בתשובה לאריק, 16/03/20 19:29
חוג יחוג יומם וליל 714753
חדשות הקורונה:

איטליה עם 5986 מקרים חדשים היום, ו 627 מקרי מוות, ממשיכה בקצב גידול אקספוננציאלי של 15% ביום. זה מוזר, כי אחרי עשרה ימים של סגר הייתי מצפה שהקצב יירד. נתון חריג נוסף אצלם הוא השיעור הגבוה של מקרי מוות מסך המקרים.
לפי מספר מקרי המוות הכולל שלהם (מעל 4000), כשהם דיווחו לפני 10 ימים על סך של 10,000 מקרים, היו להם בפועל לפחות 70,000 מקרים סימפטומטיים (כשאני לוקח 10 ימים מהופעת סימפטומים עד מוות, ואת שיעור התמותה המקסימלי- זה של ווהן)
זה מסביר מדוע קצב הגידול של המקרים אצלם לא יורד, ואפילו עולה קצת. הדיווח שלהם פשוט חסר ויש להם המון מקרים שלא נרשמים.

לפי 70 אלף מקרים לפני 10 ימים, וקצב גידול יומי של 8% מאז (בכל זאת סגר), יש להם היום כבר 150 אלף מקרים. זה אומר שהם יגמרו את העונה עם 250 אלף מקרים ל-פ-ח-ו-ת, ולפחות 10,000 מקרי מוות.
תכל'ס אם יש להם בפועל 150 אלף מקרים סימפטומטיים היום, זה אומר לפחות חצי מיליון נשאים, שהם כמעט אחוז שלם מהאוכלוסיה. אולי אצלם כבר כדאי לוותר על הסגר ולשמור רק על האוכלוסיה בסיכון.

הוירוס ממשיך להשתולל באירופה:
ספרד עם 2300 מקרים חדשים היום, צרפת עם 1600, שוויץ עם 1147, גרמניה עם יותר מ 4000, הולנד 500, בלגיה 400, איסלנד (אוכלוסיה 364 אלף) עם 79 מקרים.

גם המדינות החמות של דרום מזרח אסיה ממשיכות לעורר דאגה:
130 מקרים חדשים במלזיה, 40 בסינגפור, 60 באינדונזיה, 50 בתאילנד, 48 בהונג קונג, 27 בטאיוואן.

לעומת זאת רק 39 בסין, 20 ביפן ו 87 בקוריאה.
חוג יחוג יומם וליל 714816
לגבי הפליאה שלך בנוגע לאיטליה:
חשוב להבין שתמונת המצב שאנחנו רואים היום היא בהכרח לא עדכנית. למה?
ראשית, כי לקורונה יש תקופת דגירה של 3-14 יום, כשהממוצע הוא 5.2 ימים. כלומר, מי שנדבק היום יפתח תסמינים רק בעוד 5-6 ימים (בממוצע). שנית, התסמינים הראשונים לרוב קלים יחסית, כך שקל לפספס אותם, ולכן להערכתי לוקח עוד יום בערך עד שמי שמפתח תסמינים מבקש לעשות בדיקה. מעדויות ששמעתי גם בישראל וגם בגרמניה, אחרי שמבקשים בדיקה זה לוקח עוד 48-72 שעות עד שעושים את הבדיקה (מתחמי ה'היבדק וסע' עשויים לצמצם את הזמן הזה, אבל הם עדיין לא פעילים) ועוד לפחות 48 שעות לפענוח. מעריך שבאיטליה, במצב החירום שנוצר, זה איטי הרבה יותר.
חיבור כל המספרים מוביל אותנו לכך שמי שנדבק היום יופיע בנתוני החולים הרשמיים בממוצע רק בעוד 11 יום (!), וזה אומר שמי שמופיע בנתונים היום נדבק לפני 11 יום בממוצע (מחקר שנערך בווהאן הראה פיגור של 12 יום בנתונים), כך שסגר שהתחיל ב-‏10 במרץ צריך לבוא לידי ביטוי רק ב-‏21 או ב-‏22 במרץ.
אני מסכים אתך לגבי זה שהיה אבחון-חסר משמעותי באיטליה, וכך גם בספרד וארה"ב. זה עוד סיבה לאטיות השינוי שם (ראה גם הפוסט שלי על אחוזי התמותה, שאני צריך לעדכן עוד).
הדבר היחיד שמתמיה אותי הוא צרפת. לפי אחוזי התמותה אמור להיות שם גם אבחון חסר מהותי, אבל הם לא מראים עלייה בקצב המקרים. שתי אפשרויות - או שבצרפת ממשיכים לפספס המון מקרים ואפילו מפספסים מקרי תמותה מקורונה, או שאחוז התמותה הגבוה הראשוני היה עניין מקרי (הווירוס נתקל בבית אבות או שניים).
חוג יחוג יומם וליל 714927
אכן קלעת-
שיעור הגידול של סך המקרים באיטליה ירד סוף סוף ביומיים האחרונים ל 10% ו 8%, לעומת קצב של 15% כל השבוע שעבר.

זה אומר שאירופה נמצאת באמצע בין התסריט האופטימי ביותר שלי לבין התסריט הפסימי מתגובה 713926, רק איטליה הפתיעה אותי לרעה. לפני שבוע חשבתי שהם יגמרו עם 150 אלף מקרים, לפני שלשה ימים חשבתי 200 אלף, ואחרי עוד עדכון כבר עליתי ל 250 אלף לפחות. מספר המקרים הכולל המדווח מתקרב היום ל 70,000, המספר של המקרים הסימפטומטיים בפועל שהערכתי שהיו להם לפני שבועיים. לפי מספר מקרי המוות באיטליה עד כה אז נראה לי שלפני 10 ימים היו להם לפחות 100 אלף מקרים סימפוטמטיים, בזמן שהם דיווחו על 17 אלף. לפיכך כנראה כבר יש להם היום לפחות 150 אלף מקרים סימפטומטיים, ומכאן והלאה העקומה שלהם תשתטח, והם כנראה יגמרו את העונה עם סביבות 300 אלף מקרים.

המספרים בארצות החמות עדיין מטרידים:
היום 212 מקרים חדשים במלזיה, 83 מקרים חדשים בברזיל, 65 באינדונזיה, 54 בסינגפור, 84 בפיליפינים, 38 בהונג קונג ו 26 בטאיוואן.
אמנם כולן עדיין בתחתית הרשימה, אבל נראה שהחום לא מחסל את ההתפשטות של הוירוס, אלא רק מאט אותה.
חוג יחוג יומם וליל 714929
אל תקל בזה ראש - כמו שנאמר ברהרבה דיונים גם כאן - מאיט זה מצוין, זה לא רק 'מעכב' אלא זה ממש מקטין את מספרי הקורבנות.
אני מכיר מדינות שבשביל קצת האטה מוכנות להוציא חצי מיליון אנשים לחל''ת.
חוג יחוג יומם וליל 714931
המתמטיקה של התפרצות מגפות לא מאפשרת גידול לינארי זה יקרה רק במקדם התפשטות 1 בדיוק. או גידול מעריכי או קיטון מעריכי. זה שלא מסיר את האפשרות הכמעט וודאית שיהיו מחזורים שניים ושלישיים. לא שמעתי אפידימיולוג שלא משוכנע שבסוף רוב העולם יחלה, הקורונה מדבקת מדי
חוג יחוג יומם וליל 714935
והפלא ופלא, שמחוז חוביי שבסין היה אקספוננט, ואז ליניארי, ואז דעך הרבה לפני שכולם נדבקו שם.
גם בקוריאה הדרומית.
וגם גרמניה מתחילה להראות סימנים בכיוון.
חוג יחוג יומם וליל 714939
https://www.worldometers.info/coronavirus/country/chi... דווקא נראה מעריכי.
חוג יחוג יומם וליל 714943
בכלל לא (אלא אם אתה קורא 'מעריכי' גם לחזקות קטנות מ-‏1, רק שאז כל גרף הוא מעריכי למקוטעין עם מקדם משתנה, וזה לא אומר כלום).
מה שאתה רואה בקישור שלך זה בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת.
ושים לב שהגידול למעלה נעצר כשהיו 60,000 מקרים - שגם עבור מחוז אחד בבין זה פרומיל מהאוכלוסיה. אגב, זה אולי מספר שכן מושפע מ'האטת' או שיטוח העקומה. ולכן ההאטה הזו כן חשובה.
חוג יחוג יומם וליל 714970
אני חושש שההגדרות שלנו למעריכי קצת שונות. פונקציה מעריכית היא פונקציה שהנגזרת שלה פורפוציונלית לפונקציה, אתה מדבר על פונקציית חזקה שזה משהו אחר. אם תסתכל על הנתונים בסקלה לוגריתמית תראה שהם מתנהגים באופן מעריכי, למרות שהם חלקייים ומוטים.
לגבי ישראל ברור שאנחנו עדיין בשלב הגידול (כיון ששיטת והקף הדגימה משתנה יומית) מתי נראה צניחה ימים יגידו. אבל שוב לפי כל הדעות שאני ראיתי COVID 19 איתנו לנצח ואנחנו כולנו נדבק בה במוקדם או במאוחר. לצעירים עדיף מוקדם לזקנים כדאי לדחות כמה שאפשר, אולי הם ימותו קודם מסיבות אחרות.
למתענינים ראיון עם אפידמיולוג שהשתתף במאבק באבעבועות השחורות עם מבט אופטימי.
חוג יחוג יומם וליל 714971
>פונקציה מעריכית היא פונקציה שהנגזרת שלה פורפוציונלית לפונקציה, אתה מדבר על פונקציית חזקה שזה משהו אחר.

אני לא יודע למה אתה קורא פונקציה חזקה, אבל מספר החולים בסין, כבר מאז תחילת פברואר, לא מתנהג באופן מעריכי (כמו שאמרת, הנגזרת לא פרופורציוני לפונקציה), אלא אם אתה מתכוון לכך שבחודש האחרון הנגזרת, בקרוב טוב, היא אפס.
חוג יחוג יומם וליל 714972
בחינק ששלחת למעלה, הגרף תחת הכותרת Active Cases in China נראה מאד דומה לעקומת פעמון. אמנם אפשר לבטא עקומה כזו על ידי פונקציה אקפוננציאלית, אבל כזו שהאספוממט שלה הוא מינוס X^2.
לא נראה לי שמישהו קורה לזה גידול אקפוננציאלי.
חוג יחוג יומם וליל 714973
כן זו הכוונה מצטער אם לא הבהרתי את עצמי. גרף המקרים החדשים יראה כפעמון ולכן בשלב הראשוני יראה כמו גידול אקספונציאלי. זה נגזר מהדינמיקה של התפשטות מגפות. כל עוד מקדם ההתפשטות גדול מאחד ההתפשטות היא מעריכית.
חוג יחוג יומם וליל 714974
וואי, ממש גאוס בשבע שגיאות יצא לי, זוועה.
חוג יחוג יומם וליל 714993
הראיון עם בריאליאנט יפה, עם כמה תובנות שעדיין לא נטחנו.
וביטוי אחד שימושי: יש לי רטרוספקטוקופ מעולה, אבל הפרוספקטוסקופ שלי לא משהו‏1. יהיה שימושי באייל, אומר כדור הבדולח שלי.

1 אפשר גם לארגן תחרות של לומר את זה כמה פעמים ברצף מהר.
חוג יחוג יומם וליל 714946
חלילה לי מלהקל ראש. זה רק מקשה עלי את ההחלטה לאן לברוח בנובמבר.
חוג יחוג יומם וליל 714947
הבה נהיה אופטימיים - עד נובמבר המגיפה תשכח מזמן (או הגל הראשון?), וגם שיטות הטיפול בה ישתפרו, והחשש שלך ממנה יהיה דומה לשפעת העופות, החזירים, קדחת דנגי וחברותיהן‏1.

1 שעדיין מהוות סיכון, בהחלט.
חוג יחוג יומם וליל 714979
קשה לי להיות אופטימי להמשך.
הוירוס הזה ערמומי מאוד. המקרים הנמשכים במדינות חמות מטרידים אותי, המקרים בחצי הכדור הדרומי מטרידים אותי (אצלם כבר סתיו).
התפרצות מחודשת בנובמבר עלולה להיות פתאומית בהרבה, ושום סגר לא יעזור. חיסון כנראה עוד לא יהיה מוכן, וגם אם יחתכו את הסרט האדום בשבילו, עדיין יהיה צריך לייצר מיליארדים של ערכות חיסון.

אחרי הנזק הכלכלי שיגרום הסגר בסיבוב הנוכחי, נראה לי שבשלב הבא המדינות ינקטו באסטרטגיית ארבעת השלבים
חוג יחוג יומם וליל 716213
עדכון על המדינות החמות בדרום מזרח אסיה:

מלזיה (ס"ה 3662 מקרים, מהם 1005 כבר החלימו ו 61 מקרי מוות, 99 מקרים קשים מתוך 2596 מקרים פעילים)- היה להם זינוק באמצע מרץ בגלל אירוע הדבקה המוני באיזה כנס דתי, ואחר כך המשיכו לגדול בקצב של 12% בממוצע ליום במשך 8 ימים. משם הקצב צנח ל 6% בממוצע ב 10 הימים האחרונים (4.8% ביומיים האחרונים).
פיליפינים (ס"ה 3246 מקרים, רק 64 החלימו ו 152 מקרי מוות) הפיליפינים עשו יחסית מעט בדיקות, אז קשה לסמוך על הנתונים שלהם.
אינדונזיה (2273 מקרים, 164 החלימו, 194 מקרי מוות!) עשו ממש מעט בדיקות. מצבם לא נראה טוב, אבל צריך לזכור שזו מדינה עם יותר מ 250 מיליון תושבים. פי ארבעה מאיטליה.
תאילנד (2169 מקרים, 674 מהם כבר החלימו ורק 23 מקרי מוות) גם הם היו ב 14 למרץ עם מספר דו ספרתי של מקרים, ומשם התקדמו בקצב מהיר (גידול במספר הבדיקות?) שהלך והואט עד סוף החודש לרמה של 10% גידול ביום. ירדו לקצב גידול של 5% בשלשת הימים האחרונים.
סינגפור (1189 מקרים, מהם 297 החלימו, רק 6 מקרי מוות, ו 24 מקרים קשים מתוך 889 הפעילים): למרות מספר המקרים הנמוך (סינגפור קיבלה את הגל הראשון של ההתפשטות מסין) המגפה מעולם לא הפסיקה להתפשט. קצב הגידול היומי הממוצע ב 6 הימים האחרונים הוא כ 6%.
הונג קונג (890 מקרים, 206 החלימו, 4 מקרי מוות) מאוד דומה לסינגפור. גם היא היתה בקצב גידול של 5% ליום בשבוע שעבר, אבל ביומיים האחרונים הוא הואט ל 2.5% בלבד.
טאיוואן (363 מקרים, מהם 54 החלימו, 0 מקרי מוות!!) אות ומופת לטיפול במגפה. במקרה או שלא במקרה סגן הנשיא הוא אפידמיולוג. גם שם קצב הגידול המשיך לזחול ב 2.5% ליום בחמישה הימים האחרונים.

ניתוח:

קצב הגידול בחמש המדינות המתקדמות יחסית הולך ויורד בשבועות האחרונים לרמות נמוכות, אבל לא עצר. אף אחת מהן לא הצליחה לרדת לקצב של מתחת 1% גידול יומי, כמו שסין עשתה כבר ב 21 לפברואר.

מסקנות:

1. קצב הגידול במדינות החמות נמוך מזה של המדינות הקרות, גם במדינות לא מתקדמות שלא נקטו סגר.
2. החום והלחות לא מצליחים להוריד את שיעור ההדבקה משמעותית מתחת ל 1 גם באוכלוסיות ממושמעות ובמדינות מתקדמות עם שרותי רפואה מעולים.
3. או שלסינים יש קסם מיוחד או שמשהו לא הגיוני בנתונים שלהם.

השערות:

1. אולי לא מספיק חם שם עדיין? (בהונג קונג וטאיוואן יש טמפ. אביבית במרץ, אבל במלזיה חם מאוד)
2. אולי הוירוס יותר פגיע לקרינת שמש (UV?) מאשר לחום ולחות? במדינות החמות בדרום מזרח אסיה יש הרבה ימים מעוננים וגשומים.
3. אולי השימוש המרובה במזגנים מסייע לוירוס להתפשט?
4. אכיפת הבידוד הסינית (הלשנה, קהילתיות) יעילה יותר?
חוג יחוג יומם וליל 714983
כידוע אחת הבעיות של מעקב אחרי המתרחש ושל בדיקת האפקטיביות של הצעדים הננקטים היא תקופת הדגירה הארוכה של הוירוס. לזנים מסויימים של שפעת יש תקופת דגירה קצרה של יום יומיים, וההדבקה נעשית במכניזם דומה לזה של קוביד 19, כך שאם ההסגר יעיל נגד הקורונה, זה צריך להתבטא - תוך זמן קצר של ימים בודדים - גם בשכיחות של השפעת. מאחר שלא קשה לזהות שפעת בבדיקות זולות (PCR, כרגיל) אפשר לבחור זן שפעת אחד מאלה שמסתובבים עוד בשטח, לבדוק את שכיחותו אצל אלב שממילא נבדקים לקורונה בגלל התסמינים המשותפים, ולראות מה קורה לגרף שלו יחסית לצפוי עפ"י מחקרים אפידמיולוגיים משנים קודמות. לדעתי כך תתקבל תמונת מצב עדכנית יותר לגבי הקורונה, ואולי לא יצטרכו לשנות את ההנחיות כל יום וחצי בגלל תחושת בטן של מישהו.

ברור לי שאני לא הגאון הראשון שחשב על זה (או כן? פרס נובל לרפואה יכול להיות הפתעה נעימה) כך שכנראה מסתתרת כאן איזו טעות.
חוג יחוג יומם וליל 714996
רעיון נהדר. הטעות שלך היא כרגיל בהערכת יתר של יכולות התכנון והחשיבה של גופים ממשלתיים או בינלאומיים (סימולציה!‏1).

_________
1 בלוכר!
חוג יחוג יומם וליל 715018
אותם טכנאים, אותן מעבדות ו(כנראה) גם אותם מטושים. זה אומר שבדיקה אחת באה על חשבון השניה...

Bother.

בתמורה קבלו אתר: https://www.corona-israel.info
חוג יחוג יומם וליל 716414
אבל הריאגנט לא אותו ריאגנט, ולמד"א יש כעת תשתית בדיקות שעומדת חסרת מעש. נו?

אגב, מישהו באמת האמין שג'נרל אלקטריק ישלחו ארצה מכונות הנשמה כשאצלם מתים אלפי אנשים כל יום, או שהדיבורים על אותן אלף מכונות שבדרך היו רק כדי להרגיע את הציבור?
חוג יחוג יומם וליל 716421
האם מכונות ההנשמה לבדן הן צוואר הבקבוק? או שמדובר גם במיטות, חדרים, רופאים, וכל מה שמסביב?
חוג יחוג יומם וליל 715010
באמת רעיון יפה. היחידים שאני יודע שעשו משהו דומה הם היפנים, שם התפרסם מחקר על ירידה מאסיבית בשכיחות השפעת ומגוון וירוסים אחרים בשל רחיצת הידיים המוגברת ושמירת המרחק החברתי.
חוג יחוג יומם וליל 715011
מדהים - עוד קודם לכן היתה ההיגיינה אחד מתחומי האובססיביות היפניים, אבל מסתבר שהטירוף של אתמול הופך לרשלנות של מחר, או משהו בסגנון.
חוג יחוג יומם וליל 715135
מהדורה מיוחדת של חדשות הקורונה לרגל חצי מיליון מקרים בעולם.

מספר רב של מוקדים בעולם:
באירופה מספר מדינות ובארה"ב מספר מדינות.
המזרח יחסית שקט, אבל מקור לדאגה שבמדינות החמות של דרום מזרח אסיה עדיין יש קצב בינוני של מקרים חדשים.

הגרף הלוגריתמי של מספר המקרים מחוץ לסין (כחול כהה) עולה בקו כמעט ישר מאז סוף פברואר. אני מאמין שנראה בו השתטחות בימים הקרובים.

איטליה וארה"ב תעבורנה מחר כל אחת את מספר המקרים של סין, כשארה"ב צפויה ליטול את ההובלה אם לא היום אז מחר.
במספר מדינות מספר המקרים עבר כבר פרומיל מהאוכלוסיה. איטליה, ספרד, שוויץ, איסלנד והגמדות לוקסמבורג, אנדורה והשיאנית סן מרינו- 6 פרומיל מהאוכלוסיה נדבקו (ס"ה 208 מקרים)

איטליה: קצב הגידול באיטליה ירד לאיטו ל 8% בארבעת הימים האחרונים. וזה בהשפעה של סגר מלא. לא מרשים. אבל כנראה הרבה מזה בגלל תת הדיווח הענק שלהם, שהולך ונסגר. אולי סן מרינו (שמוקפת כולה באיטליה) נותנת אינדיקציה טובה יותר למספר הנשאים באיטליה. לפי סן מרינו מספר המקרים הסימפטומטיים באיטליה בערך כפול מ 80 אלף המדווחים. עדיין אני חושב שהעקומה (האמיתית) אצלם השתטחה מאוד בעקבות הסגר והם יגמרו בסביבת 300 אלף מקרים.
ספרד: ירדו היום סוף סוף לקצב של 12% מ 18% ב 6 הימים הקודמים. שיפור גדול, אבל הדרך עוד ארוכה.
ארה"ב: ניהול משבר שערורייתי מצד הבית הלבן, אבל מתעשתים ומובילים במרוץ אל החיסון, וגם בחבילת התמרוץ העצומה‏1. תוצאות ראשוניות של הניסויים בחיסון יהיו בעוד חודשיים (אני מנחש שהדלפות כבר בעוד חודש), ואם יהיו מוצלחות יוכלו לתת אותו לאנשי צוות רפואי כבר בסתיו. התחילו בדיקות בהיקף נרחב רק בשבוע שעבר, ולכן מספר המקרים המדווחים טס בששה הימים האחרונים בקצב של 10,000 ביום. לא ידוע מצב תת הדיווח, וגם מספר מקרי המוות והמקרים הקשים (הנמוך יחסית) לא עוזר לנחש, כי ההתפרצות החלה אצלם מאוחר. נצטרך לראות מתי יירדו המספרים המדווחים עצמם כדי לדעת מתי הפער ייסגר.

דרום מזרח אסיה: הונג קונג וסינגפור ממשיכות לדווח על עשרות מקרים ביום. יש להן ממשלה חזקה, ציבור ממושמע, מערכת בריאות מתקדמת ומזג אוויר חם ולח. כל התנאים שהוירוס לא יתפשט, ובכל זאת הוא ממשיך. אמנם לא בקצב של המדינות הקרות, אבל מסתבר שגם בתנאים הגרועים ביותר שיעור ההדבקה שלו לא מצליח לרדת משמעותית מתחת ל 1.

רוסיה: יכול להיות שהיא ההפתעה החיובית הגדולה ביותר. לפי הדיווח שלהם הם ערכו עד 19 במרץ 143,519 בדיקות! הם התחילו לדווח עשרות מקרים חדשים רק לפני שבוע-שבועיים, והיום 182 מקרים חדשים לס"ה של 840, שזה קצב נוכחי גבוה, אבל מנקודת פתיחה מצויינת. לך תדע, אולי הם מדווחים אמת.
________________
1 לא ברור איך ייצאו מהגרעון העצום אי פעם. לדעתי ממשלת ארה"ב כבר היתה חדלת פרעון עוד לפני המשבר, ועכשיו גם יירדו ההכנסות וגם יעלו ההוצאות שלה, שתיהן באופן משמעותי.
חוג יחוג יומם וליל 715401
כתבה במוסף הארץ סוקרת את ההצלחות של מדינות מזרח אסיה בהתמודדות עם המגפה. הרשימה אותי במיוחד קוריאה, כי היא מדינה קרה, לעומת טאיוואן וסינגפור הטרופיות. הקוריאנים היו החלוצים בהקמת מתחמי הדרייב אין לבדיקות, הם הקימו 43 כאלה תוך שלשה שבועות. פועלות בה 118 מעבדות פרטיות וציבוריות שבודקות את הדגימות, והתוצאות מגיעות תוך יממה. הקוריאנים הצליחו לבדוק כבר 350 אלף איש, ומצאו 9478 מקרים. מחציתם כבר החלימו. והכי מרשים- בקוריאה אף איש צוות רפואי לא נדבק בנגיף במהלך עבודתו.

כמו כן שמחתי לגלות שהחשש שלי מחזרת ההדבקות במדינות החמות לא היה מוצדק. המקרים החדשים שטאיוואן, לדוגמה, דווחה בשבוע האחרון היו רובם ככולם אזרחים שחזרו לטאיוואן ממדינות זרות (כמו איטליה) ורק בודדים היו הדבקות שניוניות בתוך המדינה.
חוג יחוג יומם וליל 715652
חדשות הקורונה:

בלימה באירופה!

איטליה: אחרי 6 ימים בקצב גידול של 14%, ועוד 6 ימים בקצב של 8%, איטליה התחילה את השבוע החדש עם קצב גידול של 5.6% בלבד, וירדה אתמול לקצב של 4.1% וזה עדיין עם מזג אוויר קר למדי במילאנו וסביבתה. סוף סוף תוצאה משמעותית של הסגר. אפילו ארגון הבריאות העולמי כבר יצא בהכרזה שהשיא באיטליה מאחורינו.
ספרד: אחרי שהתמידה בקצב גידול של 18% בשבוע שעבר, ירדה בסוף השבוע ל 11% ו 9%, ובינתיים נשארת בקצב גידול של 8-9%. באופן הזה היא תעבור את איטליה במספר המקרים בסופו של דבר.
שוויץ ואוסטריה (עם מספר מקרים ביחס לאוכלוסיה דומה לזה של איטליה וספרד) גם הן נשארו בקצב גידול של 8% בימים האחרונים.
גם גרמניה שומרת על קצב של 8% גידול בימים האחרונים, אבל שם המצב בשליטה, כי עולה מהנתונים שאצלם הגדרת המקרה יותר רכה.
חוג יחוג יומם וליל 716179
חדשות הקורונה:

יותר ממיליון מקרים בעולם, אבל הקצב של מקרים חדשים בעולם הולך ויורד. הורידו מויקיפדיה את הגרף החביב עלי, אבל בגרף המקרים החדשים כאן (להחליף בלשונית ללוגריתמי) כבר רואים את ההאטה בקצב בבירור.

הבלימה באירופה נמשכת.
איטליה כבר חמישה ימים שומרת על קצב גידול של 4% ביום. ספרד, שעברה אותה מרג'ינלית במספר המקרים היום, הולכת ומתכנסת בהדרגה גם היא לקצב הזה. שוויץ ירדה לקצב גידול של 6%, אוסטריה ל 2.5%! אפילו המדינות שהמגפה התפרעה בהן השתפרו לקצב סביר- בלגיה שומרת בששה הימים האחרונים על קצב גידול של 10%, גם אנגליה ירדה לקצב הזה היום, פורטוגל ירדה ל 6.5% והולנד ל 6%.
רק שבדיה (בלי סגר ועם בתי ספר פתוחים!) ממשיכה בקצב גידול של 11% ביום בארבעת הימים האחרונים, שאפילו עלה קצת מהתקופה הקודמת. אני חושש שהאסטרטגיה השבדית, שהיתה לדעתי עובדת מצויין במגפות של מקדם הדבקה פחות גבוה, כמו שפעת, לא מצליחה להתמודד עם מקדם ההדבקה הענק של הקורונה.

בארה"ב המצב לא טוב. כמעט 300 אלף מקרים וקצב הגידול עדיין גבוה. הוא ירד ממעל 20% ליום לפני שבוע ל 15% בשבוע שעבר, ול 13% אתמול. למרות ששיעור מקרי המוות+מקרים קשים אצלם הוא "רק" 5.5% אני חושב שהם עדיין בתת דיווח רציני, כי הם עדיין בשלב של התפרצות מהירה והמקרים הקשים ומקרי המוות מגיעים בפיגור. ארה"ב הצליחה לבצע כבר מיליון וחצי בדיקות, ומספר המקרים אצלם הוא 20% ממספר הבדיקות, גבוה כמו באיטליה. סביר מאוד שהם יעברו בסוף העונה את מיליון המקרים, ויש מצב שיגיעו למיליון וחצי מקרים סימפטומטיים, כלומר כ 75 אלף מקרי מוות‏1. כרגיל טראמפ מכניס את העז ("מאתיים אלף מקרי מוות") כדי להתגאות אחר כך שהוא הוציא אותה ("יש! פחות ממאה אלף!").

להשוואה- אלופת הבדיקות היא איסלנד, שבדקה כמעט 7% מהאוכלוסיה שלה. מספר המקרים הוא כ 6% ממספר הבדיקות. שיעור המקרים הקשים+מקרי המוות באיסלנד מסך המקרים הוא 1%. ניתן להניח שבאיסלנד תפסו את רובם ככולם של המקרים האסימפטומטיים. קצת פחות מרבע מהמקרים אצלם הם מיובאים, ויותר משלשה רבעים בהדבקות מקומיות. גם הם כבר ירדו לקצב גידול של 4%.
באיטליה בדקו 1% מהאוכלוסיה. מספר המקרים הוא כ 20% ממספר הבדיקות, ושיעור המקרים הקשים+מקרי המוות מסך המקרים הוא 15.5%. לפי שיעור זה ניתן לשער שחלק גדול מהמקרים הסימפטומטיים הקלים כלל לא דווחו באיטליה.
בקוריאה הגיע שיעור מקרי המוות מסך כל המקרים ל 1.75% (ההתפרצות כבר נבלמה מזמן, ונותרו להם רק 0.5% מקרים קשים מסך המקרים). גם שם תפסו חלק גדול מהמקרים האסימפטומטיים, וגם זה מסתדר לי עם שיעור תמותה של 3% מהמקרים הסימפטומטיים, בהנתן אוכלוסיה מבוגרת וטיפול רפואי טוב. אני מניח שאף אחד כבר לא חושב שהקורונה לא יותר קטלני משפעת.
____________
1 אני משער ששיעור מקרי המוות בארה"ב יהיה גבוה מהממוצע העולמי בגלל שהאמריקאים סובלים ממחלות הרקע שמהוות גורמי סיכון, ובגלל מערכת הרפואה הציבורית הכושלת שלהם.
חוג יחוג יומם וליל 716191
מס' החולים האקטיביים
מגמת הבלימה שאתה רואה משקפת את העובדה שמדינות היבשת באירפה קרובות מאד לשיא מס' החולים הפעילים, כאשר מס' החולים החדשים מאוזן ע"י המחלימים (והמתים), אבל צריך לזכור שאף מדינה לא הגיעה למצב בו מס' החולים יורד.
את התמונה מקלקלות ארה"ב ובריטניה. בשתי המדינות מס' החולים מכפיל עצמו כל 5-6 ימים.
התוצאה היא שהשבועיים הבאים הולכים להיות קשים מאד מבחינה עולמית. עצם העובדה שמעצמה כלכלית וטכנולוגית כמו ארה"ב גולשת לתוך מצב בו מרכזים עירוניים כמו ניו יורק ודטרויט גולשים למצב של משבר המיוסד על שני רגליים, מחסור בציוד רפואי חיוני ומחסור בכוח אדם רפואי, מלמד עד כמה המצב קשה.
לארה"ב יש כמה סיבות לעומק הבור לתוכו היא נפלה. בראשן המסורת הדצנטרליסטית והקפיטליסטית המשוקעת עמוק במבנה שלה והעובדה שהיא מונהגת ע"י אידיוט אינפנטיל שאינו מסוגל לפעול נגד המבנה הזה. יחד עם זאת צריך לראות זאת גם כראיה לעצמת המכה שמגיפה מסוגלת להכות גם בחברה מתקדמת וחזקה.
חוג יחוג יומם וליל 716351
חדשות הקורונה:

מיליון ושליש מקרים בעולם.

בלימה יפה באירופה:

איטליה שומרת על קצב גידול של 4% ביום. ספרד הצליחה אתמול לרדת מתחת 4%, והיום מתחת 3%
גם גרמניה ירדה ביומיים האחרונים ל 4%; שוויץ מתקרבת לשם. צרפת על 5%; הולנד, בלגיה ופורטוגל הצליחו לרדת לקצב של 5-6%, ובאופן מפתיע גם שבדיה צנחה לפני שלשה ימים מקצב של 11% לקצב של 6%.
מבין מדינות מערב אירופה רק אנגליה עדיין על קצב גבוה מ 8%.
לעומת זאת ברוסיה, שהחזיקה מעמד עד לאחרונה (היה קר מדי לוירוס?) המגפה מתפשטת עכשיו בקצב גידול של 18% ביום, וטורקיה (עם 30 אלף מקרים) בקצב של 12%. ברוסיה נמצאו רק 20 מקרים ב 10/3, והיום כבר 7500.

במזרח במספר מדינות המגפה דועכת ובאחרות היא עושה סימני התפרצות מחודשים:
הונג קונג ותאילנד ירדו לקצב של 2%, טאיוואן 1%, וקוריאה האלופה על 0.5%, ושומרת על קצב נמוך מ 1% כבר ששה ימים.

מאידך ביפן, אחרי שכבר ירדו באמצע מרץ לקצב של 4%, חלה התגברות מחודשת של הקצב והם כבר שבוע בקצב של 10% גידול ביום.
מלזיה (מדינה חמה מאוד) הצליחה לרדת לקצב של 4% גידול ביום, אבל באינדונזיה נראה שמתחילה התפרצות.

בארה"ב המצב לא מזהיר-
הצליחו לרדת לקצב של 8% ביומיים האחרונים. ניו יורק, עם 130 אלף מקרים (עוד מעט תעבור לבדה את איטליה) ירדה לקצב של 7%, וניו גר'סי הצמודה לה, עם 41 אלף מקרים עדיין בקצב קרוב ל 10%.

בארץ-

צניחה אתמול לקצב של 3.3%. אם זה ימשיך היום, ואם זה לא בגלל שנגמר החומר לבדיקות, זה יוצא מהכלל, ועד סוף החג נוכל כבר להגיע לדעיכה מלאה. מעניין שבין 3 ל 5 לאפריל (שני הנתונים העירוניים האחרונים) קצב הגידול בבני ברק (מ 1061 ל 1214 מקרים) היה 7.0% ליום, זהה לממוצע הארצי, ובירושלים 7.25% ליום, לא הרבה יותר. זו התכנסות של הציבור החרדי לקצב הגידול הארצי מוקדם מכפי שחשבתי, ולכן אני יכול להנמיך בחזרה את התחזית שלי לסוף העונה מסביבת 20 אלף לסביבת 15 אלף חולים.
כרגע יש רק 1.5% מקרים קשים, ו 0.7% מקרי מוות. שני היחסים האלה יגדלו עכשיו, כשקצב הגידול של המקרים החדשים יורד. אבל כנראה לא נגיע ל 3% המפורסם. א. האוכלוסיה שלנו צעירה יחסית ב. הרפואה הציבורית שלנו מעולה ג. כנראה תפסו בבדיקות לא מעט חולים ללא תסמינים ד. ההשערה שלי בדבר הקשר בין רמת החשיפה לנגיף לחומרת המקרים, אכתוב על כך תגובה נפרדת.
חוג יחוג יומם וליל 716557
לגבי הפסקה האחרונה שלך: אתה מניח שהסגר בארץ יימשך? אחרת, לא צפויה עלייה ניכרת בהדבקות?
חוג יחוג יומם וליל 716616
אני מקווה שהסגר יוקל מיד אחרי פסח כדי שאפשר יהיה להתניע את המשק לפני שיהיה מאוחר מדי.
אני חושב שתהיה עליה מתונה מאוד בהדבקות אם הסגר יוקל‏1. גם בגלל תנאי מזג האוויר וגם בגלל שאוכלוסיה כבר התרגלה לכללי ההתנהגות. התוצאה של הסגר צריכה להיות שמספר הנשאים המדביקים שלא זוהו ובודדו יהיה נמוך מאוד, ומשם קצב הדבקה נמוך יגרום לכך שכמות המקרים החדשים תהיה תחת שליטה, לדעתי לאורך זמן, אבל גם אם אני טועה ניתן יהיה להחזיר את הסגר לתקופה מוגבלת נוספת.

__________________
1 מבחינתי- להחזיר את כולם לעבודה ואת הילדים לבית הספר, למנוע רק התקהלויות גדולות וצפופות- מופעים, טישים ותפילות המוניות. בתי כנסת, בתי קולנוע, מסעדות - יוגבלו לתפוסה של 20 איש לאולם, עם רווחים כפולים. ארועים משפחתיים- עד 100 איש, עם רווחים כפולים.
חוג יחוג יומם וליל 716622
בתי ספר? זה לא ייצור מגע בין עשרות אנשים במקום סגור למשך שעות בכל יום?
חוג יחוג יומם וליל 716638
גם זה סיכון שחייבים לקחת לדעתי.
השבדים עם בתי ספר פתוחים ירדו לקצב של 7% גידול ליום. אם אוכלוסית הילדים היתה מידבקת כמו המבוגרים השבדים היו על קצב מעל 20%. כנראה שאוכלוסית הילדים לא כל כך מדבקת.
אני משער ששילוב של מזג האוויר המתחמם, כללי ההתנהגות שהאוכלוסיה אימצה (כפפות, מסכות, 2 מטר), ואיסור על התכנסויות יכולים לקרב מאוד את שיעור ההדבקה ל 1, ואולי אפילו לרדת מתחתיו לדעיכה מלאה.

הילדים עצמם מקבלים את המחלה ברובם הגדול ללא סימפטומים כלל, ואלה שכן- מקבלים סימפטומים קלים וחולפים. מעט מאוד ילדים מאושפזים בעקבות המחלה. בארה"ב שלשה רבעים מתוך המעטים שאושפזו היו עם מחלות רקע. אז לא לשלוח לבית הספר ילדים עם מחלות רקע (מחלות דרכי הנשימה בעיקר, כמו אסתמה), ולמדוד לילד חום כל יום, ולא לשלוח אותו לבית הספר/גן עם חום (או המנהג הישראלי הידוע- עם אקמול) או שיעול.
חוג יחוג יומם וליל 718609
ניסיתי למצוא איזשהם פרסומים עם מסקנות בדיעבד לגבי הקשר בין התמותה מקורונה למחלות רקע. הצצתי ב 2 מאמרים בריטיים שאפאחד מהם לא ממש האיר את עיני. יתכן בהחלט שגם לא הבנתי נכון את הנאמר. אשמח להיות מתוקן.
מחלות רקע אצל מתי קורונה
קורונה היא מחלה של חולים
בסה"כ נראה שנאמר שם שמחלת הקורונה היא מחלה של אנשים הסובלים ממחלות כרוניות. בשום חתך שנעשה, יחס המתים שלא סבלו ממחלות רקע, לא עלה על 10%. נאמר בערך שחתכי התמותה מקורונה די דומים לחתכי התמותה הרגילה. כלומר אנשים עם בעיות לב, ל"ד וסכרת מתים יותר צעירים גם ללא קורונה.
באחד המאמרים נכתב משהו מעניין שאני לא יודע על מה הסתמך. מדובר שם על מתים ללא מחלות רקע ונאמר שיתכן שהם מתו בגלל שספגו כמויות חריגות של הוירוס מן הסוג שנמצא בבתי חולים (צוותים רפואיים?). זה לא מה שנכתב, אך אפשר להבין מכך שיתכן שאנשים ללא מחלות רקע, המחלה שלהם הוחרפה והפכה קטלנית בגלל שאושפזו במחלקות קורונה ליד אנשים מאד חולים. הקפיצה החוגית שעשיתי מסתמכת על כך שבתי החולים בבריטניה, בארה"ב ובפרט באיטליה היו במצב חריף של מחסור באמצעי בידוד.
לפי הפילוגים שהוצגו באחד הפירסומים, השכיחות של מחלות הרקע בקרב נפטרי הקורונה שקפה די טוב את שכיחות המחלות בקבוצות הגיל ולא ראיתי קשר מיוחד בין מחלה מסויימת לבין תמותה מקורונה.
מה שאפשר ללמוד מזה (אם זה נכון) זה שאפשר לשחרר מן המגבלות גם קשישים בריאים (ללא מחלות הרקע) עד כמה שיש כאלו.
חוג יחוג יומם וליל 716718
חדשות הקורונה:
התפרסמו תוצאות ראשוניות מתוך מחקר סרולוגי ראשון.
חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי בון, גרמניה, בדקו 1000 איש מהעיירה גנגלט בגרמניה, שסבלה מהתפרצות קשה בעקבות פסטיבל שנערך בה ב 15 לפברואר. בעיירה 12500 תושבים והיא נמצאת על הגבול עם הולנד. מתוך 500 תוצאות (תוצאה חלקית של 1000 הבדיקות) כ 2% היו חיוביים בבדיקת PCR, ואילו ל 15% נמצאו נוגדנים (IgG, IgA) שמעידים על חשיפה לנגיף.
כשהורידו כפילויות נמצא של 14% היו נוגדנים למרות שלא נמצא אצלם הנגיף.
על פי התוצאות הללו, החוקרים העריכו את שיעור התמותה במחוז ב 0.37% בלבד מהמקרים, כחמישית משיעור התמותה המחושב עבור גרמניה.

מסקנה- שיעור המקרים ללא תסמינים או עם תסמינים קלים מאוד הוא גבוה מאוד. אוכלוסיית הנדבקים בגרמניה בעצם גדולה לפחות פי חמישה ממספר המקרים.
יש עקביות בתוצאות האלה עם התוצאות מאיסלנד. איסלנד היא מאלופות הבדיקות ביחס לאוכלוסיה, היא בדקה יותר מ 10% מהאוכלוסיה ושם שיעור מקרי המוות הוא רק 0.5% מהמקרים.
התוצאה גם די עקבית עם שיעור מקרי המוות בסין מחוץ לחובאי- 0.7%.
בעיירה Vo בת 3000 התושבים באיטליה נבדקו כל התושבים לנגיף, ו 3% נמצאו נושאים אותו. מתוכם 70% היו ללא תסמינים או כמעט ללא תסמינים. אם נחיל את שיעור הנדבקים האמיתי מהמחקר בגרמניה (פי 7 משיעור הנשאים), יוצא שהמקרים הסימפומטיים הם רק 4% מסך הנדבקים.
החישוב הזה הוא מאוד גס, כי יהיו הבדלים גדולים בתוצאות לפי הזמן שבו נלקחו הדגימות (כמות הנדבקים שכבר החלימו, ולכן כבר לא יהיו חיוביים לנוכחות הנגיף (PCR), תלך ותגדל עם הזמן), אבל אני חושב שהוא אומדן טוב.

מה שעוד עולה מהחישוב הזה הוא שבמוקדי ההתפרצות בצפון איטליה בעצם רוב האוכלוסיה כבר נדבקה בנגיף. אפשר לשער שגם בבני ברק, שם חלק גדול מהאוכלוסיה הם ילדים, אוכלוסיה שכמעט לא מראה תסמינים, בעצם רוב האוכלוסיה נדבקה כבר. זה הסבר אפשרי לירידה בקצב הגידול של מקרים חדשים שם, עוד לפני שתוצאות הסגר אמורות היו להיות ניכרות במקרים החדשים.
חוג יחוג יומם וליל 716723
זה "חדשות" ישנות...
חוג יחוג יומם וליל 716873
צודק. לא הקדשתי תשומת לב לקישור שהבאת.
אני חושב שהתוצאות של המחקר חשובות מאוד.
אם בעיירה ש 2% מהתושבים בה חיוביים לנגיף יש 15% עם נוגדנים לנגיף בדמם, מה זה אומר על הדיאמונד פרינסס?
במדגרה ההיא 20% מהנוסעים ואנשי הצוות נמצאו חיוביים לנגיף. האם בדיקת נוגדנים היתה מעלה שבעצם כולם נדבקו?
אני משער שכן, וחבל לי מאוד שלא נעשתה להם בדיקה כזו.

המחקר גם מעמיד את האסטרטגיה השבדית באור חיובי יותר. הם יצליחו להגיע לחיסון עדר מהר יותר ממדינות בסגר, ועם נזק מינימלי למשק (כמובן כל עוד מערכת הבריאות שלהם עומדת בעומס).
ייתכן שכאשר רק 10% מהאוכלוסיה נמצאת חיובית לנגיף, בעצם כבר יותר מ 50% נדבקו והאפקט של חיסון העדר כבר עובד. אם זה נכון, אז הסגר בצפון איטליה יהיה עוד מעט מיותר, ויצטרכו רק הגבלות תנועה מהאזור הנגוע החוצה. בלומברדיה מספר המקרים הוא כבר עכשיו 0.6% ממספר התושבים, אבל על פי שאר הנתונים נראה שהמסננת שם עם חורים גדולים מאוד ומדובר בעיקר במקרים בינוניים ומעלה. במסננת צפופה יותר כמו של גרמניה היו מתגלים פי כמה מקרים ושיעור המקרים היה 2.0-2.5% מהאוכלוסיה. אם כך ייתכן שבלומברדיה כולה (10 מיליון תושבים) כבר נדבקו למעלה מ 15% מהאוכלוסיה, ובכיסי התפרצות קשה בתוך לומברדיה כנראה ששיעור הנדבקים גבוה בהרבה.
חוג יחוג יומם וליל 716896
גם פרופ' בן ישראל טוען אפשר כבר לשחרר חצי מהסגר. נראה שמשיקולים דומים.
טענה שלו שם היא שמשך העלייה והדעיכה דומה למדי ברוב הארצות.
חוג יחוג יומם וליל 716912
זה נכון. באמת לקצב העליה יש תבנית דומה ברוב הארצות, אלו שהתחילו מוקדם ואלה שהתחילו מאוחר. אלה שעשו סגר ואלו שלא.
חוג יחוג יומם וליל 716943
לא בהכרח. מי שיש לו נוגדנים עשוי להיות מי שנדבק והחלים. בגרמניה כבר יותר ממחצית המקרים החלימו, ומאחר שזה הכפר שבו התחיל הכל, סביר מאוד שרוב החולים בו כבר החלימו. הנתון שחסר בכל הדיווחים על המחקר הוא כמה מאותם 15% אובחנו בשלב כלשהו כחולי קורונה.
חוג יחוג יומם וליל 716946
אני חושב שבשום מקום- לא בווהאן, לא בלומברדיה, לא בבני ברק ולא בניו יורק- לא נמצאו יותר מאחוזים בודדים של האוכלוסיה חיוביים לנגיף.
חוג יחוג יומם וליל 716952
במדינת ניו יורק כבר עכשיו 1% דווחו כחיוביים, ובעיר ניו יורק המספרים גדולים עוד יותר. וניו יורק נמצאת בשלב מוקדם הרבה יותר בגרף המחלה מאותו כפר. כך שבהחלט יכול להיות, למשל, ש-‏3% או 5% או 7% מתושבי הכפר כבר אובחנו כחולים - ואז זה ייתן לנו מדד של כמה חולים באמת יש (פי חמישה מהמדווח במקרה הראשון, פי שלושה בשני, פי שניים בשלישי).
חוג יחוג יומם וליל 716749
בלי התחשבות בהתפלגות הגילים באוכלוסיות השונות קשה להסיק משהו.
חוג יחוג יומם וליל 716770
אפשר להסיק, אלא שהטווח של המסקנות יהיה רחב. אני מקווה שכאשר יפורסם המחקר במלואו (בינתיים אלו תוצאות חלקיות) נחכים.

אני מצטרף לפליאה שלך על מיעוט המחקר והמידע על האפידמיולוגיה של הנגיף. הייתי מצפה שיהיו כבר מחקרים סרולוגיים על מקרה המעבדה של ספינת הקורונה, על ווהן ועל Vo.
מוזר שלקח כל כך הרבה זמן עד שהגרמנים הרימו את הכפפה.
חוג יחוג יומם וליל 716790
ברצוני להעלות כמה נקודות לדיון.
השונות הגדולה מאד בדיווחי התמותה. יש כאן 2 נקודות
א. נראה שיש שתי קבוצות של מספרים שהן שונות במהותן. הקבוצה הראשונה מדברת על 0.3-1.5% ושם אני חושב מתיחסים למספר המתים\\\\מספר הנדבקים. הקבוצה השנייה מדברת על 3-5%. בה אני חושב שמדובר בד"כ על מספר הנפטרים בבתי החולים שזוהו בבדיקה כנשאים\\\\מספר המקרים של נשאים שאושפזו בבתי החולים. האבחנה הזו מסבירה את ההבדל המספרי.
ב. אם יש דבר שאפשר לומר בודאות על דיווחי התמותה האלו זה שברוב הדיווחים יש אי-ודאות גדולה גם במונה וגם במכנה, גם בנספרים וגם בהגדרות. דוגמה מצויינת לכך היא בריטניה שנחשבת למדינה עם תמותה גבוהה (שנייה רק לאיטליה). מתברר שגם מספר המתים שם לא אמין (מוטה מטה). הם סופרים מתים רק בבתי החולים ולא עורכים בדיקות לנפטרים בביתם ובבתי אבות. בצד השני, מעבר לכל הבעיות הידועות של הבדיקות, מתברר שיש גם בעיה של אמינות הבדיקות, בין אם זה בגלל תכונות הוירוס ובין אם הבדיקות לא מספיק טובות. ברוסיה למשל, מלבד ההיסטוריה המושרשת של דיווחי כזב "כלכליים", נוספה כעת שמועה שגם הבדיקה הרוסית מהימנה רק ב 60-70% מן המקרים. ברוסיה שכנראה מתקשה להתנער מן העבר המרקסיסטי, הממשל אשר רק בדיקה אחת מתוצרת רוסית וכאמור כעת עולות טענות בדבר מהימנותה. לדעתי העובדה שיש ערפול כל כך גדול של מהימנות הנתונים גם מקשה להבחין בהבדל שהצעתי בסעיף הקודם.
ג. הזכרתי קודם את המאמר הסופר-חשוב ממפא"ת שמנסה להסביר את ההתנהגות הלינארית של מספר החולים הקשה בישראל.
המאמר מתיחס לבעיה שלדעתי מי שמכחיש אותה טועה לגמרי והיא שכל המודלים שבהם השתמשו ברחבי העולם הפריזו מאד בקצב הגידול של החולים קשה. כדי להבהיר זאת, נזכיר את המצב בארה"ב. עקומת התמותה שם רחוקה מאד מקווית, אבל גם במקרה הקיצוני הזה של מערכת בריאות מפגרת מנקודת המבט של היכולת להתמודד עם מצב הקורונה ושלטון מרכזי הזורה מהומה ומגביר את מימדי הפיגוע, ולמרות שהמערכת הרפואית שם הולכת ונחלשת, נראה שמספר המאושפזים שם נכנס לשלב המישורת. גם בנקודות המוקד של המגיפה שם, שבהם המערכת הרפואית הגיעה לרוויה מבחינת מנשימים ו-PPE, נראה שמספר המאושפזים יציב. במאמר הציעו שהסיבה לעצירת הצמיחה החזוייה של החולים קשה, היא שהמודלים לא מידלו נכון את הקורלציה שבין הקישוריות לבין המועדות לחלות קשה.
ד. אריק פחות או יותר דחה את התזה בטיעון שהקשישים (מועדים לחלות קשה) בישראל הם בעלי קישוריות גבוהה - עובדי בתי האבות מחסלים את הלקוחות. לדעתי, ההיפך הגמור הוא נכון. מדינת ישראל היא מדינת עולם שלישי בהיבט של מגורים מוסדיים של קשישים (3% אומרת השמועה). דוקא במדינות העולם הראשון המובילות ברמות התמותה המגורים המוסדיים של הקשישים מאד נפוצים. רוב קשישי ישראל סגורים בבתיהם, חלקם עם עובד זר שגם הקישוריות שלו נמוכה. אני לא יודע אם הם (אני) צודקים, אבל ההסבר הזה נשמע לי הרבה יותר הגיוני מהמחמאות חסרות הבסיס למערכת הבריאות הישראלית.
ה. למערכת הבריאות הישראלית שתי פנים מנוגדות. מצד אחד מדובר במערכת אנורקסית, מבולגנת ומוכוונת שגרה העושה את חלקה בחיסול הקשישים המיותרים של ישראל. מצד שני מדובר במערכת שהיא שיר הלל לסוציאליזם. המערכת שלנו נסמכת על מס בריאות ממלכתי ומקיימת דו-קיום סימביוטי עם ממשל ריכוזי ורגולציה ניהולית. מגיפת הקורונה הוכיחה למי שסרב להבין עד עכשיו את היתרונות של מערכת בריאות סוציאליסטית. די להשקיף על ההלם של מערכת הבריאות האליטיסטית של ארה"ב שנתפסה עם המכנסיים למטה ע"י המגיפה. כל אלו שנקלעו למפגש חד פעמי עם מערכת הבריאות הישראלית ולהפתעתם יצאו משם בחיים, והחליטו שמדובר במערכת בריאה, מתקשים עכשיו להבחין באסון החדש שהמיט השלטון על המערכת. משרד הבריאות, צד אחד של המאזן הסוציאליסטי שהזכרתי, נעלם והוחלף ע"י גמ"ח חרדי. הקשרים המהותיים של מערכת הבריאות עם הממשל הם כנראה עם משרד האוצר. ולראיה, מנכ"ל משה"ב הוא יליד משרד האוצר ולא איש המערכת.
ו. בהזדמנות זו כדאי להבהיר שהתיאורים מעריכי וליניארי אינם אלא קירובים גסים שחובבנים כמוני משתמשים בהם כדי להתיחס להיבטים שונים של המודלים המקצועיים בלשון ההדיוטות. ההתנהגות המעריכית אינה אלא ארטיפקט של המשוואות הדיפרנציאליות בהן משתמשים במודלים המתמטיים והעקומות השונות החזויות ע"י המודלים רחוקות מלהיות מעריכיות או קוויות. כפי שקרה כאן, אין שום ערובה שהמקצוענים והמודלים שלהם בכלל צודקים, אבל למזלם של המומחים אין להם תחליף. האלטרנטיבה היא "מומחים" חובבנים/פוליטיקאים/קוראים בקפה. (ע"ע המאמר של נח-הררי בהארץ לפני המבול).
ז. כאשר מפקד הקרבנות עבר את המאה, נראה שהתקשורת התעייפה מלהזכיר לנו שהיו להם "מחלות רקע". אם הפרשנות של התזכורת הזו היא שסטטיסטית לאנשים פחות בריאים יש סיכויים פחות טובים להתמודד עם מחלות, אז יש כאן אמירה טריביאלית. אם הכוונה לומר שהקורונה כל כך חכמה שהיא יודעת לאבחן מחלות ספציפיות, התחושה שלי היא שזה לא נכון. הייתי מנחש שהקורונה מחפשת אירועים מסויימים בהיסטוריה הרפואית של הקרבן. המסקנה כאן היא שגם אנשים שהם בריאים לגמרי יכולים לחטוף מהקורונה וכדאי להשקיע בחקירת המנגנון במקום להתעסק בהכללות לא מועילות.
ישנם שני דברים שאריק לא שכנע אותי.
ח. עניין האסימפטומטיים - זה שאנשים לא מדווחים על תסמינים, אינה אומרת שאין להם. נדמה לי שכדאי לדון בעניין ע"י חידוד מקרה הקצה המכונה "חסינות טבעית". ההנחה כאילו יש אנשים שיש להם במקרה נגדנים לוירוס הקורונה ולכן הם מחסלים ביעילות את הוירוס, איני יודע אם יש לה בסיס מדעי. אני לא יודע לתת הערכות מספריות ל-% של קשים/קלים/חסרי תסמינים/מחוסנים טבעיים, אבל אני יכול להציע תזה סבירה. אין חסינות טבעית אבל יש רצף של תגובות להדבקה, החל ממוות, המשכו במחלה קשה, תסמינים קלים, זניחים וגומר בהעדר תסמינים. החציון של מבול הדיווחים הוא שהקף האסימפטומטים הוא 40-45% מן הנדבקים.
ט. לדעתי החידה הגדולה שנותרה בעינה הוא % האוכלוסיה המחוסנת נכון להרגע (ליתר דיוק % הנדבקים באוכלוסיה). להערכתי המספרים של אריק גבוהים הרבה יותר מדי. בסין מדברים על 3-4% במחוז שנפגע ואפילו בבני ברק שם נעשה ניסוי בחיסון עדר השמועה מדברת על 5%. אני, כאמור מודע לבעייתיות של הבדיקות, אבל זה לא אומר שיש המון נדבקים בין אלו שלא נבדקו. כאשר יש מדגמים אקראיים הדבר הסביר הוא לקבל את התוצאות ולא להניח מספרים עוד יותר גבוהים. זה גם מסוכן, מפני שהתסריט היוצר התפרצויות מעריכיות כולל נשאים חסרי מנוח בתוך אוכלוסיה לא מחוסנת.
חוג יחוג יומם וליל 716830
אכן יש שתי קטגוריות של שיעורי תמותה-
1. מהמקרים הידועים, וגם בתוכה יש שונות גדולה בין מדינות משתי סיבות: כמות הבדיקות היזומות וחומרת ההתפרצות.
את הטווח בין ריבוי בדיקות יזומות לבין קימוץ בהן נותנות לנו מצד אחד קוריאה (שמספר הבדיקות בה הוא פי 50 ממספר המקרים שהתגלו) ואיסלנד (שבדקה יותר מ 10% מהאוכלוסיה) ומצד שניה שבדיה (שלא בודקת באופן יזום בכלל). בקוריאה ואיסלנד מספר המקרים כנראה כולל מקרים לא סימפטומטיים רבים, ושיעור התמותה בהן הוא 0.5% (איסלנד, כנראה עוד יגדל כי מספר המקרים הקשים עולה עדיין על מספר מקרי המוות) ו 2% (קוריאה), ואילו בשבדיה שיעור התמותה הוא 8.5% כי למסננת שלהם יש חורים גדולים.
כאשר חומרת ההתפרצות גדולה כמו בצפון איטליה, המקרים הקלים נזנחים לחלוטין ואנחנו מקבלים שיעור מטורף של 12.7% תמותה.
בעצם התוצאה בשבדיה ואיטליה היא של התעלמות ממרבית המקרים הקלים, מסיבות שונות: שבדיה מחוסר רצון ואיטליה מחוסר יכולת. מסתבר שבווהן (שיעור תמותה של 5.7%) הצליחו לאמת

2. ממספר הנדבקים- הואיל ואפילו בספינת הקורונה לא בדקו נוכחות נוגדנים אלא רק את נוכחות הנגיף, לא היה עד כה אף נתון על כמות הנדבקים, והמחקר הגרמני הוא חלוצי.

יוצא שבקטגוריה הראשונה אין אחידות בנתונים ובקטגוריה השניה לא היו נתונים בכלל.

אבל כדי להשוות לשפעת אני חושב שצריך לקחת רק את המקרים הסימפטומטיים, כי בשפעת רק אותם סופרים ואף אחד לא יודע אם נדבקת אם אתה חסר תסמינים. לכן אני עדיין עומד מאחורי הקביעה שלי "קטלני פי שלושים משפעת" מתגובה 714215 שיש בה התנבאות גם על שיעור נמוך של מקרים סימפטומטיים מהס"ה, שמקבלת חיזוק מהמחקר הגרמני.

אני חושב שגם השונות במונה לא מבוטלת, אבל עדיין הטווח של המכנה גדול יותר.

לעניין "חסינות טבעית"- אני לא רואה סיבה שתהיה כזו. לדעתי בעלי הנוגדנים פשוט נדבקו והמערכת החיסונית שלהם הצליחה להשתלט על הנגיך לפני שהופיעו סימפטומים משמעותיים. זה תער אוקהם.
חוג יחוג יומם וליל 716852
"חסינות טבעית" היא אפשרות קיימת, אלא שעוד לא יודעים מספיק על המחלה כדי לאמת או לשלול אותה. הכוונה היא לא בהכרח לכך שלמישהו יהיו נוגדנים לנגיף, אלא שהשוני הגנטי יכול להשפיע על משהו בתהליך ההדבקה. כך, למשל, ייתכן שיש שוני בקולטני ה ACE2, או ברמת העוררות הטבעית של מערכת החיסון הראשונית ויש, אגב, אינדיקציות מסויימות לכך שסוג הדם משפיע על סיכויי ההידבקות. כזכור, נמצאו מקרים ספורים של חסינות טבעית מפני HIV ואני משער שזה המצב בנוגע למרבית המחלות אן לא כולן.

בנוסף, עפ"י ניחוש לא מבוסס שלי, מאחר ווירוסים ממשפחת הקורונה מטיילים בעולם מקידמת דנא, ייתכן שיש בני מזל שהמפגש שלהם עם וירוס ההצטננות, למשל, יצר בגופם נוגדנים שנקשרים דווקא לאיזה חלק שמשותף למצננים ולמחולל הקוביד-‏19 (הניחוש הזה נלקח מהפוזיציה: בתור מי שסבל מאד מהצטננויות לאורך חייו‏1 אני מאד מקווה להיות בן אלה :-), מה שיהווה משקל נגד גורמי הסיכון שאני סוחב איתי).
________________
1- ירדו פלאים בחמש עשרה השנים האחרונות או משהו כזה.
חוג יחוג יומם וליל 716865
זאת ירידה גדולה מדי לפרטים עבור המידע שיש לנו. מה שמעניין אותי זה לא המנגנון אלא התוצאה האפידמיולוגית שלו- רבים ממגרים את הוירוס ללא סימפטומים, והעדות היחידה לכך שנדבקו היא הנוגדנים בדמם.

____________
לא הבנתי מה ירדו פלאים- ההצטננויות או אורך החיים :)
חוג יחוג יומם וליל 716870
אורך החיים שלי עדיין לא ירד אם כי הוא בדרך:-)

שאלה מעניינת היא בכמה קטנה תוחלת החיים שלי בעקבות הוירוס. די מעט באופן ישיר כי סיכויי ההידבקות שלי נמוכים למדי, אבל באופן עקיף חוששני שדי בהרבה בגלל כל מיני תחלואים שמחמירים כשהעקא עולה.
חוג יחוג יומם וליל 716914
אני מהמר שבחמש עשרה השנים האחרונות אורך החיים שלך עלה פחות או יותר ב-‏15 שנה.
חוג יחוג יומם וליל 716959
חיי נצח? צ'יף, אני בא!
אוף! 716960
פעם שניה היום שאני כושל בהבנת הנקרא, ובשתי הפעמים הטקסט הוא שלך. תשתפר!
חוג יחוג יומם וליל 717006
חדשות הקורונה

2 מיליון מקרים בעולם.

ניו יורק (202 אלף מקרים) ירדה לקצב גידול יומי של 3.5% ביומיים האחרונים
ספרד (177 אלף מקרים) ירדה לקצב גידול יומי של 2.2% בארבעה הימים האחרונים
איטליה (162 אלף מקרים) ירדה לקצב 1.9% ביומיים האחרונים
גרמניה (127 אלף מקרים) ירדה לקצב 2.0% בארבעה הימים האחרונים
שוויץ (25 אלף מקרים) ל 1.1% בלבד ביומיים האחרונים.
ופורטוגל (17 אלף מקרים) ל 3.1% בארבעה הימים האחרונים.

לעומתן אנגליה (93 אלף מקרים) הצליחה לרדת ביומיים האחרונים רק לקצב של 5.5%, טורקיה (65 אלף מקרים) רק ל 6.9%, קנדה ל 5.1% (כבר 4 ימים) וברזיל (25 אלף מקרים) ירדה רק ל 6.5% בארבעה הימים האחרונים.

מי שלא מצליחה לרדת בקצב בשבוע האחרון היא רוסיה (24 אלף מקרים, מהם 13 אלף במוסקבה) ששומרת על קצב של 16% כבר 12 יום.
ואילו יפן, שנראה כאילו בלמה את ההתפרצות מוקדם, עם עשרות בודדות של מקרים חדשים ביום שהביאו אותה ל 1100 מקרים בלבד ב 23 במרץ, הגבירה מאז את הקצב, ובמשך 12 יום, מ 29/3 עד 11/4, הגדילה בקצב יומי ממוצע של 10.9% ל 6700 מקרים. בשלשה הימים האחרונים היא ירדה לקצב של 6.3%.
חוג יחוג יומם וליל 717033
ברצוני להמשיך את הדיון בעניין % התמותה.
אמנם כבר כתבתי את ההשערה שלי, אבל לא בטוח שהובנתי.
חילקתי את המספרים המצוטטים במקומות שונים, לשתי קבוצות.
מקבץ אחד של ערכים הוא בתחום של 0.3-0.6% ועד אחוז בודד. כאן לדעתי מדובר ביחס בין מספר המתים בקורונה למספר הנדבקים בה. בקבוצה הזו צריך להתיחס לכל הערכים בע"מ בגלל שיש אי ודאות גדולה בשני הנתונים.
במקבץ השני מדובר על כמה אחוזים בודדים (3-8). להשערתי כאן מדובר ביחס בין מספר מאושפזי הקורונה שמתו לבין מספר האנשים שטופלו בבתי החולים ואובחנו כקורונה חיובי. כאן לכאורה האי-ודאות נמוכה יותר.
עומר טוען שהמספר הזה הוא בערך 5%. הבעיה הראשונה היא שהערך היציב מתגלה ברוב המדינות רק לאחר שמתרחקים מספיק מן ההתפרצות המעריכית בתחילת הגל הראשון.
אין לי מספיק נתונים, ולכן אני מדבר על השערה. נראה לי שהמספר ברוב המדינות אכן יהיה כפי שאומר עומר, בערך 5%. למשל בישראל, רק לפני כמה ימים היה % התמותה כמעט 8 ועכשיו הוא כבר די קרוב ל-‏5.
יש שני יוצאים מן הכלל חשובים, איטליה וספרד עם 30 ו-‏20. מלבד העובדה ששם עדיין רחוקים מסוף הגל הראשון (המספרים עוד ירדו), יש כאן משהו יותר מהותי. במדינות האלו בתי החולים הגיעו לרוויה ולכן מן הסתם חולים שבמקומות אחרים אושפזו או לפחות טופלו, לא הגיעו לבתי החולים. במילים אחרות סף הכניסה לסטטיסטיקה הזו היה במדינות האלו גבוה יותר מבחינת חומרת המחלה. לכן האחוזים שם יהיו הרבה מעל ה-‏5%.
אם השערת ה-‏5% תתאמת, תהיה לכך השלכה אחת חשובה. אם % התמותה בבתי החולים די אחיד בכל העולם, מתברר שכל התרופות והטיפולים שעליהם מדברים כל כך הרבה הפוליטיקאים, הם בעלי תועלת מוגבלת מאד. זה חשד די ישן שלי,שמתלקח אצלי בכל פעם שמדברים על טיפולים שפועלים רק על חולים לא קשים או רק מקצרים את משך הסימפטומים. מלבד כל מיני אינטרסים לגיטימיים ולא-לגיטימיים שיש ליחצ"ני התרופות, בכל מקרה קשה מאד להעריך אפקטיביות של תרופות, בפרט כאשר מדובר במחלות שחולפות גם ללא טיפול. כדי להתגבר על הקשיים האלו מערכות הבריאות ותעשיית התרופות פתחו פרוטוקולים ומבחנים מאד סבוכים, יקרים וממושכים. תחת הלחץ של המגיפה, כל המחסומים הללו מונמכים ונפרץ הסכר של בלבול דעתו של הציבור עם קוקטיילים של טיפולים מפוקפקים ותרופות כלליות.
חוג יחוג יומם וליל 717050
נכון.
ראשית את שיעור התמותה יודעים רק אחרי שכל המקרים הסתיימו. כל עוד מקרים קלים הופכים לקשים וקשים למקרי מוות, כל מספר הוא הערכה.
שנית, אוכלוסיות שונות פגיעות באופן שונה לנגיף. אם 22% מהאוכלוסיה שלך הם מעל גיל 65, ולא מעט מהם מעשנים, ורק 13% מהאוכלוסיה הם ילדים עד גיל 15, שיעור התמותה אצלך יהיה גבוה בהרבה מאשר במדינה שבה רק 10% מהאוכלוסיה מעל גיל 65 ואילו 28% הם ילדים עד גיל 15‏1.

ואז נשאלת השאלה מתוך מה סופרים.
אם סופרים את כל הנדבקים, אז המחקר הגרמני מראה שיעור תמותה של 0.37%.
אם סופרים את כל מי שנמצא חיובי לנגיף בבדיקת PCR , אז השאלה את מי בדקת. איסלנד בדקה 11% מהאוכלוסיה שלה‏2, ומתוך 1727 מקרים יש לה רק 8 מקרי מוות. אמנם יש לה עדיין 8 מקרים קשים, ומקרים קלים עדיין יכולים להפוך לקשים, אבל אפשר להניח שבסופו של דבר שיעור התמותה שלהם לא יעבור בהרבה 1%.
מהעבר השני - בשבדיה בודקים רק את מי שיש לו סימפטומים רציניים, ויש להם כבר 10% מקרי מוות, ועוד היד נטויה.
ואז מגיעים לשאלת הטיפול הרפואי. אם כל מכונות ההנשמה שלך תפוסות אתה דן לא מעט מקרים למוות. אז באיטליה גם סופרים רק את המקרים עם סימפטומים רציניים, כי מי שיש לו סתם חום ושיעול אין למערכת תשומת לב בשבילו, וגם מערכת הרפואה מתקשה להתמודד עם העומס. הם עכשיו על 13%, וזה כנראה עוד יעלה קצת.

מספר הייחוס שלי היה ונשאר 3%. אני סופר מתוך כל המקרים הסימפטומטיים, כולל סימפטומים קלים, באוכלוסיה לא צעירה. למה אני סופר רק מקרים סימפטומטיים? כדי להשוות לתמותה משפעת, שם אף אחד לא סופר מקרים לא סימפטומטיים.
המספר מתוך כל החיוביים לנגיף יהיה כנראה בסביבות 1%, כי רק שליש מהמקרים מראים תסמינים. המספר מתוך כל הנדבקים (בעלי נוגדנים) לפי המחקר הגרמני הוא שליש מזה.

כלומר שאם תדביק את כל האוכלוסיה (70%, אח"כ הנגיף יפסיק להתפשט) בנגיף, ימותו רק כ 0.25% מהאוכלוסיה. רק בערך 8% יראו בכלל סימפטומים.

-- דיסקליימר דיסקליימר דיקליימר –
הכותב אינו אפידמיולוג. התחזיות מבוססות על מידע חלקי ביותר, ועל היסקים שאינם מחוייבי המציאות.

___________
1 איטליה וישראל, בהתאמה.
2 רק איי פארו בדקו טיפה יותר, אבל שם היו רק 184 מקרים, ואף מקרה מוות.
חוג יחוג יומם וליל 717136
למה עדיין מעניינת ההשוואה לשפעת? שפעת היתה נקודת יחוס נוחה בתחילת המגפה, כשהיינו צריכים לדעת "כמה לפחד", והאם מוצדק לנקוט אמצעים מיוחדים שפוגעים בכלכלה וכו'. עכשיו כבר נקטנו צעדים, במישור הציבורי והאישי כאחד. נכון שעדיין יום יום אנחנו צריכים לקבל מחדש החלטות, אבל נדמה לי שלהשוואה לשפעת כבר אין ממש השלכות על ההחלטות האלו.
חוג יחוג יומם וליל 717150
אוהו! לדעתי אתה טועה פה בענק.
אשחק כאן את פרקליטו של השטן ואציג עמדה שהפוכה לדעתי.
א. עברתי על רשימת הנפטרים מקורונה בישראל. כמעט כל הנפטרים היו מתים גם ללא קורונה בשנים הקרובות.
ב. אפילו בארה"ב שם התרחשה קטסטרופה של ממש, אם נסתכל בעוד 5 שנים, מה היתה ההשפעה על תוחלת החיים, ספק אם ההשפעה תהיה גדולה יותר מההשפעה המצטברת של שינויי האקלים.
ג. אם נבחן מה בסה"כ עשתה ההנהגה הפוליטית שלנו במהלך המגיפה, נגלה שהיא החליפה צונמי של תמותה בתוך כמה שבועות במריחה של המוות ע"פ השנים הבאות, במחיר של ביצוע המתת חסד לכלכלה.
ד. את הנזק גרמו אם כן הפוליטיקאים ולא המגיפה. במקום רווח והצלה לקרנות הפנסיה ולתקציבי הבריאות קבלנו שפל גדול כפול כמה.
ה. עושה רושם שהמגיפה היא יותר קטליזטור מאשר קטסטרופה אמיתית. בסופו של דבר, המגיפה תחלוף בדרך כזו או אחרת. אם המשק העולמי לפני הקורונה היה כלכלת שוק אותנטית, הרי שברגע שהוירוס ירגע המשק יחזור בדיוק לנקודה בה הוא הופסק. אם לא, הרי שהמגיפה היא רק ארוע מקרי שחשף מחלה של הכלכלה שהיתה מתפרצת בלאו הכי בגלל כל ארוע מקרי אחר.

כל התיאור הזה עושה טריביאליזיציה שקרית של חומרת המגיפה. אבל בעולם המקדש את האמת הרצוייה לצרכיך ע"פ האמת העובדתית כפי שהיא מתוארת ע"י האליטה המקצועית והמתאפיין ע"י משבר עמוק של אמון בין האליטות לשכבות של שורשי הדשא, יהיה לא קל להפריך את התיאורים הנ"ל.
ע"פ האמת הצד המסוכן של הקטסטרופה של הקורונה טמון בתודעה האנושית. המוח שלנו מפרש תמותה שגרתית כלא ארוע. לעומת זאת, אותו מוח נוטה לפרש כל חריגה אסונית מן השגרה במונחים של סיבות ואשמים.
אחת המסקנות שאני באופן אישי לוקח מן הארוע ההיסטורי המונומנטאלי שנגזר עלינו הוא שמנהיגינו הם ברובם "תולעים קטנות". העניין הוא שלעובדת חיים זו אין קשר לקורונה. זה היה נכון באותה מידה גם לפני הקורונה. כדי להצליח לשמור על מידה כלשהי של רציונליות והתנהגות שפוייה בעידן החדש שנפתח ע"י מוטציה אחת של וירוס שפעת ואשר הפך את הפסימיזם הפוסט מודרני לעובדות החיים, אנו חייבים להבהיר לעצמנו עד כמה המציאות הלא מלבבת של העתיד נגרמה לא ע"י הרשעות והזדון של פוליטיקאים\קבוצות אלא ע"י התנהגות חסרת אחריות של המין האנושי כולו.
WORD 717152
WORD 717156
תודה (אני מקווה).
חוג יחוג יומם וליל 717177
אני מסכים עם חלק ממה שכתבת, ואין לי שום ויכוח עם השאר. אבל אם יוצא מזה טענה למה בכל זאת יש טעם בשימוש של אריק בהשוואה לשפעת, איבדתי את הטענה...
חוג יחוג יומם וליל 717194
מפני שהקורונה אינה שפעת אלא מחלה קטלנית הקוטלת אלפים בתוך זמן קצר מאד. המוות הפתאומי הזה אינו תוצאת מחדליו של טראמפ או מזימה סינית להשתלט על העולם, אלא תוצאה של אורח חייה של האוכלוסיה האנושית של כדוה"א. מבחינה זו, אין הבדל בין הקורונה לבין ההתחממות הגלובלית.
אוסיף את האנלוגיה הבאה: חשוב על האימפקט של אסון ה9/11. שם נהרגו 3000 איש. באסון הקורונה כבר מתו פי 10 בארה"ב לבדה. אבל בעוד אסון התאומים נגרם ע"י קבוצה של אנשים רעים מאוד, לאסון הקורונה כולנו גרמנו.
חוג יחוג יומם וליל 717236
סעיף ד. שלך כבר הביא אותי לתובנה שיש דמיון בין פעולת הקורונה במיקרו למשבר הקורונה המאקרו.
היכנשהוא נכתב כי בסוף מה שהורג את החולה הוא לא הוירוס, אלא סערת הציטוקנים שיוצרת מערכת החיסון.
מה שיגרום את רוב הנזק הגלובלי לא תהיה הקורונה, אלא סערת הציטוקנים הכלכלית שבאה בעקבותיו.
חוג יחוג יומם וליל 717255
מסכים במאה אחוז!
אוסיף רק שהמערכת הכלכלית העולמית הגיעה למשבר הנוכחי במצב מאוד פגיע. זה לא מתאגרף שנופל בסיבוב הראשון סתם, הוא עלה לזירה מסומם. או במונחי השעה- לחולה הזה יש הרבה מחלות רקע.
חוג יחוג יומם וליל 717298
קיימת אפשרות שהנזק הכלכלי יהיה פחות ממה שחוששים כי מדובר בסיטואציה שבה כל כל השותפים לייצור ניפגעים במקביל ובאותו אופן.

מאחר ובטווח של החודשים הקרובים צורכי המחיה החיוניים כגון: מזון , אנרגיה חומרי רפואה בסיסיים — מצויים באיחסון זמין ברחבי העולמי — אין הכרח בהפעלת המשק כדי שימשיכו להיות זמינים. העולם נמצא מזה זמן רב בעודף יצור של מוצרים חיוניים אילו אילו. הבעיה היא נזקים חיכוכיים בתקופה של התאוששות המשק בתום המשבר השוטף, נאמר תוך 3 חודשים, במקרה כזה מדינות שאינן גמישות האירגון הכלכלי שלהן עלולות להפסיד ובמקביל המדינות הגמישות יותר יוכלו לנצל את הגמישות כדי לצבור כוח כלכלי על חשבון המדינות שאינן גמישות. כללית, ישראל די גמישה ולכן סיכוייה להתחזק לא רעים לדעתי. ישראל צריכה לדעתי לחוקק חוקי דחיית חובות כדי למנוע נפילת עסקים שבריאים ביסודם שניקלעו למשבר בשל תזרים כספים לא צפוי. כמו כן ישראל צריכה לתת אשראי זמני בהיקף גדול לעסקים שניפגעו משיבוש תזרים מזומנים למרות שהמנהל הרגיל שלהם תקין. ישראל לא צריכה לסייע בכספים לעסקים חולים מלכתחילה שלא יצאו מהמשבר בכל מקרה ויהיו נטל מיותר על המשק. לצערי, בתחום של הזרמת כספים משרד האוצר לא הוכיח את עצמו כגוף הכי יעיל, הוא יסייע לעסקים הגדולים בנדיבות אבל יתקמצן לגבי עסקים קטנים ובינוניים.
חוג יחוג יומם וליל 717184
אני חושב שאנחנו עדיין צריכים לדעת כמה לפחד. חוסר היכולת של האינטואיציה האנושית להתמודד עם גידול אקספוננציאלי גרמה לנו לפחד מעט מדי בהתחלה תגובה 713823, וההפתעה לרעה גרמה לנו לפחד יותר מדי אחר כך.
לדוגמה- ההיסטריה למכונות הנשמה. אין צורך ביותר מ 1000 מכונות הנשמה בארץ, כי מספר המונשמים לא יגיע לחצי מזה.
חוג יחוג יומם וליל 717189
יש יותר מ־1000 שבשימוש כרגע.
חוג יחוג יומם וליל 717191
רובן בלי קשר לקורונה, אני מניח?
אני מדבר על 1000 נוספות עבור הקורונה.
חוג יחוג יומם וליל 717302
מספר הנדמות קורונה בישראל כרגע הוא פחות מ 200, אם זכרוני לא מטעה אותי בערך 120 הנשמות. מאידך צריך להיות ערוך להתפרצות גל שני שיהיה רחב היקף , כלומר הרבה יתר מ 200 הנשמות.

בכל מקרה נראה לי שניתן ליצר בישראל מפוחי הנשמה אוטומטים ומנוטרים
בסדר גודל של אלפי יחידות, לא יודע אם יש מספיק מוניטורים יעודיים לחולי קורונה מונשמים אבל אולי גם זאת ניתן להשיג על ידי הסבת מוניטורים שכרגע בשימוש אחר.
חוג יחוג יומם וליל 717202
בסדר, אבל אחרי שעברנו כבר את התנודות האלו (לא יותר מסוכן משפעת, כן יותר מסוכן משפעת), ואנחנו כבר יכולים לנסות לעמוד מול הקורונה in its own terms, מה תסיק אם תסיק עכשיו מההשוואה לשפעת?
חוג יחוג יומם וליל 717252
רמת פחד גבוהה אבל לא היסטרית.
קודם היה צריך להגיד "קטלני פי 30 משפעת" כדי לעורר את רמת החרדה, עכשיו צריך להגיד את זה כדי להוריד אותה.
חוג יחוג יומם וליל 717265
אתה מבין שנראה שאפילו באיטליה, דוגמת הדגל למוראות הקורונה, נראה שכמות התמותה מהקורונה לא תגיע אפילו לפקטור 2 משפעת שנתית רגילה (17 אלף מתים בשנה שם)?
הקורונה היא סוג של שפעת 717331
פתחתי בהצהרה פרובוקטיבית ללא כוונת פרובוקציה. הקשר היחיד בין קורונה לשפעת הוא ששניהם הם זיהומים ויראליים. מתברר שלזיהומים האלו יש קשת שלמה של תכונות משותפות שמוכרות לנו כתכונות של שחפת.
מתברר שהוירוסים הם יצורים מאוד רגישים. ההתפשטות והנזקים (מן הסתם יש גם תועלת שהיא פחות ידועה) מאד תלוייה בגאוגרפיה, מז"א, באקלים, בעונת השנה, בזיהום הסביבה, בצפיפות הדיור, בתפוצת בעה"ח, בגיל והמצב הבריאותי של הנשאים, ביחסיהם החברתיים, במנהגיהם הדתיים, בתפריט שלהם, בקשריהם החברתיים, דיור מוסדי, איכות השרותים, איכות השלטון ומה עוד.
כל ההבדלים האלו יוצרים אפילו לנגיף חדשני כמו ה-covid19 (שאין לו חיסון, תרופה או טיפול אפקטיבי) שונות מאד גדולה בתמותה בין מדינות ובתוכן.
על כל הבלגן האדיר הזה מרחף מסך העשן של דיווחי התקשורת והיחצ"נות הפוליטית.
עם כל זה, כמו בשפעת וכו' יש כנראה מספר ממוצע כלשהו עם שונות לא גדולה המאפיין את הסיכוי שהוירוס יגרום לנשא מחלה קשה או תמותה. הבעיה היא שאת המספר הזה בינתיים אפשר רק להעריך. אפילו מספרי המתים הם מפוקפקים. במדינות המתקדמות ביותר מוצאים לפתע מאגר של גופות בבתי האבות או ברישומי המשרדים ואז "מקפיצים" את הסטטיסטיקות. על מספר הנשאים בכלל אין טעם להכביר מילים. יש רק דבר אחד המוסכם על כולם והוא שיש הרבה יותר נשאים מאשר מאובחנים.
כמו בשפעת, יש מצב שהמספר הזה בכלל לא קיים והוא סתם איזשהו מדד שהמערכת משתמשת בו כדי לחזות את הצרכים.
מכל הסיבות האלו, המספר של 2% נראה לי גבוה מאד מאד. יש דיווחים ממקומות שונים על % נמוך מ0.5. אם גם שם מספר הנדבקים הוא חסם תחתון, זה יהיה הרבה פחות מ-‏2%.
כמו בשפעת, אני מניח שהקורונה היא איתנו לעוד הרבה זמן. כמוהה אנו צפויים לגלי התפרצות עונתיים ו/או אחרים. אני אופתע אם ימצאו חיסון או תרופה בשנים הקרובות אם כי זה אפשרי.
פתיחת המשק, בזהירות וללא אשליות, היא הכרח שיש להכנס אליו מרצון ולא תחת לחצים של אינטרסנטים חסרי אחריות.
יתר על כן, אני מאמין שטעות אחת שעשו בהערכות לפני היתה שלא נתנו את המשקל הנכון לפילוג הסכנה על הגילאים. אין להתעלם מכך שתוחלת החיים של רוב הנפטרים אינה גדולה גם ללא קורונה.
אם קדושת חיי אדם היא הצו הקטיגורי העליון צריך להפסיק מרגע זה ועד להודעה חדשה את תיירות הפנאי הבינארצית, את אירועי הספורט ההמוניים ואת התפילות בבתי הכנסת. אני רוצה לראות מי מציע את זה.
עוד דבר שאנו יודעים בודאות, הוא שאמצעים של הרחקה חברתית אפילו חלקית, הם המרפא האפקטיבי היחיד שיש לאנושות כרגע כנגד הקורונה. כאחד שהסיכוי שלו לעבור בשלום את המפגש עם הקורונה הוא באיזור ה-‏50%, אני יכול להגיד בלב שלם, ששלטון שיש לו את הנחישות והיכולת להפעיל הרחקה חברתית אם צריך, יטעה טעות גדולה אם יתייחס לקורונה כמגיפת דבר או שפעת ספרדית במקום כאל צורה קשה מאד של שפעת.
הקורונה היא סוג של שפעת 717364
מסכים ומוסיף.

עד כה התמקדתי בהתפשטות המגפה וכמעט לא התייחסתי לטיפול במשבר.

בוא נסכם מה אנחנו יודעים על האפידמיולוגיה של המגפה:

- מבין הנדבקים, מרביתם לא יימצאו חיוביים לנגיף‏1.
- מבין החיוביים לנגיף (להלן- נשאים), מרביתם לא יפתחו סימפטומים‏2
- מבין המפתחים סימפטומים, אצל מרביתם הסימפטומים יהיו קלים.
- היוצאים מהכלל לאמירות האלו (לפחות לשתיים האחרונות) הם מבוגרים ובעלי מחלות רקע, והשילוב של השניים הוא הקטלני ביותר.
- ילדים פגיעים פחות למחלה בפקטור עצום- הם גם נדבקים פחות, גם מבין הנדבקים פחות מפתחים סימפטומים, וגם מבין המפתחים סימפטומים מעטים מפתחים סימפטומים קשים‏3. כאן המגפה מתנהגת ההיפך משפעת.
- מקדם ההדבקה הבסיסי של הוירוס גבוה מאוד‏4.
- תנאי מזג האוויר האופטימליים לנגיף הם באקלים ממוזג (קריר, אבל מעל האפס). מקדם ההדבקה יורד מאוד בתנאי קור קיצוני (רוסיה בינואר-פברואר) וחום (תאילנד, מלזיה).
- התפרצויות מיוחדות של המגפה נרשמו בארועים המוניים וצפופים‏5
- תבנית ההתפשטות האקספוננציאלית ולאחר מכן הירידה בקצב דומה בכל מדינות המערב, עם ובלי סגר‏6.

אמצעי מנע:

מוסכם שחיסון הוא האמצעי היחיד למניעת הדבקות. ההיגיינה, הריחוק החברתי ומניעת התקהלויות, מטרתם רק להקטין את קצב ההתפשטות.
חיסון בכמויות מסחריות יהיה מוכן רק בעוד שנה, וגם אז יהיה במחסור.
לא ניתן יהיה להמשיך בסגר עד שהחיסון יהיה זמין בלי פגיעה מסיבית, שלא לומר אנושה, במשק.

מסקנות:

ראיתי ראיון של פרופ' יורם לס באולפן ששי, וכשמורידים את התאטרליות וההצהרות הבומבסטיות מצאתי את עצמי מסכים איתו.
הואיל והמטרה היא שמירה על החיים, ושמירה על מספר נמוך של מקרים קשים, לדעתי ההתמודדות עם המגפה צריכה להיות על ידי שמירה על האוכלוסיות בסיכון, ולא על ידי שמירה על האוכלוסיה הכללית. במיוחד מדובר בילדים, שאינם פגיעים למחלה, וכנראה גם אינם מידבקים‏7.
בעיקר מדובר בקשישים בבתי אבות, שמהווים אחוז ניכר מסך מקרי המוות בארץ.
על פי כל העדויות הקיימות, פתיחה של הגנים ובתי הספר היסודיים ללימודים רגילים כבר עכשיו לא תביא לגידול המוני במספר המקרים הקשים. כנראה שאם נשמור על האוכלוסיה בסיכון אז בכלל לא.

______________
1 לפי המחקר הגרמני רק אחד משבעה
2 לפי הדאימונד פרינסס- כמחצית, לפי קוריאה- פחות משליש.
3 על פי ה CDC - עד 2/4 מתוך 149,082 מקרים מאומתים בארה"ב שגילם ידוע, רק 2,572 (1.7%) היו בילדים עד גיל 18. מתוכם רק 15 הגיעו לטיפול נמרץ (מהם 5 בגילאי 0-1), ולפחות 6 מה 15 היו עם מחלות רקע. רק שלשה מתו, שלשתם היו עם מחלות רקע.
4 R0 מוערך כעת בסביבות 6.
5 הכנסיה בקוריאה, האירוע הדתי במלזיה, הפסטיבל בהיינסברג גרמניה
6 להבהיר- זה לא שהסגר לא משפיע, אלא שההשפעה שלו היא כמותית ולא איכותית. מסתבר שגם בלי סגר קצב ההתפשטות יורד. עם סגר הוא יורד יותר.
7 למרות שבתי ספר אמורים להיות הכר הפורה ביותר להתפרצויות המוניות, לא נמצא עדיין בכל העולם אפילו מקרה אחד של התפרצות המונית בבית ספר.
הקורונה היא סוג של שפעת 717366
גילוי נאות: אין לי עניין אישי. הילדה הקטנה ביותר שלי היא בכיתה ט'.
הקורונה היא סוג של שפעת 717370
7 מה שאומר שחייבים מחקר רציני יותר. צריכים קרוז הדבקות למשפחות עם ילדים שייחקר היטב (כמו נוסעי אותה הנסיכה).
הקורונה היא סוג של שפעת 717373
מה המשמעות המעשית של "שמירה על האוכלוסיות בסיכון"? האם עד שיימצא חיסון או תרופה עלי לצפות לחיים במעצר בית, או לכך שכל האוכלוסיה בישראל תיאלץ לעטות מסכת פנים במרחב הציבורי ואני אנתר כארנבת מבוהלת מכל מי שלא יעשה זאת ויתקרב אלי? מה שבטוח, זה הולך להיות גן עדן לשודדי בנקים. אולי הכי הגיוני לשחק את משחק הרולטה הסינית, כלומר להידבק ולקוות לטוב, והממשלה צריכה רק לפקח שמספר הנדבקים בקרב אנשים בסיכון לא יעלה על יכולת המערכת לטפל בהם (במקום הלוטו ההגרלה השבועית תיראה כך: הזוכים הפעם הם קשישים ששם משפחתם מתחיל ב"א" עד "ד". אפשר וגם מומלץ לבקר אותם, ואל תשכחו לצרף גם את הנכדים).
הקורונה היא סוג של שפעת 717377
אני לא אומר שזה נעים, אבל זה לא מסובך. בגלל שהסיכויים שלי ושלך ברולטה הרוסית הזו לא טובים, אנו צריכים למשוך זמן ולנסות להמנע מן המשחק.
החלק של הממשלה במשחק הזה, הוא להשתדל לשמור על מספר נשאים קטן נכון לעכשיו ובכך לסייע לנו באופן סטטיסטי להמנע מן המשחק. דבר אחד כבר הרווחנו: אם וכאשר נגיע למחלקת הקורונה סיכויינו ברולטה קצת יותר טובים מאשר במרץ. הסיכוי שנגיע בלי ונמות עם (כפי שקרה לכמה מדיירי בתי האבות) קטן במקצת אני מקווה.
הקורונה היא סוג של שפעת 717386
אני לא בטוח שהסיכוי להחלים כרגע יותר גבוה ממה שהיה במרץ, אבל מקווה שזה יהיה נכון לפחות בקשר לעתיד הנראה לעין.

להימנע מהמשחק לגמרי כמעט בלתי אפשרי עבורי (למשל, אבל לא רק, בגלל שבת זוגי ואני לא מתגוררים באותו בית) כך שאאלץ רק להקטין את הסיכויים האישיים במידה סבירה. נראה שזמן ההמתנה למשלוחים מהסופר ירד למשהו סביר, כך שלפחות גורם סיכון אחד נחסך ממני.
הקורונה היא סוג של שפעת 717424
האם אין תקווה סבירה שתוך כמה חודשים כבר יהיה חיסון עדר, ונוכל לצאת מהבית?
הקורונה היא סוג של שפעת 717426
א. אם אינך בקבוצת סיכון, אתה יכול כבר עכשיו לצאת מן הבית.
ב. זה לא יהיה קל לחסן את העדר האנושי, ולכן זה יקח יותר מחודש חודשיים (ברגע שיש התפרצות מגיפה, בני אדם מבצעים התרחקות חברתית גם ללא הוראות מבלפור). אבל לא זו הנקודה. קח תמותת נשאים של 0.5%, שזה הערכה לא גבוהה. בעדר כבשים, אני מניח שזה בא בחשבון. אתה יכול לחשב בעצמך את התמותה בעדר האנושי אם נניח צריך להגיע לחיסון 50% מן העדר.
ג. אם אתה בקבוצת סיכון ומן הסתם לא ב-‏50% המחוסנים, לא כדאי לך לצאת החוצה גם אם העדר מחוסן. תמיד תוכל לפגוש במקרה נשא. חיסון עדר אומר שהמגיפה לא יכולה להתפשט ולא שהוירוס אינו נמצא יותר. איך נאמר במשחקי הכס: הזאב הבודד מת, אבל הלהקה שורדת.
כשהשלג יורד
הקורונה היא סוג של שפעת 717434
לגבי סעיף ג' - אני לא יכול להסכים אתך. ברור שאתה תמיד יכול לפגוש בנשא, אבל זה לא שונה מהסיכוי שלך לפגוש בנשא של מחלות מידבקות אחרות שמסוכנות לאדם באותה קבוצת סיכון; אם יש לך מערכת חיסונית מדוכאת ולא חששת מהיתקלות במישהו שיש לו חצבת אז אין סיבה מיוחדת שתחשוש דווקא מחולה קורונה.
הקורונה היא סוג של שפעת 717439
יתכן שאתה צודק (הניחוש שלי שלא), אבל אתה מגניב הסבר אפשרי אך לא ודאי בדלת האחורית. אתה מניח שהבעיה אצל קבוצות הסיכון היא מערכת חיסונית מדוכאת. אני לא ראיתי עדיין מישהו שמוכיחח זאת. לדעתי עדיין לא מבינים טוב את המנגנון ומדוע חולה אחד מוכרע ואילו השני מבריא. הגיל ומחלות הרקע הם לדעתי, פשוט מידע סטטיסטי על סמך קורלציות.
אנו יודעים שהקורונה הוא וירוס הרבה יותר אלים משפעת שגרתית או חצבת. אתה יכול להגיד שהוא גורם ליותר הסתבכויות. התוצאה של מפגש בין פציינט מקבוצת סיכון לבין נשא הוא בלתי תלוי במצבם של הניצבים מן הצד. סיכויי המחלה הקשה הם לדעתי זהים בעדר מחוסן או לא מחוסן. ההבדל הוא בסיכוי שהמפגש הזה יתרחש.
במילים אחרות, אנו מניחים לפציינט מקבוצת סיכון להסתובב בעדר מחוסן, מפני שהסיכוי לפגוש נשא הוא נמוך ולא מפני שהמפגש עצמו פחות מסוכן. וירוס שהורג 41,379 אמריקנים בתוך חודשיים אינו חצבת.
הקורונה היא סוג של שפעת 717440
ד"ר וולנסקי שהיא מנהלת מח' מחלות מדבקות בבי"ח במסצ'וסטס ופרשנית ב-CNN אמרה שבערך 1/3 מהאנשים שעברו בשלום הדבקה בקורונה, אינם מפתחים נוגדנים לוירוס.
הקורונה היא סוג של שפעת 717471
איך יודעים?

(אולי תוצאה חיובית בביקת מטוש, ואחר כך תוצאה שלילית בבדיקה סרולוגית. אבל התוצאה הסרולוגית יכולה להיות גם שלילי שגוי. איך מתקפים אותה?)
הקורונה היא סוג של שפעת 717472
(בודקים שלוש פעמים את אותו אדם?)
אבל לי יש שאלה אחרת - אם אותו 1/3 עבר בקלות את ההדבקה לא הראה נוגדנים - אולי עדיין הוא יעבור בקלות גם את ההדבקה הבאה‏1?
אתה יודע, אני במשך כמעט עשור ומחצה (בזמנים עברו, אויה) לא חליתי כמעט בכלל, וודאי שלא בשפעת. מן הידועות היא שנוגדנים לשפעת לא נשמרים ומועילים לשנים הבאות (ועל כן חיסונים שנתיים).
לא סביר שלא נחשפתי לשפעת, אבל כן סביר (אולי רק במוחי הקודח) שתכונות אחרת בביולוגיה שלי פשוט מנעו ממני להידבק ולפתח סימפטומים.

1 סטטיסטית זה נפוץ כמובן, אבל אולי אפילו מעבר לסטטיסטיקה הרגילה.
הקורונה היא סוג של שפעת 717476
זה טבעי בכל המחלות המדבקות.
חלק לא נדבקים בכלל, חלק נדבקים ולא חולים כי המערכת החיסונית שלהם הורגת את הפולש כשהוא קטן, כלומר חולים אבל לא מראים תסמינים.
סביר שברוב המקרים שלא היית חולה בשפעת‏1 זה בגלל שבפעם הקודמת שנדבקת הגוף שלך פיתח נוגדנים שאמנם לא מתאימים באופן מלא לגירסה החדשה של הוירוס אבל בכל זאת יש להם התאמה חלקית, ועזרו לך להרוג גם אותו כשהוא קטן.

עד לפני מאה שנה בכלל לא היו שמים לב לקורונה. כשתוחלת החיים היא 30-40 שנה, ויותר ממחצית האוכלוסיה היא ילדים, חיסון העדר היה מושג בלי הרבה מקרים קשים.
כיוון שכך אולי לא צריך לחשוש מהתפרצות ברצועת עזה- הגיל החציוני שם הוא 17.

______________
1 ברוב המקרים מה שנקרא בארץ שפעת הוא הצטננות פשוטה. האם החולה שלא נדבקת ממנו סבל מכאבי שרירים והיה עם חום גבוה שבוע ויותר?
הקורונה היא סוג של שפעת 717477
1 כן, אני מודע להבדל. גם השפעת השפעתית, לא הצינונית, אמורה להיות נפוצה למדי בחורף ישראלי ממוצע.
הקורונה היא סוג של שפעת 717697
צינונית, אחלה שם.

אני לא חולה בשפעת או מחלה זיהומית רצינית כבר עשרות שנים. אבל מדי מספר ימים יש לי כאב גרון קל בבוקר בעיקר או נזלת קלה מאוד שנעלמים שעה שעתיים אחרי שאני קם מהמיטה. לעיתים יש לי מספר התעטשויות לפתע במהלך היום או דימוע קשה בעיניים וצריבה קשה בעיניים לאחר שאני משפשף אותן.

נראה לי שיש לי מערכת חיסון יעילה מאוד, עצבנית אבל לא עצבנית מדי. מערכת חיסון זו מנפנפת כל מחלה זיהומית שתוקפת אותי לפני שהמחלה הזיהומית מרימה ראש.

בנוסף, הגוף שלי מגיב בעצבנות כלפי חומרים מזיקים כגון, אלכוהול, סיגריות, פרוקטוזה בריכוז גבוה. אני גם לא סובל אספרטיים, בא לי להקיא מזה, אבל איני יודע אם זה שייך, שכן איני יודע אם אספרטיים מזיק לגוף. כלומר --- הגוף שלי מגיב בעצבנות נגד חומרים מזיקים וזה שומר עלי עוד לפני שיש צורך להפעיל נשק כבד נגד המזיקים.

בדבר אחד הגוף שלי מתרשל והוא שבימים האחרונים זללתי יותר מדי פחמימות. אשתדל להזהר בתקופה הקרובה בעניין הפחמימות.
הקורונה היא סוג של שפעת 717480
(אם הסיבה לשלילי שגוי אינהרנטית לאותו אדם, לבדוק אותו שלוש פעמים לא יעזור. בכלל, לא ברור לי מה הסטטוס של בדיקות סרולוגיות לקוביד. יש כבר בדיקות שיודעים מספיק על האמינות שלהן כדי לומר משהו משמעותי כאן?)

גם אני תהיתי את התהייה שאתה תוהה בשורה השנייה - רק בכיוון ההפוך. ההשערה המיידית שלי היתה שמי שנדבק ואין לו נוגדנים יעבור בקלות גם את ההדבקה הבאה, אבל אז חשבתי, רגע, אולי הוא לא? ואז הבנתי שאני לא יכול אפילו לנחש ברצינות בלי להבין איך בודקים. בעצם השאלה שלי היא מה בדיוק משמעות ההבחנה ששוקי הביא. נראה לי ברור למדי מה זה "אין לו נוגדנים" (להבדיל מ"איך יודעים אם אין לו נוגדנים"). אבל אני בעצם לא בטוח למה הכוונה ב"עבר הדבקה" (מעבר ל"איך יודעים אם עבר הדבקה"). אני מניח שהבנתי את זה "בנקודת זמן כלשהי היתה בגופו כמות נגיפים שאצל אנשים רבים גרמה לתסמינים קליניים", אבל עכשיו אני לא בטוח‏1. אני מניח שההגדרות בשני האגפים הן לא אידאות אפלטוניות כמו שאני רוצה, אלא אופרטיביות - לפי מה שיודעים לבדוק. למשל, "עבר הדבקה" => "יצא חיובי במטוש או הראה סימנים קליניים מובהקים", "יש לו נוגדנים" => "יצא חיובי בבדיקה סרולוגית". אבל אז צריך לזכור את אחוזי הטעות לשני הכיוונים בשתי הבדיקות.

1 אפילו "בגופו" טעון הבהרה, כשזה נגיף שמתרבה בנקודות מגע בין הגוף לחוץ.
הקורונה היא סוג של שפעת 717503
חלק מההנחות שלי - נכון גם לדיון בסוגריים - זה שחלק מאחוזי בטעות בבדיקות הן פשוט טעות סטטיסטית, כמו בכל מודל דגימה ישן וטוב.
ממה נובעת הסטטיסטיקה? מיליון סיבות - גירדתי לו עם מטוש בגרון הימני אבל היו יותר וירוסים בשמאלי, הוא בדיוק קינח (או לא) את האף לפני המטוש, במקרה המטוש נגע במסכת הבודק שהיתה נגועה מבדיקה קודמת, הרושם פספס ספרה במספר הזהות/הבדיקה/המבחנה/הטלפון/וואטאבר, בסוף יש סף כלשהוא שמגדיר חיובי/שלילי והוא נקבע על פי התפלגות גאוסית כך שייתן כך וכך אחוזי שגיאה שלילית/חיובית לפי מה שחשוב יותר, ועוד עשרות נקודות כשל בתהליך שאני פשוט לא מספיק מכיר כדי לדעת עליהן.
אבל כל הסיבות האלה מתכנסות בסוף להתפלגות של תוצאות תקינות ושגויות‏1, וההתפלגות הזו היא ברמה מסוימת 'אקראית' - שלצורך הדיון זה אומר שתוצאה אחת שלה לא תלויה, או תלויה חלש בתוצאה קודמת.
וטעויות כאלה, מן המפורסמות שחזרה על הבדיקה בתנאים שונים (למשל למחרת היום עם בודק אחר) מייטיבה מאד עם דיוק התוצאות.

1 האם זה לא החלק מטענת הפרסום של התפלגות נורמלית? שאתה זורק אליה מלא תהליכים לא ממודלים ולא מאורגנים (אבל גם לא תלויים), ובסוף זה מה שיוצא?
הקורונה היא סוג של שפעת 717523
לצערי, מה שראיתי היה insert של שני משפטים ולכן גם לי לא לגמרי ברורה משמעות הדברים. למשל, האם הם בכלל לא מפתחים נוגדנים או שהנוגדנים מופיעים ונעלמים?
בדיקות סרולוגיות קיימות והן הרבה יותר אמינות מהבדיקות לאבחון הנגיף המדוברות כל כך. הבעייה היא שמדובר בבדיקת דם שנעשית במעבדה מאד מתקדמת והיא גם יקרה וגם נמשכת זמן רב. מה שמחפשים זה ערכה ביתית ("בדיקת הריון") שתהיה אמינה, זולה ומהירה. קראתי שערכות כאלו נמצאות בפיתוח מתקדם. לערכות האלו תהיה חשיבות עצומה מבחינת התגובה למגיפה, אבל הם לא קשורים לאמינות דבריה של הפרופסורית.
גם אני תוהה אם האמירה שמישהו "החלים" מקורונה היא שקולה לאמירה שהוא פתח נוגדנים. בעובדה הנוגדנים מופיעים (או ניתנים לגילוי?) כמה שבועות אחרי ההחלמה ולכן אני נוטה לחשוב שלא. אני מבין שנזקי הוירוס הם תוצאה של מנגנון ההתרבות שלו. אם הוירוס מסיבה כלשהי לא מצליח להתרבות, אני מניח שהוא בסופו של דבר יורחק מגוף הנשא באופן טבעי ולאו דוקא ע"י חיסול אקטיבי של מערכת החיסון. בכל מקרה, התשובה היא שגם אני סקרן לשמוע מן ה"בקיאים".
מכאן לאזור השמועות. השמועות אומרות שיתכן שהחסינות לקורונה-‏19 היא חולפת כאשר אורך הטווח הוא עניין אישי (וזהו ההסבר הנכון לדיווחים על הדבקות שנייה). אם הנוגדנים הספציפיים נעלמים בתוך כמה חודשים אצל חלק משמעותי של הנדבקים, אז הנושא של חיסון עדר לא רלאבנטי וזה עשוי גם לסמן שפיתוח חיסון מלאכותי הוא עסק יותר סבוך מהמקובל.
הקורונה היא סוג של שפעת 717602
מגדירים אנשים כמי שהחלימו כאשר הם עוברים שתי בדיקות בתוך 48 שעות (אם איני טועה) ויוצאים שליליים בשתיהן. אגב, ההסבר שאני שמעתי להידבקות שניה הוא לא שהחסינות נעלמה אלא שווירוסים רדומים שנשארו מההידבקות המקורית חזרו לפעול.
הקורונה היא סוג של שפעת 717604
זו הגדרה פורמלית של פקידים שעובדים במשרדי השלטון (משה"ב) בישראל וכותבים תקנונים ונוהלים למעבדות ומרפאות.
פקידים זה אנשים שחושבים שבדיקת נכחות וירוס שצריך להמתין לה שבוע היא משהו סביר בתנאי מגיפה. מדוע הם חושבים כך? מפני שזה מה שיש להם בידיים והם צריכים לעשות משהו.
מה שאנו מנסים פה זה לברר את העובדות המדעיות של סוגיית האין נגדנים ועניין הגדרת המושג החלמה אינה הבעייה פה. הכנסתם לקלחת של פקידים, נוהלים וערכות אבחון לא אמינות (אני מאמין שלא כולן כאלה) לא תקדם אותנו בכלום.
שתי הערות:
א. אולי אפילו המילה החלימו לא מוגדרת מספיק טוב. האם אדם שכלל לא הרגיש חולה יכול להחלים?
ב. להדגשת העובדה עד כמה ההגדרות האלו לא עוזרות, אציין שאפאחד עדיין לא הסביר לי אם הנוגדנים הספציפיים אותם מחפשים הם חלק מהמנגנון הביולוגי ששיבש את הפעילות המזיקה של הוירוס או שהם חלק ממנגנון זיכרון לטובת העתיד, המאפשר לגוף בעתיד לזהות את הוירוס ולהפנות אליו את תאי הדם הלבנים עוד לפני שהוא גורם לנזקים שעוררו את מערכת החיסון בפעם הראשונה?
הקורונה היא סוג של שפעת 717616
אני חושב שאם הגוף שלך זיהה את הווירוס, המערכת החיסונית הגיבה אליו ופיתחה זכרון אז אתה בהחלט צריך להיחשב כמי שחלה והחלים, גם אם לא פיתחת תסמינים.

ההבנה שלי לגבי הנוגדנים היא כזו:
1. המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים לא ספציפיים (IgG) שמתחילים את ההתמודדות עם הווירוס.
2. המערכת לומדת כיצד לייצר נוגדנים יותר ספציפיים (IgM) שממשיכים את ההתמודדות ובהדרגה עם עליית כמויותיהם הופכים למנגנון ההתמודדות העיקרי.
3. לאחר ההחלמה, כמויות קטנות של ה-IgM ממשיכות להיות מיוצרות ולהסתובב בדם.

הנוגדנים אינם חלק מהזכרון של המערכת אלא רק עדות לגבי קיומו. הנוגדנים הם חלבונים שמסתובבים להם בדם, והזכרון מצוי בתאים שמייצרים אותם.
מה קורה אם ה-IgG מספיק כדי לנטרל את הווירוס? האם עדיין תתרחש למידה או לא? זה אני כבר לא יודע.
הקורונה היא סוג של שפעת 717631
א. האם אפשר להחלים מבלי שאפאחד מן הנוגדנים יופיעו?
ב. האם lgG נמצאים בגוף כל הזמן או שהם נעלמים זמן כלשהו לאחר שהחלמת?
ג. אני חושב שבשלב זה אפשר לומר בביטחון שבבדיקות נגדנים שנערכו בין שבועות בודדים לחודשיים לאחר ההחלמה, נמצאו מחלימים רבים ללא נוגדנים.
ד.ע"פ דבריך אם נגדני lgM לא נמצאו, חולים אלו יכולים לחלות שנית ויתכן שזה המקור לדיבורים עכשיו בארה"ב על גל שני בחורף (אוקטובר) שיהיה קשה מן הראשון. חולים שהחלימו אולי שלמו מחיר בריאותי מסויים והתקפה שנייה עשוייה למצוא אותם חלשים יותר. (עד כמה שהתרשמתי אלו שהזהירו מפני גל שני קשה, דברו באופן כללי על זהירות וללא איזשהו מידע ספציפי).
הקורונה היא סוג של שפעת 717639
לצורך השוואה (מומלץ בחום לכל המתעניינים)
בדיקת נגדנים
הקורונה היא סוג של שפעת 717672
כמה תיקונים:
1. הפכת IgG ו IgM. נוגדני ה IgM עולים ראשונים. אלו הנוגדנים הראשונים שנוצרים, ובסיום האירוע הדלקתי, רמתם אמורה לרדת ל-‏0 (ר' תרשים). נוגדני ה IgG, שהם נוגדני ה"זכרון" הנשארים לאורך זמן, עולים לאחריהם.
2. גם IgG וגם IgM הם ספציפיים. מערכת החיסונית שמייצרת נוגדנים היא חלק ממערכת החיסונית הנרכשת (Adaptive), וכשמה - מותאמת לפתוגנים. ישנה זרוע מערכת חיסונית אחרת, המוּלדת (Innate) - היא מטפלת בגורמים עויינים בצורה לא ספציפית, כגון כנגד מולקולות שקיימות אצל חיידקים/וירוסים/פטריות רבים - והיא לא כוללת נוגדנים אלא תאים מסויימים (נויטרופילים, אאוזינופילים...)/
3. ישנן סברות על נוגדני IgA בהקשר של COVID-10. אלו נוגדנים שלא מסתובבים בדם, אלא מופרשים לתוך חלל תוך-גופי (סינוס, מעי, סימפונות וכו'). ייתכן ויש להם מרכיב בחיסוניות כנגד SARS-CoV-2.
4. כמו כן, ייתכן וישנם מרכיבים חיסוניים נוספים, והנוגדנים הם רק סמן (Marker) לקיומה של פעילות חיסונית. מערכת החיסונית הנרכשת כוללת גם את הענף התאי שלה (The Cellular Branch), בו לא נוצרים נוגדנים אלא תאים מסוג T, העובדים כנגד אוייבים מבחוץ ומבית (למשל - סרטן).
הקורונה היא סוג של שפעת 717673
אני יוצא מנקודת הנחה שהמידע שפורסם על כך שאצל בערך 1/3 מן החולים בקורונה לא התגלו נוגדנים (גם לפי התיאור שלך, הכוונה לנוגדנים מכל סוג שהוא). איך זה מתקשר לעניין החיסונים?
רק היום ראיתי כתבה על ניסוי חיסון בבני אדם בארה"ב, סין, בריטניה וגרמניה. הרושם היה שתוך חצי שנה יש חיסון.
אם נגדני הקורונה נדיפים, האם חיסון יהיה אפקטיבי? האם הגיוני לתת חיסון כאשר הנגדנים קצרי מועד או לא "נקלטים" ביחס גדול? האם חברת תרופות תכנס להרפתקאה עם כל כך הרבה אי-ודאויות לגבי התנהגות הנגדנים?
בקיצור מה לדעתך ההשפעה של אי הודאות לגבי הנוגדנים על הסיכוי לפיתוח חיסון אפקטיבי לקורונה?
  הקורונה היא סוג של שפעת • יהונתן בר
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוטה הכפר הגלובלי
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוקי שמאל
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוטה הכפר הגלובלי
  הקורונה היא סוג של שפעת • יהונתן בר
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוקי שמאל
  הקורונה היא סוג של שפעת • אריק
  הקורונה היא סוג של שפעת • צפריר כהן
  הקורונה היא סוג של שפעת • תשע נשמות
  הקורונה היא סוג של שפעת • יהונתן בר
  הקורונה היא סוג של שפעת • תשע נשמות
  הקורונה היא סוג של שפעת • יהונתן בר
  הקורונה היא סוג של שפעת • תשע נשמות
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוקי שמאל
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוקי שמאל
  הקורונה היא סוג של שפעת • תשע נשמות
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוקי שמאל
  הקורונה היא סוג של שפעת • הפונז
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוטה הכפר הגלובלי
  הקורונה היא סוג של שפעת • ab
  הקורונה היא סוג של שפעת • אריק
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוקי שמאל
  הקורונה היא סוג של שפעת • רודי וגנר
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוקי שמאל
  הקורונה היא סוג של שפעת • שוטה הכפר הגלובלי
  הקורונה היא סוג של שפעת • אריק
  הקורונה היא סוג של שפעת • אריק
  חוג יחוג יומם וליל • אריק
  חוג יחוג יומם וליל • שוקי שמאל
  חוג יחוג יומם וליל • אריק
  חוג יחוג יומם וליל • הפונז
  חוג יחוג יומם וליל • שוטה הכפר הגלובלי
  חוג יחוג יומם וליל • אריק
  חוג יחוג יומם וליל • שוטה הכפר הגלובלי
  חוג יחוג יומם וליל • הפונז
  חוג יחוג יומם וליל • שוטה הכפר הגלובלי
  חוג יחוג יומם וליל • ab
  חוג יחוג יומם וליל • האייל האלמוני
  חוג יחוג יומם וליל • שוקי שמאל
  חוג יחוג יומם וליל • האייל האלמוני
  חוג יחוג יומם וליל • אריק
  חוג יחוג יומם וליל • אריק
  חוג יחוג יומם וליל • ab
  חוג יחוג יומם וליל • שוטה הכפר הגלובלי
  חוג יחוג יומם וליל • שוטה הכפר הגלובלי
  חוג יחוג יומם וליל • שוטה הכפר הגלובלי
  חוג יחוג יומם וליל • ab
  חוג יחוג יומם וליל • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים