בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 16/08/21 10:55
The truth is out there 742354
עובדה! רמת הנוגדנים שהחיסון המלאכותי יוצר בדם היא בסד"ג או 2 יותר גדולה מהרמה של חיסון טבעי (אני לא זוכר את המספר המדוייק). זו הסיבה שהזריקו מנה למחלימים.
לא ראיתי עדיין שום מאמר פופולרי על הקשר בין רמת נוגדנים גבוהה (דלקות וזיהומים) לבין סכרת, סרטן, מחלות אוטואימונולוגיות. דיסקליימר: אני ממש לא מתנגד חיסונים (מחר אני אמור לקבל מנה שלישית) אלא סתם טכנופוב מן הזן הישן והמוכר. אני מאמין שבעסקת החבילה בין תועלת ונזק שמביאה כל טכנולוגיה חדשה בד"כ הרע גדול יותר.
בעניין ה"הסברה" דעתי שונה. אין לי שום עניין להקשיב לכל האוילים שבטוחים שיש להם מה להגיד וגם לא למומחים הפורטים במיומנות על חוט השערה, שממילא איני יכול לרדת לעומק הדברים. המידע לדעתי דוקא נמצא ממילא וצריך לשבח את משהב"ר על פרסום המידע בלוח הבקרה ובמאגרים אחרים באופן מפורט ומובן. מה שחסר הוא פרשן מוסמך שיציג ויבאר לנו את משמעות המידע, מה הרשויות מבינות ממנו ומה הן יכולות לעשות. בגלל מלאך החבלה לשעבר שהפך את ה"הסברה" למופע קרקס פוליטי (עם ליצן, זנבות שועלים ושפנים של פייזר), זה חייב להיות איש מקצוע שכישוריו הם בתחום המקצועי ואמינותו (כמו חיים הרצוג המפרשן את מלחמת ששת הימים).
הבעיה עכשיו היא לא רק מה שאיננו יודעים והשקיפות, אלא גם מין זן חדש שלמרוב עצים לא רואים את היער של מה שאיננו יודעים. איש אינו מסביר לציבור שאיננו יודעים בודאות כמה זמן יקח לרמת הנוגדנים להגיע לשיא, לאיזה שיא וכמה זמן יעבור עד שהרמה תרד שוב. איננו יודעים אפילו אם יש קשר סיבתי בין רמת נוגדנים גבוהה לעמידות בפני הוירוס (לא השתכנעתי שיש הבדל של ממש בין עמידות להדבקה לעמידות בפני תחלואה ונראה לי שמשתמשים באותם מספרים לשני הדברים יעילות חיסון). המחקרים האחרונים טוענים כך, אך כבר ראינו טענות נחרצות שבזמן קצר נהפכו על פיהן (זוכרים את הקרחון?).
לגבי הזן הבא, נראה שכבר אחרת את הרכבת. בארה"ב יש כבר זן המחליף את הדלתא. לא בדיוק הבנתי אם זו מוטציה מזו-אמריקאית של הדלתא או וריאנט חדש אחר (גמא, קפא, טטה, T487K). בסופו של דבר, ההבנה שלקורונה אין חיסון או חיסון עדר במובן המקובל של המילה תקבור תחתיה את כל מנצחי הקורונה למיניהם.
The truth is out there 742358
"אני מאמין שבעסקת החבילה בין תועלת ונזק שמביאה כל טכנולוגיה חדשה בד"כ הרע גדול יותר." - מליון שנות קיום המין האנושי לא מסכימות איתך, אבל אני חושב שגם אתה עצמך לא מסכים איתך, אחרת למה התחסנת?

אם לך אין עניין "להקשיב לכל האוילים שבטוחים שיש להם מה להגיד וגם לא למומחים הפורטים במיומנות על חוט השערה" אתה כמובן פטור ממעקב אחר הדיונים, אבל באופן טבעי עולה השאלה מה אתה עושה באייל, אם כך. לגבי הזן החדש עוד צריך לראות לאן פניו ואיך הוא ופייזר מסתדרים. אמנם חוץ מאשר לקוות לטוב אין הרבה מה לעשות אבל אני מסרב לקבל ש"בסופו של דבר, ההבנה שלקורונה אין חיסון או חיסון עדר במובן המקובל של המילה תקבור תחתיה את כל מנצחי הקורונה למיניהם", שהיא, בעיני, מסקנה חפוזה מדי. אולי נוכל לחזור ולבדוק על זה עוד שנתיים-שלוש.
The truth is out there 742364
הפעם אני חושב שאני יכול לענות לך במשפט אחד: אני לא חושב, שהמהפכה התעשייתית שאפשרה את אכלוס כדוה"א ב-‏10 מיליארד בני אדם, הפכה את חייהם של אותם מיליארדים לטובים יותר מאשר חייהם נניח של איכרים בימה"ב.
The truth is out there 742366
אני לא יודע בקשר אליך, אבל אני אישית מעדיף לשבת במזגן ולקשקש איתך במקום לחרוש את השדה עם השור הצולע שלי עד מותי בשיבה טובה בגיל 35.
The truth is out there 742368
אתה בודאי יודע שאיכרים במאה ה-‏14 חיו בד"כ עד גיל 70-80. הסיבה לאורך החיים הממוצע הנמוך היה תמותת נשים בלידה ותמותת תינוקות. ואני לא אומר כלום על תנאי חייו ורווחתו של השור הפרוברביאלי שלך.
אם לא מפריע לך ששני קשישים כמונו מקשקשים במזגן, אוסיף משהו לגבי האוילים שבטוחים שדבריהם חייבים להישמע טהמומחים הבלצי מובנים. מובן שאין לי שום כוונה לסתום פיהם. אני 100% בעד שקיפות. העניין הוא שאתה מקשקש איתי במזגן ולא יושב ומאזין לדיונים אינסופיים ב-FDA, שנאמר שהם משודרים בשידור חי (בסגנון ערוץ הכנסת).
יש איזו תופעה שמשגעת אותי. לעתים אני צופה בדיון עם איש מקצוע. הוא אומר דברים מעניינים, אבל אז בדיוק קופץ איזה רינה מצליח או בועז ביסמוט ופשוט חייב עם דבריו חסרי הערך ל"סתום" את פיו של איש המקצוע. באייל, זה פחות קורה. אפילו אנשים שאיני מסכים איתם, בד"כ מנסים לומר לי משהו שאיני יודע. במקרה הגרוע, מסיטים את הדיון לאיזושהי פינה נידחת ואז אתה לא חייב לעקוב. (נדמה לי שאנו עושים זאת ברגע זה ממש).
בקיצור, אני כופר בדמוקרטיה של הדיון. ענייני המגיפה הם מסובכים מספיק ויש רף גבוה מאד של ידע שרק מעליו יש דברים מעניינים. אני גם כופר בכך שכל אחד יכול להבין כל דבר. לדעתי, לגמרי יש צורך בפרשנים מוסמכים שידעו להציג ולהסביר את העובדות באופן מובן, מהימן ונכון. לדוגמה, קח את שרת החינוך שאשא. אני לא יודע אם היא צודקת או לא. אבל אני יודע שהיא לא יודעת להציג את עמדתה בצורה שתהיה מובנת לכל אזרח ותגבה את עמדתה במספרים וגרפים מאירי עיניים.
The truth is out there 742370
וחמור מכך לדעתי - לחזות בשלושה מילדיך מתים בייסורים על הדרך.
שום דבר לא ישכנע אותי שיש זמנים היסטוריים כלשהם, על תרבותם אמונותיהם ודתם, שבהם מוות של צאצא איננו גיהנום עבור ההורה.
הקטנת התופעה הזו מהווה מבחינתי מדד כמעט אבסולוטי להקטנת הסבל של הפרט.
The truth is out there 742371
ומכיוון שלא הזכירו, אני מעדיף מגיפות כמו סוכרת, מחלות לב וקורונה שבאו עם המהפיכה התעשייתית מאשר דבר, אבעבועות שחורות ודיפיטריה. בימי הביניים גם פציעה שטחית יחסית היתה יכולה להיגמר בזיהום קטלני, שלא לדבר על טטנוס. גם החיים בלי כינים, תולעי מעיים ושאר טפילים (או היכולת להיפטר מהם בקלות יחסית) נראית לי כמו שיפור ניכר.
בשורה התחתונה, היית מתחלף עם איכר בימי הביניים? אני לא הייתי מתחלף גם עם קרל הגדול (או כל מלך אחר מהתקופה לצורך העניין).
The truth is out there 742376
אני מניח ששנינו איננו מומחים באיכות החיים בימי עבר. אני לפחות, מוסר לך דברים מפי ה''שמועה''. יתכן שאתה צודק, אבל יש שמועה האומרת שלא.
איכרים, נניח בימה''ב, חיו בכפרים קטנים שהיו בעצם חמולות של אנשים קשורים בקשרי משפחה וגם חיו במרחקים די גדולים זה מזה. אורח החיים הזה לא עודד תפוצה של פתוגנים למיניהם וגם מלח, סוכר יינות ובשר היו יקרים מדי והמחלות שהזכרת לא היו נפוצות יותר מהיום אלא פחות. (סוכר אאל''ט בכלל הובא מאמריקה).
לגבי קרל הגדול יתכן שאתה צודק. ידוע שסבל מכאבי ראש שניסה להלחם בהם בעזרת סגפנות ותפריט ספרטני. לעומתו, זכורני שראיתי סרט דוקומנטרי על התפריט בחצרו של הנרי השמיני שידוע שהשמין מאד בזקנתו. תאמין לי שהוא לא השמין מ''קלוריות ריקות''. אני לא זוכר הרבה מהסרט, אבל בלוטות הרוק שלי עובדות. העובדה שהאיש שהוציא להורג לפחות שתיים מנשיו, התחתן שש פעמים, מעידה שהחיים בחצרו לא היו כל כך רעים.
The truth is out there 742378
קצת התבלבלת: סוכר, יין, מלח, סוכר ובשר הם הפתוגנים של תקופתנו ואני ציינתי שאני מעדיף אותם על פני הווירוסים והחיידקים שהרגו אחוזים משמעותיים מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים (המוות השחור לא קיבל את כינויו דרך משרד יחסי ציבור).
ובכלל עוד לא דיברנו על האלימות: בימי הביניים מעשי טבח על רקע דתי וענישה אלימה של עבריינים (כולל כופרים) היתה נורמטיבית. הוצאות להורג, עם או בלי עינויים, היו נפוצות למדי והטלת מום כעונש היתה פרקטיקה מקובלת. איכשהו קשה לי להאמין שבאמת היית מעדיף לחיות בתקופה כל כך חשוכה ואלימה.
The truth is out there 742384
לא לגמרי. אין כאן מחלוקת על העובדות. המוות השחור קטל שליש מאוכלוסיית אירופה (תחילה בערים הצפופות ואח"כ גם באזורים הכפריים) ונעלם כלעומת שבא, ללא תרופה וללא חיסון. הוא הותיר את האירופאים, הרבה יותר חסינים, מאשר למשל הילידים שפגשו במרכז אמריקה. ציינתי בעצמי את תמותת האימהות בלידה ואת תמותת התינוקות. אני מסכים שזה לא שימח את אנשי ימה"ב. אבל היה לכך הערך המוסף של פיקוח על גודל האוכלוסיה. השווה זאת לטבח ההמונים חסר התועלת של הילידים באמריקה, העבדים האפריקאיים, החפירות במלה"ע ה-I, שנחאי, אושויץ וקמבודיה.
אגב, עד המלחמות הנפוליוניות, הצבאות היו מורכבים מחיילים שכירים והיו קטנים למדי. אני חושב שהאלימות נגעה לחייהם של האיכרים הרבה פחותת מהיום.
ועוד הייתי טוען שהויכוח הזה עומד להיות מוכרע ממש בקרוב. לא היו אלו כל הרעות שתארתם שהביאו לקצה של הציביליזציה האנושית. זהו מעלל שרק התפוצצות הטכנולוגיה האנושית החדשה עשוייה להשיג, אלא אם כן גידול אצות כחולות במעמקי הים או שידור חום ו-CO2 לחלל במשדרי ענק יצילו אותנו.
The truth is out there 742385
למרות שאני לא מסכים עם העמדה שלך, אציין לטובתה שהבן שלי סיפר לי שבעת העתיקה נהרגו בקרבות הגדולים בערך 10% מהחיילים בצד המפסיד. בשלב הזה בדרך כלל שאר החיילים בצד המפסיד ברחו.
The truth is out there 742392
יתכן שהבן שלך ראה את הכתבה שעליה סיפר יצחק נוי בתכניתו. הכתבה עסקה בקרבות הגלדיאטורים שהיו כל כך פופולאריים בעולם הרומי. הכתבה ספרה שרק 10% מהקרבות הסתיימו במות אחד הגלדיאטורים. בקרבות אמיתיים בד"כ זה היה הרבה פחות. דוקא הלגיונות הרומיים היו ידועים בטבח שערכו בחיילי האוייב המובס.
קרבות אמיתיים היו לפעמים עקובים מדם (קרב קאנה או טראסימנוס), אבל בד"כ הצבאות היו קטנים והקרבות קצרים. לשיא הגיעו הדברים באיטליה של הרנסנס שם הלוחמים היו שכירים זרים (קונדוטיירי) שלרוב שכרם לא שולם בזמן. הם עסקו הרבה בשוד ולא מהרו למות בשירות אדוניהם ה"חסכנים". לעומת זאת היו מהירים בלעבור לצד שמנצח. מקיאבלי מספר על קרב ידוע שבו נהרג רק אדם אחד וגם הוא נדרס ע"י סוסו לאחר שנפל ממנו.
קרבות ההמונים החלו רק כאשר המהפכה הצרפתית גייסה את המון הלאום לקרב. בצורה הזו נפוליאון הצליח לנצח את הצבאות המקצועיים של מעצמות אירופה ואילץ גם אותן להתחיל בגיוס המוני. הצבא האנגלי למשל התחיל את המלחמות כצבא קטן שחייליו הפשוטים היו פושטי רגל, פושעים ואסירים ששוחררו בתנאי שיתגייסו. בסוף המלחמה האנגלים נאלצו כבר לגייס רבים תמורת תשלום ומשקאות חריפים.
סיפור נוסף זכור לי שבו תוקידידס תאר את הספרטנים כרודפי השלום הגדולים ביוון. הספרטנים התמחו בחיילי איכות (מה שקרוי היום קומנדו או יחידות מיוחדות) והלוחמים שלהם היו מעטים ויקרים מאד (הכשרת לוחם-אזרח ספרטני נמשכה 13 שנה). אין פלא שהם לא מהרו להקריב את חייליהם בשדות הקרב.
The truth is out there 742394
ממה שאני למדתי על מסעות הצלב, הם היו עקובים מדם, בעיקר בדרך לארץ הקודש, אבל גם הקרבות האמיתיים לא היו פיקניק.
The truth is out there 742399
יש תאור מעולה של קרבות הצלבנים עד אנטיוכיה במסע הצלב הראשון בפודקסט על תולדות האימפריה הביזנטית (עד לנקודה זו הגיעה הסדרה המרתקת הזו בינתיים). מסע הצלב הראשון היה הגדול במסעי הצלב, אבל מתוך כמאה אלף משתתפים, בשום נקודת זמן לא עלה מספר הלוחמים האבירים הצלבניים על 20000 ופחות ממחציתם היו אבירים רכובים. אלו היו פרשים כבדים מאד שלחמו בטקטיקת הלם. הנצחונות הגדולים שלהם מול הטורקים והערבים הושגו בד"כ בתנאי נחיתות עצומה בכ"א, כאשר הסתערות פרשים כבדים הצליחה להמם את הרגלים הטורקיים ולהבריח את הפרשים הקלים שלהם. המפקדים המהוללים שלהם היו בוהמונד הראשון וטנקרד הנורמנים שהלחימה שלהם הזכירה את הטקטיקות של אבותיהם הויקינגים שנהגו להטיל אימה על יריביהם ולפזר אותם במהירות כדי לכפר על נחיתותם המספרית. המצור על אנטיוכיה שהיה הקרב העיקרי במסע הצלב הראשון, נמשך כמעט שנתיים והצלבנים היו קרובים מאד להכשל למרות שקבלו כל הזמן אספקה ותגבור בכוחות קטנים בדרך הים.
תיאורי שפיכות הדמים הנורא היה קשור יותר במעשי טבח שנעשו לאחר הקרבות כנגד אזרחים (למשל אחרי כיבוש ירושליים). צריך להזהר מאד בסיפורים אלו מפני שלכל הצדדים היה אינטרס לספר סיפורים אלו. הביזנטים והצלבנים הרבו להעליל על המוסלמים מעשי טבח והתעללות בצליינים הנוצרים כדי לגייס חיילים אירופיים למסע הצלב והמוסלמים הגזימו מאד במעשי הזוועה של הצחבנים כדי לגייס מטסלמים לג'יהאד נגדם. ידוע הנאראטיב המוסלמי על הצלבנים שכבשו את מערת א-נואמן, ערכו טבח בתושביה לאחר שנכנעו וצלו ואכלו שם את התינוקות. למעשה תושבי הכפר היו נוצרים מזרחיים והצלבנים שסבלו באופן מתמיד מחוסר אספקה, צלו שם כלבים ואכלו אותם. סיפורי האכזריות נועדו בעיקר לעורר את העולם המוסלמי המפוצל להתעורר ולהתגיעס לג'יהאד נגד הצלבנים. הצלבנים ככל הידוע עשו מעשי טבח בעיקר באזרחים בלתי חמושים מוסלמים נוצרים ויהודים. אבל התדמית צמאת הדם שהוצמדה להם כנראה מאד מוגזמת.
The truth is out there 742400
מרוב סיפורים, שכחתי את העיקר. הצבא הצלבני של כ-‏20000 אלף לוחמים נחשב כצבא אדיר שמעולם לא נראה כמוהו. הקיסרים הביזנטיים כאשר יצאו למערכות גדולות כנגד הבולגרים, הנורמנים והטורקים התקשו לגייס אפילו 5-6K חיילים.
The truth is out there 742417
ג'נין ג'נין.
The truth is out there 742398
הוא נעלם כלעומת שבא, אבל לאחד כמה שנים (כמה שנים? כמה עשרות שנים?) המשיכו לחזור גלים נוספים של המגפה, בגלל שצעירים שלא נתקלו בה קודם לא היו מחוסנים.
The truth is out there 742768
זה גם מעיד שהחיים בחצרו כנראה לא היו כל כך טובים לנשים.
The truth is out there 742769
לא רק נשים. היה מסוכן לא להסכים עם הנרי. גם אם אי ההסכמה קשורה לשינוי דעתו של הנרי עצמו.
The truth is out there 742372
מסכים עם השאר. המהפכה החקלאית הרסה את איכות החיים של המין האנושי הרבה יותר מהמהפכה התעשייתית.
The truth is out there 742379
זיהומי פצעים, שיניים, וכל מיני מכות אחרות. וכמובן: תמיד יכולה להיות עונה גרועה (אין אפשרות לאגור מזון) ואז מתים.
The truth is out there 742380
מה ההבדל בין חיסון הקורונה לחיסונים אחרים מבחינת כמון הנוגדנים שנוצרים?
The truth is out there 742383
לא זה העניין אני מדבר על ההבדל בין כמויות הנוגדנים בין חיסון טבעי (מחלימים) לבין חיסון מלאכותי (הזרקה לזרוע). המספרים שצויינו התיחסו לוירוס ה-covid 19.
לקורונה אין חיסון במובן הזה שלחיסון התאי אין ערך כי
א. המוטציות והופעת הוריאנטים מהירה מדי.
ב. היכולת של וירוס הקורונה לגרום נזק מהיר ובלתי הפיך, עוד לפני שמערכת החיסון הטבעי מספיקה לייצר מספיק נוגדנים. (זו השערה שלי המתחזקת מן הניסיונות הנוכחיים להעלות מלאכותית את רמת הנוגדנים בדם, בפרט לאחר שהתברר כפי הנראה שחיסון הפייזר אינו יעיל כנגד זן הדלתא לאחר דעיכת השיא הטבעית ברמת בנוגדנים שמושג בהזרקה).
The truth is out there 742397
לא הבנתי את טענותיך.

בתגובה 742354 העלית חשדות לגבי סכרת, סרטן, מחלות אוטואימונולוגיות. מעבר לכך שלגבי חיסונים יש מערכות דיווח נרחבות על סימפטומים, הרי שאין הבדל מהותי בין חיסון קוביד19 לחיסונים אחרים מבחינת הצפת הגוף בחיסונים. וגם בהם לא דווח בעבר על חשדות לגבי סרטן, סכרת וכדומה.

עכשיו אתה גם טוען שהחיסון הזה לא יעיל, בניגוד מוחלט לממצאים מהשטח:
* מתפתחות מוטציות, אבל רוב החיסונים שפותחו עדיין יעילים גם נגד כל הווריינטים הידועים.
* השערה שלך על יכולת הווירוס לגרום נזק מהיר ובלתי הפיך: זוהי כנראה השערה שלך.

בכל מקרה, שתי הנקודות הללו לא רלוונטיות למה ששאלתי.
The truth is out there 742404
גם אני מתקשה להבין מה אתה שואל.
למשל לגבי עניין חוסר היעילות של חיסוני פייזר כנגד וריאנט הדלתא (לאחר שההצפה הראשונית בנוגדנים דועכת) ציטטתי את פרופ איתמר גרוטו וכל מה שראיתי מאז לא סותר את דבריו (המוטציה בוריאנט הדלתא היתה בחלבון ה-S).
מקובל לחשוב שהחיסון התאי של חיסוני הקורונה יכול להחזיק שנה-שנתיים לפחות. מה הטעם אם כן לתת מנה שנייה (ושלישית) בתוך חודשים ספורים? מה הטעם בכלל לתת בוסט שלישי כאשר החיסון אינו יעיל כנגד הדלתא? מדוע החיסון יעיל כנגד הדלתא ב-‏90% כשבועיים לאחר המנה השנייה וכעבור פחות מ-‏3 חודשים היעילות יורדת ל-‏40%?
אני בעצמי הודיתי שהרעיון שמשך הזמן של יצירה טבעית של נוגדנים (כשבועיים) ארוך מדי בשביל קורונה הוא השערה שלי ולא עובדה מחקרית. העובדה היא שהחיסון יעיל כאשר הדם רווי בנוגדנים כאלו כבר בזמן ההדבקה הראשונית. הודיתי גם שאני לא מאמין בהבדל בין יעילות להדבקה ולמחלה על בסיס השערה שלי ולא איזשהו מאמר מדעי. מדוע אתה צריך לנופף בכך נגדי? עד עכשיו לא מצאתי מידע מהימן שיסתור השערות אלו. אמרתי בעצמי שאם בבריטניה תמשך דעיכת גל הדלתא גם כאשר יחלפו חודשים מן ההזרקה האחרונה, אחזור בי. מישהו כאן הסביר שדעיכת הגל בבריטניה היא דוקא בגלל שהבריטים לקחו תקופות ארוכות בין 2 המנות אבל או שההסבר שלו קרוב להסבר שלי או שלא הבנתי אותו.
לגבי סכרת, סרטן ומחלות אימונולוגיות לא טענתי איזשהו משהו עובדתי מלבד הטענה הבסיסית שבני אדם לא מסתובבים במשך חודשים עם כמויות שיא של נוגדנים בדמם. אני לא חושב שהיתה עד עכשיו אנלוגיה למצב הזה. אני לא טוען שחיסונים גרמו למחלות האלו. אני טוען שאי אםשר כרגע לדעת שזה לא יקרה. אני מצטער בכלל שהזכרתי שמות של מחלות מסויימות. היה עדיף שהיית מסתפק בטענה שאי אפשר לדעת כבר עכשיו מה ההשלכות של המצב הזה.
אני יודע בודאות שעד עתה לא נדבקתי בקורונה. מחר אני אמור לקבל את החיסון השלישי. אני מבקש שתסלחו לי אם אני לא מלא ביטחון כמוכם שאני עושה את הדבר הנכון.
מעניין אותי לדעת אם אתה לפחות מסכים איתי בנקודה הבאה: ההבטחה של יצרני ה-mRNA כי יוכלו לעדכן את החיסון בתוך 6 שבועות התבררה כהבטחת שווא. למעשה, התפתחות הוריאנטים כל כך מהירה, שגם אם הדבר היה ניתן לביצוע, ספק אם היה ניתן להצדיק כלכלית פיתוח כזה.
The truth is out there 742405
סימנים ראשונים שהחיסון השלישי מספק הגנה בפקטור יפה יחסית למצב לפניו.
The truth is out there 742407
קראת את זה פרוייקטור?
פשוט עלבון לאינטלגנציה.
The truth is out there 742413
לא הבנתי אם נעלבת מהכתבה או ממני.
The truth is out there 742425
חשבתי שדבריו של הפרוייקטור הם עלבון לאינטלגנציה: אין עכשיו חולים קשה שקיבלו מנה שלישית ולכן המנה השלישית יעילה.
במבט שני, לא כזה נורא. סתם מצביע על חוסר רצינות ואחריות
עד שלא תהיה ירידה במספר הח"ק חדשים יומי מדובר פחות או יותר בקריאה בקפה ובצורות עננים.
כרגע אין שום סימן לירידה כזו ולדעתי גם לא תהיה בשבוע הקרוב.
מרגע שקבלת את החיסון השלישי יש כ-‏10 ימים שבהם רמת הנוגדנים עולה באופן הדרגתי. אח"כ יש את מנגנון הפצת הוירוס. ההדבקה אינה פונקציה חלקה אלא אקראית לפעמים יכולים לעבור גם שבוע או שבועיים עד שאיזשהו אירוע גורם להתפרצות של הדבקות. ואז יש עוד משהו כמו לפחות שבוע בין ההדבקה ועד להופעת מחלה קשה. במילים אחרות גם אם השינוי המיוחל לא יתרחש בשבועיים הקרובים הוא עדיין יכול להתרחש. כל עוד אין ירידה משמעותית במספר הח"ק החדשים ודבר כזה דורש לפחות ממוצע שבועי, מדובר בדברים שאין להם כיסוי.
אין כאן בכלל שאלה של עלבון אישי. מוזר שאנשים לא מסוגלים להתייחס לטענה עניינית באופן ישיר.
הטענה היא שמסיבה לא מובנת עד הסוף מי שמקבל מנת חיסון של פייזר, מבערך שבוע מן ההזרקה ועד 3-5 חודשים מקבל הגנה טובה גם כנגד זן הדלתא. לאחר תקופה זו (כאשר רמת הנוגדנים בדם דועכת), ההגנה מאד נמוכה אם בכלל וזאת בהשוואה למי שהחלימו באופן טבעי מן הזן המקורי של הקורונה שכנראה יש להם הגנה מסויימת (מזן הדלתא) במשך עד שנתיים. הטענה הזו מתבססת על דבריו של גרוטו, על התחלואה הנמוכה של מחוסנים חלקית ואאז"ן על מאמר שרופרר באחת התגובות ומאשר שבזן הדלתא בניגוד לקודמים יש מוטציה בחלבון ה-s. כל הטענות (למעט אחת) שהביאו כאן ליעילות החיסון אינן רלאבנטיות לטענה הזו ומבטאות דיסוננס קוגניטיבי להתייחס לעובדה הברורה שמספר הנדבקים והחולים עולה באופן רציף ככל שיותר ויותר מתרחקים בזמן ממתן החיסון האחרון.
הטיעון היחיד שרלאבנטי הוא עניין מקדם ההדבקה שאינו עולה. המכשלה כאן היא סתירה עצמית. אם מקדם ההדבקה נמוך בגלל רמת חיסון גבוהה וההפצה היא ע"י הבלתי מחוסנים, איך חיסון שלישי יכול לתקן את המצב? חיסון שלישי לא יועיל במאום אלא אם כן יש ירידה מאד משמעותית ביעילות החיסון כאשר רמת הנוגדנים בדם יורדת.
The truth is out there 742429
כמו שהיו אומרים לנו בשעתו לגבי המר''ן זצוק''ל, קח בחשבון את קהל היעד אליו מדבר הפרוייקטור, ודי לפחימה.
The truth is out there 742550
הערה צדדית שלמדתי רק היום: "המוטציות שהפכו את הדלתא למדבק כל כך שיפרו בעיקר את יכולתו לחמוק מפני המערכת החיסונית – ולא את יכולתו להיקשר ל-ACE2".
The truth is out there 742554
כמו תמיד נדרש פרשן מדעי מוסמך שיסביר את משמעות העובדות.
אתן לך את הפרשנות של פרשן לא מוסמך. למיטב הבנתי מדובר בחלבון ה-s שיוצר את אתר הקישור של הוירוס לאתרי ה-ACE2 ואותו החלבון שחיסון הפייזר יוצר נוגדנים המזהים אותו. המשפט הזה אומר שהחלבון השתנה מספיק כדי שיעילות הנוגדן (החיסון) תרד, אבל לא שיפר את יכולת ההצמדה שלו לקולטן.
זה מאמת את אחת האמירות ה"מוזרות" שלי (שחיסון הפייזר הביא עלינו בעצם את גל הדלתא וגם אולי הציל אותנו מזנים גרועים יותר) וסותר חלקית אמירה אחרת. ההשערה שלי היתה שאין כל כך הבדל בין יעילות נגד הדבקה ויעילות נגד מחלה קשה. אם יכולת ההקשרות היתה משתפרת, זה היה יכול לתרום לפקטור נוסף של תחלואה מעבר להדבקה עצמה. לדברי החוקרים במכון וייצמן (שאני ממליץ מאד לפקפק בהם) ישנו פוטנציאל עצום לשיפור יכולת ההקשרות.
כל זה מסתדר לי עם מה שנטען ב-NYT: בדיווח מיולי משהב"ר הישראלי דיווח על יעילות של 93% כנגד מחלה קשה ועל יעילות של 64% כנגד הדבקה. מ"פליטת פה" של אלרואי-פרייס אנו יודעים שנמדדה מאוחר יותר יעילות 40%. הנתון הקודם (64%) יכול לשקף ירידה הן בגלל הזן החדש והן בגלל הידללות הנוגדנים. עדיין לא ברור מי ואיך מגדירים את היעילות.
לסיכום, נראה שזן הדלתא הוא מדבק יותר אך אינו מגדיל את התחלואה (מעבר לגידול היחסי במספר הנדבקים). ההשערה שלי שאין טעם להבדיל בין יעילות להדבקה ויעילות למחלה עברה מוטציה. ברור שהשוואות בין יעילויות הן מעוטות ערך משום שהללו משתנות בזמן. אם מישהו רוצה להפריד את היעילויות הוא צריך לדעת להעריך את מספר הנשאים הבלתי מאומתים וזה כפי הנראה כמעט בלתי אפשרי.
באשר לואריאנט האימים מארה"ב, גם אני הגעתי לרשימת הזנים של WHO, וראיתי שאין בינתיים משהו גרוע מהדלתא. זנים שמתוארים כ"מעניין" (כמו זן האיפסילון מפרו), המשמעות היא שאין מספיק מקרים מדווחים בפירוט רפואי. יתר על כן הזן שעושה שמות במכסיקו הוא אותו סן דלתא כמו אצלנו (B.1.617.2).
ההשוואות שהביא האייל המקשר בין גלי הדלתא בארה"ב לישראל מעניינות (גרפים טובים), אבל לא חד-משמעיות. נראה שהדבר המשמעותי היחיד הוא שבארה"ב יש כמעט כפליים יותר מאושפזים. וגם זה לא חד-משמעי כי זה לא חריג ביחס לעבר.
The truth is out there 742574
אני לא חושב שהם מדברים דווקא על יכולת הנגיף לחמוק מהחיסון, אלא על יכולתו לחמוק מהמערכת החיסונית בלי קשר ישיר לשאלת החיסון. את המשפט "זן הדלתא הוא מדבק יותר אך אינו מגדיל את התחלואה (מעבר לגידול היחסי במספר הנדבקים)" אינני מבין, וכך גם המשפט "ההשערה שלי שאין טעם להבדיל בין יעילות להדבקה ויעילות למחלה עברה מוטציה." ההמלצה לפקפק בסברי החוקרים ממכון ויצמן זקוקה, לכל הפחות, להסבר.

מדד יעילות החיסון מוגדר היטב בלי קשר לקורונה; לדוגמא, הנה מה שה-NIH אומר:

"A vaccine’s efficacy is measured in a controlled clinical trial and is based on how many people who got vaccinated developed the ‘outcome of interest’ (usually disease) compared with how many people who got the placebo (dummy vaccine) developed the same outcome. Once the study is complete, the numbers of sick people in each group are compared, in order to calculate the relative risk of getting sick depending on whether or not the subjects received the vaccine. From this we get the efficacy – a measure of how much the vaccine lowered the risk of getting sick. If a vaccine has high efficacy, a lot fewer people in the group who received the vaccine got sick than the people in the group who received the placebo.

So, for example, let’s imagine a vaccine with a proven efficacy of 80%. This means that – out of the people in the clinical trial – those who received the vaccine were at a 80% lower risk of developing disease than the group who received the placebo. This is calculated by comparing the number of cases of disease in the vaccinated group versus the placebo group. An efficacy of 80% does not mean that 20% of the vaccinated group will become ill. ,
The truth is out there 742585
נתחיל מהסוף, efficacy: אני לא מחפש תיאור מילולי של המושג (שאת משמעותו המקורבת כולנו מבינים אינטואיטיבית) אלא נוסחה. גם מהתאור שהבאת מתברר שיש יותר מהגדרה אחת ויש ערבוב הגדרות שונות. בעבר ההגדרה היתה שונה: נניח קבוצה מחוסנת וקבוצת בקרה בגודל שווה. מחברים את הנדבקים משתי הקבוצות. 80% יעילות משמעותו ש-‏80% מן הנדבקים הם מקבוצת הביקורת. ההגדרה שהבאת אחרת. 80% משמעותו שבקבוצת הביקורת יש ב-‏80% יותר נדבקים (או לחילופין אפשר גם שבקבוצת החיסון יש 80% פחות נדבקים). וכבר קבלת 3 הגדרות המתאעמות ל-‏3 מספרים שונים של נדבקים.
קשה לי להאמין שבזמן הזה מישהו הזריק למישהו פלסבו. אני מניח שקבוצת הבקרה היא קבוצת בלתי מחוסנים. בקיצור, הסיכוי לקבל אותו מספר משני דיווחים לא גדול. קל וחומר אם מדובר במקומות שונים ובזמנים שונים.
"יכולת הנגיף לחמוק מחיסון" היא מושג הדורש חידוד ודיוק. בהגדרה מדובר ביכולת הנוגדן לזהות את החלבון ולהצמד אליו, כדי ל"זהות" אותו ואת הנגיף עבור תאי הדם הלבנים המחסלים אותו. אם הנגיף עשה שינוי (מוטציה) מספיק בחלבון, הנוגדן לא יזהה אותו. מעבר לכך שיש הרבה סוגי נוגדנים להרבה סוגי חלבונים, קיים כנראה גם מושג של breakthrough. כאשר הנגיף מתרבה במהירות גדולה במיוחד, הוא עשוי להתגבר על התנגדות מערכת החיסון (ולגרום מחלה) למרות שיש בדם נוגדנים המזהים ביעילות את הנגיף. לסיכום, זה עקר לנסות להסביר יעילות באמצעות הביולוגיה של חיסון. צריך להגדיר אותה חישובית, כלןמר איך מחשבים אותה (ועל כך דברנו).
"מדבק יותר אך אינו מגדיל את התחלואה" - יכול להיות שהבלבול מתחיל מהניסוח "חולים בפועל" במקום נשאים. בעיניי חולה הוא רק אדם הסובל מתסמינים שאינם בגדר הנורמה של אדם רגיל. בהמשך נוצר הבדל בין יעילות כנגד הדבקה שמדבר על הסיכוי שאדם ידבק בנגיף לעומת יעילות כנגד תחלואה קשה שמדבר על הסיכוי, לא רק להדבק, אלא גם להיות חולה ממש ומאושפז בבי"ח. אני חשדתי שמדובר בשני מדדים של אותה תופעה.כשיש נגיף חלק מן האנשים ידבקו (הוא יגיע לדמם) וחלק מהם יחלו ממש. ציפיתי לאיזשהו קשר חזק בין שני המספרים. כאשר מדובר בהשוואת נדבקים/חולים לבין עצמם כמו בהגדרות שהבאנו, באותה אוכלוסיה הם אמורים להיות כמעט אותו ערך. במאמר שלך נאמר כי שנגיף דלתא יותר מדבק (הוא מתרבה מהר יותר, יש יותר ממנו בגוף ולכן הוא מדביק יותר אנשים). מצד שני נאמר שהתחלואה ממנו אינה קשה יותר, כלומר אין יותר חולים קשים מעבר לפרופורציה ביחס לנשאים. אילו למשל, כפי שתואר במאמר, יכולת ההצמדות לתאי הריאה היתה גדלה בגלל המוטציה, יחס החולים לנשאים היה גדל. גם אם צפיפות הוירוס היתה קטנה, עדיין יתכן שהמחלה היתה קשה יותר. כלומר בהחלט יתכן שמוטציות חדשות יגלו יותר הדבקה ופחות מחלה או להיפך. לכן אני מניח עכשיו שהמדובר בשני מדדים שהקשר ביניהם קשה מאד לשערוך. השימוש במונח יעילות לחיסון כאשר לא מפרטים מה נמדד (הדבקה או מחלה), רק מוסיפה לבלבול ולערבוב המושגים והמספרים. השינוי שעברה עמדתי היא שקודם טענתי שהחסינות מהדבקה ומחלה הם בעצם היינו הך טענתי זאת משום שחשבתי רק על מערכת החיסון ושכחתי שיש עוד פרמטרים שיכולים להשפיע רק על תחלואה ולא על ההדבקה עצמה. כמו למשל אותן מוטציות המשפרות את יעילות החיבור לקולטן ה-ACE2.
לגבי מדעני מכון וייצמן אין לי שום דבר אישי נגדם או אמינותם. אם יש משהו שמגיפת הקורונה לימדה אותנו, זה לפקפק בכל דבר גם אם הוא מופיע תחת האסמכתא של אנשי מדע. יותר מפעם אחת נקבעו כל מיני הלכות ועובדות מדעיות שנהפכו על פיהן בזמן קצר. כדי שלא תרגיש שאני נטפל אליהם לחינם, נזכיר את פרופ' לנצט ותאוריית קצה הקרחון. רק לאחרונה, מישהו הראה לי את האימונולוג ד"ר אורי קדרון שהראה בועדת הכנסת את גרף המאומתים של הגל הראשון בשבדיה כהוכחה לצורך להדביק את כל האוכלוסיה ולאפשר לה חיסון עדר טבעי. בינתיים הגל השבדי זכה לתאום שעקב אחריו (ואיתו עפו מן החלון השיטה השבדית וחיסון העדר).
The truth is out there 742604
חשבתי שהנוסחה ברורה ממהגדרה המילולית, ואם אתה לא מתעקש גם על הצמדת אות לטינית לכל משתנה עיין בפרק Vaccine efficacy or vaccine effectiveness . יש שם אפילו תרגיל לדוגמא, אם אתה מחפש אתגרים חישוביים. כידוע לך בענייני קורונה היחס הזה מחושב בנפרד למחלה ולמחלה קשה, וכך מקבלים את שני מדדי היעילות שמצטטים לנו השכם והערב במדיה.

אין טעם להתווכח על ההגדרות, כך שהשאלה אם להפריד "חולה" מ"נשא" לא ממש קריטית כל עוד הקביעה עיקבית. לכל אחת מהאפשרויות (המובלת וזאת שהצעת) יש חסרונות משלה. ההצעה שלך להתייחס רק ל"אדם הסובל מתסמינים שאינם בגדר הנורמה של אדם רגיל" מייצרת המוני אדם במעמד לא ברור, כי הם התעטשו פעמיים אבל לא ברור אם זה קשור לקורונה כי הם מתעטשים מדי פעם גם ככה.
The truth is out there 742616
אני לא רוצה שנשתבלל בויכוח על ערכי יעילות החיסון. אבל רק כאן קבלת 3 מרשמים שונים לחישובה, שכל אחד מהם נותן ערך שונה. יתר על כן המרשם הראשון שצטטתי הוא המרשם המקורי שבו השתמשו פייזר בבדיקות ה-FDA ואלו היו המספרים שפייזר "שווקה". עכשיו אם נפרש את יעילות ה-‏40% שנמדדה בישראל כנגד זן דלתא ונפרש אותה לפי המרשם המקורי, המשמעות היא שקבוצת מחוסני הפייזר שלקו בזן דלתא גדולה ב-‏50% מקבוצת הבלתי-מחוסנים שלקו בדלתא. אני לא טוען, שזה המצב העובדתי. אני טוען שמפציצים אותנו במספרים שהשוואות ביניהם הן חסרות בסיס, בין משום שחושבו בשיטות שונות ובין משום שנמדדו בזמנים שונים אחרי הזרקת החיסון.
גם בעניין החולים בפועל איני מסכים. בעובדה שההגדרה "חולה" היא מאד גמישה, אתה בודאי צודק, אבל האם זה מצדיק לקרוא לכלל הנשאים, "חולים בפועל" כאשר נראה שלפחות למחציתם כלל אין סימפטומים ולרוב מדובר לכל היותר באותם סימפטומים של הצטננות ושפעת קשה. לדעתי ההפרדה בין נשאים לחולים קשה (למעשה מאושפזים) היא ברורה וחדה למדי. רק אדם בלתי שפוי ילך להתאשפז בימים אלו אם אין לו מחלה קשה למדי. למעט המאושפזים, כל הטווח המתחיל מחסרי סימפטומים לחלוטין ומגיע עד אנשים הסובלים באופן די קשה מתופעות של פוסט קורונה שריר וקיים, אבל אתה יודע היטב שזו לא הבעייה שמדירה כרגע שינה מעיני השלטונות שלנו.
The truth is out there 742619
אני לא יודע, כמובן, מה עושים במשרד הבריאות, ואני מניח שהם משתמשים בהגדרה המקובלת ל"יעילות חיסונית" שהיא מה שהוגדר בקישור ההוא.

שאלת ה"נשא" מול "חולה" היא בעיני בעיקרה עניין טרמינולוגי חסר חשיבות גדולה. אם הנשאים מהוים גורם מדביק במידה פחות או יותר דומה לבעלי סימפטומים, מהרבה בחינות יותר נוח לכלול אותם באותה קבוצה, למשל עבור חישוב מקדם ההדבקה הכללי: אם הם כמעט אינם מדביקים מוטב לא לספור אותם בכלל, אם לא ממש יודעים מה מצבם מבחינה זאת אולי כדאי לשקלל את מספר חסרי הסימפטומים ע"י הכפלתם ביחס ההדבקה בינם לבין סימפטומטיים (אלא שעד שהיחס הזה יחושב כבר יגיע זן חדש ונצטרך להתחיל מהתחלה) ואם הם מדביקים בערך כמו הסימפטומטיים אין טעם להפריד אותם בכלל. לעומת זאת, אם מתייחסים למס' המאושפזים הצפוי נראה שאין הגיון בספירת חסרי הסימפטומים כי הסיכוי שלהם להגיע לשם נמוך עד בלתי קיים. איך לקרוא לציבור הנדבק טרם החלמתו? דומני ש"מאומתים" עושה את העבודה לא רע.

בהקשר הזה עלה בדעתי לפתע שלא ידוע לי אם מומחים לניהול סיכונים משתתפים בוועדות הקורונה למיניהן, ואם לא למה לא. מה שבטוח הוא שבאולפני הטלוויזיה לא מופיעים מומחים כאלה, למרות שיש להם מה לתרום לנושא, לפחות כדי להסביר לציבור חלק מההחלטות שנראות תמוהות על פניהן.
The truth is out there 742623
„נשאים״ זה מספר משוער. מה שידוע לנו זה „מאומתים״.
The truth is out there 742631
לא הבנתי לאן הלכת. אתה מדבר על א-סימפטומטים ועל הדבקה ולדעתי אין הרבה טעם בהפרדות האלו. מבחינתי הנשאים היא קבוצת כל אלו שהיו יוצאים חיוביים בבדיקת PCR. ההבדל בין מאומתים לנשאים הוא שהראשונים אכן נבדקו בפועל. כנראה שיש וריאציה די גדולה ביכולת ההדבקה של הנשאים השונים. אבל כנראה שכל הנשאים יכולים להדביק כולל חסרי הסימפטומים. משטחים יכולים להדביק אז אנשים חיים שמסתובבים עם הוירוס, לא ידביקו?
מאחר ומקדם ההדבקה הוא יותר אישי מאשר קבוצתי, אני לא מעלה על הדעת שמישהו חושב להוציא את הילדים או את חסרי התסמינים מקבוצת הנשאים. מספר הנשאים הכולל הוא מדד לקצב התפשטות הוירוס ודוקא זה שהוא כולל גם ילדים וחסרי תסמינים הוא מה שתורם להסתייגות שלי מהמונח "חולה בפועל".
The truth is out there 742625
לכל אורך המגפה העדפתי לעסוק במאקרו- האפידמיולוגיה, ולא במיקרו- הקליניקה. בתופעות הסטטיסטיות ולא בהסבר שלהן.
זה משום שבכל הנוגע לרפואה התשובות במאקרו הרבה יותר ברורות מאשר במיקרו.
מדע האפידמיולוגיה יוכל לספק לי ניבוי סטטיסטי של התפשטות המגפה, אבל אני בספק אם הרפואה הקלינית תוכל לנבא לי מה התסמינים, אם בכלל, שיפתח שמואל שנדבק בנגיף.
אני חושב שהאימולוגיה עדיין מתמודדת עם שטחים לבנים במפה, וכשאנחנו מדברים על מערכת הוליסטית כמו גוף האדם קשה לראות את התמונה המלאה כשיש לך שטחים לבנים.

אבל פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן אשתף אותך בהבנות שיש לי אודות הקליניקה של הקורונה.

מדובר בנגיף נשימתי, אחד מרבים במשפחה שגורמים ברובם לתופעות המכונות הצטננות, כתוצאה מזיהום של דרכי הנשימה העליונות. נקודת הכניסה המרכזית של נגיפים אלו לגוף היא האף, והמשניות הפה והעיניים, והם מזהמים את תאי הציפוי הפנימי של הלוע העליון.
כבר בשלב זה נתקל הנגיף במערכת ההגנה הראשונה של הגוף, שיכולה למנוע ממנו להשתכפל שם. נצחון של ההגנה בקרב הראשון יגרום לכך שמי שנחשף לוירוס לא יידבק במחלה כלל. אני משער שההצלחה בקרב הראשון תלויה באיכות מערכת החיסון, בכמות הנגיפים שפלשו לגוף וייתכן שגם במזג האוויר (טמפרטורה ולחות האוויר, שיכולים להשפיע על הנגישות של מערכת ההגנה הקדמית של הגוף לתאים המותקפים, למשל על ידי הצרת נימי הדם באף במזג אוויר קר, ואולי גם על קצב התרבות הנגיף).
אם מערכת ההגנה הראשונה נכשלה והנגיף התרבה בלוע העליון, האדם ייצא חיובי בבדיקת מטוש, ועלול להדביק אחרים. כמובן שככל שהעומס הנגיפי בלוע שלו גדול יותר הסיכון שלו להדביק אחרים גדול יותר. לכן הסיכון המירבי להדבקה הוא רגע לפני שהנשא הופך לסימפטומטי- היינו מייד לפני שמערכת ההגנה הבאה בגוף שלו החלה לפעול.
בנגיפי הקורונה של הצטננות נדבקים בעלי מערכת חיסון בריאה יסבלו רק מזיהום בדרכי הנשימה העליונות, אבל מבוגרים ובעלי כשלים במערכת החיסון עלולים לסבול גם מזיהום במערכת הנשימה התחתונה (בריאות) גם מנגיפי הקורונה של הצטננות.
הרמז הזה מלמד שנגיף ה SARS-CoV-2, כמו נגיפי ה SARS הקודמים, הוא פשוט פוטנטי יותר ויעיל לעומת אחיו. למרות זאת מערכת החיסון של צעירים מצליחה להתמודד איתו בהצלחה ברוב המקרים כבר בקרב הראשון, וזו הסיבה שילדים מידבקים פחות- הם גם נדבקים פחות: המקרים בהם הוירוס כלל לא מצליח להתרבות בדרכי הנשימה העליונות, היינו שהקרב הראשון הוכרע עוד בטרם החל, וגם מדביקים פחות: המקרים בהם הוירוס מצליח להתרבות, אבל לא בכמויות כאלו שיפזרו אותו באופן מסיבי בסביבה, היינו שהקרב הראשון התחולל אך הוכרע לטובת מערכת החיסון די מהר.

במחלות רבות הסימפטומים - חום, שיעול וכו'- אינם ביטוי ישיר של פעולת הפתוגנים אלא דווקא ביטוי של התגוננות הגוף מולם. כפי שראינו מערכת ההגנה השניה מורכבת מגייסות שונים- נוגדנים כלליים ופרטיים ותאי הרג שונים. נשא א-סימפטומטי יכול להיות כזה שהקו השני של מערכת החיסון שלו התגבר בקלות על הפתוגנים. אבל ככל שגם הקרב השני קשה יותר כך עולה חומרת הסימפטומים הללו. כמובן שבקורונה יש סימפטומים נוספים שהם תוצאה של פעולת הפתוגן עצמו- קוצר נשימה לדוגמה.
חולה קשה הוא כזה שגם בקרב השני מערכת החיסון שלו מתקשה להתמודד. הוירוס מצליח להתרבות בריאות ומחולל שם שמות. כיוון שהחיסונים מחזקים יותר את הקו השני של מערכות ההגנה מובן שההשפעה שלהם תהיה יותר גדולה סטטיסטית בקרב בעלי הסימפטומים, ועוד יותר בקרב בעלי הסימפטומים הקשים, כלומר שהחיסונים יורידו יותר את מספר המאושפזים מאשר את מספר הנשאים.
The truth is out there 742636
ואולי אפשר גם להוסיף שיש הטוענים (בצדק?) שניתן לפגוע בנגיף בעודו באזור הלוע והאף ע"י תרסיסים חומציים למיניהם - מי חמצן, מי לימון ואחרים. ניתן כנראה גם לחזק את הקו הראשון של מערכת החיסון ע"י תזונה מתאימה - בעיקר ויטמין די.

אילו היו נעשים מחקרים מסודרים בנושא, אולי אפשר היה לתת טיפול פשוט שישלים את האפקט של החיסונים על הקו השני.
The truth is out there 742637
יש הרבה רופאים בעולם, חלק גדול מהם תאב פרסום ופרסים וחלק גדול לא פחות רוצה באמת ובתמים להטיב עם האנושות. קשה לי להאמין שהקהילה הרפואית היתה נמנעת לעשות או לפרסם מחקר בנושא אילו היה ל״פתרון הפשוט״ הזה סיכוי - ואפילו קלוש - להפחית את הסיכוי להדבקה.

היתכן שזה Cargo Cult Science?
The truth is out there 742639
אניח כאן קישור לאחת ההרצאות של מומחה טיפול נמרץ מקליפורניה שמלווה כבר זמן רב את הקורונה בסדרת הרצאות מרתקות (בעיני) בשם MedCram, שבהן הוא מנתח מאמרים רפואיים עדכניים בשלל נושאים שקשורים למגיפה.

בהרצאה הספציפית הזו הוא מדבר על ויטמין די, ויש עוד כמה סרטונים שבהם הוא מפרט יותר ומנתח מאמרים נוספים. נראה שיש case די חזק לטענה שרמה נאותה של ויטמין די מחזקת את מערכת החיסון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים