 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחת מנקודות האור הקטנות בכתבה היא שהחברה לא יכולה "לתקן את הנזק" (לעדכן את התוכנה) מרחוק ועדכון התוכנה/קושחה מחייב התחברות בחיבור USB לתוך מנוע הרכב. לפי הודעת החברה היא גילתה "פגיעת אבטחה אפשרית" לפני בערך שנה וחצי. ליתר דיוק החברה מודעת לבעיה כבר תשעה חודשים ורק עכשיו החוקרים מפרסמים את הידיעה על הבעיה, לקראת הועידה השנתית BlackHat בלאס וגאס. והנה עוד מישהו שכנראה יצטרך לעדכן ("האמת שלא התכוונתי בכלל לקנות ג'יפ. חברים המליצו לי לקנות רכב ארבע על ארבע בשל החורף הקשה והשלגים שעלולים להיערם לגובה רב. "אני מעוניין בג'יפ", אמרתי בסוכנות הרכב, כשבראשי דימיינתי ג'יפ טיוטה או ג'יפ הונדה. כשגיליתי את הטעות שלי היה כבר מאוחר מדי, ומכיוון שלא רציתי להיתפס כאידיוט בעיני סוכן הרכב קניתי את הג'יפ של ג'יפ.") |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה יתרון? אם על כל באג אבטחה או אחר צריך לקרוא למליוני מכוניות למוסך, אז: 1) במשך תקופה ארוכה יש מכוניות שמסתובבות עם באג מסכן חיים2, שאולי לא יתוקן אצלן לעולם. 2) העלות הגבוהה של תיקון מעודדת את חברת המכוניות להסתיר את הבאגים. 3) העלות הגבוהה, והעדכון המאוחר והלא מיידי, גם מעודד חברות לא לתמוך בתאימות לאחור. כך, אם בגירסה הבאה של הג'יפ יהיה שיפור קטן בתוכנה שיאפשר הקטנת צריכת הדלק באחוז, הוא לעולם לא יגיע לג'יפ שקנית לפני כמה שנים. העובדה שמכונית סוף סוף יכולה להתחבר לאינטרנט1, אבל לא מסוגלת לבצע עדכון תוכנה מרחוק היא כשל מטורף. תאר לך שעל כל תיקון אבטחה בווינדוס היית צריך להגיע ל"מוסך מורשה של מיקרוסופט"? 1 שלום תעשיית הרכב, ברוכה הבאה לשנת 2000. 2 או סתם באג שמבזבז דלק\מעצבן את הנהג\גורם לבלאי גבוה וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה אומר שהרבה פחות דברים חשופים. מה שכן, מרגע שבו אפשר לשכנע את הצרכנים שפגם כלשהו במכונית עלול (בהסתברות לא מספיק זניחה) לגרום למוות, יצרני המכוניות ישקיעו (נכון להיום) סכומים נכבדים כדי לתקן אותו (בהנחה שהם לא יכולים להסתיר את הבעיה. אני מניח שגם להם ידוע שיש גבול ליכולת ההסתרה). מהבחינה הזו מכונית אינה נתב. יכול להיות שהתוצאה תהיה פיתוח אפשרות עדכון מרחוק. אני מאוד מקווה שכאשר אפשרות כזו תפותח, היא תפותח שדרך שלא תאפשר השתלת תוכנה עוינת על המכונית בקלות רבה מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שבאג במכונית יכול לסכן חיים זה ברור, זה שבאג במכונית יכול לאפשר לצד ג' לסכן את החיים שלך, זה עכשיו גם ברור. הבעיה היא שאם תיקון הבאג עולה עשרות מיליוני דולרים (מאות? כמה עולה להביא מיליון מכוניות למוסך?) פלוס יחסי ציבור רעים, זה יוצר תמריץ חזק לא לחפש באגים או להסתיר אותם או להפחית במשמעות שלהם וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, ההערה האחרונה שלך נכונה גם היום (ומזה עשרות שנים) לתקלות בברקסים או במנוע או בכל מערכת אחרת שאיננה כלולה בהייפ של ''ההאקרים יחסלו אותך''. ועדיין חברות משקיעות בריקולים כל הזמן. מצד שני - כל ידיעה כזאת מבהירה שכשסקיינט תרצה לחסל אותנו, יהיו ברשותה אמצעים הרבה יותר פרוזאיים מאשר רובוטים שריריים מגניבים. מספיק לגרום לכל המכוניות באוטוסטרדה לשבור ימינה לתהום מעבר למעקה בבת אחת וכבר עשינו חצי מהעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה זו אולי לא בעיה כ''כ חמורה, כי עוד עשר שנים המכונית תגיע למוסך בעצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה, אפשר להשתמש בתוכנה כדי לחסוך מהנהג מידע שהוא לא באמת רוצה לדעת. הרי הנהג יודע שרכב הדיזל שלו הוא רכב נקי. רכיבים שונים ברכב הצליחו לזהות שהרכב בבדיקת פליטה ולשנות את ההתנהגות בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טריק מחוכם אך נבזי. האמת - לו היתה מותקנת במכונית מערכת למידה ממוחשבת1, הייתי מצפה שהיא תגיע לפתרון מאד דומה לזה בשביל מקסום שני הפרמטרים הנ"ל (ביצועי נסיעה מול מעבר מבדקי זיהום). 1 Machine learning, איכשהוא אני לא מכיר תרגום שתמיד נשמע מתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה הניחוש הראשון שלי למה שקרה. לא האמנתי בטיפשות טבעית אז ישר הנחתי אינטלגנציה מלאכותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה אומר שנכשלת במבחן גנירויט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור מה זה אומר - האנשים הצליחו להתנהג כמו AI? לא ברור שהם בכלל ניסו. בקיצור לשאלתך - תשובה א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא התבצע מבחן, מן הסתם גם אין ציון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבצע, אתה הגדרת אותו וביצעת אותו. אם אני מחליט לבדוק את יכולת הקליעה שלי על ידי יציאה מהבית וירי בציפורים חולפות אקראיות, זה שאני לא במטווח מסודר זה לא אומר שלא בחנתי את יכולת הקליעה שלי. ואם פספסתי - נו, אתה מבין מה זה אומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקיפתם של מנגנוני הבדיקה בהם משתמש הרגולטור (או מעבדות פרטיות במקרים אחרים) אינה משהו חדש. לפני כמה עשורים למדו יצרני הסיגריות שרצו לקבל את התואר דל-ניקוטין איך מרמים את המכונות שבודקות את תכולת הניקוטין והעטרן, אבל לא זכור לי שהתעורר רעש גדול כשהעניין התגלה. הטריק שלהן, אגב, היה מאד פשוט: הם ניקבו בקירבת הפילטר חורים קטנים שאפשרו לאויר להכנס דרכם כך שמה שהגיע למכונה הוא תערובת של עשן הסיגריה עם אותו אויר שהתפלח מהצד. המעשנים האנושיים, לעומת זאת, היו סותמים לפחות חלק מהחורים האלה באצבעותיהם כשאחזו את הסיגריה לשאוף ממנה, וכך קיבלו לריאותיהם יותר עשן ממכונות הבדיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה הם אפילו יכלו לטעון לתום לב - מה אתם רוצים, אנחנו תכננו את הסיגריה כך שהמעשן יקבל ניקוטין מדולל ובריא יותר. זה שהמשתמש סותם את פתחי האוורור זאת הבעייה שלו, לא שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אפילו לא הפעם הראשונה שפולקסווגן (שלא לדבר על חברות אחרות) משתמשת בdefeat device. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |