בתשובה להפונז, 06/11/20 11:05
דקדנס 728118
א. בנוסף לדבריך, באופן ספיציפי שמתי לב שמנהיגי השמאל מצטיירים פעם אחר פעם לא רק כבלתי ראויים - אלא כאפורים. פרווה. חסרי כריזמה. מגמגמים, חסרי סחיפה ויכולת שכנוע, כמעט חסרי דופק, סניליים וישנוניים. אומנם אני מצטט את הלעג הימני למנהיגים אלה אבל חייב להודות שדבריהם לא משוללי ביסוס... אני נזכר בבוז'י הרצוג שבהחלט היה כזה. ואפילו גנץ - פ**קינג רמטכ"ל! מפקד הצבא! עושה תחושה של סבון חסר כריזמה, איך זה יכול להיות? איך רמטכל יכול להיות חסר כריזמה? וביידן, אדם חביב אך זקן כמו היקום וגם כן, נחנח כזה. מנהיגי השמאל מאז אובאמה פשוט לא מצליחים לסחוף. לעומת זאת מנהיגי הימין נוטפים כריזמה, מפולפלים ומלאי אופי.
דקדנס 728120
וכבר היו דברים מעולם. שמיר רבין 92
דקדנס 728121
זה שהיית צריך להרחיק שלושים שנה אחורה רק מחזק את הטענה, שזו תופעה חדשה יחסית ואופיינית לזמן הנוכחי.
דקדנס 728124
אני בהחלט שותף לתצפית שלך. אולי העתיד של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות הוא עם מנהיגות נשים. סאנה מרין וג'סינדה ארנדרן עשו שתיהן עבודה מצוינת בקורונה. ארנדרן גם כריזמטית, לא יודע על מרין. בארה''ב אני מסמפט את אליזבט וורן והצטערתי שנכשלה במוקדמות.
דקדנס 728146
מסכים לגבי וורן. וגם הסגנית הנכנסת עושה רושם לא רע
דקדנס 728148
בינתיים אני מקווה שביידן יצליח להיות מאחד ולגשר על פערים. לפחות לעצור את מגמת ההקצנה של בתי הנבחרים. אם כן, הבחירה של מישהו מרכזי תוכיח את עצמה.

(אם כבר סוציאל דמוקרטיות: היו גם גולדה ואולי גם גנדי באותו הדור)
דקדנס 728129
אני חושב שאתה טועה.
1. רוב המנהיגים הכריזמטיים אינם ראויים, רוב המנהיגים הראויים אינם כריזמטים. קשה למצוא מנהיג ראוי וכריזמטי.
2. רוב המנהיגים בימין הם לא כריזמטיים בדיוק כמו בשמאל (מייק פנס, מיטץ' מקונל, טד קרוז, גדעון סער, דני דנון, טרזה מיי...). אם זאת בעיה, זאת בעיה כללית ולא של השמאל.
3. גם השמאל ייצר בשנים האחרונות כמה מנהיגים כריזמטיים ובעלי יכולת סחיפה (קורבין, טרודו, סנדרס).
דקדנס 728145
1. מה אמרתי שסותר את זה? אני האחרון שיתרשם מכריזמה. אבל באקלים הפוליטי הנוכחי - מה לעשות, זה סקיל חשוב. ממש לא התכוונתי לרמוז שיש קשר בין כריזמה לבין איכות מנהיגותית. הלוואי שזה לא היה ככה.

2.3 - אני מתכוון בעיקר לאלה שממש בטופ... טראמפ וביבי למשל, וכל הדיקטטורים האלה שצצים באירופה ובברזיל. לעומת ביידן וגנץ...
דקדנס 728167
אני חושב שהאפיון ״כריזמתי״ הוא גם מאוד נזיל ומאוד תלוי זמן ומקום. אני לא משוכנע (למשל) שבאקלים הפוליטי לפני 20 או 30 שנה, בלי טוויטר, בלי בועות מידע, בלי רשתות חברתיות ובלי ההתמכרות של האוכלוסיה לתרבות השקר והעובדות האלטרנטיביות, מישהו היה חושב או מחשיב את דמותו של טראמפ כדמות של מנהיג כריזמתי.

באותו אופן, אני גם לא משוכנע שהטענה שבשנים האחרונות מנהיגי המחנה השני הם ״פחות כריזמתיים״. אני חושב שהם נתפסים פחות כריזמתיים בגלל שינויי רוח הזמן. נימוס, קורקטיות, ערכים, מוכנות לשיתוף פעולה וסגירת פערים בין עמדות, פשרנות וכו׳ - כל אלה, בזמננו, הן תכונות שמנוגדות לרוח הזמן ולכן הופכות מנהיג שיש לו אותן היום לפחות ״כריזמתי״ בקרב חלקים נכבדים באוכלוסיה והיו לא פוגעות ב״כריזמתיות״ של אותו מנהיג במקומות וזמנים אחרים.

דברים שפעם היו גורמים לפוליטיקאי להבעט בתחת מהמערכת בבושת פנים הם היום נכס אלקטורלי. זה לא קשור (בהכרח) לכריזמה.
דקדנס 728172
לא מסכים.
בגין היה כריזמטי מאוד. הוא הלהיב המונים בכיכרות גם בשנות החמישים וגם בשנות השמונים. שמיר לא היה כריזמטי. אולי זה תלוי תרבות, אבל כריזמה, או היעדרה, מובחנים גם ממרחק הזמן. גם הגנרלים של פעם שהלכו לפוליטיקה- ידין, אלון, דיין, רבין, רפול, שרון, ברק (ברלב יוצא הדופן)- היו רובם ככולם כריזמטיים.
נתניהו הוא המנהיג הכריזמטי מכולם.
הדמות הכריזמטית ביותר מהצד השני של המפה הפוליטית הוא לדעתי אשכנזי, ואחריו לפיד. גם לעפר שלח לא חסר. אבל גנץ, יעלון ועמיר פרץ לוקים מאוד בתחום, ומי יודע בכלל מי מספר שניים של כל אחד מהם?
דקדנס 728173
הגילוי המרשים ביותר של כריזמה שנתקלתי בה באופן ישיר, היה בזמן השירות הצבאי, כשראיתי את עמירם לוין - אז מפקד אוגדה 36, ולימים אלוף פיקוד צפון - מדבר בארוע פרידה לקצינים שהשתחררו מהאוגדה (בתור חבר להקה צבאית, הייתי בלא מעט ארועים כאלה). אני כמעט ולא זוכר מילה ממה שהוא אמר, אבל זוכר שהוא היה רהוט, מצחיק ומקורי, ואת עצמי חושב "וואו, הבנאדם הזה סוחף! אחריו הייתי מוכן ללכת." אני תוהה מה הייתי חושב היום על ה"הופעה" ההיא שלו.
דקדנס 728180
אני לא בטוח שנתניהו כריזמתי. ז"א "נתניהו" הרעיון שהוא מסמל למצביעיו מאד סוחף, אבל נתניהו האדם?! תסתכל על המאזינים שלו במרכזי הליכוד ותשווה את זה למאזינים של טראמפ בעצרות שלו (או, אפילו למירי רגב באותם תנאים)? עובדה שכל פעם שהכריזמה שלו עמדה למבחן הבוחר הוא נכשל כשלון חרוץ (אגב, גם רבין, לא היה באמת כריזמטי).
דקה-דנס 728181
נתניהו בעצרות בחירות לפני סיבוב הבחירות האחרון. נדמה לי שגם יריבים מחשיבים אותו כמופיע מוכשר.
דקה-דנס 728188
תסתכל על הקהל כאן ותשווה את זה לקהל כאן.
דקדנס 728182
לא אמרתי שאין דבר כזה כריזמה וגם לא אמרתי שפעם לא היו מנהיגים כריזמתיים.
אמרתי שכריזמה זה לא נתון אובייקטיבי‏1 ושיש לו כנראה מרכיבים שהם תלויי זמן, תרבות ומקום.
אני מאוד לא משוכנע שאם טראמפ היה עולה על במה לפני 30 שנה ועושה בדיוק את אותה ההצגה על הפודיום שהוא עושה היום הוא היה מצליח לסחוף אחריו המונים. יכול להיות. ממש לא נראה לי. לדעתי הוא היה נראה ונשמע לאנשים מכל הקשת הפוליטית כחייזר עלוב ומצחיק על סף פיגור שכלי ורפובליקנים/שמרנים לא היו נוגעים בדמות כזאת עם מקל.

הטענה שלי היא שהצלחתו של טראמפ היא תולדה של רוח הזמן והוא מצליח *למרות* שהוא *לא* כריזמתי ולא בגלל שהוא כן. אני משוכנע שיש לא מעט רפובליקנים שהצביעו לו למרות שהם חושבים שדמותו דוחה וחסרת קסם אישי.

_____________
1 יצא לי כריזמה 18! כנראה אבחר להיות Bard או Warlock.
דקדנס 728183
לפני 30 שנה טראמפ פשוט היה עושה הצגה אחרת ועדיין מקבל כריזמה 18.
דקדנס 728185
זה הדבר עליו אנחנו לא מסכימים. לדעתי, לפני 30 שנה אף צד בפוליטיקה לא היה נוגע בדמות כמו טראמפ עם מקל והוא לא היה מצליח לסחוף המונים.
כמובן שאין לי דרך להוכיח לך את זה (אבל גם לך אין).
אותו דבר אני חושב על היטלר‏1. הוא סחף המונים בגלל שהוא אמר וחשב דברים שהכו נכון עם פשיט חמש קילו בראשו של הצייטגייסט ולא כי היתה לו כריזמה / יכולת לסחוף המונים באופן טבעי. כשמתסכלים על הנאומים שלו היום הוא נראה ונשמע כמו בנאדם ממש מפגר עם כריזמה של מלפפון חמוץ.

____________________
1 גודווין - אתה לא הבוס שלי! חוק טפשי ומיותר.
דקדנס 728186
* פטיש
דקדנס 728187
על היטלר אני מסכים. טראמפ עטה על עצמו את את הפרסונה שתועיל לו.
אולי הוא כבר כל כך התרגל לפרסונה הזו (You're fired) שהיא כבר השתלטה עליו, אבל אני חושב שבתקופה אחרת הוא היה מראש עוטה פרסונה אחרת.
דקדנס 728197
עולה התהייה האם הבעייה היא במדד הכריזמטיות האישי שלך. מה דעתך על מדדים פחות סובייקטיביים לכריזמה?
דקדנס 728624
הבעיה היא לא המדדים האישיים שלי לכריזמה ואני מתעקש על העמדה שלי שאין שום קשר בין כריזמה לבין הצלחתו של טראמפ.

טראמפ הוא חולה נפש ו/או אדם שעושה עצמו חולה נפש ו*זה* סוד הקסם וסוד ההצלחה הפוליטית שלו במאה ה-‏21.
הדברים המוזרים וההזויים שהוא עושה היום‏1 היו מובילים כל פוליטיקאי אל השוליים הסהרוריים של הפוליטיקה וסדר היום הציבורי לפני 20 שנה או אפילו עשור. לא הנשיא טראמפ עושה את רוח הזמן כמו שרוח הזמן עשתה את טראמפ נשיא.

________________
1 חדש מהתנור. ראה למשל: https://www.youtube.com/watch?v=LTcd-78DNcA
דקדנס 728626
אין לי שום בעיה להסכים עם כך שכריזמה היא תלוית זמן, גיאוגרפיה ותרבות.
אבל בסוף הכריזמה נמדדת בסיקור דעת הקהל, לא בהתרשמות האישית שלי או שלך, ובשיטה הזו הוא כנראה מספיק כריזמטי.
אגב - התופעה של נוכלים (ואף נבלים) כריזמטיים לא התחילה עם טראמפ ולא תיעלם איתו.
דקדנס 728627
אם ההגדרה שלך לכריזמה היא מידת ההצלחה והפופולריות של המנהיג, אז כל נשיאי ארצות הברית היו פחות או יותר כריזמתיים באותה מידה (מספיקה כדי להבחר) וכל המושג כריזמה מאבד מערכו. לא עדיף לדבר על ״כמות הקולות שקיבל המנהיג״? זה יותר אוביקטיבי ומדויק. למה צריך את מושג הכריזמה ומה הערך שלו?

(זו הוכחה בשלילה. אני כן חושב שלמושג כריזמה יש ערך ואפשר לנהל עליו שיחה, אבל הוא לא יכול להיות קשור בהכרח לתוצאות סיקור דעת הקהל שמודדים משהו אחר)
דקדנס 728629
בדיוק להיפך. ככל שהמרחק בין כישורי הנשיא הנבחר ומספר הקולות שקיבל גדל (ונראה ששנינו מסכימים שאצל טראמפ המרחק הזה אסטרונומי), אנו נזקקים לעזרתם של גורמים אחרים מכישורים כדי שיגשרו על הפער הזה. ''כריזמה'' היא בדיוק גורם דגל שכזה. הדבר שעובד באיזה מישור רגשי שהוא שונה מהמישור הרציונלי.
אגב, אם תשאל אותי - גם הנשיא הקודם של ארה''ב נהנה מאד מהפקטור הזה, כי לעניות דעתי כישוריו כנשיא היו מוגבלים למדי (וכמדינאי בינלאומי היו עלובים).
דקדנס 728630
אם אני מבין נכון - לפי ההגדרה שלך מנהיג לא יכול להיות גם מוכשר וגם כריזמטי?
דקדנס 728639
לא, תקרא שוב.
דקדנס 728651
קראתי שוב. זאת עדיין נראית לי המסקנה המתבקשת מהתגובה שלך.
אנלוגיקה 728656
לוגיקה 101:
אני אומר שמי שלא מרוויח כסף אבל יש לו מיליון בחשבון הבנק הוא כנראה גנב.
ואתה עונה לי (כאילו כטיעון נגדי) שמישהו יכול להיות גם עשיר מעבודה וגם גנב.

מצא את הבעייה בתשובה הנ"ל ומדוע היא לא מפריכה את הטענה הראשונה.
אנלוגיקה 728658
א. יש הבדל בין "טיעון נגדי" ל"שאלה" - "טיעון נגדי" זה שהבנתי את מה שאתה טוען ואני חושב שאתה טועה, משום ש... "שאלה" זה שלא הבנתי את מה שאתה טוען ולכן אני מבקש שתפרט. הפתיחה וסימן הניקוד שמסיים את תגובה 728630 אמורים לרמוז במה מדובר.

ב. באנלוגיה, לא אמרת ש"מי שלא מרוויח כסף אבל יש לו מיליון בחשבון הבנק הוא כנראה גנב" אלא ש"ככל שהמרחק בין הכסף בבנק והרווחים גדל, אנו נזקקים לעזרתם של גורמים אחרים מרווחים כדי שיגשרו על הפער הזה. "גניבה" היא בדיוק גורם דגל שכזה"- אם ככה אתה מגדיר‏1 "גניבה" אז נראה לי שאתה טוען שכשאין פער אין גניבה.

1 וכן, זה דיון על הגדרה ולא על מדידה - ראה תגובה 728627.
אנלוגיקה 728675
ב. אנלוגיות הן לא תמיד בול, אבל ננסה: אני טוען שכשאין פער אזי הבנק נהנה מהרווחים ביושר, אבל עדיין ייתכן שמתחת לבלטות בביתו של ידידנו נמצא העותק המקורי של המונה ליזה. מה שהופך את ידידינו לגנב מוצלח, גם אם חשבון הבנק שלו מסתדר ללא הכישור הזה.
אנלוגיקה 728686
אני מנסה לעשות את הטרסנפורמציה בחזרה לכאריזמה ובוחרים ועדיין לא מבין מה רצית להגיד בתגובה 728629. מצטער. אפשר לקבל הסבר יותר פשוט?
אנלוגיקה 728692
אני אמרתי שכשיש הפרש בין הכישורים לבין הבחירה הפופולרית (כמו בין כישורי ההשתכרות וחשבון הבנק), זה מעלה צורך בהסבר להפרש הזה, למשל "כריזמה" או "גנבה" שפועלות בדרכים עקיפות כדי לסגור את הפער ההוא.
אתה אמרת שאם כן, מה עם מנהיגים מוכשרים וגם כריזמטיים? אני אמרתי שיופי שיש כאלה, כמו עשירים מוכשרים שהם גם גנבים גדולים, אבל זה לא סותר או נוגד את הטיעון שלי לגבי הכריזמה כהסבר לפער - כשהפער ישנו.
כשהפער איננו, ייתכן שגם ללא הכריזמה אותו מנהיג היה נבחר.
ועל כן, מדד הנבחרות קורלטיבי לכריזמה רק כשיש פער בין הכישורים לבחירה. כשאין פער - אין קורלציה.

(אנלוגיה אחרת - שיחת הקלישאה "מה היא עושה עם הטמבל ההוא?" "לא יודעת, אבל הוא כזה חתיך". זה שיש גם חכמים וחתיכים לא מייתר את מדד החתיכות כדי להסביר את הפער הנ"ל)
אנלוגיקה 728694
נראה לי שיש די גדול הבדל בין (1)"כריזמה יכולה להיות הסבר אפשרי לפער בין יכולת לבין מספר קולות" לבין (2)"כריזמה מוגדרת כפער בין יכולת לבין מספר קולות". אני מאד אופתע לשמוע שמישהו חולק על (1).
אנלוגיקה 728697
ודאי שהיא לא מוגדרת כך - והרי יש אנשים עם כריזמה בלתי ניתנת להכחשה שמעולם לא עמדו לבחירת הציבור.
אבל אם 1 נכון, אזי פער שכזה ובחירה של אדם שכזה מרמזים בחוזקה שאותו אדם מחזיק ב"כריזמה" העלומה והמתעתעת.
כפי שחסר כישורים ועבודה הנוהג בפורשה מרמז בחוזקה שרמת הגנבות שלו מרשימה.
אנלוגיקה 728704
אתה מדבר על ''כריזמה'' ו''גנבה'' והאסוציאציה שלי ישר היא נוחי דנקנר. גם חתיך, גם כריזמטי, וגם גנב.
אנלוגיקה 728708
דוגמה נאה.
וגילוי נאות - יש לי קשר ביוגרפי עקיף לפרשת דנקנר. לפני יותר משלושים שנה נתתי למי שעתיד להיות משותפיו לפשע להעתיק ממני במבחן. והוא נתפס.
אנלוגיקה 728715
הוא לא למד אז, ולא למד בהמשך :)
אנלוגיקה 728733
אבל על הדרך כנראה שעשה הרבה יותר כסף משנינו...
אנלוגיקה 728800
אז מה שאתה טוען זה (1)? ואתה חושב שהנביא חולק על זה?
אנלוגיקה 728814
הנביא חולק על (2/גרסת הפונז): כריזמה עשויה להימדד על ידי נבחרות חסרת כישורים.
דקדנס 728632
מה ההבדל בין ״כמות הקולות שקיבל המנהיג״ לבין "מידת ההצלחה והפופולריות של המנהיג"?
דקדנס 728634
מי אמר שיש הבדל בין שני אלה?

אני אמרתי שכריזמה ומידת ההצלחה/פופולריות זה לא אותו הדבר ואם אומרים שזה אותו הדבר אז המילה כריזמה היא מיותרת (כי כל נבחר הוא כריזמתי על פי הגדרה‏1).

__________
1 על פי ההגדרה הגרועה.
דקדנס 728638
אני מנסה להבין את המשפטים: "אם ההגדרה שלך לכריזמה היא מידת ההצלחה והפופולריות של המנהיג, אז ... וכל המושג כריזמה מאבד מערכו. לא עדיף לדבר על ״כמות הקולות שקיבל המנהיג״?"

(חוץ מזה, נראה לי שיש הבדל בין ההגדרה של מושג לבין המדידה שלו - השאלה איך מגדירים כריזמה שונה מהשאלה איך מודדים כריזמה)
דקדנס 728642
אני לא מבין מה אתה לא מבין במשפט ואתה לא הסברת מה אתה לא מבין.

״השאלה איך מגדירים כריזמה שונה מהשאלה איך מודדים כריזמה״

נכון. אבל זה לא משנה את העובדה שלמדוד כריזמה באמצעות תוצאת הבחירות היא דרך גרועה למדוד כריזמה‏1. לא הוספנו שום אינפורמציה. באותה מידה יכולנו להגיד שתוצאות הבחירות עוזרות לנו למדוד מי מהמנהיגים הוא נחמד או בעל חוש פוליטי טוב יותר. אולי יש קשר בין הדברים ואולי אין.

______________
1 ברגע שאנחנו מסכימים שמנהיג פחות כריזמתי יכול לנצח בבחירות מנהיג יותר כריזמתי, חייבים לקבל גם את זה.
דקדנס 728652
מהמבנה "אם ההגדרה שלך ל-A היא X, אז ... וכל המושג A מאבד מערכו. לא עדיף לדבר על ״Y״? אני מסיק ש-X ו-Y לא מתיישבים זה אם זה, אחרת התוספת של "לא עדיף לדבר על" לא ברור, ושמי שכתב את המשפט מציע ש-X מוצלח יותר מ-Y.

למדוד מאסה בעזרת נפח זאת דרך גרועה (לצורך העניין), אבל זה לא משנה את ההגדרה של מאסה. אני לא יודע מה בדיוק איך להגדיר כריזמה, ואין לי שמץ של מושג איך למדוד אותה‏1, אבל זה משנה את העובדה שאני די בטוח שיש הבדל ענק בין שתי השאלות ושתשובה לאחת מהן לא תעזור לפתור את השניה.

1 אני בכלל לא בטוח שאפשר למדוד אותה.
דקדנס 728660
אפשר להכנס כאן לפתיל סמיילי איילי טיפוסי ארוך על סמנטיקה, לוגיקה, דקדוקי עניות והמשמעות הקוסמית של חסרונו של פסיק במשפט של איזו תגובה, אבל אני מעדיף לעשות משהו יותר פרודוקטיבי עם הזמן שלי (כמו להכניס את הראש לתנור גז ולהמתין מספר דקות, למשל).
דקדנס 728685
אפשר להכנס לפתיל... ואפשר גם לנסח את מה שרצית להגיד באופן שיהיה ברור גם לאחרים. אין לי שמץ של מושג מה אתה טוען, מה הפונז טוען, ואם ו/או על מה אתם לא מסכימים (ולא שלא ניסיתי להבין)
דקדנס 728689
אפשר גם להבין שאם אייל אלמוני מאוד מסוים לא הבין משהו שנכתב די בפשטות זה לא אומר שמה שאני טוען או מה שהפונז טוען מנוסח בצורה באמת בעייתית ושבאמת היה מאוד קשה להבין מה כל אחד טוען.
משום שאני חושב שעם הבנת נקרא מינימלית ויכולת לקרוא משהו שנכתב בשפת בני אדם ולא בשפת מכונה, היית יכול להבין לבד למה התכוון (בערך / פחות או יותר) כל אחד מאיתנו וש״אי ההבנה״ שלך היא מהסוג הסופיסטי / רטורי.
דקדנס 728631
אנסח את ההוכחה בשלילה שלי בצורה יותר פשוטה: אם בסופו של יום ״הכריזמה נמדדת בסיקור דעת הקהל״ אז אפשר להגיד שביידן הוא כריזמתי היום כמו שטראמפ היה ב-‏2016. זה אבסורד.

זו ממש *לא* המשמעות שנתנו למילה כריזמה כשיחסו אותה לטראמפ במעלה הפתיל. להיפך - כל הדיבור על כריזמה התחיל אחרי הטענה שהצד הליברלי מציע מנהיגים פחות כריזמתיים. אני טוען שזו לא הכריזמה שהביאה את טראמפ לבית הלבן אלא שהטירלול שלו הגיעו בזמן שמתאים בול לפוני לעידן האמת האלטרנטיבית, ה-Echo Chambers, תאוריות הקונפירציה ב-youtube והויראליות ברשתות החברתיות. סתם כוח הסברי של ״כריזמה״ של מנהיג, הוא לדעתי חכוח הסברי חלש מאוד כדי להסביר את התופעה ששמה טראמפ.

לכן אני חושב שיש אמת בתגובה 728118 אבל ליחס זאת לכריזמה זה לא נכון. הדבר הזה שיש לטראמפ ויש פחות לפוליטיקאים אחרים הוא משהו אחר מ״כריזמה״. זאת בדיוק הבעיה של הרפובליקנים בעידן אחרי טראמפ - האם הם יחזרו לפוליטיקה שמרנית ומיינסטרימית יותר במחיר של איבוד קולות או שהם ימשיכו עם הטרללה כי זה מביא בוחרים? לדעתי, אם הם מעוניינים לשמר את כולם, הם יאלצו להמשיך עם הקו של פוליטיקה מטורללת ואולי אפילו להעז ללכת רחוק יותר איתה משעשה זאת טראמפ. עידן הטירוף בפוליטיקה הרפובליקנית לא יסתיים כשטראמפ יעזוב את הבית הלבן ויתחיל לנהל איזה וערוץ טלויזיה עם פרופוגנדה של מטורללים 24/7 (המחנה השמרני יצטרך לשתף איתו פעולה או להכנס למלחמה של ״מי יותר מטורלל״ או שהם יאבדו את כוחם בצורה משמעותית ב-‏2024).
דקדנס 728635
טראמפ הוא המנהיג שהביא הכי הרבה אנשים להצביע נגדו. אם ביידן יצליח ליצור בריתות עם חלק מהרפובליקנים, אולי הוא יצליח להוריד את הקיטוב. אולי.
דקדנס 728179
למה נתניהו יותר "ממש בטופ" מטרודו?!
דקדנס 728311
בעניין קשור במקצת: שמתם לב לכך שחברות הכנסת הן נשים יפות מהממוצע? לטעמי האישי היפה מכולן היא כמאל מריח ע'דיר אבל יש רבות אחרות מתמר זנדברג ומרב מיכאלי דרך אורלי לוי-אבקסיס, יפעת שאשא-ביטון ויוליה פלוסקוב ועד איילת שקד ומירי רגב, ואני מתנצל בפני ח"כיות שלא הוזכרו כאן מחמת קוצר היריעה או קוצר הראייה. אחחח, איפה הימים של גולדה ושושנה ארבלי-אלמוזלינו? לגבי יופיים של הגברים אני פחות מוסמך להביע דיעה, אבל מאז המהפך הדיאטטי של ישראל כץ נראה שלפחות מבחינת משקל עודף גם הם אינם מדגם מייצג של הציבור הרחב.

אין ספק שהבחירות נעשות על בסיס רציונלי לחלוטין.
דקדנס 728312
יוליה פלוסקוב באמת מהממת! תמיד אמרתי.
דקדנס 728321
נראה לי ששכ"ג עשה לנו ריק רול עם היוליה הזו.
דקדנס 728313
חברי הכנסת הנדל, רול ולהב-הרצנו מוסרים ד"ש ועפעוף.
כשלעצמי, אני חושדת שלגבי חלקם וחלקן זו העובדה שאנחנו רואים אותם ואותן בשידורי טלוויזיה וצילומים מהוקצעים. גם אני נראית לפחות עשרה אחוז טוב יותר אחרי סיבוב של מאפרת (אם כי 9/32 זה באמת אחוזים יפים)(המשמעות הכפולה לא הייתה מכוונת).
דקדנס 728315
אני מסכים עם לפחות חלק מהקביעות כאן אבל לדעתי עומר ינקלביץ' היא הכי יפה (לקחה את התואר מאילת שקד).
דקדנס 728317
ינקלביץ' בשלישיה הפותחת. מי הכי יפה זה כמו איזה שיר הכי טוב. אין כזה דבר.

חוץ מזה זאת עובדה מדעית שאשתי הכי יפה (והדשא של השכן ירוק יותר).
דקדנס 728318
יש שיר הכי טוב:

השיר הישראלי הכי טוב.
שיר הרוק הטוב ביותר.
שיר הפופ הטוב ביותר.
דקדנס 728319
או! תודה שסגרת לי את הפינה הזאת. אני כבר שנים מתלבט מהו שיר הרוק הטוב ביותר.

(ברצינות, ארז, לא נראה לך מגוחך להיות כל כך פסקני בעניין הסופר-סובייקטיבי הזה?)
דקדנס 728320
זה אובייקטיבי לגמרי. אם היית שואל את האלוהים בוב דילן הוא היה אומר בדיוק את אותו הדבר.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728346
להפתעתי אין תמיכה ציבורית רחבה בשני השירים הישראליים שנמצאים בראש הרשימה שלי. כל מכריי (שניים במספר!) מסכימים שמדובר בשירים יפים, ואפילו יפים מאד, אבל משום מה לטעמו של הציבור הרחב "עטור מצחך" לוקח‏1 בעוד שני אלה לא מוזכרים כלל.

הנה הם (לא בהכרח בסדר הזה. בין שניהם אני משנה את דעתי מעת לעת):

https://www.youtube.com/watch?v=sEVnlVRmYTk (בביצוע הזה)
https://www.youtube.com/watch?v=Uzs1qOM7_co (זה הביצוע המועדף עלי, ולא בזכותה של ירדנה, אם כי אף אחד לא מצליח לקלקל את השיר השמיימי הזה ואפילו כשאני שר אותו במקלחת החתולה שלי מצטרפת מעבר לדלת. "חולין" בתחת שלי!)
_____________
1- לא שהוא שיר גרוע, אבל הוא לא בין העשרים הטובים ביותר לטעמי. ראשית, איך אפשר להתלהב מבחורה עם נפט על הראש? ושנית, למרות שאני מודע לאירוניה הדקיקה המסתתרת ב:
"(אינני זוכר אם חרזו כך בשיר)
אך למי שתהיי
חייו מלאי שיר."
ולמרות שקטונתי מלבקר את אברהם חלפי, כשאני מתקל בחרוז כזה זה הורס לי את ההנאה בלי שום קשר להבנה שלי. ברור שהיה קל מאד למצוא כאן חרוז הולם ("עשיר", למשל, היה יכול למצוא שם את מקומו בקלות כאילו מדובר בכפר שמריהו) כך שהחריזה הקלוקלת היא מה שהמורה שלי לספרות היתה מכנה "אמצעי אמנותי" שבא, אולי, לבטא את מוחו המסוחרר של המשורר שלא רק מאבד את זכרונו אלא גם את כשרונו הלירי, אולם, כפי שאמרתי, זה לא עוזר לי לא להתעצבן.

טוףףף, אם אני כבר בענייני עצבים וחריזה, שאלה לקהל: בשיר Nowhere man של ארבעת המופלאים נכתב:

Doesn't have a point of view
knows not where he's going to
Isn't he a bit like you and me?

והשאלה היא אם רק אני מוצא את עצמי מקווה, בכל שמיעה של השיר, שהשורה האחרונה כאן תתיישר בהתאם לכללי השכל הישר והחריזה ל:
Doesn't have a point of view
knows not where he's going to
Isn't he a bit like me and you?

ההשפעה של זה עלי היא כמו השפעתה של דלת חורקת. אני מקווה שתוך זמן קצר איזו אפליקציית AI תספק לי את ה-WD40 הנדרש.

אגב, גם בין שירי החיפושיות אני בדעת מיעוט (תגובה 724770)

2- ל.א.א.א - מואאאאאה, בייב.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728357
בעיני החריזה של חלפי היא נהדרת, ובניגוד ללחן הזוועתי שגבריאלוב ניפק ל"השיר על התוכי יוסי", הלחן של רכטר ל"עטור מצחך" הוא נפלא. אני בהחלט חושב שזהו אחד השירים היפים ביותר שנכתבו, הולחנו והושרו בעברית, אם לא ה.

לגבי "Nowhere man", שים לב למקצב של כל שורה ותראה שה-you יוצא בדיוק באותה הפעמה של view ושל to, כלומר צריך לקרוא את המילים:
Doesn't have a point of view
knows not where he's going to
Isn't he a bit like you
and me?
לגבי הצעת היעול שלך, זה בדיוק איך שמיקי גבריאלוב היה עושה.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728365
כאמור קטונתי מלבקר את חלפי, אבל חריזה של ''שיר'' עם ''שיר'' היא לא נהדרת בעיני בשום הקשר.

אשר לביטלס, אין מה לעשות, באוזניים שלי זה חורק.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728377
יפה השומקום.
בניגוד לשוטה, אני דוקא חושב שהפיכת השורה השלישית לגרסה שלו, יוצרת חרוז משולש מתבקש ונדוש מדי. ככה יותר טוב.

השיר הכפול בעטור מצחך צורם גם בעיני מזה שנים שנימה.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728410
הגיג לא אפוי על המילים של "עטור מצחך". קודם כל, כדאי לקרוא את המילים כפי שהם הופיעו בכתב לפני המוזיקה, אני מניח - הגרסה כאן נראית אמינה.

אני מסכים שההתחכמות עם (אי-)חריזת ה"שיר" היא לא רגע מזהיר של שירה או פזמונאות. אבל קשה לי לשפוט לחומרה את הטקסט, כי נראה לי שהוא מלכתחילה לא התיימר להיות שיר גדול - רק מין מתנה קטנה וכמעט מאולתרת לאהובה. ואז הוא נפל קורבן ללחן קלאסי, קנוני, איקוני ומופתי, שכל צליל בו הוא בדיוק זה שהיה צריך להיות (לצד זה שאף אחד אחר לא היה חושב לשים אותו שם), ועם שירה ועיבוד קפדניים לא פחות - ואז החיפוף המסוים במילים מתבלט.

אם מה שאתה מחפש הוא שילוב של מילים נאות, לחן נאה, והתאמה נאה ביניהם, אני מסכים ש"שיר של יום חולין" הוא משובח. מאידך, ברור לי שיש לפחות כמה שירים שעולים עליו בשילוב הזה. מצד ראשון, הם לא ממהרים לקפוץ לי לראש. אולי, לפחות כקייס סטדי מעניין, "נאסף תשרי". הוא קצת הפוך מ"יום חולין", שכולו צניעות וטעם טוב - "נאסף תשרי" הוא מילים נפוחות כמו שרק נתן יונתן ידע לתת, וגלאם גדול מהחיים במוזיקה כמו שרק פיק ידע להפיק‏1 - אבל לטעמי הם מחזיקים אחד את השני גבוה גבוה, ומהווים ביחד יצירת מופת.

אם בכל זאת להישאר בגבולות הטעם הטוב, שני שירי ארץ אהבתי הראשונים, בלחניהם וביצועיהם הקנוניים. עוד יותר ישן, למעשה אני נוטה לחשוב שהוא יצירת המופת הראשונה של הזמר העברי, "שיר אלייך", שאני מפציר במנויי ספוטיפיי להאזין בו להקלטה הקנונית של יהורם גאון ולא לגרסה הנחותה שביוטיוב.

אפרופו חלפי, רגע של תשומת לב לשיר קטן (וקצת פגום) אחר שלו, "קשה בלילה". מאוד מתבקש להלחין אותו, אבל ככל הידוע לי עשורים רבים אף אחד לא הרים את הכפפה. רק ב-‏1987 עשה זאת מיקי גבריאלוב עבור הראלה בר. נדמה לי שזה חלף בלי תשומת לב (רק עכשיו גיליתי אותו, אחרי שכמעט פרסמתי את התגובה בלעדיו), ובצדק. עשרים וארבע שנים נוספות חלפו, ואז בתוך ארבע שנים הלחינו אותו שלושה: אלון עדר, ישראל ברייט, ושי צברי. שני הראשונים מלחינים מבריקים עם קבלות, ועשו כאן עבודה ראויה, אבל צברי "האנדרדוג" לטעמי מנצח אותם כאן בענק, גם ביופי הלחן כלשעצמו, וגם בהתאמתו האווירתית למילים.

1 לא תפרגנו גם לי קצת טעם רע במשחקי מילים?
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728412
רגע, מילים יפות, לחן יפה והתאמה יפה ביניהם? שיר הדגל הוא כנראה שובי לביתך.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728606
בעיניי, שיר עם התאמה נהדרת בין המילים ללחן (ולעיבוד) זה "תגידי" של מתי כספי. הלחן פנטסטי לאורך כל השיר, והמילים מצוינות (עד כמה שאני יכול לשפוט) חוץ מאשר בפזמון, שם הן מאבדות נקודה או שתיים על סעיף בנאליות ועל החזרה המיותרת (מבחינת התוכן) של "אם נמצא ביננו למה זה קרה" ומיד אחריו "אז אולי נבין".
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728608
את ההתאמה היוצאת מהכלל של לחן למלים אני מוצא אצל סשה ארגוב- ''הכל זהב'', ''יוסי, ילד שלי מוצלח'' וכמובן- ''הוא לא ידע את שמה''.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728621
ויאיר רוזנבלום - "גבעת התחמושת", "הייתי נער", "גשם אחרון", "מה אברך", "הבלדה על חדווה ושלומיק", אפילו "בוא איתי אל הגליל", ובראשם: יצירת המופת שנולדה מהאתגר הבלתי אפשרי של "ליל חניה".

המדינה שלנו משופעת במלחינים יוצאים מהכלל. סשה ארגוב ויאיר רוזנבלום הם מהגדולים שבגדולים. השירים שרוזנבלום הלחין גורמים לי לבכות עד היום.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728625
''ליל חניה'' לטעמי זאת מנגינה נפלאה שלא קשורה בכלל למילים. אפילו לא קצת.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728633
אדרבא תגובה 677280
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 764469
הגעתי לפה שוב במקרה, וגיליתי שמישהו כתב משהו לא נכון באינטרנט. "הוא לא ידע את שמה" הוא לחן מאוד יפה של דוד זהבי (אילו הוא היה של ארגוב הוא לא היה אחד מעשרים הגדולים שלו).
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 764492
וואלה, נשמע שלו.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728645
יפה! לא הכרתי.

(שירונט/כספי/מנור עשו כאן חוק וישנה באמצעות שליח, וכתבו "האם את טועה בעברית עמו תמיד". אם כי מי כאן המתקן-הטועה ומי השליח? אם עכשיו אתם רואים "כמו תמיד" זה כי דיווחתי על הטעות.)
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728415
אגב "עטור מצחך" ואלון עדר - איכשהו "יש" נשמע לי מתכתב עם "עטור מצחך". גם קולות הפתיחה שנשמעים לי דומים למהלך האקורדים המרכזי של רכטר, גם החצוצרה הבודדת שחוזרת על הנושא המרכזי כמו האבוב(?) אצל רכטר.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728417
אני מניח שאין צורך לומר את המובן מאליו לכל המשתתפים הקבועים כאן‏1 (יש בכלל אחרים?), אבל מוזיקה היא אחד התחומים בהם אני בור מוחלט, והקריטריון היחיד שאני מכיר הוא אוהב/לא אוהב (בדרגות שונות, כמובן). לאוזניי הפרימיטיביות שני השירים שציינתי עושים את זה בגדול, ואיכשהו עבורי המנגינה מתאימה למלים כאילו הם הגיעו לעולם ביחד. על המלים לכשלעצמן אין להכביר מלים.
___________
1- למשל: תגובה 191853
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728413
פייר, הפתעת אותי. לאור תגובה 321494 ותגובה 555385, חשבתי שהטעם שלך במוזיקה אחר לגמרי.

ואני שותף לתמיהה/אכזבה שלך בנוגע לחריזה ב"עטור מצחך". אין לי בעיה מיוחדת עם Nowhere Man, אבל כפי שכבר כתבתי כאן, ב"טנגו צפרדעים" של כוורת יש "הצפרדע כמו אשה / ערב טוב ותודה רבה". לא עדיף "ובבקשה"? זה לטעמי פיקשוש חריזה יותר מפואר.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728418
תגובה 728417

אתה צודק בעניין פקשוש החריזה שהראית, אבל אני לא שומע יותר מדי דבורים מכדי שזה יזיז לי. בהזדמנות זאת רציתי לשלוח לך ברכות על כך שהגעת, יחד עם שכניך, לראש הטבלה הלאומית בין היישובים היהודיים. שים מסכה!
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728422
עכשיו אתה כבר מבזה את קודשי ישראל. מה הלאה? ש"דודה שרה" לא מתחרז עם "פוי"?

____
אם כבר, אז עדיף "ערב טוב וביצה קשה". ככה אנחנו גם מרוויחים על הדרך פרסומת לביצים של הקשה. מה שמגיע - מגיע.
לדעתי ההעדפה של "תודה רבה" על פני "בבקשה" מכוונת.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728541
כוורת ראו עצמם פטורים מלפרסם אותך, כי אריק איינשטיין כבר סגר את הפינה הזאת.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728427
זה המקום לחרוז הגרוע ביותר בשירה העברית, בתוך שתי השורות הגרועות ביותר:
היא למדה בעצם בכיתה המקבילה,
הוא ראה אותה רק מדי פעם בהפסקה.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728433
מה שגרוע במיוחד זאת לא החריזה או השפה אלא פשוט האנטי-קליימקס: מה זאת אומרת “היא למדה בעצם בכיתה המקבילה, הוא ראה אותה רק מדי פעם ...” איפה כל הפרפרים, השושנים, לובן צווארה, עד השורה הזאת זה נשמע שהוא לא עושה שום דבר כל היום חוץ מלבהות בה וללמוד ולשנן כל פרט ופרט בגופה, ופתאום הוא רואה אותה רק מדי פעם? לא אמין.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728439
לא לחינם זיכיתי את צמד השורות הנ''ל בסופרלטיב השלילי. הן מצליחות באופן מובהק להיכשל בכל החזיתות - תוכן וצורה, משקל ודרמה, שפה ומצלול.
ונוסף על כך - הן מופיעות באמצע שיר שמלבדן, אני מוצא אותו זורם, קליט וחביב בהחלט מסוגו. מה שרק מגביר את הצרימה.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728445
אני זוכרת, בדידותי זועקת
אליט פני בשתי כפות ידי
את צערי חילקתי עם פת לחם
שאלתי, האומנם ואם כדאי.

כמובן, זה לא רק החרוז שאינו מתחרז, זו גם המטאפורה שלא מיטאפרת.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728446
לא מכיר.
לפחות המשקל תקין.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728448
אבל יאללה, הבו לנו עוד חרוזים גרועים לאוסף!
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728450
Roses are red,
Violets are blue,
Some poems rhyme,
This one doesn’t.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728459
זה משהו ידוע?
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728461
לדוברי אנגלית, אני חושב שכן.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728466
אבל פה זה בכוונה (כמו שהטקסט טורח לציין בבהירות). לכתוב חרוז גרוע בכוונה זה הדבר הכי קל בעולם. בכל ספר (כמו בתנ''ך) זה קורה כמעט בכל מקום שבו תפתח אותו ותתחיל לקרוא.
אנחנו מחפשים מקרים של שירים ולכאורה ניסו דוקא לשמור על חריזה לאורך הדרך וכשלו.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728492
בואו ננסה לתרגם:

אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אך לחרוז אהבתי
אם כי לא תמיד.
הקיץ הפנה לנו עורף 728493
פחעח"ב‏1: ב"גדל, אשר, באך" יש כזה על סטרואידים.

1 -חצי-
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728572
קח רכבת, קח אוירון
קח מתנה קטנה לילד,
אוירון
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728576
וואלה! תמיד הציק לי בקטנה רק קצת מעל סף ההכרה, בכל פעם ששמעתי את השיר עוד מילדות.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728581
לא מדויק, החרוז לאוירון הוא (יונתן, לך) לישון. לא מדהים, אבל לא מזעזע.
האוירון באמצע הוא קישוטון שכזה, בין דחקה למשחק מילים להשהיה קומית.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728573
לי מפריע בשיר "כיבוי אורות" החריזות:
"דרך אין קצה לו
עד מראש הסלע"
בבית הראשון,
"שר ותוף עונה לו
עד מראש הסלע"
בבית השני.
לא ברור לי למה נעמי שמר בחרה לחרוז ככה, בעיקר שבבית הראשון אפשר לכתוב "לה" במקום "לו".
עוד חריזה בעיתית של נעמי שמר חוזרת על עצמה שוב ושוב בשיר "בשדות בית לחם" כשהיא חורזת את "בית לחם" עם "ללכת" פעם אחר פעם (וכן את "שכם" עם "לכת") אבל השיא הוא בבית האחרון:
"התחכי להלך
עם הלחם והמלח"
זה כבר פשוט נשמע רע.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728609
בעיני שני השירים בסדר. יש שיקולים שהם מעבר לחרוז המהודק. אפילו אצל אלתרמן, שהבין בחריזה כמעט כמו הפונז, אחד היה טרף שני מת בחרב.

גם לא הייתי נטפל לאסי דיין שחרז כפכפים עם דאווין, ולא לאבי קורן עם אנחה-במבחן וברושים-אישית.

אבל כשרחל שפירא חורזת חלון עם בשלום, כולנו יודעים שהיא מסוגלת ליותר.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728611
אלתרמן באמת היה חרזן פנומנלי, אבל הניחוש שלי הוא שהוא קצת התבאס מהפשרה שהוא נאלץ לעשות עם "טרף"/"חרב" (להקריב קצת מהחרוז תמורת ביטוי מוצלח).

וגם לדעתי זה נכון שככל שהשיר יותר שטותניקי, הדרישות מאיכות החריזה נחלשות. אצל כוורת יש אין-סוף דוגמאות, וגם לאריאל זילבר לא חסר ("גן עדן"/"שק"ם", ו"חסד"/"כסף", ב"הנה אנו המיואשים"). אפרופו אריאל זילבר ומילים, מישהו פה יכול להסביר לי סוף סוף מה הקטע עם המילים של "בחברה להגנת הטבע"? (כן, אני יודע ששמואל צ'יזיק חיבר.) שום דבר שם לא מסתדר, מבחינת התוכן.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728641
קשה לי להאמין שזה הטריד אותו. אחרי שכבר בבית הפותח של "כוכבים בחוץ" הוא חרז "לאורך" עם "עובר אורח", היה לו צ'ק פתוח לזריקת זין.

_____
נוח בשלום על משכבך, דייגו. איש קטן ושחקן ענק.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728646
נדמה לי שפעם הבחנתי אצל אלתרמן וגולדברג באי-אלו חריזות של ף/ב (כמו "טרף"/"חרב"), ותהיתי אם זה קשור לזה שרבים בסביבתם, ואני מניח שחלק מהם עצמם, באמת הגו את זה אותו דבר.
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • easy
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • הפונז • 3 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • יובל נוב • 4 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • יובל נוב
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • אריק
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • יובל נוב • 2 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר • 2 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • אריק
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • נדב
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • אריק
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • נדב • 3 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • אריק
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר • 16 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר • 2 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר • 2 תגובות בפתיל
  חראוזים • ירדן ניר-בוכבינדר
  חראוזים • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף • אח של אייל
  הקיץ הפנה לנו עורף • יובל נוב
  הקיץ הפנה לנו עורף • אח של אייל
  הקיץ הפנה לנו עורף • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף • אח של אייל
  הקיץ הפנה לנו עורף • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף • יובל נוב
  הקיץ הפנה לנו עורף • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף • easy
  הקיץ הפנה לנו עורף • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף • יובל נוב
  הקיץ הפנה לנו עורף • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף • easy
  הקיץ הפנה לנו עורף • שוטה הכפר הגלובלי
  הקיץ הפנה לנו עורף • שוטה הכפר הגלובלי
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • הפונז
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • דב אנשלוביץ
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • אריק
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • נדב • 4 תגובות בפתיל
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • שוטה הכפר הגלובלי
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • easy
  הקיץ הפנה לנו עורף‏2 • ירדן ניר-בוכבינדר
  Yeah, sure • אריק • 4 תגובות בפתיל
  דקדנס • אריק • 18 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים