![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל לא בכל מקום שבו במקור יש איזה משחק מילים או טוויסט סגנוני אפשר לתרגם אותו בצורה מוצלחת. אחד הכשלים החמורים של מתרגמים הוא לתרגם בכוח טוויסטים כאלה גם כשזה לא עובד טוב. עדיף לפעמים "לשטח" קישוטים כאלה, אבל אז זה מצדיק הוספת קישוטים במקום שלא היו במקור. נכון שזה מצריך מהמתרגם להיות אמיץ/מגלומן. כשאני קורא יצירה מתורגמת ברור לי שאני קורא יצירה של שניים. אני חושב שאני מעדיף מתרגם (מוכשר) מגלומן על מתרגם (מוכשר) צנוע מדי. כנראה שאם המתרגם לא מוכשר, עדיף שיהיה צנוע מדי (או לוותר על הקריאה, יש מספיק ספרים טובים אחרים). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מסכים שעדיף מתרגם (מוכשר) מגלומן על מתרגם (מוכשר) צנוע מדי, אבל לא עדיף בלי מתרגם בכלל? אם אתם שולטים בשפה האנגלית, למה אתם קוראים את התרגום לעברית? לא עדיף לקרוא ספרים בשפת המקור (כשאפשר)? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ממש לא. יש הבדל בין שליטה בשפה לבין שפת אם. אני קורא לא רע באנגלית, אבל ספק אם אני מסוגל להבחין בדקויות ספרותיות כפי שאני מבחין בעברית. בקיצון, כאשר אני קורא שקספיר אני קורא ברמה של ילד בין 12 הזקוק לפירוש ר"שי בכל משפט ומשפט. זה פחות קיצוני עם דיימון ראניון, ג'ון סטיינבק וג. ר. ר. מרטין. אבל גם שם קושי הקריאה מכריע אותי פעמים רבות. שלונסקי, אני חושב, תאר קריאת תרגום כנשיקה דרך מטפחת. אני חושב שצריך להפוך את קו המחשבה. מתרגם טוב, הוא כמעט הדרך היחידה ליהנות באופן מלא מיצירות שאינן בשפת האם שלך. לא לחינם, טובי המתרגמים הם לפעמים יוצרים וסופרים בעצמם. אגב, מישהו קרא את ספרו של מרקו פולו, אפילו למשל בתרגומו האנגלי? אני שואל משום שקראתי שהספר לא תורגם לעברית עד היום. וגם משום שאני סקרן לדעת אם הטקסט עצמו מאפשר גיבוש דעה כמה מן המסופר הוא אמת וכמה בדיה או גוזמה1. _____ 1. בזמנו טענה מחברת אנגליה כי הכל בדיה משום שבין היתר פולו לא מזכיר את החומה הסינית2. יותר מאוחר התברר שזו לא כל כך התקיימה בזמנו וצורתה המרשימה דהיום נבנתה בימי שושלת מינג כמאה שנה אחרי זמנו3. 2. כך סברו בני דורו של פולו שכינו את הספר "המיליונים" ע"ש מיליוני הסינים שתאר פולו. 3. הגרסה המקובלת היום היא שהספר מלא בהגזמות של מרקו פולו או של הסופר רוסטיצ'לי שכתב את הדברים מפיו, אבל עיקרי הדברים מתאימים למציאות של סין ואסיה בזמן אמת. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כשזה אנגלית אני אכן מעדיף לקרוא באנגלית, אבל אם הספר טוב ועם שפה מיוחדת, תמיד מדגדג לי קצת לקרוא גם את התרגום, ולפעמים אני מזפזפ קצת. ב"מהתלה אינסופית", שהצלחתי לשרוד 20% ממנו, זפזפתי; בקטעים הקשים ביותר התרגום לעברית הציל את המצב. אבל גם ריחמתי על המתרגמת - עבודת פרך, הייסורים מורגשים וגם ההצלחה, אבל בשביל מה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קראתי הארי פוטר בעברית, קראתי באנגלית - ההגיגית (Pensieve) והחיז"לים (inferius) של גילי בר הלל הן הברקות תרגום שמתעלות על המקור. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |