 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כשגבר מעיר לאשה על המראה שלה, מלותיו טעונות באלפי שנים של אפליה ואלימות מינית." - בקיצור מה? כל אחד מאיתנו חייב לסחוב על גבו אלפי שנים של פשעים מצטברים שבוצעו על ידי אבותיו המדומיינים? "החפצה" - זה מונח שלמרות שהתאמצתי מאד מעולם לא הצלחתי להבין את משמעותו. הכותבת בעצמה, בפסקה האחרונה של המאמר ("לסיכום דבריה היא כותבת...") לא מצליחה להסביר מה ההבדל בין משיכה מינית לבין החפצה (היא פשוט טוענת שיש הבדל כזה). אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל פשוט: אני - מחוברת למיניות שלי אתה - נמשך מינית הוא - מחפיץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככתוב בביאור החפצים תגובה 667164 "החפצה היא צמצום האדם לחומר והיא חלק ממשיכה גופנית ומשיכה גופנית היא חלק ממשיכה לאדם אחר...משיכה גופנית מערבת בהכרח החפצה ובלעדיה הפמיניסטיות אם יחפצו בכך ואם לאו, לא היו נולדות." אלוהים המופלאה כפרה עליה שתהייה בריאה יצרה לנו עולם מלא חשקים ומצודות יופי כי כנראה שכבר בבראשית חששה ששמאלנים יעדיפו לדבר על "זה" במקום לחגוג עם הקדשות את פלאי העיצוב- סתם. השמאל שמייצג את זרם האדם השכלתני שהתנתק מהמציאות ומגופו 1 לא קשור ליצירת הפחים שמסיתים אותנו מדרכנו לנצח. -אממממ. האומנם? 1 המשותף לשמאל והנזירות (שלא נדע). אלוהים עיצבה עולם ובראה בריות והשמאלנים במקום להחשף למוראות העיצוב הנשי על פלגיו וגווניו בחרו להשמיט את הסכנות במסע השיבה לרחם הגדול ולהתבונן בקירות החשופים של אקדמיית השכל. את ההמנעות הם מפרשים כטהור וקדוש. טעות גדולה. אי אפשר לנצח במשחק ע"י פרישה או כשמתעלמים מחוקיו והתחנות שיש לעבור. האדם הוא גם גוף והחומר הוא חלק מהמשחק. האישה נואשת לגוף גברי, הגבר משתוקק לגוף אישה -וזה המקום להודות לאל שיש בישראל מספיק יהודים שפועלים על פי הציווי וההבטחה לאברהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החפצה היא להתייחס לאחר כחפץ, היינו להתעלם ממכלול אישיותו ולהתייחס אליו ככלי לסיפוק מאוויים. לדוגמה: הערס שמחבק את צווארה של חברתו כהוכחת בעלות (זהה את המצולמים) ומכריח אותה להתכופף. היא כלי לסיפוק הרכושנות שלו. הקטע המגוחך מבחינתי הוא שההחפצה נמצאת רק בכוונה ולא במעשה, כלומר ב"רשות היחיד של ההכרה"- ביני לבין עצמי. לכן אני חושב שאף אחד לא יכול להוכיח שהחפצתי, ומכאן שכל ההאשמות בהחפצה הן ריקות. כל אחד יודע רק על עצמו אם הוא החפיץ. יאמר עדי עזרא (פתרון החידה) שהצילום הוצא מהקשרו, והוא מכבד את אישיותה של חברתו האנונימית ואני אאמין לו (או לא). אין דרך להוכיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי זה דווקא נראה שהבעל האוהב מגן על אשתו (תתעדכן) מפפראצי, ושהיא מתכופפת כדי להחזיק את החצאית שלא תתעופף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההחפצה נמצאת רק בכוונה ולא במעשה, כלומר ב"רשות היחיד של ההכרה"- ביני לבין עצמי. ~~~~~~~~~~~~ כשערסית מוסיפה 300 CC לכל דד ו\או מבקרת בחוף הים בבגד ים חושפני היא מחפיצה חלקים מגופה או את כולו ברשות הרבים. כשדיפלומטית מורחת אודם ושכבת מייקאפ על פניה היא מטפלת בצדדים החיצוניים, הנראים והחומריים שבהופעתה. כל התייפות התגנדרות ויצירת תשומת לב גופנית מערבים מינונים שונים של החפצה מכיוון שהם מסיטים את תשומת הלב מאיכויות אנושיות (לדוגמא). יש מקום לדון בכוונה האישית ומצב ההכרה כחלק מההשפעות המדידות (תועלות ונזקים) של החפצות אבל נראה לי די ברור שהחפצה חורגת מעולם הנפש ואפשר להצביע עליה בקלות. ההאשמות של הפמיניסטיות ברוב המקרים ריקות מהסיבות שתיארתי למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. לא כל משיכת תשומת לב היא החפצנונית. מורחת האודם יכולה לומר- ראנה עד כמה אני מעודכנת אופנתית שמרחתי אודם בצבע פריחת התמר ושילבתי עם לק בדוגמת המעוינים! למרות התפקיד התובעני שלי אני מוצאת פנאי גם לעלעול במגזיני אופנה. ומאידך למה ללכת רחוק? כל מודעת פרסומת שמציגה לראווה את גופו של דוגמן או דוגמנית מחפיצה אותם, שהרי בהגדרה הדוגמן הוא כלי בשירות המוצר או השירות נשוא המודעה. מקצוע הדוגמנות עיסוקו המרכזי בהחפצה. אסייג ואומר שכאשר הדוגמן הוא גבר מפורסם הוא מוכר לא את מבנה גופו אלא תכונות אופי מסויימות שאנחנו מייחסים לו. אני לא חושב שנשים או גברים חפצים להחפיץ את ליאו מסי, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיפה באה האופנה לפיה מורחים אודם ולק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרישא של התגובה שלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי. לוקחים התנהגות אנושית נורמלית וטבעית (משיכה מינית לאנשים יפים), ועושים לה דה-לגיטימציה ע''י המצאת מלה חדשה (''החפצה''), בדיוק כפי שאורוול חזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשעובד תקשורת (וח''כ לעתיד) פונה למי שעד לפני דקה היתה עובדת אצלו, ומספר לה איך הוא לא יכול להפסיק לחשוב על הציצים והתחת שלה, זו החפצה.בלי קשר ל'כוונה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זו החפצה? אם להסתמך על המסקנות שהגענו אליןה פה בדיון - איך זה מתעלם מהאנושיות שלה/ דורס את האינטרים שלה? הרי היא חופשייה להגיד "לא תודה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהיא אמרה, לאחר שנים של עבודה כקולגות הוא מצמצם אותי לציצי ותחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשהוא אומר לה "רעיון טוב" -הוא מצמצם אותה למח חריף? וכשהוא אומר לה "יפה אמרת"-הוא מצמצם אותה לרטוריקנית? וכשהוא אומר לה "תביאי לי מהמדף העליון את הויאגרה"-הוא מצמצם אותה לאובייקט גבוה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מימי לא שמעתי על הטרדה מוחית (פרט לתלונות על נשים פולניות). על הטרדה מינית שמעתי, אפילו היום. פעמיים. (ניצב וינון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי נקודות: 1.לא דיברת על הטרדה,טענה שזה "מצמצם" (מה שזה לא יהיה)-אם זה מצמצם,אז כל התייחסות לפרט או פעולה או יכולת או נושא באדם הוא צימצום. 2.לא שמעת על סטוקרים? מטרידים טלפונים? מטרידי מוקדי חירום? מטרידי מפורסמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נו, חשבתי שההבדל בין הדוגמאות שהבאת לאמירות מיניות משתמע מההתייחסות להטרדה מינית. 2. אוי. חבל שהזכרת לי. קיימת חקיקה כנגד ההטרדות הללו אבל אין חקיקה כנגד הדוגמאות שהבאת. מ.ש.ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.למה את חוזרת לעניין הטרדה? השאלה אם זה מצמצם או לא. 2.תתפלאי,סטוקריות לא חוקית,הטרדות טלפונית לא חוקיות..למעשה כמעט כל מה שכתבתי הוא לא חוקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לעניין הצמצום אתייחס במועד אחר. 2. לא הבנת את תגובתי. כפי שכתבתי בתגובה 668495 קיימת חקיקה כנגד הדוגמאות שהבאת בתגובה 668490 (סטוקרים, טלפונים, מוקדי חרום, מפורסמים) ואין חקיקה כנגד הדוגמאות שהבאת בתגובה 668475 (מח חריף, רטוריקנית, מדף עליון). אתה מנסה (תגובה 668475 לכרוך אותן יחד כדי להזים את טענתי אבל המחוקק, בניגוד לך, מפריד ומכיר בהבדל ביניהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל "מעולם לא שמעתי" זה לא הסבר. תוכלי להסביר למה מחמאה מינית מצמצמת את האשה לאבר מין בלבד, ומחמאה שקשורה למוח - לא? למה "אני אוהב אצלך איבר זה או אחר" זו החפצה אבל "אני אוהב את צורת החשיבה שלך" זה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת לא מבין שמחמאה על חשיבה היא לא בדיוק מחמאה לצורת המוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין, רק לא מבין מה זה קשור למה ששאלתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנתי מה שאלת. חשבתי ששאלת למה מחמאה על רעיון לא מחפיץ אדם כ''מוח'' באותה צורה ש''מחמאה'' מינית מחפיצה אדם כ''אוביקט מיני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. ועדיין לא הבנתי את התגובה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה רעיונות אפשריים להסבר: חלק ניכר מהמראה החיצוני שלנו הוא תוצאה של הלוטו הגנטי ואילו היכולות האינטלקטואליות והמקצועיות ואולי גם הערכים שלנו הם פרי השקעה, מאמץ ועבודה מרובים. מחמאה על הראשון, הטריוויאלי, היא נחמדה או בעייתית, תלוי בהקשר. מחמאה על השניים היא מחמאה על הישגים ומאמץ כך שיש הבדל ערכי מהותי ביניהן. נדמה לי שאתה שואל על ההבדל העקרוני יותר. מין נחשב בעבר וגם כיום בחברות מסויימות כדבר אסור בדבור, מעט אפל עם הגבלות תרבותיות. עסוק בזנות, בניגוד לעיסוק שהוא תוצר של יכולות והשקעה אינטלקטואליים, אינו דבר שתספר עליו בגאווה בעת ארוחת הערב עם הוריך. אתה תעדיף לספר לזוגתך / יקיריך על פשיטת רגל כלכלית ולא על הדרדרות לזנות. עומק הבושה שונה בכמה סדרי גודל. בהינתן אלו, התייחסות לאיברים אנטומיים המעורבים בפעילות מינית צריכה להיות הולמת תרבותית ורגישה למצב. (סליחה על האינגלוז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תביאי לי מהמדף העליון משהו? לא בחרת להיות גבוהה תפתחי לי קופסת שימורים-לא בחרת להיות חזקה מה המס. של... -לא בחרת להיות בעלת זיכרון טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את מסבירה אולי למה התייחסות מינית לאדם בסיטואציות מסויימות היא פסולה. את לא מסבירה למה זו החפצה. את מה שאת קוראת לו "צמצום", את זה אני מנסה להבין. למה כשגבר אומר "אני אוהב את איבר מין X שלך" את מפרשת כאילו הוא אמר "כל מה שאת זה אך ורק איבר מין X". ולעומת זאת אם הוא אומר "אני אוהב את תכונה Y שלך" אז את לא מפרשת "כל מה שאת זה תכונה Y". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהגענו לשלב בו קיימת הבנה אבל לא הסכמה. לענ"ד בתגובה 668550 הסברתי מדוע התייחסות לאיבר מיני היא עניין טעון יותר מאשר התייחסות ליכולות שכליות ואחרות. (פסקה שניה) בנוסף הסברתי מדוע התייחסות מחמיאה למראה חיצוני שונה ופחותה מהתייחסות לעשייה או ליכולות. (פסקה ראשונה) אם בחרת להחמיא בנסיבות הלא נכונות (למשל, יחסי מרות) מחמאה על איבר מיני (טעון, פחות ערך), ההתייחסות ה*לא נאותה* מצמצמת את האשה לאותם חלקים כי בנוסף למה שכבר הוסבר, יש למחמאה הזו מטרה מעשית (בדיקה של אפשרות יחסי מין) הקשורה להטרדה מינית. מדוע הטרדה מינית היא צמצום והחפצה? על כך כבר דברנו במעלה הפתיל. למשל: "החפצה היא להתייחס לאחר כחפץ, היינו להתעלם ממכלול אישיותו ולהתייחס אליו ככלי לסיפוק מאוויים" (אריק). מחמאה כזו בהקשר הנכון (למשל, בתוך קשר זוגי) אינה מצמצמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתייחסות שלי במקור היתה לא רק לצמצום לאיברים אלא גם לשימוש בשמות הגסים והבוטים לאיברים אלה, המצביעים על פמיליאריות-כביכול. באותה מידה, לקרוא למישהו 'משקפופר' זו החפצה בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, השימוש בשפה נמוכה ועשירה במילים גסות וביטויים מלוכלכים והמוניים, שגורה בפיהם של אנשים - וגם נשים. ואם זו התמונה הכללית, למה להתמקד דווקא בו? איך זה פוגעני אם זה מה שכולם מצפים לשמוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט עולה בי ההרהור שצריך להציע ולהכניס לשימוש עוד איזה מונח בנוסף על המונחים "הטרדה" ו"צמצום", המשמשים פה בדיון הזה. זאת משום שיש כאן אלמנט נוסף שאף אחד לא הזכיר אותו, ושמבדיל במידה רבה בין הטרדה מינית להטרדות אחרות. המשכו של המשפט "אני כל הזמן חושב על הציצי והתחת שלך", הוא, למעשה - "ויש לי תוכניות מאוד ביולוגיות, מאוד דחופות, לגבי הציצי/תחת הללו" - מה שאין כן בדוגמאות האחרות שהובאו כאן. כשהבוס, למשל, אומר - "אני חושב שיש לך מוח מבריק", הוא בד"כ לא חושב באותו רגע - "ואני מתכונן לדחוף את ה-... שלי אל בעלת המוח הנ"ל בהקדם האפשרי, רצוי בתוך דקה-דקתיים". אמירות מיניות, להבדיל - נאמרות כאשר לעיתים קרובות קיים איזשהו שלב, ראשוני או מתקדם יותר (כמו למשל במקרה של קצב, כפי שתואר), של עוררות מינית ושל תכניות פעולה בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשיבה אינה חפץ (זה, אומר לך ראובן, ההבדל בין "מוח" לבין "חשיבה"). אם אחרי מבט ב MRI היית אומר לה "אני מת על הפיתולים באונה הפרונטלית שלך" זאת כבר היתה יכולה להיחשב החפצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, ויכוחים קטנוניים על הגדרות ומשחקי מילים זה הסיבה שאני פה... אנחנו מדברים על צמצום בני אדם לכדי תכונה אחת בלבד, זה באמת משנה אם התכונה היא פנימית או חיצונית? למה האחד גרוע יותר מהשני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה משנה. בעולמנו הלא אידאלי, אנשים חשים שהפנימיות שלהם יותר ''שייכת'' להם ו''מייצגת'' אותם מאשר החיצוניות שלהם. עד אותו יום מבורך שגם מחמאה על פנימיות תחשב להחפצה, להחמיא למישהי על קולה הערב אינו באותו מעמד כמו להחמיא למישהי על דבריה המחכימים. אני חושב שזה נובע מכך שהתודעה היא בעצמה תכונה פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובניסוח טיפה שונה: "אני חושב משמע אני קיים" הוא אמירה שונה מ"אני יפה משמע אני קיים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמועה שמעתי, לפיה היתה שם אווירה כללית של פלרטטנות זולה ומתירנות. באווירה שכזו, אמירה כזו איננה חריגה ואיננה בלתי מקובלת. זה גם מסביר למה עד עכשיו היא לא התלוננה על גודל הטראומה שעברה. להיפך - זה מראה שלמרות האווירה, הבחור הגביל את עצמו בגלל יחסי עובד-מעביד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מדוע. אם בחור מתחרמן מבחורה, ולא מאישיותה המבריקה אלא מגופה השופע, ומקווה שהמשיכה הדדית, מותר לו להגיד לה כיצד הוא מרגיש. זה שהיא נשואה מעניק לו כמה נקודות רעות על אישיות, אבל היו דברים מעולם שאישה בגדה בבעלה. כל עוד היו ביניהם יחסי מרות הוא נמנע בחכמה מלתת פומבי לרגשותיו, אבל בהזדמנות הראשונה שקיבל הוא נתן דרור לייצרו. הוא חטא בגסות רוח, נכון. במה עוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה עוד? במעשים מגונים. אור שוקרון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם. ומעשה מגונה גרוע מהחפצה. אבל במקרה הקודם, בעת שעבדו יחד היא כלל לא היתה מודעת למשיכה שלו כלפיה. האם היתה שם החפצה או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשה מגונה בד''כ גרוע מהחפצה (נתתי דוגמא להתייחסות מחפיצה לילדה יפה העלולה לגרום נזק גדול לא פחות ממעשה מגונה). תלוי בהשקפתך. כאמור, אחד הקריטריונים בעיני להגדיר התייחסות כהחפצה היא גריעה מאנושיותו של מושא ההתייחסות. זו הגדרה מעורפלת מעט ועלולה להיות סובייקטיבית. היא עצמה אמרה שלא חשה מוטרדת מינית אלא צמצומה לאיברים מיניים. זו החפצה אבל בעידן ובמקום ובתנאים הנוכחיים החטא העיקרי במקרה זה הוא גסות רוח ואני מסכימה עם הניתוח שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חטא בהיותו חבר כנסת של הבית היהודי - מפלגה עם אידאולוגיה מסויימת. אם רוטנר הייתה כותבת "הוא אכל שניצל" לא הייתה בזה אפילו גסות רוח. ומצד שני, אם הוא היה יו"ר מפלגת הצמחונים, יש לסיפור שלה ערך ציבורי. בעצם, מה שאני מנסה לומר - אם הוא באמת לא חטא בכלום, אז מה זה משנה שהסיפור סופר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך שזה שהיא כמעט-נשואה לא רלוונטי, וגם יחסי המרות לא רלוונטיים כי הם כבר לא היו שם. לכן בוא נצא מהנחה שזה נאמר בין אנשים פנויים. ונניח שאותו בחור חושק באותה בחורה ומעוניין לצאת אתה לדייט שיוביל לסטוץ. יש לו עשרות דרכים להביע התעניינות ולגשש אם גם היא מעוניינת - החל מלהחמיא לה על הבגדים היא לובשת, לומר 'את נראית טוב היום', להזמין אותה לשתות אתו משהו אחרי העבודה וכו'. הוא בחר לדלג על כל אלה ולקפוץ לצורת דיבור שמקובלת בין מי שהם כבר בני זוג והיו כבר במיטה ביחד, ולכן זו פלישה אלימה לרשות הפרט. מה שמחמיר את האמירה עוד יותר הוא השימוש באברי הגוף; אם הוא היה אומר 'את מאוד סקסית בעיני' זה היה גם חריג בתור משפט ראשון אבל לא כל-כך אלים ומחפיץ. במלים אחרות - לא, זה לא מקובל שהוא 'ייתן דרור ליצרו'. בדיוק כפי שזה לא מקובל שיוציא את אבר המין שלו ויאונן מולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את נקודת המבט שרואה את ההתבטאות הזו כאלימה. עם זאת אלו אינם שני זרים. הם עבדו ביחד זמן לא מבוטל והוא חשב בטעות שהמשיכה הדדית. כאשר חיים רמון עשה את הטעות הזו בפרשנות הוא שילם מחיר גבוה גם בגלל שהיא היתה זרה וגם בגלל האקט הפולשני. מגל התבטא בגסות אבל לדעתי בגבולות המותר ואפילו לא רחוק מהמקובל בהתחשב בנסיבות. איך אתה מצפה שבחור יגיד לבחורה שהוא חרמן על התחת והחזה שלה? כמובן שזו לא התבטאות ראויה לח"כ, קל וחומר לח"כ מהבית היהודי. אבל אחרי סטס מיסז'ניקוב ואורן חזן אני לא חושב שינון מגל דוחף עוד את גבולות המעטפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זן התבטאות שיכולה לעבור אצל עורך ואללה, לא אצל ח''כ מהבית היהודי, וטוב שינון מגל הבין את זה (אם כי באיחור) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איך אתה מצפה שבחור יגיד לבחורה שהוא חרמן על התחת והחזה שלה?" אולי שפשוט לא יגיד? אישית, אני לא יכול לדמיין את עצמי אומר את זה לבחורה בשום ניסוח שהוא, למרות ש(גילוי נאות) לעתים אני - ועכשיו אני אקח נשימה עמוקה ואומר זאת באלו המילים הבוטות, למרות העדפתי למילים אחרות - חרמן על התחת והחזה שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי נותן לך ! לולא היה טריוויאלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין לך, כי אני זוכר לך שאתה עובר למדרכה הנגדית ברחוב השומם רק כדי שהבחורה שבאה ממול לא תרגיש מאוימת. כמובן שיש דרכים פחות גסות להתנסח, אבל רוב הגברים ינסו להביע את המשיכה הפיזית שהם חשים. ישנם טקסים שלמים של צמצום המרחק הפיזי בתהליך החיזור, שאני חושב שרוב הגברים מעדיפים על פני התבטאות מילולית, אבל מי שההתנסחות היא מקצועו טבעי שיתבטא מילולית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי משהו נגד אמירה כזו בשלב מתקדם של החיזור. כצעד ראשון זה נשמע לי מזעזע. עוד גילוי נאות: אני עובד מזה 15 שנה בסניפים ישראליים של תאגידים אמריקאיים גדולים, שדואגים לפמפם לנו את התרבות הזהירה של האמריקאים בכגון אלו. ייתכן שלא בתוך עמי אני יושב. זה לא נשמע מזעזע? (ומי שההתנסחות היא מקצועו, ניסוח כזה הוא לא שורה טובה לרזומה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אבל גם האמריקאים בקולג' בתוספת אלכוהול זורקים את הזהירות לעזאזל כמו שראינו בדיון ההוא. ואולי נכון היה לומר- מי שהתנסחות בוטה היא מקצועו וגו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שינון מגל התפטר וזה לא גורע מהצביעות, הנזק והזדוניות שבשיימינג מצד רוטנר. היא דווקא הצחיקה אותי בעבר אבל יצאה אדם די קיכסה. מהיכרותי, בין תל אביבים שמכירים ועובדים יחד תקופה במסגרת אווירה ליברלית בוהמית ומאגניבה יש אמירות בוטות בהרבה. לא אחזור על מה ששיכורות הציעו לי בבאר סולידי ללא סליזיות ולא על ההבטחה של ההומו השרמנטי שרצה לגמול לי על הטרמפ רק אומר שבתרבות התל אביבית עם כל המוזרויות הבדידות והלגיטימיות לסטוצים, על פניו -"חרמן על החזה והתחת שלך" לא נשמע נורא או מחוץ לאטמוספירה. הקוטנקסט והטון שבהם נאמרו הדברים יותר משמעותיים בעיני במקרים מסוג זה. 1 נזק לנשים שבאמת עברו תקיפה מינית. פגיעה ביחסי נשים גברים והעלאת מפלס החשדנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מקובל גם בקרב חברי כנסת של הבית היהודי? זה מקובל בקרב מצביעי המפלגה? כמו שכתבתי, אם ינון מגל היה אוכל המבורגר ורוטנר הייתה כותבת על זה, לא היה פה ערך ציבורי - אלא אם מגל היה יו"ר מפלגת הצמחונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגן שוש היו שואלים: "אם לא הצבעת לבית היהודי אז מפיתום אכפת'ך? בעיה של הימין הקיצוני." כשעיתונאית מוסרית בגדה עם עיתונאי מוסרי כששניהם היו נשואים לא זכור לי שהתקשורת ציקצקה בצדקנות פולנית וקולנית כמו במקרה הזה. ליתר דיוק אני זוכר שתיקה. רוטנר ומגל פישלו בעיני מסיבות שונות אבל את ינון מגל אזמין לדרינק בכיף. לפחות נהג ביושרה ציבורית והראה אופי. השיימינג שעשתה מחושב, ציני קר ומגעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהפעולה של רוטנר נועדה לקדם את הקריירה שלה, בדיוק כשם שהפעולה של דורון מטלון נועדה לקדם את הקריירה שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק הנקודה - אם אתה לא חושב שזה משנה, מה אכפת לך שהיא אומרת? אם ינון מגל היה רווק הולל ויו"ר מפלגת הגברים, לא היה לסיפור שלה שום ערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, גם כצעד פתיחה זה לא מזעזע, אם זה נאמר בפיק-אפ בר. הסיטואציה שבה זה נאמר היא מסיבת פרידה במקום העבודה. טכנית הם כבר לא בוס וכפיפה1, אבל כשאני בא לשפוט מה סביר ומה לא סביר לומר, זה לגמרי סיטואציה של עבודה. 1 איזו מילה יפה בהקשר של ניצול מיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשטרה הן כפופות לניצב. טכנית זה מקום עבודה אבל בארגוני תקשורת לעיתים חיי החברה והעדר הפורמליות דומים לקומונות בסן פרנציסקו מאשר למשרדים בסיאטל. שוב, לא ברור מה היה, איך וכיצד נאמרו הדברים1. האמירה לכשעצמה יכולה לזרום בטבעיות חברית או להיות נבזות גועלית. גם את המילה וואלה אפשר לפרש במשמעויות רבות, תלוי בטון וההקשר. לא יודע, נוטה להאמין שהיא הביץ' בסיפור ואולי אני טועה. 1 גם לא אנבור בצהבת זולה מסוג זה ללא קלטת או לפחות תמונות עירום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל לדעתי אפילו בבר זו לא אמירה לגיטימית. אולי רק במסיבה שמוגדרת מראש כמסיבת פנויים-פנויות, וגם אז רוב הנשים שאני מכיר היו נעות הצידה בסלידה. אני יכול להגיד מניסיון אישי שאמירה מסוג זה היתה נחשבת מוקצה כמשפט פתיחה אפילו במהלך הקרנה של מופע הקולנוע של רוקי. בכל מקרה, מה שרוטנר עשתה לא היה לינץ' או שום דבר אחר, אלא רק פרסום של האירוע כפי שקרה. אם זה לגמרי לגיטימי, לא צריכה למר מגל להיות כל בעיה אם זה שהדברים פורסמו. ובהתחשב בעובדה שהפרסום הוביל לחשיפה של מקרה הטרדה בעייתי עוד יותר - שכלל מגע פיזי - אז הפרסום מבורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אופתע מאוד אם זה לגיטימי במסיבת פו''פים. אולי לגיטימי במסיבת חילופי זוגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמצא שם נמרים. אצלנו אפילו השעמום מלכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי רוטנר תכננה וביצעה לינץ' אינטרנטי מתוזמן ומדוייק להפליא משיקולים שאינם קשורים לדברים שינון מגל אמר לה. -מה אמר לה? ככה וככה. לגיטימי להגיד בגלל אקיבוש? לא בעיני. חרמנים בניגוד לאמונה לא מאבדים את הראש. אם מגל אמר את שאמר כנראה שהאמין שהיחסים אם הרוטנר מספיק קרובים\מגניבים\פתוחים\כנים כדי לשאת "אמירה" מסוג זה. אני לא מכיר את שניהם ולא נראה לי שמישהו מהם טמבל גמור. אולי הם היו אחוקים. זה גם מסביר את הזמן שנדרש לנפגעת כדי להתנצ'ץ'. דפוס פעולה של מניאקים עם עכבות, אתה יודע. ושוב, לחפון או לחבוט בישבן יכול להיות מעשה לגיטימי- הכל תלוי באופן ובסיטואציה. אם יש שיוויון בעמדה ומשיכה הדדית או חברות- לפעמים כן. עושים את זה במגרשי ספורט מול המצלמות. לחפון ישבן לצעירונת שמבוהלת מהעובדה שאתה בוס כל יכול זה לצאת שמוק. לחפון בסליזיות למישהי כזאת זה פשע. אצלי ההקשר קובע וההקשר נראה שונה מזוויות התבוננות שונות- מה שמאפשר לתאר קונטקס אמיתי או בדיוני מבלי שיפקפקו בהתרשמות הסובייקטיבית. מבחן בוזגלו: אם קולגה היה טופח או חופן לנמרה את ישבנה עדיף שידע לרוץ מהר ממני כי מדובר בליידי וברור שלא ומה פתאום. מצד שני יש נשים שמכירות את הנמר מילדות ואיתן טפיחת האלן קטנה בישבן (לא משנה מצד מי) כסיומת לחיבוק פרידה תתקבל באדישות או בצחקוק קליל ואפילו בהוקרת תודה. יש בנמצא סוג קירבה שבגלל שאינה מינית יכולה להכיל ביטויים שהפכו עם הנסיבות הפוליטיקלי קורבט לשנויים במחלוקת שכאלה. החוק כמובן לא מסוגל לחתוך עניינים לנוכח כל הדקויות והטרנד שהפך את זה שדיווח שהוא מרגיש פגוע לצודק אוטומטית אינו מאפשר דיון פתוח וכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בנוגע לגברים אותם הנמרה מכירה מילדות ואיתם "טפיחת האלן קטנה בישבן (לא משנה מצד מי) כסיומת לחיבוק פרידה יתקבלו באדישות או בצחקוק קליל ואפילו בהוקרת תודה"? (ואנא קבל את התנצלותי על השאלה החטטנית - פשוט גרמת לי להבין ש"יש בנמצא סוג קירבה שבגלל שאינה מינית יכולה להכיל ביטויים שהפכו עם הנסיבות הפוליטיקלי קורבט לשנויים במחלוקת שכאלה.". ואני בטוח שבן זוג נאור כמוך פשוט יזרום עם זה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות מצויינות! לשמחתי לליידי מורשת קרב שונה מהנמר. מצויינות כי גרמת לי לתהות האם חיבוק אמיץ וממושך שדי נורמטיבי במפגש עם חברינו הקרובים אינו "בעייתי" 1 שבעתיים. הרי הגברים- אבוי, בנוסף לחיבוק מתגפפים חובטים בעוז ומתנשקים עוד לפני שנפתחו הבקבוקים. האם על הנמר לסכור את גועל הנפש והפריצות כשידוע לכל שמדובר בחבורת חרמנים וחרמניות ידועה לשמצה? לא. הקונטקסט איננו מיני וגם אם מבליח כזה (בכל זאת כולנו בשר ודם חם) הוא מתאדה כי בראשנו מתרחש ההקשר והטאבו, לא בבשר. אם תרצה בהזדמנות אחרת אדגים בסיפור נמרים לשעת לילה מאוחרת (חדר התאוששות, שירת אדירים, אחות תימניה בחצאית) על נקודת הטאבו שמעל הברך 1 והנשיקה הפזיזה בעלת אלף הגוונים. 1 ראה הלכות מזמוזים, פרק ג', מדרג המישוש החפינה הצביטה והגישוש הפלנטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני זה מזעזע ולא צורה ראויה להתבטאות. ויש להזכיר: אנחנו לא קוראים להגשת כתב אישום נגד האיש. רק מגנים על הזכות לחשוף את מעשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי: https://www.youtube.com/watch?v=YoXHLpa0QoM | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבדאי. אאל"ט "לאכול את הזית" נוצר בהשראת "ללקק לך את התות". החמצתי פואנטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא הקיצונית כיום להחפצה היא כמובן הזנות. האשה משמשת כחפץ לסיפוק צרכי הגבר. אין למחשבותיה, חלומותיה ולזהותה כאדם, כמכלול, כל חשיבות. באופן מתון יותר ניתן לראות זאת במערכות יחסים לא שוויוניות בהן (כמעט תמיד) האשה היא סוג של אביזר לעיתים יוקרתי (האם כאשר שני הצדדים מרוצים מההסדר זו עדיין החפצה? בעיני כן) ולעיתים בתפקיד פח אשפה של צרכים נפשיים או פיזיים של הגבר. בתרבות הנוכחית, ניתן לראות יחס של החפצה, של ראיית האחר כמכשיר לסיפוק צרכים (בד"כ פיזיים) ותו לא גם אצל נשים אבל במידה פחותה בהרבה. במסך הטלוויזיה, הנשים (יונית לוי, גאולה אבן ויפות אחרות) בחדשות צעירות ויפות, לגברים מותר להיות שמנים, אפורים ואויה! אפילו מכוערים. האשה עדיין נמדדת (גם) במראה החיצוני שלה (זו החפצה, היא על תקן "דבר יפה") ואילו לגברים סולחים. החפצה שייכות ממונית, שימוש בגוף האדם למטרות בזויות, העדר יחס של כבוד והעדר תכונות אנושיות. [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתייג מעניין הקרייניות המצודדות על המסך. כשאני צופה במסך אני מעדיף לא לצפות באנשים שמראם ודיבורם תת-סטנדרטיים, אלא סטנדרטיים ומעלה. אדם שמקפיד בהופעתו גם נתפס כאמין יותר ממי שאינו מקפיד. כמובן שהערוץ הראשון הצליח בשעתו ללהק דוגמאות מובהקות לכל אחד מהלא לא הטלוויזיוניים, אבל בערוצים המסחריים המגישים הגברים גם הם נאים ומוקפדים בלבושם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסתייגות שלך מקובלת עלי, במיוחד עניין האמינות והתלבטתי קצת בנקודה הזו. בשנים האחרונות יש שיפור בבחירת המומחים המוזמנים לפאנלים השונים ויותר נשים לא צעירות, אבל מטופחות ורהוטות, מוזמנות לחלוק בידע שלהן. העולם מתקדם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעט אלה שממש תפסו אותן והכריחו אותן לעסוק בזנות, כל אחת שבוחרת לעסוק בתחום (ולא משנה מה הם שיקוליה) - בעצם בחירתה היא זו שמחפיצה את עצמה. וג'יגולו או חשפן לא מחפיץ את עצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''החפצה'' היא מלה מומצאת, ומטבע הדברים, כשפלג פוליטי נזקק להמציא מלים, סימן שאין ממש מאחוריהן (אורוול קרא לזה ''ניוספיק'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל להצביע על מילה שאינה מומצאת? מילים משקפות מציאות ושפה היא יצור חי ומתפתח והגיוני שחלק מהאנשים יחושו שלא בנוח עם מילים חדשות עד שאלו יהפכו (או שלא) לחלק טבעי שלה. החפצה מתרחשת במציאות. יש לה הגדרה ברורה ולעיתים היא מצליחה לשקף במדויק ובמרוכז את המצב. לעצום עיניים ולנסות להשמיץ אותה, לא יעזור. היא כאן, חלק מהשיח הכללי ועדיף להתמודד עם תכניה מאשר עם השם שניתן להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מהי בדיוק המשמעות שלה? האם נדב מחפיץ את המוסכניק שלו? ואם כן, האם יש פסול בכך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאריק תאר בעולם המודרני התייחסות מחפיצה לנותני שירותים היא בלתי נמנעת ומקובלת. המושג "החפצה" בהקשר הסוציולוגי מתייחס למשמעות מעט שונה ומבטא התייחסות בלתי לגיטימית לאדם אחר. בעבר (כפי שתואר בויקיפדיה) ההתייחסות לעבדים היתה מחפיצה. הכוונה היא לא להתעלמות בלבד מאנושיותו של האדם מולנו אלא של ניצולו כחפץ לסיפוק צרכים באופן שיש בו יסוד של השפלה ושגורע מאנושיותו של האחר. שמקטין את השני ומפחית את ערכו בעיניו. יחסי זנות, יחסי מרות תוך זוגיים (הדוגמא הנפוצה היא של בעל המאה הכופה את רצונותיו על החלש(ה) יותר מבחינה כלכלית). לפעמים כפי שנטען, רק אני (והשני) יודע אם החפצתי את האדם השני ולפעמים ההחפצה ברורה לעין כל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, עדיין לא הבנתי. למה התייחסות מחפיצה לנותני שירות היא בלתי נמנעת ומקובלת, אלא אם כן זה נותן שירות מתחום המין? מה ההבדל? למה החלטת ששירות מיני גורע מהאנושיות, ושירות אחר "סתם" מתעלם ממנה? שוב, את רק מציינת שיש הבדל, אבל לא מסבירה למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לחדד באמצעות כמה דוגמאות (בחלקן זו חזרה על דברים שברקת כתבה ולטעמי מבארים את המושג). בסדנאות יזע מועסקים בד"כ ילדים ונשים במשך שעות ארוכות, בתנאים ירודים ולעיתים מסכני חיים (אם מישהו מעז להתלונן, הוא נעלם), עם חומרים מסרטנים (תעשיית הביגוד בהודו), ללא פיקוח ממשלתי ובשכר זעום. בעלי הסדנאות מתייחסים לעובדים כאל מכשירים כלכליים בלבד, המחוייבים במכסות תפוקה שהם קובעים. דוגמא נוספת הנמצאת בקצה המתון של ההחפצה היא יחסי עובד-מעביד. כפי שברקת כתבה, אם אתה רואה את העובד שלך ממרר בבכי (נניח שקיבל בשורה רעה) ואתה מתעלם מכך וגוער בו לחזור לעבודה, התייחסת אליו כאל מכשיר שרק משרת את צרכיך כמעביד. דוגמא מהתחום המיני היא גילוי עריות. האב מתייחס לילדתו ככלי לסיפוק צרכיו המיניים. מה המשותף, בעיקר בדוגמאות הראשונה והשלישית? כפי שכתבתי, יש בהן מרכיב של ניצול, השפלה, גרימת נזק (ולכן חזרתי בי והוצאתי את נותני השירותים מתחום ההחפצה) כאשר הגורם לאלו אינו רואה במושא ההחפצה אדם אלא חפץ, כלי למילוי צרכים, כלכליים או מיניים. דוגמא שתהיה אולי שנויה במחלוקת היא של הורים לילדה יפה המגדלים אותה באופן המדגיש את יופיה כדבר העיקרי בה ששוה להעריך (זו הסיבה לתופעת היפות החסרות ביטחון בערכן כאדם). כפי שהשחקנית היפה קנדיס ברגמן (מרפי בראון) ספרה שאביה מגיל צעיר מאד אמר לה שנשים יפות הן לעיתים קרובות חסרות בטחון ושקשה לפתח אופי ואישיות בגיל 40. כאן הרכיב של גרימת נזק בשל יחס מחפיץ (התייחסות לילדה כאל חפץ יפה) הוא העיקרי. מקוה שהחפצה או יחס מחפיץ מובנים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בסדנאות יזע מועסקים בד"כ ילדים ונשים"... ועל הגברים שמועסקים בעבודות פרך ושכר נמוך את לא מתלוננת. אז או שאכפת לך מחוסר הגינות רק כשהוא מופנה אל נשים וילדים אבל לא אכפת לך כשגברים סובלים ממנו, או שאת מסווגת את הנשים יחד עם הילדים - במקום שאינו שווה לגברים. מה קרה לשיוויון? נשים לא יכולות כמו גברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי לקרוא לדברים (ולגברות) בשמן: קנדיס - ברגן. אינגריד - ברגמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפות יפות שבא לטעות. לדברים?! אחרי כל המילים על החפצה?! (כן, ראיתי שהפרדת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למוסכניק של נדב, בוודאי שהוא מחפיץ אותו ועליו להתבייש! מדוע שלא ישב איתו על קפה בכל פעם שהוא מגיע למוסך, ישמע לפחות במשך חצי שעה את מכאוביו, טרוניותיו על אשתו וחמותו ומאבקיו הכלכליים ולבטיו הפנימיים באשר להתפתחותו כאדם. וכי אם יצבטו את המוסכניק, הוא לא ייצבט? הקץ להחפצת נותני השירותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעדיין לא ברור לי זה אם אנחנו מחפיצים נהגי מוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה תזמון מוצלח. אתמול במונית הנהג דיבר בסלולרי עם חברו. מחד, דיבר בשקט ובקצרה. מאידך, ראשי כאב ולו דובר במוזיקה, הייתי מבקשת שישתיק אותה. לו הוא חפץ, מותר לי להשתיק אותו. לו הוא אדם, עלי להמתין קמעה בתקווה שהשיחה תסתיים במהרה. כך היה ואף התגלגלה לה שיחה בה למדתי שראש העירייה שלנו נוהג לפקוד אזרחים באבלם (לווית אביו של הנהג) מבלי לפרסם זאת ומבלי שיהיה לו רווח פוליטי מכך. לפעמים נדמה לי שנהגי המוניות מחפיצים אותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה. (אם הייתי מציעה למוסכניק שלי לדון על התחבטויותיו לגבי התפתחותו כאדם, יש חשש שנבוט היה לוקח חלק בשיחה). תגובתי הרצינית היא תגובה 667553. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואז הייתם עוברים מהתחבטויות לחבטות. לא לחינם הן מאותו שורש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה חבוטה, אבל זו תגובה רצינית? האם השורש הלשוני המשותף נבע ממשמעות משותפת? (ואם כן, מה עלה בדעתם של אנשי האקדמיה התרבותיים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא (תגובה רצינית). בלשונם של בדחני גל"ץ בתוכניתם 'סטטוס קוו', התגובה שלי היא הטרדה מילית. 1 כי בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילוג: הִתְחַבֵּט - נחבט פיזית שוב ושוב בתוך משהו. מכאן קל להבין את הפירוש הנגזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אם כך יש טלטול נפשי (התחבטות), טלטול פיזי (חבטות חוזרות ונשנות) וטלטול פוליטי (במרתפי השב''כ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומזכיר כמעה את reflect 2 : to prevent passage of and cause to change direction <a mirror reflects light>
7 : realize, consider http://www.merriam-webster.com/dictionary/reflect |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, ''נותני השירותים'' הם לא המוסכניקים אלא השרברבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראינו שהחפצה היא יסוד מוסד של העולם המודרני (שליח הפיצה). לא שזה דבר טוב, אבל עם אילו תכנים בדיוק אנחנו צריכים להתמודד? ככה זה. האנונימיות העירונית מחפיצה, ההתמחות הכלכלית מחפיצה ותעשיית הפרסום מחפיצה. אז מה, שנעשה חרם צרכנים על פורנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין היחס לבעלי מקצוע (מוסכמה חברתית של התייחסות לצד אחד בלבד של אישיותם, הצד המקצועי) לבין החפצה, במובן המיני או במובן כלשהו. אי אפשר לטעון שהיחס הנ"ל לבעלי מקצוע הוא "רע" אינהרנטית בגלל ההתייחסות החלקית אליהם. יש סיבה לחלקיות הזו: אתה הרי ממש לא רוצה שרופא הגסטרו שלך יישב אתך לקפה כל בוקר, כמו שאתה לא רוצה לשמוע על חיי המין של הסנדלר שלך. אנחנו שמים חציצות חברתיות מסוימות וזה מאפשר ליחסי גומלין כספיים להתקיים (ע"ע התיאוריה של ארווין גופמן על "הצגת האני בחיי היומיום"), והעובדה שכסף מעורב בעניין לא אומרת שיש כאן החפצה. אם תראה את הסנדלר שלך בוכה למשל, אתה תתעניין בשלומו או תברח מהמקום, תלוי באופי שלך ובחינוך שקיבלת, אבל בכל מקרה תבין שיש לו עולם משלו וחיים אישיים שאינם קשורים אליך, ושהוא לא חייב לעמוד לרשותך כסנדלר בכל עת. החפצה של ממש מתקיימת כשהופכים אדם לעבד (ואפילו אז, היו בהיסטוריה אנשים שדאגו לחיים האישיים של עבדיהם. אבל זה רק כהערת שוליים). או כשהופכים אותו לספק שירותים תוך סתירה חריפה ו/או אי רצון להפנים שיש לו חיים משלו. למשל בונה ארונות המתים בסיפור של צ'כוב "כינורו של רוטשילד", שלקוחותיו לא מתחשבים באבלו האישי). החפצה וניכור הולכים יד ביד ומבחינה זו שניהם מתקיימים בקפיטליזם, אבל הם לא *מתחייבים* מיחסי גומלין של תן וקח שמערבים רק חלק מאישיות האדם. החפצה של אדם במובן שמדובר בו כאן (המובן המיני) מתקיימת כשמעוניינים אך ורק בפן המיני של האדם, בסתירה חריפה לעובדה שיש לו חיים ועולם משלו. החפצה כזו מתקיימת לרוב כפנטזיה מינית (לדמיין למשל ש-X שוכב אתנו בהתלהבות, ללא כל חשיבות לשאלה אם X מעוניין בכך). אבל פנטזיה כמובן היא לא פשע ופנטזיה כזו שכיחה מאוד. כשזה עובר מן הפנטזיה אל המציאות, ומתבטא בהתנהגות גלויה, זה כבר בעייתי. לכן לתת במפורש פקודות/בקשות מיניות למישהו גם כשברור לך (והוא/היא מבהירים לך) שרצונו ועולמו הנפרד לא מתיישבים עם זה, ותוך סתירה חריפה לביטויים הברורים של עולמו הנפרד, זו החפצה. יש כמובן סקאלה רחבה מאוד של זה: מלכלוא אדם במרתף למשך שנים ועד לכפות על המזכיר/ה שלך ללוות אותך לחדר בבית מלון. אישית אני לא בעד יחס גורף לכל אלה יחד כי מדובר ברמות שונות. ישנה גם החפצה סמלית - שמתבטאת במודעות פרסומת סקסיסטיות (לכולם ברור שלדוגמנית החשופה במודעה יש חיים משלה, אבל כצופים במודעה הם מתנהגים כאילו אין לה, והפונקציה כאן היא בעיקר "חינוך" להמשך החפצה, וחיזוק הנורמות הקיימות). ואחרי כל זה, היחס לראש ממשלת קנדה כאילו הוא אמור לספק את משאלותינו המיניות, הוא בסדר גמור כפנטזיה אישית כמוסה, אבל גרוע כפנטזיה קולקטיבית גלויה כיוון שהנראות שלה מובילה אותה לתחום ההתנהגות המפורשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת: "אנחנו שמים חציצות חברתיות מסוימות וזה מאפשר ליחסי גומלין כספיים להתקיים". לא רק כספיים אלא גם מקצועיים. זה עוזר כשרופא המשפחה מכיר אותך ואת משפחתך במשך שנים, אבל הרופא במיון לא יכול להרשות לעצמו לעשות זאת, והוא מחויב לשים את החציצה הזו כדי לבצע את עבודתו כראוי. זה עוזר כשהמוכרת בחנות הבגדים יודעת שהלקוח הגיע לקנות בגד לאירוע משפחתי, אבל מוכרת נורמלית תיעלם מהשטח כשהלקוח יתחיל להתווכח עם אשתו בשאלה את מי לא להזמין לאירוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין האנונימיות שגרם העיור: ראשית זה כן רע. נראה לך כאילו יחסי הגומלין הכלכליים האנונימיים שלנו הם נכונים וטבעיים אבל הם לא. האנונימיות גורמת לירידה בהתנהגות המוסרית. אנחנו נתנהג פחות טוב כלפי אנשים זרים מאשר כלפי אנשים מוכרים. הטבעי והנכון הוא השבט, נגיד הכפר הקטן, שבו כולם מכירים את כולם: המכולתניק והמורה, הבולנז'רי והשרקוטרי והקויפור. ואז מערכת היחסים היא תמיד בין בני אדם ולא בין פונקציות. בני אדם שאנחנו מכירים מילדות עד זקנה ואם נרצה ואם לא אכפת לנו מהם. החפצה אינה אפשרית בכלל בתנאים האלה. גם אם ישנה החתיכה של הכפר שכל הבחורים עורגים אליה ומפנטזים עליה בחשאי היא עדיין אדם שלם עבור כולם. היא גם הבת של- וגם אחות של- וזוכרים איך קרה לה כך וכך בכיתה א', ושהיא רצתה ללמוד פסנתר, או להיות נהגת מרוצים, וכן או לא הצליחה. צריך להיות פסיכופת אמיתי כדי להחפיץ בתנאים כאלה. בקיצור- תנאי להחפצה הוא האנונימיות. אני לא יכול להחפיץ מי שאני מכיר הכרות אינטימית. והאנונימיות הופכת את כולנו לקצת פסיכופתים. לדוגמאות שהבאת- אם הרופא במיון מכיר אותי (ואת כל המטופלים האחרים) מילדות הוא לא צריך לשאול אם אני רגיש לפניצילין, הוא כבר מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלי ויודע לתת את הקדימות הנכונה למה שחטפתי. אני לא מוצא שום חסרון שמחייב אותו לשים חציצה בין תפקידו המקצועי לבין הכרותו הבלתי אמצעית אותי ואת כל המטופלים האחרים. המוכרת בחנות תעשה בחכמה אם לא תתערב בויכוח משפחתי אפילו אם היא החברה הכי טובה שלי. אין לזה שום קשר. כמובן שבחיים המודרניים זה בלתי אפשרי, ועל כן ההחפצה היא חלק בלתי נפרד מחיינו, ואז כמובן שההחפצה המינית מרימה את ראשה המכוער. אני לא מחפיץ את גאולה אבן אבל איזו ברירה יש לי עם אנקי ברקאז'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמי שהכיר מקרוב קיבוצים1 - שהיו קרובים לאידיליה שאתה מתאר עד כמה שאפשר - יתנו לך כמה דוגמאות נגדיות שיסתרו את התאוריה שלך. 1 ולמען הגילוי הנאות - יש לי הרבה דברים טובים לומר על קיבוצים. ועדיין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |