 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך "הידען": "פרופ' פורסטנברג חולק את הפרס עם פרפו' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל. זאת הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקר ישראלי מאז הכרזתו בשנת 2003. הפרס על סך כ-830 אלף דולרים, מוענק לפרופ' פורסטנברג יחד עם פרופ' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל על היותם חלוצים בשימוש בשיטות מהסתברות עד לדינמיקה בתורת הקבוצות, תורת המספרים וקומבינטוריקה. פרס אבל הוא היוקרתי ביותר מבין הפרסים הבינלאומיים המוענקים למתמטיקאים, ונחשב מקביל לפרס הנובל, שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה." ביום שישי שעבר התפרסמה במוסף TheMarker המודעה הזו, על פני עמוד שלם, תחת הכיתוב הברור "תוכן שיווקי" (ובלי שם מחבר, בניגוד לפרסום באינטרנט). כשנתקלתי בה תהיתי למי לעזאזל יש אינטרס לשלם כסף - הרבה, מן הסתם - ועוד בעילום שם, כדי לפרסם סקירה של פרסים בינלאומיים במתמטיקה, עם פוקוס על חוקרים ישראלים. המודעה הסתיימה במילים "שום ישראלי עד היום לא זכה בפרס אבל היוקרתי. נותר לראות מי יהיה המתמטיקאי הישראלי הראשון שיעשה זאת." והנה, ימים בודדים לאחר מכן, פורסטנברג זוכה בפרס. האמנם צירוף מקרים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הסיפור? יח"צ של האונ' העברית? זו דרך פעולה סטנדרטית של מוסדות אקדמאיים? וברכות לפורסטנברג ומרגוליס! זוכים ראויים בפרס שרשימת זוכי-העבר בו באמת מעוררת יראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שפרס פילדס הוא המקביל לפרס הנובל. אבל במתימטיקה כמן במתימטיקה - אפשר לצייר כמה מקבילים שלא נפגשים כרצונך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם הם מקבילים או שקולים. האם הוכיחו מיפוי חד-חד-ערכי ועל בין הפרסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמור מזה - האם הפרס מונע את עצמו מחוקרי חבורות לא-אבליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אבל זוכי הפרס בוודאי נחשבים לחבורה אבלית. (מיצינו את כל התחכמויות הקרש האפשריות? אני מקווה שכן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא מיציתם. טוב שעוד אפשר לדבר על חבורה אבלית ולא על חברה אבלה. על זה אמר קהלת: אבל אבלים הכל אבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני רואה שפרופסור פורסטנברג בן 85, בלי עין הרע. סקירה של זוכי הפרס הראשונים (עד שהתעצלתי להמשיך בבדיקה) מראה שזה באזור הגבוה של חתך הגילאים, אבל האזור הנמוך קרוב מאוד לגבוה. מדליית פילדס, כידוע, מוגבלת לגיל 40. אם כך, זה ברור: אבל הוא היותר מקביל לנובל (שלא לדבר על הקרבה הצלילית והגיאוגרפית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי אבל עצמו היה יכול להיות מהמועמדים לפרס פילדס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשאני ראיתי את המודעה תהיתי (אם כי היה לי ברור שהמפרסם הוא האונ' העברית, בגלל ההתעקשות על אזכור מספר הזוכים מקרב חוקריה בכל תחום ואי-אזכורם של מוסדות אחרים). אבל מה שתהיתי לגביו עם פרסום הזכיה הוא האם המודעה היתה מבוססת על ניחוש או על ידיעה. בדרך כלל, למיטב ידיעתי, לא מודיעים מראש לזוכים או למוסדותיהם על זכיה בפרסים מסוג זה אלא רק ממש לפני הפרסום הרשמי. האם כאן הודיעו מראש, או שמא העברית היתה מוכנה לשלם כמה עשרות אלפי שקלים על הכנת הצבור לזכיה בפרס שספק אם תתרחש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד מוזר כל הסיפור הזה. גם אני כמובן חשדתי באוניברסיטה העברית, אבל זאת דרך מאד מוזרה למנף את ה(פוטנציאל ל-) זכייה בפרס - להמר שפורסטנברג יזכה, ולפרסם מודעה כזו מראש. לא עדיף אחרי שכבר זוכים, ויש תהודה ציבורית כלשהי, לתקוע בשופרות? שאלתי על העניין מקור בכיר באוניברסיטה העברית (דיקן לשעבר) שאני מכיר אישית. מתוך תשובתו: "למיטב ניחושי אין כאן יוזמה של האוניברסיטה העברית. אגף יחסי ציבור שלנו רחוק מיכולות כאלה. פשוט יצא להם בפוקס כנראה." ובלי קשר לתעלומה דנן, אני שמח לצטט עוד חלק מתשובתו: "הלל פורסטנברג הוא לא רק מתמטיקאי גדול. הוא גם אחד האנשים הנחמדים והצנועים ביותר שאני מכיר. זו באמת סיבה לשמחה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שאלה - רק עכשיו נזכרו? כבר בתקופת הלימודים שלי באוניברסיטה העברית, קצת אחרי ימי הביניים, כבר השם שלו היה מוכר והיה לו מוניטין רב ומרשים. אפשר לנחש, למרבה הצער אבל לפי רוב הסטטיסטיקות - שאת מרבית המחקר פורץ הדרך שלו עשה לפני גיל 55, ז"א לפני הרבה יותר משלושים שנה. אז למה לחכות עם הפרס? זה שונה כמובן מהמקרה של היגס למשל - כי פרס נובל בפיזיקה מוענק רק לאחר שיש עדויות נסיוניות לנכונות התיאוריה. המתימטיקה חופשייה ממגבלות שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות-או-יותר פרס על מפעל חיים. הבט ברשימת הזוכים הקודמים: אין ביניהם זוכים צעירים, וכולם סלבס מתמטיים עם רזומה מאד מרשים. המתמטיקה בהחלט לא חופשייה ממגבלות כאלה, אגב. לרעיונות חדשים דרוש זמן לחלחל, ודרוש זמן כדי שהאימפקט והחשיבות שלהם יתבררו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, עושה שכל1. היא חופשייה בצדק, זו לא היתה תלונה. 1 רץ לבידוד להתחבא מירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לצאת מהבידוד, אני שומר את הטייזר למפרי סדר לשוני אחרים. "עושה שכל" כל כך מטופש שהוא משעשע (כלומר, היה משעשע, אבל יש לי מנהל שאומר את זה הרבה, אז זה נהיה משעמם). ויש אפילו משהו לומר לזכותו: הוא משמר בחיים את המילה "שכל", שדומני שנמצאת בנסיגה קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם ראשונה שאני שם לב ש"עושה שכל" הוא בחירה מוזרה בתור תרגום גרוע ל-makes sense. לא היה "צריך" להיות "עושה הגיון" או "עושה חוש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בעברית מדובר על יצרן המעבדים ובאנגלית (מעוברתת) על יצרן החיישנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה אומר את זה? האנגלית בפירוש משתמשת באותה מילה לחיישן ולמעבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שכל" יותר מוזר מ"הגיון", אבל פחות מוזר מ"חוש" בהקשרנו, לא? הניחוש שלי מאז ששמעתי את הביטוי היה שמי שטבע אותו התכוון מלכתחילה לבדיחה, ובחר בכוונה בתרגום שמשלב את הגרוע עם המוזר. צריך אולי לציין שגם הביטוי באנגלית הוא מוזר קצת (השימוש ב-make), ועושה לי רושם שגם הוא נטבע כמין שיבוש מכוון שאמור להיות חינני. אבל זה לגמרי ניחוש בעלמא, ולא מצאתי (בחיפוש מאוד שטחי) היסטוריה של הביטוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל 'חוש' לא מתאים לכוונת המשפט באנגלית בכלל, גם אם למילה ללא הקשר יש כמה פירושים. ברור שהכוונה ל'היגיון', כמו גם בביטויים אחרים באנגלית עם אותה מילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אני אומר ש''שכל'' פחות מוזר מ''חוש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא זה עושה שכל1 make זה לעשות מכמה דברים משהו מחובר. 1 אבל לא העילגות העברית, הגיוני נראה לי סביר ויפה יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאתה למדת בעברית פרס אבל עדיין לא היה קיים (באפרים קישונית: אבל יצחק הפרס איננו). לא נורא, אין צורך להתאבל - זה לקח זמן אבל אבל הגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה פוקס זו הצלחה מפליאה ביותר. אולי הוא התכוון לפוקס כמו קלאוס פוקס [ויקיפדיה]? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק שנה חלפה, ועוד ישראלי זוכה בפרס אבל: אבי ויגדרזון. ברכות! אני לא מבין שום דבר בעבודה המדעית של אבי ויגדרזון אז אשאיר לאחרים להלל אותו. מה שכן, לפני יותר מעשר שנים פגשתי אותו בנסיבות חברתיות, והוא לימד אותי תעלול גופני מגניב שאיפשר לבת שלי (שהיתה אז ילדה קטנטונת) לטפס ולהיעמד על הכתפיים שלי בזריזות מפתיעה. השתעשענו בטריק הזה הרבה פעמים בשנים שלאחר מכן. הזוכה השני הוא לסלו לובאס, ואני חושב שחברנו האייל אורי גוראל גורביץ יוכל לספר עליו דבר או שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאנקדוטה שלי - הוא היה המתרגל שלי בקורס מבנה-נתונים בתואר הראשון. גם אני פגשתי אותו לפני עשור ומשהו, בנסיבות חברתיות נקרא לזה, וכבר אז הוא נחשב מאד כאחד מהמובילים בתחומו. לא לחינם יש לו משרה מזה שנים במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד הספקתי ללמוד אצלו סיבוכיות באוניברסיטה העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו גם בפרס טיורינג. למדתי אצלו מבוא למדעי המחשב (או שם דומה), כאשר באותה שנה לימד אותנו ישראל אומן את תורת הקבוצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מללמוד סיבוכיות אצל ויגדרזון, זכיתי גם ללמוד חישוביות אצל מיכאל רבין. כבוד גדול להיות תלמידם של שני זוכי פרס טיורינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי בשניהם. אולי באותן שנים... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |