דבר עם עתידה הפיננסי. להלן ההכנסות והרווח התפעולי של אפל בשנים האחרונות (מדווח עבור שנה שמסתיימת בספטמבר). קל להתאים את הצניחה הקודמת במחיר מ 700 ל 400 לעדכון הצפיות להאטה בצמיחת המכירות ולעצירה המוחלטת של הגידול ברווח. על פי הראלי האחרון לכאורה שבו כעת הציפיות לצמיחה במכירות וברווח. שנה - הכנסות - רווח תפעולי __________________ 2010 - 65 - 18.4 2011 - 108 - 33.8 2012 - 156 - 55.2 2013 - 171 - 49.6 2014 - 182 - 52.5 השוק אינו מאמין בטראומת סטיב ג'ובס. השוק מסתכל מה יהיו המכירות והרווח ברבעון הבא. עם מותו של ג'ובס המניה רצה כי הוא נתפס כמכשול העיקרי נגד חלוקת דיבידנד. השוק מחמיץ כל מיני דברים אסטרטגיים לפעמים לדוגמה המינוף של האחים לחמן. אני מסכים שאחזקת שורטים לאורך זמן היא לא אסטרטגיה טובה משתי סיבות טובות: האחת שהשוק מטבעו נמצא במגמה עולה הרבה יותר זמן מאשר הוא נמצא במגמה יורדת. והשניה מתמצה באמרה היפה : The market can remain irrational longer than you can stay solvent מאידך לעולם צריך לזכור מה עשה השוק היפני מ 1990 עד 2013 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחים לחמן? האם כוונתך לאחים לימן / ליהמן? לפי מה שקראתי אין שמץ לחמן בתולדותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עברות קליל. כמו לקרוא למייקל ג'ורדן מיכאל ירדן. אבל אם כבר לנטפק אז במקור הם כנראה היו להמן דומה לינס להמן [ויקיפדיה] ובאנגלית זה הפך ללימן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו כבר כאן, רציתי לציין שאני שמח שלא שעיתי להצעתך למכור את אפל בנובמבר, לפני שלושים אחוז רווח (וזה עוד כשלא מחשיבים גם את עליית הדולר מאז). המחשבה מה היה קורה לו הייתי עוד קונה שורטים עליה אז, מעלה בי זעה קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן המלצה גרועה מאוד. היו הרבה מניות, גם בדאו, גרועות ממנה. אפל היכתה את השוק גם בחצי השנה האחרונה. אבל 30% זו הפרזה. המניה פתחה את המסחר ביום 10 בנובמבר בשער 109.02 דולר. אתמול היא סגרה ב 126.78 דולר, עליה של 16.3% מאז ההמלצה הגרועה שלי, לעומת עליה של 3.6% בלבד במדד S&P 500 באותו זמן. אם מוסיפים את עליית הדולר מגיעים ל 22%. רווח נהדר, תמכור! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דו"ח יוצא מהכלל לאפל, אבל כנראה שהאנליסטים כבר לא רואים צמיחה עתידית באותו קצב כי אחרי פתיחה בשיא כל הזמנים חדש 134.41 היא מייד נחלשה וסגרה בירידה במחיר 130.56. היי, זה עדיין גבוה ב 3% מאשר בתגובה הקודמת שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בינתיים אתה אנליסט ההשקעות המועדף עלי1. 1 לא בצחוק, אנליסט שתמיד צודק או תמיד טועה בכיוון השוק הוא חלומו של כל משקיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביצועי העבר אינם ערובה לתוצאות עתידיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאני מסביר לחברה שלי כבר כמה שנים. בינתיים היא עוד קונה את זה, אבל אני לא בטוח אם זה יעבוד בהמשך כי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפעם אכזבה מהדוח של אפל. למרות שבמונחי גידול במכירות וברווח החברה ממשיכה לככב, כנראה שהאנליסטים ציפו ליותר ומחיר המניה שיקף מספרים שהיא לא הצליחה להגיע אליהם. החברה מכרה 47.5 מיליון אייפונים ברבעון, והאנליסטים ציפו ל 50 מיליון. גם השעון לא נראה כמו הצלחה גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שהגרפים מספרים הוא שלמרות כל המאמצים עם דעיכת מכירות האייפד החברה חוזרת להיות חברה של מוצר אחד. הסיכון שגלום בחברה של מוצר אחד גבוה יותר ולכן מכפיל הרווח בו המניה נסחרת צריך להיות נמוך יותר. יש עוד דוגמאות לחברות מצוינות עם טווח מוצרים מוגבל (אינטל) ומכפיל הרווח העתידי שלהן, גם בשנות צמיחה גדולה, לא היה גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף אפל עדיין מוכרת מחשבי MAC, שמסתבר שעדיין מכניסים יותר ממכירות האייפד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עדיין, מחדש. מסוף 2011 וגם ברבע המקביל אשתקד האייפדים הכניסו יותר. המכירות של מאק זה הדבר הכי יציב לאורך זמן בתמהיל המוצרים של אפל. חלקו של האייפון בהכנסות ממשיך לגדול והתייצב לאחרונה בקרבת שני שליש מסך ההכנסות. אם אין שום דבר בצנרת והשעון היה ההבטחה הגדולה הבאה אז אפל נראית השקעה מסוכנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי חצי שנה של מסחר בטווח צר בין 122-133 דולר למניה, אפל שברה כלפי מטה מהטווח, ובדרך גם נפלה מתחת הממוצע הנע של 200 יום. כעת נסחרת ב 116 דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אתה מתחיל לפשל בהמלצות. בכל מקרה אני נשברתי ומכרתי חצי ב-130. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזמון מעולה. אני מקווה שהיתה לי יד בדבר. אחרי פחות משבועיים המניה כבר ב 15% הנחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמסגרת פינתנו : מניה להשקעה, המניה על הכוונת היא פולקסוואגן. המניה היתה בשיאה במרץ השנה, וכבר ירדה משם יפה לפני שהתפוצצה הפרשה. לאחר הפיצוץ המניה צנחה יפה אבל אחרי תיקון מיידי המשיכה בירידות והצליחה לרדת מתחת לשפל של התגובה הראשונית. היא ירדה בערך שני שליש משיאה, והיום עשתה היפוך מירידה לעליה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שזאת ההמלצה שלך - בדיוק כשמנכ"ל פולקסווגן חושב שהיא דווקא תחת סכנה קיומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טושה! _____________ ואל תשכח את ההמלצה של פיליפ דה רוטשילד [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________ כלומר אתה תקוע עם כמה אלפי מניות של פולקסווגן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______ קשה להאמין שהביקוש העצום שיכול לספק קהל האייל הקורא, אפילו אם אריק ישכנע רוב מוחלט שלו, עשוי להזיז ולו כזית את מחיר המנייה של פולקסווגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) בעבודה אני מתעסק בחוזים על מדדים, כמעט לעולם לא במניה הבודדת. למניות הרכב הגרמניות יש חשיבות בעיני כמרכיב שקודם החליש את הדקס יחסית ל S&P ועכשיו עשויות לחזק אותו באופן יחסי. אבל כיוון שראיתי מה שראיתי בפולקסוואגן אני מדווח לטובת העמיתים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסדר הטוב- מי שרץ לקנות מניות פולקסוואגן בעקבות ההמלצה שלי לפני סוף אותו יום מסחר שילם בין 93 ל 94.5 יורו למניה. 94.33 שילם מי שקנה הבוקר בפתיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת הבהרה להדיוטות - האזרח הפשוט יכול ככה סתם לקנות מניה בבורסת פרנקפורט? (שהרי על זה אתה מדבר כמדומני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא יכול בבורסת ניו יורק, הוא יכול גם בבורסת פרנקפורט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולקסוואגן עולה היום 7.5% למחיר 104.5 יורו. למי שאוהב לסחור אפשר לנסות לממש כאן כדי לקנות בימים הקרובים בכמה יורו פחות, בכל זאת המניה עשתה מלמטה מעל 20% ביומיים וחצי. ומי שלא מעוניין במעקב יומיומי יכול להמשיך להחזיק. אני חושב שהיא תמשיך לתקדם ל 120 יורו תוך כמה שבועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לממש1 . פולקסוואגן נשכבה קצת ב 95 יורו בשבועיים שלשה אחרי ההודעה הקודמת, אבל בשבועיים האחרונים היא רצה ל 125, היום אפילו 126. ________ 1 בברוקרית - למכור ולשים רווח בכיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כמה תחזיות כאלה ואני מעביר את התיק שלי (לא, לא במשטרה, גיחי) לניהולך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי. הזהב (1073.7) והכסף (14.175) נראה שעשו בימים האחרונים שפל כלשהו, יתכן אפילו שפל משמעותי. רמת הבטחון שלי גבוהה בכך שהכוון הוא כעת למעלה אבל עדיין אין לי מושג האם זה לטווח ארוך או לימים ואחוזים בודדים. בעוד שעתיים ומשהו תכריז הנגידה האמריקאית על העלאת ריבית ראשונה מזה עידן ועידנים והשווקים יתנדנדו הלוך ושוב, אפשר לנצל את המהומה ולשים לימיט קניה בהנחה קטנה מהמחיר הנוכחי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |