בתשובה להאייל האלמוני, 26/06/19 19:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה היה ברור לכל אחד לפני שלושה שבועות? כולם עדיין עם הנוסחה הבדוקה לקיפאון: בימין ובשמאל - "צריך ממשלת אחדות" בשמאל - "אבל בלי נתניהו" בימין - "רק ביבי" ו ?.. מי הראשון שימצמץ? בגלל שאף אחד לא מצמץ (וכנראה גם לא ימצמץ עד הבחירות החוזרות) - אנחנו בשיר ההוא של ה TALKING HEADS |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה ברור שאין לליכוד אינטרס להקדים את הבחירות ושאין לכחול לבן אינטרס למנוע את הקדמת הבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי היה ברור, ומתי? ומה הקשר של כל זה לטעויות? האם לא ייתכן שבמאבק אחד מנצח ואחד מפסיד, אבל הדרך לראות מי זה מי היא, ובכן, להיאבק? האם המפסיד במקרה זה "טעה" בשיקול דעתו לצאת למאבק? על סמך מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצה - לדבר הכחול הזה שאתה רואה לפעמים באינטרנט קוראים ״קישור״. עם תלחץ עליו (עם העכבר!) תוכל לראות למה הוא ״מקשר״. זה אחד דברים שהופכים קריאה באינטרנט לשונה מקריאה בספר או בעיתון. ״למי היה ברור״ לי זה היה ברור, כמו שהיה צריך להיות ברור לכל אחד. ״ומתי?״ כשכתבתי את זה כמובן. ״ומה הקשר של כל זה לטעויות?״ - אני מצטט עם הדגשה במיוחד בשבילך (מכאן): ״ אדשלטיין סיפר הבוקר בראיון לגלי צה"ל כי ח"כים מרוב סיעות הכנסת מדברים איתו על הבחירות. "כל השיחות האלה תמיד הסתיימו במשפט אחד, 'וואו, איזו שטות עשינו"', אמר. לדבריו, "היו כמה ראשי סיעות שאמרו שהם ישקלו, יתמכו בצורה זו או אחרת. כמו שאני שמתי בצד את השיקול של מה יגידו, אני מציע לכולם לשמוע את רצון הציבור. לא רוצים את הבחירות המיותרות האלה, ומוכנים בהחלט לראות אם יש דרך בכנסת הנוכחית להקים קואליציה רחבה". ״ ״האם לא ייתכן שבמאבק אחד מנצח ואחד מפסיד, אבל הדרך לראות מי זה מי היא, ובכן, להיאבק?״ הכל יתכן, אבל איך זה קשר? ״האם המפסיד במקרה זה "טעה" בשיקול דעתו לצאת למאבק?״ לא בהכרח (תלוי אם היה לו סיכוי לנצח). אבל, כאמור, הנקודה כאן היא שונה לחלוטין. שני הצדדים יצאו למאבק בניגוד מובהק לאינטרסים שלהם. שניהם טעו בלי קשר למנצח. ״על סמך מה?״ על סמך זה שהם שינו את דעתם בלי שהשתנה כלום. על סמך זה שעכשיו, שהאסימון נפל סוףסוף, הליכוד מנסה לשנות את ההחלטה שהוא תמך בה בזמן שכחול לבן נאבקת על מנת לשמר את ההחלטה שהיא התנגדה לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל בלי קשר למידת הצורך או אי-הצורך בבחירות חדשות, ''ואו, איזו שטות עשינו'' זה משפט שהפעם האחרונה בחיי שהיתה לי לגיטימציה להשתמש בו, היתה הפעם ההיא שהגעתי למבחן חשוב עם הנג אובר אחרי מסיבה (ועוד במועד ב'). מנבחרי ציבור יש לנו זכות (גם אם תיאורטית כרגע) לצפות לקצת יותר מאשר הכאה מעושה על חטא אחרי פחות מחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שברקת כתבה. אין על צדיקים והעבודה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, פשוט אין לי שמץ של מושג מה אתה רוצה להגיד ואיך (אם בכלל) מה שאתה רוצה קשור למה שכתבתי. מצטער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו ללא ספק בעיה. אנסה שוב: מה שברקת כתבה לך (ואני חיזקתי אותה) אומר במילים פשוטות: זה שפוליטיקאים מכים על חטא הטעות, לא אומר שהיתה טעות (לדעתם, ובכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלגמרי לא הבנת את מה שברקת כתבה, אבל את זה אני אשאיר לה. את מה שאני כתבתי בכל מקרה לא הבנת. אתה מתווכח עם עצמך, ורק שניכם מבינים זה את זה. בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לך מתוק :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די קרובים לתיקו בין הגושים. אבל המספרים כל הזמן זזים, בהתאם לשינוי הנסיבות. שינוי של שלושה–ארבעה מנדטים מכאן לשם יכול לאפשר לימין להקים קואליציה משלו או שאולי לכיוון השני: גוש חוסם לשמאל שיאפשר לכפות את הטלת הרכבת הממשלה על מועמד השמאל (מה שממילא היה אמור לקרות גם ללא הבחירות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו המצב של הקיפאון שבעטיו יש קריאה לממשלת אחדות. השמאל יוכל להקים קואליציה בראשותו כשהגיהינום יקפא (גם בסקר המיטיב ביותר לגוש המרכז-שמאל כרגע, ללא הליכוד הוא חייב למצוא דרך להושיב את ליברמן והערבים יחד. לא רואה את זה קורה). הימין אולי יוכל, אבל גם יעדיף שלא (הוא הופך לסחיט מאוד ותלוי בכל ח"כ חרדי/קיצוני/שניהם ביחד ודרישותיהם). אז בדרך למשאת הנפש של 70% (או יותר) מהציבור לאחדות עדיין מפריעה בעיקר הדיכוטומיה "רק לא ביבי" - "רק ביבי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאומרים עכשיו. פעלה כאן ממשלת ימין במשך ארבע שנים ולא ניסתה להקים ממשלת אחדות (העדיפו את ליברמן על העבודה). אם בנט היה נכנס לכנסת לא הייתה בעיה להקים ממשלת ימין. השמאל יוכל לפעול להקמת ממשלת אחדות. או ממשלה צרה יותר (עם החרדים?). בכל מקרה: לא בראשות נתניהו. וכך נתניהו אינו ראש ממשלה וחייב להתפטר בגלל כתב האישום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר שלפחות אלמנט אחד משמעותי השתנה ב 4 השנים האלה, שמשנה גם את ההתנהלות של ביבי (ולכן כיום אין לו בעיה לפנות לעבודה ולכחול לבן) - הנשיא של המעצמה המשפיעה באזור התחלף מאחד שתומך בפלשתינים לאחד שתומך בישראלים. עם תמיכה כזו, אפשר לייצר קואליציה שיכולה לפתח דינמיקה אזורית אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובמה לא היה אחד שתומך בפלסטינים; טראמפ הוא אחד שתומך בביבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תזכורות על ה"נייטרליות" של אובמה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מה שאתה כותב, אובמה לא היה ניטרלי אלא צפרו פלסטיני. טרמפ הוא ניטרלי. אורוול במיטבו. ניטרליות אינה לייחס שוויון בין הסוס לרוכבו. גדם להציע משעל עם בין אזרחי ישראל על השלטון בשטחים איננו דמוקרטיה. עדיין אובמה אישר לישראל-אובמה אישר!-את הסיוע הצבאי הענק שהיא מקבלת ולטווח ארוך. סיוע שיוסיף לקיבוע של העליונות הצבאית שלנו שמאפשרת את המשך הכיבוש. עדיין חוץ מפעם אחר שבו ארה"ב בראשותו לא הטילה וטו על החלטה נגד ההתנחלויות, הממשל שלו הקפיד להטיל וטו. אובמה לא היה ניטרלי; אובמה היה בעד ישראל רק קצת פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניקסון שהיה אנטישמי מוכח החזיק ביהודי קיסינגר ותמך בישראל. מילת המפתח לפתרון החידה היא אינטרסים. מדינת ישראל היא המדינה היציבה היחידה במזרח התיכון שתומכת בארצות הברית, והוא כנראה לא שכח שהוא נשיא ארצות הברית. אובאמה היה צורר ושונא ישראל. הוא המשיך את התמיכה הצבאית בה. זה נכון. והסיבה - אותה סיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסקה הראשונה שלך נכונה. השנייה מטופשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובמה לא הגדיל את הסיוע. הוא שינה את הסיוע, ובאופן שלא ממש היטיב עם ישראל. הוא זה שהעלים לראשונה את מרכיב ה OFFSET, שאיפשר לתעשיות הביטחוניות הישראליות לממש חלק מכספי הסיוע אצלנו בבית. הדרך היחידה שלו לעשות את זה בקונגרס שרובו רפובליקני, היה ע"י הגדלה חד פעמית של הסיוע. פרט לכך, הוא לא פספס שום הזדמנות להציף את הנושא הפלסטיני והזכויות הפלסטיניות. בכל מקום בו היה מעורב במו"מ עם גורמים מוסלמיים (שהבולט ביותר הוא כמובן הסכם הגרעין האירני הכושל), ניכרת היתה חולשה משמעותית, ואמפתיית יתר לצד האחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שאמפתי ומתייחס לפלסטינים ולבעיותיהם כחלק מפתרון שלום הוא צורר ישראל? כתבת "הסכם הגרעין האירני הכושל" כקביעת אמת-קביעה מוטעית יותר משההסכם כושל. ההסכם היה הסכם טוב. מי שלא עמד בו הוא השושבין הראשי-ארה"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "כל מי ש..." אלא רק כל מי שמייצר אצל הפלסטינים רמת ציפיות גבוהה מאוד לקראת ההסכם (גם על חשבון אינטרסים בסיסיים של מדינת ישראל), ולכן מטרפד כל סיכוי להסכם מראש. לגבי טיב ההסכם עם אירן: תתאר לך שצ'רצ'יל היה נבחר בבריטניה לא מאוחר מדי, אלא ב 1930, נניח. הוא היה מייד אומר (מה שהוא ואחרים אמרו מאז הסכם ורסאי ב 1918), שההסכם גרוע, וכל מה שעשה זה לייצר הפסקת אש לעשרים שנה, בדרך למצב נוראי הרבה יותר מהלחמה שהיתה קודם. ואפשרי שהיה גם פועל בנושא, למנוע את עצם עליית המפלגה, הסיפוחים וההתחמשות הנאצית שנותרו ללא מענה מצד המערב "שנתן הזדמנות להסכם שלום". עכשיו תשנה את השמות כרצונך ל"אפיזמנט" של המערב מול הגרעין האירני בעידן נוויל אובמה. כל מה שהוא עשה היה להפעיל בדיוק את אותו שעון חול. אירן כבר עכשיו מראה כמה קל לה לעבור את המכסה (ללא תגובה אמיתית של אירופה), ובדרך לגרען את המזרח התיכון, אם הכיוון של טראמפ לא יעצור אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיות פשוט אינן במקומן. איראן אינה היטלר כמו שסדאם חוסיין לא היה היטלר וגם לא קרוב רחוק. אולי להזכירך: כשהגעתי לארץ כילד עולה חדש, נתקלתי בביטוי בתקשורת "היטלר על הנילוס"-עבד אל נאצר. דמגוגיה ללא שום קשר למציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיות אינן במקומן כי איראן אינה היטלר כמו שסדאם חוסיין לא היה היטלר? זה שפלש לכוויית, ורק אז נזכרו שצריך לעצור אותו? חוץ מזה לא הישוויתי את האיראנים להיטלר. השוויתי חלק מההתנהלות המערבית לאיפיזמנט של צ'מברליין, שבשם הסיכוי לשלום מאפשר לתוקפנות לחמש את עצמה, ואז כשכבר מישהו סוף סוף רואה שצריך לעשות משהו לעצור את התוקפנות, המחיר גבוה מאוד לכולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |