בתשובה לצפריר כהן, 28/10/20 10:56
"חדשות מעולות" או "חטיפה תרבותית"? 727545
יש המבורגר (וקבב) צמחוני בארץ כבר הרבה שנים. לאחרונה הצטרפו beyond meat ו- sensational ומבטיחים שיפור באיכות (המחיר גבוה בהרבה ממה שטבעול ודומותיה גובות עבור המוצר שלהן).
"חדשות מעולות" או "חטיפה תרבותית"? 727546
אופס.
"חדשות מעולות" או "חטיפה תרבותית"? 727553
אופס בריבוע.
"חדשות מעולות" או "חטיפה תרבותית"? 727650
אני טועם מדי פעם המבורגרים צמחוניים במסעדות טובות, וגם את ביונד מיט ניסיתי. לטעמי רובם, וביונד בכלל זה, אכילים איכשהו במשך כמה ביסים, ואחר כך לא. מה שמצער הוא שיש קציצות נפלאות מצמחים, אני יודע לעשות כאלה בעצמי - הבעיה היא רק כשמנסים לעשות אותם דומים לקציצת פרות (צלויה ללא רוטב). אני בהחלט מפרגן לניסיונות, ומקווה שהם יצליחו במהרה בימינו לקלוע גם לטעם שלי (ויותר מזה, של הבן שלי).
"חדשות מעולות" או "חטיפה תרבותית"? 727660
למה הם צריכים להיות בדיוק כמו המבורגר בשר?

בטווח הקרוב זה ברור, אבל נסה לחשוב לטווח של דור או שניים. יש המון מזונות שנחשבו נחותים, אבל דור ילדים שגדל עליהם למד לאהוב אותם. מה יכול לגרום למצב הזה לקרות?
"חדשות מעולות" או "חטיפה תרבותית"? 727661
קטונתי. רק על הבן שלי לספר ידעתי. מאז בערך גיל חמש הוא נהיה סרבן לכמעט כל סוג של מאכל לא מוכר, והמנעד רק הלך והצטמצם. פעם אחת, בגיל שמונה או תשע, הוא משום מה טעם המבורגר, ועוד משובח למדי; הנהרה שהתפשטה על פניו היתה כמו בתמונות של תינוק שטועם פעם ראשונה סוכר. מאז נאלצנו שנינו להתפשר, שהוא יאכל כזה פעם בשבוע.
"חדשות מעולות" או "חטיפה תרבותית"? 727668
גם בתי הקטנה יותר מאד אוהבת המבורגרים (לא את כולם, גם היא אנינת טעם).
היא לא מוגבלת בכמות, כמובן. לפני הסגר קנינו 12 ושמנו בפריזר, להכנה בבית.
727666
רוב השומנים מהצומח (למעט זית ואבוקדו המומלצים, ועוד אחד ששכחתי) לא טובים לבריאות. שומן מהחי טוב לבריאות. שומן מבית החרושת איום ונורא לבריאות. כל מוצר שרשימת התכולה שלו מכילה ''שומנים מהצומח (מוקשים)'' מכיל מוקשים לבריאות וצריך לקבל שבע עשרה מדבקות אדומות.
אני משער שבהמבורגר הצמחוני יש לא מעט מהם.
727669
כל מילה בסלע.
דומני ששמן שומשום (המצוי בטחינה) בריא גם הוא.
קושיה 727670
מה רע בשומנים מוקשים?

יצא לי לראות שעל האריזות רוב המרגרינות בזמן האחרון כתוב שהן ללא שומני טראנס.

שומנים מהצומח: אז עכשיו אתה פוסל בוטנים, אגוזים, בננות וכל השאר? מאיפה כלל האצבע הזה? ונזכרת פתאום שטחינה צריכה להיות בריאה אז הוספת שומשום.
קושיה 727671
סליחה: הפונז הוסיף את השומשום.
קושיה 727673
רב הנסתר על הגלוי. אולי יש הבדל בין שומנים של פירות (אבוקדו, זית, קוקוס בספק) לבין שומנים מחלקי צמח אחרים (לטחינה יש יתרונות תזונתיים רבים, אבל השומן שלה הוא דווקא לא מהבריאים).
אני לא פוסל אגוזים. להיפך- ככל שאני יודע יש קונצנזוס מלא שהם בריאים (לא כך לגבי בוטנים). שמן אגוזים הוא פשוט לא נפוץ.

שומן טראנס הוא בכלל מחוץ לסקאלה, בקטגוריה של רעל. שומנים צמחיים מוקשים שאינם טראנס סתם לא טובים לבריאות. כבר דיברנו פעם מה קרה לעולי תימן כשהחליפו את הסמנה במרגרינה תגובה 678391.
קושיה 727686
שמן אגוזים לא נפוץ, מן הסתם, כי אגוזים הם מאד יקרים.
וזו גם הסיבה ששמנים צמחיים זולים שמוספים להמון מוצרים מעובדים הם מזיקים למדי.
קושיה 727710
לא הבנתי: זול == לא בריא?
קושיה 727713
אני מסכים עם הפונז, שהביע את העמדה הזו מספר פעמים בעבר.

אוכל תעשייתי הוא אוכל זול והוא גם אוכל לא בריא. זה מתחיל בחמרי הגלם- קמח לבן, שמן דקלים, מלח וסוכר הם קומודיטיס זולים במיוחד ועמידים מאוד. אתה יכול לייצר אוכל מאוווד בזול ובכמויות עצומות מהמרכיבים האלה. אבל נראה אותך אוכל רק אותם ושומר על בריאות תקינה.
ככל שאתה עולה ברמת חמרי הגלם (קמח מלא ושמן זית) המחיר עולה והתזונה שלך משתפרת. ייצור ארטיזני (לחם מחמצת, ביצי חופש, עוף בלי הורמונים) יקפיץ פעם נוספת את מדרגת המחיר וישפר את תזונתך עוד יותר.

בשורה התחתונה- בעולם המתועש אוכל של עשירים בריא בהרבה מאוכל של עניים.
קושיה 727725
נראה אותך שומר על בריאותך רק מקמח שיפון מלא, שמן זית זך בכבישה קרה, מלח הימלאיה ודבש.
קושיה 727729
דוקא בדיון שהתחיל מבשר טחון - אני מקווה שגם אתה תסכים שההבדל הבריאותי בין המבורגר זול שמכיל מוצרים מעובדים שבקושי אפשר לקרוא להם בשר, להמבורגר יקר שמכיל בשר בלבד, הוא עצום (אפילו אם אתה מאלה שחושבים שלשניהם יש סימן מינוס לפני ההשפעה הבריאותית).

זה נכון אגב שיש תחומים בתזונה שלנו, שבהם המעבר ממוצרים מעובדים לכאלה שלא - בעיקר בגזרת הירקות והקטניות בארץ - דוקא יוזיל את התפריט שלך יחד עם הגדלת הבריאות. גבינות, פסטרמה, חומוס קנוי ומעדני חלב יקרים למדי -יותר מגרגירי חומוס מבושלים בבית, קינואה, מלפפונים, בטטה ואפילו חזה עוף סביר. רק שיש כאלה שיאמרו שהאחרונים אינם תחליף לראשונים.
קושיה 727749
מוסכם על כל הרופאים (איגוד הקרדיולוגים, תזונאים וכו') שתזונה ים תיכונית היא הבריאה ביותר‏1. תפריט של תזונה ים תיכונית יהיה יקר (גם בכסף וגם בזמן, אלא אם אתה הולך למסעדה ומשלם עוד יותר כסף) מתפריט תעשייתי. סלט ירקות עם פטרוזיליה ושמן זית, גם אם הוא נשמע זול, הוא עדיין יקר פי כמה (גם בכסף וגם בזמן‏2) מסנדוויץ' לחם עם ריבה.
גם אם אתה הולך לסופר וקונה פסטו, שהוא מוצר לא זול, עדיין תשלם כפול כדי לקנות את זה שעשוי עם שמן זית וצנובר ולא את זה שעשוי עם תחליפים תעשיתיים.
מוצרים בריאים בסופר זה לוקסוס.
ישנם לא מעט יוצאי דופן שיכולים להרכיב לך מנות זולות ובריאות, אבל תצטרך לבשל את המנה במו ידיך: מרקי ירקות למיניהם, בשר עם אפונה או עם שעועית ירוקה ועוד.
בני המעמד הסוציו אקונומי הנמוך הם סוכרתיים פי כמה מהממוצע. לתזונה יש חלק נכבד בזה. אני לא אומר שהם לא יכולים להרשות לעצמם כספית אוכל בריא, הרי כרוב וגזר הם מהמצרכים הזולים ביותר, אבל אני מתאר לעצמי שאמא עובדת מטופלת בכמה ילדים תשלח אותם לבית הספר עם סנדוויץ' עם ממרח (בטעם) שוקולד ולא עם סלט כרוב גזר, יהא אפילו עם מיונז ולא עם איולי.
__________
1 שמצאו, בהשוואה ישירה לתזונה תעשייתית, מופחתת שומן, מופחתת פחמימות ואולי עוד כמה.
2 נקודה נוספת היא חיי המדף הקצרים של חלק מהמצרכים בתזונה הים תיכונית- יותר פעמים ללכת לקניות. למרכיבים של תזונה תעשייתית יש חיי נצח על המדף או במקפיא.
קושיה 727753
לא לגמרי ברור לי עד כמה יש הסכמה של כל הרופאים על המשפט הראשון, וההמשך גם הוא לא משתמע מהראשון.

אתה מנגיד ירקות ללחם וממרח. זה לא רציני. ילדים גם אוהבים יותר לחם עם ממרח מתוק.

2 חיי מדף קצרים יותר משמעם גם בזבוז משאבים גדול יותר.
קושיה 727755
אני חושב שההמלצות של האיגוד הקרדיולוגי ועמותת עתיד‏1 מסכמות את הקונצנסוס הרפואי.
שתי ההמלצות בעניין דיאטה ים תיכונית הן המלצות בעוצמה החזקה ביותר וגם ברמת ההוכחה הגבוהה ביותר:
- תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת מחלות קרדיווסקולריות
- תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות: סוכרת, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה

אם אתה רוצה להתעמק בהבדלים הכימיים בין חומצות השומן במזונות השונים יש סקירה שנראית לי מעמיקה ומאוד טכנית (חלק עבר לי מעל הראש) דווקא באתר של תנובה.
שני ציטוטים משם:
"אנשים בגיל מתקדם אינם יוצרים ריכוזים מספיקים של שתי משפחות האנזימים האחראים להפיכת חומצות השומן להורמוני בקרה, ולכן עדיף ורצוי למבוגרים לתסף את מזונם בשמנים ממקורות העשירים ב 3 ω ארוכות שרשרת ורב בלתי רוויות בעלות 20 ו-‏24 פחמנים (דגי מים עמוקים) ולא הקצרות עם 18 פחמנים (שמני פשתן, מרווה משולשת ואצות).
הדיאטה המערבית ענייה יחסית בשמני אומגה 3 ועשירה בשמני אומגה 6. בשמן סויה לדוגמה יש כ 6% חומצות ω3 וכ 50% של ω6. היחס דומה גם בשמני תירס וחמניות. לעומתם בשמן אגוזי מלך היחס כמעט הפוך. עודף גדול של חומצות שומן מסוג אומגה 6 מסיט ליצירה של עודף הורמוני בקרה זוגיים (II (Ecosanoids המעודדים דלקתיות, אגרגציה של כדוריות דם, ומעכבים בנית מולקולות האחראיות לפוריות הזרע."
"האגודה האמריקנית לשמנים ושומנים (AOCS) מדרגת את עשרת השמנים לשימוש יומי (טיגון, בישול ותיבול) לפי תרומתם לבריאות, אך אין הסכמה גורפת לרשימה זו. יחד עם זאת כולם מסכימים על כך, שבראש הרשימה יהיה שמן הזית העשיר מאד (75-80%<) בחומצת שומן חד בלתי רוויה (אולאית MUFA9)."

ההשוואה בין לחם עם ממרח לבין סלט קולסלואו היתה באמת הקצנה. עדיין הילדה שלי מעדיפה לחם שבעה דגנים עם אבוקדו וגבינת פטה על פני לחמניה עם ממרח מתוק. לו היתה הילדה הששית במשפחה דלת אמצעים כנראה שלא היתה לה בכלל הבחירה.
__________
1 אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה משנת 2011 עם עדכון ב 2015.
קושיה 727719
מה שאריק אמר. כמובן שזו לא משוואה מתימטית.
אבל כשאתה מכוון את פונקציית המטרה שלך לפי פרמטר המחיר ולא פרמטר הבריאות, בהרבה מאד מקרים תקבל תוצאות לא בריאות‏1.
ונוסף על זה הקורלציה ההפוכה בין ייצור תעשייתי המוני למוצרים בריאים כמו שאריק פירט.

1 כמו שאומר סטיב בושמי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים