בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 30/03/15 20:42
עיבוד לשוני 652956
גם חטיפי צ'יטו חריפים עומדים בקריטריונים של חטיף בריאותי בבתי ספר.
עיבוד לשוני 652972
ואם אוכלים אותם עם ירק (קטשופ) הרי לך ארוחת בריאות מושלמת.
עיבוד לשוני 652981
אני עוד מחפש את הנוכל המקורי שגרם לכל העולם (כמעט) להאמין שקטשופ הוא רוטב עגבניות. בערך כמו ההוא (טוב, בסקאלה אחרת) שלימד אותנו שהנוזל הדביק והמתוק בבקבוקים של ויטה(/תלמה/אסם) הוא מייפל.
עיבוד לשוני 652985
תגובתך הריצה אותי למקרר כדי לבדוק את תכולת העגבניות בקטשופ היינץ. ובכן 61% הם רכז עגבניות והשאר: חומץ, סוכר, מלח, תבלינים וירקות (מכיל סלרי!).
אכן, ספק רוטב עגבניות. 40% של "אחרים" הופך את הקטשופ ליצור אחר.
עיבוד לשוני 653027
אני תוהה כמה מהתכולה הם מים (שהם לא מציינים). אם 39% היו חומץ, סוכר, מלח ותבלינים אין מצב שזה היה אכיל.
עיבוד לשוני 653046
אכן. אגב, אין לי נתונים לגבי הקטשופ של אוסם, לטעמי הוא מתוק מדי, אבל כאמור אין ממילא מפרט מספיק ברור.
עיבוד לשוני 653047
טוב, לומר על קטשופ שהוא מתוק מדי זה כמו לומר על פלפל שחור שהוא חריף מדי. בקטשופ יש יותר סוכר מאשר במילקי.
עיבוד לשוני 653050
נתון מפתיע. אני אוהבת מילקי ואין הוא מתוק מדי לטעמי. כנראה מדובר בסובייקטיביות של הטעם או אולי מדובר בציפייה לגבי מידת המתיקות המשפיעה על הסוביקטיביות של הטעם :).
עיבוד לשוני 652986
מה ההבדל (לעניינינו) בין סירופ ויטה לסירופ מעץ האדר? לפי ויקי, הסירופ מהעץ הוא מכיל בערך 60% סוכר, בעיקר סוכרוז. הסירופ של ויטה לא דורש התעללות בעצים (במקום זה יש התעללות בקנים).
עיבוד לשוני 652987
(מי ששואל דבר כזה, כנראה שעניינו ועננייני אינם חיים באותה עיר, וודאי שלא אוכלים מאותו מסטינג).
עיבוד לשוני 652989
לא התייחסתי לטעם. התייחסתי לערך התזונתי. אני מקווה שלא נזל לך סירופ לתוך המסטינג.
עיבוד לשוני 652991
כן, אני מסכים שבמטריקה התזונתית המרחק בין קטשופ לרוטב עגבניות גדול הרבה יותר מאשר בין מייפל לסירופ סוכר עם צבע מאכל חום. במובן הזה הדוגמה הזאת היתה לא מוצלחת.
עיבוד לשוני 652995
אבל כתבת מפורשות "בסקאלה אחרת"!
עיבוד לשוני 652998
נו, קיויתי שככה כולם יתיחסו לזה. ימי שלישי אינם הימים שבהם תקוותי מתגשמות, לאחרונה.
מתוק לו מתוק לו, ולו רק בגלל, כימיקל שעשו במפעל 653031
יום אחד יצא לי לטעום זה לצד זה סירופ מייפל אמיתי ואת התחליף של תלמה. גיליתי למרבה הזעזוע שהמלאכותי יותר טעים לי, ואם לפרט, הטעם שלו יותר מורכב ועשיר‏1. ברור שלבית אני ממשיך לקנות את האמיתי, אבל אני לא ממש יכול להצדיק את זה - כנראה שאני חסיד די שוטה של "דת הטבעי" שעליה מדבר המאמר שבפתיחת הפתיל. נסו גם אתם לטעום השוואתית, אם יש לכם אומץ.

1 צריך לסייג: יש כמה סוגים של סירופ מייפל אמיתי, שמשתנים באיזון בין מורכבות לבין קלילות. דווקא הקלילים והבהירים נחשבים יותר, נדמה לי, ונדמה לי גם שאת אלו בעיקר משווקים בארץ. אבל אני לא זוכר איזה היה בטעימה ההשוואתית.
מתוק לו מתוק לו, ולו רק בגלל, כימיקל שעשו במפעל 653033
לי קרה דבר דומה עם תמצית וניל אמיתית לעומת מלאכותית.
מתוק לו מתוק לו, ולו רק בגלל, כימיקל שעשו במפעל 653041
מה אני אגיד לך, גם אני חושב שממרח השוקולד של השחר, בתור פיתה או בסנדוויץ' מצה - רלוונטי לימים אלה - טעמו נפלא.
עדיין כשאני רוצה לחם עם שוקולד, אני בדרך כלל ממיס במיקרו קובית שוקולד 85% על לחם, וגם זה נהדר‏1. והעניינים האלה גם כמובן משתנים עם ההרגל והזמן.
למשל, אחרי שהתרגלתי לשוקולד כזה, הטעם של שוקולד פרה נראה לי יותר כמו טעם של סוכר ופחות כטעם של שוקולד.

1 בין השאר כי מראש אני לא מחזיק ממרח השחר בבית, כדי לא לשים מכשול לפני עיוור.
עיבוד לשוני 653037
בעיקר בהתחשב בעובדה שפירוש המילה קטשופ הוא מיץ סולומון...
עיבוד לשוני 653040
(מה זה סולומון?)
עיבוד לשוני 653053
(לא מה זה, מי זה)
עיבוד לשוני 653056
(נו?)
עיבוד לשוני 653058
עיבוד לשוני 653057
(סלמון - אלתית - עם כמה ווים מיותרים)
עיבוד לשוני 653059
תגובה 646212
עיבוד לשוני 653038
שמעת על LiquiGlide? אולי ישים קץ לביזבוז הקטשופ שנשאר תקוע בבקבוק.
עיבוד לשוני 653076
הבעיה היא שהאינטרס של היצרנים הוא שהקטשופ דווקא ישאר תקוע בבקבוק, ואתה תיאלץ לקנות בקבוק חדש מוקדם יותר.
עיבוד לשוני 653083
אני מדמיין את מהנדס המזון שמקבל בונוס גבוה במיוחד אחרי שהצליח ליצור קטשופ דביק יותר שמשאיר בצנצנת 15% במקום 10% מהכמות.
עיבוד לשוני 653084
זה נקרא planned obsolescence והומצא לפני 100 שנים ע"י יצרניות נורות ואומץ ע"י חברות אחרות כמו יצרנית הגרביונים דופונט או מדפסות ביתיות.
עיבוד לשוני 653087
וכמובן המקרה הקלאסי (שאני לא מבטיח שהוא לא אגדה אורבנית) על ההוא שהמליץ לקולגייט - תמורת תשלום נאה - להגדיל במילימטר את רוחב הפתח של שפופרות משחות השיניים שלה, והעלה פלאים את המכירות שלה.
עיבוד לשוני 653085
אני הפסקתי לקנות רטבים של חברה מסוימת שעיצבה את המיכל עם פקק שלא איפשר את העמדתו על הראש. אגב, גם כתבתי להם והתלוננתי על העיצוב הזה אבל הם התעלמו ממני, כך שאני מתעלם מהם.
עיבוד לשוני 653086
יפה! זה תקף, אגב, גם לבקבוקי שמפו.
עיבוד לשוני 653126
מעמידים באלכסון בפינה חמש דקות לפני המקלחת. כשצריך להשתמש, כמעט כל השמפו כבר ירד אל הפיה. מי שרוצה לסחוט את טיפות השמפו הנותרות, צריך לסחוט את הבקבוק ולהעמיד אותו מתחת לזרם המים, ואז לשחרר כדי שהוואקום ישאב מים פנימה. אז מערבבים ויוצא מספיק קצף שמפו שמספיק לחפיפה נוספת אפילו למי שיש לו שני טון שיער.
עיבוד לשוני 653090
אני לא בטוח שהבנתי למה. בהנחה שהיצרנים יעלו את המחיר של כל בקבוק, התדירות שבה אתה קונה בקבוקים תרד, אבל הרווח ליצרן (ולצרכן) ממחירה של כל בקבוק יעלה, ככה שבשורה התחתונה הוא ירוויח...
עיבוד לשוני 653094
העלאת המחיר תגרום לחלק מהצרכנים לעבור למוצר אחר. לעומת זאת, החלק שנשאר בבקבוק לא תמיד מורגש במלואו, וקשה להשוות בין מוצרים שונים מהאספקט הזה, חוץ ממקרים בהם זה פתולוגי ממש, כמו אותו פקק אלכסוני עליו סיפרתי.
עיבוד לשוני 653095
אני סומך על היצרן שיבחר בבקבוק אופטימלי לפרסם את העובדה הזאת, ואת הרווח הצפוי לצרכן, בצורה משכנעת (כמו, למשל, הפרסומות של יצרן סבון כלים מסויים שטוען וחוזר וטוען שאתה משלם יותר פר ליטר סבון אבל פחות פר צלחת מלוכלכת). אני משוכנע שאותו יצרן יכול למכור שני מוצרים שונים (אחד בבקבוק אופטימלי במחיר גובה יותר ואחד בבקבוק רגיל במחיר השוק).
עיבוד לשוני 653096
אם אתה אומר שיש נישה גם ליצרנים שינגנו על הרעיון של הקטנת הפחת, יכול להיות שאתה צודק, אבל זאת נישה לא גדולה. ספציפית, קשה לנחש מה היה קורה למכירות של אותו סבון כלים אם במקום לנקוט בקו שלהם הם היו מדללים את החומר הפעיל בכל מיכל ומוזילים את המחיר בהתאם.
עיבוד לשוני 653100
יש לך ספק שיש יצרנים, אולי אפילו אותו יצרן, שעושים את זה?
עיבוד לשוני 653101
לגבי אותו יצרן אינני יודע. לגבי יצרנים אחרים ודאי שאין לי ספק, הפתיל הזה יוצא מההנחה שלי שזה המצב הרגיל.
עיבוד לשוני 653252
כשאני קונה סבון כלים, אני מסתכל על אחוז החומר הפעיל ( בין 12 ל-‏38 אחוזים), ועל גודל המיכל, בהשווואה למחיר ולפי זה מחליט מה לקנות. לכאורה, החלטה נבונה ושקולה (שכמובן שווה את זמני). אך אבוי, האם החומר הפעיל הוא אותו חומר? והאם הכמות בה אני משתמש, באמת תלויה בכמות החומר הפעיל‏1?

1 הייתי מנחש שהכמות בה אני משתמש תלויה בעיקר בכמות הקצף שיוצר הסבון, ובכמות הכלים שהספוג מצליח להקציף פר התזה של סבון.
עיבוד לשוני 653305
מסתבר שעל האריזה לא רשומה כמות החומר הפעיל אלא העמידה שלו באחת מארבע רמות תקן:
לפחות 12%, לפחות 18%, לפחות 24% ו- לפחות 36%
לפני כמה שנים P&G הורידו את החומר הפעיל בנוזל הכלים פיירי מ 37% ל 32.8% (לטענתם) ועל האריזה הכיתוב השתנה מ "לפחות 36%" ל "לפחות 24%" ועורר את חמת הצרכנים.

ואני מצטרף לשאלתך האם נוזלי הכלים השונים משתמשים באותו חומר פעיל?

המורה שלי לכימיה אי אז אמר‏1 לנו פעם שכל הקרמים הקוסמטיים מבוססים על אותם חומרים פשוטים, ואין שום סיבה לשלם מעבר למחיר של קרם הידיים הבסיסי ביותר. מעניין האם השתנה משהו בתעשיית אחיזת העיניים בשמונים ומשהו השנים שחלפו מאז.

____________
1 כמו שאבא שלי אומר- "אמר, ונשאר בחיים"
עיבוד לשוני 653306
מעלה אצלי את התהיה אם היה לנו אותו מורה. שלי גם טען שהחומר היחיד שבאמת עושה משהו באותן משחות הוא שתנן.
עיבוד לשוני 653307
המורה שלי‏1 טען שמאז הסבון של פאלמוליב כל הקרמים עשויים פחות או יותר מאותו דבר- מים, מרכיבים המופקים משמן דקלים ובושם.

______
1 לשם הזיהוי- כינויו, שלא בפניו, היה בוזמבו.
עיבוד לשוני 653321
לא מזמן קניתי סבון כלים בעל שעור חומר פעיל נמוך יחסית - בדרך כלל זה לא קורה, אבל היה מבצע והוא היה זול אז קניתי. כאשר השתמשתי בו הרגשתי בנקל את הפער. הסבון הזול חייב אותי לתדלק את הספוג לעתים קרובות בהרבה מהרגיל. הסבון עצמו היה הרבה פחות צמיג (טבעי למדי, בהתחשב בשעור המים הגבוה יותר) והפרמטרים שאתה מדבר עליהם - כמות הקצף ומספר הכלים פר התזה - היו נמוכים יותר במובהק.

אגב, שאלת הקצף היא מענינת. הרי הדרך היחידה שלנו לדעת האם כלי מסוים הוא מסובן היטב או לא היא כמות הקצף (לפחות כשמדובר בכלים שאין עליהם שכבת שמן שתאפשר לראות בבירור את פעולת החומר). לפיכך, דטרגנט גרוע שייצור קצף רב יגרום לנו לחשוב שאנו מנקים היטב, ולהפך. עד כמה, אם כן, אנחנו בטוחים שאנחנו בכלל מנקים את הכלים בשטיפה שלנו? אני תוהה על כך לפעמים כשאני משתמש במדיח הכלים וראוה את הפער בין הכלים כפי שהם יוצאים ממנו לבין איך שהם נראים ומרגישים לאחר שטיפה ידנית.
עיבוד לשוני 653332
נראה לי שהקצף מציין את התפשטות הסבון.
ההבדל בין סבון גוף של דאב לסבון גוף של פאלמוליב (נוזליים), שאם שופכים קצת סבון אל היד ומתחילים למרוח ולהקציף את הגוף, של פאלמוליב מתפשט ומתרבה, של דאב נגמר בלי יותר מדי קצף והתפשטות. אולי זה אומר משהו.
עיבוד לשוני 653334
אין לך מים בברז שאתה סוחב מים מהסופר בבקבוקים של סבון כלים?
עיבוד לשוני 653357
לפחות אני לא סוחב מים בבקבוקים של מים, כפי שעושים רבים.
עיבוד לשוני 653365
דיון 1752
עיבוד לשוני 653366
נדמה, שהצמיגות, היא לא בהכרח פונקציה של החומר הפעיל, הרי בסבון כלים יש‏1, ככל הנראה‏2, מגוון רחב של חומרים, ובפרט אין שם רק "חומר פעיל" ומים. לגביי ההקצפה, נדמה לי שהיא מרמזת על פעילות של החומר הפעיל, אבל אין לי מושג אם היצרן לא יכול לגרום להקצפה ללא פעילות פעילה‏3. חוץ מזה, אקונומיקה נגיד, מקציפה מעט יחסית.

1 למה לא כותבים הרכיבים על סבון כלים?
2 אם למדתי משהו מעטיפות של שמפו.
3 בבתי מלון יש מדי פעם שקיות נפרדות ל"סבון" ו"קצף אמבט".
עיבוד לשוני 653398
אני משער שיש שם מגוון רחב של חומרים, אבל אלה שתפקידם לנקות את הכלים הם מעטים למדי - היתר הם כנראה חומרים שתפקידם לטפל בצבע ובריח של הסבון (אולי גם בצמיגות) וכיו''ב. סבון כלים, בניגוד לשמפו, הוא מוצר שלא מיועד לטיפול בגוף - זה, מן הסתם, התירוץ שבאמצעותו הצליחו החברות לשכנע את המחוקק לא לחייב אותן לפרט.

אני לא מומחה גדול לכימיה, אבל עד כמה שאני מבין הקצף הוא תוצאה של נוכחות הדטרגנט. התפקיד העיקרי של הדטרגנט הוא לאפשר את ניקוי השומן בכך שהוא מבטל את הדחיה הטבעית שבינו לבין המים, בהיותו חומר בעל צד אחד שנמשך לשמן וצד אחד שנמשך למים. תוצאת לוואי של נוכחות הדטרגנט הוא שינוי במתח הפנים של המים שהוא מעורב בהם, שמביא ליצירת בועות יציבות-יחסית. אני משער שיש ליצרנים מדה של שליטה בכך ויש להם אפשרות להוסיף חומרים אחרים שישפיעו על מתח הפנים - השאלה היא אם החומרים האלה יהיו זולים יותר (יש מן הסתם גם פרמטרים נוספים, למשל אתה לא רוצה שהקצף יהיה יציב מדי ויהיה קשה לשטוף אותו מהכלי). אמני בועות סבון שמופיעים בפני ילדים יגידו לך שהנוסחה הביתית האידאלית ליצירת בועות-ענק כרוכה בהוספת כמות מסוימת של סוכר למי הסבון - נחמד לילדים, אבל מן הסתם לא תערובת טובה במיוחד לשטיפת כלים.

אקונומיקה זה סיפור אחר, היא לא דטרגנט אלא תכשיר מבוסס כלור שתוקף כל מיני חומרים (במיוחד אורגניים) ויודע להרוג חיידקים ופטריות - מה שסבון כלים לא עושה.
עיבוד לשוני 653404
לא מזמן ראיתי סבון ידיים שבו יש "25% לחות". למיטב הבנתי מדובר דווקא על רכיבים שומניים שמונעים מהסבון לייבש את העור. מה עם אמת בפרסום?
עיבוד לשוני 653406
1 דווקא כן כותבים את הרכיבים על סבון כלים. או, כמו שזה מופיע בצו: "תיאור המוצר יכיל את... פירוט חמרי היסוד מהם מורכב המוצר...". אם תסתכל פעם על המיכל של סבון הכלים תראה את רשימת הרכיבים (באנגלית) ואת אחוז ה"חומר הפעיל".
עיבוד לשוני 653461
מצאת יוצא דופן... ראה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4106182,00.h... (באמצע העמוד)
האם בסבון שלך בבית רשומים המרכיבים?
עיבוד לשוני 653467
רגע, תן לי לבדוק... כן, כתוב‏1

1 מצד שני, אני לא גר בישראל אז זה לא באמת עוזר‏2.
2 מצד שלישי, זאת רשימה די קצרה שמפנה לאתר אינטרנט שיש בו רשימה קצת יתר מפורטת.
בשבילך כולם סבונים 653396
אני משווה את התמיהה שלך, ומעלה: סבונים הם הרי אבן יסוד בבריאות האדם בעולם המודרני. אם יש איזשהו מוצר צריכה שהייתי מצפה שיהיה לו תקן רשמי עם נימוקים רפואיים מחקריים, זה סבון. זה לא שאני באמת חושב שצריך תקן. כבר הרבה שנים יש סבונים ואין תקן, ולא קראתי על שערוריות של התפרצות זיהומים בגלל סבון לא אפקטיבי. התהייה שלי היא מה הולך פה. האם כל מה שמגעגע כמו סבון הוא מספיק טוב במניעת זיהומים?
בשבילך כולם סבונים 653407
ככל שאני מבין, סבון רגיל אינו הורג חיידקים, אלא שפעולת השפשוף עם הסבון מרחיקה חלק מהחיידקים ופשוט מקטינה את מספרם. במקרה זה השפשוף הוא העיקר ולא הסבון.
חמרים מחטאים הם כלור (אקונומיקה) ופנול (ליזול) למשטחים ואילו לשימוש על הגוף אלכוהול 70% ויוד.
בשבילך כולם סבונים 653428
למיטב הבנתי לסבון יש יכולת להרוג חיידקים (על-ידי המסת קרום התא השומני שלהם). יתרה מזו, נדמה לי שהפעולה של המסת מרבצי שומנים (וחומרי מזון אחרים איתם) מונעת מחיידקים לשגשג על אותם מרבצים. איך שלא יהיה, אני מניח שסבון כן מונע זיהומים. שפשוף במים ללא סבון (של כלים, ובמידת מה של ידיים) שפשפו אבותינו מאות בשנים, ותוספת הסבון נחשבת לענ"ד אבן יסוד במהפכת ההגיינה.

הניחוש המעודכן שלי, אחרי שישנתי על זה (1) דטרגנט הוא מרכיב זול ופושט, (2) חסר בו יבלוט לעינו של המשתמש בסבון שיראה שהוא מתקשה להסיר לכלוך. כך שאין תמריץ כלכלי לחסוך בו. (3) הוא מה שעושה את עיקר העבודה הרלוונטית מבחינה בריאותית.
בשבילך כולם סבונים 653433
הסבון מוכר לאנושות כבר אלפי שנים. מהפכת ההיגיינה נבעה מהגילוי שיש קשר חיובי בין ניקיון לבריאות (ולמעשה במקומות מסוימים חשבו שיש קשר הפוך).
בשבילך כולם סבונים 653435
על פי היגיינה [ויקיפדיה] הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הסרה והרחקה של מיקרואטרגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים. כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים שמהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

אם כך סבונים לא הורגים חיידקים (למעט סבון אנטיספטי) ולכן אני לא רואה צורך בתקן.
בשבילך כולם סבונים 653436
כדאי להבדיל בין נפוצה ויעילה. לפי הלינק שלך, מים הם הדרך הנפוצה וסבון היא הדרך היעילה. אתה יודע, מאות שנים הדרך הנפוצה להגדלת היבול החקלאי שלך היתה תפילת הגשם. עניות דעתי דומה לשל ירדן, לפיה המעבר משטיפה במים גרידא לשימוש בסבון ומים, השפעתה על הבריאות האנושית היתה לא פחותה מהשפעתה של האנטיביוטיקה.

תנאי מחיה קשים, בבני אדם, ג'ירפות וחיידקים כאחד, מביאים בדרך כלל למוות המוני.
בשבילך כולם סבונים 653437
ומתי לדעתך קרה המעבר הזה משימוש במים גרידא לשימוש בסבון ומים? אולי נראה איזו טבלה שמתארת את ההשפעה המיטיבה של הסבון (ואל סבון) על הפחתת ההדבקות במחלות?

אני חושב שנוטים לבלבל בין ההשפעה המבורכת של חיטוי (של פצעים, ציוד רפואי, בקבוקי תינוקות, שירותים ציבוריים ועוד) לבין ההשפעה (החיובית גם כן, אך בסדר גודל שונה) של שימוש קבוע בדטרגנטים.
בשבילך כולם סבונים 653440
ויקיפדיה באנגלית על רחיצת ידיים ייתן לך הרבה נתונים מועילים.

מתאבנים:
A comprehensive analysis from the University of Oregon School of Public Health indicated that plain soaps are as effective as consumer-grade anti-bacterial soaps containing triclosan in preventing illness and removing bacteria from the hands.

This hygienic behavior has been shown to cut the number of child deaths from diarrhea (the second leading cause of child deaths) by almost half and from pneumonia (the leading cause of child deaths) by one-quarter.

בנוסף ראה את ההמלצות של ‏1Mayo Clinic כאן, שחוזרות על כך שמים וסבון יעילים כמו מחטא אנטי בקטריאלי.

1 ממרכזי המחקר הרפואי הגדולים בעולם, ראה למשל כאן
בשבילך כולם סבונים 653442
בדקתי את מה שהם אומרים-

הציטוט הראשון וגם ההמלצה של מאיו קליניק מדברים על סבונים המשווקים לצרכן כאנטי בקטריאליים (שמכילים 0.1%-1.0% טריקלוזן- חומר שיעילותו ובטיחותו נמצאים במחלוקת) ולא על חומרי חיטוי. כל מה שזה אומר שאין יתרון משמעותי לרחיצת ידיים עם סבון המשווק לצרכן כאנטי בקטריאלי על פני סבון רגיל. למדתי משהו, אבל לא על זה דיברנו.

הציטוט השני מסתמך על עלון יום רחיצת הידיים העולמי שבתורו מסתמך על דף מידע של WELL. תקן אותי אם אני טועה, אבל לפי המחקרים בטבלה מס. 1 יש לרחיצת ידיים השפעה גדולה ואילו השיפור בין השפעת רחיצת ידיים לבין רחיצת ידיים עם סבון קטן למדי. בנוסף מהסעיף "What are the benefits of the use of soap?" עולה שאין הבדל בין שימוש בסבון לשימוש בחול, למשל, ושהתועלות של שטיפת ידיים עם סבון הן: בפעולת השפשוף, בהארכת משך שטיפת הידיים, בפירוק שומן ולכלוך שהם מצבורי החיידקים הגדולים, ובידיים נקיות וריחניות שמסייעות ביח"צ לרחיצת ידיים בכלל באזורים נחשלים.

אני חושב שדווקא הטענה שלי שעיקר הפעולה של שטיפת הידיים היא הרחקת החיידקים על ידי פעולת השפשוף זכתה לחיזוק.
אמהר להוסיף כדי שלא אובן שלא כהלכה- אני לא מתנגד לסבון. אני נוהג לרחוץ ידיים עם סבון ולא עם חול.

אבל אם נחזור לשאלה המקורית של ירדן- האם יש צורך בפיקוח על מרכיבי הסבון תשובתי היתה שאין צורך כי העיקר בהרחקת החיידקים אינו הרכב הדטרגנטים אלא השפשוף. באת והוספת שגם תוספת של חומרים אנטי בקטריאליים לסבון אינה מועילה במיוחד- אדרבא!‏1

______________

1 הגרסה שאני מכיר (אם כי הגרסה של תשע מוצלחת בעיני יותר):
- המורה, אם היו קוראים לך מינה הייתי ממין אותך.
- אבל קוראים לי זינה.
- אדרבא!
בשבילך כולם סבונים 697247
כבר אז לא הסכמנו.
כשאתה אומר שפירוק שומן ולכלוך מועיל, אתה קצת סותר את עצמך, כי הדבר שסבון הכי טוב בו לעומת מים זה פירוק והסרת שומנים מהידיים.
יש לנו מלחמה ארוכה עם הגנים של הילדות, כי מסתבר ששם הילדים רוצחים ידיים במים בלי סבון אחרי השירותים, לפני האוכל וכו'. לשיטתך זה אמור לעבוד היטב, במציאות הן (ואנחנו) חולים בתדירות עצומה, כולל הדיזנטריה האיומה ביותר בחיי בקיץ האחרון, שבברור הגיעה מהגן.
בשבילך כולם סבונים 697261
אני אומר שמועיל, אבל שעיקר התועלת מהשפשוף, וכל המרבה הרי זה משובח. אם רק מזילים מים על הידיים לא עשית הרבה.
הסיבון בעצם מכריח אותנו לשפשף ובכך יש לו תועלת כפולה.
אז חילוקי הדעות שלנו הם רק בתאוריה. בפועל- לסבן.
בשבילך כולם סבונים 697263
נאמר זאת כך - אם הייתי צריך לבחור בין שפשוף יסודי עם מים בלבד, לבין השריית הידיים במי סבון, הייתי מהמר על השני.
אבל בפועל, אנחנו מסכימים.
מתחילים מוקדם 697299
''שם הילדים רוצחים...''
מתחילים מוקדם 697302
הה, ראיתי את זה בשלב התצוגה המקדימה והחלטתי להשאיר :-)
מה, אתה יודע כמה חיידקים מתים על מזבח רחיצת הידיים?
מתחילים מוקדם 697311
למה מתים? בסה"כ עושים להם טרנספר.
בשבילך כולם סבונים 653438
נעזוב את הויכוח הטכני שבפסקה הראשונה, ונתמקד ב"לכן" שבפסקה השנייה. האם לדעתך צריך תקן (או פיקוח, אותו פרינציפ) לתחבושות סטריליות? גם הן לא הורגות חיידקים.

תקן צריך (או לפחות יש לו מקום) אם מתקיים צירוף של תנאים: (1) למוצר יש פעולה חשובה, (2) ייתכן פרט מסוים של המוצר שנראה בסדר אך לא מבצע את הפעולה כהלכה, (3) להדיוט קשה לבדוק בעצמו האם המוצר הוא בסדר או לא. (אני שם בצד תקנים שנוגעים למוצרים לא חשובים אבל עם סכנה פוטנציאלית, כמו צעצועי תינוקות. זה מאוד דומה, אבל דורש מילים אחרות.)

נראה מהפסקה הראשונה שאתה מסכים שלסבון יש אפקט הגיינה חיובי. האם הויכוח הוא רק על מידה, עד כמה האפקט חשוב?
עיבוד לשוני 652993
לפני כמה ימים השלמתי את הצפיה בכל חמש העונות של "הסמויה", מרתון שארך יותר מחודש, ואני עדיין תחת ההשפעה של תמונת העולם שעולה ממנה.
לכן המשפט שמייד קפץ לעיני בכתבה שקישרת היה " Some legislators think the rules make it too hard for schools to raise money through snack sales at vending machines"
אמריקה, ורסאנו.
עיבוד לשוני 652999
והמלצתך היא...
עיבוד לשוני 653019
לראות!
אמנם בעונות הרביעית והחמישית כבר ניכרת עייפות החומר, והסבטקסט הפטאליסטי עולה אל פני השטח, אבל לטעמי הסדרה נמנית עם סדרות הטלויזיה הטובות בכל הזמנים.
עיבוד לשוני 653022
נרשם!
עיבוד לשוני 653002
האוכל הבריא שבית הספר מחלק (מוכר?) לא מעלה את המכירות של החטיפומטים?
עיבוד לשוני 653020
חששם של המחוקקים עלה בעקבות תקנות מחמירות מדי למזון במכונות שפרסם ממשל אובאמה, ושרוב המדינות דחו. אם לא ימכרו קוקה קולה במכונה בבי"ס יסודי מאיפה יהיה כסף לבריסטולים?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים